תוכנה

אפסטרים מייצרת חתימה דיגיטלית לכל מכונית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: סמנכ"ל פיתוח עסקי, טכנולוגיות ו-AI בחברת אפסטרים, ארנון שפיר. צילום: Upstream

חברת אפסטרים ׁׂ(Upstream Security) מהרצליה פיתוח מצאה דרך לנצל את טכנולוגיית הגנת הסייבר לכלי-רכב שפיתחה, כדי לפתור בעיה מפתיעה המתפתחת במהירות בשנים האחרונות ומסכנת את המודל העסקי של יצרניות הרכב בעולם. בחודש שעבר החברה הציגה את מערכת Proactive Quality Detection, אשר מנתחת בענן את נתוני הטלמטריה הנאספקים ממכוניות מקושרות, מצליבה אותם עם נתונים נוספים של יצרן הרכב ומזהה התפתחות של בעיות איכות. היא מספקת את ההתרעה אפילו לפני שהלקוח מגיע למוסך או לפני שהרגולטור דורש לבצע החזרות רכב לצורך תיקון (Recall).

חברת אפסטרים הוקמה בשנת 2017 על-ידי המנכ"ל יואב לוי והמנהל הטכנולוגי יונתן אפל. החברה פיתחה פתרון אבטחה אשר יושב בענן של יצרן הרכב ומספק ניטור תקיפות והגנת סייבר לכלי רכב מקושרים באמצעות ניתוח אותות הטלמטריה המגיעים מכלי הרכב הנעים בדרכים. פתרון האבטחה של החברה אומץ על-ידי ענקיות רכב דוגמת פורד, וולוו, ב.מ.וו, יונדאי, פולקסווגן ואחרות. כיום החברה עובדת עם 19 יצרניות רכב ומנטרת מדי יום כ-40 מיליון כלי-רכב.

נזק של 154 מיליארד דולר בשנה

בראיון ל-Techtime הסביר הסמנכ"ל לפיתוח עסקי, טכנולוגיות ו-AI בחברה, ארנון שפיר, שהיא גילתה את השוק החדש בעקבות פנייה של לקוחות אשר שאלו אם הם יכולים לקבל סיוע בהתמודדות עם בעיית האיכות. שפיר: "הבעיה מטרידה מאוד את יצרניות המכוניות, מכיוון שהיא הולכת ומחמירה ככל שהמכוניות נעשות מורכבות יותר וככל שהרגולציה נעשית מעמיקה יותר. בשנת 2024 הוציאה תעשיית הרכב כ-154 מיליארד דולר לפתור בעיות איכות במכוניות שנמסרו ללקוחות. מדובר בכ-2.5% מההכנסות של היצרניות (השורה העליונה) באותה שנה, כאשר אצל חלקן היחס הזה גבוה בהרבה. מנתונים שפורסמו מתברר שהפגיעה בטסלה היתה כ-5.1% מההכנסות, בקיה כ-6% מההכנסות ובפורד כ-7.3% מההכנסות".

מהו מקור הבעיה. מדוע היא מתפתחת עכשיו?

"המכוניות שהגיעו לכביש ב-2025 דומות יותר למחשבים על גלגלים מבחינת המורכבות ומספר שורות הקוד. המכניקה לא השתנתה בהרבה, אבל משקל המחשוב עולה. ברכב ממוצע יש 30-50 מחשבים נפרדים ויותר שורות קוד מאשר במטוס אף-15. במקביל, החברות נמצאות בלחץ תחרותית גובר, בכניסת רכב חשמלי ובהיערכות לנהיגה אוטונומית. לכן מספר התקלות האפשריות נמצא בגידול מתמיד".

מדוע אי-אפשר לגלות את התקלות בבדיקת איכות קפדנית לפני מסירת הרכב ללקוח?

"הבדיקות במגרש החנייה של היצרן לא דומות לבדיקות בשטח. הן נחשבות לבדיקות מעבדה מכיוון שהן נעשות בתנאים מושלמים. זה לא כמו בשטח. ניתחנו למשל בעייה שהתמודד איתה יצרן של רכב יוקרה שהתקין בו גגון זכוכית נפתח (Sun roof). הרכב עבר בהצלחה את כל בדיקות היצרן, הגיע ללקוחות בארה"ב וכעבור מספר ימים שלושה לקוחות התלוננו על נזילות מים מהגג. המכוניות נלקחו לבדיקה, נמצאו תקינות, הוחזרו ללקוח – והבעיה חזרה על עצמה. כאשר ביצענו ניתוח פורנזי של הבעיה באמצעות ניתוח המידע שהרכב שידר ליצרן, התברר שבשלושת המקרים האלה, המשתמשים נסעו בעלייה בזווית של 16° כאשר ירד גשם. ניתן היה לקבל את המידע הזה באמצעות נתוני החיישנים של הרכב (חיישן G ואותות הפעלת הווישרים)".

שאלה של הלקוח פתחה שוק חדש

"התברר שבתנאים מאוד מסויימים ולא צפויים, גג השמש לא מפנה מים. זהו מידע שקשה לנחש במפעל, אולם ניתן לגלות באמצעות האותות שאפסטרים מנתחת". בשנת 2025 פירסמה סקר שבדק את דיווחי רשות התחבורה בארה"ב (NHTSA) על 5,000 ארועי Recall של 30,000 לקוחות. מבדיקת הנתונים התברר שהמידע שבידיה יכול לגלות מראש 70% מכל דרישות ה-Recall מאז שנת 2020, וכ-90% מכל הארועים הקשורים לרכב חשמלי. "היצרניות להוטות לגלות את הבעיות האלה מוקדם ככל האפשר, משום שגילוי מוקדם חוסך בממוצע כ-47 מיליון דולר הוצאה בלתי צפויה לכל תקלה. יצרן גדול המתמודד עם כמה עשרות תקלות כאלה בשנה, יכול לחסוך יותר ממיליארד דולר בשנה".

כיצד אתם מספקים מענה לתחום החדש?

"בעקבות הפנייה שקיבלנו ב-2023, התחלנו לבדוק את הנושא והגענו למסקנה שאנחנו יכולים להשתמש בטכנולוגיית הגילוי המקדים בהגנת סייבר, גם לביצוע בקרת איכות. פיתחנו מודלי בינה מלאכותית (AI) ייעודיים לתעשיית הרכב ובנינו מערכת המייצרת חתימה דיגיטלית ייחודית לכל כלי-רכב ולכל סוג תקלה שמתגלה. המערכת יושבת בענן של היצרן, אוספת את אותות הטלמטריה המגיעים מהמכוניות ומשלבת אותם עם מידע נוסף, כמו נתוני הייצור של הרכב ושל תת המערכות המותקנות בו, מהי גרסת התוכנה והרכיבים ברכב, תנאי מזג האוויר, מהירות הנהיגה ועוד.

"מערכת Proactive Quality Detection פותחה בשיתוף פעולה עם שני יצרני רכב גדולים. במהלך 2025 החלו להשתמש בה יצרן אמריקאי ויצרן יפני וביצענו ניסויי פיילוט עם יצרן משאיות ועם יצרן ציוד מכני כבד. כעת אנחנו מנהלים שיחות ופיילוטים עם 10 יצרני רכב. הפתרון אינו דורש להתקין תוכנה או רכיב בתוך הרכב, משום שאנחנו רצים על הענן הפרטי של יצרן הרכב. אנחנו מוסיפים מרכיב לענן של הלקוח, ומפיקים ממנו מידע חדש. חתימה דיגיטלית מבוססת AI מאפשרת לנו לאתר תקלות מראש ולהעריך איזה משתמשים צפויים לסבול מהתקלה".

