DARPA

עיסקת אינטרינסיקס משנה את אופייה של סיוה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל סיוה, גדעון ורטהייזר

ברבעון השלישי של 2021 צמחו המכירות של חברת סיוה (CEVA) מהרצליה ב-31% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בשיא של 32.8 מיליון דולר. בסך הכל, בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו מכירות החברה בכ-87.7 מיליון דולר. החברה העלתה את תחזית המכירות השנתית שלה ל-122 מיליון דולר, ופירוש הדבר שהיא צופה מכירות של 34.3 מיליון דולר ברעון האחרון. קופת המזומנים וההון שבידי החברה הסתכמו בסוף הרבעון בכ-145 מיליון דולר.

"וויי-פיי הוא מנוע צמיחה משמעותי"

במהלך שיחת הוועדיה עם אנליסטים, אמר המנכ"ל גדעון ורטהייזר שהחברה נמצאת בנקודת תפנית לקראת צמיחה גדולה במהלך הרבעונים הבאים, הודות למוצרים של החברה הנמצאים בליבת מגמת הצמיחה בתעשייה, דוגמת קישוריות Wi-Fi 6, בלוטות, הדור החמישי, בינה מילאכותית ועוד. במהלך הרבעון סיוה החלה למכור רשיונות לטכנולוגיית Bluebud שהוכרזה בפברואר 2021. מדובר בחבילת קניין רוחני לחומרה ובתוכנה לפיתוח אוזניות אלחוטיות מקושרות באמצעות Bluetooth ובאמצעות Wi-Fi 6, אשר מספקות איכות שמע ברמת True Wireless Stereo – TWS.

"הוויי-פיי הפך למנוע צמיחה משמעותי במהלך הרבעון. הטכנולוגיות החדשות מרתיעות חברות רבות מכניסה אל התחום המורכב הזה. להערכתנו אנחנו מורכבות של התחומים האלה מרתיעה חברות רבות מכניסה אליו. אנחנו אחת מהחברות הבודדות המסוגלות לספק טכנולוגיית Wi-Fi 6 מוכחת ובעתיד גם טכנולוגיית Wi-Fi 7. לוויי-פיי יהיה תפקיד מרכזי בתחומי הרכב האוטונומי והרכב המקושר, בדור החמישי (5G), בבית החכם ובמפעל החכם. כיום יש לנו יותר מ-20 לקוחות בתחום ה-Wi-Fi 6".

האסטרטגיה הביטחונית מתחילה להביא תוצאות

אחת מההתפתחויות המעניינות ברבעון האחרון היא הכניסה של סיוה אל שוק חדש ואל מודל עסקי חדש בעקבות עסקת ה-33 מיליון דולר במזומן, שבה היא רכשה ביוני 2021 את חברת Intrinsix Corp ממסצ'וסטס, ארה"ב. סיוה היא חברת קניין רוחני המוכרת רשיונות שימוש בטכנולוגיה שלה, ואילו אינטרינסיקס מתמחה במתן שירותי תכנון שבבים לשוקי החלל, התעופה והביטחון. עד היום היא תכננה יותר מ-1,500 שבבים עבור לקוחות כמו אינטל, IBM, Leidos, ולוקהיד מרטין. במהלך הרבעון היא קיבלה הזמנת פיתוח מחברת לוקהיד מרטין שיש לה חשיבות אסטרטגית.

בתמונה: סכימת הנושאים שבהם עוסק פרוייקט CHIPS של DARPA שבו שותפה אינטרינסיקס. מקור: CEVA

מדובר בפיתוח טכנולוגיית שבבים חדשה במסגרת פרוייקט של הסוכנות האמריקאית למחקרי ביטחון מתקדמים (DARP). גדעון ורטהייזר: "קיבלנו הזמנה גדולה וחשובה עבור תוכנית SSITH של DARPA. פירוש ראשי התיבות של הפרוייקט: System Security Interface Through Hardware and Firmware. במסגרת הפרוייקט אנחנו מעורבים בפיתוח ארכיטקטורות אבטחה חדשות ברמת החומרה ובכלי פיתוח הקשורים לפרוייקט, אשר אשר מספקים הגנה בפני מגוון רחב של חולשות אבטחה. היכולות שפותחו במסגרת הפרוייקט הזה יעשירו את פתרונות Security and Assurance IP שלנו.

