דב עופר הוא היו”ר הבא של סטרטסיס

דירקטוריון חברת סטרטסיס (Stratasys) הישראלית-אמריקאית בחר בדב עופר (בתמונה למעלה) לשמש כיו”ר הבא של החברה, במקומו של היו”ר הנוכחי אלחנן יגלום. החילופים יבוצעו ב-17 במאי 2020, ועד אז ישמש יגלום כיו”ר החברה. עופר הצטרף לדירקטוריון החברה ביולי 2017 והיה חבר בוועדת איתור המנכ”ל, אשר בחרה בדצמבר 2019 את יואב זייף, אשר נכנס לתפקיד במקומו של יגלום ששימש כיו”ר וכמנכ”ל. עופר מגיע עם נסיון רב בניהול חברות טכנולוגיות. בשנים 2007-2013 הוא שימש כמנכ”ל לומניס. לפני-כן שימש כמנהל הכללי של HP Scitex וכמנכ”ל Scitex Vision.

יגלום שימש דירקטור בחברת Objet הישראלית משנת 1998, ויו”ר החברה משנת 2001 ועד למיזוגה עם Stratasys האמריקאית ב-2012. בשנת 2015 הוא מונה ליו”ר החברה המאוחדת, ומחודש יוני 2018 שימש גם כמנכ”ל זמני עד למינויו של זייף כמנכ”ל קבוע. סטרטסיס פועלת במתכונת של חברה דו-לאומית עם הנהלה ברחובות והנהלה נוספת במיניאפוליס, ארה”ב. הצד הישראלי אחראי על פיתוח וייצור מדפסות תלת-מימד בטכנולוגיית PolyJet 3D המיוצרות במפעל הייצור הישראלי בקרית גת, והצד האמריקאי אחראי על פיתוח וייצור מדפסות FDM בארצות הברית.

כיום החברה מעסיקה כ-2,230 עובדים, מהם כ-520 עובדים בישראל, 1,350 עובדים בארה”ב, והשאר (360 עובדים) באירופה ובאסיה, בעיקר במכירות ובתמיכה. התפקיד של שני המנהיגים החדשים של החברה, דב עופר ויואב זייף, יהיה להביא אותה לצמיחה בשוק המתפתח בהדרגה של ייצור תוספי (Additive Manufacturing) באמצעות מספדסות תלת-מימד (3D Printing). הבעיה היא שהוא לא מתפתח לפי הציפיות. ברבעון האחרון של 2019 הסתכמו המכירות של סטרטסיס בכ-160 מיליון דולר, בהשוואה לכ-177 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

המכירות ב-2019 כולה הסתכמו בכ-636 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-663 מיליון דולר ב-2018. גם 2020 צפויה להיות ככל הנראה שנת קיפאון: תחזית המכירות של החברה ל-2020 היא 620-680 מיליון דולר. בשיחת הוועידה שלאחר פרסום התוצאות, אמר המנכ”ל החדש שהחברה מתכננת להתניע צמיחה במחצית השנייה של 2020, באמצעות הכרזה על סדרת מוצרים חדשים הן לשוק ייצור אבות הטיפוס והן לשוק הייצור התעשייתי.

הוא הסביר את המרווח הגדול בתחזית המכירות בחוסר בהירות בכלכלה העולמית ובהיקף ההשפעה של נגיף הקורונה על העסקים. “החדירה שלנו לשוק התעשייתי היא העמוקה ביותר בתעשייה, והמוצרים החדשים מיועדים לחזק אותה”. השוק הגיב בשלילה אל הדו”ח: מניית סטרטסיס בנסד”ק ירדה בכ-5.5% והחברה נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-915 מיליון דולר.

יואב זייף מונה למנכ”ל סטרטסיס במקומו של אלחנן יגלום

בתמונה למעלה: יואב זייף. צילום: סטרטסיס

חברת סטרטסיס הישראלית-אמריקאית (Stratasys) ממנה את יואב זייף לתפקיד מנכ”ל החברה במקומו של אלחנן יגלום. זייף ייכנס לתפקיד ב-18 בפברואר 2020. היו”ר והמנכ”ל הנוכחי, יגלום, ימשיך לשמש כיו”ר החברה. זייף מגיע לסטרטסיס מחברת נטפים, שבה הוא שימש כמנהל החברה הבת בארה”ב ומנהל מוצרים ושיווק של החברה הגלובלית בשנים 2013-2018. לפני-כן שימש כסגן נשיא בכיר למוצרים ושיווק במחברת מכתשים (כיום אדמה). בשנה וחצי האחרונות הוא שימש כשותף במשרד הניו-יורקי של חברת הייעוץ הכלכלי מקינזי.

המינוי מביא קץ לתקופת המתנה ארוכה שבמהלכה החברה חיפשה מנכ”ל קבוע, בשעה שבחיי היומיום היא מתפקדת ללא מנכ”ל קבוע, כאשר היו”ר אלחנן יגלום משמש גם כמנכ”ל הזמני של החברה. יגלום הוא כיום העובד בעל האחזקה הגבוהה ביותר בסטרטסיס ומחזיק בכ-4.5% ממניותיה. סטרטסיס פועלת במתכונת של חברה דו-לאומית עם הנהלה ברחובות והנהלה נוספת במיניאפוליס, ארה”ב. הצד הישראלי אחראי על פיתוח וייצור מדפסות תלת-מימד בטכנולוגיית PolyJet 3D המיוצרות במפעל הייצור הישראלי בקרית גת. הצד האמריקאי אחראי על פיתוח וייצור מדפסות FDM בארצות הברית.

700 מיליון דולר מכירות בשנה

בסך הכל, החברה מעסיקה כ-2,230 עובדים, מהם כ-520 עובדים בישראל, 1,350 עובדים בארה”ב, והשאר (360 עובדים) באירופה ובאסיה, בעיקר במכירות ובתמיכה. בדו”ח הרבעוני האחרון שלה היא העריכה ששנת 2019 תהיה שנה של צמיחה מתונה מאוד, ופירסמה תחזית מכירות של 670-700 מיליון דולר לשנת 2019 כולה. כיום החברה נסחרת בנסד”ק לפי שווי שוק של כ-1.1 מיליארד דולר. “יואב מביא אלינו שילוב של מנהיגות ונסיון בניהול ארגונים גלובליים”, אמר יגלום.

ככל הנראה, סטרטסיס מצפה מזייף לבצע ארגון מחדש בחברה, כפי שעשה בנטפים, כאשר כאשר קידם את הפיתוח של מערכות השקייה מתקדמות הנשענות על IoT ובינה מלאכותית, ובמקביל ארגן מחדש את ארגון המכירות ובנה נוכחות גלובלית באמצעות סדרה של עיסקאות רכישה. “סטרטסיס היא חלוצה של תחום הייצור התוספי (additive manufacturing)”, אמר זייף. “די ברור שבזכות הטכנולוגיה והמומחיות שלה היא יכולה לשנות לא רק את פני הפיתוח ובניית הדגמים, אלא גם את שרשרת האספקה והייצור התעשייתי, באמצעות שיפור היעילות ויכולת ההתאמה האישית”.