ענקית כרייה תתקין את תוכנת ה-AI של רייזור לאבס בכ-1,500 משאיות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: משאית קטרפילר שעליה הותקנה מערכת DataMind AI. צילום: רייזור לאבס

מניית רייזור לאבס (Razor Labs) זינקה היום (ד') בכ-48% במסחר בבורסה בתל אביב (נכון לשעה 14:30) לאחר שהחברה דיווחה על קבלת הזמנת מסגרת בהיקף של עד כ-78 מיליון דולר לרכישת רישיונות לתוכנת DataMind AI לתחזוקה חזויה של צי משאיות כבדות וכלי צמ"ה של לקוח רב־לאומי. אף שהחברה לא ציינה את זהות הלקוח בדיווח, מהנתונים ומההיסטוריה העסקית ניתן להעריך שמדובר בענקית הכרייה השוויצרית-בריטית גלנקור (Glencore), שאיתה חתמה על הסכם מסגרת בשנת 2023.

על-פי הדיווח, ההזמנה מיועדת לפריסת מערכת DataMind בעד 1,418 משאיות כבדות וכלי ציוד מכני הנדסי לתקופה של עד 8 שנים. עיקר התמורה, בהיקף של כ-74 מיליון דולר, מיוחס לרישוי התוכנה במודל מנוי שנתי קבוע, עם הכנסה שנתית חוזרת של כ-9.3 מיליון דולר, לצד רכיבי חומרה נלווים ושירותי הטמעה. ההתקשרות כוללת מנגנוני גמישות המאפשרים ללקוח לצמצם את היקף הפריסה או את משך ההסכם, אך בהיקפה המלא מדובר באחת מהעסקאות הגדולות שהחברה דיווחה עליהן מאז הקמתה.

כריית נתונים בתעשיית המכרות

ההזמנה הגדולה נתפסת בשוק כהמשך ישיר לשיתוף הפעולה האסטרטגי בין רייזור לאבס לגלנקור, שהחל לפני מספר שנים בפריסה ראשונית של פתרונות בינה מלאכותית לאחזקה חזויה של ציוד תעשייתי באתרי כרייה. בהמשך הורחב השימוש במערכת גם לציי משאיות כבדות, שהן מהנכסים היקרים והקריטיים ביותר בתפעול מכרות, הן מבחינת עלויות אחזקה והן מבחינת זמינות תפעולית. המעבר מהטמעה מדורגת להזמנת מסגרת רחבת היקף משקף שביעות רצון של הלקוח מתוצאות הפיילוטים ומהערך הכלכלי שהמערכת מייצרת בפועל.

DataMind היא פלטפורמת בינה מלאכותית לניתוח רציף של נתונים תפעוליים המוזרמים מכלי הרכב בזמן אמת, בהם נתוני מנוע, דלק, טמפרטורה, לחצים ורעידות. באמצעות מודלים של למידת מכונה, המערכת מזהה דפוסי שחיקה וחריגות המעידים על התפתחות תקלות זמן רב לפני הופעת כשל מלא. זהו מעבר מתחזוקה תגובתית לתחזוקה חזויה. הדיווח על העסקה מגיע כ-10 ימים בלבד לאחר שרייזור לאבס הודיעה על חתימה על הסכמי פיילוט נוספים בתחום המשאיות הכבדות עם חברות כרייה באוסטרליה ובספרד. בחברה רואים בתחום זה מנוע צמיחה מרכזי, הנשען על ניסיון מצטבר מהשטח, ועל מעבר של לקוחות משלב ניסוי לפריסות מסחריות רחבות היקף.

באתר החברה פורסם מקרה מבחן המדגים את יכולות הפתרון בפועל, שבו מערכת DataMind AI זיהתה הידרדרות מוקדמת במזרקי דלק של משאית כרייה כבדה מדגם CAT 793D (בתמונה למעלה). לפי התיאור, המערכת הצליחה לאתר שינוי עדין בדפוסי הפעולה של המנוע ולהתריע על כשל מתפתח זמן רב לפני שמערכות היצרן או הבקרה הסטנדרטיות הצביעו על תקלה. הזיהוי המוקדם איפשר לצוותי התחזוקה לבצע טיפול יזום, למנוע השבתה יקרה של המשאית ולהפחית נזק מצטבר למערכות נוספות. החברה הסבירה שהמקרה זה מוכיח את יכולתה להתמודד עם המורכבות התפעולית של משאיות כבדות.

אינטל מבקשת פטנט על "סופר-ליבה" מבוססת תוכנה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מעבדי Xeon 6 לשרתים של אינטל

מאת: יוחאי שויגר

חברת אינטל הגישה לפני מספר ימים בקשה לקבלת פטנט בארצות הברית, המתארת טכנולוגיה חדשה בשם Software Defined Supercore. לפי המסמך, החברה מציעה דרך לחבר כמה ליבות פיזיות כך שיפעלו יחד כמעין ליבה אחת ענקית ורחבה, המסוגלת לבצע הוראות רבות במקביל. הדבר נועד לאפשר למעבדי CPU להתקרב ליכולות מקביליות המוכרות מעולם ה-GPU, בלא לייצר ליבה פיסית ייעודית, עצומה ויקרה במיוחד. הליבה היא יחידת העיבוד הבסיסית במעבד – המנגנון שמבצע את ההוראות של כל תוכנה. במחשבים מוקדמים היה מדובר בליבה אחת בלבד, אך כיום מרבית המעבדים כוללים כמה ליבות, שמאפשרות להריץ משימות שונות במקביל.

אינטל מציעה כעת להפוך את ריבוי הליבות למשהו גמיש ודינמי יותר: כשהתוכנה דורשת כוח עיבוד מרוכז, כמה ליבות יחוברו יחדיו ויתפקדו כליבה אחת רחבה במיוחד, וכשהעומס יירד – הן יחזרו לפעול כליבות עיבוד נפרדות. משמעות הטכנולוגיה ברורה בעיקר בתחום הבינה המלאכותית, שבה הפכו מעבדי GPU לכלי העיבוד המרכזי בזכות יכולתם להריץ אלפי חישובים מקבילים, מה שמתאים במיוחד לאימון והסקה של מודלים גדולים. אינטל מנסה להעניק ל-CPU יכולת דומה: לאפשר לליבה חכמה וגמישה להתרחב ולהיעזר בכמה ליבות נוספות כדי להתמודד עם משימות מורכבות – החל מ-AI ועד סימולציות וחישובי־על.

אינטל מחפשת חדשנות בתחום התוכנה

במובנים מסוימים, אפשר לראות ברעיון הקבלה למערכת CUDA של אנבידיה, שהיא סביבת התוכנה שאיפשרה לנצל את הארכיטקטורה הגרפית בצורה חכמה יותר ולהפוך את ה־GPU לכלי מרכזי לא רק בגרפיקה אלא גם ב-AI ובתחומים חישוביים נוספים. גם במקרה של אינטל מדובר בניסיון להציע שכבת תוכנה שתדע לנתב את המעבד ולנצל אותו באופן גמיש ומתקדם יותר, אם כי כאן מדובר בחיבור ליבות CPU ולא במאות או אלפי ליבות GPU.

מעבר לכך, המהלך הזה מעניין במיוחד מפני שהוא מסמן כיוון חדש של אינטל בתחום התוכנה. רק בשיחת הוועידה האחרונה, המנכ"ל החדש ליפ-בו טאן הדגיש כי אינטל איבדה את היתרון שלה בחדשנות תוכנתית בשנים האחרונות, והבטיח להחזיר לכך את מרכז הכובד. בקשת הפטנט על הסופר־ליבה עשויה להיות סנונית ראשונה בכיוון הזה, ותזכורת לכך שאינטל אינה מתמקדת רק בחומרה אלא גם בחשיבה מחודשת על השכבה התוכנתית שמנהלת אותה.