מ-DARPA אל השוק האזרחי

"בנוסף, אינטרינסיקס השלימה פיתוח ערכת שבבים בטכנולוגיית Chiplet בתהליך מתקדם (בדרך-כלל הכוונה לתהליך קטן מ-10 ננומטר) עבור חברת ביטחון אמריקאית גדולה מאוד. גם הפרוייקט הזה התבצע בגיבוי פיננסי של DARPA. בטכנולוגיית Chiplet משלבים מספר פיסות סיליקון שונות בתוך מארז יחיד. הטכנולוגיה הזאת כבר נכנסה לענן בשבבים של אינטל, ברודקום, AMD ומארוול. הצוות של אינטרינסיקס פיתח את השבבים עבור השוק הצבאי מתוך כוונה שבהמשך נביא אותה גם ליישומים מסחריים.

"אסטרטגיית הצמיחה בתחום מבוססת על גישה אל הלקוחות הביטחוניים של אינטרינסיקס, והיכולת לשלב קניין רוחני של סיוה עם יכולות תכנון השבבים של אינטרינסיקס – כדי להשיג הסכמים אסטרטגיים. הדבר גם יאפשר להביא רמה חדשה של אבטחה ויכולות לשווקים כמו הרכב והתעשייה. אנחנו נמצאים בתהליך שינוי מחברה הממוקדת בטכנולוגיות DSP לחברה המספקת פתרונות קישוריות לתעשיות רבות, ומאמינים שאנחנו נמצאים בנקודת תפנית לקראת צמיחה גדולה".

סיוה רוכשת את Intrinsix ב-33 מיליון דולר במזומן

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל סיוה, גדעון ורטהייזר

חברת סיוה (CEVA) מהרצליה רוכשת את חברת Intrinsix Corp ממסצ'וסטס, ארה"ב, תמורת 33 מיליון דולר במזומן. אינטרינסיקס מתמחה בתכנון שבבים לשוק החלל והתעופה ולשוק הביטחוני. העסקה צפויה להיסגר כבר בשבועות הקרובים. חברת Intrinsix הוקמה לפני 35 שנה, ומספקת שירותי תכנון רכיבי ASIC מורכבים בטכנולוגיות RF, mixed signal, דיגיטל, מעבדי אבטחת מידע ומעבדים המבוססים על ארכיטקטורת המחשוב הפתוחה RISC-V. היא מספקת תכנונים של מערכי שבבים עבור שווקים קריטיים כמו תעופה וחלל, השוק הביטחוני, השוק הרפואי ותעשיית הרכב.

העיסקה מבטאת שינוי מעניין במודל העסקי של סיוה – מחברת קניין רוחני טהורה המספקת מודולים (IP) למתכנני שבבים וליצרני שבבים – היא הופכת בעקבות העיסקה גם לחברה המספקת שירותי תכנון מלאים – עם קשרים עמוקים בתעשיית הביטחון האמריקאית. עד היום תכננה Intrinsix יותר מ-1,500 שבבים. בין לקוחותיה: אינטל, IBM, Leidos, ולוקהיד מרטין. החברה גם מעורבת בפיתוח מערכי שבבים ומעבדים מאובטחים לפרויקטים של הסוכנות האמריקאית למחקרי ביטחון מתקדמים (DARPA). בין השאר היא משתתפת בפרוייקט DARPA CHIPS המתמקד בפיתוח מתודולוגיות תכנון שבבים יעילות ומאובטחות. היא תספק לפרוייקט ערכת שבבים מבוססת ארכיטקטורת המחשוב הפתוחה RISC-V, עבור שבבים ביטחוניים ויישומי IoT ותקשורת.

קירבה מבטיחה אל DARPA ואל אינטל

מנכ"ל סיוה, גדעון ורטהייזר, אמר: שרכישת Intrinsix תספק לסיוה מקורות צמיחה חדשים ותגדיל את שוקי היעד שלה. "נוכל להציע ללקוחותינו סל מוצרים רחב ומלא שיכלול יכולות RF, mixed signal, אבטחת מידע ועוד. ניסיונה של Intrinsix בפיתוח מעבדי אבטחת מידע ומערכי שבבים ללקוחותיה ולפרויקטים של DARPA צפוי להרחיב את נוכחותנו בשוק זה ולהגדיל את הכנסותינו". ורטהייזר הסביר בשיחת הוועידה עם אנליסטים, שהרכישה מוסיפה נדבכים נוספים לקניין הרוחני של סיוה, בעיקר מעבדים מאובטחים ליישומי IoT וממשקים המקילים על שילוב מודולי קניין רוחני בתוך תכנוני שבבים.

