"האנשים שמאחורי הטכנולוגיה": הישראלי שסיפק את המנוע למהפיכת התעופה החשמלית

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
עריכת סאונד ומנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא רועי גנצרסקי, מנכ"ל חברת Magnix מסיאטל,  המפתחת מנועים חשמליים למטוסים. בשיחה, מספר רועי כיצד קיבל הצעה מקבוצת אחזקות מסינגפור לנהל חברת פיתוח קטנה שלא ידעה מה לעשות בדיוק עם המנוע המפכני שפיתחה, ועל השידוך עם חברת אוויאיישן הישראלית, המפתחת את מטוס הנוסעים החשמלי הראשון בעולם.

בתוך-כך, הוא פורש חזון מלהיב על מהפיכת התעופה החשמלית, ומסביר מדוע השימוש במנועים חשמליים אינו רק נקי וזול יותר – אלא גם צפוי להוליד עולם חדש של תעופה לטווחים בינוניים שיעשו את העולם שלנו לנגיש יותר מאי-פעם.

 

עקבו אחר כל התוכניות ב-Spotify

חשיפה: המנוע החשמלי והפיננסי שמאחורי אוויאיישן הישראלית

בתמונה למעלה: רועי גנצרסקי, יו"ר אוויאיישן, מנכ"ל מגני-אקס (MagniX) ומנהל חטיבת התעופה בקבוצת קלרמונט

לפני שבועיים (10 בדצמבר, 2019) נראה היה שאוויאיישן הישראלית (Eviation) עומדת לאבד את עמדת הבכורה שלה כחלוצת תעופת הנוסעים החשמלית: חברת התעופה האזורית הקנדית Harbour Air ביצעה טיסת מבחן ראשונה של מטוס נוסעים חשמלי. מייסד ומנכ"ל החברה, גרג מקדוגל, המריא משדה התעופה של  החברה בריצ'מונד, בקולומביה הבריטית, במטוס DHC-2 de Havilland Beaver בעל 6 מושבים, טס מעל נהר פרייזר ונחת בשלום לאחר רבע שעה. היסטורית, הארבור-אייר הקדימה את טיסת המבחן הראשונה של מטוס החשמלי Alice של אוויאיישן שאמורה להתבצע בקיץ 2020.

אבל מעשית, התמונה מעניינת יותר, מכיוון שהארבור אייר התקינה במטוס הבוכנה הישן מנוע חשמלי של חברת MagniX מסיאטל, שמספקת את המנועים החשמליים גם למטוסים של אוויאיישן, ומנכ"ל MagniX, רועי גנצרסקי, הוא כיום גם יו"ר אוויאיישן, וגם מי שהביא אליה את המשקיעה האסטרטגית, קבוצת קלרמונט (Clermont), שאיפשרה לה לפתח את המטוס החשמלי המהפכני והפכה לפני מספר חודשים לבעלת השליטה בחברה. בראיון בלעדי ל-Techtime סיפר גנצרסקי כיצד התחברו כל הקצוות המרוחקים האלה מסיאטל ומושב קדימה, ונקובר, אוסטרליה, סינגפור וניו-זילנד לחזון אחד משותף: לחולל את מהפכת התעופה החשמלית.

המנוע החשמלי המוטס החזק בעולם

חברת מגני-אקס הוקמה באוסטרליה בשנת 2009 כחברת מחקר ופיתוח קטנה שהתמקדה בפיתוח דגמים חדשים של מנועים חשמליים. בשנת 2017 היא השלימה את הפיתוח של אב-טיפוס ראשון ומאוד יעיל: מנוע חשמלי במשקל של 52 ק"ג בלבד ובעל הספק של 350 כוחות סוס במהירות של 2500 סל"ד (סיבובים לדקה). גנצרסקי: "בתחילה החברה לא ידעה מה לעשות עם המנוע ולמי הוא מתאים, אבל מהר מאוד התברר שיש לו יתרון ייחודי בעולם התעופה, מאחר שהוא פותר את הבעיה הגדולה ביותר שעיכבה עד כה את התפתחות התעופה החשמלית: יחס משקל-כוח.

"המנוע מייצר הרבה כוח במשקל נמוך ובסל"ד נמוך שמאפשר את חיבור המנוע ישירות לפרופלור ללא צורך בתיבת הילוכים כבדה ומסובכת.". הגילוי הוביל תפנית עסקית: מגני-אקס החליטה להיות יצרנית מנועים חשמליים לעולם התעופה, וב-2018 העבירה את פעילותה לאחד ממרכזי התעופה החשובים בעולם: סיאטל, ארה"ב, מקום מושבה של בואינג. במקביל היא גייסה לשורותיה כמנכ"ל את הישראלי גנצרסקי, שעבר 13 שנים בבואינג והגיע למגני-אקס לאחר ששימש בתפקיד הסמנכ"ל המסחרי של חטיבת השירותים של בואינג ולאחר מכן כמנכ"ל חברת התוכנה BoldIQ.

