בוטל המיזוג בין צ'ק-קאפ וקיסטון; הדירקטוריון הוחלף

הסכם המיזוג בין חברות צ'ק-קאפ (Check-Cap) לבין חברת השתלים הדנטליים Keystone Dental בוטל אתמול (ב') על ידי בעלי המניות של צ'ק-קאפ. באסיפת בעלי המניות השנתית הצביעו מרבית בעלי המניות נגד אישור הסכם המיזוג, שנחתם בחודש אוגוסט 2023, ובעד הדחת ארבעת חברי הדירקטוריון המכהנים של צ'ק-קאפ.

את ההתנגדות לעסקה הובילה בחודשים האחרונים קרן ההשקעות הקנדית Symetrics, המחזיקה בכ-5.6% מהון החברה. סימטריקס הצליחה לדחות את מועד אסיפת בעלי המניות, שהיתה אמורה בתחילה להתקיים ב-4 בדצמבר. לפני כשבועיים, גם מייסד צ'ק-קאפ, יואב קמחי, שגם שימש כ-CTO של החברה, פרסם מכתב פומבי חריף ובו קרא להתנגד לעסקת המיזוג. הטענות המרכזיות של סימטריקס וקמחי היו כי העסקה מעניקה שווי מופרז לקיסטון וכי מחיר העסקה אינו מגלם את ערכו האמיתי של הקניין הרוחני שפיתחה צ'ק-קאפ לאורך השנים. 

לאסיפת בעלי המניות אמש קדמה התדיינות משפטית בין סימטריקס לדירקטוריון החברה. ב-12 בדצמבר התקיים בבית המשפט המחוזי בחיפה שימוע סביב טענותיה של סימטריקס כי דירקטוריון צ'ק-קאפ קידם את עסקת המיזוג באופן בלתי ראוי. בסימטריקס טענו גם כי התגלה לכאורה ניגוד עניינים בין יו"ר ומייסד קיסטון, אורי גייגר, לבין אחד מחברי הדירקטוריון של צ'ק-קאפ, יובל ינאי, וזאת לאור העובדה כי השניים כיהנו בעבר כדירקטורים בחברת המכשור הרפואי Minerva. בסימטריקס טענו גם כי במהלך עדותו של ינאי בבית המשפט הוא חשף כי הוצע לו על ידי גייגר לכהן כדירקטור בחברה הממוזגת. צ'ק-קאפ הכחישה את הטענות הללו, ובית המשפט גם כן דחה את טענות סימטריקס וחייב אותה לשאת בהוצאות המשפטיות.

בימים האחרונים פרסם דירקטוריון צ'ק-קאפ מכתב למשקיעים ובו הדגיש שהעיסקה נחתמה לאחר תהליך סדור שבו נבחנו יותר מ-40 הצעות, וגם חוות דעת של חברת המחקר ISS בעד אישור העסקה. כאמור, בהצבעת בעלי המניות אתמול הוחלט להדיח את ארבעת חברי הדירקטוריון הנוכחיים – סטיבן הנלי, קלרה ארז, מארי ג'ו גורמן, יובל ינאי ושיאנגקיאן לי – ולמנות במקומם את ארבעת חברי הדירקטוריון שהציעה סימטריקס: עידן בן שטרית, ג'ורדן ליפטון, ויליאם ווזולו, אביטל שפרן וליליאן מלצ'בסקי.

הניסוי בארה"ב טרף את הקלפים

חברת צ'ק-קאפ מעוספיה פיתחה מערכת סריקת רנטגן של המעי הגס באמצעות קפסולה נבלעת, הכוללת בתוכה מקור קרינה וגלאי. המערכת התבססה גם על אלגוריתמיקה מורכבת, ונועדה לספק חלופה לבדיקת הקולונוסקופיה, שאנשים בקבוצת הסיכון לסרטן המעי הגס נמנעים מלעשותה בשל אי-נעימות של הבדיקה. התופעה גורמת לשיעורי אבחון-מוקדם נמוכים. הגלולה קיבלה ב-2017 אישור שיווק באירופה (CE) והיתה בעיצומם של ניסויים קליניים בארצות הברית, במטרה להשיג אישור FDA.