ורטהייזר: "שוק התעופה והביטחון הוא עתיר במעבדי DSP הדרושים לביצוע עיבוד ביישומים כמו מכ"ם ו-GPS, ואנחנו מחפשים זמן רב דרכים להיכנס אליו. המטרה היא לשלב את ה-DSP שלנו בתכנונים שאינטרינסיקס מבצעת עבור לקוחותיה בשוק הזה". לדבריו, העיסקה גם מביאה לסיוה טכנולוגיות Hybrid SoC, כלומר המתודולוגיה והממשקים המאפשרים לייצר רכיב הכולל מספר שבבים ייעודיים נפרדים (chiplets) בתוך מארז יחיד.  "לאינטרינסיקס יש שיתוף פעולה אסטרטגי עם אינטל בתחום הזה, שהוא אחד מהמרכיבים הבסיסיים באסטרטגיית שירותי הייצור (Foundry Strategy) של אינטל".

מנכ"ל Intrinsix, ג'ים גובס, אמר שיצרניות רבות עוברות לפיתוח עצמי של שבבים באמצעות טכנולוגיות קניין רוחני. "אנחנו שמחים לאחד את פתרונות הפיתוח שלנו עם טכנולוגיות הקישוריות האלחוטית והחישה החכמה של סיוה". מכירות Intrinsix בשנה האחרונה הסתכמו בכ-20 מיליון דולר. מכירות סיוה ברבעון הראשון של 2021 צמחו בכ-8% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-25.4 מיליון דולר. העיסקה מחזקת את סיוה בשלושה תחומים צומחים: שוק השבבים לתעשיות החלל והביטחון המוערך בכ-6 מיליארד דולר בשנה, שילוב טכנולוגיות הקישוריות והחישה של סיוה עם יכולות התכנון של Intrinsix ליצירת פתרון כולל, והוספת טכנולוגיות עיבוד מאובטחות לסל המוצרים הקיים של סיוה.

תחזית צמיחה של 16% בשנת 2021

רכישת Intrinsix תמומן מקופת המזומנים של סיוה, הכוללת היום כ-174 מיליון דולר. היא צפויה לתרום 10-11 מיליון דולר להכנסות סיוה במחצית השנייה של 2021. בעקבות העיסקה, סיוה צופה לסיים את שנת 2021 עם מכירות בהיקף של 116-117 מיליון דולר (בכפוף למועד סגירת העסקה) בהשוואה לתחזית הקודמת של כ-106 מיליון דולר. התחזית החדשה משקפת צמיחה של כ-16% בהשוואה לשנת 2020. למרות זאת בשוק לא התרשמו מהעיסקה ומניית סיוה בנסד"ק ירדה בכ-18.7%. כעת החברה נסחרת לפי שווי שוק של 967.2 מיליון דולר.

QEDIT צורפה אל פרוייקט הגנת התוכנות של דארפה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת QEDIT התל אביבית צורפה לתוכנית הגנת התוכנות הצבאיות המתבצע במימון הסוכנות האמריקאית למחקרי בטחון מתקדמים (DARPA). החברה מצטרפת לפרוייקט ההצפנה Fromager המובל על-ידי חברת Galois, אשר קיבלה תקציב של 12.6 מיליון דולר. מתוך זה, חלקה של QEDIT מסתכם בכ-2 מיליון דולר. מטרת הפרוייקט היא לפתח טכניקה המאפשרת לוודא את השלמות של קוד תוכנה, ושלא בוצעו בו שינויים בלתי מורשים, מבלי שיהיה צורך להיכנס אל הקוד ולחשוף אותו.

הפרוייקט מתבצע במסגרת תוכנית SIEVE של דארפה, אשר מממנת 12 פרוייקטי אבטחה נוספים שכולם מתבססים על שיטת ההצפנה בשם "פרוטוקול הוכחה באפס ידיעה" (Zero-Knowledge Proof). הטכנולוגיה הזאת נמצאת בשימוש נרחב בתעשיית המטבעות הווירטואליים (Cryptocurrency). היא מאפשרת לצד אחד בערוץ התקשורת להוכיח לצד השני שיש בידיו ידע מסויים, מבלי לחשוף את הידע. באופן הזה ניתן להשתמש בטכנולוגיה כדי לאמת את השלמות של תוכנות, תכנונים או להבטיח תקשורת מאובטחת, מבלי לחשוף את המידע עצמו או את פרטי המתקשרים.

