ההייטק הישראלי רושם התאוששות מרשימה: במחצית הראשונה של שנת 2025 נרשמה הפעילות החזקה ביותר מאז 2021, עם גיוסי הון פרטיים בהיקף של 9.3 מיליארד דולר – זינוק של 54% לעומת המחצית הקודמת. גם שוק ההנפקות הציבוריות התעורר, עם עסקאות בשווי כולל של 1.6 מיליארד דולר. על פי דוח ביניים שפרסמה Startup Nation Central, הנתונים מצביעים על שיפור רוחבי בכל שלבי הגיוס, למרות ירידה כללית במספר העסקאות.

הגידול המרשים התרחש במיוחד ברבעון השני של השנה, שבו גויסו שישה מיליארד דולר, לעומת 3.3 מיליארד ברבעון הראשון. מעניין לציין כי העלייה בהיקפי הגיוס לוותה דווקא בירידה במספר הסבבים – מ-214 ל-151 – מה שמעיד על מגמה של סלקטיביות והשקעות גדולות יותר בחברות שנחשבות מבטיחות במיוחד. הגודל החציוני של סבב השקעה עלה משמעותית, והגיע ל-9 מיליון דולר – עלייה של 28% בהשוואה לחציון הקודם.

התחום המוביל בגיוסים היה תוכנה לארגונים, עם 3.19 מיליארד דולר, אחריו תחום הסייבר, שגייס 1.98 מיליארד דולר. הפינטק גייס 751 מיליון דולר, בעיקר בזכות סבב מרשים של 500 מיליון דולר לחברת Rapyd. גם תחום הבריאות הדיגיטלית (Healthtech) רשם גיוסים גבוהים – 623 מיליון דולר – כשהדגש היה בעיקר על שלבים מוקדמים. אחת העסקאות הבולטות בתקופה הייתה סבב ענק של שני מיליארד דולר לחברת Safe Superintelligence, שנחשב יוצא דופן בהיקפו.

גם השוק הציבורי החל להראות סימני חיים. 13 חברות ישראליות גייסו יחד 1.6 מיליארד דולר באמצעות הנפקות, לעומת 0.2 מיליארד בלבד במחצית הקודמת. בין ההנפקות הבולטות – זו של eToro, שיצאה לדרך בנאסד"ק וזכתה לעלייה של יותר מ-30% במחיר המניה ביום המסחר הראשון.

בזירת המיזוגים והרכישות נרשם שיא היסטורי: היקף עסקאות ה-M&A הגיע ל-39.2 מיליארד דולר, בעיקר הודות לרכישת Wiz על ידי גוגל בסכום חסר תקדים של 32 מיליארד דולר. גם ללא העסקה הזו, סכום הרכישות עומד על 7.2 מיליארד דולר – נתון גבוה לכל הדעות. למעלה ממחצית העסקאות בוצעו על ידי רוכשים זרים, בעוד כ-42% מהעסקאות הובלו על ידי חברות ישראליות.

לצד כל אלה, הדוח מצביע על התאוששות גם בשלבי הגיוס המוקדמים. גיוסי pre-seed ו-seed עלו ב-50%, והיקף הסבבים בשלבי Series B ו-C עלה ב-60%, גם אם לא כוללים את עסקת הענק של SSI. מדובר במגמה עקבית: פחות עסקאות, אך משמעותיות ומרוכזות יותר. משקיעים מעדיפים כיום להשקיע סכומים גדולים יותר בחברות מבוססות, מה שמעיד על אמון גובר ביכולתן לצמוח ולהניב תשואה גבוהה בטווח הארוך.

מבחינת פרופיל המשקיעים, נרשמה ירידה קלה במספר הכולל של משקיעים – 447, לעומת 509 במחצית הקודמת – אך עלייה בשיעור ההשתתפות של קרנות זרות, שהיו מעורבות ב-69% מהסבבים. בין הקרנות המקומיות הפעילות ביותר נמצאות iAngels ו-Pitango, כל אחת מהן השתתפה ב-15 סבבים שונים.

לדברי אבי חסון, מנכ"ל Startup Nation Central, הנתונים מהווים הוכחה שהשוק ממשיך להאמין בפוטנציאל של החדשנות הישראלית, גם בעיתות של חוסר יציבות ביטחונית וכלכלית. "המשקיעים לא מתעלמים מהאתגרים", אמר חסון, "אבל הם רואים את הערך ארוך הטווח שמציע ההייטק המקומי".

