מל"ט

אלביט תספק לרומניה מל"טי Watchkeeper בכ-410 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אלביט מערכות (Elbit) דיווחה על חתימת הסכם מסגרת לאספקת מל"טים מסוג Watchkeeper X לצבא רומניה. מדובר בהסכם מסגרת שבשלב הנוכחי עדיין לא מתורגם להזמנה מיידית, אולם ההסכם כולל מסגרת זמן של עד חמש שנים לאספקת המערכות. המל"ט Watchkeeper X הוא גרסת הייצוא הבריטית למל"ט שיוצר על-ידי אלביט (באמצעות החברה הבת המקומית U-TacS) עבור הצבא הבריטי, ומבוסס על פלטפורמת הרמס (Hermes) של אלביט. המל"ט עומד בכל תקני נאט"ו ומותאם לעבודה גם מול בעלות ברית של נאט"ו. מנכ"ל אלביט, בצלאל מכליס, אמר שהחברה תייצר את המל"טים ברומניה, בשיתוף פעולה עם U-TacS, Aerostar  והחברות הבנות שלה ברומניה.

תוכנית Watchkeeper מבוססת על משפחת לווייני Hermes 450 של אלביט ונחשבת לתוכנית המל"טים הגדולה באירופה. היא כוללת אספקת מערכות מוטסות לצורכי איסוף מידע ונמצאת שנים רבות בשימוש מבצעי, כולל באפגניסטן. חברת אלביט מייצרת את המערכות בבריטניה באמצעות חברת U-TacS הנמצאת בבעלות משותפת שלה ושל קבוצת Thales. הפרוייקט החל לקרום עור וגדים לפני כ-20 שנה וכיום הוא כולל קרוב ל-50 מערכות סיור, מודיעין והתראה מבצעיות. על-פי הערכות שונות, ממשלת בריטניה השקיעה במערך הזה יותר ממיליארד ליש"ט.

אי-אפשר לנתק את הסכם המסגרת הענק מהמלחמה המתחוללת באוקראינה, אשר יצרה מירוץ חימוש מואץ, במיוחד במדינות מרכז אירופה הסמוכות לרוסיה ולאוקראינה. שהחל באירופה בעקבות המלחמה באוקריאנה. בשבוע שעבר הודיע שר הככלה הרומני, פלורין ספטארו, על תוכנית לבצע ארגון מחדש בתעשיית הנשק הלאומית המורכבת מקבוצת ROMARM, הכוללת 15 חברות שונות, כדי להאיץ את הייצור ואת הפיתוח משל טכנולוגיות ביטחון חדשות. השר אמר לסוכנות רויטרס שהמכירות של ROMARM הסתכמו בשנת 2021 בכ-28.5 מיליון דולר, ומאז הפלישה הרוסית לאוקראינה הן צמחו פי שישה.

הטנק הסלובני T-55S. שידרוג של T-55 מיושן שבוצע על-ידי אלביט
הטנק הסלובני T-55S. שידרוג של T-55 מיושן שבוצע על-ידי אלביט

חלק מהעלייה הזו נובע ככל הנראה ממערכות שהוזמנו עבור הצבא האוקראיני, המקבל תמיכה מרומניה בדומה לתמיכה שהיא מקבלת ממדינות אירופיות נוספות. בחלק מהמקרים, מדובר בנשק שיש לו מקורות ישראלים. לאחרונה דווח שסלוסניה העבירה לאוקראינה 28 או 30 טנקים מסוג T-55S. מדובר בטנק T-55 משנות החמישים, אשר שודרג על-ידי אלביט וקיבל תותח 105 מ"מ מודרני, חליפת מיגון פאסיבי מודרנית ומערכות קשר ותצפית מודרניות, המאפשרות לו להתמודד עם הטנקים הרוסיים הנמצאים באוקראינה, מסוג T-62 ו-T-72.

נקסט ויז'ן קיבלה הזמנה למצלמות בהיקף של 6.5 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת נקסט ויז'ן מרעננה (NextVision), אשר החלה להיסחר השבוע בבורסה של תל אביב, דיווחה על קבלת הזמנה גדולה מאוד למצלמות מיוצבות בהיקף של כ-6.5 מיליון דולר. מדובר בהזמנה מלקוח מהותי של החברה אשר תתפרס על-פני שנתיים, ותבוצע בשלוש מנות שיש ביניהן פער של מספר חודשים. חברת נקסט ויז'ן היא שחקנית חדשה בשוק המניות הישראלי. היא החלה להיסחר רק השבוע ביום ב' (14 ביוני 2021). כיום מחיר המניה שלה הוא כ-1.1 שקל, המעניק לה שווי שוק של כ-460 מיליון שקל.

חברת נקסט ויז'ן מערכות מיוצבות הוקמה בשנת 2009 על-ידי חן גולן, בוריס קיפניס והמנכ"ל מיכאל גרוסמן ומעסיקה כיום 27 עובדים. היא מפתחת ומייצרת מצלמות יום ולילה (אור נראה וצילום תרמי) מיוצבות באמצעות גימבל, במשקל כולל של 90-500 גרם. המצלמות מיועדות לשימוש בכלי רכב קרקעיים ואוויריים, דוגמת מל"טים קטנים וזעירים, רחפנים וכדומה. רוב לקוחותיה הם יצרני מערכות המוכרים את המוצרים שלהם ללקוחות סופיים.

החברה פיתחה טכנולוגיית ייצוב מוגנת בפטנט המבוססת על ייצוב מכני וייצוב אלקטרוני הפועלים בו-זמנית, המאפשרים ייצוב מצלמה בזמן אמת ותיקון עיוותים הנובעים מצילום התנועה. בשנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-7.86 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-4.94 מיליון דולר בשנת 2019. ישראל היא בינתיים השוק הגדול ביותר של החברה. בשנת 2020 תפסו המכירות בישראל שיעור של 58% מהמכירות (ל-30 לקוחות מקומיים), בהשוואה לכ-20% בארה"ב, כ-15% באירופה והיתר בשאר העולם.

