אמיר פיינטוך מונה לסמנכ"ל בכיר בגלובלפאונדריז

חברת גלובלפאונדריז (Globalfoundries-GF) מינתה את אמיר פיינטוך למנהל חטיבת המיחשוב והתקשורת הקווית. זהו התפקיד הבכיר ביותר של ישראלי בחברת ייצור השבבים בקבלנות משנה (Foundry) השנייה בגודלה בעולם. במסגרת התפקיד הוא יהיה אחראי על האסטרטגיה של החטיבה ומפת הדרכים הטכנולוגית שלה. פיינטוך מביא לתפקיד יותר מ-25 שנות נסיון בתעשיית השבבים והתקשורת. הוא מגיע מחברת אינטל שבה שימש בחמש השנים כמנהל קבוצת ההנדסה של פלטפורמות. הוא הובא לאינטל מחברת קואלקום, כדי לחזק אותה בתחום התכנון והייצור של מערכת על-גבי שבב (SoC).

הפתעה באינטל ועיסקת Wilocity הישראלית

זה היה אחד מהמינויים המפתיעים של אינטל, אשר מעדיפה בדרך-כלל למנות לתפקידי מפתח אנשים שצמחו בחברה עצמה. לפני שהגיע לחברת אינטל הוא שימש כנשיא חטיבת Qualcomm Atheros אשר אחראית על תחום ה-Wi-Fi בחברת קואלקום. במסגרת קואלקום, הוא מיליא תפקיד מרכזי בעיסקה שבה נירכשה חברת Wilocity הישראלית על-ידי קואלקום בשנת 2014. העיסקה הזו העניקה לקואלקום טכנולוגיית WiGig לתקשורת אלחוטית קצרת טווח בתדר של 60GHz. כדי להשלים את התמונה המעגלית, כדאי לציין שהחברה הישראלית הוקמה על-ידי מהנדסים בכירים מצוות פיתוח ה-Wi-Fi של אינטל.

במסגרת התפקיד החדש בגלובלפאונדריז, פיינטוך יקדם את האסטרטגיה של החברה בתחום המערכות מבוססות בינה מלאכותית בתשתיות ענן, מיחשוב ותקשורת. מנכ"ל GF, תומס קולפילד, אמר שאמיר מביא איתו יכולות טכנולוגיות וניהוליות מרשימות. "הוא יסייע ל-GF לבנות פתרונות ייעודיים המותאמים לצורכי הלקוחות ולקדם את האסטרטגיה של החברה בתחומי הענן ומיחשוב הקצה". פיינטוך אמר שאנחנו עדים כיום ל"רנסאנס מיחשובי", המונע על-ידי תהליכי ייצור חדשים וארכיטקטורות מיחשוב חדשות.

ארגון חדש בחברת גלובלפאונדריז

המינוי הוא חלק ממהלך רחב יותר של GF, שבמסגרתו היא הקימה חטיבה חדשה עבור שוק הרכב והתעשייה (AIM), ומינתה למנהלה את מייקל הוגאן, מי שהיה עד לאחרונה מנהל תחום ה-IoT, המיחשוב והתקשורת של  Cypress Semiconductor. במקביל, היא גם הקימה חטיבה ייעודית לתשתיות אלחוטיות ומובייל (MWI), והקימה את חטיבת המיחשוב והתקשורת הקווית (CWI) שאותה ינהל אמיר פיינטוך.

אחד מהכלים שיעמדו לרשותו הוא תהליך הייצור החדש 12LP+, אשר פותח לצורך ייצור שבבי בינה מלאכותית (AI) בטרנזיסטורי FinFET בגיאומטריה של 12 ננומטר. להערכת החברה, הוא מספק שיפור של 20% בביצועים וחסכון של 40% בהספק בהשוואה לתהליך הייצור הסטנדרטי של החברה ב-12 ננומטר. התהליך מגיע ביחד עם סדרה של תכנוני ייחוס ליישומי בינה מלאכותית, וכולל את חבילת הקניין הרוחני Arm Artisan וחבילת  POP IP שפותחה על-ידי גלובל פאונדריז ו-ARM, אשר מספקת שכבת גישור בין הרמה הפיסיקלית של השבב לבין מערך הבינה המלאכותית.