עם זאת, חשוב להדגיש כי מדובר בשלב זה רק בבקשת פטנט. אין מדובר במוצר מוגמר, והטכנולוגיה דורשת שינויים משמעותיים הן ברמת החומרה והן ברמת מערכות ההפעלה וכלי הפיתוח. כלומר, מדובר ברעיון מעניין ובעל פוטנציאל, אך כזה שעשוי לקחת שנים רבות עד שיופיע – אם בכלל – במוצרי אינטל. יחד עם זאת יש למהלך משמעות נוספת: הוא ממחיש שאינטל הבינה שהשוק דורש שילוב של חומרה ותוכנה, ושהיא החליטה לבצע השקעות גדולות מבעבר בתחום התוכנה.

מנכ"ל גוגל: "רבע מהקוד החדש שלנו נכתב על-ידי AI"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל גוגל סונדאר פיצ'אי. מקור: גוגל

במהלך שיחת הוועידה עם המשקיעים שהתקיימה אמש (ג') לאחר פרסום הדו"ח הרבעוני, חשף מנכ"ל גוגל (Google), סונדאר פיצ'אי, את ההשפעה העצומה של בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) על תהליכי הפיתוח הפנימיים של החברה. לדברי פיצ'אי, יותר מרבע מהקוד החדש שמפותח בימים אלה בגוגל, נכתב בשלב הראשון על-ידי מערכת בינה מלאכותית, ולאחר מכן הוא עובר בדיקה ואימות על-ידי מתכנתים אנושיים. "אנחנו משתמשים ב-AI ברמה הפנימית כדי לשפר תהליכי כתיבת קוד – והדבר מוביל לשיפור בתפוקה וביעילות. זה עוזר למהנדסים שלנו לעשות יותר ולנוע מהר יותר", הוא גילה בשיחת הוועידה.

גוגל מפתחת את משפחת מודלי השפה הגדולים Gemini, המתחרה ב-GPT של חברת OpenAI וב-Lamma של מטא. גוגל השיקה את Gemini בדצמבר 2023, ומאז היא מבססת על המודל שורה של כלים ופתרונות למשתמשים וארגונים, ובכלל זה צ'אט-בוט המתחרה ב-ChatGPT. מעניין לציין כי המנכ"ל פיצ'אי לא ציין במפורש כי הקוד שנכתב בחברה באופן אוטומטי נכתב על-ידי Gemini. לא ברור האם השימוש המסיבי הזה ב-AI, שסביר להניח שרק יילך ויגדל, יוביל לצמצום כלשהו בכוח העבודה הטכנולוגי של החברה. עם זאת, סיפר שהחברה מבצעת שורה של שינויים פנים-ארגוניים שנועדו להאיץ תהליכי פיתוח, ובעיקר כדי להאיץ פיתוח, אימון, בדיקה ופריסה של מודולי AI. "השינויים הארגוניים יסייעו לנו לפעול במהירות ובגמישות".

לדברי פיצ'אי, כשני מיליארד משתמשים עושים שימוש ב-Gemini מדי חודש, והמודל יגיע בסופו של דבר גם גם למתכנתים ב-Github Copilot. "לפי כל פרמטר – נפח אסימונים, קריאות API, שימוש בקרב צרכנים, אימוץ בקרב עסקים – Gemini מצוי בצמיחה דרמטית". הכנסותיה של גוגל ברבעון השלישי של 2024 צמחו ב-15% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-88.3 מיליארד דולר. ההכנסות מפלטפורמת הענן (GCP) צמחו ב-35%, להיקף של כ-11.4 מיליארד דולר – הודות לאימוץ הגובר של יכולות AI ו-GenAI באמצעות הענן.

שווי שוק של 2.2 טריליון דולר

זה היה הדו"ח הרבעוני הראשון מאז מונתה הישראלית ענת אשכנזי לתפקיד סמנכ"לית הכספים (CFO) של גוגל. אשכנזי, בת 51, מונתה לתפקיד סמנכ"לית הכספים של גוגל בסוף חודש יולי. לפני הצטרפותה לגוגל שימשה כסמנכ"לית הכספים של ענקית התרופות איליי לילי (Eli Lilly), הנסחרת בשווי של 850 מיליארד דולר. בעברה עבדה גם בבנק הפועלים והשלימה תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב.

כמקובל בשיחות ועידה לאחר פרסום רו"ח רבעוני, נשאה אשכנזי דברים בפני המשקיעים וסקרה את הביצועים הכספיים של החברה. "הרבעון השלישי היה חזק מאוד, עם מומנטום חזק בכל הפעילות העסקית. אנחנו מרוצים מההתקדמות במאמצינו לארגן מחדש את מבנה ההוצאות שלנו, דבר שהשתקף בריווחיות תפעולית גבוהה יותר ברבעון האחרון". מניית החברה הגיבה בחיוב לדו"ח ועולה כעת במסחר בנסד"ק ביותר מ-5%, ומעניקה לחברה שווי שוק של כ-2.21 טריליון דולר.

רד האט: "הקוד הפתוח ישנה את תעשיית ה-AI"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: שון פז, מנהל צוות הארכיטקטים של החברה בישראל. צילום: יח"ץ

חברת רד האט (Red Hat) חנכה את משרדיה החדשים בפארק אינפיניטי שברעננה, אשר תוכננו באופן שיסייע לקידום חדשנות ושיתוף פעולה. חלל המשרדים כולל עמדות עבודה פתוחות לצד מגוון חללי עבודה משלימים דוגמת חדרי טלפון, אזורים שקטים, חללים פתוחים לעבודה שיתופית, קירות קהילתיים ועוד. הם אפילו כוללים חדר הנקה, חדרי משחקים ומקלחות לשימוש העובדים. לפני תחילת העבודה, נאספו הערות מהעובדים אשר שימשו לצורך פיתוח מרחב העבודה.

אחד מהנושאים החשובים שהוצגו על-ידי העובדים היה אקוסטיקה, שקיבל מענה באמצעות התקנת פאנלים אקוסטיים בחדרי הישיבות ובחללים הפתוחים. ביחד עם העובדים הוגדרו גם כללים ונורמות התנהגות במשרד. חברת רד האט הנמצאת בבעלו יבמ נחשבת לספקית הגדולה בעולם של פתרונות קוד פתוח ארגוניים. החברה מעסיקה יותר מ-20 אלף עובדים בעולם, כאשר מרכז הפיתוח הישראלי מעורב בכל הפרוטייקטים המרכזיים של החברה.

מנהל צוות הארכיטקטים של החברה בישראל, שון פז, אמר במהלך מפגש עיתונאים עם השקת המשרדים, שגישת הקוד הפתוח תשנה להערכתו את תעשיית הבינה המלאכותית, "כפי שהיא שינתה את תעשיית התוכנה. הקוד הפתוח שינה את העולם: הוא יצר מוצרים יעילים, מאובטחים וטובים יותר. קשה לכנות את מה שקורה היום בתחום ה-AI כ'קוד פתוח', מכיוון שמשמעות המושג היא שקיפות מלאה, שיתוף של קוד המקור בקהילה ואף הרשאה לשנות אותו במידת הצורך. בתחום ה-AI אכן מתקיים שיתוף וגישה חינמית למודלים מאומנים, אך אין קהילה סביבם ומערך הנתונים אינו חשוף".

עובדי רד האט בטקס השקת המשרדים ברעננה. צילום: שי שבירו

לדבריו, חברת רד האט מאמינה שגם בתחום ה-AI ניתן לשתף פעולה וליצור קהילות ייעודיות, "כמו בכל פרויקט תוכנה מבוסס קוד פתוח". הוא סיפר שבמהלך הכנס השנתי Red Hat Summit, החברה הכריזה על פתרונות חדשים להקלת הפיתוח, התפעול והפריסה של מודלי AI. בהם: תוסף RHEL AI למערכת ההפעלה Red Hat Enterprise Linux, המעניק לכל משתמש דרך פשוטה ואוטומטית לטיוב של מודלי AI. התוסף הוא חלק מפרויקט הקוד הפתוח InstructLab המתבצע בשיתוף יבמ.

