חברת סי.אי (CI Systems) ממגדל העמק קיבלה הזמנה של מערכות בדיקה אופטיות צבאיות מלקוח ישראלי, בהיקף של כ-5.2 מיליון דולר. ההזמנה התקבלה לאחר משא ומתן שהחל בשנת 2023. באוגוסט 2023 החברה דיווחה על מיזכר הבנות להזמנת מסגרת בהיקף של כ-5 מיליון דולר ללא מועד אספקה קבוע. אלא שצורכי המלחמה שינו את סדרי העדיפויות: השבוע התקבלה ההזמנה עם מועד אספקה מזורז שיושלם במהלך 2025. חברת סי.אי. מפתחת ומייצרת מערכות בדיקה ומדידה אופטיות לשוק הצבאי, לשוק הסמיקונדקטורס והחל מ-2022 גם לשוק האזרחי.
טכנולוגיות הליבה שלה כוללות: Pyrometry למדידה לא פולשנית מרחוק של טמפרטורות האובייקט הנמדד, ספקטרוסקופיה בקרינת Near Infrared, ומדידת תוכנות נוזלים באמצעות קרינת Non Dispersive Infra Red. על בסיס זה החברה פיתחה מוצרים ייעודיים לשוקי היעד, כמו למשל מדידת הטמפרטורות של פרוסות סיליקון ומעקב אחר הריכוז של חומרים בתמיסות רטובות עבור תעשיית השבבים, מערכות למדידת הביצועים של פנלים סולאריים וכדומה.
עבור השוק הביטחוני מייצרת מערכות בדיקה לציוד אלקטרו-אופטי עבור כל אורך חיי המוצר, משלבי הפיתוח ובקרת הייצור, ועד התחזוקה של המשתמש הסופי. למשל מערכת להדמיית החתימה התרמית של טיל (Missile Signal Simulator) המשמשת לבדיקת המוכנות של מערכות גילוי ויירוט, מערכות למדידת החתימה התרמית של גופים, מערכות לבדיקת הביצועים של אמצעי ראיית לילה וחיישנים תרמיים העובדיחם בתחום ה-SWIR ועוד.
השוק הביטחוני מאפיל על השוק האזרחי
גם לפני מלחמת חרבות ברזל זה היה תחום הפעילות הגדול ביותר של החברה: בתשעת החודשים הראשונים של 2023 הסתכמו מכירות החברה בכ-27.1 מיליון דולר, מתוכן המכירות לשוק הביטחוני הסתכמו בכ-19.8 מיליון דולר. מדובר בצמיחה של כ-38% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2022, כאשר המכירות היו בעיקר לישראל, אירופה וארה"ב אשר נכנסו לתהליך הצטיידות ביטחוני על רקע מלחמת אוקראינה והמתיחות באסיה. החברה מעסיקה כ-150 עובדים, רובם במגדל העמק.
מעבר לפעילות בישראל, יש לה חברה בת בצרפת וחברה בת בארה"ב המייצרת מערכות עבור השוק האמריקאי ומערכות המוזמנות עבור צה"ל באמצעות כספי הסיוע הביטחוני האמריקאי. החברה נמצאת בשליטת המנכ"ל ד"ר רוברט בוקוולד והטכנולוגי הראשי ד"ר דאריו חביב. היא נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של כ-189 מיליון שקל.
חברת רייל ויז'ן מרעננה (Rail Vision) פיתחה מחשב מבוסס בינה מלאכותית עבור מערכת ההתרעה שלה המאתרת סכנות ומכשולים על-גבי המסילה בטווח של עד 2 ק"מ. המחשב מותקן במערכות ההתרעה של החברה, Main Line ו-Shaunting Yard אשר מותקנות בחזית הקטר. מערכת Main Line היא המערכת החזקה ביותר של החברה, ומבוססת של שלוש מצלמות אופטיות: מצלמה ממוקדת לטווח רחוק, מצלמה רחבת זווית לאיתור סכנות בצידי המסילה, ומצלמה תרמית לזיהוי מכשולים בלילה ובתנאי סביבה קשים. מחשב המערכת מקבל את כל המידע מהמצלמות, מתיך את המידע מהחיישנים, ומזהה את המכשולים ומייצר התראות ויזואליות וקוליות עבור מפעילי הרכבת.
מערכת Shunting Yard מיועדת לטווח עבודה קצר יותר של עד 200 מטר, ומבוססת על שתי מצלמות יום רחבות זווית מצומדות ומצלמה תרמית. גם המערכת הזו מבוססית על היתוך המידע ועיבוד באמצעות מחשב ה-AI. המערכת הזו משמשת בעיקר באזורי תפעול רכבות – אתרי עבודה שיש בהן קרונות מטען כבדים ובמרכזים לוגיסטיים בהם משנעים את הקרונות והרכבות בין המסילות, מפרידים קרונות מרכבות ומחברים אותם.
