Arrow

קווים לדמותה של גיבורת היום, מערכת "חץ-3"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: המיירט של חץ 3 יוצא לדרך. צילום: משרד הביטחון

המתקפה האיראנית נבלמה באמצעות מערך עצום של אמצעים טכנולוגיים, מאמצים אנושיים ושיתוף פעולה אזורי בין מספר מדינות, החל מארה"ב וכלה במדינות השכנות לישראל. לפי הודעת דובר צה"ל, איראן שיגרה יותר מ-300 איומים, אשר כללו טילי שיוט, כטב"מים וטילים בליסטיים. בנוסף, בוצעו מספר שיגורים מעיראק ותימן.

האיומים כללו 170 כלי טיס בלתי מאויישים אשר יורטו על-ידי מטוסי חיל האוויר, יחידות הנ"מ וחילות האוויר של מדינות ברית. איראן שידרה 30 טילי שיוט ש-25 על-ידי מטוסי קרב של חה"א. אף אחד מה לא הגיע לישראל. המרכיב המסוכן ביותר בתקיפה היה השיגור של יותר מ-120 טילים בליסטיים. דובר צה"ל: "רק בודדים חדרו לשטח מדינת ישראל והשאר יורטו מחוץ לגבולותיה. מספר טילים נפלו בבסיס חה"א בנבטים וגרמו נזק לתשתיות ולא פגעו בתיפקוד המבצעי של הבסיס".

הכתפיים הרחבות של חץ-2 וחץ-3

מבצע היירוט הענק התקיים בשיתוף פעולה עם מפקדות המרכז של ארה"ב, צרפת ובריטניה. בכלי התקשורת דווח על השתתפות של מדינות נוספות מהאזור, בהן ירדן וסעודיה. אלא שההצלחה החשובה ביותר הייתה היירוט של טילים בליסטיים אשר מגיעים במהירות גבוהה מחוץ לאטמוספירה, אשר הגדולים שבהם נשאו ראשים קרביים הכוללים מטען נפץ במשקל של חצי טון.

המשימה הזו הוטלה על כתפי מערכות חץ-2 וחץ-3 (Arrow 3), אשר פותחו על-ידי ישראל בשיתוף ארה"ב לאורך 40 השנים האחרונות – בדיוק כדי להתמודד מול תקיפה מהסוג הזה. המהלך ארוך הטווח הזה התחיל במסגרת יוזמת ההגנה האסטרטגית (Strategic Defense Initiative) של הנשיא רייגן משנת 1983, אשר קיבלה את הכינוי "תוכנית מלחמת הכוכבים". היא נועדה לנטרל את האיום הגרעיני של ברית המועצות, ובכך להכריע את המלחמה הקרה.

מי שהיה אז ראש מפעל מל"מ בתעשייה האווירית, דב רביב, הציע שישראל תשתלב בפרוייקט. ארה"ב קיבלה את ההצעה, וישראל החלה בפיתוח טיל החץ (במקביל לתוכנית THAAD, שהיתה המקבילה האמריקאית לפרוייקט החץ הישראלי). בראיון לרשת ב', גילה היום (א') מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, שבמהלך הלילה יורטו טילים בליסטיים על-ידי מערכת חץ-2 בגובה רב סמוך לקצה האטמוספירה, כאשר טילי חץ-3 יירטו טילים בליסטיים גדולים בגובה רב מאוד מחוץ לאטמוספירה. היכולת הזו פותחה כדי ליירט טילים הנושאים ראש נפץ גרעיני.

שיטת הפעולה של חץ-3

שני הטילים שונים גם בטכניקת היירוט שלהם: בעוד שמערכת חץ-2 כוללת ראש קרבי המתפוצץ כאשר הוא חולף בסמוך לטיל המטרה, מערכת חץ-3 מיועדת לפגוע פיסית בטיל המטרה. המיירט במערכת חץ 3 הוא טיל דו-שלבי הכולל שני מנועי דלק מוצק. עם קבלת התראה ממערכת המכ"ם, מערכת השליטה והבקרה בוחרת בסוללה ובמיירט האופטימליים לביצוע היירוט. היא משגרת את הטיל אל האזור המשוער שבו צפוייה להיות ההתנגשות.