אלא שהשלב הראשון של הניסוי המרכזי (Pivotal) בארצות הברית, שבסיומו החברה תכננה להגיש את הבקשה ל-FDA, לא הביא לתוצאות המיוחלות, ובחודש יוני 2023 החברה הודיעה על הפסקת פעילותה ופיטרה 70 עובדים שהם כ-90% מהעובדים שהיו בחברה. באמצע אוגוסט הודיעה צ'ק-קאפ על חתימת הסכם מיזוג עם חברת Keystone Dental מקליפורניה, המספקת פתרונות לתכנון וייצור שתלי שיניים מותאמים אישית. לפי ההסכם, בעלי המניות של צ'ק-קאפ מקבלים כ-15% ממניות החברה הממוזגת, אחזקה המשקפת לצ'ק-קאפ שווי של כ-39.7 מיליון דולר. מבחינת Keystone, ההסכם היה מאפשר לה להיכנס מיידית למסחר בנסד"ק תחת הסימול KSD.

סיסקו רוכשת את Splunk תמורת 28 מיליארד דולר במזומן

מנכ"ל חברת סיסקו (Cisco), צ'אק רובינס, דיווח היום (ה') בבלוג של החברה על עיסקת ענק בהיקף של כ-28 מיליארד דולר, שבמסגרתה תרכוש סיסקו את חברת התוכנה Splunk לפי מחיר מניה של 157 דולרים. מדובר בעסקת מזומנים אשר צפויה להסתיים עד סוף הרבעון השלישי 2024. רובינס: "העיסקה הזאת תמזג שתיים מחברות התוכנה הגדולות בעולם, ותחזק את האסטרטגיה של סיסקו לספק תקשורת מאובטחת לכל הצרכים והאבזרים. סביבת ה-IT השתנתה באופן דרסטי בעקבות החלטת ארגונים גדולים בעולם להעביר את עסקיהם למתכונת דיגיטלית, והדבר קיבל תאוצה נוספת בעקבות האימוץ של בינה מלאכותית.

"השינויים האלה מספקים הזדמנויות רבות, אבל גם מורכבות בסדר גודל חסר תקדים. זהו יום היסטורי עבור סיסקו. מיזוג בין שני מנועי החדשנות האלה ייצור חברת תוכנה מהגדולות בעולם". חברת ספלאנק הוקמה בשנת 2003 ופועלת מסן פרנסיסקו. היא פיתחה חבילה של פתרונות תוכנה מבוססי AI לאבטחה, ניטור וניתוח נתונים בכמויות גדולות ובקצבי תעבורה מהירים. המערכות שלה מאפשרות להפיק תובנות עסקיות ומידע מסוגים שונים – מרמת אבזרי ה-IoT ועד לרמת תשתיות הענן והתקשורת.

המוצרים של החברה מבוססים על 1,100 פטנטים רשומים. ברבעון השני של 2023 הסתכמו מכירותיה בכ-3.85 מיליארד דולר. חברת סיסקו היא מספקיות פתרונות התקשורת, הענן והתוכנות הגדולות בעולם, ופועלת גם היא מסן פרנסיסקו, קליפורניה. בשנת הכספים האחרונה (שהסתיימה ביולי 2023) הסתכמו מכירותיה בכ-57 מיליארד דולר. ההודעה על העיסקה הפילה את מנייתה בבורסת נסד"ק בכ-3.4% וכעת היא נסחרת לפי שווי חברה של כ-217 מיליארד דולר.