נחשפו פלטפורמת Podman AI Lab המאפשרת פיתוח יישומים העובדים לצד מודלי AI, פלטפורמת Red Hat OpenShift AI לניהול מחזור החיים של יישום מבוסס AI, מערכת GenAI For Migration Toolkit להגירת תוכנות מבוססת AI ועוד. "ההכרזות ב–Red Hat Summit הן מרכיב בהעמקת שיתופי הפעולה עם האסטרטגיים עם חברות מובילות בתחום ה-AI משכבת החומרה ועד שכבת התוכנה, דוגמת NVIDIA, Intel, AMD ו–Elasticsearch. המטרה היא לספק ללקוחות חופש בחירה של הטכנולוגיות, הכלים והיכולות שבהם הם משתמשים, ללא כל תלות בתשתית התומכת".

סיסקו רוכשת את Splunk תמורת 28 מיליארד דולר במזומן

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מנכ"ל חברת סיסקו (Cisco), צ'אק רובינס, דיווח היום (ה') בבלוג של החברה על עיסקת ענק בהיקף של כ-28 מיליארד דולר, שבמסגרתה תרכוש סיסקו את חברת התוכנה Splunk לפי מחיר מניה של 157 דולרים. מדובר בעסקת מזומנים אשר צפויה להסתיים עד סוף הרבעון השלישי 2024. רובינס: "העיסקה הזאת תמזג שתיים מחברות התוכנה הגדולות בעולם, ותחזק את האסטרטגיה של סיסקו לספק תקשורת מאובטחת לכל הצרכים והאבזרים. סביבת ה-IT השתנתה באופן דרסטי בעקבות החלטת ארגונים גדולים בעולם להעביר את עסקיהם למתכונת דיגיטלית, והדבר קיבל תאוצה נוספת בעקבות האימוץ של בינה מלאכותית.

"השינויים האלה מספקים הזדמנויות רבות, אבל גם מורכבות בסדר גודל חסר תקדים. זהו יום היסטורי עבור סיסקו. מיזוג בין שני מנועי החדשנות האלה ייצור חברת תוכנה מהגדולות בעולם". חברת ספלאנק הוקמה בשנת 2003 ופועלת מסן פרנסיסקו. היא פיתחה חבילה של פתרונות תוכנה מבוססי AI לאבטחה, ניטור וניתוח נתונים בכמויות גדולות ובקצבי תעבורה מהירים. המערכות שלה מאפשרות להפיק תובנות עסקיות ומידע מסוגים שונים – מרמת אבזרי ה-IoT ועד לרמת תשתיות הענן והתקשורת.

המוצרים של החברה מבוססים על 1,100 פטנטים רשומים. ברבעון השני של 2023 הסתכמו מכירותיה בכ-3.85 מיליארד דולר. חברת סיסקו היא מספקיות פתרונות התקשורת, הענן והתוכנות הגדולות בעולם, ופועלת גם היא מסן פרנסיסקו, קליפורניה. בשנת הכספים האחרונה (שהסתיימה ביולי 2023) הסתכמו מכירותיה בכ-57 מיליארד דולר. ההודעה על העיסקה הפילה את מנייתה בבורסת נסד"ק בכ-3.4% וכעת היא נסחרת לפי שווי חברה של כ-217 מיליארד דולר.

 

 

Driivz מגיעה לתל אביב: מתכננת לגייס כ-150 עובדים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת דרייבז (Driivz) מהוד השרון מחפשת משרדים בתל אביב, כדי להתחיל בקמפיין גיוס עובדים רחב היקף. מייסד ומנכ"ל החברה, דורון פרנקל, סיפר ל-Techtime שמדובר בקמפיין גיוס שמטרתו להכפיל פי שלושה לפחות את מספר עובדי החברה בתוך כשנה וחצי, מכ-75 עובדים כיום לכ-230 עובדים. פרנקל (בתמונה למעלה): "אנחנו מחפשים אנשי פיתוח תוכנה, מומחי ג'אווה, מומחים בתחום ממשקי משתמש (UI) ועוד. למעשה בכל התחומים, כולל אפילו כתבים טכניים".

חברת דרייבז הוקמה בשנת 2013 על-ידי פרנקל, ועוסקת בפיתוח פלטפורמת תוכנה לניהול הטעינה של כלי-רכב חשמליים. בפברואר 2022 היא נירכשה עלי-ידי קבוצת Vontier האמריקאית, אולם ממשיכה לעבוד במתכונת של חברה בת עצמאית. פרוייקט ההתרחבות של החברה קשור ללוחות הזמנים של תעשיית הרכב העולמית, ולקצב הכניסה של הרכב החשמלי אל השוק. "בשנים הקרובות תימשך העלייה המתמשכת בקצב הכניסה של כלי-רכב החשמליים אל השוק, אולם בשנים 2025-26 המגמה תשתנה – תהיה קפיצת מדרגה בקצב החדירה לשוק – מכיוון שמחירו של הרכב החשמלי ישתווה למחירו של רכב מנוע בעירה פנימית".

80% מהטעינה מתבצעת בבית או במקום העבודה

לדבריו, ההערכה הזאת מקובלת בכל התעשייה, ומבוססת על תהליך ההוזלה של הסוללות במכונית. "אנחנו צריכים להיערך לכך באמצעות בניית יכולת מתן שירותים שתוכל לעמוד בזינוק הצפוי של 2025-6. הטכנולוגיה שלנו צריכה לספק מענה מלא לביקוש הגבוה. לכן גם השחקנים המרכזיים בתחום הזה ייקבעו במהלך השנתיים הקרובות. המטרה שלנו כיום היא לשמור על המעמד שלנו בתחום, להתרחב עם הלקוחות ולהיות המובילים ברגע שהמהפיכה תתרחש". בתור יוצא תעשיית הטלקום (אמדוקס וח.מר), פרנקל אומר שהוא כבר היה עד לתהליך הזה של מהפיכה תעשייתית בקנה מידה גדול.

עמדת טעינה מנוהלת Driivz בחברת CEZ Group הצ'כית
עמדת טעינה מנוהלת Driivz בחברת CEZ Group הצ'כית

"הפלטפורמה שלנו היא מעין מערכת הפעלה המנהלת את הרכב החשמלי: התחברות אל מטענים שונים, זיהוי המטענים, זיהוי תקלות במטענים ואפילו תיקון תקלות במטענים. במקביל, המערכת מספקת שירותי בילינג עבור מערך הטעינה ומפתחת פתרונות אגירת אנרגיה באמצעות הרכב, וניהול מסירת אנרגיה מכלי-רכב אל רשת החשמל. "בניגוד לרכב בנזין, המשתמשים ברכב חשמלי אינם נוסעים אל תחנת הטעינה. ברוב המקרים הטעינה נעשית בבית, או במקום העבודה או כאשר הנהג יוצא לבצע קניות והרכב ממתין במגרש החנייה. בסך הכל, 80% מהטעינות נעשות בבית או במקום העבודה, ורק 3% מהן מתבצעים בתחנת הדלק".

החזית הבאה: Vehicle to Grid

"משמעות הדבר שבמקום חברות הגאז והדלק המסורתיות, גורמים חדשים נכנסים אל תחום האנרגיה הממונעת. אם זה חברות נדל"ן, חברות חשמל, יצרניות הרכב עצמן ועוד. יש כאן הזדמנות עסקית חדשה להרבה מאוד גופים, וכל המערך הזה זקוק למנגנוני ניהול וחיוב שאנחנו מספקים, מרמת הנהג ועד רמת ספק התשתית".