טיסת הבכורה של מטוס חשמלי מוסב בחברת הארבור אייר הקנדית
טיסת הבכורה של מטוס חשמלי מוסב בחברת הארבור אייר הקנדית

"סיאטל היא מקום אידיאלי לחברה בתחום התעופה. בזכות בואינג יש בסיאטל אקו-סיסטם מאוד מפותח של עולם התעופה, עם כל שרשרת האספקה הדרושה. סיאטל ידועה גם בתרבות הסטארט-אפ שלה וכמקום שבו צמחו אמזון, פייסבוק ומיקרוסופט".

הפילנתרופ שהתלהב מהרעיון המחשמל

בשלב הזה נכנס הכסף. בשנת 2018 רכשה קבוצת קלרמונט (Clermont Group) את חברת מגני-אקס כדי לממן את התפתחותה בשוק התעופה הקשוח. הבעלים של קלרמונה הוא המיליארדר ריצ'רד צ'נדלר מניו-זילנד, שהונו נאמד בכ-3 מיליארד דולר. צ'נדלר מגדיר את עצמו כפילנתרופ המאמין בעידוד עסקי של אנשים וקהילות ולא במתן תרומות. הוא בנה את קבוצת קלרמונט במתכונת של חברת אחזקות המשקיעה בשלושה תחומים מרכזיים: בריאות נגישה במדינות מתפתחות, מנגנונים פיננסיים להלוואות קטנות (מיקרו-הלוואות) ופיתוח תעופה חשמלית כדי לצמצם את פליטת גזי החממה.

בעקבות רכישת מגני-אקס מונה גנצרסקי למנהל פעילות קלרמונט בתחום התעופה החשמלית, והחברה השלימה אתגר תובעני יותר: ב-2018 היא פיתחה את הדור הבא של מנוע חשמלי מוטס: Magni500 בעל הספק של 750 כוחות סוס. "זהו המנוע החשמלי הגדול ביותר בעולם התעופה, והוא כבר יכול להרים מטוס נוסעים קטן. המטרה שלנו היתה ברורה: לטוס. בעקבות הפיתוח הזה נולד ההסכם עם הארבור אייר".

חברת הארבור אייר מפעילה קווי תעופה ימיים המחברים בין האיים בוואנקובר ובקולומביה הבריטית, ונחשבת לחברת התעופה האזורית הגדולה בצפון אמריקה והשלישית בגודלה בעולם. גנצרסקי: "זמן רב היא מחפשת דרכים להפחית את צריכת הדלק ואת הרעש והזיהום שהמטוסים מייצרים. להערכתה, השימוש במנועים חשמליים יפחית את העלות לשעת טיסה בכ-80%-50% ויצמצם למינימום את הזיהום והרעש. כעת היא מתכוונת לרשיין את המטוס החשמלי המוסב, ובסופו של דבר להחליף את כל הצי שלה במטוסים חשמליים המתבססים על המנועים של מגני-איקס.

מהי גומחת השוק נכונה?

להערכתו, הפיילוט המוצלח עם הארבור אייר עשוי להוליד מודל עסקי חדש שיאפשר לחברות תעופה לחשמל חלק מהצי שלהן באמצעות החלפת המנועים. "המנוע הנוכחי אומנם מספק טווחים קצרים למטוסים של הארבור אייר, אבל יש לו נישת שוק מאוד ברורה. במנוע הסטנדרטי, המטוסים של הארבור אייר יכולים לטוס לטווח של 450 מייל, ועם המנוע שלנו הם מגיעים לטווח של 100 מייל בלבד. אבל בפועל, נתיב הטיסה הארוך ביותר שלהם כיום הוא באורך של כ-95 מייל, כך שהמנוע שלנו נותן להם מענה מושלם לצרכים. הדבר הזה נכון בעולם התעופה כולו: בשנת ב-2018 בוצעו כ-5% מטיסות הנוסעים המסחריות לטווחים של עד 100 מייל. כלומר, יש פה שוק ממשי".

המנוע החשמלי מגדיר מחדש את מבנה המטוס

מנוע magni500 של חברת MagniX
מנוע magni500 של חברת MagniX

בעוד שהמודל של הארבור אייר מבוסס על הסבת מטוסים קיימים, חברת אוויאיישן הציבה לעצמה יעד שאפתני בהרבה: פיתוח מטוס חדש לחלוטין, שמתבסס על הנעה חשמלית. ברמה ההנדסית, מטוסים בנויים במידה רבה בהתאם לאילוצי מערכת ההנעה. בהיותו כבד וגדול, נתין למקדם את המדחף (פרופלור) בחזית המנוע, למרות שמבחינה אווירודינמית הנעה דוחפת יעילה יותר מהנעה מושכת. המטוס הראשון של אוויאיישן, "אליס" מתבסס על הנעה מבוזרת, עם מנוע אחד בזנב, המייצר הנעה דוחפת, ועוד שני מנועים בכנפיים, המסייעים להפחית את כוח הגרר שמייצרים המדחפים בכנפיים.