החברה מסרה שלהערכתה הביצועים של תהליך 12LP+ משתווים לאלה של שבבים המיוצרים בגיאומטריה של 7 ננומטר, אולם מחירה נמוך בהרבה בהשוואה לטכנולוגיה הממוזערת יותר. התהליך נמצא כעת בניסויים אצל מספר לקוחות אשר צפויים לייצר רכיבי טייפ-אאוט ראשונים במהלך 2020. הייצור ההמוני צפוי להתחיל ב-2021.

תביעת ענק של Globalfoundries: דורשת עצירת השיווק של חלק מהשבבים המיוצרים ב-TSMC

קבלנית ייצור השבבים האמריקאית גלובל-פאונדריז (GF- GlobalFoundries) הגישה אתמול (ב') שורה של תביעות בבתי משפט בארצות הברית ובגרמניה נגד TSMC, שבהן היא מאשימה את קבלנית הייצור הטאיוואנית בהפרת 16 פטנטים שלה הקשורים לטכנולוגיות ייצור שבבים, שבפיתוחן היא השקיעה  מיליארדי דולרים. בסך הכול מדובר ב-25 תביעות נפרדות שהוגשו בחמש ערכאות: הוועדה לסחר חוץ של ארצות הברית (ITC), בתי המשפט הפדרליים המחוזיים בדלאוור ובמערב טקסס, ובתי המשפט המחוזיים של דיסלדורף ומנהיים בגרמניה.

חברת GF לא מסרה את סכום התביעה, אך ציינה כי הפרת הקניין הרוחני שלה נוגעת למכירות של TSMC בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים. היא דורשת מבתי המשפט לאסור לייבא לארצות הברית ולגרמניה שבבים שיוצרו על-ידי TSMC בטכנולוגיות המפירות את הפטנטים שלה. למעשה, היא דורשת להטיל את האיסור על המוצרים של כ-20 חברות שונות שהייצור של חלק מהשבבים שלהן היה כולל לטענתה בהפרת הקניין הרוחני שלה. בהן: אפל, קואלקום, ברודקום, אנבידיה, מדיה-טק וזיילניקס. הרכיבים האלה שולבו במוצרים של חברות כמו אסוס, גוגל, אייסנס, מוטורולה ועוד, ומופצים על-ידי Digi-Key, Avnet ו-Mouser.

השקעות של 15 מיליארד דולר

גלובל-פאונדריז טוענת שמדובר בפטנטים הקשורים לתהליכי ייצור שהיא פיתחה עבור תהליכי 7/12/18/28 ננומטר. עדיין מוקדם להעריך לאן יובילו ההליכים המשפטיים, אך יש לציין כי מגוון המוצרים המתבססים על התהליכים האלה ב-TSMC הוא עצום, וכולל בין היתר את כל דגמי האייפון והאייפד של אפל, המעבדים הגרפיים של אנבידיה ומכשירי האלקטרוניקה של גוגל.

"בשעה שפעילות ייצור השבבים עוברת לאסיה, GF השקיעה בעשור האחרון כ-15 מיליארד דולר בפעילות הייצור שלה בארצות הברית ובגרמניה", היא מסרה בהודעה לעיתונות. "התביעות נועדו להגן על ההשקעות האלה. הן הכרחיות כדי להפסיק את השימוש הלא-חוקי של TSMC בנכסים שלנו וכדי לשמור על בסיס הפעילות שלנו בארצות הברית ובגרמניה".

מעניין לציין שחברת AMD לא מוזכרת בתביעה, למרות שהיא העבירה בשנה שעברה את ייצור כל קו המעבדים החדש שלה מ-GF ל-TSMC, כדי שניתן יהיה לייצר אותם בטכנולוגיית 7 ננומטר. כזכור, חברת GF הוקמה בעקבות הפרדת AMD מפעילות הייצור שלה, ועד היום GF מייצרת רכיבים עבור AMD.

קרב מאסף בשוק ריכוזי

שוק ה-Foundry מתאפיין בשנים האחרונות בריכוזיות גוברת והוא כולל מספר קטן של חברות החולשות על מרבית השוק. מתוכן, TSMC היא באופן בולט קבלנית הייצור הגדולה בעולם ואחראית ליותר מ-60% מהייצור העולמי בקבלנות משנה. מאחוריה מדורגת סמסונג, המשקיעה בשנים האחרונות משאבים בפעילות הייצור שלה. בין סמסונג ל-TSMC מתנהל קרב איתנים על תהליכי הייצור המתקדמים ב-7 ננומטר ומטה.

