התאוששות בגיוסי ההון בהייטק, תודות לסייבר

בתמונה למעלה: מנכ"ל SNC אבי חסון. צילום: מירי דווידוביץ'

דו"ח גיוסי ההון של ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל (SNC) מצביע על התאוששות משמעותית בפעילות גיוסי ההון בקרב חברות סטארט-אפ ישראליות בחודשים האחרונים, חרף המלחמה והסיכונים הגיאו-פוליטיים, אך גם חושף תלות גדולה של ההייטק הישראלי במגזר הסייבר, שהיה אחראי ליותר ממחצית מהיקף ההון שגויס.

לפי הדו"ח,במחצית הראשונה של 2024 גייסו החברות הישראליות כ-5.1 מיליארד דולר ב-322 סבבים – עלייה של 31% בהשוואה למחצית השנייה של 2023. ב-SNC אף מעריכים כי הסכום המלא גדול יותר, וייתכן כי מגיע לכדי 6.7 מיליארד דולר, וזאת אם מביאים בחשבון גיוסי הון שלא דווחו בפומבי. הזינוק בפעילות הורגש בעיקר ברבעון השני, שבו גוייס סכום כולל של 3.1 מיליארד דולר, בהשוואה ל-1.8 מיליארד דולר ברבעון הראשון. בהשוואה גלובלית, בארצות הברית נרשמה באותה תקופה עלייה של 28% בהיקף הגיוסים, בעוד שבאסיה ובאירופה נרשמו ירידות של 6% ו-18% בהתאמה. 

מירב ההון שגויס באקוסיסטם הישראלי במחצית הראשונה של השנה התחלק על פני מספר מצומצם יחסית של גיוסי-ענק (מעל 100 מיליון דולר). במחצית הראשונה של 2024 היו 14 כאלה והם חתומים על כ-2.8 מיליארד דולר, כ-56%, מכלל ההון שגויס. על כן, לדברי SNC, הנתון הראשי החזק מסתיר את העובדה כי חברות במגזרים יותר חלשים, וחברות בגיוסי המשך, התקשו לגייס כספים. כאמור, וזהו מאפיין של ההייטק הישראלי לאורך השנים, גם הפעם מגזר ההייטק התבלט ביכולתו למשוך משקיעים והיה אחראי במחצית הראשונה של 2024 ל-52% מהיקף ההון שגויס, ובכלל זה הסבב שבו גייסה בחודש מאי כמיליארד דולר חברת Wiz, שבאחרונה דווח כי היא במגעים מתקדמים למכירתה לגוגל תמורת סכום עתק של 23 מיליארד דולר. 

חוסר-איזון מסוכן

המשקל העצום של מגזר הסייבר בגיוסי המחצית הראשונה הוא חריג אפילו ביחס להייטק הישראלי, כאשר בשנים ההאחרונות חברות הסייבר נוטלות נתח של כ-25% מכלל הגיוסים. לשם השוואה, בארצות הברית חברות הסייבר אחריות רק לכ-13% מהיקף הגיוסים. ב-2018 גם בישראל וגם בארצות הברית חברות הסייבר היו חתומות על כ-20% מכלל הגיוסים. ב-SMC מדגישים כי מצד אחד הדבר ממחיש את יתרונו הטכנולוגי של הסייבר הישראלי, אך גם מזהירים כי הסתמכות-יתר על מגזר ההייטק עלולה להביא לכך כי ישראל תישאר מאחור בעולמות טכנולוגיים אחרים.

מנכ"ל SNC, אבי חסון, התייחס לממצאי הדו"ח: "היה ניתן לשער כי המצב בישראל ישפיע בצורה ניכרת יותר על ההייטק הישראלי, אך הנתונים מלמדים אחרת, כאשר ישנם משקיעים שמגדילים את השקעתם בחברות הישראליות בזכות איכותן ובהערכות שווי אטרקטיביות. עם זאת, חברות בשלבים מוקדמים או בתחומים פחות טרנדיים מתקשות יותר לגייס כספים".

בירד נכנסת לשוק הבטחוני האמריקאי

[בתמונה למעלה: מסוק Mi-17 של האו”ם במשימת שמירת שלום באפריקה, המצויד במערכת ההגנה של חברת בירד. צילום: בירד]

חברת בירד אירוסיסטמס (BIRD Aerosystems) חתמה על שותפות אסטרטגית עם חברת Sierra Nevada Corporation האמריקאית, יצרנית ואינטגרטורית ביטחונית המתמחה בתחום התעופה והחלל. שיתוף הפעולה יתמקד בקו מערכות ההגנה על כלי-טיס (AMPS) שפיתחה בירד מפני טילי כתף. שתי החברות ישווקו את המערכות הללו בשוק הבטחוני האמריקאי והבינלאומי.

במסגרת השותפות, SNC תייצר את המערכות של בירד על אדמת ארצות הברית, דבר שיאפשר לשתי החברות לגשת למכרזים של משרד ההגנה האמריקאי. שתי החברות ישווקו את המערכות גם לצבאות בעולם של בעלות ברית של ארצות הברית.

SNC היא חברה בטחונית פרטית, שבסיסה במדינת נבדה. הכנסותיה ב-2021 הסתכמו ב-2.4 מיליארד דולר. החברה מתמחה בהתאמה והטמעת מערכות בכלי-טיס, והיא פועלת גם בתחום החלל והרפואה-מרחוק. SNC עובדת כקבלנית משנה מול צבא ארצות הברית, נאסא וחברות חלל פרטיות. SNC היתה מעורבת ביותר מ-400 משימות חלל ובימים אלה היא מפתחת עבור נאסא את מעבורת החלל Dream Chaser. לחברה מרכזי פעילות ב-19 מדינות בארצות הברית, וכן בבריטניה, גרמניה וטורקיה.  

מערכת ההגנה האקטיבית של בירד מזהה, מאמתת ומיירטת איומים קרקעיים כמו טילי-כתף מונחי חום, תוך התערבות מינימלית מצד הטייס. המערכות כוללות גם את חיישן MACS הייחודי של החברה, המבצע בו זמנית גם את פעולת האימות, גם את פעולת המעקב וגם את פעולת כיוון אמצעי היירוט, לאחר שמתקבלת התראה ראשונית מהחיישן האלקטרו-אופטי של המערכת. בכך המערכת מפחיתה את התראות השווא לרמה כמעט אפסית.

אחד הלקוחות המרכזיים של בירד בתחום מערכות ההגנה לכלי-טיס הוא האו"ם. בירד משתפת פעולה עם האו”ם יותר מעשור, בעיקר סביב הגנה על כלי-טיס באפריקה, שם איום טילי-הכתף ממשי במיוחד.