חץ 3 הצליח ליירט טיל בליסטי מחוץ לאטמוספירה

בתמונה למעלה: שיגור הטיל חץ 3 באתר הניסויים באלסקה. צילום: אגף דוברות והסברה, משרד הביטחון

מנהלת "חומה" במפא"ת (המינהל למחקר, פיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית) שבמשרד הביטחון השלימה בהצלחה סדרת ניסויים של מערכת הנשק "חץ 3" (Arrow 3) שנערכו באלסקה בשיתוף עם הסוכנות האמריקאית להגנה בפני טילים (MDA). הניסויים בוצעו בהובלת משרד הביטחון ומפעל מל"מ בתעשייה האווירית (מל"מ), בהשתתפות התעשיות הביטחוניות וחיל האוויר הישראלי. מערכת חץ 3 מיועדת ליירוט טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה. בניסויים שנערכו הודגמה בהצלחה מלאה יכולת יירוט (Hit-to-kill) של מטרות בגובה רב מחוץ לאטמוספירה.

טיל דו-שלבי עם יכולת תימרון בחלל

המיירט במערכת חץ 3 הוא טיל דו-שלבי הכולל שני מנועי דלק מוצק, אשר משמיד את הטיל התוקף באמצעות פגיעה פיסית. עם קבלת התראה ממערכת המכ"ם, מערכת השליטה והבקרה בוחרת בסוללה ובמיירט האופטימליים לביצוע היירוט. היא משגרת את הטיל אל האזור המשוער שבו צפוייה להיות ההתנגשות. בשלב הראשון מופעל מנוע ההאצה המביא אותו אל אזור הפגיעה המשוער. בשלב הזה הטיל נפרד ממנוע ההאצה, וראש ההשמדה הממונע נע לכיוון המטרה בעזרת הנחיות המגיעות מהמכ"ם הקרקעי.

בשלב הזה, הטיל מפעיל מערכת חישה אלקטרו-אופטית אשר מזהה את הטיל התוקף וננעלת עליו. היא מכוונת את הטיל המיירט בתימרונים הסופיים המביאים אותו לפגיעה בטיל התוקף ולהשמדת מטען ההרס שלו. מערכת חץ 3 משולבת במערכות הניהול והבקרה של מערכת חץ 2. הדבר מבטיח שבמקרה של פגיעה לא אופטימלית (או כאשר הטיל התוקף נושא יותר מראש נפץ אחד), ישוגרו מיד טילי חץ 3 או חץ 2 כדי להשלים את ההשמדה.

רגע הפגיעה במטרה: חץ 3 מיירט טיל אנקור מתוצת רפאל במהלך מעופו בחלל החיצון
רגע הפגיעה במטרה: חץ 3 מיירט טיל אנקור מתוצת רפאל במהלך מעופו בחלל החיצון

מערכת הנשק חץ הינה מרכיב מרכזי במערך ההגנה הרב שכבתית שאותו מובילה מינהלת חומה במפא"ת. המערך הרב-שכבתי מבוסס על ארבע שכבות הגנה מבצעיות: מערכת "כיפת ברזל", מערכת "שרביט קסמים", מערכת "חץ 2" ומערכת "חץ 3". התעשייה האווירית משמשת כקבלן הראשי בפיתוח מערכת הנשק ומיירטי ה"חץ". חברת אלישרא שבבעלות אלביט מערכות פיתחה את מערכת ניהול הירי. חברת בואינג, חברת תומר וחברת רפאל הן קבלניות משנה עיקריות בפיתוח וייצור המיירט חץ 3. חברת רפאל גם אחראית על פיתוח טיל המטרה ממשפחת אנקור, ועל חלקים נוספים במערכת הנשק.

במהלך הניסויים נעשה שימוש במכ"מ האמריקאי AN\TPY2 שפותח על-ידי רייתאון, ומשמש גם במערכת ההגנה האמריקאית THAAD. בניסוי הודגמה בהצלחה יכולת קישוריות מבצעית בין שתי המערכות. ממשרד הביטחון נמסר שהניסויים בוצעו באלסקה בזכות יכולות בדיקה של המערכת שאינן ניתנות לביצוע בישראל. ראש מנהלת "חומה" במפא"ת, משה פתאל, אמר שהניסויים מסכמים 10 שנות פיתוח. "מדובר בהישג מבצעי וטכנולוגי בלתי רגיל למדינת ישראל. זוהי פעילות משותפת וייחודית של ממשלות ארה"ב וישראל, המדגישה את שיתוף הפעולה האסטרטגי בין המדינות בתחום ההגנה מטילים".