ההכרזה הגיעה מספר ימים לאחר שהחברה דיווחה על קבלת הזמנה בהיקף של 5 מיליון דולר לאספקת מערכות Shunting Yard לחברת רכבות בארה"ב, וקבלת אישור פורמלי שמערכת Main Line עומדת בכל התקנים של האיחוד האירופי עבור מערכות רכבת. רייל ויז'ן הוקמה בשנת 2016 על בסיס טכנולוגיה משותפת לקבוצת פורסייט, המחזיקה עדיין בכ-10.2% ממניותיה. החברה גייסה עד היום כ-63 מיליון דולר, מתוכם השקעה בהיקף של 25 מיליון דולר שבוצעה על-ידי Knorr-Bremse הגרמנית, המייצרת בלמים ומערכות בטיחות לרכבות.
מניית רייל ויז'ן בשבוע האחרון בנסד"ק. מקור: yahoo finance
רייל ויז'ן נסחרת בנסד"ק, בדרך כלל במחזורים נמוכים מאוד – עד לימים האחרונים – שבהם היא חוותה עברה תהפוכות עצומות: לפני כשבועיים היא נסחרה במחיר של כ-1.4 דולר. ב-9 בינואר היא דיווחה על קבלת הלוואה פיננסית של 6 מיליון דולר עם אפשרת להגדילה ל-9 מיליון דולר, ומתן אופציה ללווים להמיר חלק מההלוואה למניות בשווי של 7.5 מיליון דולר. בעקבות ההודעה הזאת החלה המנייה לטפס באיטיות, אולם זו היתה רק ההתחלה: ב-17 לינואר היא דיווחה על הההזמנה של 5 מיליון דולר והמנייה החלה לטפס במהירות. כאשר היא דיווחה על קבלת ההסמכה האירופית, המנייה זינקה לגובה של 22 דולר. אולם מיד לאחר מכן החלה ירידה מהירה וכעת היא נסחרת במחיר של כ-13 דולר, המעניק לחברה שווי שוק של כמעט 39 מיליון דולר.
בתמונה למעלה: המחשה של החיישן של לידווייב. צילום: Lidwave
חברת Lidwave מהר חוצבים שבירושלים פיתחה טכנולוגיית LiDAR מסוג חדש לגמרי המבוסס על הקוהרנטיות של האור. הוא מייצר תמונה ארבע מימדית (4D) של הסביבה, שבה ניתן לראות את האובייקטים, את המרחק מהמצלמה של כל אובייקט בתמונה ואת הכיוון ומהירות תנועתו ביחס למצלמה (בדומה למכ"ם). אבטיפוס ראשון של החיישן החדש יוצג בתערוכת CES 2024 שתיפתח בשבוע הבא בלאס וגאס, ארה"ב. ה-LiDAR של לידווייב מגיע לטווח של יותר מ-250 מטר ומספק רזולוציה זוויתית של 0.01⁰. הוא מצריך רוחב פס הנמוך פי 30 בהשוואה לחיישנים מתחרים ועושה שימוש באלומת לייזר חלשה יותר.
מנהל הפיתוח העסקי של לידווייב, ניצן אביבי, סיפר ל-Techtime שהחברה נמצאת במגעים עם ספקיות מרכזיות של תעשיית הרכב (חברות טיר-1) אשר מבצעות איתה ניסויים משותפים בשימוש ב-LiDAR החדש. הטכנולוגיה של החברה מבוססת על מדידת שינויים באור קוהרנטי ולכן קיבלה את השם Finite Coherent Ranging – FCR. אור קוהרנטי הוא אור שבו כל הפוטונים הם בעלי פאזה זהה ומתנודדים בתדר אחיד. בניגוד לטכנולוגיות המתחרות, כמו Time of Flight – ToF ו-Frequency Modulation Continuous Wave – FMCW המתבססות על הפרדה בין המשדר והמקלט, בטכנולוגיית FCR של לידווייב שתי הפעולות מתבצעות ביחד על-גבי חיישן אחד ובאמצעות עדשה אחת.