 

 

בוטלה עסקת המיזוג בין טאואר וחברת אינטל

חברת אינטל (Intel) הודיעה היום בבוקר על ביטול עסקת המיזוג עם חברת טאואר סמיקונדקטור (Tower) הישראלית, לאחר שאתמול פג התאריך האחרון להשלמת העיסקה, ולא התקבל האישור הרגולטורי של הרשויות בסין, אשר היו הגורם האחרון שנדרש לקיומה. בעקבות ההודעה ירדה מניית טאואר בנסד"ק בכ-8% והיא נסחרת בשווי שוק של כ-3.5 מיליארד דולר בלבד. בהתאם להסכם המיזוג, אינטל תשלם לטאואר קנס ביטול עסקה בגובה של 353 מיליון דולר במזומן. בכך הסתיימה המתנה מורטת עצבים, לאחר שבפברואר 2022 חתמו שתי החברות על הסכם שלפיו אינטל תרכוש את טאואר הישראלית תמורת 5.4 מיליארד דולר במזומן ותמזג אותה בחטיבת שירותי הייצור החדשה שלה (IFS).

אינטל הצליחה להשיג את כל האישורים הרגולטורים הנדרשים, מלבד זה של רשות התחרות הסינית, ובלעדיו לא ניתן היה להשלים את העסקה. בניסיון לנטרל את המוקש, לפני מספר חודשים אף נפגש מנכ"ל אינטל פאט גלסינגר בסין עם נציגי רשות התחרות כדי לדון בסוגיית האישור לעיסקה. לפי הדיווחים, הוא הציע פיצוי בצורה של השקעות שאינטל תבצע בסין בתמורה לקבלת האישור הרגולטורי. בשנה האחרונה העריך שוק ההון שאבדה התקווה להשלמת העיסקה, מניית טאואר ירדה בשנה האחרונה ב-20%. כיום היא נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-3.8 מיליארד דולר – רחוק מאוד משווייה לפני חתימת ההסכם עם אינטל.

יתרונות המיזוג עבור אינטל

ראוי לציין שטאואר גם הציגה ירידה במכירות בשנה האחרונה. מנכ"ל אינטל, פט גלסינגר, אמר שבשנתיים האחרונות התקרבו שתי החברות, והקירבה הזו אף הגבירה את ההערכה של אינטל לחברה. גלסינגר: "נמשיך לחפש הדמנויות לעבוד ביחד עם טאואר". מנכ"ל טאואר, ראסל אלוונגר, אמר שלמרות שהחברה שמחה להזדמנות להצטרף לאינטל, היא המשיכה לבנות את האסטרטגיה העצמאית שלה ב-18 החודשים האחרונים, "שנועדה להבטיח צמיחה בטווח הקצר ובטווח הארוך".

כאשר הדירקטוריונים של שתי החברות אישרו את העיסקה, הם העריכו שהיא תושלם בתוך פחות משנה. אינטל תכננה לשלב את טאואר בתוך חטיבת שירותי הייצור Intel Foundry Services – IFS, וליהנות מהיכולת וכושר הייצור שלה בתחומי ליבה ייחודיים כמו למשל חיישני תמונה (CMOS Image Sensor), סיליקון פוטוניקס, טכנולוגיות SiGe BiCMOS לרכיבי תקשורת מהירים ועוד. היא גם חיפשה את הידע העסקי של טאואר בתחום שירותי ייצור השבבים ואת הקשרים העמוקים שלה עם הלקוחות. בתעשייה נפוצו גם שמועות שהיא הציעה למנכ"ל טאואר לקבל עליו את תפקיד מנהל חטיבת שירותי הייצור.

