ארגוס הקימה מעבדת בדיקות רכב בארה"ב

חברת ארגוס (Argus Cyber Security), המפתחת פתרונות הגנת סייבר לתעשיית הרכב, הקימה בדטרויט מעבדה לבדיקת רמת האבטחה של חומרת ותוכנת רכב אשר תספק שירותי בדיקה והמלצות ליצרניות רכב ולקבניות טיר-1 של תעשיית הרכב בארה"ב. המעבדה תספק שירותי ואיתור חולשות אבטחה ביחידות הבקרה האלקטרוניות (ECU) ברכב, ברשתות התקשורת הפנימיות ברכב (CAN) ובמערכות התוכנה המותקנות ברכב.

המעבדה החדשה מצטרפת לשלוש המעבדות המקבילות שהחברה הקימה באירופה, ביפן ובקוריאה. סמנכ"ל מחקר וייעוץ בחברה, יהודה קאופמן, אמר שפתיחת המעבדה היא מרכיב באסטרטגיית ההתרחבות של החברה בשוק האמריקאי ושהיא תשמש כפלטפורמה להעברת ידע ללקוחות בארה"ב ולהאצת פרוייקטי פיתוח שלהם.

חברת ארגוס מפתחת מוצרי אבטחת סייבר כדי למנוע התקפות והשתלטויות מרחוק על כל סוגי המכוניות המחוברות, כולל כלי-רכב אוטונומיים וחשמליים. ארגוס הוקמה בשנת 2014 על-ידי יוצאי יחידת 8200, ונרכשה בשנת 2017 על-ידי קונטיננטל הגרמנית, שהיא אחת מספקיות הטיר-1 הגדולות בעולם עבור תעשיית הרכב, תמורת כ-450 מיליון דולר. החברה מעסיקה כ-200 עובדים במרכז הפיתוח והמחקר במגדלי אלון בתל אביב ובאתרים נוספים בחיפה, ארה"ב, גרמניה, צרפת, יפן וקוריאה.

לאחרונה היא הכריזה על מערכת vDome, המאפשרת לזהות באופן מיידי כל ניסיון של מכשיר זר להתחבר לרכב. המערכת מיועדת למנוע גניבות רכב המבוססות על מתקפת CAN Injection, שבמסגרתה התוקף חודר אל רשת התקשורת הפנימית של הרכב באמצעות התחברות לחיווט של הפנסים הקדמיים, ומשתיל הודעה כוזבת שגורמת למחשב של הרכב לפתוח את הדלתות ולשחרר את נעילת המנוע. מערכת vDome מייצרת "טביעת אצבע" ייחודית לכל יחידת בקרה אלקטרונית (ECU) המחוברת לרשת ה-CAN, אשר בולמת מייד כל נסיון חדירה, מכיוון שהיא מגלה אותות מצד מכשיר בלתי מזוהה (מכשיר הפריצה לרשת). נתין להתקין את הפתרון גם בכלי-רכב שכבר יצאו לשוק (After Market).

ארכיטקטורת RISC-V נכנסת לתעשיית הרכב

בשנה האחרונה מתחוללת תזוזה שקטה בתחום מערכות העיבוד לכלי-רכב: היצרניות מגבירות את ההתעניינות בארכיטקטורת המעבדים הפתוחה, RISC-V. הן מקוות שהיא תספק להן תשתית עיבוד יציבה, פתוחה וחופשייה יחסית מהתלות הגוברת שלהם ביצרני מעבדים ופלטפורמות. גם יצרניות קניין רוחני ומעבדים המתבססות על ארכיטקטורת RISC-V, זיהו את תעשיית הרכב כשוק צומח אשר מחפש פתרונות עיבוד חדשים, והחלו להגדיר אותה כשוק יעד מרכזי.

חברת SiFive, אשר הוקמה על-ידי האנשים שהגדירו את ארכיטקטורת RISC-V, היתה מהראשונות שהגדירו את תעשיית הרכב כשוק יעד מרכזי, וכבר בספטמבר 2022 השיקה משפחה של שלושה מעבדים עבור תעשיית הרכב: מעבדים לבקרים (ECU), מעבדים לניהול מערכות בטיחות ומעבדים לאיסוף וניתוח מידע מחיישנים. חברת MIPS, אשר החליפה בחודשים האחרונים את הנהלתה ויוצאת למאבק נגד SiFive על שוק ה-IP לארכיטקטורת RISC-V, הגדירה את שוק הרכב כאחד משלושה שוקי-יעד שעליהן היא מתכננת להתחרות (האחרים הם יישומים משובצים ומרכזי נתונים).

הקבוצה של קואלקום, NXP ואינפיניאון

באוגוסט 2023 קיבלה המגמה החדשה גושפנקא מרשימה: Qualcomm, Bosch, NXP, Infineon וחברת Nordic Semiconductor חתמו על הסכם להקמת חברה משותפת אשר תפעל מגרמניה ותפתח פתרונות מבוססי RISC-V בעיקר עבור תעשיית הרכב. בסוף דצמבר 2023 התקבלו האישורים הרגולטוריים והם הקימו את חברת Quintauris הפועלת ממינכן, ומנוהלת על-ידי אלכסנדר קוחר, לשעבר מנהל חטיבת הרכב של Wind River. האנליסט הראשי של חברת המחקר Semico לתחום ASIC ו-SoC, ריק וורז'יניאק, הסביר בדו"ח על תעשיית השבבים, שיצרניות הרכב מחפשות דרכים חדשות להבטיח את שרשרת האספקה של שבבים, לאחר הנסיון המר של מגיפת הקורונה שבמהלכה נגרמו להן נזקים עצומים.

לדבריו, רבות מהן מעדיפות את ארכיטקטורת RISC-V משום שהיא מאפשרת להן להתאים את סט הפקודות לצרכים המיוחדים שלהן. מדובר בשוק צומח: מכירות ה-SoC לתעשיית הרכב יגיעו להיקף של כ-703 מיליון יחידות עד לשנת 2027. "רוב היצרניות החליטו להקים קבוצות פיתוח SoC פנימיות, ולהתבסס על שירותי הייצור של קבלניות (Foundry). הן רוצות להשיג יותר שליטה על גורלן באמצעות פיתוח עצמי של הפתרונות".

מעניין לציין שבדיוק באותו החודש הכריזו TSMC, Bosch, Infineon ו-NXP על חברה משותפת חדשה, אשר תקים בדרזדן, גרמניה, מפעל חדש לייצור שבבים עבור תעשיית הרכב בעיקר. המפעל יעבוד בקיבולת של 40,000 פרוסות סיליקון 300 מ"מ בשנה, וייצר רכיבי CMOS בתהליכי 28/22 ננומטר ורכיבים המבוססים על טרנזיסטורי FinFET בתהליכי 16/12 ננומטר. חברת TSMC תחזיק ב-70% מהמניות, ושאר השותפות יחזיקו כל אחת ב-10% ממניות החברה החדשה.