בשיטה הזאת מתקיימת תקשורת בין גורם מוודא (Verifier) לגורם מוכיח, אשר צריך להוכיח את אמינותו (Prover) לגורם המוודא. המוודא שולח סדרה של שאלות אקראיות למוכיח, ולפי התפלגות התשובות הוא יודע אם המוכיח אמין או לא. לדוגמא: נניח שעיוור צבעים מחזיק בידיו בשני כדורים זהים בכל, מלבד בצבעם, וצריך לוודא שהמוכיח מולו יודע להבדיל ביניהם. הוא מסתיר אותם מאחורי גבו ובכל פעם מראה למוכיח כדור אחר, והמוכיח מודיע האם הוא החליף כדור או לא. אחרי מספר פעמים, המוודא יכול לדעת בוודאות שהמוכיח מבדיל בין הכדורים לפי צבעם, למרות שלאורך כל התהליך לא הועבר מידע על צבעם של הכדורים.

QEDIT מובילה תקן ל"הוכחה באפס ידיעה"

חברת QEDIT הוקמה בשנת 2016 על-ידי שלושה מומחים שהגיעו מתחום המטבעות הווירטואליים: המנכ"ל ומייסד משותף, יונתן רואח, ייסד שתי חברות בלוקצ'יין שהשנייה מהן (Bits of Gold) נמכרה ל-Digital Asset. לפני-כן הוא שימש כמנהל תחום ה-IP של יצרנית השבבים Waves. היו"ר הפעיל רובן ארנולד היה מייסד משותף של Bits of Gold, והמדען הראשי, פרופ' אביב זהר מהאוניברסיטה העברית, מתמחה בפרוטוקולי הצפנה ואבטחה המשמשים בתעשיית המטבעות הווירטואליים.

לדברי יונתן רואח, הפרוייקט ממחיש את החשיבות של פרוטוקול ZKP כבסיס לתקן אבטחה חדש וחזק מאוד. החוקר הראשי של Galois, ד"ר אלכס מלוזמוף, הסביר שהתרומה של QEDIT לפרוייקט היא חשובה מאוד בזכות המומחיות שלה בפרוטוקול והמעמד שלה כמובילת המאמץ ליצירת תקן ZKP תעשייתי. חברת QEDIT מנסה להעניק לטכנולוגיית ZKP שפיתחה מעמד של תקן תעשייתי דה פקטו באמצעות איגוד ZKProof. פרופ' זהר מעריך שהששתתפות בפרוייקט של DARPA תתרום רבות ליצירת התקן, מכיוון שבאמצעותו הוא ייבחן מקרוב על-ידי הצוותים הטכניים ומומחי ההצפנה המשתתפים בתוכנית SIEVE.

תוכנת בינה מלאכותית ניצחה טייס בדו-קרב אווירי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: טייס F-16 מנסה ליירט אלגוריתם. בשלב הזה של התחרות הוא הובס ארבע פעמים ברציפות

הסוכנות האמריקאית למחקרי ביטחון מתקדמים (DARPA) השלימה בשבוע שעבר סדרת ניסויים שתוצאותיהם עשויים לשנות את תפישת הלוחמה האווירית ואת שיטות הפעולה, המבנה ותורת הלחימה של חילות האוויר בעולם בעשורים הקרובים. במקביל, צפויה מהפיכה דומה גם בשיטות ההתגוננות בפני תקיפות אוויריות.

במסגרת פרוייקט רחב מימדים לפיתוח מודל הפעלה מתואם של מטוסים מאויישים וכלי-טיס אוטונומיים בלתי מאויישים, ביקשה DARPA משמונה חברות אמריקאיות לפתח מודולי תוכנה בשם F-16 AI Agent, שניתן יהיה להתקין בתוך סימולטור טיסה המשמש לאימון טייסי F-16, כדי לאמן אותם בניהול קרבות אוויר. הסוכן המתוכנת צריך להיות בעל יכולת לנהל תמרונים אווירים מול מטוס אחר הנמצא במרחק ראייה ללא אמצעים מיוחדים, ולהביא את המטוס לעמדות ירי המבטיחות הפלה (Dog Fight).

החברות קיבלו פרק זמן של שנה כדי לאמן את המודלים בניהול קרבות אוויר, ובשבוע שעבר הגיע הפרוייקט לשלבי המבחנים: במשך שלושה ימים התחרו האלגוריתמים אחד בשני. ובסיומו של היום השלישי הוכרז המנצח: האלגוריתם של חברת Heron Systems, חברה קטנה ממרינלד שהביסה את כל שאר שבעת המתחרים, בהם גם את האלגוריתם של לוקהיד מרטין הענקית.