בשלב הראשון מופעל מנוע ההאצה המביא אותו אל אזור הפגיעה המשוער. בשלב הזה הטיל נפרד ממנוע ההאצה, וראש ההשמדה הממונע נע לכיוון המטרה בעזרת הנחיות המגיעות מהמכ"ם הקרקעי. בשלב הבא, הטיל מפעיל מערכת חישה אלקטרו-אופטית אשר מזהה את הטיל התוקף וננעלת עליו. היא מכוונת את הטיל המיירט בתימרונים הסופיים המביאים אותו לפגיעה פיסית בטיל התוקף ולהשמדת מטען ההרס שלו.

המבחן המבצעי הראשון היה בנובמבר 2023

מערכת חץ 3 משולבת במערכות הניהול והבקרה של מערכת חץ 2. הדבר מבטיח שבמקרה של פגיעה לא אופטימלית, או כאשר הטיל התוקף נושא יותר מראש נפץ אחד, ישוגרו מיד טילי חץ 3 נוספים או טילי חץ 2, כדי להשלים את תהילך ההשמדה. פיתוח החץ-3 החל בשנת 2009 והניסויים בטכניקת היירוט הזו החלו כבר בשנת 2012. הם הגיעו לשלב קריטי בשנת 2019, כאשר הושלמו בהצלחה ניסויים של מערכת חץ-3 שנערכו באלסקה בשיתוף הסוכנות האמריקאית להגנה בפני טילים (MDA).

בניסויים יורט טיל אנקור מתוצרת רפאל במהלך מעופו בחלל החיצון. בנוסף, המערכת הופעלה גם באמצעות המכ"מ האמריקאי AN\TPY2 שפותח על-ידי רייתאון ומשמש במערכת ההגנה האמריקאית THAAD. בניסוי הודגמה בהצלחה יכולת קישוריות מבצעית בין שתי המערכות. בנובמבר 2023 בוצע היירוט המבצעי הראשון של מערכת חץ 3, כאשר היא פגעה בחלל בטיל בליסטי ששוגר לישראל מכיוון תימן. בתחילת השבוע היא הוכיחה את עצמה כמערכת נשק בוגרת ואמינה.

"כיפת ברזל" הימית ביצעה יירוט מבצעי ראשון

שיגור מיירט ימי מסוג כיפת-מגן. צילום: רפאל
שיגור מיירט ימי מסוג כיפת-מגן. צילום: רפאל

בשבוע שעבר ביצע חיל הים את היירוט המוצלח הראשון של מטרה עויינת באמצעות מערכת C-DOME (כיפת מגן) של רפאל, שהיא הגרסה הימית של כיפת ברזל, אשר הותקנה בספינות סער 6 של החיל. מערכת כיפת ברזל על כל נגזרותיה השיגה עד היום כ-6,000 יירוטים מבצעיים. מערכת C-DOME מיועדת ליירט מגוון איומים: רקטות, טילי שיוט, טילים ימיים לוכחי-גלים (Sea-skimming Missiles) המשייטים בגובה של 2-50 מטר מעל פני הים, ורחפנים וכטב"מים.

מערכת C-DOME בנויה במתכונת של ארכיטקטורה פתוחה המאפשרת גישה אל כל חיישני הספינה הקיימים. בנוסף, היא נתנת להתקנה בלא צורך לבצע שינויים מבניים בספינה או בסיפון, ניקוב השדרית או כבילה מיוחדת. המערכת כוללת מכ"ם מתוצרת אלתא ומערכת שו"ב מתוצרת חברת mPrest, המותקנות בכל מערכות כיפת ברזל.