חברת GF עצמה, הנחשבת לקבלנית הייצור השלישית בגודלה מבחינת הכנסות, החליטה לפני כשנה לזנוח את תוכנית הפיתוח של טכנולוגיות 7 ננומטר, ולהתמקד בטכנולוגיות FinFET ברוחב צומת של 12 ננומטר ו-14 ננומטר. למעשה הותירה את הזירה ל-TSMC ולסמסונג. לאור העובדה שיצרניות השבבים הגדולות עוברות לתהליכי הייצור המתקדמים יותר, ייתכן כי תביעת הפטנטים היא סוג של קרב מאסף עבור GF בניסיון לשמור על נתח השוק שלה.

גלובלפאונדריז מוכרת את Avera למארוול ב-740 מיליון דולר

כחודש לאחר שמכרה את אחד ממפעלי הייצור שלה לחברת און-סמי (On-Semi), ממשיכה קבלנית ייצור השבבים אמריקאית גלובלפאונדריז ((GlobalFoubdries להוציא לפועל את תוכנית הרה-ארגון שלה, ובשבוע שעבר הודיעה על מכירת חברת Avera שבבעלותה, ליצרנית השבבים מארוול (Marvell). חברת Avera עוסקת בתכנון וייצור רכיבי ASIC לתקשורת קווית ואלחוטית.

העסקה תואמת את הכיוון האסטרטגי החדש של שתי החברות. מבחינת גלובלפאונדריז, המכירה מהווה את השלב השלישי בתוכנית שינוי המיקוד העסקי שמוביל מנכ"ל החברה, ד"ר תומס קולפילד מאז נכנס לתפקידו במרץ 2018. כזכור, בחודש אוגוסט 2018 הודיעה גלובלפאונדריז שהיא זונחת את תוכנית פיתוח טכנולוגיות הייצור בגיאומטריה של 7 ננומטר בגלל עלויות הפיתוח הגדולות, ומתמקדת בשכלול פלטפורמות הייצור הקיימות המבוססות על טרנזיסטורי FinFET ברוחב צומת של 12 ננומטר ו-14 ננומטר.

האם גלובלפאונדריז בדרך למכור מפעל שלישי?

גלובלפאונדריז רכשה את Avera מיבמ בשנת 2014, ולפני כשנה הפכה אותה לחברה עצמאית בבעלותה כדי שזו תוכל לחתום על הסכמי ייצור בטכנולוגיית 7 ננומטר עם המתחרה הטאיוואנית TSMC. חברת Avera מעסיקה כ-400 עובדים, מרביתם עובדי יבמ לשעבר. בפרק הזמן הקצר של פעילותה, הצליחה Avera להשיג מספר זכיות תכנון משמעותיות, שכעת יעברו למארוול.

בנוסף, מאז תחילת 2019 היא מכרה שני מפעלי ייצור המייצרים שבבים בפרוסות סיליקון של 300 מילימטר: אחד לחברת VIS הטאיוואנית והשני לאון-סמי. ההיקף הכולל של העסקאות הסתכם בכ-670 מיליון דולר. בתעשייה יש הערכות שהחברה צפויה למכור השנה מפעל ייצור שלישי. מבחינת מארוול, עיסקת Avera נועדה לסייע לה לחדור לתחומי צמיחה חדשים, ובראשם תכנון וייצור שבבים לתחנות בסיס של הדור החמישי. "מארוול תציע כעת ללקוחות יכולות מובחרות של פיתוח וייצור רכיבי ASIC בהתאמה חלקית ומלאה", אמר מנכ"ל מארוול, מאט מרפי.

זו העיסקה השנייה של מארוול החודש הזה: לפני שלושה שבועות היא רכשה מארוול את חברת Aquantia מסן חוזה, קליפורניה, תמורת 452 מיליון דולר במזומן, במטרה לחזק את מעמדה בתחום שבבי התקשורת לרכב. במסגרת ההסכם הנוכחי, התחייבה מארוול לבצע הזמנות ייצור בהיקף מסויים מחברת גלובלפאונדריז.