כעת החברה נכנסת לתחום חדש – ניהול העברת אנרגיה מהרכב אל הגריד (Vehicle to Grid – V2G). חברות החשמל מייצרות חשמל בעוצמה המתאימה לשעות שיא, אולם בשעות רבות לאורך היממה יש צריכה נמוכה יותר. הפער הזה מייצר בזבוז גדול באנרגיה וזיהום אוויר רב. החזון של החברה הוא לרתום את הסוללות של הרכב החשמלי כאמצעי לאגירת חשמל, אשר מאפשר לייצר בכמויות נמוכות מצריכת השיא, ולהשתמש באנרגיה הזאת בזמני הצריכה המקסימליים – מבלי לפגוע בחוויית המשתמש ברכב.

המודל העסקי מבוסס על הצלחת הלקוחות

חברת דרייבז מספקת כיום שירות לכמיליון נהגים בעולם ולציים גדולים כמו שתי החברות הגדולות ביותר ביפן, קונסורציום Elaad ההולנדי, ממשלת נורווגיה, וולוו, סנטריקה, CEZ Group הצ'כית ועוד. בסך הכל, היא מקושרת אל יותר מ-500 סוגים שונים של תחנות טעינה. עיסקת וונטיר מספקת לה את הגיבוי הפיננסי עבור פרוייקט ההיערכות לשנת 2025-6. במידה והפרוייקט יצליח, היא עשויה ליהפך לחברת ענק, שכן מודל ההכנסות שלה מבוסס על תשלום לפי מספר חיבורים ולפי כמות החשמל שהיא מנהלת.

סמנכ"ל המו"פ לשעבר באאודי מונה ליו"ר אורורה לאבס

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אורורה לאבס (Aurora Labs) מתל אביב מינתה את פיטר מרטנס (Peter Mertens) ליו"ר החברה. מרטנס (בתמונה למעלה) הוא בעל נסיוןן של יותר מ-35 שנה בתעשיית הרכב. הוא שימש בתפקידי ניהול בכירים בדיימלר, ניהל את קו המכוניות הקומפקטיות בג'נרל מוטורס ושימש כסמנכ"ל מחקר ופיתוח בוולוו, וכמנהל הטכנולוגיות הראשי וסמנכ"ל המו"פ באאודי, ממנה פרש ב-2018 עקב סיבות בריאותיות. בסוף 2019 חזר מרטנס לפעילות בתעשייה והצטרף למספר דירקטוריונים של חברות בתחום המוביליטי, בהן החברות הישראליות ואלנס ו-proteanTecs.

אורורה לאבס פיתחה פלטפורמה לניהול הכתיבה, הפיתוח והעידכון של תוכנות קריטיות בכלי-רכב, אשר כוללת יכולות תיקון עצמי של טעויות (Self-Healing Software). היא מבוססת על טכנולוגיית Line-Of-Code Behavior שפותחה בחברה, המוגנת על-ידי יותר מ-20 פטנטים רשומים. המשימה נעשית קשה מיום ליום מכיוון שהתוכנות הופכות מרכיב מרכזי בתוך רכב מודרני, אשר כולל היום תוכנות בגודל ממוצע של כ-100 מיליון שורות קוד.

טויוטה ופורשה השקיעו באורורה לאבס

הפתרון של החברה מאפשר ליצרניות רכב לעמוד בדרישות המחמירות של תקני ISO 26262 ו-UNECE WP.29, הדורשים יכולת עידכון בטוחה, ניהול תקלות תוכנה ומעקב אחר כל שורת קוד בתוכנות.החברה הוקמה בשנת 2016 על-ידי המנכ"ל זוהר פוקס ומנהל התפעול אורי לדרמן. עד היום היא גייסה 34 מיליון דולר, כאשר הגיוס האחרון בהיקף של 23 מיליון דולר הושלם בחודש ספטמבר 2020. בין המשקיעות בחברה: LG Group, פורשה, טויוטה ומריוס נכט.

זוהר פוקס אמר שהניסיון, הידע והמוניטין של פיטר בקרב מנהלי המו"פ בתעשיית הרכב, יקדמו את החברה בשלב הצמיחה. "פיטר מבין את החשיבות הקריטית של בטיחות ואבטחת התוכנות בכלי רכב מקושרים, אוטונומיים וחשמליים. הוא מביא עמו גם תובנות עמוקות בנוגע לתהליכי האימוץ והיישום של טכנולוגיות חדשות בתעשיית הרכב".

אורורה לאבס גייסה 23 מיליון דולר ממשקיעים אסטרטגיים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מייסד משותף ומנכ"ל, זוהר פוקס. "שם המשחק הוא Zero Downtime, והדבר הזה משנה את העולם"

חברת אורורה לאבס (Aurora Labs) מתל אביב השלימה גיוס הון בהיקף של 23 מיליון דולר שכלל משקיעים אסטרטגיים מתעשיית הרכב, מתעשיית האלקטרוניקה ומגופי השקעות. בהם: מריוס נכט מייסד משותף של צ'ק פוינט, קרן ההשקעות של חברת LG, חברת Porsche SE בעלת השליטה בקבוצת פולקסווגן, טויוטה ועוד. החברה הוקמה בשנת 2016 על ידי המנכ"ל זוהר פוקס ומנהל התפעול הראשי אורי לדרמן ומאז הקמתה גייסה כ-34 מיליון דולר, בהם השקעה של 2.5 מיליון דולר שבוצעה על-ידי פורשה.

חברת אורורה לאבס פיתחה פלטפורמה חדשה לניהול הכתיבה, הפיתוח והעידכון של תוכנות קריטיות, אשר כוללת יכולות תיקון עצמי של טעויות (Self-Healing Software). היא מבוססת על טכנולוגיית Line-Of-Code Behavior שפותחה בחברה, אשר מוגנת כיום על-ידי 22 פטנטים רשומים, ועוד כמה עשרות בקשות פטנטים המצאות בתהליכי רישום. הפתרון הזה מאפשר ליצרניות רכב לעמוד בדרישות המחמירות של תקן ISO 26262 ושל תקן UNECE WP.29, הדורשים מהן יכולת עידכון ובטוח, ניהול תקלות תוכנה ומעקב אחר כל שורת קוד בתוכנות המצויות בכלי-הרכב.

יצרניות רכב החלו להצטייד בתוכנה

בראיון ל-Techtime סיפר המנכ"ל זוהר פוקס, שכבר היום יש לחברה מספר לקוחות מתחום תעשיית הרכב, ושהטכנולוגיה שלה תשולב בדגמים עתידיים שלהן. פוקס: "אנחנו ממציאים מחדש את הצורה שבה מנהלים תוכנה. את האופן שבו מבצעים דיאגנוסטיקה לתוכנה וכיצד מעדכנים את התוכנות ברכב. הפתרון שלנו מאפשר ליצרנים לארגן את תהליכי הפיתוח והעידכון באופן המבטיח שהם עומדים בכל דרישות הרגולטור. הוא מייצר שפה סטנדרטית בין כל מרכיבי שרשרת האספקה בתעשיית הרכב".

חברת אורורה לאבס פועלת מתל אביב ומעסיקה כ-30 עובדים. זוהר פוקס הוא בעל נסיון של שנים רבות בניהול מאובטח של תוכנות. הוא החל את דרכו לפני 22 שנה בחברת ליפמן הנדסה אשר פיתחה מסופים וקופות רושמות לביצוע סליקה ותשלומים אלקטרוניים מאובטחים ושנמכרה לווריפון ב-2006. משם עבר לאסנס סקיוריטי לקבוצת הפיתוח של פרוטוקולים מאובטחים עבור הציוד של נוקיה, ובהמשך היה הטכנולוג הראשי של Rosslare Security שפיתחה פתרונות לאבטחת מתקנים.

מדוע יצרניות הרכב זקוקות לפתרון שלכם?