הודות לכך, הצליחה אוויאיישן לפתח מטוס חשמלי עבור 9 נוסעים המסוגל לטוס למרחק משמעותי של 650 מייל. גנצרסקי: "בעידן החשמלי אתה יכול לתכנן את המטוס באופן שונה, מכיוון שהמנוע קל וקטן  יותר. הסבת מטוס סילון למטוס חשמלי מנצלת רק חלק מהפוטנציאל. אוויאיישן בנתה מטוס חדש לחלוטין, שכל התכנון שלו מתבסס על ההנעה החשמלית".

הצלע החסרה בחזון של קלרמונט

הפיתוח של אוויאיישן משתלב כמו כפפה ליד בחזון שהציב  מייסד קבוצת קלרמונט. גנצרסקי זיהה את ההתאמה ופנה למייסד ומנכ"ל אוויאיישן, עומר בר-יוחאי, במטרה לבחון שיתוף פעולה אפשרי.  "גילינו שיש בינינו הרבה מן המשותף. גם מגני-איקס וגם אוויאיישן הן חברות סטראט-אפ עם אותה משימה: לפתח מטוס נוסעים מסחרי חשמלי ופרקטי שיאפשר לבנות שוק חדש שעדיין לא קיים".

בשלב הראשון אוויאיישן חתמה על הסכם לרכישת מנועים של מגני-איקס, לצד סימנס. בשלב הבא, גנצרסקי הציע למייסד קלרמונט לצרף את אוויאיישן לקבוצה. בחודש ינואר 2019 המהלך הושלם. קלרמונט העניקה לאוויאיישן הלוואה בהיקף של 76 מיליון דולר עם אופציה להמירה למניות, כדי שהיא תוכל לממן את המשך הפיתוח והמסחור של המטוס הראשון.

בסוף חודש אוגוסט 2019 מימשה קלרמונט את ההלוואה והפכה לבעלת השליטה באוויאיישן וכיום היא מחזיקה ב-70% ממניותיה. בעקבות המהלך הפכו מגני-אקס ואוויאיישן לחברות-אחות וגנצרסקי מונה ליו"ר דירקטוריון החברה. "צירוף אוויאיישן לקבוצת קלרמונט היא חלק חשוב בפאזל. יש לנו כעת את גוף המטוס ואת המנוע החשמלי".

הצגת המטוס החשמלי של אוויאיישן בסלון האווירי בפאריס 2019
הצגת המטוס החשמלי של אוויאיישן בסלון האווירי בפאריס 2019

שתי חברות נוספות ירכשו את המטוס של אוויאיישן

יצרנית המטוס החשמלי "אליס", חברת אוויאיישן (Eviation Aircraft) ממושב קדימה שליד נתניה, חתמה על הסכמים עם שתי לקוחות נוספים, כך גילה מייסד ומנכ"ל החברה עומר בר-יוחאי בריאיון לבלומברג. בר-יוחאי לא חשף את שמות הלקוחות, אך טען כי מדובר בחברות תעופה מוכרות מארצות הברית, וכי ההכרזה הרשמית תתפרסם בתחילת השנה. במקביל, אוויאיישן נמצאת במגעים מתקדמים בימים אלה גם עם חברת תעופה אוסטרלית.

בעקבות שני ההסכמים החדשים, אוויאיישן הבטיחה כבר הזמנות עבור כ-150 מטוסים, במחיר של כ-4 מיליון דולר למטוס. בחודש יוני, במהלך הסלון האווירי בפריז, חשפה החברה את הלקוח הראשון של מטוסי "אליס", חברת Cape Air מארצות הברית, הנחשבת למפעילת שירותי התעופה האזרחית האזורית הגדולה ביותר בעולם, אשר התחייבה לרכוש מספר דו-ספרתי של מטוסים.

9 נוסעים למרחק של 1,000 ק"מ

בתוך כך, החברה הודיעה על מינויו של רועי גנזרסקי לתפקיד יו"ר הדירקטוריון של החברה. גנזרסקי, ישראלי לשעבר, הינו המנכ"ל של חברת MagniX, המפתחת מנועים חשמליים לענף התעופה. מגניקס היא גם אחת מהחברות המייצרות עבור אוויאיישן את המנועים עבור מטוסי "אליס", לצד סימנס. גנזרסקי הוא גם ראש חטיבת התעופה של חברת ההשקעות הסינגפורית קלרמונט גרופ (Clermont Group), שבחודש ספטמבר רכשה את השליטה באוויאיישן לאחר שהמירה למניות הלוואה בסך 78 מיליון דולר שהעניקה לחברה בתחילת דרכה, והיא כעת מחזיקה בכ-70% ממניותיה.