מצלמה של נקסט ויז'ן בחרטום חימוש משוטט של UVision הישראלית
מצלמה של נקסט ויז'ן בחרטום חימוש משוטט של UVision הישראלית

הלקוחה הגדולה ביותר של החברה היא אלביט, אשר הייתה אחראית לכ-23% מההכנסות בשנת 2020. אלביט היא לקוח אסטרטגי. בינואר נחתם הסכם לאספקת מצלמות עבור פרוייקט רחפנים של אלביט, שבמסגרתו היא רוכשת מצלמות של נקסט ויז'ן בהיקף של 8.5 מיליון דולר. הלקוחה השנייה בגודלה היא חברת UVsion מכוכב יאיר, המייצרת מערכות חימוש משוטט באוויר לשימושים צבאיים (מודיעין, מעקב אחר מטרות ותקיפה), אשר היתה אחראית לכ-18% מהמכירות ב-2020.

היעד: 100 מיליון דולר מכירות ב-2024

כיום כולל קו המוצרים של נקסט ויז'ן שמונה דגמי מצלמות בגדלים וביכולות שונים, אשר מורכבים במפעל החברה בישראל. המתחרות המרכזיות שלה הן חברת קונטרופ הישראלית, חברת Trillium האמריקאית וחברת Workswell הצ'כית. נקסט וז'ן גיבשה תוכנית התרחבות אגרסיבית: בארבעת החודשים הראשונים של 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-5 מיליון דולר, ולהערכתה היא צפויה להגיע להיקף מכירות של כ-15 מיליון דולר ב-2021. היעד העסקי של החברה הוא צמיחה שנתית בשיעור של יותר מ-70% אשר צפוי להביא אותה לרמת מכירות של 73-120 מיליון דולר בשנת 2024.

העמידה ביעד תלויה במידה רבה ביכולת הכניסה לשוק האמריקאי, ולכן החברה מתכננת בשנה הקרובה להקים קו ייצור של מצלמות גם בארצות הברית. מפת הדרכים האסטרטגית היא גם טכנולוגית. כיום החברה מפתחת טכנולוגיית זום לכל המצלמות שלה, בכל המשקלים, ובונה יכולת של רובוטיקה אוטומטית הכוללת שילוב בינה מלאכותית בתוך המצלמות. במקביל היא מגבירה את המאמץ במימוש אסטרטגיית הפתרון המלא: פיתוח ואספקת אבזרים ומוצרים משלימים שנועדו להקל על שילוב המצלמה במערכת היעד.

משמר החופים האירופי בחר במל"ט של התע"א

פורסם בתאריך ע"י Techtime

הסוכנות להגנה על חופי האיחוד האירופי המוכרת בכינוי Frontex, בחרה בפתרון המשותף של איירבאס (Airbus) והתעשייה האווירית (IAI) להפעלת שירותי מעקב אוויריים אחר תנועת כלי-שיט באזור הים התיכון. בשלב הראשון הפרוייקט יופעל ביוון, ובהמשך הוא עשוי להתרחב גם לאיטליה ולמלטה. הזכייה היא במתכונת של אספקת שירותי תפעול.

ההזמנה נמסרה לחברת Airbus DS Airborne Solutions – ADAS הנמצאת בבעלות מלאה של איירבאס ומספקת את הפתרון ביחד עם התעשייה האווירית. השירות יתבסס על שימוש במל"ט הרון (Heron) של התעשייה האווירית, אשר מסוגל לשהות באוויר 24 שעות ברציפות ולנטר את כל התנועה הימית באזור הכיסוי שלו. שתי החברות יספקו לאיחוד האירופי את הפלטפורמה, המטעדים ואת התפעול של המערכות. הן יבצעו משימות בהתאם לתוכנית שהוגדרה מראש, ובהתאם לדרישות בלתי צפויות.

התע"א ו-ADAS יבצעו התאמות לפלטפורמה ויציידו אותו במטעד אלקטרו-אופטי למשימות יום, מטעד אינפרה אדום למשימות לילה, מכ"ם ימי מתוצרת אלתא ומערכת זיהוי מטרות אוטומטית. בנוסף, הן יספקו לאיחוד האירופי את ציוד התקשורת ואת שירותי בקרת הקרקע וניהול המשימה. מערכת התקשורת של המל"ט פועלת בשני אופנים: שידור ישיר אל תחנת הבקרה הקרקעית כאשר יש קו ראייה בינה לבין המל"ט, ומעבר חלק אל תקשורת באמצעות לוויין, כאשר התחנה הקרקעית נמצאת מעבר לקו הראייה או כאשר יש צורך בביצוע טיסה בגובה נמוך מאוד

עיסקה אזרחית ראשונה

השידורים מועברים מיידית אל מערך הבקרה והשליטה המרכזי של Frontex ואל מרכזי הפיקוד והבקרה של חילות הים הרלוונטיים לכל משימה. המל"ט הימי הרון נמצא כבר מספר שנים בשימוש חיל הים הישראלי. התעשייה האווירית מסרה שהזכייה הנוכחית התקבלה לאחר סדרת ניסויים שנערכו בשנים האחרונות באירופה, אשר הדגימו את היעילות של סיור חופים אווירי לא מאוייש.

מנכ"ל ADAS, מייק הופדמן, אמר שעבור החברה מדובר בזכייה יוצאת דופן, מכיוון שזו העיסקה הראשונה שלה שבה היא מספקת את שירותי התפעול לגוף אזרחי ולא לגוף צבאי. מנהל קבוצת התעופה בתעשייה האווירית, משה לוי, אמר שיש לזכייה הזו היבט מיוחד נוסף מבחינת התעשייה האווירית: "האישור לפעול במרחב האווירי האזרחי של אירופה הוא מהלך חשוב עבורנו מכיוון שהוא פותח בפני התע"א שווקים אזרחיים חדשים".