און-סמי רכשה מפעל ייצור של גלובלפאונדריז ב-430 מיליון דולר

גלובל-פאונדריז (GlobalFoundries), אחת מקבלניות ייצור השבבים הגדולות בעולם, סיכמה עם יצרנית השבבים און-סמי (On Semiconductor) על מכירת המפעל שלה בפישקיל, ניו יורק (Fab 10), המייצר פרוסות ב-300 מילימטר, תמורת 430 מיליון דולר. זהו המפעל השני ש-GF מוכרת בחודשים האחרונים, והוא מתבצע כחלק מתהליך שינוי המיקוד העסקי שמוביל בשנה האחרונה מנכ"ל החברה תומס קולפילד. מבחינתה של סמי, רכישת המפעל תאפשר לחברה להתחיל לייצר שבבים על גבי פרוסות של 300 מילימטר.  

תהליך העברת השליטה במפעל יושלם עד 2022, על מנת לאפשר ל-GF להוציא מן המפעל חלק מהטכנולוגיות וה-IP של לקוחותיה. בתום התהליך עובדי המפעל, כ-1,300 במספר, לרבות צוות הפיתוח, יעברו לעבוד תחת און-סמי. כמו כן, במהלך תקופת המעבר GF תייצר במפעל עבור און-סמי פרוסות 300 מילימטר. און-סמי גם תקבל גישה לתהליכי ייצור CMOS  מתקדמים ב-45 ננומטר וב-65 ננומטר. תהליכים אלה יהוו את הבסיס לטכנולוגיות הייצור העתידיות של און-סמי.

בסוף חודש ינואר מכרה GF את פאב 3E של החברה בסינגפור, המייצר גם כן ב-300 מילימטר, לחברת VIS הטאיוואנית תמורת 236 מיליון דולר. על פי הערכות בתקשורת, GF צפויה למכור מפעל שלישי בחודשים הקרובים. המהלכים הללו מתבצעים כחלק מתוכנית של שינוי מבני ומיקוד עסקי שמכתיב המנכ"ל קולפילד, שנכנס לתפקידו במרץ 2018, במרץ 2018, במטרה להתמקד בתחומי ייצור רווחיים יותר ולהתאים את החברה ליחסי הכוחות בתעשיית ה-Foundry העולמית.

GF נחשבת לקבלנית הייצור השלישית בגודלה בעולם, אחרי TSMC הטאיוואנית, שחולשת על כ-60% מהושק, וסמסונג. בעוד שתי החברות הללו מתחרות ביניהן ראש-בראש בפיתוח תהליכי ייצור מתקדמים ב-7, 6 ו-5 ננומטר, יתר קבלניות הייצור המובילות, כדוגמת GF, UMC, SMIC וגם טאואר-ג'אז הישראלית, ממקדות את מאמציהן בפיתוח מומחיות בתהליכי ייצור ייחודיים, במטרה להשיג הובלה בתחומי נישה רווחיים.

בחודש אוגוסט האחרון פרשה GF את האסטרטגיה החדשה שלה, שבמסגרתה החליטה החברה להסיט את המשאבים האדירים מתוכנית הפיתוח של ייצור ב-7 מילימטר, שלמעשה נגנזה לחלוטין, ולהקדישם לשכלול פלטפורמות הייצור בתצורת FinFET ב-12 וב-14 מילימטר עבור מוצרים כמו רכיבי RF זיכרונות משובצים, מערכות הספק נמוך ועוד. במסגרת התוכנית, GF גם קיזזה 5% מכוח העבודה שלה.

גם מבחינתה של און-סמי הרכישה מסמנת מעבר למודל ייצור רווחי יותר. כיום, און-סמי מייצרת את מרבית שבביה על פרוסות של 200 מילימטר, והמפעל החדש שיבור לרשותה יאפשר לה לייצר את שבבים בפרוסות של 300 מילימטר, הרווחיות יותר, וכמו כן לעשות שימוש בפלטפורמות המתקדמות של GF ב-45 וב-65 מילימטר. באון סמי ציינו כי בכוונת החברה להשקיע כ-270 מיליון דולר בציוד ופיתוח במטרה להכשיר את המפעל למוצריה, תהליך שלהערכת החברה ייארך כ-6 שנים. 