אוויאיישן פיתחה את המטוס החשמלי הראשון בעולם המיועד להסעה בתפוסה של 9 נוסעים לטווח של עד 1,000 ק"מ בהטענת סוללה יחידה. המטוס אליס מופעל באמצעות 70,000 סוללות ליתיום סטנדרטיות הפזורות בכל הגוף, ומסייעות בשמירת האיזון של המבנה. הקיבולת הכוללת שלהן היא 980 קילוואט שעה, המעניקה מספיק אנרגיה כדי לטוס למרחק של עד 1,000 ק"מ במהירות של כ-450 קמ"ש. הוא מצוייד בשלושה מנועים, ובמקרה של תקלה יכול להמריא ולטוס באמצעות מנוע יחיד בזנב המטוס. החברה צפויה לערוך את טיסת המבחן הראשונה של המטוס בתחילת 2020 ולהתחיל בטיסות מסחריות ב-2022.

האב-הטיפוס פותח בענן של דאסו

בשבוע שעבר חשפה ענקית התכונה הצרפתית דאסו סיסטמס כי במסגרת פיתוח אב-הטיפוס של מטוס "אליס", אוויאיישן עשתה שימוש בפלטפורמת ה-3DEXPERIENCE של דאסו. 3DEXPERIENCE, שהושקה ב-2017, משלבת את כלי הדמיית התלת-מימד לתהליכי פיתוח של דאסו בפלטפורמה לניהול חיי מוצר (PLM).

לדאסו יש היסטוריה ענפה בענף התעופה. החברה הקומה בתחילת שנות ה-80' בעקבות פיצול מחברה-האם, יצרנית המטוסים הצרפתית דאסו תעופה (Dassault Aviation), והפתרוו הראשון של החברה היה תוכנה המייצרת מודלים תלת-מימדיים של מנהרות רוח כדי לבצע בדיקות וירטואליות של התכונות האווירודינמיות של חלקים בתעשיות הרכב והתעופה.

סרטון וידאו המתאר את תכנון המטוס "אליס" בענן:

בשנת 1994 יצא לשוק המטוס בואינג 777, שהיה המטוס המסחרי הראשון שפותח כולו באמצעות שימוש במידול התלת-מימדי של דאסו סיסטמס. בהכרזה הפומבית על שיתוף הפעולה עם אוויאיישן, נראה כי דאסו מבקשת להמחיש כיצד חברת סטראט-אפ קטנה יחסית יכולה להוציא לפועל מיזמים מורכבים, הו ברמת הפיתוח והן ברמת הייצור, באמצעות שימוש בפלטפורמה שלה.

 

קלרמונט הסינגפורית השתלטה על אוויאיישן

חברת ההשקעות קלרמונט גרופ (Clermont Group), ששורשיה בניו זילנד והיא רשומה בסינגפור, השלימה את עיסקת הרכישה של חברת אוויאיישן (Eviation Aircraft) ממושב קדימה שליד נתניה, המפתחת מטוס נוסעים חשמלי. המהלך החל בחודש ינואר 2019 כאשר קלרמונט העניקה לאוויאיישן הלוואה המירה למניות בהיקף של 76 מיליון דולר. לפני כשבוע, בסוף חודש אוגוסט, היא מימשה את ההמרה ומחזיקה כעת ב-70% ממניות אוויאיישן.

קלרמונט גם מחזיקה בשליטה בחברת magniX האוסטרלית, אשר תייצר את המנועים החשמליים עבור המטוס הראשון של החברה, אליס (Alice). אליס הוא המטוס החשמלי הראשון בעולם המיועד להסעה בתפוסה של 9 נוסעים לטווח של עד 1,000 ק"מ בהטענת סוללה יחידה. המטוס נחשף לראשונה בתערוכה האווירית בפאריס שהתקיימה בחודש יוני השנה.

הלקוחה הראשונה: Cape Air האמריקאית

במהלך התערוכה הכריזה אוויאישן שחברת Cape Air מארצות הברית, הנחשבת למפעילת שירותי התעופה האזרחית האזורית הגדולה ביותר בעולם, תרכוש את המטוסים החשמליים הראשונים של אוויאיישן. חברת קייפ-אייר תרכוש מספר דו-ספרתי של מטוסים, במחיר של 4 מיליון דולר לכל מטוס. אספקת המטוסים צפויה להתחיל במהלך 2022.

מייסד ויו"ר קבוצת קלרמונט, ריצ'רד צ'נדלר, אמר בעקבות המהלך, שכעת מתחיל פרק חדש בפעילות של חטיבת Clermont Aerospace. "המטוסים החשמליים יעצבו את פני תעשיית התעופה, ויאפשרו תחבורה אווירית שהיא נקייה, זולה ויעילה. אנחנו מצויים בתחילתו של עידן חדש בתחום התעופה, וקלרמונט משקיעה בחברות חדשניות כדי להוביל את השינוי הזה". מייסד משותף ומנכ"ל אוויאיישן, עומר בר-יוחאי, אמר שהמומחיות של קלרמונט בבניית עסקים תאפשר לחברה לצמוח.

