ARM

ARM מנסה לבלום את RISC-V

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: כרטיס פיתוח של SiFive למערכות המבוססות על מעבדי RISC-V

חברת ARM מנסה לבלום את מגמת הפופולריות הגואה של מעבדי הקוד הפתוח RISC-V, ותספק את הקניין הרוחני של מעבדי Cortex-M ללקוחות אשר ישבצו אותם בתוך רכיבי FPGA של חברת Xilinx. כך דיווח מנהל קבוצת הניהול של המוצרים בחברה, פיל בר, בפוסט שהעלה באתר חברת ARM. היוזמה כוללת את המעבדים Cortex-M1 ו-Cortex-M3, שהם גרסאות מותאמות ל-FPGA של משפחת מעבדי Cortex-M0. היוזמה המשותפת של שתי החברות מיועדת להקל על השילוב של מעבדי ARM ושל תוכנות ARM בתכנונים המבוססים על רכיבים מיתכנתים מהמשפחות Spartan, Artix ו-Zynq של חברת Xilinx.

הקניין הרוחני (IP) של המעבדים יינתן באמצעות תוכנית DesignStart, שאותה החלה ARM להפעיל בשנת 2010, שנועדה לספק ערוץ גישה מהיר וזול לקניין רוחני של ARM. החברה הסבירה את הכנסת מעבדי Cortex-M לתוכנית DesignStart בכך שהיא עונה על צורך דחוף של התעשייה: תחזית לצמיחה של 74% במספר הרכיבים המיתכנתים (PLD ו-FPGA) שלהערכת גרטנר מאפיינת את השנים 2016-2022. אלא שעדיין לא ברור מדוע החברה החליטה לספק בחינם את הקניין הרוחני למעבד ההספק הנמוך הפופולרי ביותר שלה, בשלב זה ללקוחות זיילינקס.

כרטיס פיתוח של Lattice לרכיבי FPGA ממשפחת MACHXO2
כרטיס פיתוח של Lattice לרכיבי FPGA ממשפחת MACHXO2

קואליציה מאיימת של ענקיות הטכנולוגיה

יכול להיות שהיא מקבלת תמריץ מחברת זיילינקס במסגרת המאבק שלה במוצרים המתחרים של אינטל (לשעבר אלטרה), אולם יכול להיות שהפתרון טמון בהודעה שעלתה לפני מספר ימים באתר של פורום RISC-V: לקראת הכנס השנתי של איגוד משתמשי RISC-V שיתקיים בחודש דצמבר השנה, הכריז הארגון על תחרות SoftCPU לתכנון יישום של  RISC-V המיועד לשימוש ברכיבי FPGA. התחרות ממומנת על-ידי גוגל ו-Microchip ובמסגרתה מתבקשים המתחרים לתכנן יישום קוד פתוח לרכיבי FPGA של Microsemi ולרכיבי FPGA של חברת Lattice. כלומר, מדובר בפלטפרומת מעבד קוד פתוח המתחרה ב-ARM, ליישום ברכיבי FPGA המתחרים בזיילינקס.

ארכיטקטורת RISC-V מתחילה להתברר כרעיון שעשוי לשנות את פני התעשייה. היא פותחה לפני כשמונה שנים באוניברסיטת ברקלי במתכונת של ממשק ISA שיכול להקיץ מחשבים חזקים בגודל מילה של עד 128 סיביות. בשנת 2016 התעשייה החלה לאמץ את הרעיון והוקם ארגון התמיכה התעשייתי RISC-V Foundation, שנועד לקדם את השימוש בארכיטקטורת המחשוב החופשית. כיום הארגון נתמך על-ידי כמה מהחברות החזקות בתעשייה, בהן: גוגל, HP, יבמ, אורקל, מיקרוסמי, לאטיס, אנבידיה, קואלקום, ווסטרן דיג'יטל, מארוול, מיקרון, NXP, סמסונג, וואווי, TSMC ועוד.

המודל העסקי של RISC-V מאיים על ARM

גם התעשייה הישראלית מקדמת את מעבדי הקוד הפתוח. חברת מלאנוקס חברה בארגון במעמד של מייסד (founder), וחברת סיוה מהרצליה שבעבר נכשלה ברכישת ארכיטקטורת MIPS הצטרפה אליו במעמד של שותפה בכירה. הרעיון מתחיל להיכנס לשוק. חברת אנבידיה כבר התחילה להשתמש במעבדי RISC-V במספר מיקרו-בקרים, וחברת ווסטרן דיג'יטל מסרה לאחרונה שבשנת 2019 או 2020 היא תוציא לשוק פתרונות איחסון המנוהלים באמצעות מעבדי RISC-V.

בתוך כך, חברת הפאבלס SiFive מקליפורניה, החלה לספק שבבי מעבדים המבוססים על RISC-V לתעשיה. עבור ARM מדובר באיום מוחשי: קניין רוחני של מעבדים במתכונת של קוד פתוח, שניתן להורידם בחינם מאתר Github, מאיים על המודל העסקי שלה, המבוסס על מכירת קניין רוחני של מעבדים.