בעקבות הנצחון על האלגוריתמים האחרים, הועמדה התוכנה של הרון למבחן האולטימטיבי: קרב אווירי מול טייס קרב אמריקאי שאומן בבית הספר לקרבות אוויר של חיל האוויר האמריקאי (Top Gun). התוצאה היתה מפתיעה ומהממת: האלגוריתם ניצח בכל חמשת ההתמודדויות מול הטייס האנושי. תוצאת הטורניר היתה 5:0 לטובת התוכנה.

יתרון האלגוריתם: הוא חסר-גוף

בניתוח הפקת הלקחים שנערך לאחר ההתמודדות, הסביר אחד מהטייסים שהשתתפו בניסוי, שמערכת הבינה המלאכותית נהנית מיתרון מכריע: היא לא מושפעת מהמגבלות הפיסיולוגיות של הטייס. כך למשל, טייסים אנושיים נוטים שלא לדחוף את המטוס אל גבולות יכולת התמרון שלו, מכיוון שהדבר מעמיס כוחות תאוצה (G) על גוף הטייס, שרוב בני האדם לא מסוגלים לעמוד בהם. לאלגוריתם אין בעיית עמידה בכוחות תאוצה ולכן הוא המציא תמרונים קיצוניים מאוד.

הבדל נוסף מצוי במקורות המידע: הטייס מקבל בעיקר מידע ויזואלי, בעוד שהאלגוריתם יכול למזג מידע ממקורות דיגיטליים רבים. במהלך הניסויים התגלה עוד הבדל מעניין בין הטקטיקה האנושית לבין הטקטיקה של האלגוריתם. בדרך כלל טייסי קרב נוקטים בשתי גישות שונות: גישה אגרסיבית שבה הטייס נכנס מיד לעמדת תקיפה, וגישה מגששת שבה הטייס מנסה לנחש את המהלך הבא של היריב, ומתכנן תמרון שינטרל אותו. כללית, כל האלגוריתמים נקטו בטקטיקה אגרסיבית ונכנסו מיידית למצבי תקיפה.

לוקהיד מרטין נגד PhysicsAI: תיעוד של קרב אווירי בין שני אלגוריתמים
לוקהיד מרטין נגד PhysicsAI: תיעוד של קרב אווירי בין שני אלגוריתמים

התגלו הבדלים נוספים. כך למשל, הרבה פעמים טייסים מטלטלים קלות את המטוס לצדדים, כדי להטעות את היריב ולגרום לו לחשוב שהם עומדים לבצע פנייה שבפועל הם לא יבצעו. אלא שזהו מהלך עדין, והם משתמשים בו בצורה מרוסנת מאוד. גם כאן האלגוריתמים התנהגו בצורה שונה: הם הרבו לטלטל את המטוס, ובצורה חזקה יותר מאשר הטייסים האנושיים.

מטרת העל: צבא היברידי של רובוטים ובני-אדם

הפרוייקט שהסתיים נקרא Alpha DogFight. אולם מטרתו אינה לייצר מטוס קרב אוטונומי. הוא בוצע במסגרת חבילת פרוייקט שמטרתה לשנות את חיל האוויר האמריקאי. פרוייקט הקרב האווירי הממוחשב מהווה סעיף אחד בתוך פרוייקט Air Combat Evolution, שמטרתו להרגיל טייסים לעבוד ביחד עם מערכות בינה מלאכותית ולסמוך עליהן. אלא שגם ACE הוא פרוייקט ביניים, המתבצע במסגרת תוכנית גדולה בהרבה בשם Mosaic. מטרת התוכנית היא לפתח תורת לחימה חדשה שבה בני אדם ומערכות רובוטיות לא מאויישות פועלים בצוותא, בכל הזרועות: אוויר, ים ויבשה.

מבחני טיסה של המדגים הטכנולוגי X-61A
מבחני טיסה של המדגים הטכנולוגי X-61A

אלא שבאוויר הוא מתקדם באופן המזורז ביותר. פרוייקט Gremlins`הוא הביטוי המובהק לאסטרטגיית Mosaic אווירית: מדובר במל"טים תוקפים אשר ישוחררו לאוויר ממטוסים המצויים מחוץ לטווח הפגיעה של האוייב, ויבצעו את המשימה באופן עצמאי – אם זו תקיפה, משימת הגנה, שיבוש אלקטרוני, איסוף מידע ועוד. לאחר השלמת המשימה הם ייאספו מהאוויר על-ידי מטוסי מטען ויוחזרו לבסיס לצורך הכנתם למשימה הבאה. המטרה היא לייצר מעין טייסת תוקפת רבת משתתפים, שבראשה נמצא מטוס מאוייש שבו הטייס הוא מפקד משימה המפעיל הרבה מאוד כלים רובוטיים בו-זמנית, זולים מאוד וחסכוניים בחיי אדם.