לדברי אביבי, הטכנולוגיה מתגברת על החסרונות המובנים של טכנולוגיות ToF ו-FMCW הקיימות. חיישני ToF (כמו של אינוויז ולומינר) מבוססים על שידור פולסים של קרן לייזר, ובונים את תמונת העולם באמצעות חישוב זמני ההחזר של הפוטונים, הפוגעים באובייקטים בסביבה, וחוזרים אל הגלאי בחיישן. לאחר העיבוד הראשוני, החיישן מייצר "ענן נקודות" שממנו המעבד בונה תמונה חזותית של הסביבה. חיישני FMCW (כמו של חברת Aeva) מבצעים שידור רציף של אותות בעלי תדר משתנה (Chirp signal), כאשר המרחק של האובייקטים מחושב בהתאם להפרשי העוצמה (אמפליטודה) והמופע (פאזה) שבין האותות המשודרים לבין האותות המוחזרים. בזכות אפקט דופלר, הם גם מחשבים את מהירות האובייקט, ולכן קרויים 4D LiDARׂ.
ליבת החומרה בחיישן של Lidwave: שבב ASIC ורכיב סיליקון פוטוניקס
החסרונות המובנים של טכנולוגיות ToF ו-FMCW הקיימות
לחיישני ToF יש חסרונות רבים: כדי לייצר תמונה בעלת רזולוציה ודיוק גבוהים, יש לבצע דגימה של הסביבה בקצב מאוד גבוה מאוד (זמן חשיפה של פחות ממיליארדית השנייה), אשר מייצר "רעש" שכדי להתגבר עליו יש צורך באלגוריתמיקה מורכבת ובעוצמת עיבוד גבוהה. הם רגישים להפרעות סביבתיות כמו אור שמש, ומצריכים שימוש בקרן לייזר חזקה, בעלת עוצמה הקרובה לסף שנקבע כמסוכן לעין. אימוץ נרחב של חיישני ToF בתעשיית הרכב מייצר אתגר נוסף: כל חיישן צריך להתעלם מאותות לייזר המגיעים מהחיישנים של כלי רכב סמוכים, ויש צורך לקודד ולפענח כל אות.
חיסרון נוסף: חיישן ToF אינו מודד ישירות את מהירות האובייקט, אלא מבצע השוואה בין שתי מדידות שונות, וגם זה מצריך משאבי אלגוריתמיקה ועיבוד, ומייצר שגיאות מדידה ועיכובים בזיהוי המהירות. בשנים האחרונות מתפתחת טכנולוגיית FMCW המתבססת על התכונות הגליות של האור, אולם היא נתקלת בקשיים רבים: מדידת הפרשי פאזה בין הגל היוצא והגל החוזר היא משימה פיסיקלית מורכבת שכדי להפיק ממנה תמונה ברזולוציה ובדיוק גבוהים יש צורך במעגלי אלקטרוניקה יקרים יחסית. לכן רוב החברות המפתחות פתרונות מבוססי FMCW מתמדדות עם קשיים גדולים וחלקן לא עומד בלוח הזמנים המקורי.
לידוויב לא העניקה פרטים מלאים על הטכנולוגיה, אולם דיווחה שה-LiDAR שלה אינו דורש מדידת פאזה, אלא רק מדידת אמפליטודה באמצעות מניפולציות על התכונות הקוהרנטיות של האור. הטכנולוגיה הזאת משפרת את יחס האות לרעש (SNR), ומאפשרת לממש את החיישן בארכיטקטורת חומרה אלקטרונית פשוטה וזולה יותר. בניגוד למבנה הבי-סטטי המקובל של החיישנים (משדר נפרד ומקלט נפרד) טכנולוגיית FCR היא מונו-סטטית: השידור והקליטה מתבצעים דרך נקודה אחת (ועדשה אחת). המבנה הזה מפחית את דרישות הדיוק בקו הייצור ואת הצורך בביצוע כיול בין היחידה המשדרת ליחידה הקולטת. הוא גם מבטל את הסיכון שהמערכת תצא מכיול בשל התפשטות והתכווצות אלמנטים במערכת עקב שינויי טמפרטורה.
תמונה שהופקה על-ידי חיישן Lidwave, כפי שהיא מוצגת במערכת הסימולציה של קוגנטה
הסוד המקצועי: מנוע סיליקון פוטוניקס בשבב יחיד
מערכות מבוססות קוהרנטיות מאפשרות שימוש בעוצמת שידור נמוכה יותר ממערכות ToF, ובזכות זאת הצליחה לידוויב לייצר רכיב סיליקון פוטוניקס ייעודי (Optical Engine Silicon Photonics המיושם בשבב בודד, אשר מפשט את תהליך הייצור ומפחית עלויות. ניצן אביבי: "טכנולוגיית FCR מצליחה לעקוף כמה מהקשיים המשמעותיים ביותר בפיתוח חיישני ליידאר 4D, וההוכחה היא המהירות בה הצלחנו להציג אב–טיפוס שעובד בתנאי אמת ולא רק במעבדה. הליידאר שלנו לא דורש קו ייצור מורכב, והדבר יקל בהמשך על ייצור החיישנים במהירות ויפחית את העלויות".