ARM הקימה חטיבת IoT נפרדת

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת ARM יוצאת אל מעבר לשוק הקניין הרוחני לתכנון מעבדים, ומתחילה לספק תשתיות IoT מקצה לקצה. השבוע החברה חשפה פתרון IoT מלא בשם Pelion IoT Platform, המספק תשתיות לפיתוח מוצרי IoT מרמת הרכיב ועד לרמת הענן. הפלטפורמה מאפשרת לבצע בדיקת תיפקוד של רכיבי IoT בכל סביבות התקשורת הקיימות לפני הוצאתם אל השוק. היא מתבססת על מערכת ההפעלה הפתוחה Mbed OS של ARM, ועל תשתית מתווכת ומאובטחת הכוללת שירותי ניהול הקישוריות, ניהול האבזרים וניהול המידע.

IoT זה לא רק שבבים

מדובר ביוזמה הגדולה ביותר של חברת ARM בשנים האחרונות. במסגרת הקמת החטיבה החדשה ביצעה החברה שתי רכישות ענק. בחודש יוני השנה היא רכשה את חברת Stream Technologies הסקוטית אשר פיתחה את פלטפורמת IoT-X, הניתנת במתכונת של פלטפורמה כשירות (PaaS) ומטפלת ברמה הפיסית של יצירת הקישוריות של האבזרים אל רשתות אלחוטיות דוגמת סלולר, LoRa, רשתות לווייניות. מיד לאחר העיסקה שולבה Stream בתשתית Mbed של ARM.

החודש השלימה החברה את המהלך הבא ורכשה את חברת Treasure Data מסן פרנסיסקו, אשר פיתחה תוכנה ארגונית מבוססת ענן לניתוח בסיסי נתונים גדולים מאוד במטרה לפשט את תהליך עיבוד הנתונים בארגונים גדולים. הטכנולוגיה של החברה מאפשרת לטפל במידע מגוון המגיע ממקורות שונים, כמו למשל מערכות CRM, מערכות מסחר אלקטרוני, אבזרי IoT ומידע מצד שלישי.

סכימה עקרונית של שירות Arm Pelion IoT Platform
סכימה עקרונית של שירות Arm Pelion IoT Platform

החברה מעסיקה כ-250 עובדים ושירות Enterprise Customer Data Platform שלה מטפל כיום בכ-2 מיליון אירועים בשנייה ומייצר 50 טריליון רשומות ביום. לפי הערכות בתעשייה שילמה ARM כ-600 מיליון דולר תמורת החברה. חברת ARM לא מסרה פרטים על גובה העיסקה, אולם נשיא קבוצת שירותי ה-IoT ב-ARM, דיפש פאטל, אמר שזו היתה העיסקה הגדולה ביותר של ARM.

פאטל העריך בפוסט שהעלה באתר החברה, שהעיסקה תאפשר ל-ARM לספק פתרון המטפל בכל סוגי המידע הארגוני, מרמת אבזר הקצה ועד לבסיס הנתונים המרכזי. "רכישת Treasure Data היא השלב האחרון בבניית מערך ה-IoT שלנו. הטכנולוגיה שלה, ביחד טכנולוגיית ניהול הקישוריות של Stream וביחד עם Arm Mbed Cloud והמומחיות שלנו בחומרה של התקני IoT, מאפשרים לנו לספק משהו חדש לחלוטין: Arm Pelion IoT Platform".

תעלומת העיסקה הסינית: מדוע סופטבנק מוכרת את ARM China למשקיעים סיניים?

פורסם בתאריך ע"י yochais

האם סופטבנק נאלצה למכור את השליטה בחברת הבת של ARM בסין בגלל לחץ מצד הרשויות? בשבוע שעבר הודיעה במפתיע ענקית הטכנולוגיה היפנית, סופטבק, שבשנת 2016 רכשה את יצרנית ארכיטקטורת השבבים הבריטת  ARM ב-32 מיליארד דולר, שהיא מכרה למשקיעים סיניים 51% מהמניות של החברה הבת ARM China תמורת 775 מיליון דולר. קבוצת המשקיעים שקיבלה את השליטה בחברה כוללת בין השאר את הבנק הלאומי של סין ואת חברת באיידו.

אומנם במסגרת ההסכם תמשיך ARM לקבל נתח משמעותי מהכנסות ARM China ממכירות רישיונות שימוש בקניין הרוחני, תמלוגים ותוכנה, אך היא כבר לא תיחשב לחברה בת של ARM, והכנסותיה לא ייכללו בדו"חות הכספיים של ARM וסופטבנק. העיתון המקצועי EETimes דיווח לאחרונה שלפני כחודש התחילה ARM להעביר קניין רוחני לחברה הבת הסינית.כדי שהיא תוכל למכור לחברות סיניות רישיונות לשימוש בקניין הרוחני של ARM ישירות בסין. על פי פרסומים בתקשורת ביפן ובסין, החברה החדשה צפויה לבצע הנפקה בבורסה בשנחאי.