הכרזת העצמאות של פולקסווגן

דוגמא למהלך כזה היא אסטרטגיית השבבים החדשה של פולקסווגן שהוכרזה באוגוסט 2023: החברה החליטה להוציא את ניהול שרשרת האספקה של שבבים מרכזיים וחיוניים מרשותן של הספקיות הראשיות (טיר-1). היא תפתח את השבבים בעצמה, ותזמין אותם ישירות מקבלניות הייצור. כיום יש ברכב ממוצע של הקבוצה שבבים בשווי של 600 אירו. להערכתה, שוויים יוכפל עד 2030. כיום שוק הרכב אחראי לכ-47 מיליארד דולר רכישות מיצרניות שבבים – ב-2030 הוא יבצע רכישות בהיקף של 147 מיליארד דולר ויהיה המגזר השלישי בחשיבותו עבור יצרני השבבים.

בחודש דצמבר 2023 הכריזה סינופסיס (Synopsys) על קו חדש של מעבדים: משפחת מעבדי ARC-V המבוססים על ארכיטקטורת RISC-V הפתוחה, ומופיעים בגרסת 32 סיביות ובגרסת 64 סיביות. אחד משוקי היעד המרכזיים שלהם הוא יישומים משובצים ברכב, ולכן הם מגיעים לשוק ביחד עם ההסמכות החשובות לתעשייה: ASIL D,  ASIL B , ISO 26262 ,ISO 21434. בחודש נובמבר 2023 הכריזה חברת רנסאס היפנית על השלמת הפיתוח של CPU מבוסס RISC-V, אשר ישולב במיקרו-בקרים 32 סיביות מתוצרתה. מדובר במוצר מרכזי של החברה שכ-50% ממכירותיו הן עבור תעשיית הרכב.

עדיין לא ברור מה יהיה מקומה של RISC-V בתעשיית הרכב: האם היא תיכנס ברמת המיקרו-בקרים, מערכות הבידור, החיישנים או ברמת המחשבים המרכזיים. הכניסה לא תהיה קלה – הספקיות הגדולות של מעבדים לא יוותרו בקלות על אחד מהשווקים החשובים שלהן. מנגד, כל הצלחה של RISC-V בתעשיית הרכב – אפילו ברמת כניסה לבקרת מערכות בסיסיות – תגביר את האמון ביציבותה ובאמינותה של הארכיטקטורה – אשר יסייע לה להיכנס לשווקים נוספים בעולם המעבדים.

הרמן ישראל חושפת: קניות מתוך מחשב הרכב

מרכז הפיתוח הישראלי של חברת הרמן (HARMAN) חושף בתערוכת CES 2024 שנפתחה השבוע בלאס וגאס את חנות היישומונים לרכב HARMAN Ignite Store שפותחה בארץ. התוכנה מיישמת בתחום הרכב את המודל העסקי של אפליקציות שהובא מעולם הטלפון הנייד (אנדרואיד), ומאפשרת לשותפי צד שלישי להציע את היישומים שלהם ליצרני הרכב וללקוחותיהם. בהן אפליקציית התשלומים Ignite Store Payments, שהיא מוצר התשלומים הראשון בעולם הרכב. היא מתחברת אל הארנק הדיגיטלי של סמסונג ומאפשר לבצע תשלומים ישירות מתוך מערכות הרכב, לצורך קבלת שירותים כמו תדלוק הרכב, טעינת הרכב, נסיעה בכבישי אגרה, קניית מזון מהיר מבלי לצאת מהרכב (drive thru) ועוד.

חנות היישומים הממונעת תאומץ כבר השנה על-ידי קבוצת וולקסווגן. בתחילה היא תשולב במכוניות אאודי ובהמשך בשאר דגמי המכוניות של הקבוצה. מנכ"לית הרמן ישראל, מיכל גבע, אמרה שההמערכת מחברת בין יצרני רכב ומפתחי אנדרואיד כדי ליצור חוויה נוחה ונגישה בתוך הרכב. "היא הופכת את הרכב למקור הכנסות נוסף עבור היצרנים ומביאה את הרמן לקהל גדול של משתמשים". החנות כולליות יישומונים נוספים, דוגמת משחקיפ, מזג אוויר ואפילו יישומון בטיחות המנטר את מאפייני הנהיגה ברכב.

מרכז הפיתוח הישראלי של הרמן פועל מהוד השרון ומעסיק כ-250 עובדים, רובם בתחום מערכת ביצוע וניהול עידכוני תוכנה לרכב (Over the Air). המרכז חושף בתערוכה גם את מערכת VitalCare, המנטרת את הסימנים החיוניים של הנהג והנוסעים: קצב נשימה, דופק ושינויים בדופק – זאת ללא כל מגע פיזי – בהתבסס על אותות מכ"ם המצוי בתוך הרכב. היא מזהה חריגות במצב הנהג ומספקת תובנות על מצבי לחץ, חרדה או עייפות הנהג. הפתרון מהווה חלק מפלטפורמת Ready Care שפותחה בארץ בעקבות רכישת חברת CaareSys הישראלית בשנת 2022, שהכניסה את הרמן העולמית לתחום ניטור פנים הרכב. מערכת VitalCare תוצג בCES בתוך מכונית ID.4 חשמלית של פולקסווגן.

ואלנס מעבירה לאינטל את ייצור שבבי התקשורת החדשים

חטיבת שירותי הייצור של אינטל (Intel Foundry Services) תתחיל לייצר את שבבי התקשורת של חברת ואלנס (Valens) מהוד השרון. עד היום יוצרו השבבים בחברות TSMC הטאיוואנית ו-ST הצרפתית. מההודעה של שתי החברות מתברר שוואלנס מפתחת את הדורות החדשים של מוצריה לצורך ייצור בתהליך של אינטל. ואלנס פיתחה את טכנולוגיית התקשורת HDBaseT המאפשרת להפיץ שידורי תקשורת ומולטימדיה באיכות גבוהה ללא צורך בטכנולוגיות דחיסה או תשתיות יקרות. בסיוע ST היא התאימה אותה לתעשיית הרכב, אשר הגדירה את תקן MIPI A-PHY לתקשורת מהירה בתוך הרכב על בסיס הטכנולוגיה של ואלנס.

הטכנולוגיה מצמצמת את מספר הכבלים בתוך הרכב, שכיום מגיע משקלם הממוצע ליותר מ-150 ק"ג. בינואר 2022 מסרה ואלנס את שבבי משפחת VA7000 המספקת רוחב פס של 8Gbps לכל חיישן ברכב עד למרחק של 15 מטרים, לצורך הערכת שילובם במערכות ה-ADAS של כ-30 יצרניות רכב וכ-10 ספקיות ראשיות (Tier-1) שלהן. בספטמבר 2022 היא חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם אינטל במטרה לאפשר ל-IFS להציע ללקוחותיה פתרונות MIPI A-PHY: המטרה היתה שאינטל תספק ללקוחות שבבי ASIC המיישמים את התקן, או רכיבי SoC גדולים שבהם מוטמעת הטכנולוגיה של ואלנס במתכונת של קניין רוחני.