חברת Lidwave הוקמה בשנת 2021 על-ידי שלושה פיזיקאים מהאוניברסיטה העברית: המנכ"ל יהודה וידאל, המדען הראשי אורי ווייס ומנהל הטכנולוגיות הראשי ד"ר יוסי קבסה. החברה נתמכת על-ידי קרנות הון סיכון, בהן: Jumpspeed Ventures ו-Sapir Venture Partners המתמקדת בחברות דיפ-טק ישראליות. במסגרת ההדגמה ב-CES 2024, היא תציג גם את השילוב של החיישן במערכת הסימולציה הסינתטית של חברת Cognata, אשר מייצרת תרחישים מלאכותיים דמויי מציאות לבדיקת התנהגות מערכות הרכב. בהמשך השנה, היא מתכננת להציג גרסה בשלה יותר של החיישן (Sample B), המספק מיפרט משופר מבחינת שדה הראייה ומספר הדגימות לשנייה (pps). הוא מותאם לשווקים נוספים מעבר לשוק הרכב, דוגמת רובוטיקה והעיר החכמה.
חברת Odysight.ai מהישוב עומר שליד באר שבע, הודיעה על מינוי של אלי ישראלי לתפקיד סמנכ"ל טכנולוגיות ראשי של החברה. בתפקידו החדש הוא יהיה אחראי על הגדרת האסטרטגיה הטכנולוגית הכוללת של החברה ופיתוח טכנולוגעיות לשוקי היעד המרכזיים: תעופה, תחבורה ואנרגיה. החברה מפתחת ומספקת פתרונות הכוללים חומרה ותוכנה עבור תחזוקה מבוססת חיזוי (Predictive Maintenance – PdM) וניטור מבוסס אירועים (Condition-Based Monitoring – CBM) שהיא בונה מסביב לטכנולוגיות של מצלמות וידאו זעירות.
אלי ישראלי הוא בעל ותק רב בתעשיית התעופה והביטחון. לפני בואו ל-Odysight.ai שימש בתפקיד סמנכ"ל טכנולוגיות ראשי של חברת Gadfin מרחובות, המפתחת כלי-טיס בלתי מאויישים להובלת מטענים אשר משלבים בין יכולת המראה ונחיתה אנכית (VTOL) של רחפן לבין יכולת טיסה מהירה וחסכונית של כלי טיס אווירודינמי. לפני-כן שימש כסגן נשיא להנדסת מערכת בתעשייה האווירית (IAI) וניהל פרוייקטים בתחום הגנת טילים. לפני הצטרפותו לתעשייה האווירית ניהל פרוייקטי פיתוח של מפא"ת בתחומי המערכות האוויריות הלא-מאויישות.
חברת Odysight.ai מוכרת יותר בשמה הקודם, ScoutCam ונסחרת בבורסת OTCQB בארה"ב לפי שווי שוק של כ-28.2 מיליון דולר. החברה מייצרת מצלמות וידאו זעירות שפותחו במדיגוס עבור יישומים רפואיים ותעשייתיים. בנוסף, היא מספקת את המצלמות ללקוחות דוגמת נאס”א (עבור רובוט לבדיקת לוויינים), ווסטינגהאוס, רולס-רויס ו-Areva הצרפתית, המשלבות אותן במערכות בקרת טמפרטורה של כורים גרעיניים, מערכות בדיקת מנועי סילון וצוללות גרעיניות.
בחודש מרץ 2023 היא התפצלה ממדיגוס אשר החזיקה בכ-27% ממניותיה, השלימה גיוס הון פרטי בהיקף של כ-14 מיליון דולר בהובלת הדירקטור והמשקיע מורי ארקין, שינתה את שמה ודיווחה על השלמת הפיתוח של מערכת בדיקה ויזואלית עבור אלביט. בחודש אוגוסט 2023 היא דיווחה שהמצלמות הזעירות מתוצרתה (חלקן בקוטר של כ-1 מ"מ), שולבו במערכת תחזוקה מונעת שפותחה בתעשייה האווירית עבור מסוקי בלק הוק (סיקורסקי UH60), הנחשבים למסוקי הקרב הנפוצים ביותר בעולם.