גם יריב לוטן, ראש מערך המחקר של הארגון, ציין שהמגמה של פחות עסקאות אך עם גיוסים משמעותיים יותר נמשכת – ומעידה על התבגרות השוק והתחזקות תהליכי הסינון. בסך הכול, הדוח משרטט תמונה אופטימית יחסית של חזרת השוק הישראלי לפעילות ערה ומשמעותית, עם עוצמה חדשה בשלבים המתקדמים של חיי החברות, והמשך קיומו של אקו-סיסטם תוסס ואטרקטיבי גם בעיני השחקנים הבינלאומיים".

בתמונה למעלה: מנכ"ל SNC אבי חסון. צילום: מירי דווידוביץ'

דו"ח גיוסי ההון של ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל (SNC) מצביע על התאוששות משמעותית בפעילות גיוסי ההון בקרב חברות סטארט-אפ ישראליות בחודשים האחרונים, חרף המלחמה והסיכונים הגיאו-פוליטיים, אך גם חושף תלות גדולה של ההייטק הישראלי במגזר הסייבר, שהיה אחראי ליותר ממחצית מהיקף ההון שגויס.

לפי הדו"ח,במחצית הראשונה של 2024 גייסו החברות הישראליות כ-5.1 מיליארד דולר ב-322 סבבים – עלייה של 31% בהשוואה למחצית השנייה של 2023. ב-SNC אף מעריכים כי הסכום המלא גדול יותר, וייתכן כי מגיע לכדי 6.7 מיליארד דולר, וזאת אם מביאים בחשבון גיוסי הון שלא דווחו בפומבי. הזינוק בפעילות הורגש בעיקר ברבעון השני, שבו גוייס סכום כולל של 3.1 מיליארד דולר, בהשוואה ל-1.8 מיליארד דולר ברבעון הראשון. בהשוואה גלובלית, בארצות הברית נרשמה באותה תקופה עלייה של 28% בהיקף הגיוסים, בעוד שבאסיה ובאירופה נרשמו ירידות של 6% ו-18% בהתאמה. 

מירב ההון שגויס באקוסיסטם הישראלי במחצית הראשונה של השנה התחלק על פני מספר מצומצם יחסית של גיוסי-ענק (מעל 100 מיליון דולר). במחצית הראשונה של 2024 היו 14 כאלה והם חתומים על כ-2.8 מיליארד דולר, כ-56%, מכלל ההון שגויס. על כן, לדברי SNC, הנתון הראשי החזק מסתיר את העובדה כי חברות במגזרים יותר חלשים, וחברות בגיוסי המשך, התקשו לגייס כספים. כאמור, וזהו מאפיין של ההייטק הישראלי לאורך השנים, גם הפעם מגזר ההייטק התבלט ביכולתו למשוך משקיעים והיה אחראי במחצית הראשונה של 2024 ל-52% מהיקף ההון שגויס, ובכלל זה הסבב שבו גייסה בחודש מאי כמיליארד דולר חברת Wiz, שבאחרונה דווח כי היא במגעים מתקדמים למכירתה לגוגל תמורת סכום עתק של 23 מיליארד דולר. 

חוסר-איזון מסוכן

המשקל העצום של מגזר הסייבר בגיוסי המחצית הראשונה הוא חריג אפילו ביחס להייטק הישראלי, כאשר בשנים ההאחרונות חברות הסייבר נוטלות נתח של כ-25% מכלל הגיוסים. לשם השוואה, בארצות הברית חברות הסייבר אחריות רק לכ-13% מהיקף הגיוסים. ב-2018 גם בישראל וגם בארצות הברית חברות הסייבר היו חתומות על כ-20% מכלל הגיוסים. ב-SMC מדגישים כי מצד אחד הדבר ממחיש את יתרונו הטכנולוגי של הסייבר הישראלי, אך גם מזהירים כי הסתמכות-יתר על מגזר ההייטק עלולה להביא לכך כי ישראל תישאר מאחור בעולמות טכנולוגיים אחרים.

מנכ"ל SNC, אבי חסון, התייחס לממצאי הדו"ח: "היה ניתן לשער כי המצב בישראל ישפיע בצורה ניכרת יותר על ההייטק הישראלי, אך הנתונים מלמדים אחרת, כאשר ישנם משקיעים שמגדילים את השקעתם בחברות הישראליות בזכות איכותן ובהערכות שווי אטרקטיביות. עם זאת, חברות בשלבים מוקדמים או בתחומים פחות טרנדיים מתקשות יותר לגייס כספים".