חץ 3 יירט טיל בליסטי בחלל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מערכת חץ -3 (Arrow 3), המספקת על שכבת ההגנה הגבוהה ביותר של ישראל ומיועדת ליירט טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה, ביצעה בסוף השבוע (ה') את היירוט מבצעי הראשון שלה. בהודעת משרד הביטחון נמסר: "לוחמות ולוחמי ההגנה האווירית של חיל האוויר שיגרו הערב לראשונה את מיירט חץ 3, שיירט בהצלחה במרחב ים סוף מטרה שנורתה לעבר ישראל". טיל בליסטי נע במסלול קבוע כשהוא משוגר אל מחוץ לאטמוספירה וממשיך משם אל יעדו. מהעובדה שהיירוט בוצע מעל ים סוף ושהטיל כוון לעבר ישראל ניתן להניח שהוא שוגר מאזור תימן. היירוט בוצע הרחק משטח ישראל.

מערכת חץ 3 נכנסה לשירות מבצעי בשנת 2017. היא פותחה ומיוצרת במשותף על-ידי מנהלת 'חומה' במפא"ת והסוכנות האמריקנית להגנה מטילים (MDA), בהובלת התעשייה האווירית. היא נחשבת למערכת ההגנה האווירית המתקדמת מסוגה בעולם, ומיועדת ליירט טילים בליסטיים בחלל, מחוץ לאטמוספירה. עקרון הפעולה של חץ 3 מבוסס על פגיעה פיזית ישירה בטיל המאיים. האנרגיה הקינטית במפגש עם המטרה גדולה מספיק להשמדת המטרה ללא צורך בחומרי נפץ. לפיכך נדרש דיוק רב להשגת פגיעה ישירה. זאת בשונה ממיירטי חץ 2, אשר נושאים עימם חומר נפץ.

המיירט במערכת חץ 3 הוא טיל דו-שלבי הכולל שני מנועי דלק מוצק. עם קבלת התראה ממערכת המכ"ם, מערכת השליטה והבקרה בוחרת בסוללה ובמיירט האופטימליים לביצוע היירוט. היא משגרת את הטיל אל האזור המשוער שבו צפוייה להיות ההתנגשות. בתחילה מופעל מנוע ההאצה המביא אותו אל אזור הפגיעה המשוער, ואז הטיל נפרד ממנוע ההאצה, וראש ההשמדה הממונע נע לכיוון המטרה בעזרת הנחיות המגיעות מהמכ"ם הקרקעי.

תפישת ההגנה הרב-שכבתית

בשלב הזה, הטיל מפעיל מערכת חישה אלקטרו-אופטית אשר מזהה את הטיל התוקף וננעלת עליו. היא מכוונת את המיירט אשר מבצע תימרונים סופיים המביאים אותו לפגיעה בטיל התוקף ולהשמדת מטען ההרס שלו. מערכת חץ 3 משולבת במערכות הניהול והבקרה של מערכת חץ 2. הדבר מבטיח שבמקרה של פגיעה לא אופטימלית (או כאשר הטיל התוקף נושא יותר מראש נפץ אחד), ישוגרו מיד טילי חץ 3 או חץ 2 נוספים כדי להשלים את ההשמדה.

מימין: אנטנת המכ"ם של מערכת חץ. משמאל: ראש הקרב האלקטרואופטי. קרדיט: התעשייה האווירית
מימין: אנטנת המכ"ם של מערכת חץ. משמאל: ראש הקרב האלקטרואופטי. קרדיט: התעשייה האווירית

הקבלן הראשי לפיתוח מערכת הנשק ומיירטי החץ הוא מפעל מל"מ של התעשייה האווירית (תע"א), אשר פועל בשיתוף חברת אלתא (חברה בת של התעשייה האווירית), אשר אחראית על פיתוח וייצור מערכת המכ"ם. חברת אלישרא שבבעלות אלביט מערכות אחראית על מערכת ניהול הירי. חברת בואינג האמריקנית מהווה שותף אסטרטגי של התע"א בפיתוח וייצור חץ 3. המנוע הרקטי שמאיץ את טיל החץ לחלל פותח ומיוצר בתומר – חברה ממשלתית, ומרכיבים נוספים של המערכת  פותחו על-ידי רפאל ומפעל תממ של התעשייה אווירית.