קורבן מלחמת הסחר סין-ארה"ב

אלא שבעוד שבכל העולם התקבלו אישורים רגולטוריים במהירות, סין גררה רגליים ולא נתנה לה אישור. קשה להפריד בין ביטול העיסקה לבין המתח הגואה בין ארצות הברית וסין. למעשה, ניתן לעקוב אחר מלחמת הסחר בין סין וארה"ב באמצעות מניית טאואר בתקופת ההמתנה הזאת: בחודשים הראשונים שלאחר החתימה על העיסקה עלתה וירדה מניית טאואר במתינות, עד לאוקטובר 2022, שבה הרחיב ממשל ביידן את העיצומים על תעשיית השבבים הסינית. בשוק העריכו שעיסקת אינטל-טאואר תהיה הקורבן הראשון של המהלך, ומנייתה צנחה מ-44.8 דולרים למחיר של כ-40.1 דולרים.

במרץ 2023 אינטל פירסמה הודעה אופטימית ביחס לאפשרות השלמת העיסקה, ומניית טאואר עלתה למחיר של כ-45 דולר. אלא שבחודש מאי 2023 דווח על מפגש מיוחד בין מנכ"ל אינטל לבין הרגולטורים בסין כדי לזרז את העיסקה. הדיוווח הצביע על בעיות – והמנייה התמוטטה שוב ביותר מ-10%. התגובה הראשונית היום להודעה על ביטול העיסקה היתה עלייה קלה במניית טאואר, ורק בהמשך היום המגמה התהפכה בחדות. ככל הנראה, שוק ההון כבר תימחר את טאואר מתוך הנחה שלא יהיה מיזוג: כאשר חברה נסחרת מתחת למחיר שבו מציעים לרכוש אותה – סימן שהמשקיעים לא מאמינים שהעיסקה תתבצע.

אמרסון רוכשת את NI תמורת 8.2 מיליארד דולר במזומן

בתמונה למעלה: מנכ”ל NI אריק סטארקלוף (מימין) ומנכ”ל אמרסון לאל קרסנבאי

חברת אמרסון (Emerson) האמריקאית, שהיא אחת מחברות מוצרי החשמל והאלקטרוניקה הוותיקות בעולם (הוקמה בשנת 1890), חתמה על הסכם מחייב לרכישת חברת National Instruments מאוסטין, טקסס, תמורת כ-8.2 מיליארד דולר במזומן. שווי החברה נקבע על בסיס מחיר מניה של 60 דולר, המעניק לבעלי המניות פרימיום של 49% ממחיר המנייה בינואר 2023.. אמרסון מחזיקה כיום בכ-2% ממניות NI שאותן היא רכשה במחצית 2022 לפי מחיר מניה של 36.8 דולרים.

שתי החברות נמצאות בתהליך מיקוד חדש

העיסקה אושרה על-ידי הדירקטוריונים של שתי החברות, וצפויה להסתיים במחצית הראשונה של 2024. מנכ”ל NI, אריק סטארקלוף, אמר שהעיסקה היא ביטוי להצלחת תהליך המיקוד האסטרטגי של NI שבוצע בשנה באחרונה, שעיקרו הגדרתה כחברה הממוקדת בעיקר בתחום התוכנה. "אנחנו מאמינים שאמרסון תסייע לנו לחזק את NI כספקית מובילה של מערכות צב"ד אוטומטי מקושרות". בשנה האחרונה הסתכמו מכירות התוכנה בכ-20% מכלל המכירות של NI.

חברת אמרסון מתמקדת בעיקר בתחומי התוכנה ומערכות ההספק והבקרה התעשייתיות. היא מעסיקה כ-85,000 עובדים, ומכירותיה בשנת 2022 הסתכמו בכ-19.6 מיליארד דולר. העיסקה היא תוצאה של החלטת אמרסון לבצע כניסה אסטרטגית לתחום האוטומציה והרובוטיקה, שבו היא זקוקה לנכסים של NI, הנחשבים למובילים בתחומי השבבים, התעשייה והרכב.