התוכנית מתקדמת מהר. חברת Dynetics פיתחה את המדגים הטכנולוגי X-61A. בחודש ינואר 2020 הוא ביצע את טיסות המבחן הראשונות שלו. בחודש יולי 2020 הוא ביצע מבחני שיגור ואיסוף באמצעות מטוסי מטען מסוג C-130 שנעשו במדינת יוטה, ובחודש אוקטובר הקרוב יחודשו הניסויים, וייבחנו היכולות של הפלטפורמה לבצע איסוף של עד ארבע מטוסים במשימה יחידה כדי להביאם לבסיס להכנה לשיגור נוסף. פלטפורמת השיגור והאיסוף ניתנת להתאמה לכל מטוס מטען צבאי. דארפה מתכננת להשלים את המבחנים עד סוף השנה, ואז לעבור כנראה לשלבי הפיתוח של פלטפורמה מבצעית.

משהב"ט האמריקאי ייאבק בחדשות המזוייפות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

הסוכנות האמריקאית למחקרי ביטחון מתקדמים, דארפה (DARPA), השיקה תוכנית מחקר ופיתוח שנועדה להיאבק בהפצת חדשות מזוייפות במרחב הדיגיטלי. התוכנית קיבלה את הכינוי SemaFor, קיצור של Semantic Forensics. במסגרת התוכנית יפותחו כלים טכנולוגיים המסוגלים לזהות ולאפיין באופן אוטומטי פריטי מדיה עשירים (טקסט, אודיו, תמונות, וידאו) שנעשו בהם עיוותים. המטרה היא לפתח מערך המאפשר למדינות להתגונן בפני מתקפות דיסאינפורציה נרחבות.

מנהל התוכנית המתקיימת בחטיבת החדשנות בתחום המידע (I2O) בדארפה, ד"ר מאט טורק, הסביר שעיוות מידע ברשתות החברתיות יכול ליצור אי-שקט חברתי ופוליטי. "אולם לא לכל העיוותים של המדיה יש אפקט זהה. כך למשל, תעשיית הסרטים משתמשת בכלים לעיוות מדיה לצורך בידור. יחד עם זאת, היכולת לזהות איזה מדיה עוותה, על-ידי מי ומדוע, תאפשר להבדיל בין איום ממשי לבין פעילות יצירתית תמימה".

אלגוריתם חכם נגד תוכנות בינה מלאכותית

להערכת דארפה, ניתוח סטטיסטי קלאסי יכול להביא לתוצאות חיוביות, אולם הוא לא מצליח להתמודד עם טכנולוגיות עיוות מידע חדשות. הקושי הגדול ביותר הוא בהתמודדות עם תוכנות בינה מלאכותית (AI) אשר יכולות כבר היום לייצר סרטי וידאו מזוייפים, ואפילו להציג סרטון של אדם האומר דברים שמעולם לא נאמרו על-ידו, כאשר הדבר נראה אותנטי לחלוטין.

טורק: "למרבה המזל, הטכנולוגיות האלה נשענות על מאגרי מידע המשמשים לאימון המערכת המייצרת את הפריט המזוייף. והמאגרים האלה רגישים לשגיאות סמנטיות, אשר ניתן לנצל אותן כדי להתגונן בפני פריט מדיה מעוות". מטרת SemaFor היא לפתח אלגוריתמים חדשים לניתוח סמנטי, אשר יזהו את פריטי המדיה המזוייפים ועל-ידי כך יקשו על הזייפנים לייצר אותם.

שלושה אלגוריתמים מרכזיים

התוכנית תתמקד בשלושה אספקטים מרכזיים: אלגוריתם סמנטי אשר יזהה האם פריט מדיה מסויים הוא מקורי או שנעשה בו שינוי. אלגוריתם שיוך (attribution) יזהה האם מקור הפריט הוא היצרן המקורי (למשל צלם), או שהוא מגיע מיוצר או מארגון המוכרים כמזייפים פריטי מדיה: הוא יזהה כיצד הפריט יוצר ובאיזה אמצעים טכנולוגיים – ועל-ידי מי הוא נוצר.

האלגוריתם השלישי יתמקד באיפיון הפריט, וינסה להגדיר כיצד הוא נוצר והאם השינויים שנעשו בו, נעשו מתוך כוונה שלילית. במקביל. תוכנית SemaFor תפתח כלים שיאפשרו לאנליסטים לבדוק ולסווג ביעילות פריטי מדיה מעוותים. הדבר כולל הצגה ברורה ונוחה להבנה של הממצאים שיתקבלו משלושת אלגוריתמי הליבה.