אירודרום נכנסה לבורסה בתל אביב באמצעות השלד הבורסאי של חברת אפליי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אירודרום (Aerodrome) המספקת שירותי תיפעול רחפנים לכוחות בטחון וממשלות, השלימה את הכניסה לבורסה בתל אביב בעקבות השלמת עיסקת מיזוג הופכי עם חברת האפליקציות והקידום הדיגיטלי אפליי, שנקלעה לקשיים. בעקבות השלמת המהלך עלתה מניית החברה בבורסה בעשרות אחוזים וכעת היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-83.9 מיליון שקל. לשם המחשה, ערב המיזוג בתחילת השנה הוערך השווי של של אירודרום בכ-50 מיליון שקל.

לאחר השלמת העיסקה שונה שמה של החברה לקבוצת אירודרום וכתובתה העוברה לכתובת של אירודרום בראש העין. מנכ"ל אירודרום, רועי דגני, מונה למנכ"ל החברה הממוזגת וכל הדירקטורים ובעלי התפקידים הקודמים הוחלפו בדירקטורים ובבעלי תפקידים מטעם אירודרום. בסוף מאי שונה הסיווג של החברה מחברת תוכנה ואינטרנט לחברת טכנולוגיה ביטחונית.

הפעלת 16 פלטפורמות שונות: מ-25 ק"ג ועד 5.5 טון

חברת אירודרום עוסקת במתן שירותי תפעול,תחזוקה והדרכה של כלי טייס בלתי מאויישים. החברה הוקמה בשנת 2014 על-ידי המנכ"ל ובעל השליטה רועי דגני, אשר הגיע מחברת אירונאוטיקס. לפני-כן שימש כמפעיל כטב"מים בחיל האוויר. גם סמנכ"ל התפעול צח שולמן, הגיע מחברת אירונאוטיקס, שבה הוא ניהל את מערך הכטב"מים הגדולים.

כיום החברה מעסיקה כמה עשרות עובדים ועוסקת בהפעלה של 16 פלטפורמות כטב"ם שונות בקטגוריות של מיני כטב"ם, כטב"ם טקטי וכטב"מים אסטרטגיים. בסך הכל, היא מתמחה בהכשרה, אימון ומתן שירותי תפעול של כטב"מים ממשקל 25 ק"ג ועד למשקל של 5.5 טון. בנוסף לתפעולם היא מספקת שירותי תחזוקה, וביצוע ותכנון ניסויי טיסה, כולל תיחקור ותיעוד.

מרכז תפעול באירופה עבור יצרנית כטב"מים זרה

במצגת למשקיעים שהיא פירסמה בחודש שעבר, היא דיווחה על כוונתה להקים צוות מיזוגים ורכישות לצורך איתור הזדמנויות שיסייעו לה להיות חברה מובילה בשוק העולמי. מדובר בשוק צומח, אשר להערכת מכון Technavio צומח בקצב של 15.5% בשנה וצפוי להגיע להיקף של כ-45.8 מיליארד דולר בשנת 2025.

בשנת 2019 הסתכמו מכירות אירודרום בכ-9.8 מיליון שקל, בהשוואה לכ-5.4 מיליון שקל ב-2018. כיום יש לחברה שבעה לקוחות פעילים, בעיקר גופים בטחוניים ותעשייות המייצרות כלי-טיס בלתי מאויישים, ציוד אלקטרו-אופטי וציוד תומך.

לאחרונה היא דיווחה על חתימת מזכר הבנות להקמת מרכז אימון טקטי באירופה עבור כלי טיס בלתי מאוישים של חברה זרה, העוסקת בפיתוח וייצור כלי טיס בלתי מאוישים לשוק הביטחוני וגורמי ממשל ברחבי העולם. ההסכם הסופי אמור להיחתם בתוך כחודשיים. מדובר במרכז אימונים ראשי של החברה, אשר ישרת את לקוחותיה הביטחוניים.

קונטרופ תספק מטעדים למל"ט ההודי העתידי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת קונטרופ (Controp) מהוד השרון זכתה במכרז של הסוכנות לפיתוח ביטחוני בהודו (DRDO) לאספקת מטעדים אלקטרו-אופטיים ואינפרא-אדום (EO/IR) עבור מל"טים צבאיים שהסוכנות מפתחת. נשיא ומנכ"ל קונטרופ, חגי אזני, אמר שמדובר בזכייה אסטרטגית עבור החברה. "אנחנו מקווים ששיתוף הפעולה הזה יוביל לפרוייקטים נוספים בעתיד". התקווה הזאת מבוססת ככל הנראה על שני פרוייקטים אסטרטגיים המתבצעים כיום בהודו, שנועדו לספק לה יכולת פיתוח וייצור של מערכות מל"ט מרכזיות.

הודו היא לקוח מרכזי של התעשייה הישראלית בתחום כלי הטיס הבלתי מאויישים, ומאז שנות ה-90 היא רכשה מל"טים רבים של התעשייה האווירית דוגמת Searcher, Heron ומל"ט התקיפה Harop. כיום מנהלת DRDO שני פרוייקטי פיתוח גדולים: מל"ט Rustom-1 הוא מל"ט בינוני במשקל של 800 ק"ג, המיועד לפעול בטווח של עד 200 ק"מ ולשהות עד 10 שעות באוויר.

הפרוייקט השני הוא פיתוח המל"ט הגדול Rustom-2, אשר מיועד לשהות עד 24 שעות באוויר ויכול לשאת מטעדי מודיעין או חימוש. ככל הנראה הוא נועד להחליף בעתיד את מל"טי Heron של התע"א ,הנמצאים כיום בשימוש הצבא ההודי. קונטרופ לא מסרה לאיזה פרוייקט משתייך המכרז שבו היא זכתה, אולם כל אחד מהם צפוי להגיע לייצור המוני.