בתמונה למעלה: גלאי להבה של טכנולוגיות גילוי אש על אסדת נפט בים סין
חברת טכנולוגיות גילוי אש (F&G Detection) הפועלת מקיבוץ ברור חיל שבצפון הנגב, דיווחה היום (ד') שמתקניה לא ספגו נזק או פגיעה כלשהי עקב המלחמה, ובהתאם להוראות פיקוד העורף, אין כרגע מגבלות על הגישה והפעילות במתקניה בקיבוץ ברור חיל. יחד עם זאת, היא הסיטה לתקופת זמן מוגבלת את מרבית הפעילות שהתקיימה בקיבוץ ברור חיל אל מתקניה האחרים. להערכת החברה, המלחמה או המצב הביטחוני הנוכחי לא צפויים לפגוע מהותית בפעילותה העסקית בשנת 2023. "מערך הייצור והאספקה של פועל באופן רציף. החברה ממשיכה בפעילות מחקר ופיתוח בהתאם לתוכניות המקוריות, תוך התאמה למצב הביטחוני בהתאם להנחיות פיקוד העורף.
"החברה פועלת באופן רציף ומתמשך במטרה לצמצם ככל האפשר פגיעה עתידית בפעילותה, גם אם המצב הביטחוני יימשך. החברה ערוכה מבחינת תשתית הייצור, רמת המלאי ומקורות אספקה להבטיח את כל הצרכים ולעמוד בכל הדרישות לאספקה בחודשים הקרובים". חברת FGD הוקמה בשנת 2017 על-ידי היו"ר יחיאל ספקטור (מייסד ספקטרוניקס) והמנכ"ל חביב פרלמן.
החברה מפתחת ומייצרת גלאי להבה המבוססים על חיישנים אופטיים, אשר מותקנים בחברות מובילות כמו טסלה, ספייס אקס, האניוול, סימנס, שדה התעופה של לוס אנג'לס ועוד. בין השאר היא נמצאת כיום בתהליכי פיתוח של גלאי גז, אשר נמצאים בשלבי בדיקה בחברת התקינה HSE עבור חברת דלק גדולה. כיום החברה מעסיקה כ-40 עובדים, מחציתם בישראל ומחציתם בארה"ב, כאשר מתקני הפיתוח והייצור שלה פועלים משני מבנים שכורים בקיבוץ ברור חיל הסמוך לשדרות.
חברת F&G Detection נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-150 מיליון שקל. בשנת 2023 צמחו מכירותיה בכ-88% והסתכמו בכ-4.3 מיליון דולר. לפני כחודשיים נחתם הסכם הבנות עם חברת האניוול אשר מעוניינת לשווק את גלאי החברה ללקוחותיה. גלאי הלהבה של החברה מבוססים על טכנולוגיית IR וכוללים צילום וידאו המאפשר הקלטת אירועים וצפייה בזמן אמת. לאחרונה היא חתמה על הסכם להקמת קו ייצור של גלאים בקזחסטן, עבור תעשיית הנפט של המדינה. קזחטן מחזיקה בכ-3% מממאגרי הנפט בעולם. מטרת ההסכם היא להתחרות במכרזים ממשלתיים לאספקת גלאי להבה וגז לתעשיות הנפט והגז המקומיות.
ביום ג’, ה-19 בספטמבר 2023 בשעה 20:00 לפי שעון ישראל, תקיים חברת סינופסיס (Synopsys) וובינר בתחום ממשקים אלקטרו-אופטיים במהירויות של 100G/200G כאמצעי לבניית מרכזי נתונים חסכוניים באנרגיה. תשתיות תקשורת מבוססות כבלי נחושת לא מצליחים לעמוד בדרישה הגוברת למהירות העברת נתונים ולזמני השהייה קצרים. כתוצאה מכך נכנסים ממשקים אופטיים אל תוך מרכזי הנתונים ומחליפים בהדרגה את ממשקי הנחושת האיטיים וזוללי האנרגיה.
השימוש בערוצי 100G/200G SerDes טלקטרו-אופטיים מאפשר לפתח ארכיטקטורות חדשות וגמישות של מרכזי נתונים מהירים וחסכוניים באנרגיה. במהלך הוובינר שיימשך 60 דקות, תינתן סקירה על המגמות בתחום התכנון האופטי, התפתחות ממשקי SerDes מהירים ותודגם החשיבות של ביצוע סימולציות של נקודות המפגש בין אופטיקה ואלקטרוניקה.
Jigesh Patel is Sr. Technical Marketing Manager for photonic design automation tools at Synopsys. Jigesh has 20+ years of experience in fiber optics and communication systems. Keivan Javadi Khasraghi is a Staff Technical Marketing manager for Synopsys High-Speed Serdes PHY and D2D IP portfolio. Keivan has over 8 years of experience in the application of mixed-signal IC and electro-optical components for data centers and SOCs. Steven Alleston is a Senior Director for Business Development at OpenLight Photonics who have developed an open silicon photonics platform with integrated lasers and other active components to address the needs of multiple applications including Datacom, High Performance Compute and LIDAR.