פוקס: "היצרניות נדרשות לעמוד ברמת בטיחות מאוד גבוהה מכיוון שכבר היום רוב המערכות ברכב הן חצי אוטונומיות. בדרך-כלל הפתרון הראשוני הוא הכפלת מספר המערכות כדי לקבל יתירות. אולם אז מתברר שעלות המימוש של מחשבי הרכב עולה בצורה דרמטית. לכן היצרנים זקוקים לפתרון שיוכל להבטיח שיפור מתמשך באבטחה ובבטיחות של המערכות – מבלי להעלות את המחיר".

כיצד הדברים מתנהלים כיום?

"נניח שמגיעה בקשה לבצע שינוי כלשהוא בתוכנה, כדי להוסיף פונקציונליות מסויימת ברכב. הדרישה מגיעה אל הספק הרלוונטי של היצרן, והוא מפתח את הפתרון ומגיע למוצר. בשלב הזה הוא מפיק מסמך Release Note המתאר את כל השינויים שבוצעו בתוכנה. המסמך והתוכנה עוברים תהליך אימות איכות, וכשהוא מסתיים התיעוד עובד בדיקת התאמה לרגולציה הקיימת בכל המדינות בעולם. רק לאחר סיום השלב הזה המודול המעודכן נחתם ומופץ למכוניות של היצרן".

כיצד התהליך יתנהל אצל יצרנית רכב המשתמשת בטכנולוגיה שלכם?

"המוצר שלנו יושב אצל היצרן ובמחשב הרכב, ומקבל שירות מהענן. בכל פעם שיוצאת גרסת תוכנה חדשה, תוכנת הלקוח שלנו הנמצאת בצד של המפתח, בונה בסיס נתונים הנשלח לשירות הענן שלנו. המערכת בענן מנתחת את השינויים שנעשו בקוד, ומפיקה תובנות והמלצות. למשל, היא מאתרת שינוי מסויים שלא עומד בתקינה או מזהה קובץ שיש לעדכן בעקבות השינוי החדש".

הגיוס יממן הכניסה לשווקים חדשים

"בסוף התהליך המערכת מפיקה רשימה מסודרת של כל השינויים שנעשו בקוד והמלצות תיקון. תוכנות הרכב כוללות היום הרבה מאוד ספריות צד שלישי והמפתחים לא תמיד רואים את התמונה המלאה. בשלב הסופי הקוד עובר אל סוכן שלנו הנמצא בכל מכונית, אשר סוגר את התמונה: הוא יודע לבצע את העידכון ולהחזיר את התוכנה המעודכנת לפעילות".

כלומר מדובר בניהול מחזור החיים של תוכנה קריטית. המוצר הזה יגיע לשווקים קריטיים נוספים?

"גיוס ההון יעזור לנו לממן את הכניסה לשווקים נוספים, כמו רצפות ייצור תעשיתי (Industry 4.0), מודדים חכמים רובוטיקה, ציוד שינוע במחסנים אוטומטיים ועוד. לצורך זה אנחנו מתחילים עכשיו בגיוס אנשי לימוד מכונה, מערכות משובצות ומומחי ענן. זוהי טכנולוגיה גנרית ולכן חברות LG ומעבדת הבדיקות UL השקיעו בנו.

"החזון שלנו הוא להעניק יכולת תיקון עצמית של מכשירים חכמים (Self Healing Smart Devices). הטכנולוגיה שאנחנו בונים היום תאפשר לכל רכיב המריץ תוכנה, לדעת לאתר בעיית תוכנה שיכולה להיות תוצאה של תקלה או ארוע של סייבר, לבודד אותה ולבצע התאוששות אוטומטית. המטרה היא להבטיח שהמערכת לעולם לא תקרוס ותהיה זמינה תמיד. שם המשחק הוא Zero Downtime, והדבר הזה משנה את העולם".

אינטל משיקה תוכנית להכשרת מיליון מפתחי בינה מלאכותית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינטל העולמית הכריזה על תוכנית הכשרה של מפתחים בתחום למידה עמוקה וראיית מחשב. התוכנית מתבצעת בשיתוף פעולה עם את ההכשרה יודסיטי (Udacity) במסגרת תכניות ננו-תואר (nanodegree). היא מיועדת להכשיר כמיליון מפתחים בכל העולם, כולל בישראל. הקורס צפוי להימשך כשלושה חודשים, ובסיומו יקבלו הבוגרים שסיימו אותו בהצלחה תעודת בוגר של יודסיטי, תמורת מחיר של 200-400 דולר. ניתן לקבל את כל תכני הקורס גם בחינם, אבל האופציה הזאת אינה תמיכה של מנטור טכני, בניית תיק עבודות ותעודת בוגר.

התוכנית מיועדת לאנשים בעלי בידע בסיסי בתכנות בשפת פייתון, ניסיון באימון ובעבודה עם מודלים של למידה עמוקה, והיכרות עם סוגי ארכיטקטורות רלוונטיות. בוגריה מיועדים להשתלב בפרוייקטי IoT, בינה מלאכותית, VPU/CPU/FPGA ועוד. חברת אינטל דיווחה שהתוכנית מיועדת להתמודד עם בעיית המחסור בעובדים מיומנים בתחומי ה-AI.

השוק צומח בקצב של 27% בשנה

מנכ"ל קבוצת ה-IoT באינטל, ג'ונתן בלון, אמר שכ-70% מהנתונים נוצרים כיום בקצה (Edge) ורק כמחציתם יגיעו לענן הציבורי וכל השאר יאוחסנו ויעובדו בקצה. "לכן יש צורך במפתחים מסוג חדש. הביקוש לאנשי מקצוע המחזיקים בכישורים אלה יהיה עצום, משום ששוק התוכנה לבינה מלאכותית בקצות הרשת צפוי לגדול מהיקף של כ-355 מיליון דולר בשנת 2018 להיקף של כ-1,152 מיליארד דולר בשנת 2023. להערכת חברת MarketWatch זהו קצב צמיחה שנתי של 27%".

התלמידים ילמדו ישירות מאנשי מקצוע מנוסים ב-Edge AI והאינטרנט של הדברים, בהם סטיוארט כריסטי, שעובד באינטל כבר קרוב ל-20 שנה וכיום משמש כמנהל הקהילה של תוכנית המפתחים לאינטרנט של הדברים; ארצ'נה אייר, לשעבר מהנדסת מחקר ב-Saama; סוהאם צ'טרג'י, לשעבר חדשן תוכנה באינטל; ומישל וירגו, מנהל בכיר של תכניות לימודים ביודסיטי.

הפרויקטים בתכנית לתואר ננו הם: (People Counter) בקצה: בדיקת מודלים שאומנו מראש, לזיהוי בני אדם וזיהוי מספר האנשים בפריים ומשך הזמן שהם נמצאים בו. תכנון מערכת תורים חכמה המותאמת למגזרי הקמעונות, הייצור והתחבורה ושימוש ב-Intel DevCloud לאימות בחירת החומרה. בניית בקר למחוון של המחשב: שימוש במודלים הזמינים בערכת הכלים OpenVINO כדי לשלוט במחוון המחשב באמצעות מבט.

לקבלת מידע ורישום:Edge AI for IoT Developers

סקר משכורות בתחום התוכנה: עדיפות למפתחי פייתון ופול-סטאק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

השכר הממוצע במקצועות הסתכם בכ-28,450 שקל לחודש ברבעון השלישי של 2019. מדובר בעלייה מתונה של 1% ביחס לרבעון הקודם ולרבעון המקביל אשתקד. עליות שכר קלות נרשמו ברוב תחומי התוכנה, ביניהם: שכר מפתחי Python שרשם עליה של 3%, ל-31,600 ש"ח לחודש ושכר מפתחי Ruby שרשם עליה של 5%, לכ-26,300 ש"ח לחודש. ירידה של 3% נרשמה בשכרם של מפתחי Java שהסתכם ברבעון האחרון בכ-29,500 שקל לחודש.