נסיון השתלטות עויינת

חברת NI הוקמה ב-1977 ועוסקת בפיתוח ואספקת פתרונות בדיקה ומדידה, מערכות איסוף מידע ומערכות צב”ד אוטומטי. מוצר הדגל המוכר ביותר של החברה הוא LabVIEW – פלטפורמה וסביבת פיתוח לתכנות בשפה חזותית, המיועדת בעיקר לציוד מדידה ממוחשב ורובוטים. החברה מעסיקה כ-7,000 עובדים ומכירותיה בשנת 2022 צמחו ב-13% להיקף של כ-1.66 מיליארד דולר.

העיסקה נחתמה לאחר מאבק ממושך, שהחל בנסיון השתלטות עויינת של אמרסון, שנדחה על-ידי דירקטוריון NI. במאי 2022 רכשה אמרסון מניות של NI והגישה הצעת רכש לפי מחיר מניה של 43 דולר. ההצעה נדחתה על-ידי NI ובתגובה עידכנה אמרסון את הצעתה ל-7.6 מיליארד דולר (מחיר מניה של 56 דולר). דירקטוריון NI הבין שהוא נתון תחת מתקפה, ובינואר 2023 הוא אימץ פרוטוקול מסוג "גלולת רעל" שנועד למנוע השתלטות עויינת על החברה.

במסגרת הזאת אומצה "תוכנית זכויות" למשך 12 חודשים שבמהלכה יכולים בעלי המניות הקיימים של החברה לרכוש מניות נוספות שהחברה תקצה, במחצית ממחירן בשוק (50%), במידה וגורם חיצוני ירכוש 10% או יותר ממניות החברה. נשיא ומנכ”ל אמרסון, לאל קרסנבאי, שלח מכתב לבעלי המניות והודיע להם שאמרסון "מוכנה להיכנס מיידית למשא ומתן עם הדירקטוריון ולהגיע להסכם שייתן לבעלי המניות רווח מיידי מצויין”. ההודעה השבוע מלמדת שהמהלך שלו הצליח.

אמרסון מנסה להשתלט על NI

בתמונה למעלה: מנכ"ל NI אריק סטארקלוף (מימין) ומנכ"ל אמרסון לאל קרסנבאי

חברת אמרסון Emerson האמריקאית, שהיא אחת מחברות מוצרי החשמל והאלקטרוניקה הוותיקות בעולם (הוקמה בשנת 1890), גילתה שהיא החברה אשר מנסה לרכוש את את חברת National Instruments מאוסטין, טקסס. מהלך אשר גרם לדירקטוריון NI לאמץ תקנה זמנית המונעת השתלטות עויינת. אמרסון דיווחה שהיא הגישה הצעת רכש בהיקף של 7.6 מיליארד דולר לפי מחיר מניה של 53 דולר, המעניק פרימיום של 32% בהשוואה למחיר המניה ב-12 בינואר 2023. ההצעה הוגשה ל-NI בחודש נובמבר 2022, והיא עידכון להצעת רכש שהוגשה לדירקטוריון במאי 2022, לפי מחיר של 43 דולר, אשר נדחתה על-ידי NI.

ההודעה הזאת מסירה את הערפל מהמהלך הבלתי מובן שביצע דירקטוריון NI לפני שבועיים: הוא הכריז על יישום תוכנית זכויות למשך 12 חודשים שבמהלכה יכולים בעלי המניות הקיימים של החברה לרכוש מניות נוספות שהחברה תקצה, במחצית ממחירן בשוק (50%) – זאת במידה וגורם חיצוני כלשהוא ירכוש בתקופת התוכנית 10% או יותר ממניות החברה. מדובר במהלך קלאסי בשם "גלולת רעל", שנועד לנטרל נסיונות השתלטות עוינת באמצעות דילול מניות החברה. אולם נשיונל אינסטרומנטס סירבה למסור מידע שיסביר מדוע היא נקטה במהלך הקיצוני הזה.