חברת TriEye התל אביבית דיווחה שהיא מפתחת מצלמה תרמית ליישומים תעשייתיים ולתעשייה התהליכית, המבוססים על חיישן אינפרא-אדום בגלים קצרים (Short-Wavelength InfraRed – SWIR) שהיא פיתחה. החיישן רגיש לאורכי הגל 0.4µm-1.6µm, אשר מעניקים יכולת חישה בתנאי ראות קשים כמו חושך, גשם, ערפל ואבק. הפרוייקט מתבצע בשיתוף עם חברת Toshiba Teli היפנית הנמצאת בבעלות טושיבה, אשר מתמחה בייצור מצלמות ליישומים תעשייתיים וליישומי בקרה ואוטומציה.
החברה מסרה שבמסגרת הפרוייקט נבנתה מצלמת ה-SWIR מבוססת CMOS הראשונה בעולם העומדת בתקנים תעשייתיים. המצלמה החדשה מוסיפה מידע שעד היום לא נקלט במצלמות הבקרה התעשייתיות. שתי השותפות מתכננות לשווק את המוצר במשותף. המצלמה החדשה תתחרה במצלמות המבוססות על חיישני InGaAs, אשר מוכרות שנים רבות בתעשייה, אולם לא זוכות לשימוש נרחב בגלל עלותן הגבוהה. להערכת השותפות, המוצר החדש יאפשר שימוש נרחב במצלמה ליישומי בקרת איכות וגילוי תקלות סמויות בחלקים המיוצרים בתעשייה.
החברה הוקמה בשנת 2017 על-ידי המנכ”ל אבי בקל, סמנכ”ל המו”פ עומר קאפח ופרופ’ אוריאל לוי. בנובמבר 2021 היא השלימה גיוס הון שהיקף של 74 מיליון דולר בהובלת הקרנות M&G Investments ו-Varana Capital. החברה כבר התאימה את הטכנולוגיה שלה לשני יישומים מרכזיים בעולם הרכב: מערכות ניטור נהג (DMS) ומערכות עזר בטיחותיות (ADAS) ונהיגה אוטונומית, ועובדת בשיתוף פעולה הדוק עם פורשה, אשר השיקעה בה כ-2 מיליון דולר.
בתמונה למעלה: המנכ"ל ד״ר הישאם טאהא (משמאל) וסמנכ"ל הטכנולוגיות ד״ר אבי ישראל
חברת טרמאונט (Teramount) הירושלמית השלימה גיוס הון בהיקף של 8 מיליון דולר, אשר מיועד לממן את המעבר לייצור של מחבר אופטי מסוג חדש המאפשר ייצור זול של מוצרים אופטיים בלא צורך בציוד active alignment יקר ומורכב. קרן Grove Ventures (גרוב ונצ'רס) הובילה את הגיוס, והשתתפו בו גם Amelia Investments, דדי פרלמוטר (לשעבר סגן נשיא בכיר באינטל העולמית וכיום יו״ר טרמאונט) ומשקיעים פרטיים נוספים.
טרמאונט הוקמה בשנת 2015 על-ידי המנכ"ל ד״ר הישאם טאהא וסמנכ"ל הטכנולוגיות ד״ר אבי ישראל. החברה פיתחה טכנולוגיה מוגנת בפטנט לחיבור קווי תקשורת אופטיים (סיבים) אל השבב בצורה קלה ובטוחה יותר מאשר טכנולוגיות החיבוריות הקיימות היום. הטכנולוגיה של החברה, Photonic-Plug, מאפשרת לכל קבלן ייצור מארזים (OSAT) לחבר את הסיבים אל הסיליקון בלא בשימוש בציוד ייעודי מיוחד. הדבר מתבצע באמצעות מבנה המקשר בין מוליכי האור אל נקודות התחברות (photonic bumps) אופטיות שממדיהן דומים לנקודות ההתחברות הסטנדרטיות של שבבי CMOS.
כך למשל, הטכנולוגיה דורשת רמת דיוק בייצור של ±20µm בלבד, ולכן מאפשרת חיבוריות של הסיבים אל השבב באמצעות מכונות flip-chip סטנדרטיות. הדבר מאפשר לחבר את האופטיקה בטכנולוגיות חיבור של האלקטרוניקה, ובכך לבצע את החיבור החשמלי ואת החיבור האופטי בתהליך אחד באמצעות מכונה משותפת. טכנולוגיית סיליקון פוטוניקס מספקת מענה לדרישת רוחב הפס ומאפשרת תעבורת נתונים מהירה בתצרוכת אנרגיה נמוכה, אולם הפתרונות הקיימים היום קשים ליישום.