כעת מתברר שההסכם כולל גם שירותי ייצור עבור ואלנס עצמה. מנכ"ל חברת ואלנס, גדעון בן צבי, הסביר שההסכם מעניק לחברה חבילת משאבים של אינטל, הכוללת תהליכי ייצור מתקדמים, טכנולוגיית מארזי שבבים וגישה אל קניין רוחני רחב (IP) הנמצא בבעלות אינטל. על-פי ההסכם, במהלך ייצור שבבי הדור הבא, אינטל תספק לוואלנס את טכנולוגיות הייצור המתקדמות ביותר שלה, על-מנת להפחית את העלות ואת צריכת ההספק שלהם ולשפר את עמידותם בפני הפרעות אלקטרומגנטיות (EMC).

שבבי הדור הבא ייוצרו באינטל במתכונת של Chiplets ויעמדו בתקן הקישוריות החדש בתוך השבב, UCIe. חברת ואלנס מציגה השבוע בתערוכת CES 2024 בלאס וגאס את הגרסה המסחרית של שבבי VA7000 ביחד עם 20 מוצרים המבוססים עליהם ושעברו הסמכה לעמידה בתקן MIPI A-PHY. בין השאר הם מספקים יכולת קישור מצלמה למרחק של עד 40 מטר באמצעות כבל קואקסיאלי. בנוסף, היא מציגה את שבבי VS6320, המספקים קישוריות לפרוטוקול USB3.2, עד למרחק של 100 מטר.

מערכת ניטור הנהג של סיפיה נכנסה לארבע דגמי משאיות

חברת סיפיה (Cipia Vision) מהרצליה, דיווחה שיצרנית משאיות גלובלית גדולה החליטה לשלב את מערכת ניטור פנים הרכב והנהג שלה, Cipia Driver Sense, בארבע דגמים של משאיות אשר ייצורן מתוכנן להתבצע באירופה במהבלך הרבעון האחרון של 2025. מדובר בלקוח קיים של החברה, שעד היום שילב את המערכות שלה בכלי-רכב פרטיים. מנכ"ל סיפיה, יהודה הולצמן, אמר שהזכייה ממשיכה את מגמת הצמיחה של שנת 2023, שבמהלכה הכפילה החברה את מספר זכיות התכנון שלה. "הזכיות יישאו פרי בתוצאות הכספיות של החברה בשנים הקרובות, עם תחילת הייצור הסדרתי של הדגמים".

בסך הכל, עד היום נבחרה המערכת של סיפיה לשילוב ב-61 דגמי רכב מתוצרת 9 יצרניות שונות באירופה, בסין ובארצות הברית. החברה פיתחה מערכת חישת פנים-הרכב המאפשרת לבצע מעקב אחר רמת העירנות של הנהג באמצעות ניתוח פרמטרים כמו הטיית הראש, היציבה הכללית ותנועות העפעפיים. המערכת מבוססת על עיבוד תמונה (ראיית מכונה) ובינה מלאכותית, יודעת לזהות הסחת דעת של הנהג מהדרך באמצעות מעקב אחר האישונים, ומתריעה בכל פעם שרמת עירנותו יורדת. האלגוריתם גם מזהה הסחות דעת כמו שימוש בסמארטפון במהלך נהיגה, עישון, חגירת חגורת בטיחות, הסטת מבט ועוד.

חברת סיפיה נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי חברה של כ-86 מיליון שקל. החברה מעסיקה כ-60 עובדים ובבעלותה 66 פטנטים רשומים ופטנטים הנמצאים בשלבי רישום. מאז הקמתה בשנת 2007 היא גייסה 97.5 מיליון דולר. במחצית הראשונה של 2026 הסתכמו מכירות החברה בכ-2.5 מיליון דולר. הפתרון של החברה מותקן במתכונת תוכנה ובמתכונת חומרה ותוכנה. התוכנה פועלת על-גבי מעבדים של קואלקום ואנבידיה, והחומרה כוללת גם מצלמה המותקנת תא הנהג. להערכת החברה, נצחונות התכנון שבהן זכתה עד 2023 יניבו לה הכנסות בהיקף של כ-36 מיליון דולר בחמש השנים הבאות, מהן 18 מיליון דולר ממכירות התוכנה וכ-18 מיליון דולר ממכירות החומרה (מצלמה שהחברה רוכשת מצד שלישי).

בתערוכת CES 2024 המתקיימת השבוע בלאס וגאס, היא מציגה את מערכת Cipia-FS10 Plus, שהיא מערכת ניטור פנים הרכב המיועדת להתקנה בכלי רכב לאחר שהם יצאו מקו הייצור (aftermarket), אשר מיועדת לשוק ניהול ציי הרכב. במקביל, היא מדגימה את מערכת Cabin Sense לניטור פנים הרכב, כשהיא מורצת על גבי מחשב הרכב DRIVE Orin SoC של חברת אנבידיה. החברה מסרה שזו תהיה הפלטפורמה הראשונה שעליה ירוצו המערכות המסחריות שלה כשהן יגיעו לשוק.

בגלל המלאי: מובילאיי צופה ירידה של 50% בהכנסות הרבעון

בתמונה למעלה: מנכ"ל מובילאיי, פרופ' אמנון שעשוע

מניית חברת מובילאיי (Mobileye) התרסקה בשבוע שעבר בשיעור של כ-30%, וזאת לאחר שהחברה פרסמה אזהרה מקדימה, לפיה היא צופה כי ההכנסות ברבעון הראשון של 2024 יהיו נמוכות בכ-50% בהשוואה לרבעון הראשון של 2023, שעמדו על 458 מיליון דולר. הירידה בהכנסות תוביל להפסד תפעולי של 242-257 מיליון דולר ברבעון הראשון.

הסיבה לתחזית השלילית שפירסמה מובילאיי היא המלאים העודפים של מוצריה הנמצאים בידי הלקוחות. משיחות שערכה החברה עם לקוחותיה, בניסיון לאמוד את היקף ההזמנות לשנת 2024, הבינה החברה שהם יעדיפו לעשות שימוש במלאים הקיימים לפני שיבצעו הזמנות חדשות. עודפי המלאי האלה נבנו נוצרו 2021-2022, על רקע החשש של חברות רבות באותם ימים מפני חוסרים בשרשרת האספקה. מובילאיי: "כעת, משחששות שרשרת האספקה דעכו, אנחנו צופים כי לקוחותינו ישתמשו במלאים הקיימים שלהם, ולכן הכנסות הרבעון הראשון 2024 צפויות להיות נמוכות משמעותית".