אחד מהמוצרים המצליחים ביותר של קונטרופ

העיתון ההודי The Economic Times דיווח לאחרונה שהצבא ההודי מעוניין לרכוש 80 מערכות Rustom-2 כאשר יסתיים הפיתוח. המטעד iSky-50HD הוא אחד מהמוצרים הפופולריים של קונטרופ. הוא מותקן במערכות בלתי מאויישות, במטוסים, במסוקים ואפילו בבלוני תצפית. הוא שוקל 29 ק"ג, מיוצב באמצעות ג'ירוסקופ וכולל ארבע מצלמות HD מסוגים שונים למשימות יום ולילה, מצייני לייזר ויכולת עקיבה אחר מטרות, ושידור של כל הנתונים אל מפה דינמית.

החברה מסרה שהזכייה באה לאחר שהסוכנות בחנה מספר הצעות מתחרות, ובחרה במטעד iSky-50HD של קונטרופ. מדובר באחד מהמוצרים הוותיקים ביותר של החברה, כאשר הגרסאות הראשונות שלו נכנסו לשימוש כבר בתחילת שנות התשעים, ומאז הוא שולב במערכות רבות של התע"א, אלביט, אירונאוטיקס, תאלס ועוד.

חברת קונטרופ פועלת בשוק הביטחוני והצבאי מאז 1988 ועוסקת בפיתוח וייצור מערכות אבטחה ותצפית אלקטרו-אופטיות. היא מתמחה בייצור ופיתוח מטעדים אלקטרו-אופטיים מיוצבים למשימות מעקב ובקרת תנועה. בהן: מצלמות מערב יום ולילה למטוסים, מסוקים, מל"טים, ספינות וכלי-רכב יבשתיים. כיום החברה מעסיקה כ-300 עובדים בישראל ובחברה בת בארה"ב, ונמצאת בבעלות חברת רפאל וחברת אירונאוטיקס (הנמצאת בבעלות חלקית של רפאל). בשנת 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-89.6 מיליון דולר.

ההתאוששות המפליאה של אירונאוטיקס

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מל"ט טקטי מסוג Orbiter 2 של חברת אירונאוטיקס

בשעה שהאישור לעיסקת רפאל-אירונאוטיקס קיבל מעמד של החלטת ממשלה והעיסקה צפויה להסתיים בתחילת ספטמבר, מציגה חברת אירונאוטיקס מיבנה (Aeronautics) גידול במכירות ויכולת התאוששות יוצאת דופן. לאחר שנתיים רצופות שבהן היא דיווחה על קיפאון במכירות בכלל, וירידה בהיקף מכירות המערכות הלא מאויישות בפרט, המייצגות את תחום הליבה המרכזית שלה, היא מציגה שינוי מגמה דרמטי.

המכירות ברבעון השני צמחו ב-50% והסתכמו בכ-45.2 מיליון דולר, והמכירות במחצית הראשונה של השנה צמחו ב-27%, והסתכמו בכ-77.6 מיליון דולר. אפילו הריווחיות הגולמית השתפרה ברבעון השני, מ-31% אשתקד ל-41% השנה. התוצאה: החברה עברה מהפסד נקי של 1.94 מיליון דולר אשתקד, לרווח נקי של 3.97 מיליון דולר ברבעון השני 2019.

מכירות המל"טים בהמראה

המכירות במחצית הראשונה של 2019 התאוששו בעיקר בזכות העלייה התלולה במכירות ברבעון השני, בעקבות עלייה של 11.4 מיליון דולר במכירת מערכות לא מאויישות, והעלייה במכירות של החברה הבת האמריקאית CP Technologies, המייצרת מחשבים מוקשחים צבאיים ותעשייתיים. החברה אוחדה לראשונה בדו"חות אירונאוטיקס ביוני 2018, וברבעון השני היא תרמה כ-8.4 מיליון דולר להכנסות. המכירות של קונטרופ, הנמצאת בבעלות משותפת עם רפאל, ירדו בכ-1.9 מיליון דולר.

ההתאוששות של אירונאוטיקס מתבטאת גם בצבר ההזמנות, אולי בעקבות הסרת המגבלות של משרד הביטחון בחודש פברואר השנה: במחצית הראשונה של 2019 היא קיבלה הזמנות בהיקף של 79 מיליון דולר, בהשוואה ל-62 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. בסך הכל, צבר ההזמנות כיום מסתכם בכ-207 מיליון דולר, בהשוואה לכ-177 מיליון דולר אשתקד.

הסכמים חדשים בהיקף של 31 מיליון דולר

במחצית הראשונה של 2019 חתמה אירונאוטיקס על שלושה הסכמים מהותיים בתחום המערכות הלא מאויישות: הסכם תחזוקה למל"טים בהיקף של כ-13 מיליון דולר עם לקוח קודם שכבר רכש מל"טים של החברה, הסכם למכירת מל"טים מסוג Orbiter3 ושירותי תחזוקה בהיקף של כ-8 מיליון דולר, והסכם הבנות לאספקת כלי טיס בלתי מאויישים לתאגיד בדרום אמריקה, המספק שירותים לממשלה המקומית, בהיקף של כ-10 מיליון דולר.

בתוך כך, עיסקת הענק שבה חברת רפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו רוכשים את חברת אירונאוטיקס תמורת 850 מיליון שקל, מתקרבת אל שלבי הסיום. החברות נערכות להשלמת המיזוג בתחילת ספטמבר. עם השלמת העיסקה, תיהפך אירונאוטיקס לחברה פרטית בבעלות חברת ר.ס. מיזוג אירו בע"מ, הנמצאת בבעלות שווה של רפאל ושל אביחי סטולרו, ותפסיק להיסחר בבורסה בתל אביב. כיום היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-830 מיליון שקל.