מפת הדרכים של יצרניות השבבים הגדולות

ההתקדמות העקבית של תעשיית השבבים נשענת על היכולת של יצרניות השבבים להציע שיטות ייצור חדשות שיספקו ביצועים גבוהים יותר בעלויות נמוכות יותר. זוהי למעשה גם מהותו של חוק מור, המנבא את קצב ההתקדמות של תעשיית השבבים.  דו"ח חדש של חברת המחקר IC Insights  נותן תמונת מצב על אסטרטגיית הייצור של קבלניות ייצור השבבים הגדולים בעולם: TSMC, סמסונג, גלובל פאונדריז (GlobalFoundries) וגם אינטל, המייצרת בעצמה את שבביה. הדו"ח מגלה הבדלים בקצב ההתקדמות ובאסטרטגיה של כל אחת מיצרניות השבבים הגדולות.

TSMC מתקדמת ל-5 ננומטר

קבלנית הייצור הטייוואנית TSMC השיקה בסוף 2016 תהליך ייצור ב-10 ננומטר בטכנולוגיית FinFET, אך התקדמה במהרה לתהליך של 7 ננומטר, וזאת מתוך הערכה של החברה כי טכנולוגיית ייצור ב-7 ננומטר תהיה בעלת תוחלת חיים ארוכה כמו תהליכי 28 ננומטר ו-16 ננומטר.

במקביל, TSMC כבר נמצאת בתהליכי פיתוח של תהליך 5 ננומטר, וצפויה להתחיל ולהציע באופן מוגבל (Risk Production) את התהליך במחצית הראשונה של השנה, ולעבור לייצור המוני בתהליך במהלך 2020. התהליך החדשני יתבסס על ליטוגרפיית אולטרה-סגול קיצוני (EUV), טכנולוגיה אופטית מבוססת לייזר המשתמשת באורכי גל קצרים יותר ובכך מאפשרת לייצר טרנזיסטורים קטנים יותר. לא יהיה זה התהליך הראשון של TSMC שמתבסס על EUV. החברה תשתמש בטכנולוגיה הזו לצורך שדרוג הייצור ב-7 ננומטר (N7+). בגרסה המשודרגת של התהליך ב-7 ננומטר, שתושק במחצית השנייה של השנה, ייעשה שימוש בליטוגרפיית EUV רק לצורך בניית השכבות הקריטיות (4 שכבות) בשבב. בתהליך של 5 ננומטר ייעשה שימוש ב-EUV לצורך בנייה של 14 שכבות.

סמסונג מאמינה ב-10 ננומטר

בתחילת 2018 הוציאה לשוק סמסונג, שמספקת גם שירותי ייצור לחברות שבבים, את הדור השני של תהליך הייצור ב-10 ננומטר, שנקרא 10LPP (low power plus). בהמשך 2018 השיקה החברה כבר דור שלישי של התהליך, 10LPU (low power ultimate), שהציע ביצועים גבוהים יותר. בשונה מ-TSMC, בסמסונג מאמינים כי תהליכי 10 ננומטר (ובכלל זה הנגזרת של 8 ננומטר) יהיו בעלי מחזור חיים ארוך.

סמסונג החלה בהיצע מוגבל של טכנולוגיית 7 ננומטר באוקטובר 2018. בחברה החליטו לוותר על שימוש בליטוגרפיית immersion (שבה ממלאים את חלל האוויר שבין העדשות ובמשטח הפרוסה בתווך נוזלי בעל מקדם שבירה גדול מאחד) לצורך שדרוג התהליך, ולדלג ישר לתהליך 7 ננומטר המבוסס על EUV. ב-7 ננומטר תעשה סמסונג שימוש בליטוגרפיית EUV לצורך ייצור 8-10 שכבות.

גלובל-פאונדריז פרשה מהמירוץ ל-7 ננומטר

GF השיקה באמצע שנת 2018 את התהליך 22 ננומטר FD-SOI, המהווה עבורה תהליך משלים לטכנולוגיית 14 ננומטר FinFET. החברה טוענת כי התהליך הזה מספק ביצועים כמעט שקולים לטכנולוגיית FinFET אך בעלויות של טכנולוגיית 28 ננומטר.