החברה מעריכה שלקוחותיה מחזיקים כעת במלאי עודף של כ-6-7 מיליון שבבי EyeQ עבור מערכות ADAS. בשלושת הרבעונים הנותרים של 2024 צופה מובילאיי הכנסות דומות לאלה של 2023. אלא שההכנסות הנמוכות ברבעון הראשון ישליכו על התוצאות הכוללות של שנת 2024, אשר צפויות לנוע בטווח של 1.83-1.96 מיליארד דולר, בהשוואה להיקף מכירות כולל של כ-2.08 מיליארד דולר בשנת 2023. בעקבות הירידות במנייה, מסתכם שווי החברה בנסד"ק בכ-24.6 מיליארד דולר.

מניית מובילאיי בנסד"ק בשבוע האחרון. מקור: yahoo finance
מניית מובילאיי בנסד"ק בשבוע האחרון. מקור: yahoo finance

ההפסד התפעולי ב-2024 כולה צפוי להסתכם בכ-378-468 מיליון דולר, יותר מפי 10 מההפסד התפעולי של שנת 2023, אשר צפוי להסתכם בכ-33-37 מיליון דולר. בסך הכול, צופה מובילאיי לשלוח ב-2024 כ-31-33 מיליון שבבי EyeQ, לעומת 37 מיליון שבבים ב-2023. מובילאיי אינה החברה היחידה בשוק שסובלת מאפקט המלאים העודפים. גם חברת סולאר-אדג' (SolarEdge) דיווחה בחודש נובמבר כי הכנסותיה ברבעון הרביעי צפויות לשקף ירידה של 60% בגלל מלאי עודף שהצטבר בקרב לקוחותיה.

הוקם איגוד ASRA, לפיתוח טכנולוגיות SoC לתעשיית הרכב

במהלך משותף של תעשיית הרכב, תעשיית האלקטרוניקה ותעשיית השבבים ביפן, הוקם האיגוד התעשייתי Advanced SoC Research for Automotive – ASRA, במטרה לפתח טכנולוגיה חדשה של שבבים מרובי-אריחים (Chiplet) עבור רכיבי SoC המתוכננים להיכנס אל כלי-רכב עתידיים החל משנת 2030. האיגוד הוקם על-ידי 12 חברות אשר יפתחו ביחד את הטכנולוגיות החדשות: שתי חברות ה-EDA המובילות קיידנס וסינופסיס, וחברות השבבים רנסאס, MIRISE, ו-Socionext; יצרניות האלקטרוניקה הממונעת פנאסוניק אוטומוטיב ו-DENSO וחברות הרכב היפניות: הונדה, מזדה, ניסאן, סובארו וטויוטה.

להערכת המייסדות, מכונית ממוצעת כוללת כיום כ-1,000 שבבים נפרדים, החל מרכיבים אנלוגיים כמו טרנזיסטורי הספק, וכלה ברכיבי MMIC, ומיקרו-בקרים (MCU), כאשר הרכיבים החשובים ביותר שבהם תלויה התפתחות הרכב הם רכיבי SoC. הנחת המוצא של ASRA היא שתעשיית הרכב תתבסס על רכיבים SoC מרובי אריחים מכיוון שהם מאפשרים לקצר את זמן היציאה לשוק, להגיע לרמת תפוקה (Yield) גבוהה ולשמור על מחירים נמוכים יחסית.

האיגוד הודיע שהוא מתכנן לפתח טכנולוגיה ייעודית עבור תעשיית הרכב, אשר צפויה להיות מוכנה בשנת 2028, כדי שניתן יהיה להטמיע אותה בתעשייה לצורך התקנות המוניות החל משנת 2030. מעבר לסוגייה הטכנולוגית, קיימת כאן גם התפתחות מעניינת בתחום שרשרת האספקה: יצרניות הרכב נקלעו למשבר קשה בתקופת הקורונה מכיוון שהן היו מנותקות מתעשיית השבבים, שברגע האמת ייעדה את הייצור המועט שבוצע שבוצע בחודשי השיא של המגיפה, לטובת לקוחות חשובים יותר.

באמצעות הגדרת טכנולוגיית שבבים ייעודית לתעשיית הרכב, הנמצאת בבעלות משותפת של יצרניות הרכב ושל תעשיית השבבים, איגוד ASRA בונה שרשרת אספקה עמידה יותר בפני משברים עתידיים דוגמת הקורונה.

ואלנס נכנסה לפרוייקט תא הנהג הדיגיטלי של LG

חברת LG Electronics Vehicle component Solutions בחרה בשבב התקשורת VA7000 MIPI A-PHY של חברת ואלנס (Valens Semiconductor) מהוד השרון עבור מרכיב המצלמות במסגרת פרוייקט פיתוח תא הנהג הדיגיטלי (Digital Cockpit Electronics) של מכוניות העתיד. מדובר בפרוייקט דגל של החברה שיתמקד בחבילת פתרונות עבור יישום מערכות ADAS ומערכות בידור ומידע ברכב עתידי. חברת LG תשתמש בפתרון הקישוריות של ואלנס כדי לקשר את כל מצלמות הרכב אל המחשב המרכזי. מדובר ה במצלמות של מערכות ההתמצאות הסביבתית והן במצלמות פנימיות שנועדו לוודא את בטיחות הנהג והנוסעים.

"הבחירה של ואלנס היא אבן דרך במעבר של רכיבי VA7000 לייצור המוני", אמר סמנכ"ל וראש תחום הרכב בוואלנס, גדעון קדם. חברת LG מסרה שהפתרון צפוי להיות זמין בשוק במהלך שנת 2026, שבה היא גם תהיה ערוכה לייצור המוני של המערכות. רכיבי Valens VA7000 הם הראשונים בשוק אשר מיישמים במלואו את תקן MIPI A-PHY, אשר פותח על בסיס טכנולוגיית HDBaseT של ואלנס. הוא מאפשר להעביר תכני וידאו ואודיו לא דחוסים, ונתונים בפורמטים ובפרוטוקולים שונים כמו USB ואיתרנט, במהירות של עד 16Gbps ועל-גבי צמד חוטי נחושת (UTP) פשוטים. הדבר פותר בעיות חומרה מרכזיות במכונית, כמו משקלה הרב של הכבילה ברכב, מחירה, וההפרעות האלקטרומגנטיות העשויות לפגוע באיכות האות.

ואלנס נסחרת בבורסת נסד"ק לפי שווי שוק של כ-252 מיליון דולר. ברבעון השני של 2022 צמחו מכירותיה בכ-7.5% והסתכמו בכ-24.2 מיליון דולר. החברה דיווחה על הפסד של כ-4.6 מיליון דולר. החברה פירסמה תחזית מכירות של כ-84 מיליון דולר לשנת 2023 כולה – בהשוואה למכירות בהיקף של 90.7 מיליון דולר ב-2022, ו-70.7 מיליון דולר בשנת 2021. מרכיב תעשיית הרכב במכירותיה נמצא בעלייה וצפוי להגיע לכ-30% מכל ההכנסות במהלך 2023.