מערכת חץ היT מרכיב מרכזי במערך ההגנה הרב-שכבתי של ישראל, אשר מבוסס על ארבע שכבות הגנה מבצעיות: מערכת "כיפת ברזל", מערכת "שרביט קסמים", מערכת "חץ 2" ומערכת "חץ 3". בחודש יולי 2019 הושלמה סדרת ניסויים של מערכת חץ 3 שנערכו באלסקה בשיתוף עם הסוכנות האמריקאית להגנה בפני טילים (MDA). בניסויים שנערכו הודגמה בהצלחה מלאה יכולת יירוט (Hit-to-kill) של מטרות בגובה רב מחוץ לאטמוספירה. במהלך הניסויים נעשה שימוש במכ"ם האמריקאי AN\TPY2 שפותח על-ידי רייתאון, ומשמש גם במערכת ההגנה האמריקאית THAAD, והודגמה בהצלחה יכולת קישוריות מבצעית בין שתי המערכות.

גרמניה רוכשת מערכת חץ-3 בכ-4.3 מיליארד דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: שיגור הטיל חץ-3. צילום: התעשייה האווירית

ועדת התקציבים של הפרלמנט הגרמני (הבונדסטג), אישרה תשלום מקדמה בהיקף של 560 מיליון אירו, לצורך תחילת הפעילות וההתארגנות למימוש עסקת הרכש של מערכת ההגנה הישראלית חץ-3. על-פי ההסכמות שהתקבלו בין שתי המדינות, גרמניה תרכוש את המערכת בסכום כולל של כ-4.3 מיליארד דולר. משרד הביטחון הישראלי הודיע שכעת עובדים הצוותים המקצועיים בראשות מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אייל זמיר ובהובלת מנהלת 'חומה' במפא"ת והתעשייה האווירית ׁׁ(האינטגרטורית הראשית), על הכנת כל פרטי החוזה. במקביל, ישראל הגישה בקשה לקבלת אישור מכירה מהממשל האמריקאי.

האישור האמריקאי חיוני מכיוון שהמערכת פותחה בשיתוף עם ארה"ב ובמימון חלקי של ארה"ב. משרד הביטחון הודיע שההסכם הסופי ייחתם "לאחר אישור הממשל האמריקני למכירה". משרד ההגנה הגרמני מסר שההסכם הסופי עם ישראל ייחתם עד סוף השנה, במטרה להגיע להפעלה מבצעית של המערכת לפני סוף 2025. המשרד גם הסביר בהודעתו, שתשלום המקדמה הגבוהה יאפשר לישראל לחתום על הסכמי ייצור ראשונים אשר עשויים לקצר את זמני האספקה בכ-6 חודשים.

האישור על עסקת חץ 3 התקבל במסגרת דיון על צורכי ההגנה האווירית של גרמניה, שבמהלכו אישרה ועדת התקציבים גם סכום נוסף של כ-950 מיליון אירו לרכישת מערכת ההגנה האווירית IRIS-T, שזו מערכת טילים מונחי חום ותמונה לאיומים בטווח בינוני. המערכת פותחה בגרמניה ומוכיחה את יעילותה בשימוש מבצעי באוקראינה. מערכת חץ-3 היא הנדבך הגבוה ביותר במערכת ההגנה הרב-שכבתית של ישראל. היא כוללת עמדת שליטה ובקרה, מערכות מכ"ם, משגרים וטילים מונחים, אשר מיועדים ליירט טילים בליסטיים באמצעות פגיעה ישירה בהם כשהם מצויים מחוץ לאטמוספירה של כדור הארץ. "מערכת החץ תסגור את הפער הקיים במערכת ההגנה האווירית של גרמניה ותתרום להגנה על כל מדינות ברית נאט"ו".

גרמניה מתחמשת

ההחלטה היא פועל יוצא של שינוי אסטרטגי המתחולל באירופה בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה. ביום שבו אושרה עיסקת חץ 3 עם גרמניה, אישרה ממשלת גרמניה את אסטרטגיית הביטחון הלאומי הראשונה, אשר קובעת שבשנים הבאות יוגדל תקציב הביטחון לכ-2% מהתוצר של גרמניה, וזאת בנוסף לקרן רכישות מיוחדת בהיקף של כ-100 מיליארד אירו, שאושרה עבור הצבא הגרמני (בונדסוור). הנחת העבודה של האסטרטגיה החדשה היא שהפלישה הרוסית לאוקראינה "מוטטה את מערך הביטחון ביבשת אירופה", ומאלצת את גרמניה לחזק את הצבא באופן משמעותי.