כך עולה מנתוני חברת see.V, המתמחה בגיוס טאלנטים בתחומי התוכנה. נתוני הסקר הנוכחי עולים בקנה אחד עם נתוני משרד העבודה והרווחה, שהעריך בתחילת הרבעון שהשכר החציוני למשרת מפתח תוכנה הוא כ-28,443 שקל לחודש – כמעט פי 3 מהשכר הממוצע במשק. החברה מסרה שהיא ביצעה עד כה אלפי השמות עבור כ-700 חברות, בהן: MyHeritage ,SentinelOne, Logz.io, Taboola, CyberArk ו-Gett.

עידן המפתחים ההיברידיים

הנתונים מבוססים על ניתוח מאות השמות בשבוצעו רבעון האחרון, כ-1,000 משרות פתוחות בתחומי התוכנה השונים ברבעון השלישי, ושני סקרים בהשתתפות של כ-800 מפתחי תוכנה. המקצוע המבוקש ביותר בתחומי התוכנה הוא מפתח Full Stack, שמוביל בעשרות אחוזים על המקצועות המבוקשים האחרים. מפתח פול סטאק (Full Stack Developer – FSD) הוא מפתח תוכנה השולט במספר גדול יחסית של טכנולוגיות, ולכן יכול לפתח בעצמו אפליקציה או אתר WEB מלאים, בהתאם לדרישות ה-UI-UX.

אין לתחום הזה הגדרה ברורה או מפרט ידע מוגדר, אולם המושג מקובל מאוד בתעשייה. מעבר לשכר הגבוה, מפתחי FSD נהנים מגמישות תעסוקתית, מכיוון שגם חברות קטנות וגם חברות גדולות מעוניינות בהם. לצידם, נמשך הביקוש הגבוה למפתחים בשפת Python, בא לידי ביטוי בעלייה של 3% בשכר הממוצע לשכר של 31,600 ש"ח לחודש, מה שמציב מפתחים בשפה זאת בראש טבלת השכר בתחומי התוכנה.

מניתוח ממוצעי השכר לפי שפות ומקצועות התוכנה, עולה כי ברבעון האחרון רואים עליות שכר ברוב התחומים, כאשר בראש טבלת השכר מפתחי אלגוריתמים, ובפרט מדעני דטה ומפתחי פייתון. בצד עליות שכר בתחומים אלה, נרשמו עליות שכר גם בשכרם של מפתחי ++C שטיפס ברבעון האחרון ב-3%, לכ-30,000 שקל לחודש, בשכר של מפתחי Ruby שטיפס ב-4% לכ-26,000 שקל לחודש ובשכר של מפתחי PHP שטיפס ב-3% ועמד על 23,500 שקל לחודש.

סוף עידן "התותחים"?

"השכר הממוצע כמעט ולא השתנה בשנה האחרונה", אמרה מנהלת גיוס ב-see.V, דניאל יוגב, "אבל התחרות על המועמדים אגרסיבית מאוד, והחברות מנסות לפתות את המועמדים בהטבות שונות, במיוחד כאשר מדובר ב-'כוכבים'". או "תותחים" בנוסח של מודעות דרושים רבות, שהם יוצאי יחידות טכנולוגיות או בוגרי אוניברסיטאות בעלי ניסיון. "אבל אנחנו מתחילים לראות שינוי מגמה ברף הדרישות של החברות. מצוקת המועמדים בשוק מובילה לכך שהחברות מתגמשות ביחס לניסיון ולהשכלה של המועמדים.

"חברות רבות בוחרות בפתרון של העסקת עובדים ללא ניסיון או עם ניסיון מועט, ומעניקות להם את ההכשרה הנחוצה במסגרת העבודה, או שהן לוקחות עובדים מנוסים בתחום אחד, ומעניקות להם את ההכשרה הנחוצה לתחום חדש. זהו תהליך בריא. הפתרון למחסור העצום בכוח אדם טכנולוגי לא יימצא בקרב 'כוכבי תוכנה' שהם מתי מעט. כנראה זה ההסבר לעצירה בעליית השכר הממוצע בתחומי התוכנה בשנה האחרונה".

אינטל הקימה קבוצת מחקר לתכנות אוטומטי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

 בתמונה למעלה: פרופ' ג'סטין גוטשליך, מנהל קבוצת התיכנות האוטומטי בחברת אינטל

חברת אינטל (Intel) הקימה קבוצת מחקר חדשה המפתחת טכנולוגיות לכתיבה אוטומטית של תוכנות במסגרת מעבדות המחקר Intel Labs. הקבוצה מנוהלת על-ידי פרופ' ג'סטין גוטשליך מאוניברסיטת פנסילבניה, אשר ייסד ב-2016 את מרכז המחקר CAPA לתיכנות עבור מערכות הטרוגניות בשותפות של אינטל וה-NSF (הקרן הלאומית למדע), ולפני-כן המנהל ההנדסי של יצרנית המשחקים Game Zone. מטרת קבוצת המחקר היא לפתח תהליך כתיבת תוכנות אוטומטית על-ידי המחשב, באמצעות שילוב של בינה מלאכותית, תכנות פורמלי מסורתי ופיתוח שפות תכנות חדשות.

בפוסט שהעלה בבלוג של אינטל בעקבות הרצאה שנתן בסוף השבוע בכנס Future of Safe Autonomy שהתקיים באוניברסיטת פנסילבניה, הוא הסביר שתכנון אוטומטי הופך לצורך בעקבות הצטברות של מספר גורמים: ההיקף הגובר של תוכנות בכל האבזרים המצויים בסביבתנו, הטעויות הרבות המאפיינות תוכנות שנכתבו על-ידי בני-אדם, התפתחות המיחשוב ההטרוגני והמחסור הגובר במתכנתים טובים ומיומנים.

בעיית כוח האדם מעיקה על התעשייה: להערכת ארגון Code.org, בארצות הברית לבדה קיימות כיום כ-500,000 משרות בתכנות שהתעשייה לא מצליחה למלא, זאת כאשר האקדמיה מפיקה רק 50,000 בוגרים בשנה בלימודי הנדסת מחשבים. ג'סטין: "כלומר, מתוך כל המשרות שיאויישו בתעשייה, רק ל-10% מהעובדים שיתקבלו יש הכשרה מתאימה כדי להתפתח ולהיות מתכנתים טובים".

הבעיה מחמירה בגלל שהתעשייה עוברת מתהליך של הגדלת מספר הטרנזיסטורים בשבב, לצמיחה באמצעות חדשנות. הדבר מתבטא באימוץ פלטפורמות הטרוגניות כמו מעבדי CPU, מעבדי GPU, רכיבי FPGA, שימוש ברכיבי ASIC ייעודיים וההתפתחות של פלטפורמות מחשוב המחקות בחומרה את הארכיטקטורה של הנוירונים במוח (neuromorphic). "במצב כזה יהיה קשה, ואולי אפילו בלתי אפשרי, למצוא מתכנתים שיוכלו לכתוב תוכנות טובות, יעילות ובטוחות עבור כל פלטפורמות החומרה".

תקלות שרק מכונה יודעת לאתר

הוא הסביר שכל התוכנות הגדולות, כמו מערכות הפעלה, דפדפנים, פלטפורמות חברתיות ועוד, כוללות תקלות שחלק גדול מהן לא ניתן לאיתור על-ידי בני-אדם, הפוגעות בדיוק של התוצאות, בבטיחות ובביצועים. במחקר שהוא ביצע בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת Texas A&M, נבחנה היעילות של תוכנת הבדיקות האוטומטית AutoPerf, והוכח שהיא יעילה יותר מכל הטכניקות הידניות המוכרות. "המחקר מוכיח שטעויות שחמקו זמן רב מעיני המתכנתים, אותרו באופן אוטומטי ללא התערבות אנושית. השלב הבא הוא תיקון אוטומטי של הבאגים".