גרמניה תפתח מחשב-על ממונע לכלי-רכב

משרד המחקר הגרמני הקים קבוצת פיתוח חדשה והטיל עליה את המשימה לפתח מחשב-על ממונע אשר ישמש כמרכז העצבים של מכוניות אוטונומיות, חשמליות ומקושרות של הדור הבא. הקבוצה מורכבת מ-30 חברות תוכנה ואלקטרוניקה גרמניות, יצרניות מערכות עבור תעשיית הרכב, ענקיות תעשייה גרמניות דוגמת בוש וקונטיננטל, ומכוני מחקר מובילים, בהם: פראונהופר וקרלסרוה. הפרוייקט קיבל תקציב של יותר מ-90 מיליון אירו, מהם 46 מיליון אירו אשר מגיעים ישירות המדינה, והשאר מתקציבי השותפות לקבוצה. מדובר בפרוייקט הפיתוח הטכנולוגי מהגדולים ביותר המתבצעים כיום בגרמניה.

הפרוייקט שנחנך היום (ד'), קיבל את השם Mannheim-CeCaS, שהוא קיצור של: CentralCarServer, ומיועד לסיים את עבודת הפיתוח בתוך כשלוש שנים. חברת אינפיאון (Infineon) הודיעה שהיא נבחרה להוביל את פרוייקט הפיתוח, שבמהלכו יתוכנן מחשב חדש אשר יתבסס על שבב סיליקון ייעודי שאותו היא מתכננת לייצר באמצעות טרנזיסטורי FinFET. החברה מסרה שהמטרה היא לפתח מחשב אשר מטפל בכל הצרכים של הרכב, החל מניהול מערכות הניהוג האוטונומי והחיישנים, מערכות הטעינה וניהול ההספק החשמלי, בקרת המערכות המכניות ומערכות התקשורת ומערכות המידע והבידור.

המחשב החדש יכיל מרכיבים של ASIC ייעודי, מרכיבים של שבבים ייעודיים עבור בינה מלאכותית, מודולי תקשורת מהירה וייאמץ גישה מסתגלת גם ברמת החומרה וגם ברמת התוכנה. המטרה היא לפתח מערכת שתעמוד בהצלחה בדרישות ההסמכה של תעשיית הרכב (ASIL-D). מנהל חטיבת הרכב בחברת אינפיניאון, פטר שיפר (בתמונה למעלה), אמר שהאופן שבו השוק קיבל בהתלהבות את מערכות העזר לנהג (ADAS), מלמדת שעדיין יש מקום רב להתקדם בתחום האוטומציה של הנהיגה. "מטרת הפרוייקט הזה היא להבטיח את העצמאות הדיגיטלית של תעשיית הרכב הגרמנית והאירופית".

HARMAN רוכשת את חברת CAARESYS מהוד השרון

בתמונה למעלה: מכ"ם פנים-הרכב הזעיר של CAARSYS

חברת HARMAN הגרמנית הנמצאת בבעלות המלאה של Samsung Electronics, הודיעה היום על רכישת חברת CAARESYS מנתניה, המפתחת מערכות מכ"ם לניטור הנוסעים ברכב. החברכה הוקמה בשנת 2017 על-ידי המנכ"ל איליה סלואוץ, הטכנולוג הראשי ואדים קוטלר, סמנכ"ל המו"פ אלכס ארשבסקי והיזם והמשקיע קונסטנטין ברזין. החברה פיתחה שני חיישנים אלחוטיים שונים: חיישן לטווח קצר למדידת פרמטרים פיזיולוגיים, ומכ"ם רכב זעיר לניטור מצב הנוסעים. המכ"ם חש בסימנים חיוניים כמו קצב לב ונשימה, מזהה ומנטר נוסעים וילדים בחלל הרכב ויכול גם להתריע על שיכחת ילדים או חיות מחמד ברכב.

בעקבות העיסקה, החברה תשולב בחטיבת הרכב של הרמן ותשמש כבסיס של החברה בתחום הפעילות החדש. המנכ"ל איליה סלואוץ ישמש כמנהל קבוצת חישת פנים הרכב (In-Cabin Radar) של הרמן, אשר הוקמה בעקבות העיסקה ופועלת ממשרדי הרמן ברמת השרון. לדבריו, ״השותפויות המוצלחות שיש ל-HARMAN עם יצרניות רכב מובילות, יאפשרו לטכנולוגיות שלנו להגיע להרבה מאוד נהגים ונוסעים בעולם״. נשיא חטיבת הרכב של הרמן, כריסטיאן סובוטקה, אמר שהעיסקה מעניקה לחברה טכנולוגיה לניטור פנים הרכב, אשר תשולב בהקדם במוצרים הקיימים של החברה.

מימין לשמאל: אלכס ארשבסקי, קונסטנטין ברזין, ואדים קוטלר ואיליה סלואוץ
מימין לשמאל: אלכס ארשבסקי, קונסטנטין ברזין, ואדים קוטלר ואיליה סלואוץ

חברת הרמן מפתחת ומייצרת פתרונות IoT, פתרונות אוטומציה ומערכות קישוריות, אודיו ובידור לכלי-רכב. החברה מעסיקה כ-30,000 עובדים ברחבי העולם. בשנת 2017 היא נירכשה על-ידי סמסונג. עסקת CAARESYS היא הרכישה הרביעית של הרמן בישראל: בשנת 2013 היא רכשה את חברת iOnRoad, אשר פיתחה אפליקציה לסמארטפון המספקת לנהג התראה בכל פעם שהוא נקלע למצב סכנה בכביש. בשנת 2015 היא רכשה את חברת Red Bend אשר פיתחה פלטורמת עידכוני תוכנה לרכב, תמורת כ-170 מיליון דולר, ובשנת 2016 היא רכשה את חברת TowerSec, אשר פיתחה מערכת הגנת סייבר על התקשורת עם הרכב.

וובינר סינופסיס בתחום Optimizing Fault Simulations

ביום ד’, ה-29 ביוני 2022, תקיים חברת סינופסיס (Synopsys) וובינר בתחום הניתוח הפורמלי של תכנוני SoC כאמצעי להאצת הבדיקות והסימולציות המרובות אשר דרושות לצורך עמידה בתקני בטיחות לכלי-רכב, דוגמת ASIL-D, שהיא רמת הבטיחות הגבוהה ביותר המוגדרת בתקן ISO 26262. ההדרכה תתקיים בשעה 20:00 לפי שעון ישראל ותימשך 60 דקות.