להערכת החברה, טכנולוגיית החיבוריות שלה משפרת פי 100 את הטולרנטיות (Tolerance) של חיבור הסיבים האופטיים לשבבי סיליקון פוטוניקס בהשוואה לטכנולוגיות קיימות בשוק, ומאפשרת אינטגרציה של עשרות סיבים אופטיים עם שבבי סיליקון פוטוניקס, בהשוואה לחיבור של סיבים בודדים כיום. היכולת הזאת חשובה במיוחד בייצור מערכות על-גבי שבב הכוללות מספר פיסות סיליקון (co-packaged platform) וכמות גדולה מאוד של חיבורים חשמליים וחיבורים אופטיים.
״הצורך ברוחב פס גבוה במרכזי הנתונים (Data Centers), מעודד את המעבר לחיבוריות אופטית, כאשר שיקולי צריכת הספק והתחממות מצריכים אינטגרציה של אופטיקה ישירות למתגי הסיליקון״, אומר ליאור הנדלסמן, שותף בכיר ב-Grove Ventures. ״אנחנו סבורים שהיעדר פתרון אמין המאפשר חיבור מאות סיבים אל שבבי המתגים במרכזי נתונים, היה עד כה הגורם המשמעותי ביותר שמנע אימוץ נרחב של מתגים מבוססי סיליקון פוטוניקס. טכנולוגיית Photonic-Plug של טרמאונט פותרת את הבעיה״.
למעלה: אור משכבה אטומית המפרידה בין הספינים של פוטונים הנפלטים ממוליך למחצה דו-מימדי. איור: Scholardesigner co.
חוקרים בטכניון פיתחו מקור אור חדש המבוסס על שכבה אטומית בודדת. הפיתוח התפרסם במאמר שהופיע בכתב העת המדעי Nature Nanotechnology. התגלית מבוססת על אינטראקציה של שכבה אטומית בודדת עם מערכי ננו-אנטנות על שבב סיליקון תוך יצירת פגמים בגבישים פוטוניים. היא מאפשר שליטה בספין של הפוטונים הנפלטים בחומר דו-ממדי, וסוללת דרך לפיתוח התקנים פוטוניים חדשים המבוססים על "ספינאופטיקה בסקאלה אטומית".
המחקר נערך בקבוצה של פרופ' ארז חסמן, ראש המעבדה לפוטוניקה בסקאלה אטומית, ביחד עם פרופ' אלעד קורן, ראש המעבדה לננו-חומרים אלקטרוניים וננו-רכיבים בפקולטה למדע והנדסה של חומרים. הוא בוצע והובל על ידי ד"ר קישו רונג (Dr. Kexiu Rong) וד"ר בו וונג (Dr. Bo Wang) בשיתוף ד"ר אלחנן מגיד, ד"ר ולדימיר קליינר, אבי ראובן, בר כהן ושאול כצנלסון.
מהם חומרים דו-מימדיים?
לדברי פרופ' קורן, "בשנת 2004 נבחנה לראשונה האפשרות ליצירת שכבה אטומית בודדת כשהפיזיקאים אנדרה גיים וקונסטנטין נובוסלוב, לימים חתני פרס נובל בפיזיקה (2010), פיתחו שיטה פשוטה ליצירת שכבות בודדות של אטומי פחמן. הם הצמידו נייר דבק לפיסת גרפיט וקילפו את החומר שכבה אחר שכבה עד להשגת שכבת אטומים בודדת המכונה גרפן. הם הראו ששכבת החומר האטומית שונה מאוד בתכונותיה מתכונותיו של החומר בצורתו התלת-ממדית. זהו חומר חזק פי מאה מפלדה ועם תכונות חשמליות יוצאות דופן. על-פי ההערכות הוא צפוי לחולל מהפכה במוליכים ובמוליכים-למחצה, בצגים ובמסכים, בתאים סולריים ועוד".
פרופ' חסמן הסביר: "בעקבות גילוי הגרפן התגלו ונחקרו חומרים דו-ממדיים רבים כגון מוליכים למחצה שונים שמאפשרים לקבל גם תכונות אופטיות מעניינות. שבבים אלקטרוניים סטנדרטיים מבוססים על סיליקון, המגביל מאוד את פיתוח הדור הבא של המחשבים, המחייב שילוב של אלקטרוניקה ופוטוניקה. זאת בין השאר בשל חסרונו של מצב חיוני הקרוי 'פער אנרגיה ישיר' בסיליקון. להפתעתנו, במוליכים-למחצה דו-ממדיים התגלה אותו פער אנרגיה ישיר, המאפשר לשלב פוטוניקה ואלקטרוניקה בסדרי גודל ננומטריים, לייצר בעזרתם התקנים פוטוניים אקטיביים ולסלול דרך לדור הבא של השבבים".