לדבריו, גוגל הוכיחה את היתרונות של תכנות אוטומטי במסגרת השירות Google Translate. "היישום הזה נבנה על-ידי מהנדסים שכתבו 50,000 שורות קוד בטכניקות תכנות קלאסיות. אולם גוגל שכתבה את הקוד באמצעות מערכת תכנות מכונה שצימצמה את התוכנה ל-500 שורות קוד. "לא רק שהתוכנה קטנה פי 1,000, אלא שביצועיה אפילו השתפרו. זה מדהים". מבחינת האדם, המשמעות המרכזית של תכנות מכונה היא שהמתכנתים יכולים לכתוב בשפה עלית מופשטת בהרבה, ועל-ידי כך לפתוח את עולם התכנות בפני אנשים נוספים ובפני מקצועות חדשים שלא היתה להם נגישות ליידע הטכנולוגי, "ולייצר מיליוני משרות חדשות".

מחקרים ראשונים של הקבוצה החדשה מראים כיצד ניתן להשיג פתרון בעיות אוטומטי באמצעות שיפור התיפקוד של תוכנות גנטיות (Genetic Algorithm), אשר פועלות באמצעות סריקה של כל הפתרונות האפשריים לבעייה מוגדרת, ואיתור הפתרון הטוב ביותר. מאמר חדש של המעבדה שפורסם לאחרונה ביחד עם קבוצת חוקרים מ-MIT, מגדיר את היסודות שלאורם יתפתח תחום התיכנות האוטומטי. לקריאת המאמר: The Three Pillars of Machine Programming.

בלעדי ל-Techtime: טאקטייל במו"מ עם שתי יצרניות רכב גרמניות

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת טאקטייל מוביליטי (Tactile Mobility) מחיפה קרובה לחתימה על הסכמים אסטרטגיים עם שתי יצרניות רכב גרמניות מובילות, המעוניינות להשתמש בטכנולוגיית חישת הדרך שלה. כך נודע ל-Tectime. ההסכמים צפויים להיחתם בשבועות הקרובים, ויאפשרו ליצרניות לשלב את את התוכנה של החברה במחשב המרכזי של מכוניותיהן. במקביל, טקטייל נערכת לסבב גיוס הון גדול במטרה להכניס משקיעים אסטרטגיים לחברה. לחברה כבר יש שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת פורד.

חברת טאקטייל פיתחה טכנולוגיה המאפשרת לרכב לקבל מידע "תחושתי" על מצב הדרך. לדברי המייסד והטכנולוג הראשי של החברה, בועז מזרחי, מערכות הנהיגה האוטונומיות הנמצאות כיום בפיתוח מתבססות אך ורק על חיישנים ויזואליים, כמו מצלמות, מכ"ם ו-LiDAR, אשר מספקים תמונת מצב חלקית שאינה מאפשרת נהיגה אוטונומית בטוחה ויעילה. "נסה לדמיין את עצמך נוהג במכונית מרחוק באמצעות מצלמות. לא משנה כמה התמונה הוויזואלית תהיה מדויקת, לא תוכל לשלוט במכונית כמו שצריך מבלי להרגיש את הכביש. גם מחשב לא יוכל לעשות זאת ללא מידע תחושתי משלים".

שפת תיאור חדשה להגדרת התחושה

כדי לספק לרכב את החוש הנוסף שישלים את המידע הוויזואלי, פיתחה טאקטייל מוביליטי פיתחה טכנולוגיה המבוססת על איסוף מידע בזמן אמת מהחיישנים הלא-ויזואליים הקיימים כבר ברכב, דוגמת יחידות הבקרה השולטות על המערכות השונות בשלדת הרכב (chassis) ובמערכת העברת הכוח (powertrain), כמו הבלמים, הצמיגים, דוושת הגז, המנוע, הדיפרנציאל ועוד. היא מעבדת את כל האותות במערכת מידול ייחודית שפיתחה, המפיקה תובנות על מצב הכביש ומצב הרכב.

מזרחי: "אנחנו משתמשים במידע המגיע מהחיישנים כדי לפרמל (מלשון To Formalize) את 'התחושה' הזו, ומאפשרים למחשב המרכזי של הרכב להבין טוב יותר את פני השטח, מצב הכביש ואת מצב אחיזת הכביש של הרכב. בתחום עיבוד התמונה משתמשים במונחים כמו פיקסלים ופריימים המאפשרים לתרגם מידע המגיע מהחיישנים הוויזאוליים. אנחנו נאלצנו לפתח שפה חדשה שתדע להתיך את כל המידע התחושתי לכדי חוש וירטואלי".

ה-DNA של הרכב והכביש

הפלטפורמה של החברה מורכבת משני מרכיבי תוכנה: מודול Surface DNA מנטר את מצב הכביש, ומודולVehicle DNA  מנטר את מצב הרכב. לדברי בועז, האינטגרציה בין שני המימדים האלו מספקת תמונה תחושתית מדויקת. "תחושת הרכב תלויה בגורמים רבים, כמו מספר הנוסעים, מצב הצמיגים, משקל המכונית, ובמצב הכביש (מהמורות, סדקים, שכבת מים לאחר גשם, קרח ועוד). רק שקלול של שתי הרמות ביחד מאפשר להגדיר את מקדם האחיזה ומקדם החיכוך של הרכב".

לדברי בועז, הטכנולוגיה הזו חשובה לא רק למען הבטיחות אלא גם לצורך ניהול נכון של הנהיגה בתנאי כביש שונים. "כשאתה נוהג בגשם, חשוב לדעת מה מצב המשטח, גובה שכבת המים, מצב הצמיגים ואחיזתם בכביש, כדי לקבוע את מהירות הנסיעה המיטבית. ללא המימד הזה, המחשב עשוי לנהוג לאט מדי ולפגוע בחוויית הנסיעה, או מהר מדי ולסכן את הנוסעים".

בועז מזרחי
בועז מזרחי

במקביל לעיבוד המתבצע ברכב עצמו, התובנות שמייצרת התוכנה מועברות לעיבוד נוסף בענן, כדי לתמוך ביישומי דרך ובטיחות נוספים שיכולים לשמש עיריות, חברות ביטוח וציי רכב. "המידע בענן מאפשר לנו לבנות מפה עדכנית של מצב הכבישים בכל מקום שבו נוסעים כלי-רכב המצוידים במערכת, או לפתח יישומים שיספקו תמונת מצב של תנאי הדרך בקילומטר הבא, מה שקרוי Horizon Prediction, וכך לתכנן את הנסיעה טוב יותר. הרכב מתקשר כל הזמן עם השרת ומקבל מידע מעודכן".

שיתוף פעולה עם פורד ועיריית חיפה

טאקטייל מוביליטי ממתמקדת בשלושה מגזרי שוק עיקריים: יצרניות רכב, עיריות וציי רכב. החברה משתפת פעולה מספר שנים עם חברת פורד, במטרה להטמיע את טאקטייל מוביליטי במחשבי הרכב של פורד. פורד מעוניינת להשתמש במידע החדש כדי לספק שירותים לעיריות בתחום תחזוקת כבישים. טאקטייל גם פועלת כיום מול גופים מוניציפאליים בערים גדולות, בהן גם חיפה. לדברי מזרחי, החברה משתפת פעולה עם אחת מחברות השכרת הרכב הגדולות בעולם, המשתמשת במערכת התחושתית שלה כדי לאמוד בצורה מדויקת את מצב הרכב לאחר חזרתו מהלקוח.

בועז מזרחי ייסד את טקטייל מוביליטי ב-2011. הוא בעל תואר שני בהנדסת חשמל ומדעי המחשב מהטכניון. בסוף שנות התשעים הוא הקים את חברת Charlotte Web Networks, שנרכשה ב-2002 על-ידי MRV Comunications בסכום הנאמד בכ-700 מיליון דולר. לאחר מכן עבד כ-7 שנים בצורן מיקרואלקטרוניקס, שם ניהל בין היתר את חטיבת המערכות.