מתכונת של קוד פתוח

סוכנות DARPA פירסמה בקשה לקבלת הצעות מהתעשייה ומהאקדמיה, אשר צריכות להתקבל עד ה-21 בנובמבר השנה. הפרוייקט יתבצע לאורך ארבע וחצי שנים ויתקיים במתכונת שיתופית: כל הגופים שהצעותיהם יתקבלו, יחוייבו לעבוד בשיתוף פעולה אחד עם השני במטרה לבנות ארכיטקטורה פתוחה במתכונת קוד פתוח, המבוססת על תקנים משותפים. היא תתבסס על תבנית מודולרית, המאפשרת להוסיף ולהוריד מודולי תוכנה וחומרה, כדי שניתן יהיה להגיב במהירות להתפתחויות חדשות.

דארפה ביצעה ניסוי לוחמה בסיוע נחילי רובוטים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

הסוכנות האמריקאית למחקרי ביטחון מתקדמים (DARPA) ביצעה ניסוי בהפעלת נחיל רובוטים אוויריים וקרקעיים כדי לבודד מתחם עוין בתרגיל המדמה לוחמה אורבנית. התרגיל בוצע במסגרת תוכנית OFFSET – OFFensive Swarm-Enabled Tactics, נחיל של רובוטים קרקעיים ורחפנים, איתרו מבנה המוגדר ביעד שבו מתבצעת פעילות עויינת ובודדו אותו באמצעות יצירת חיץ בינו לבין הסביבה, ובדיקה וניטור של כל פעילות המתבצעת באזור המוגדר.

מטרת התוכנית היא לפתח טכנולוגיית ומתודולוגיית לחימה בשטח בנוי, המאפשרת ליחידה קטנה של לוחמי חי"ר להפעיל נחילים של עד 250 רובוטים אוויריים וקרקעיים, המשמשים כתומכי לחימה. מטרת התוכנית היא לפתח רובוטים צבאיים על-בסיס מערכות אזרחיות ולפתח ממשק ידיותי בין הלוחמים לבין הנחיל, המבוסס על היכולת של הנחיל לפעול באופן אוטונומי בהתאם להוראות הכלליות שהם מקבלים מהמשתמש.

התוכנית מתמקדת בשלושה יעדים מרכזיים: פיתוח ממשק אדם-נחיל המאפשר למשתמש לנהל מאות פלטפורמות רובוטיות, בו-זמנית בזמן אמת באמצעות ימשו בטכנולוגיות ממשק חדשות כמו מציאות וירטואלית, פיקוד קולי, פיקוד בעזרת מחוות וכדומה. הדבר כולל "דיקדוק משותף אדם-רובוט", שיאפשר לספק הוראות כלליות שאינן מתוכננות מראש, המאפשרות לנהל את הנחיל בהתאם להתפתחויות בלתי צפויות בשטח. במקביל לפיתוח הטכנולוגי, הפרוייקט כולל פיתוח טקטיקות לשימוש בנחילים באמצעות בניית סביבה וירטואלית המאפשרת ניסוי צורות שימוש שונות והעברת הטקטיקות לנחילים ממשיים.

לוחמת אוויר-קרקע רובוטית

הדמיית אמן של רובוטים אוויריים במסגרת תוכנית Gremlins
הדמיית אמן של רובוטים אוויריים במסגרת תוכנית Gremlins

במקביל לתוכנית נחילי הרובוטים בלוחמה קרקעית, נערכת דארפה לניסוי הדגמה שייערך בסוף 2019 שבו ייבדקו הביצועים של נחילי רובוטים המבצעים משימות של לוחמת אוויר-קרקע במסגרת תוכנית Gremlins. הפעם מדובר במל"טים תוקפים אשר יבצעו משימות של תקיפה אווירית. הם ישוחררו לאוויר ממטוסים המצויים מחוץ לטווח הפגיעה של האוייב, ויבצעו את המשימה באופן עצמאי – אם זו תקיפה ואם זו משימת איסוף מידע.