למידע נוסף ורישום: Optimizing Fault Simulations to Achieve ASIL Compliance for Automotive Designs

Speakers:

Tareq Altakrouri (left): Applications Engineer at Synopsys. He has been in the EDA industry for over 25 years working on verification, including simulation, assertion, formal and static technologies, and advanced verification methodologies. Currently, Tareq drives adoption of formal technology at multiple accounts in Texas.

Vaibhav Kumar (right): Senior Manager in the Digital IP group of NXP Austin. He has 15+ years of experience and has worked on IP verification, SoC verification, validation and emulation. He owns verification of several critical IPs for NXP at Austin.

More about the webinar:

Most safety critical SoCs, such as those developed for automotive systems, require ASIL-D compliance. ASIL-D is the highest grade in the ISO 26262 Standard’s risk classification system, required less than 1% Single Point Fault. According to the ISO 26262 Standard, fault campaign on the targeted designs is the recommended methodology to generate FMEDA report and safety manual as metrics to demonstrate compliance.

The typical fault injection campaign is executed using a fault simulator. This methodology often requires long fault simulation time and significant user manual effort to analyze fault classification results. Use of formal technology can help improve verification efficiency and save manual effort.

In this Synopsys webinar, we will showcase an improved fault injection campaign methodology using a memory controller IP. Fault simulation is conducted using Synopsys Z01X. Synopsys VC Formal FuSa App is used to prune safe faults, hence reducing fault simulation runtime, and refine fault classification to reduce manual analysis effort. Both technologies work off of the shared fault database.

למידע נוסף ורישום: Optimizing Fault Simulations to Achieve ASIL Compliance for Automotive Designs

שת"פ בין היילו ו-NXP בפתרונות AI לבקרי רכב

חברת היילו (Hailo) מתל-אביב הכריזה על שיתוף פעולה עם חברת NXP Semiconductors בהשקת פתרונות בינה מלאכותית עבור יחידות הבקרה האלקטרוניות של כלי רכב (ECU). הפתרונות המשותפים ישלבו את המעבדים הייעודיים של NXP לתעשיית הרכב, S32G ו-Layerscape, ביחד עם מעבד הבינה המלאכותית Hailo-8, המספק עוצמת עיבוד של 26 טריליון פעולות עיבוד בשנייה (26TOPS) וצריכת הספק טיפוסית של כ-2.5 ואט.

המעבדים החדשים מיוצרים על-ידי חברת MicroSys Electronics ממינכן, גרמניה, אשר מפתחת כרטיסי עיבוד ממוחשבים המבוססים על מעבדי NXP, בדומה לחברת ואריסייט הישראלית. שיתוף הפעולה בינה לבין היילו התחיל באמצע 2021, ובחודש אוגוסט השנה היא הכריזה על הכרטיס המשובץ הראשון. ככל הנראה, כעת מתרחב שיתוף הפעולה בעקבות ההצלחה של מיקרוסיס.

"הפתרונות המשולבים של היילו ו-NXP מאפשרים עיבודי AI מאובטחים ובהספק נמוך, ופותרים את אחת מנקודות הכאב הגדולות של יצרני רכב (OEM) ושל הספקים הראשיים שלהם (Tier 1)", אמר מנהל שיווק גלובלי לפתרונות שיווק ובקרת רכב ב-NXP, בריאן קרלסון. אור דנון, מייסד משותף ומנכ"ל Hailo, אמר שהחברה מצפים להמשיך לעבוד עם NXP, "כדי להרחיב את הפתרונות המשותפים למגוון רחב של אפליקציות תובעניות לשווקים דוגמת תעשייה ומכשור כבד, רובוטיקה ועוד".

הפתרון המשותף הראשון הוא כרטיס פיתוח המבוסס על מעבד S32G מבוסס ARM של NXP ועל 2 מעבדי Hailo-8 שיספקו ביחד עוצמת עיבוד של עד 52 טריליון פעולות בשנייה (TOPS). הכרטיס השני משלב את פלטפורמת Layerscape של NXP מבוססת ARM עם עד 6 מעבדי Hailo-8, ומספקים עוצמת עיבוד של עד 156 טריליון פעולות בשנייה. הכרטיסים כבר נמסרו ללקוחות ראשונים, בהם חברת MOTER Technologies המשתמשת בהם להרצת יישומי ביטוח המבוססים על דפוסי השימוש של הנהגים.

חברת Hailo הוקמה בפברואר 2017 על-ידי אור דנון, אבי באום, הדר צייטלין ורמי פייג ז"ל, כולם בוגרי יחידת עילית טכנולוגית של חיל המודיעין. בחודש אוקטובר 2021 החברה השלימהסבב גיוס שלישי בהיקף של כ-136 מיליון דולר. כיום החברה מעסיקה כ-160 עובדים בתל-אביב ובחו"ל, וממשיכה לגייס עשרות עובדים נוספים.

המחסור בשבבים חשף את חולשת המודל המיושן של תעשיית הרכב

בתמונה למעלה: מיניוואן פולקסווגן לפני שיפוץ. צילום: מוזיאון פולקסווגן

בסיומה של שנת 2020 התברר שהירידה בהיקף ההזמנות של כלי רכב חדשים ירדה ב-15% בלבד. אלא שעבור תעשיית הרכב התנודה הזאת יצרה גל הלם שהביא למחסור חמור ברכיבים המותקנים בכלי-רכב, שהוא עמוק יותר מאשר המחסור הכללי בשבבים, אשר על פי הערכות שונות צפוי להפיל את מכירות היצרניות בכ-60 מיליארד דולר לפחות במהלך שנת 2021. שנת 2020 החלה בעצירה כמעט מלאה של הייצור ולירידה של יותר מ-30% במכירות במחצית הראשונה של 2020, במחצית השנייה התחוללה תפנית דרמטית, וחלה עלייה מפתיעה גדולה מאוד במכירות שתפסה את היצרניות בלתי מוכנות.

להערכת האנליסטית מייטה בזארה מחברת המחקר ABI Research, ההתאוששות המהירה מהצפוי הייתה אחראית לעיקר המחסור בשבבים בתעשיית הרכב. "בעקבות סגירת מפעלי ייצור המכוניות לפני שנה, יצרניות השבבים הסיטו את הייצור לטובת שווקים אחרים כדי לפצות על האובדן הפתאומי של מכירות. כאשר השוק ביצע תפנית חדה והביקושים למכוניות עלו בשיעור בלתי צפוי, יצרני השבבים לא הצליחו לחזור ולייצר רכיבים העומדים בתקנים המחמירים של תעשיית הרכב מכיוון שהם עסקו בהשלמת הביקושים בשווקים אחרים – והדבר אילץ את יצרני הרכב לסגור שנית חלק מקווי הייצור – הפעם עקב המחסור ברכיבים".