אמרסון עוקפת את הדירקטוריון

כעת מנסה אמרסון ללחוץ על הדירקטוריון באמצעות בעלי המניות, ומבטיחה להם שאישור ההצעה יעניק להם רווח מיידי ובמזומן בשיעור של 32% על השווי הנוכחי של מניותיהם בחברה. "למרות שהיינו מעדיפים להגיע להסכם באופן פרטי, לאור העובדה ש-NI הכריזה על בדיקה אסטרטגית מקיפה, ולאחר שבמשך שמונה חודשים היא מסרבת לדון איתנו על עיסקת מזומנים מצויינת, החלטנו ליידע את כל בעלי המניות של NI", כתב נשיא ומנכ"ל אמרסון, לאל קרסנבאי, במכתב פתוח לבלי המניות. "אנחנו מוכנים מיידית להיכנס למשא ומתן עם הדירקטוריון ולהגיע להסכם שייתן לבעלי המניות רווח מיידי מצויין".

חברת NI הוקמה בשנת 1977 ועוסקת בפיתוח ואספקת פתרונות בדיקה ומדידה אלקטרוניים, מערכות איסוף מידע, מערכות צב”ד אוטומטי וכדומה. מוצר הדגל המוכר ביותר של החברה הוא LabVIEW – פלטפורמה וסביבת פיתוח לתכנות בשפה חזותית, המיועדת בעיקר להפעלת ציוד מדידה ממוחשב ורובוטים. החברה מעסיקה כ-7,000 עובדים ומכירותיה בשנת 2022 צמחו ב-13% להיקף של כ-1.66 מיליארד דולר. חברת אמרסון מתמקדת בעיקר בתחומי התוכנה ומערכות ההספק והבקרה התעשייתיות. היא מעסיקה כ-85,000 עובדים, ומכירותיה בשנת 2022 הסתכמו בכ-19.6 מיליארד דולר.

אמרסון מגדירה אסטרטגיה חדשה

אמרסון מעוניינת בעיסקה לאחר שקיבלה החלטה אסטרטגית להיכנס לתחום האוטומציה והרובוטיקה, ולצורך זה היא זקוקה לנכסים של NI. אלא שמנהלי NI מסרבים להיענות להצעה: כאשר אמרסון יצרה קשר ראשוני במאי 2022, חברת NI הגיבה באמצעות רכישת המניות העצמית הגדולה ביותר בתולדותיה בהיקף של יותר מ-80 מיליון דולר. אמרסון מאשימה את הנהלת NI שלאחר חודשי מאמץ ארוכים, נערכה פגישה ראשונה רק בתחילת ינואר, ושבמהלכה סירבו נציגי NI למסור מידע על החברה ולא ענו לשאלות על עסקיה.

בהודעה הנוכחית, המיועדת כאמור לבעלי המניות, אמרסון כותבת שהיא "התאכזבה לגלות שלאחר הפגישה בינינו, הכריזה NI על בדיקה אסטרטגית מקיפה ואימצה מנגנון של גלולת רעל.  בעלי המניות של NI צריכים להבין שבמשך שמונה חודשים נמנעה מהם ההזדמנות לקבל רווח במזומנים על השקעתם. אנחנו מבקשים מבעלי המניות של NI לפנות אל הנהלת החברה כדי לוודא שהבדיקה האסטרטגית המקיפה שעליה הכריזה, איננה עוד מהלך השהייה טקטי שנועד למנוע את העיסקה".