מנכ"ל אוויאיישן עומר בר-יוחאי. לחישמול יש יתרונות אווירודינמיים
מנכ"ל אוויאיישן עומר בר-יוחאי. לחישמול יש יתרונות אווירודינמיים

המטוס אליס מופעל באמצעות 70,000 סוללות ליתיום סטנדרטיות הפזורות בכל הגוף, ומסייעות בשמירת האיזון של המבנה. הקיבולת הכוללת שלהן היא 980 קילוואט שעה, המעניקה מספיק אנרגיה כדי לטוס למרחק של עד 1,000 ק"מ במהירות של כ-450 קמ"ש. הוא מצוייד בשלושה מנועים, ובמקרה של תקלה יכול להמריא ולטוס באמצעות מנוע יחיד בזנב המטוס.

השלב הבא: קבלת אישור FAA

לדברי בר-יוחאי, החישמול מעניק יתרונות אווירודינמיים מיוחדים. "כבר לפני 50 שנה הבינו מהנדסים בנאס"א שהתקנת מנוע עם מדחף אחורי בקצה הכנפיים משפרת את הביצועים האווירודינמיים של המטוס, אולם לא ניתן לבצע את זה במנועים הקיימים בשוק, אלא רק באמצעות מנוע חשמלי".

חברת אוויאיישן הוקמה בשנת 2015 על-ידי המנכ"ל עומר בר-יוחאי והיו"ר והמשקיע המרכזי הראשון אביב צידון, לשעבר מייסד BVR Systems, שנמכרה לאלביט ב-2009 תמורת כ-34 מיליון דולר. אליהם הצטרף כמשקיע מרכזי גם מיכאל אילן, הבעלים לשעבר של חברת ישראליפט מעליות, שנמכרה ב-2013 לחברת Kone הפינית. בסך הכל, עד היום היא גייסה כ-200 מיליון דולר.

כעת היא עומדת בפני האתגר החשוב ביותר שלה, קבלת אישור טיסה והסעה של רשות התעופה האמריקאית (FAA). עם קבלתו, היא תייצר את המטוסים עבור השוק האמריקאי במתקן ייצור שהיא מקימה כעת באריזונה.

Cape Air האמריקאית תרכוש את המטוס החשמלי של Eviation

בתמונה למעלה: עומר בר-יוחאי מציג את המטוס החשמלי "אליס" בפני כתבים בתערוכה האווירית בפאריס, השבוע

חברת Cape Air מארצות הברית, הנחשבת למפעילת שירותי התעופה האזרחית האזורית הגדולה ביותר בעולם, תרכוש את המטוסים החשמליים הראשונים של חברת Eviation הישראלית. החברה הציגה השבוע בתערוכה האווירית בפאריס את המטוס Alice, שהוא מטוס נוסעים בעל תפוסה של 9 נוסעים וטווח נסיעה של 1,000 ק"מ בהטענת סוללה יחידה. המטוס מצוייד בשלושה מנועים חשמליים ומיועד להחליף את המטוסים הנמצאים היום בשוק, שרובם מיושנים מאוד.

להערכת מייסד משותף ומנכ"ל החברה, עומר בר-יוחאי, היקף צי המטוסים בעולם כולו מסתכם בכ-40,000 מטוסים, שגילם הוא בממוצע 40 שנה. "בכל שנה מוחלפים 700-800 מטוסים בלבד. זהו כשל שוק מובהק". חברת Cape Air הוקמה בשנת 1989 ומחזיקה ביותר מ-90 מטוסים, שרובם המכריע הם מטוסי ססנה 402 בעלי תפוסה של 6-10 נוסעים. לדברי בר-יוחאי, היא תרכוש מטוסים "במספר דו-ספרתי" במחיר של כ-4 מיליון דולר למטוס.

מיד לאחר התערוכה בפאריס יועבר המטוס אליס למשרדי אוויאיישן המצויים באריזונה, כדי להתחיל בתהליך קבלת אישורי רשות התעופה האמריקאית (FAA). ככל הנראה, באריזונה גם יפעל קו הייצור אשר ממנו יימסרו המטוסים הראשונים לחברת קייפ-אייר. מבחינת אוויאיישן, יש לעיסקה הזו מימד של שותפות אסטרטגית, מכיוון שחברת קייפ-אייר מנהלת תוכניות להכשרת הטייסים העובדים בחברה, ותשתתף ביחד עם אווייאיישן בבניית תוכניות ההכשרה של טייסי המטוס החשמלי.