טויוטה הבינה את מגבלות ה-Just in Time

חברת המחקר AlixPartners מעריכה שהדבר יצמצם את הייצור העולמי בשנת 2021 בקרוב ל-4 מיליון מכוניות, ויביא לירידה של כ-110 מיליארד דולר במכירות של יצרניות הרכב. אם נתעלם מסוגיות טכנולוגיות, כמו הגידול בהיקף התוכן הסיליקוני בכלי-רכב הנובע משימוש גובר במיקרו-בקרים לניהול המנוע ותת המערכות המכניות, מערכות הבידור והמידע והחיישנים הרבים שנכנסו בשנים האחרונות לרכב, מדובר בבעיית שרשרת אספקה קלאסית.

תעשיית הרכב אימצה בשנים האחרונות את מודל "בדיוק בזמן" (Just in Time), המאפשר לה להעביר את הסיכון אל ספקי המשנה (Tier-1), ולשפר את המאזן הפיננסי באמצעות עבודה ללא מלאים. אלא שדווקא טויוטה, החברה שהמציאה את קונספט "בדיוק בזמן" ושכללה אותו בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20, הבינה את מגבלותיו: בחודש פברואר 2021 היא הודיעה שהמחסור ברכיבים לא צפוי להאט את קצב הייצור שלה מכיוון שהיא אספה מלאי רכיבים שיספיק לה לפחות לארבעה חודשי ייצור מלא.

תכנון רכב בחברת פורד באמצעות מערכת המציאות הרבודה Gravity Sketch
תכנון רכב בחברת פורד באמצעות מערכת המציאות הרבודה Gravity Sketch

אלא שהבעיה רחבה בהרבה: יצרניות הרכב (OEM) עובדות במחזורים ארוכים מאוד. הן מבצעות תחזיות ייצור ארוכות טווח, וחותמות על הסכמי ייצור עם ספקיות הדרג הראשון מספר שנים קדימה, ואלה חותמות על הסכמים עם הספקים שלהן (Tier-2/3) בהתאם לתחזיות הייצור של חברות ה-OEM. האסטרטגיה הזאת יעילה מאוד כאשר אין זעזועים בשוק ואין מהפיכות טכנולוגיות מרחיקות לכת. אלא שבשנה האחרונה נאלצה תעשיית הרכב להתמודד עם שתי התופעות האלה בו-זמנית: מגיפת הקורונה לצד מהפיכה טכנולוגית רב-מימדית הכוללת רכב מקושר, רכב חכם, נהיגה אוטונומית וכמובן השינוי הגדול והחשוב ביותר ב-100 השנים האחרונות: מעבר ממנועי שריפה פנימית למנועים חשמליים.

שוק הרכב נעשה דומה לשוק האלקטרוניקה

אומנם היצרניות מנסות להגמיש את פעילותן, וחברות כמו פולקסווגן, דיימלר או פורד מבצעות השקעות הקווי ייצור גמישים, אבל הן נמצאות במירוץ שבו הן מפגרות אחר שאר מגזרי התעשייה. שכן, ככל שגדל מרכיב המחשוב והאלקטרוניקה בתוך הרכב, השוק הזה נעשה דומה יותר לשוק האלקטרוניקה התעשייתית והצרכנית: תחרות עזה על ביצועים, הצורך לשפר את הביצועים בכל דגם חדש וקיצור חיי המדף של המכונית מ-15-20 שנה לכ-10 שנים בממוצע.

המהפיכה הטכנולוגית הזאת הכניסה אל שוק הרכב שחקנים מסוג חדש, שעד לאחרונה אי-אפשר היה בכלל לתאר שהם יוכלו להיכנס אליה: חברות סטארט-אפ וחברות המגיעות מתחומי המחשוב, אשר מורגלות להתמודד עם שינויים מהירים בביקוש ובמאפייני המוצר. הדבר מכניס אל השוק גם קבלני ייצור מסוג חדש, אשר מביאים אליו את המודל היעיל והמורכב של ייצור אלקטרוני. הדוגמא המובהקת להופעתו של המודל החדש היא כניסתה של חברת פוקסקון אל שוק שירותי הייצור של כלי רכב חשמליים.

פוקסקון היא קבלנית הייצור האלקטרוני הגדולה בעולם. היא היצרנית העיקרית של מוצרי אפל ומעסיקה כיום כ-1.3 מיליון עובדים בכל מפעליה בעולם. בפברואר 2020 היא הכריזה על הקמת החברה הבת החדשה Foxtron, אשר תייצר חלקי חילוף ומרכבים עבור כלי רכב חשמליים, בשיתוף עם Yulon הטאיוואנית (51% בבעלות פוקסקון). לא רק שפוקסקון מביאה אל תעשיית הרכב את מתודולוגיית הייצור האלקטרוני – היא מביאה אליו את הרעיון המהפכני ביותר שלה – חומרה בקוד פתוח (Open Source).

המודל של תעשיית האלקטרוניקה מתחרה במודל של תעשיית הרכב

פוקסקון הקימה את ארגון MIH Open Platform Alliance, אשר יהיה אחראי על יצירת שיתוף פעולה תעשייתי רחב היקף אשר יגדיר תכנים, יספק כלי פיתוח ויפתח תכנונים של תת מערכות ופלטפורמות רכב שלמות – שהתכנונים שלהן יהיו זמינים עבור יצרניות רכב. בתוך זמן קצר הצטרפו אליו כ-400 חברות מכל תחומי התעשייה, בהן ענקיות כמו ARM, AWS, Green Hills, EATON, סמסונג, שרפ, Rohm Semicondutor ועוד. רובן מתעשיית ההייטק ולא מתעשיית הרכב.

המחשת קונספט של פלטפורמת MIH Open Platform Alliance
המחשת קונספט של פלטפורמת MIH Open Platform Alliance

לחברות האלה יש מענה לצורך המרכזי ביותר של תעשיית הרכב, שבמידה רבה שימר את הקפאון שלה: תאימות לדרישות רגולטוריות מחמירות של אמינות, בטיחות ואבטחת שרשרת האספקה לשנים רבות. לצורך זה הן מביאות את הידע שנצבר בייצור מערכות קריטיות כמו מתקנים תעשייתיים, ציוד צבאי ומערכות רפואיות. אלה מערכות אשר צריכות לעמוד בדרישות מחמירות לא פחות מאשר תעשיית הרכב – אולם כיום הייצור שלהן מתבצע במתכונת מבוזרת, מתבסס על שרשרת אספקה גמישה ומסוגל לעבור במהירות מייצור בכמויות גדולות לייצור במתכונת של High Mix Low Volume, ולהיפך.