לאחר השלמת המשימה, הם ייאספו מהאוויר על-ידי מטוסי מטען כמו C-130, ויוחזרו לבססי האם לצורך תחזוקה והכנתם למשימה הבאה. המטרה היא לבצע תקיפות אוויריות בהיקף רחב באמצעות פלטפורמות זולות מאוד המאפשרות לא לסכן את הטייסים. להערכת דארפה, מבדקים ראשוניים הראו שניתן להחזיר גרמלין למצב מוכנות בתוך פחות מ-30 דקות מהרגע שהוא מוחזר לבסיס. המטרה היא שאורך החיים של כל לטפורמה כזו תאפשר לבצע לפחות 20 משימות. דארפה מסרה שכיו היא מבצעת ניסויים בהפעלת המל"טים התוקפי מתוך מטוסי קרב כמו F-22 ו-F-35.

האתגר הבא של DARPA: טייס-קרב רובוטי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

הסוכנות למחקרי ביטחון מתקדמים (DARPA) במשרד הביטחון האמריקאי, מתכננת לפתח תוכנת בינה מלאכותית שתוכל לנהל קרבות אוויר (Dogfight) ולנצח טייסים אנושיים, כפי שמחשבים הצליחו לנצח שחקנים אנושיים במשחקי שחמט, גו ובמשחקי מחשב אסטרטגיים כמו Dota 2 ו-StarCraft II. מטרת הפרוייקט היא לבצע אוטומטיזציה של קרב האוויר, אשר יתנהל במהירויות של מחשב לא במהירויות אנושיות, על-מנת לאפשר לטייס האנושי להתמקד בהשגת מטרת העל של התקיפה.

לטענת DARPA, יש צורך ליצור אמון אצל הטייסים שהם יכולים להקצות משימות מורכבות למטוסים לא מאויישים, כדי שהם עצמם יתמקדו בתפקיד חדש של "מנהלי משימת קרב" ולא בתיפעול המטוס. התוכנית החדשה קיבלה את הכינוי ACE, שהוא ראשי תיבות של Air Combat Evolution, אולם גם הכינוי ההיסטורי של טייסי קרב מצטיינים שהגיעו להישגים יוצאי דופן בהפלת מטוסי אויב.

מאפייני התוכנית עדיין לא ברורים. לפני כחודש נערכה פגישה ראשונה בין DARPA לבין נציגים מהתעשייה הביטחונית שבה נבחנו רעיונות ראשונים לפיתוח תוכנת ACE, אולם הסוכנות הגדירה את הפגישה כסודית ולא מפרסמת את הרעיונות שהועלו בה. יחד עם זאת, היא מסרה שהשלב הראשון של התוכנית יתמקד בסדרת ניסויים בשם AlphaDogfight Trials, שנועדו לאפשר קרב אווירי בין מטוס קרב רובוטי לבין מטוס קרב מאוייש.

שדה קרב רובוטי במסגרת אסטרטגיית המוזאיקה

תוכנית פיתוח טייס-הקרב המלאכותי היא מרכיב נוסף ביוזמה רחבה יותר בשם Mosaic Warfare, שנועדה להסיט את המוקד של המאמץ המלחמתי מהפעלת מערכות מאויישות באוויר, בים וביבשה, למכלול של מערכות מאויישות ולא מאויישות. בחודש ספטמבר 2018 חשף מנהל התוכניות היוצא של DARPA, טום בארנס, את אסטרטגיית לוחמת המוזאיקה שהסוכנות מפתחת. לדבריו, היא מבוססת על הפעלת אמצעים רובוטיים בכמות גדולה לצד לוחמים אנושיים המנהלים אותם.

"אתה יכול למשל לשלוח מל"ט או רובוט קרקעי לפני הכוחות הלוחמים, וכשהם מאתרים טנק של האויב הם שולחים את המידע על מיקומו אל עמדת תקשורת אחורית, המעבירה אותו אל מערכת תקיפה מרוחקת אשר משגרת חימוש אל המטרה. זה נשמע מאוד מעשי, אבל במצב כיום התרחיש הזה הוא בלתי אפשרי. ממשקי התקשורת לא בנויים למתאר הזה ולצבא אין מספיק כלים בלתי מאויישים המסוגלים לבצע את המשימה.

"בתחום האווירי המצב דומה. כיום אתה יכול לשלוח ארבעה מטוסי F-16 כדי להתמודד עם מטוסי קרב של האוייב. אולם בתפישת אסטרטגיית המוזאיקה, חיל האוויר יכול לשלוח ארבעה מערכות לא מאויישות זולות שניתן להקריב בקלות. כל אחת מהן מצויידת בערכת חיישנים וחימוש אחרת. הטייס האנושי המשמש כמנהל המשימה יכול להתייחס אל הנכסים האלה כמו שמאמן כדורגל מתייחס אל השחקנים: הוא בוחר בהם, מטיל עליהם משימה, ונותן להם לשחק בכוחות עצמם".