תעשיית השבבים בסין נמצאת בשנים האחרונות במגמה של התרחבות משמעותית, והכנסותיה של ARM ממכירת רישיונות לחברות שבבים סיניות גדלות בהתאמה. בעשור האחרון צמחו הכנסותיה של ARM בסין ב-110%, ובשנת 2017 הגיין המכירות של ARM בסין להיקף של כ-300 מיליון דולר, כלומר כ-20% מכל מכירותיה בעולם. להערכת ARM, כ-95% מהשבבים המתקדמים שפותחו בסין התבססו על הטכנולוגיה שלה.

החלטה עסקית או צעד כפוי?

לאור הנתונים הללו, עולות שאלות רבות ביחס לעיסקה המפתיעה: מדוע סופטבנק מוותרת על השליטה בחטיבה עסקית משמעותית הפועלת בשוק צומח? מדוע לא המשיכה ARM לפעול בסין באותו אופן שהיא פועלת בשווקים אחרים באמצעות חברות בת שבבעלותה. ומדוע ARM מוותרת על קניין רוחני שנוצר לאורך שנים רבות? בהודעתה הרשמית סיפקה סופטבנק הסבר מעורפל מאוד לשאלות האלה: היא מסרה שיש לשוק הסיני יש מאפיינים ייחודיים שחייבו את המהלך וכי הקמת חברת הבת הסינית תסייע להתרחבות הפעילות של ARM בסין. חברת ARM לה התייחסה למהלך.

נראה שלא ניתן לנתק את המהלך למהלך אסטרטגי שממשלת סין מיישמת בשנים האחרונות: הקמת תעשיית סמיקונדוקטור מקומית ועצמאית גם ברמת הייצור וגם ברמת הפיתוח. בשנת 2015 הכריזה סין על תוכנית רב-שנתית שאפתנית תחת השם Made in China 2025, שבמסגרתה יקדיש הממשל הסיני משאבי עתק מטרתה לבסס תעשיית שבבים סינית עצמאית בתוך עשור, שתוכל לפתח ולייצר טכנולוגיות באופן מקומי תוך תלות מופחתת בטכנולוגיות זרות.

האיחוד האירופי מתחיל להיאבק על שימור הטכנולוגיה

בשנים האחרונות בלמה ארצות הברית, באמצעות הוועדה הפדרלית להשקעות זרות (CFIUS), מספר ניסיונות של גורמים סיניים לרכוש חברות טכנולוגיה אמריקניות, בטענה של שיקולי ביטחון לאומי. בחודש שעבר הנחית משרד הסחר בארצות הברית מכה קשה על יצרנית הסמרטפונים הסינית ZTE כאשר הטילה איסור על חברות טכנולוגיה אמריקניות לעשות עסקים עם ZTE לאחר שזו הפרה את האמברגו האמריקני על מסחר עם איראן וצפון קוריאה.

בשבוע שעבר הגישה נציבת הסחר של האיחוד האירופי, ססילה מלסטרום, קובלנה משפטית לארגון הסחר העולמי (WTO) כנגד סין בטענה כי שורה של חוקים חדשים בסין מקשים על חברות אירופיות שעושות עסקים בסין לשמור על הקניין הרוחני שלהן. בקובלנה שהגישה מציינת הנציבה כי סין מטילה על חברות זרות שורה של מגבלות המפלות ביניהן לבין חברות סיניות ומקשות עליהן לסחור באופן חופשי ולשמור על הקניין הרוחני שלהן.

לטענת הנציבה, חוקים אלה מפרים את אמנות הסחר שעליהן חתומה סין עם ארגון הסחר העולמי. מלסטרום טוענת שחברות אירופיות המגיעות לסין, "מחוייבות להעביר את הבעלות או את זכויות השימוש בטכנולוגיות שלהן לגופים סיניים, ונשללת מהן היכולת לנהל משא ומתן מסחרי חופשי בעסקאות העברת טכנולוגיה". המסמך מצייר תמונה שיכולה להסביר כיצד התקנות הרגולטוריות בסין דחפו את סופטבנק לבצע את עיסקת ARM China.

ייתכן שהפרשה נמצאת רק בתחילתה

גם אם התעלומה תתברר עד סופה וגם אם לאו, לעיסקה הזאת מרוויחה אחת מובהקת: תעשיית השבבים הסינית זוכה בגישה קלה אל הקניין הרוחני של ARM במחיר מציאה, שתאפשר לחברות סיניות להשיג יתרון תחרותי מובהק, הן בטכנולוגיה והן בעלות. עדיין לא ברורים לגמרי מה הם האופי והכמות של העברת הקניין הרוחני לסין. גם ARM וגם סופטבנק לא מוסרות פרטים. יכול להיות שזו תחילתה של שערוריה מסחרית-פוליטית חדשה, בעידן של מלחמות סחר בין מדינות.