ראש סוכנות ההגנה האמריקאית בפני טילים, אדמירל ג'ון הייל, אמר שההצלחה הייחודית באלסקה מוכיחה את יכולותיה העתידיות של ישראל להביס את האיומים המתפתחים בזירה.

רפאל תייצר בהודו מכלולים אלקטרוניים לטילים בהיקף של 100 מיליון דולר

חברת רפאל (Rafael) העבירה היום (ה') הזמנה ראשונה לחברת הבת שלה בהודו, KRAS, לייצור אלפי מכלולי אלקטרוניקה בהיקף כולל של כ-100 מיליון דולר. המכלולים מיועדים למערכת ברק 8 שהתעשייה האווירית מוכרת לצבא היבשה ולחיל האוויר בהודו, שבה משמשת רפאל כספק משנה. המפעל של רפאל פועל בעיר היידרבאד בדרום הודו. המפעל הוקם בסוף 2017 בשותפות עם קבוצת קליאני (Kalyani) ההודית, במסגרת הסכמי סחר גומלין בין ישראל והודו.

המפעל הוקם כדי לספק שירותי ייצור, תחזוקה ותמיכה לכל אורך חיי המוצר של המערכות של רפאל המסופקות להודו. במסגרת התוכנית הממשלתית Make-in-India, צפויה חברת KRAS להגדיל את מספר המשרות שלה לכ-300 מומחים טכניים ומהנדסים עד שנת 2023. כמו-כן, תתבצע גם העברת ידע והכשרת כח-אדם הודי לטובת הפרויקט. הודו היא שוק חשוב של רפאל. עד היום השקיעה רפאל כ-250 מיליון דולר בהעברת ידע ובהקמת תשתיות ייצור בהודו.

הטכנולוגיה שנולדה בעקבות מלחמת לבנון השנייה

עיסקת ברק 8 היא אחת מהעיסקאות הביטחוניות הגדולות ביותר של התעשייה הישראלית. ברק 8 היא מערכת הגנה אקטיבית אווירית רב-משימתית הכוללת טילי ים-אוויר וקרקע-אוויר (בתמונה למעלה) המספקת הגנה בפני איומים כמו מטוסים, מסוקים, כטב"ם, טילים נגד ספינות, טילי שיוט ועוד. המערכת מבוססת על הטיל ברק, הנחשב לטיל הנ"מ הראשון בעולם המשוגר אנכית ואז מתכוונן לעבר האיום ופותחה בחלקה במשותף, על-ידי ישראל והודו.

מתארי פעולה שונים של מערכת ברק 8
מתארי פעולה שונים של מערכת ברק 8

התעשייה האווירית (IAI) משמשת כקבלן הייצור הראשי של הפרוייקט. בחודש אוקטובר 2018 היא דיווחה על חתימת הסכם עם ממשלת הודו לייצור משותף ואספקה של מערכת ההגנה האווירית "ברק 8", בהיקף כולל של כ-777 מיליון דולר, אשר ישולמו לאורך 9 שנים. הפרוייקט יצא לראשונה לדרך לאחר הפגיעה בספינת חיל הים אח"י חנית במלחמת לבנון השנייה, במטרה לספק הגנה על כלי שיט ומתקנים אסטרטגיים ימיים.

בהמשך פותחה גם גרסה יבשתית של מערכת ברק 8, בשיתוף פעולה עם חיל הים, מפא"ת, התעשייה האווירית וחברת רפאל. המערכת מספקת הגנה מפני איומים בטווחים של 70/150 ק"מ, כאשר ההזנקה האנכית מאפשרת לטיל להתמודד עם איומים המגיעים מכל הכיוונים, בלא צורך לסובב את מתקן השיגור.

מערך השליטה והבקרה (שו"ב) שלה מאפשר לנהל מספר משגרים ומספר שיגורים בו-זמנית. הטיל ברק 8 מצוייד במנוע רקטי מבוסס פעימות (Dual-pulse Motor), המאפשר להצית בנפרד מטעני דלק מוצק שונים, ועל-ידי כך לרדוף אחר מטרות אוויריות בעלות כושר תמרון גבוה.