האסטרטגיה קובעת שגרמניה היא מדינה מרכזית באירופה, ולכן היא צריכה לקבל על עצמה "תפקיד מרכזי בהגנה על אירופה ועל הדמוקרטיה". מעניין לציין שתפישת ההגנה החדשה כוללת גם מרכיבים גלובליים שלא זוהו עד היום עם מדיניות הביטחון הגרמנית. היא מגדירה את אזור דרום-מזרח אסיה (Indo-Pacific) כבעל חשיבות לאומית: "האזור הזה חשוב לכלכלה הגרמנית. גרמניה צריכה לבנות מערך של הסכמי הגנה ושיתוף פעולה בינלאומיים באזור הזה. האינטרס של גרמניה הוא לשמור על הסדר והיציבות בדרום-מזרח אסיה".

כנס Embedded To Go המקוון של חברת Arrow החל היום

פורסם בתאריך ע"י Techtime

היום (ד') נפתח הכנס המקוון של חברת Arrow Electronics לתחום המערכות המשובצות. הכנס, Embedded To-Go, יתקיים לאורך היום ויימשך עד ליום שישי הקרוב, 3 באפריל 2020. הארוע הדיגיטלי יכסה תחומים כמו מודולים ממוחשבים, מיקרו-בקרים, מעבדים, חיישנים, פתרונות FPGA ותת-מערכות אלחוטיות.

הארוע כולל תכונות רבות של כנסים פיסיים, ומעניק למשתתפים יכולת "לבקר" בתערוכה טכנולוגית, האזנה להרצאות מומחים בתחום המערכות המשובצות והמודולים הממוחשבים, התעדכנות בהכרזות על מוצרים וטכנולוגיות חדשות, גישה למצגות ואפשרות לשיחה ישירה באמצעות צ'אט עם צוותי המכירות ומהנדסי התמיכה הטכנית של ארו.

בנוסף, ארו תחלק בחינם 3,000 כרטיסי פיתוח בין משתתפי הכנס. ל-Techtime נודע שמי שעמד מאחורי הארוע הזה הוא אמיר שרמן, המשמש גם כמנכ"ל חברת ארו ישראל וגם כמנהל תחום המערכות המשובצות של ארו באירופה (EMEA). לדבריו, "הרבה מאוד לקוחות ישראלים נרשמו לאירוע, וכבר יותר מכמה מאות כרטיסים יישלחו לישראל בתקופה הקרובה.

"במצב מיוחד כמו היום, שרובנו נמצאים בבית, אני ממליץ ללקוחות להירשם למגוון הרחב של ההרצאות מהיצרנים המובילים של ארו". המשתתפים בכנס יכולים להירשם להרצאות, להקשיב להן בזמן אמת ולשאול שאלות ב"לייב". ראו תוכנית ההרצאות למטה.

רישום לכנס: https://arrow.expo-ip.com

מידע נוסף: www.arrow.com/embedded

     סדר-היום: תוכנית ההרצאות שיתקיימו בכנס Arrow Embedded To Go

Agenda – Wednesday 1st April 2020

Agenda – Thursday 2nd April 2020

Agenda – Friday 3rd April 2020

אמיר שרמן מונה למנכ"ל ארו ישראל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

אמיר שרמן מונה למנכ"ל חברת ארו ישראל (Arrow Electronics) ונכנס לתפקיד החדש בימים האחרונים. בשיחה עם Techtime הוא סיפר שבמקביל לתפקיד דירקטור תחום ה-Embedded בארו אירופה, הוא יתמקד בישראל בפיתוח עסקי וחדשנות, כאשר אלדד יסעור ימשיך לשמש בתפקיד מנכ"ל המכירות של ארו בישראל. שרמן חוזר לארץ לאחר שש שנים באירופה, שבהן היה אחראי ליוזמות חדשות של ארו בתחום המערכות המשובצות, וגיבוש אסטרטגיה חדשה של שותפות עם הלקוחות.