מראה תא הטייס של המטוס החשמלי "אליס"
מראה תא הטייס של המטוס החשמלי "אליס"

בימים הבאים תתחיל אוויאיישן את השלב הקשה ביותר בתהליך הבאת מטוס חדש לשוק: קבלת הסמכת FAA. להערכת בר-יוחאי, החברה צפויה לסיים את התהליך בסוף 2021 או בתחילת 2022. בהצגת המטוס בפני כתבים בסלון האווירי בפאריס, הוא הסביר שלא מדובר בהתאמת פלטפורמה קיימת להנעה חשמלית, "אלא בתכנון מלא של מטוס שנועד להיות חשמלי. הדבר כולל שימוש בחומרים מרוכבים, אופטימיזציה של המבנה ושל התעופה ואספקת יכולות שונות האפשריות רק במטוס חשמלי".

דברים שאפשר לעשות רק במטוס חשמלי

כך למשל, הסוללה מהווה 60% ממשקל המטוס ולכן היה צורך לבצע תכנון יעיל במיוחד של כל המרכיבים האחרים. למרות שהמטוס מצוייד בשלושה מנועים, במקרה של תקלה, הוא יכול להמריא ולטוס באמצעות מנוע יחיד בזנב המטוס. לדבריו, החישמול מעניק יתרונות אווירודינמיים מיוחדים. "כבר לפני 50 שנה הבינו מהנדסים בנאס"א שהתקנת מנוע עם מדחף אחורי בקצה הכנפיים משפרת את הביצועים האווירודינמיים של המטוס, אולם לא ניתן לבצע את זה במנועים הקיימים בשוק, אלא רק באמצעות מנוע חשמלי.

המטוס כולל אמצעי בטיחות יחודיים, כמו למשל הפסקה מיידית של מנוע במקרה שהמנוע השני סובל מכשל, ועל-ידי כך נשמרת טיסה רציפה וחלקה, בלא חשש לאיבוד שליטה אם הטייסים לא מגיבים במהירות. חברת Eviation Aircraft ממושב קדימה שבשרון הוקמה בשנת 2015 על-ידי המנכ"ל עומר בר-יוחאי והיו"ר והמשקיע המרכזי אביב צידון, לשעבר מייסד BVR Systems, שנמכרה לאלביט ב-2009 תמורת כ-34 מיליון דולר. אליהם הצטרף כמשקיע מרכזי גם מיכאל אילן, הבעלים לשעבר של חברת ישראליפט מעליות, שנמכרה ב-2013 לחברת Kone הפינית.

התעשייה מסתמכת על מטוסים מבוזבזים

המטוס מופעל באמצעות 70,000 סוללות ליתיום סטנדרטיות הפזורות בכל הגוף, ומסייעות בשמירת האיזון של המבנה. הקיבולת הכוללת שלהן היא 980 קילוואט שעה, המעניקה מספיק אנרגיה כדי לטוס למרחק של עד 1,000 ק"מ במהירות של כ-450 קמ"ש. המטוס תוכנן לספק מענה לכשל שוק נוסף שאותו הגדיר בר-יוחאי בשיחה עם Techtime: "רוב המטוסים האזוריים מופעלים במתכונת שאינה תואמת לתיפקוד היומיומי שלהם.

"התעשייה משתמשת בטיסות בינוניות למרחקים של כמה מאות קילומטרים עד 1,000 קילומטרים במטוסים אשר יכולים לטוס אלפי קילומטרים. גם מטוס כמו ססנה 402, שהוא קטן יותר, יכול לטוס למרחק של כ-2,500 ק"מ, אבל בפועל הוא משמש לטיסות של 70-200 קילומטרים. אנחנו מספקים מטוס שתוכנן מראש עבור מאפייני השימוש האמיתיים שלו".

סימנס ו-MagniX ייצרו את מנועי המטוס החשמלי של אוויאיישן

כחודש וחצי לפני הסלון האווירי בפריז, שבו תציג לראווה החברה אב-טיפוס של מטוס הנוסעים החשמלי שפיתחה, אוויאיישן איירקראפט (Eviation Aircraft) מודיעה על שתי החברות שייצרו את מנועי המטוס. שתי החברות מאוד שונות בפרופיל השוק ובוותק שלהן: מצד אחד ענקית הייצור התעשייתי הגרמנית סימנס (Siemens), ומצד שני חברת סטארט-אפ צעירה יחסית מסיאטל, MagniX, שמתמקדת בפיתוח מנועים חשמליים לענף התעופה.

הבחירה בשני ספקיות נועדה ליצור גמישות בשרשרת האספקה ותחרות. מנכ"ל אוויאיישן עומר בר-יוחאי מספר ל-TechTime כי בכל רכיב מרכזי במטוס החברה בחרה בשתי ספקיות חלופיות. "כך נהוג בענף התעופה, וכך בנינו את השרשרת הלוגיסטית שלנו. אנחנו מנסים לעבוד כמו יצרניות המטוסים הגדולות כמו בואינט ואירבוס. אנחנו רוצים שתהיה תחרות על המחיר ושתהיה אפשרות ללקוח לעשות אופטימיזציה במחיר ובמחזורי השירות והטיפול בהתאם לתפיסת ההפעלה שלו."