אלה התכונות החסרות כיום לתעשיית הרכב העולמית, ובגללן היא נקלעה למחסור כל כך חמור בשבבים. הבשורה החיובית היא שכיום מנסות יצרניות הרכב להדביק את הפער באמצעות יוזמות כמו ייצור גמיש, ייצור בתאים, פלטפורמות גנריות ועוד. אולם אם הן לא יצליחו לרענן במהירות את מודל הפעילות המיושן שלהן, בקרוב הן יתמודדו עם משברים דומים נוספים – אם בגלל מחסור בסוללות, מחסור במנועים, מחסור בקבלים בעלי הספק גבוה – או כל הפרעה אחרת בשרשרת האספקה האיטית שלהן.

סמנכ"ל המו"פ לשעבר באאודי מונה ליו"ר אורורה לאבס

חברת אורורה לאבס (Aurora Labs) מתל אביב מינתה את פיטר מרטנס (Peter Mertens) ליו"ר החברה. מרטנס (בתמונה למעלה) הוא בעל נסיוןן של יותר מ-35 שנה בתעשיית הרכב. הוא שימש בתפקידי ניהול בכירים בדיימלר, ניהל את קו המכוניות הקומפקטיות בג'נרל מוטורס ושימש כסמנכ"ל מחקר ופיתוח בוולוו, וכמנהל הטכנולוגיות הראשי וסמנכ"ל המו"פ באאודי, ממנה פרש ב-2018 עקב סיבות בריאותיות. בסוף 2019 חזר מרטנס לפעילות בתעשייה והצטרף למספר דירקטוריונים של חברות בתחום המוביליטי, בהן החברות הישראליות ואלנס ו-proteanTecs.

אורורה לאבס פיתחה פלטפורמה לניהול הכתיבה, הפיתוח והעידכון של תוכנות קריטיות בכלי-רכב, אשר כוללת יכולות תיקון עצמי של טעויות (Self-Healing Software). היא מבוססת על טכנולוגיית Line-Of-Code Behavior שפותחה בחברה, המוגנת על-ידי יותר מ-20 פטנטים רשומים. המשימה נעשית קשה מיום ליום מכיוון שהתוכנות הופכות מרכיב מרכזי בתוך רכב מודרני, אשר כולל היום תוכנות בגודל ממוצע של כ-100 מיליון שורות קוד.

טויוטה ופורשה השקיעו באורורה לאבס

הפתרון של החברה מאפשר ליצרניות רכב לעמוד בדרישות המחמירות של תקני ISO 26262 ו-UNECE WP.29, הדורשים יכולת עידכון בטוחה, ניהול תקלות תוכנה ומעקב אחר כל שורת קוד בתוכנות.החברה הוקמה בשנת 2016 על-ידי המנכ"ל זוהר פוקס ומנהל התפעול אורי לדרמן. עד היום היא גייסה 34 מיליון דולר, כאשר הגיוס האחרון בהיקף של 23 מיליון דולר הושלם בחודש ספטמבר 2020. בין המשקיעות בחברה: LG Group, פורשה, טויוטה ומריוס נכט.

זוהר פוקס אמר שהניסיון, הידע והמוניטין של פיטר בקרב מנהלי המו"פ בתעשיית הרכב, יקדמו את החברה בשלב הצמיחה. "פיטר מבין את החשיבות הקריטית של בטיחות ואבטחת התוכנות בכלי רכב מקושרים, אוטונומיים וחשמליים. הוא מביא עמו גם תובנות עמוקות בנוגע לתהליכי האימוץ והיישום של טכנולוגיות חדשות בתעשיית הרכב".

רנסאס: במאי יושלם שיפוץ החדר הנקי שנשרף

בתמונה למעלה: החדר הנקי לפני השריפה. צילום: Renesas

חברת רנסאס (Renesas) היפנית דיווחה שהיא הצליחה להחזיר את תפוקת הייצור במפעל N3 של חברת Renesas Semiconductor Manufacturing הנמצאת בבעלות מלאה של רנסאס. המפעל נמצא בעיר היטאצ'ינאקה, יפן, ומייצר שבבים לתעשיית הרכב בפרוסות סיליקון בקוטר של 300 מ"מ, שאותם הוא מספק לחברות כמו פורד, טויוטה וניסאן. המפעל הושבת מפעילות לאחר שריפה שפרצה בחדר הנקי בליל ה-19 במרץ 2021, ואשר כובתה כעבור שש שעות. שני המפעלים הסמוכים בקמפוס, מפעל N2 לייצור בפרוסות של 200 מ"מ, ומפעל בדיקות פרוסות הסיליקון, לא נפגעו והעבודה בהם לא הופסקה.

עדיין לא התגלה הגורם לדליקה

השריפה כילתה שטח של כ-600 מ"ר (5% משטח החדר הנקי של המפעל). היא פרצה בעקבות זרם-יתר במערכת ציפויי הנחושת, אשר גם להתחממות מיכל הנחושת וכתוצאה מכך להתפרצות הדליקה. החברה מסרה שעדיין לא התבררה הסיבה לפרץ הזרם החשמלי שגרם לשריפה. מיד לאחר האירוע העריכה רנסאס שהנזק שנגרם לה צפוי להסתכם בכ-160 מיליון דולר בחודש. כלומר הוא עשוי להגיע להיקף של קרוב לחצי מיליארד דולר.

בעידכון האחרון שלה השבוע, רנסאס העריכה שקיימת אפשרות שהמפעל יחזור לייצור מלא עד סוף מאי 2021. מכל מקום, היא צופה שביוני השנה הוא יחזור לייצור סדרתי מלא. השריפה השמידה 23 מערכות ייצור. "הצלחנו להבטיח אספקת 17 מערכות ייצור חדשות עד תחילת אפריל. יחידה נוספת תגיע בחודש מאי וכעת אנחנו מנהלים מגעים לרכישת יחידת ייצור נוספת. לא יהיה צורך ברכישת 4 יחידות הייצור החסרות, מכיוון שליחידות החדשות יש תפוקה גבוה מהיחידות הישנות שאבדו בשריפה".

מכה נוספת לתעשיית הרכב

כעת החברה נמצאת בתהליך התקנת מערכת אוטומטית לכיבוי שריפות. היא תתבסס על חיישני עשן וחום אשר יפעילו באופן אוטומטי מתקנים לפיזור פחמן דו-חמצני באזורים החשודים, כדי לחנוק את האש בעודה באיבה. המפעל הושבת במועד אומלל במיוחד: תקופה שבה תעשיית הרכב מתמודדם עם מחסור חמור בשבבים שכבר פוגע בתוכניות הייצור של כלי רכב חדשים.

לאירוע לא הייתה השפעה על המסחר במניית החברה, אשר נסחרת בבורסה של טוקיו לפי שווי שוק של כ-20.2 מיליארד דולר. בתוך כך, לפני כשבוע אישרה אסיפת בעלי המניות של חברת דיאלוג הבריטית-אמריקאית (Dialog Semiconductor) תמורת 4.9 מיליארד אירו במזומן (5.9 מיליארד דולר). במידה ויתקבלו האישורים הרגולטוריים, העיסקה צפויה להסתיים לפני סוף 2021.