שרמן החל את דרכו בחברת ארו ישראל בשנת 2001, בתפקיד מהנדס אחראי על תחום המיקרו-בקרים ומיקרו-מעבדים, עוד כשהיא פעלה תחת השם ארו\רפק (עד 2006). לאחר מכן מונה למנהל מוצר ומנהל צוות המהנדסים, הפיתוח העיסקי והשיווק בישראל.

בשנת 2013 מונה לתפקיד מנהל הפיתוח העיסקי של STMicroelectronics באירופה ולצורך זה עבר לפרנקפורט, גרמניה. לפני כחמש שנים הקים את מחלקת הכרטיסים משובצי מחשב (System On Modules) באירופה ואת תחום Arrow Platforms: כרטיסי מעבדים ופתרונות. הוא גם הקים את מחלקת התוכנה של ארו בגדסנק, פולין, האחראית על תחום ה-AI וה-IoT באירופה.

תמיכה במכירות TI בישראל ודחיפת כרטיסים מיתכנתים לשוק המקומי

חזרתו לארץ קשורה לשינויים בטכנולוגיה ובמערך השיווק, שהמרכזי שבהם הוא התנתקותה של טקסס אינסטרומנטס (TI) מכל המפיצים והחלטתה לעבוד רק באמצעות ארו העולמית ובאמצעות מכירה ישירה החל מ-2021. שרמן: "בשלב הראשון אנחנו מגייסים עובדים ומגדילים את הארגון כדי לספק תמיכת מכירות לטקסס אינסטרומנטס בישראל. השלב השני יתמקד בדחיפת  השוק של רכיבים מיתכנתים על-גבי SoMs מבוססי Intel PSG (לשעבר אלטרה)".

מהי אסטרטגיית השותפות עם לקוחות בתחום ה-SoM?

שרמן: "הרעיון הוא לאתר לקוחות המפתחים כרטיסים מדהימים או פתרונות ייחודיים, לספק להם רכיבים, ובהמשך להפוך אותם לספקים שלנו ולמכור את הכרטיסים והפתרונות האלה ללקוחות אחרים שלנו בעולם. כך עשינו עם חברת SolidRun, עם חברת Variscite ועם חברת Shiratech, וההצלחה של המהלך היתה עצומה".

כרטיס DART-MX8M של ואריסייט למערכות משובצות עתירות מולטימדיה
כרטיס DART-MX8M של ואריסייט למערכות משובצות עתירות מולטימדיה

מה אתם מתכננים לעשות בתחום ה-FPGA?

"כמו שטיפחנו חברות SoM ישראליות, בחמש השנים האחרונות סייענו למספר חברות באירופה ובעולם לייצר כרטיסים מבוססי FPGA ולמכור אותם. מדובר בחברות כמו Trenz מגרמניה ו-Exor Embedded  מאיטליה. כמוהן יש הרבה חברות, והמטרה היא להביא את כולן לשוק הישראלי".

מהי המשימה המרכזית שלך?

"לאתר עוד חברות מקומיות דוגמת ואריסייט, לחזק את הקשר עם אוניברסיאות ומכללות, ולהוסיף יצרנים ופתרונות חדשים כדי להיות המפיץ הגדול בישראל. מטרה נוספת היא להעמיק את המשקל של החדשנות הישראלית בתוך ארו העולמית, שהיא המפיץ הטכנולוגי הגדול בעולם. ישראל עדיין לא מוכרת מספיק בארו העולמית. אנחנו רוצים לשווק בכל העולם את הפתרונות המפותחים בארץ".

פתרון iCOMOX ל-Predictive Maintenance של חברת Shiratech Solutions
פתרון iCOMOX ל-Predictive Maintenance של חברת Shiratech Solutions

 

פתרון Edge Optimized AI Inference Server של חברת SolidRun
פתרון Edge Optimized AI Inference Server של חברת SolidRun