עומר בר-יוחאי ומנכ"ל מגניקס

חברת אוויאיישן, שהוקמה ב-2015, השלים את תהליך הפיתוח של אב-טיפוס של מטוס נוסעים חשמלי בשם Alice, המסוגל לשאת כ-11 אנשים (2 טייסים ו-9 נוסעים ואנשי צוות) למרחק של כ-1,000 קילומטר. המטוס מתבסס על הנעה מבוזרת באמצעות שלושה מדחפים מתוצרת Hartzell Propeller עשויים מסיבי פחמן ובעלי 5 להבים, מדחף אחד בזנב המטוס ועוד שני מדחפים בכנפיים. שלושת המדחפים מונעים על ידי שלושה מנועים בעלי הספק של 260 קילו-וואט כל אחד (350 כוחות סוס). החשמל להפעלת המנועים מסופק על ידי מערך של 70,000 סוללות ליתיום סטנדרטיות מתוצרת Kokam הדרום קוריאנית (שנרכשה השנה על-ידי סולאר-אדג' הישראלית).

היעד: טיסות מסחריות ב-2022

אוויאיישן פעלה במקביל מול שתי היצרניות בשלוש השנים האחרונות כדי לבצע את האינטגרציה ההנדסית והחשמלית של המנועים עם מדחפי המטוס ולהתאים את ממשק הטיסה ומערכת ניהול החום. לדברי בר-יוחאי שני המנועים זהים ברמת הביצועים. "ישנם הבדלים מינוריים ברמת ההנדסית. כל חברה פתרה את הבעיות בצורה מעט שונה, אך בסופו של דבר שני המנועים הינם 'ברי החלפה'."

עם זאת, סימנס אמורה לשמש כספקית הראשית, לפחות בשלב ראשון, וזאת מאחר שלאור מעמדה בשוק, תהליך קבלת רישיון הטיסה למנועים שלה אמור להיות פשוט ומהיר יותר. "סימנס היא שותף ענק ואמין ומערכת היחסים שלנו איתה מצוינת. ואולם, רצינו לראות לפחות שחקן נוסף. צריך לעודד את התחרות בתחום."

מנוע של מגניקס

מנגד, MagniX היא חברת סטראט-אפ המתמחה בפיתוח מנועים חשמליים לכלי טיס, ובכלל זה רחפנים, מסוקים ומטוסים. מגניקס, שהוקמה באוסטרליה, ניסתה בשנותיה הראשונות לחדור גם לתחום הרכב, אך בעקבות שינוי בבעלות, פעילות החברה עברה לסיאטל שבארצות הברית וכיום היא מתמקדת רק בתחום כלי הטיס. מנכ"ל החברה הוא הישראלי לשעבר רועי גנזרסקי, שעבד בעבר בתפקיד ניהול בחטיבת שירותי הטיסה בבואינג. בר-יוחאי: "מגניקס פיתחה כמה פיתוחים מעניינים מאוד להגברת האנרגיה הסגולית של המנועים, ופתרה מספר בעיות מכניות בצורה מקורית."

אוויאיישן מתכננת לערוך טיסת מבחן ראשונה עוד השנה ולקבל את האישורים הרגולטוריים הדרושים עד סוף 2021, במטרה להתחיל בשיווק המסחרי ב-2022. החברה כבר מתכננת דגם נוסף של מטוס חשמלי, שמיועד לצאת לשוק ב-2023. הדגם השני יהיה מטוס מנהלים שיהיה מסוגל לטוס למרחק גדול יותר של 1,400 קילומטר. החברה גייסה עד כה כ-200 מיליון דולר. היא פועלת ממושב קדימה שליד נתניה ומעסיקה כ-40 עובדים.

היעד: טיסת מבחן ראשונה של המטוס החשמלי בסלון האווירי בפאריז

חברת הסטראט-אפ Eviation Aircraft ממושב קדימה שליד נתניה נערכת לבצע במחצית השנייה של 2019 את טיסת המבחן הראשונה של אליס (Alice), מטוס הנוסעים החשמלי שהיא פיתחה. כך נודע ל-Techtime. לפי התכנון האופטימאלי, המטוס ימריא בחודש יוני הקרוב. המועד המתוכנן אינו מקרי: באמצע יוני יתקיים בפאריז הסלון האווירי השנתי, יריד התעופה הגדול בעולם, ובחברה מקווים להציג לראווה את אב-הטיפוס של אליס בפני תעשיית התעופה העולמית.