באוגוסט 2018 ביצעה GF הערכה מחודשת לאסטרטגיה שלה והכריזה כי היא מספיקה את מאמצי הפיתוח של טכנולוגיית 7 ננומטר, וזאת בשל המשאבים הגדולים הכרוכים בפיתוח הטכנולוגיה ובשל הערכת החברה כי הביקוש לתהליך יהיה מצומצם למדי. בעקבות כך מיקדה החברה את מאמצי המחקר והפיתוח שלה לשדרוג פלטפורמות הייצור של 14 ננומטר ו-12 ננומטר בטכנולוגיית FinFET ואת טכנולוגיית ה- FD-SOIשלה.

אינטל עוברת מ-14 ננומטר ל-10 ננומטר

הדור התשיעי של מעבדי אינטל, שהושק בסוף 2018 תחת השם “Coffee Lake-S”. אינטל לא חשפה פרטים רבים על תהליכי הייצור של מעבדים אלה, להערכת IC Insights מדובר בגרסה משודרגת של הדור השני של תהליך ייצור ב-14 ננומטר, שבו ייצרו הדור השמיני של מעבדי החברה.

החברה תחל בייצור המוני בתהליך של 10 ננומטר במהלך השנה עם השקת משפחת המעבדים “Sunny Cove”, שהחברה כבר הציגה בדצמבר 2018. ב-2020 צפויה החברה להציג את הדור הבא של תהליך 10 ננומטר.

מפת הדרכים של יצרניות השבבים

בחמשת העשורים האחרונים נרשמה התקדמות אדירה בפרודוקטיביות ובביצועים של טכנולוגיית ייצור מעגלים משולבים. ב-IC Insights מסכמים את הדו"ח וטוענים כי למרות הצלחתה של התעשייה להתגבר על מכשולים רבים בדרך, המחסומים הפיזיקליים והטכניים נהיים מורכבים יותר ויותר. כדי להתגבר עליהם, בתעשייה מפתחים פיתרונות מהפכניים שמגדילים את הפונקציונאליות של השבבים.

 

GlobalFoundries פורשת מהמירוץ ל-7 ננומטר

בתמונה למעלה: פאב-1 של גלובל-פאונדריז בדרזדן, גרמניה

חברת גלובל-פאונדריז (GlobalFoundries) מסנטה קלרה, קליפורניה, הקפיאה את תוכנית הפיתוח של תהליך לייצור טרנזיסטורי FinFET  ברוחב צומת של 7 ננומטר. למעשה, החברה מפסיקה לנסות ולפתח תהליכי ייצור מתקדמים וממוזערים יותר, ומגדירה אסטרטגיה עסקית חדשה. גלובל-פאונדריז היא אחת מקבלניות ייצור השבבים הגדוליות בעולם ומתחרה בחברות כמו TSMC ו-UMC. ההודעה של החברה מלמדת על הקושי הגובר של יצרניות השבבים להתמודד עם הסיבוך והעלות העצומים הכרוכים במעבר לתהליכי ייצור מתקדמים. זוהי הוכחה נוספת לכך שחוק מור מתחיל לבלום את התפתחות תעשיית השבבים.

RF והספק נמוך במקום 7 ננומטר

אתמול (ג') החברה הודיעה שבמקום להתמקד בתהליכי ייצור חדשים, היא תגדיל את הבידול שלה בשווקים צומחים. במסגרת הזאת היא תישאר ברמת הייצור הנוכחית של טרנזיסטורי FinFET בגודל של 14 ננומטר ו-12 ננומטר, אולם תתאים אותם לצרכים הרלוונטיים של הלקוחות באמצעות כניסה לתחומים כמו RF, זיכרונות משובצים, ורכיבים בהספק נמוך. התוכנית כוללת ארגון מחדש של מערך המחקר והפיתוח, והעברתו מפיתוח טכנולוגיות 7 ננומטר לפיתוח הפורטפוליו הטכנולוגי החדש. החבדה דיווחה שהשינוי יהיה כרוך בפיטורי עובדים, אולם לא מסרה את היקף הפיטורים הצפויים.

פרידה מחטיבת ה-ASIC

מנכ"ל החברה, טום קולופילד, שנכנס לתפקיד רק בחודש מרץ השנה, אמר שהלקוחות לא מחפשים טכנולוגיית ייצור חדשה, אלא יותר ערך מהטכנולוגיות הקיימות. "למרות שהביקוש לשבבים גדול מאי פעם, יש ירידה במספר הלקוחות הזקוקים לייצור תכנונים הדורשים תהליכים בחזית חוק מור. הגדלים הקיימים היום ישרתו יותר תעשיות מבעבר, ויהיו בעלי אורך חיים גדול יותר. לכן אנחנו מסיטים את המשאבים לפיתוח טכנולוגיות חדשות עבור התהליכים הקיימים היום בחברה".