אירונאוטיקס מייצרת מערכות בלתי מאוישות ליישומי מודיעין, מערכות אלקטרו-אופטיות, ומערכות תקשורת ומנועים. הפעילות העיקרית שלה היא בתחום המל"טים הטקטיים, שבו היא פיתחה 6 קטגוריות שונות של מוצרים. בנוסף, היא מחזיקה לצד רפאל ב-50% ממניות קונטרופ (Controp) מהוד השרון, המייצרת מערכות אלקטרו-אופטיות ואינפרא אדום ומחזיקה בבעלות מלאה או חלקית במספר חברות קטנות יותר, בהן: Commtact המפתחת מערכות תקשורת ליישומים צבאיים, החברות RT LTA ו-Aero-T, המפתחות בלוני תצפית, חברת זנזוטרה (Zanzottera) המפתחת מנועים למל"טים, וחברת CP Technologies.

עיסקת רפאל אירונאוטיקס צפויה להסתיים החודש

פורסם בתאריך ע"י Techtime

עיסקת הענק שבה חברת רפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו רוכשים את חברת אירונאוטיקס מיבנה (Aeronautics) תמורת 850 מיליון שקל, מתקרבת אל שלבי הסיום שלה. בשבוע שעבר אישר הקבינט הכלכלי חברתי בממשלה את העיסקה, והיום (א') דיווחה אירונאוטיקס שהתקבלו כל האישורים הדרושים למימוש העיסקה. החברות החלו בפעולות להשלמת המיזוג מתוך כוונה לסיים אותו בתוך 10 ימים, עד ל-28 באוגוסט. עם השלמת העיסקה, תיהפך אירונאוטיס לחברה פרטית בבעלות חברת ר.ס. מיזוג אירו בע"מ, הנמצאת בבעלות שווה של רפאל ושל אביחי סטולרו.

המהלך המסוכן והריווחי של אהרון גובר פרנקל

חברת אירונאוטיקס נסחרת בבורסה בתל-אביב לפי שווי שוק של כ-819 מיליון שקל. כיום החברה נמצאת בבעלות הציבור (כ-22%), משקיעים מוסדיים (כמעט 10%) ובבעלות בעלי עניין המחזיקים בכ-68% ממניותיה. בעל המניות הגדול ביותר בחברה הוא איש העסקים הישראלי אהרון גובר פרנקל, אשר בסדרת עסקאות שקטות במהלך 2018 ובתחילת 2019, רכש מניות של החברה באמצעות חברת ERJ 145 הנמצאת בבעלותו, והגיע לשיעור אחזקות של כ-31.7% ממניות אירונאוטיקס.

פרנקל ביצע את העיסקאות בתקופה שבה החלה תחרות מחירים בין רפאל לבין התעשייה האווירית על רכישת אירונאוטיקס, שהביאה להכפלת מחיר העיסקה: בחודש אוגוסט 2018 רפאל הציעה 430 מיליון שקל תמורת אירונאוטיקס, ובחודש ינואר 2019 כבר העלתה את המחיר ל-850 מיליון שקל. בהתחשב בעובדה שהוא רכש את המניות בשעה ששווי החברה בבורסה היה בסביבות 400-450 מיליון שקל, הוא הכפיל את השקעתו בעקבות המהלך, מכיוון שהוא צפוי לקבל כ-272 מיליון שקל תמורת מניותיו.

רפאל זקוקה לתשתית המל"טים של אירונאוטיקס

אירונאוטיקס מייצרת מערכות בלתי מאוישות ליישומי מודיעין, מערכות אלקטרו-אופטיות, ומערכות תקשורת ומנועים. הפעילות העיקרית שלה היא בתחום המל"טים הטקטיים, שבו היא פיתחה 6 קטגוריות שונות של מוצרים. שוק המל"טים (UAV) הוא אחד התחומים הצומחים ביותר בשוק הבטחוני העולמי, וזאת בשל השימוש ההולך וגובר בכלים בלתי מאוישים במערכי ההגנה והתצפית ובשדה הקרב. על-פי חברת המחקר Markets&Markets, שוק המל"טים צפוי לצמוח בשנים הקרובות בקצב שנתי של 14%, ולהגיע להיקף של 52.3 מיליארד דולר בשנת 2025. העיסקה תאפשר לרפאל להתחרות בשוק הזה באלביט ובתע"א.

בנוסף, אירונאוטיקס מייצרת מערכות אלקטרו-אופטיות ואינפרא אדום באמצעות החברה הבת קונטרופ (Controp) מהוד השרון, הנמצאת בבעלות שווה ומשותפת שלה ושל רפאל (50%-50%). היא מחזיקה בבעלות מלאה או חלקית במספר חברות קטנות יותר, בהן: Commtact המפתחת מערכות תקשורת ליישומים צבאיים, החברות RT LTA ו-Aero-T, המפתחות בלוני תצפית, חברת זנזוטרה (Zanzottera), המפתחת מנועים למל"טים, וחברת CP, המפתחת תחנות שליטה ובקרה לרחפנים. עבור החברות האלה, עיסקת רפאל יכולה להיות הזדמנות עסקית מצויינת לקבלת לקוח או שותף עסקי בעל מוניטין בשוק העולמי.

האתגר הבא של DARPA: טייס-קרב רובוטי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

הסוכנות למחקרי ביטחון מתקדמים (DARPA) במשרד הביטחון האמריקאי, מתכננת לפתח תוכנת בינה מלאכותית שתוכל לנהל קרבות אוויר (Dogfight) ולנצח טייסים אנושיים, כפי שמחשבים הצליחו לנצח שחקנים אנושיים במשחקי שחמט, גו ובמשחקי מחשב אסטרטגיים כמו Dota 2 ו-StarCraft II. מטרת הפרוייקט היא לבצע אוטומטיזציה של קרב האוויר, אשר יתנהל במהירויות של מחשב לא במהירויות אנושיות, על-מנת לאפשר לטייס האנושי להתמקד בהשגת מטרת העל של התקיפה.