הושלמה מכירת OTI לנאייקס

חברת נאייקס (Nayax), המפתחת פתרונות סליקה ותשלום לבתי עסק, דיווחה בסוף השבוע לבורסה בתל אביב על השלמת עיסקת המיזוג עם חברת און טראק (OTI) מראש פינה, המפתחת פתרונות תשלום חכם לעמדות לא מאוישות. נאייקס שילמה סכום של כ-4.5 מיליון דולר תמורת OTI. בנוסף לסכום הרכישה, העניקה נאייקס הלוואה בהיקף של כ-5.5 מיליון דולר לפירעון חובותיה של OTI, לאחר שזו נקלעה לקשיים תזרימיים. ערב החתימה על מזכר ההבנות עם נאייקס בינואר 2022, היא אף הגישה הגישה בקשה לבית המשפט המחוזי בנצרת למתן צו לפתיחת הליכים בהתאם לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

עיסקת הצלה של הרגע האחרון

לפני כחודש אישרה אסיפת בעלי המניות של OTI את העיסקה, ואת המתווה שלפיו היא תמשיך לפעול כחברה עצמאית הנמצאת בבעלות מלאה של נאייקס. חברת OTI מעסיקה כ-130 עובדים ופועלת מראש פינה. היא מספקת מערכות אוטומטיות לתשלום המיושמות בעיקר בתחנות דלק, רשתות מזון, קיוסקים, מכונות ממכר אוטומטיות וכן ובעמדת כירטוס של מערכות הסעת המונים. המערכות מבוססות על פרוטוקול תקשורת בטווח אפס (NFC), המאפשרת לזהות את כרטיס התשלום ולבצע מיידית את העסקה.

חברת נאייקס הוקמה בשנת 2005 על-ידי המנכ”ל יאיר נחמד ועל-ידי הטכנולוג הראשי דוד בן אבי. החברה פועלת באמצעות עשרה משרדי מכירות גלובליים ומעסיקה כ-500 עובדים. היא מקושרת לכ-80 מוסדות פיננסיים ומהווה מוסד תשלומים מורשה באירופה ובישראל. נאייקס מציעה פתרונות מלאים לקבלת תשלומים ללא מזומנים, מערכת ניהול ואפליקציית לקוחות. ברבעון הראשון של 2022, היא ניהלה 553,000 אבזרי תשלום מקוונים שביצעו עיסקאות בהיקף כולל של  489 מיליון דולר. ומכירותיה הסתכמו בכ-31.4 מיליון דולר. החברה נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של כ-2.1 מיליארד שקל.

הנגשת פתרונות IoT עסקיים

בסוף השבוע גם נחתם הסכם בין נאייקס, בנק הפועלים וחברת Feit Synergy הנמצאת בבעלות אלון פיט, להקמת חברה משותפת אשר תספק פתרונות מימון לחברות מתחילות, כדי לרכוש מערכות IoT הכוללות מרכיב של תשלום, דוגמת מכונות לממכר מוצרים (vending machines), עמדות טעינה לרכב חשמלי, וכדומה. המטרה היא לבנות מערכת אוטומטית אשר תבצע באופן אוטונומי את כל מרכיבי העיסקה והחיוב. החברה החדשה תירשם בישראל ותהיה בבעלות נאייקס (42%), פיט (24%) ובנק הפועלים (20%). שאר ה-14% מהמניות יופקדו זמנית בידי נאמן וישמשו בעתיד לצורך הקצאת מניות לעובדים, מנהלים, ספקים מרכזיים וכדומה. השותפים ישקיעו כ-3.5 מיליון דולר בחברה החדשה: נאייקס ובנק הפועלים ישקיעו 1.5 מיליון דולר כל אחת ופיט תשקיע חצי מיליון דולר. בנוסף, בנק הפועלים יעניק לחברה קו אשראי בגובה של כ-1.5 מיליון דולר.

נמשכת הירידה בהיקף המיזוגים בתעשיית הסמיקונדקטור העולמית

2015-2016 סימנו את שיאו של גל המיזוגים והרכישות בשוק הסמיקונדוקטור, עם מיזוגי ענק כמו הרכישה של EMC על ידי דל ב-66.6 מיליארד דולר והרכישה של ARM על ידי סופטבנק ב-31.4 מיליארד דולר. ואולם, מאז, בשל מיצוי המגמה, הקשיים הרגולטוריים ומדיניות הסיכול האמריקנית של כל ניסיון סיני לרכוש חברה עם פעילות בארצות הברית, גל המיזוגים שכך באופן דרמטי, וב-2018, על פי חברת המחקר IC Insights, הסתכמו היקף עסקאות הרכש בתעשיית השבבים ב-23.2 מיליארד דולר, וזאת בהשוואה ל-107.3 מיליארד דולר ב-2015, שהיתה שנת שיא של כל הזמנים.