במקביל, גלובל-פאונדריז הופכת את פעילות ה-ASIC שלה לחברה עצמאית בבעלותה הנפרדת מפעילות הפאב, אשר תספק שירותי תכנון ללקוחות. חברת ה-ASIC תתמקד בפיתוח רכיבי RF בטכנולוגיות SOI ו-SiGe, רכיבים אנלוגיים ורכיבי אותות מעורבים. סגן נשיא למחקר בחברת גרטנר, סמואל וואנג, אמר שהשינוי יאפשר לחברה לבצע השקעות בתחומים צומחים כמו RF, IoT, 5G, השוק התעשיית ושוק הרכב. "רק לקוחות מעטים יכולים להרשות לעצמם לרדת לרוחב ומת של 7 ננומטר. טכנולוגיות הייצור של 14 ננומטר ומעלה יהיו טכנולוגיות הייצור המרכזיות בשנים הבאות".

גלובל-פאונדריז בעקבות טאואר-ג'אז

חברת GlobalFoundries נחשבת לקבלנית ייצור השבבים השניה בגודלה בעולם אחרי TSMC. בשנת 2017 הסתכמו מכירותיה בכ-6 מיליארד דולר. TSMC המדורגת ראשונה בעולם סיימה את 2017 עם מכירות של 32 מיליארד דולר, ו-UMC המדורגת שלישית הגיעה להיקף מכירות של כ-4.8 מיליארד דולר ב-2017. הקבלנית הישראלית TowerJazz מדורגת שמינית בעולם עם מכירות בהיקף של כ-1.4 מיליארד דולר. מעניין לציין שהאסטרטגיה החדשה של גלובל-פאונדריז דומה מאוד לאסטרטגיה של טאואר-ג'אז בשנים האחרונות – יצירת תהליכים בעלי יתרון מוגדר בתעשיות יעד, כמו רכיבים אנלוגיים בהספק גבוה, חיישני תמונה ורכיבי RF מהירים – במקום התמקדות בגודל הצומת.

ארבה רובוטיקס מדגימה את האסטרטגיה החדשה

דוגמא מובהקת לאסטרטגיה החדשה היא עיסקת הייצור של גלובל פאונדריז עם חברת ארבה רובוטיקס (Arbe Robotics) הישראלית. בחודש אפריל השנה היא דיווחה שהיא תייצר את מכ"ם הרכב החדשני של ארבה באמצעות תהליך 22 ננומטר. החברה מפתחת מכ"ם לכלי-רכב במתכונת של מערכת על-גבי שבב (SoC). המכ"ם יפעל בכל תנאי מזג האוויר ויבנה 25 תמונות תלת מימדיות בשנייה בטווח של עד 300 מטר וברמת דיוק מרחק של 10-30 ס"מ, בזווית ראייה של 100 מעלות.

ארבה רובוטיקס הישראלית מתכננת להגדיר קטגוריה חדשה בתחום המכ"ם לכלי-רכב
ארבה רובוטיקס הישראלית מתכננת להגדיר קטגוריה חדשה בתחום המכ"ם לכלי-רכב

זהו סוג הפרוייקטים החדשים שהחברה מעדיפה: מוצר מהפכני המתבסס על תהליך ייצור קיים, שיש בו פוטניצאל לעבור לייצור המוני בקנה מידה גדול מאוד. תהליך הייצור שלו,  GF’s 22FDX, אחראי לכ-50 נצחונות תכנון של גלובל-פאונדריז בשנה האחרונה, בהיקף כולל של כשני מיליארד דולר. נתון המסביר מדוע החברה החליטה לפרוש מהמירוץ היקר להחריד של ייצור טרנזיסטורים זעירים. שכן תחומי הצמיחה המרכזיים, כמו רכב אוטונומי או הדור בחמישי, לא זקוקים לטרנזיסטורים זעירים. הם תלויים בטרנזיסטורים מהירים וחסכוניים בהספק.