לטענת DARPA, יש צורך ליצור אמון אצל הטייסים שהם יכולים להקצות משימות מורכבות למטוסים לא מאויישים, כדי שהם עצמם יתמקדו בתפקיד חדש של "מנהלי משימת קרב" ולא בתיפעול המטוס. התוכנית החדשה קיבלה את הכינוי ACE, שהוא ראשי תיבות של Air Combat Evolution, אולם גם הכינוי ההיסטורי של טייסי קרב מצטיינים שהגיעו להישגים יוצאי דופן בהפלת מטוסי אויב.

מאפייני התוכנית עדיין לא ברורים. לפני כחודש נערכה פגישה ראשונה בין DARPA לבין נציגים מהתעשייה הביטחונית שבה נבחנו רעיונות ראשונים לפיתוח תוכנת ACE, אולם הסוכנות הגדירה את הפגישה כסודית ולא מפרסמת את הרעיונות שהועלו בה. יחד עם זאת, היא מסרה שהשלב הראשון של התוכנית יתמקד בסדרת ניסויים בשם AlphaDogfight Trials, שנועדו לאפשר קרב אווירי בין מטוס קרב רובוטי לבין מטוס קרב מאוייש.

שדה קרב רובוטי במסגרת אסטרטגיית המוזאיקה

תוכנית פיתוח טייס-הקרב המלאכותי היא מרכיב נוסף ביוזמה רחבה יותר בשם Mosaic Warfare, שנועדה להסיט את המוקד של המאמץ המלחמתי מהפעלת מערכות מאויישות באוויר, בים וביבשה, למכלול של מערכות מאויישות ולא מאויישות. בחודש ספטמבר 2018 חשף מנהל התוכניות היוצא של DARPA, טום בארנס, את אסטרטגיית לוחמת המוזאיקה שהסוכנות מפתחת. לדבריו, היא מבוססת על הפעלת אמצעים רובוטיים בכמות גדולה לצד לוחמים אנושיים המנהלים אותם.

"אתה יכול למשל לשלוח מל"ט או רובוט קרקעי לפני הכוחות הלוחמים, וכשהם מאתרים טנק של האויב הם שולחים את המידע על מיקומו אל עמדת תקשורת אחורית, המעבירה אותו אל מערכת תקיפה מרוחקת אשר משגרת חימוש אל המטרה. זה נשמע מאוד מעשי, אבל במצב כיום התרחיש הזה הוא בלתי אפשרי. ממשקי התקשורת לא בנויים למתאר הזה ולצבא אין מספיק כלים בלתי מאויישים המסוגלים לבצע את המשימה.

"בתחום האווירי המצב דומה. כיום אתה יכול לשלוח ארבעה מטוסי F-16 כדי להתמודד עם מטוסי קרב של האוייב. אולם בתפישת אסטרטגיית המוזאיקה, חיל האוויר יכול לשלוח ארבעה מערכות לא מאויישות זולות שניתן להקריב בקלות. כל אחת מהן מצויידת בערכת חיישנים וחימוש אחרת. הטייס האנושי המשמש כמנהל המשימה יכול להתייחס אל הנכסים האלה כמו שמאמן כדורגל מתייחס אל השחקנים: הוא בוחר בהם, מטיל עליהם משימה, ונותן להם לשחק בכוחות עצמם".

בואינג מפתחת מטוס קרב סילוני בלתי מאוייש

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת בואינג (Boeing) מפתחת מטוס קרב סילוני בלתי מאויש אשר מיועד לפעול בשיתוף פעולה עם מטוסי קרב קיימים. הפרוייקט מתבצע על-ידי Boeing Australia ונחשב לפרוייקט הפיתוח הגדול ביותר של בואינג מחוץ לארצות הברית. הפרוייקט קיבל את הכינוי Boeing Airpower Teaming System מכיוון שהמטוס מיועד לפעול בשיתוף פעולה עם מטוסי קרב מאויישים כמו F-18 ו-F-35 או להגן על פלטפורמות אוויריות אחרות. החברה לא חשפה מידע על מהירות הטיסה וסוג החימוש של המטוס, אולם דיווחה שהוא יהיה במימדים של מטוס בקנה מידה מלא באורך של 11.7 מטרים, ויגיע לטווח טיס של כ-37,000 ק"מ.

בנוסף לחימוש, הוא יהיה מצוייד בחבילת חיישנים המותאמת למשימות איסוף מידע, מודיעין ולוחמה אלקטרונית. המטוס מייצג את הגירסה של בואינג לרעיון שקיבל את הכינוי Loyal Wingman, שלפיו מטוסים בלתי מאויישים יספקו שירותי הגנה על מטוסים מאויישים. הביטוי Wingman נולד כבר במלחמת העולם הראשונה, ומייצג את המטוס השני במבנה קרבי, שתפקידו הוא לספק חיפוי למטוס המוביל במבנה. חשיבות הפרוייקט בולטת במיוחד בימים האחרונים, בעקבות הפלת המל"ט האמריקאי על-ידי איראן.

חברת בואינג מסרה מעט מאוד מידע על הפלטפורמה החדשה, אולם העריכה שהטיסות הראשונות יבוצעו בשנת 2020, כאשר חילות האוויר של אוסטרליה וארצות הברית צפויים להיות הלקוחות הראשונים של המטוס. להערכת החברה, מדובר בפתרון הזול ביותר הקיים בשוק לפלטפורמה בעלת ביצועים דומים לאלה של מטוס קרב מודרני. המטוס יהיה מצוייד במנועי סילון קיימים ויבצע המראות ונחיתות ממסלולים סטנדרטיים.

הוא יהיה מסוגל לטוס לצד מטוסי קרב מודרניים, כאשר הטייס האנושי שולט במשימות שלו. משקיפים מעריכים שמדובר בהארכה מאסיבית של הזרוע האווירית, לאור העובדה שגם סין וגם רוסיה פיתחו בשנים האחרונות טילי אוויר-קרקע יעילים וטילי שיוט ארוכי טווח, אשר מגבילים את יכולת השימוש של ארצות הברית בנושאות המטוסים שלה קרוב לגבולותיהן. ההערכה היא שהטייסים יפעילו את המל"טים הקרביים במשימות מסוכנות במיוחד, שבהן המחיר האנושי עשוי להיות גבוה. בואינג לא מסרה מה יהיה מחיר הפלטפורמה, אולם העריכה שהוא יהיה "שבריר" מהמחיר של מטוס קרב מאוייש.