בימים אלה עמלים בחברה על הרכבת דגם המטוס באתר ההרכבה של החברה בעיר ואן (Vannes) שבדרום צרפת, ומשם גם צפויה להמריא טיסת המבחן. עם זאת, בחברה מדגישים כי טיסת המבחן כרוכה בקבלת אישור טיסה מרשות התעופה האירופית, ואם האישור לא יושג בזמן הטיסה תידחה במעט. במידה ולא תצליח לעמוד בלוח הזמנים הדחוק, החברה תשנע את המטוס אל מטה החברה בפרסקוט, אריזונה, ותמשיך משם את תהליך הניסוי.

גיוס הון כולל של 200 מיליון דולר

יעד משמעותי אחד החברה כבר השיגה. בעבר היא הצהירה שכדי להשלים פיתוח של דגם מסחרי היא זקוקה לגייס הון בהיקף של 200 מיליון דולר. בתחילת חודש ינואר גייסה החברה כ-86 מיליון דולר משני משקיעים: 10 מיליון דולר מחברת Timon Ltd, הרשומה באיי מאן, בתמורה להקצאת מניות,  ו-76 מיליון דולר מחברת Clermont Energy מסינגפור בתמורה לאגרות חוב שיהיו ניתנות להמרה במניות מועדפות. הסכום מקלרמונט ישולם לחברה בתשלומים שיתפרשו עד סוף שנת 2021, המועד שבו החברה מתכננת להתחיל ולשווק מסחרית את המטוס. הגיוסים הנוכחיים מביאים את סך גיוסי החברה ליעד של 200 מיליון דולר.

חברת אוויאיישן הוקמה ב-2015 על-ידי המנכ"ל עומר בר-יוחאי והיו"ר אביב צידון עם תוכנית שאפתנית במיוחד – במיוחד עבור חברת סטראט-אפ קטנה – שעשויה לחולל מהפיכה טכנולוגית ומסחרית בעולם התעופה: בניית מטוס נוסעים חשמלי, המונע על-ידי מערך של אלפי סוללות ליתיום, שיוכל לשנע נוסעים למרחקים של מאות קילומטרים במהירות גבוהה יותר מאלה של המטוסים הפועלים כיום בשוק טיסות הביניים, ובמחיר נמוך בהרבה.

מטוס נוסעים חשמלי נתפש בעיני רבים ככל היותר כפרויקט ראווה לא מעשי, ובוודאי לא כפלטפורמה בעלת ביצועים עדיפים בהשוואה למטוסים המונעים בדלק נוזלי. עד היום הפרויקטים לבניית מטוס חשמלי התבססו על הסבה של פלטפורמה קיימת לדגם הנעה חשמלית. התוצאה היתה דגמים כבדים ומסורבלים מדי להנעה חשמלית.

רשימת הספקים נחשפת

אוויאיישן פתרה את הבעיה בשני אופנים. 95% מגוף המטוס בנוי מחומרים מרוכבים, המפחיתים את משקל הגוף לכ-1.1 טון בלבד. ביחד עם סוללה והמטען המועיל (מטען ואנשים) משקל ההמראה של המטוס הוא כ-6.3 טון. המטוס של אוויאיישן גם בנוי במבנה אווירודינמי ייחודי, שנועד להפחית את צריכת האנרגיה שלו.

אליס מתבסס על הנעה מבוזרת, עם שלושה מדחפים מתוצרת Hartzell Propeller עשויים מסיבי פחמן ובעלי 5 להבים, מדחף אחד בזנב המטוס ועוד שני מדחפים בכנפיים, על-מנת להפחית את ההתנגדות ולהגדיל את היעילות. אורכו של המטוס הוא כ-12.2 מטר ומוטת הכנפיים שלו היא 16.1 מטר. מערכת בקרת הטיסה של המטוס, מסוג fly-by-wire – FBW, הינה מתוצרת חברת Honeywell האמריקאית.

דגם של מטוס מנהלים כבר בשלבי תכנון

המטוס מופעל באמצעות 70,000 סוללות ליתיום סטנדרטיות מתוצרת Kokam הדרום קוריאנית (שנרכשה השנה על-ידי סולאר-אדג' הישראלית), הפזורות בכל גוף המטוס, ומסייעות בשמירת האיזון של המבנה. הקיבולת הכוללת שלהן היא 980 קילוואט שעה, המעניקה מספיק אנרגיה כדי לטוס למרחק של עד 1,000 ק"מ בהטענה אחת. מנועי המדחפים הינה מתוצרת חברת סימנס.

על פי הערכת החברה, מחירו של המטוס צפוי לנוע בטווח של 3-5 מיליון דולר, ועלות ההפעלה צפויה להיות כ-200 דולר לשעת טיסה – בהשוואה לעלות של 1,000 דולר במטוסי טורבו-פרופ (Turboprop). החברה כבר מתכננת דגם נוסף של מטוס חשמלי, שמיועד לצאת לשוק ב-2023. הדגם השני יהיה מטוס מנהלים שיהיה מסוגל לטוס למרחק גדול יותר של 1,400 קילומטר.