לפני מבול המיזוגים והרכישות שסחף את השוק ב-2015-2016, הממוצע השנתי בין השנים 2010-2014 עמד על קצב מתון למדי של 12.6 מיליארד דולר. קדחת המיזוגים והרכישות של 2015-2016 נבעה ממספר גורמים, ובעיקר הירידה בקצב הצמיחה ובריווחיות של יצרניות שבבים וההתפתחות של תחומים חדשים כמו IoT, בינה מלאכותית ורכב, שהביאו את החברות הגדולות לנסות ולהרחיב את נתח השוק והפורטפוליו הטכנולוגי שלהן באמצעות מיזוגים ורכישות.

לאחר שב-2017 נקבע שיא של כל הזמנים עם היקף מיזוגים רכישות של 107.3 מיליארד דולר, ב-2016 הסכום הראשוני עמד בתחילה על 100.4 מיליארד דולר, אך בשל ביטול עסקת קואלקום-NXP, שנפלה בשל הקשיים שהערים הרגולטור הסיני, ירד הסכום בסוף ל-59.3 מיליארד דולר. יש לציין כי למרות הירידה הדרמטית בהיקף העסקאות בשנתיים האחרונות בהשוואה לשיאו של הגל, עדיין מדובר בנתונים הגבוהים פי שניים ומעלה בהשוואה לממוצע של המחצית הראשונה של העשור.

נראה כי מה שסימן את מיצוי גל המיזוגים היה ניסיונה של ברודקום בסוף 2017 לרכוש את קואלקום תמורת סכום אסטרונומי של כ-117 מיליארד דולר, וזאת במטרה ליצור ענקית חדשה בתחום שבבי התקשורת. ניסיון זה ביטא את שיאה של מגמת הקונסולידציה בשוק, שבה חברות ענק מתמזגות זו עם זו באופן שמאיים ליצור מונופולים שיפגעו בתחרות בשוק. גם עסקת קואלקום-NXP נתקלה בקשיים מצד הרגולטור האירופי, שהעלה חשש כי המיזוג יפגע בתחרות בשוק. עסקת ברודקום-קואלקום סוכלה בסופו של דבר לא מטעמי שמירה על התחרות, אלא מתוקף צו נשיאותי שהוציא נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שביטל את העסקה "מטעמי ביטחון".

שתי עסקאות גדולות בשנה האחרונה היו אחראיות ל-65% מהסכום הכולל: במרץ 2018 רכשה Microchip את Microsemi תמורת 8.3 מיליארד דולר, במטרה לחזק את מעמדה בשוק המחשוב והתקשורת האלחוטית, ובספטמבר 2018 רכשה רנסאס היפנית את Integrated Device (IDT) תמורת 6.7 מיליארד דולר, וזאת במטרה לחזק את מעמדה בתחום השבבים למערכות בטיחות לרכב.

מלבד שתי העסקאות הגדולות הללו, רק שתי עסקאות נוספות ב-2018 היו גבוהות ממיליארד דולר. באוקטובר מימשה יצרנית הזיכרונות מיקרון את האופציה שהיתה לה ורכשה מידי אינטל את מלוא הבעלות ב-IM Flash תמורת 1.5 מיליארד דולר, ובספטמבר רכשה קבלנית ייצור הסמרטפונים הסינית Wingtech Technology את חברת הסמיקונדוקטור ההולנדית Nexperia, שהתפצלה מקואלקום ב-2017, תמורת 3.8 מיליארד דולר.