מנהלים בכירים באירונאוטיקס הוזמנו לשימוע

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה: נשיא רפובליקת אזרבייג'ן מבקר במפעל הממשלתי להרכבת מל"טים מסוג אורביטר

חקירת ההתנהגות של אירונאוטיקס מיבנה (Aeronautics) בתהליך השיווק והמכירה של מל"ט מסוג Orbiter 1K למדינה זרה, מתקרבת אל ההליך הפלילי. אתמול (ג') שלחה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה מכתב אל החברה ובו הודיעה על כוונתה לזמן מנהלים בכירים בחברה לשימוע בגין עבירות על חוק הפיקוח על ייצוא בטחוני וקבלת דבר במרמה.

הליך השימוע הוא שלב מקדים שלאחריו צריכה הפרקליטות להחליט האם יש מקום לנקוט בהליך פלילי. בין המוזמנים לשימוע, מנכ"ל החברה עמוס מתן, סמנכ"ל החטיבה העסקית, מנהל השיווק האזורי ומנהל חטיבת הפיתוח לשעבר. בעקבות ההודעה ירדה מניית החברה בבורסה בתל-אביב בכמעט 3% למחיר של 850 אגורות, המעניק לחברה שווי שוק של 476 מיליון שקל.

מאירונאוטיקס, המיוצגת על-ידי עוה"ד נתי שמחוני ואסף קליין, נמסר: ״לאחר שקיבלנו את הודעת הפרקליטות ודבר זימונם של החברה ונושאי משרה בה לשימוע, אנו משוכנעים כי לאחר שנשטח לראשונה את עמדתנו בשימוע, תגיע הפרקליטות להחלטה מושכלת לפיה אין מקום להעמיד את החברה או מי מנושאי המשרה בה לדין, ותורה על סגירת התיק".

מדובר בנושא המעיב על החברה בשנה האחרונה: באוגוסט 2017 חסם משרד הביטחון עסקה של החברה למכירת המל"ט למדינה זרה, בעקבות בדיקה שמבצע אגף הפיקוח על ייצוא ביטחוני. בית המשפט הוציא צו איסור פרסום על החקירה, אולם מפרטים שפורסמו בעיתונות ביוני 2017 עולה שמדובר ככל הנראה מדובר בחוזה עם אזרבייג'אן, שנבלם בעקבות תלונה שלפיה אירונאוטיקס ביצעה הדגמה "חיה" של מל"ט חמוש כנגד עמדה מאוישת של הצבא ארמניה. אזרבייג'אן וארמניה נמצאות בסכסוך מזוין במובלעת הארמנית הבדלנית נגורנו-קרבאך, הנמצאת בשטח אזרבייג'אן.

אזרבייג'ן מייצרת מל"טים של אירונאוטיקס

מדינת אזרבייג'ן בדקה את האפשרות לרכוש מערכות  Orbiter 1K בהיקף כולל של כ-20 מיליון דולר בשנים 2017 ו-2018. המל"ט מתבסס על משפחת מטוסי האורביטר של החברה ומשמש כמל"ט משוטט לאיסוף מידע ותקיפה. הוא מסוגל לשאת חימוש נפיץ במשקל של 1-2 ק"ג. תקנות אגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני במשרד הביטחון אוסרות על הדגמת כלי טיס תוך שימוש בתחמושת חיה.

משרד הבטחון של אזרבייג'ן הוא לקוח חשוב של אירונאוטיקס. בחודש דצמבר 2016 דיווח משרד הביטחון של אזבייג'ן שהחברה הבטחונית הממשלתית AZAD Systems עוסקת בהרכבת מל"טים מסוג Orbiter אשר קיבלו את שם הקוד המקומי Zarba. בין השאר, המשרד מסר שהמפעל מרכיב מל"ט בשם K1-Zarba (בתמונה למעלה), אשר נראה דומה מאוד למל"ט Orbiter 1K של אירונאוטיקס, שהמשגר שלו מותקן מנושא על-גבי רכב רך או משוריין, "אשר מסוגל להשמיד את האויב בכל זמן".

הדו"ח המאכזב של אירונאוטיקס עשוי להתניע את המו"מ עם רפאל

Aeronautics Dominator UAS
פורסם בתאריך ע"י yochais

יצרנית המל"טים אירונאוטיקס (Aeronautics) מיבנה רשמה ירידה של 18% בהכנסות ברבעון השני של 2018, בעיקר כתוצאה מירידה משמעותית בתחום המערכות הבלתי מאוישות, תחום הליבה של החברה. בחברה תולים את הירידה בעיכובים בקבלת הזמנות מצד לקוחות ומציגים צבר הזמנות גבוה לרבעונים הקרובים, אבל הדוח המאכזב, שממשיך מגמה של ירידה עקבית בהכנסות ברבעונים האחרונים, מגביר את סימני השאלה לגבי מצבה העסקי של החברה. הדוח מתפרסם ברקע הניסיון של חברת רפאל לרכוש את אירונאוטיס, ועשוי להתניע מחדש את המגעים למכירת החברה, וזאת לאחר שאירונאוטיקס דחתה בשבוע שעבר את הצעת הרכישה הראשונית של רפאל.

הכנסותיה של אירונאוטיקס הסתכמו ברבעון השני ב-30 מיליון דולר, ירידה של 18%, ובמחצית הראשונה של השנה ב-60.9 מיליון דולר, ירידה של 12% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הירידה בהכנסות הביאה להרעה בכל יתר הפרמטרים הפיננסיים של החברה. הרווח הגולמי ברבעון השני ירד מ-25.6 מיליון דולר ל-18.4 מיליון דולר והיווה רק כ-30% מההכנסות, לעומת 37% ברבעון המקביל אשתקד. אירונאוטיקס עברה ברבעון האחרון מרווח תפעולי של 3.7 מיליון דולר להפסד תפעולי של 2.7 מיליון דולר ברבעון האחרון, וסיימה עם הפסד נקי של 3.9 מיליון דולר.

צבר הזמנות של 177 מיליון דולר

הנתון הבולט והמדאיג ביותר בדוח של אירונאוטיקס הוא הצניחה התלולה בהיקף המכירות בתחום המל"טים, שמהווה את עיקר פעילותה. הכנסותיה של אירונאוטיקס ירדו בתחום זה במחצית הראשונה של 2018 מ-51.6 מיליון דולר ל-37.4 מיליון דולר בלבד. בחברה מסבירים כי הירידה בהיקף ההכנסות נבעה בעיקרה מעיכובים בהזמנות מצד לקוחות, שהובילו לעיכובים במועדי האספקה ובהכרה בהכנסות, ומציינים כי לאחר מועד הדוח כבר התקבלו הזמנות חדשות בהיקף של 40 מיליון דולר.

בנוסף, הנתון המעודד ביותר בדוח הוא העלייה בצבר ההזמנות של החברה, שאכן עשויה להעיד כי הירידה בהכנסות היא זמנית. נכון למועד הדוח לאירונאוטקיס יש צבר הזמנות בהיקף של 177 מיליון דולר, לעומת 138 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. מתוכן, הזמנות בהיקף של 129.8 מיליון דולר הן בתחום המערכות הבלתי מאויישות.

לפני כשבועיים הגישה חברת רפאל ביחד עם איש העסקים אביחי סטולרו הצעה לרכוש את מלוא מניותיה של אירונאוטיקס לפי שווי כולל של 430 מיליון שקל. דירקטוריון אירונאוטיקס דחה את ההצעה שבוע לאחר מכן ורמזה כי הסיבה לכך היתה המחיר הנמוך של ההצעה שלא משקף את שווי החברה ופוטנציאל השוק שלה. מאז הנפקתה של החברה ביוני 2017 לפי שווי של מיליארד שקל איבדה מניית אירונאוטיקס יותר ממחצית משוויה והיא נסחרת כיום לפי שווי שוק של 470 מיליון שקל, וזאת על רקע ביצועיה כספיים מאכזבים של החברה ועל רקע חקירה שנפתחה נגדה בנובמבר 2017 על ידי יחידת להב 433 ומשרד הביטחון, בחשד להפרת נהלים בעסקה למכירת מל"ט ללקוח מהותי.

אלביט משיקה את Hermes 900 StarLiner

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אלביט מערכות (Elbit) מתחילה בשיווק גרסה חדשה של המל"ט הרמס 900, אשר יכול לנוע במרחב הטיסה של מטוסים אזרחיים מאוישים. המל"ט החדש, הרמס 900 סטארליינר (HermesTM 900 StarLiner), מיועד לטיסות בגובה ביניים ולזמן שהייה ארוך (MALE- Medium Altitude Long Endurance). הוא יכול לפעול במזג אוויר קשה ועומד בדרישות תקן STANAG 4671 של נאט"ו. אלביט מסרה שהמל"ט מיועד לפעול במרחבי טיסה לאומיים לצד מטוסים אזרחיים מאוישים.

לאחרונה החברה סיימה סידרת ניסויי טיסה שנימשכו כשנה, ובמימים אלה המטוס מבצע בימים טיסות בפארק הלאומי מצדה, ברישוי רשות התעופה האזרחית הישראלית. מל"טים נוספים מסוג זה (המכונה בשוויץ Hermes 900 HFE) מורכבים בימים אלו עבור צבא שוויץ, כאשר אספקה ושילוב במרחב הטיסה הלאומי של שווייץ מתוכננות להתבצע במהלך שנת 2019. החברה מסרה שמדינות אירופה ממקדות כיום מאמצים בביטחון גבולות וביטחון פנים, והדבר מביא לגידול בביקוש למערכות מל"ט בשלות המסוגלות להשתלב במרחבי הטיסה האזרחיים.

מערכות בטיחות מסוג חדש בעולם המל"טים

המל"ט הרמס 900 סטארליינר פותח על בסיס הניסיון המצטבר בהפעלת מטוסי הרמס 900 והרמס 450, והותאם בצורה מלאה לדרישות הרגולציה לפעילות במרחבי טיסה לאומיים-אזרחיים באירופה. כדי לעמוד בדרישות הרגולציה לפעילות במרחבי טיסה אזרחיים לא מופרדים, היה צורך לתכנן את המערכת המל"ט בהתאם לתקינה של נאט"ו, ולשלב בה טכנולוגיות בטיחות כמו מערכת גילוי ומניעת התנגשות במטוסים ומערכת אזהרת קירבה לקרקע ומניעת התנגשות בקרקע.

בנוסף, הוא כולל מערכות המראה ונחיתה אוטומטיות בתנאי אל-ראות, יתירות של מערכות התקשורת בקו הראייה ומעבר לו, מערכות טיסה במזג אוויר קיצוני המונעות היווצרות קרח (De-Icing) בכנפיים ויכולת עמידה בפגיעה ישירה של ברק. מנכ"ל חטיבת המודיעין באלביט, אלעד אהרונסון, אמר שמבחינת החברה המטוס החדש הוא פריצת דרך. "המל"ט החדש מותאם באופן מלא לטיסה במרחב האזרחי".

המטוס החדש יכול לשהות באוויר 36 שעות ברציפות בגובה של עד 30,000 רגל. הוא שוקל 1,600 ק"ג בזמן ההמראה ויכול לשאת מטעד במשקל של עד 450 ק"ג. המל"טים ממשפחת הרמס 900 נמצאים בשימוש צה"ל וצבאות אחרים בעולם ומסוגלים לבצע שתי משימות שונות בו-זמנית, המנוהלות באמצעות שתי תחנות בקרה קרקעיות נפרדות.