אלקטרוניקה מסוג חדש
כדי למזער את השבב האלקטרוני ולהגדיל באופן משמעותי את מהירות העיבוד ואת קצב העברת האינפורמציה, הגישה המקובלת כיום היא ספינטרוניקה – ביצוע פעולות על הספין, אחת מתכונותיו החשובות של האלקטרון, ולא על זרם האלקטרונים. לפני כמה שנים ייסד פרופ' ארז חסמן מהטכניון תחום חדש בשם ספינאופטיקה, המאפשר לנצל את הספין של הפוטונים באמצעות מטא-משטחים לטובת העברה ועיבוד אינפורמציה בשבבים פוטוניים. העברת האינפורמציה מבוססת על שליטה בספין הפוטוני בעזרת ננופוטוניקה – אופטיקה בסקאלת הננומטר.
מוליכים למחצה דו-ממדיים, מאופיינים ברמות אנרגיה שהפליטה מהם תלוית ספין (Spin valleys). החוקרים בטכניון החליטו לנצל את התכונה הזאת ולצמד שכבה אטומית בודדת של טאנגסטן סלנייד לננו אנטנות המאפשרות לקבל מקור אור והתקנים פוטוניים אחרים באמצעות תוך שליטה ועיבוד אינפורמציה ברמת הספין הפוטוני. הם הצליחו לייצר מקור אור משכבה אטומית בודדת המפרידה וממיינת בין הספינים של הפוטונים הנפלטים מהמוליך למחצה הדו-ממדי. תגלית מדעית זאת תאפשר לשלב בין ספינטרוניקה וספינאופטיקה ולפתח התקנים מסוג חדש בקנה מידה אטומי.
חברת רפאל (Rafael) דיווחה על קבלת הזמנות בהיקף של כ-200 מיליון שקל לאספקת מערכות אלקטרו-אופטיקה מסוג לייטנינג (Litening) עבור מטוסי קרב אמריקאים, והזמנות המשך לטילי ספייק עבור מדינה באירופה. לייטנינג היא משפחת מערכות אלקטרו-אופטיות לניווט, זיהוי ותקיפת מטרות מהאוויר. במערכת משולבים חיישנים וציין לייזר לשיגור מדויק. הן ניתנות להרכבה על 20 פלטפורמות אוויריות שונות, ועד היום כבר צברו יותר ממיליון שעות טיסה מבצעיות. בסך הכל, רפאל מכרה כ-1,500 מערכות לייטנינג ל-27 מדינות בעולם.
משפחת טילי ספייק (Spike) היא קבוצה של טילים טקטיים אלקטרו-אופטיים הנמצאים בשימוש מבצעי נרחב בצה"ל ובצבאות רבים בעולם. טילי ספייק ניתנים לשיגור מכ-45 פלטפורמות ביבשה, בים ובאוויר. כ-34 מדינות משתמשות כיום בטילי ה-ספייק, בהן גם 19 מדינות האיחוד האירופי ומדינות ברית נאט”ו . עד כה רפאל סיפקה ללקוחות כ-34,000 טילי ספייק. יותר מ-6,000 טילים נורו, הן כחלק מאימונים והן בשימוש מבצעי בשדה הקרב.
משפחת ספייק היא אחת ממשפחות המוצרחים המצליחות ביותר של רפאל. בשנה שעברה היא הכריזה על הטיל Spike NLOS, שהוא טיל רב-משימתי השייך לקטגוריית טילי הדור ה-5 של רפאל. סוללת משגרי Spike NLOS מסוגלת לכסות באש תוואי שטח נרחב ולבצע תקיפה של מספר מטרות משוריינות בו-זמנית. הטיל כולל כולל ראש-ביות אלקטרו-אופטי המאפשר ניווט לנקודת ציון מוגדרת בלא תלות ב-GPS.
הצוות משגר את החימוש לנקודת ציון שהוזנה מראש, גם ללא קו ראייה. תוך כדי מעוף המפעיל צופה במטרה באמצעות החיישן המצוי בראש הביות האלקטרו-אופטי ומנהג את הטיל אל מטרתו. הדבר מאפשר שימוש בטיל גם בסביבה אורבנית צפופה שבה חיוני לצמצם למינימום את היקף הנזק האגבי.
בתמונה למעלה: רכיב מרובה שבבים הכולל FPGA ומקמ"שים המחובר באמצעות סיבים אופטיים אל כרטיס ההדגמה של אינטל
חברת Ayar Labs מקליפורניה וחברת אינטל, השיגו החודש פריצת דרך טכנולוגית במימוש תקשורת אופטית ישירה אל תוך שבב לוגי, באמצעות קישוריות אופטית אל רכיב FPGA. התקשורת בין שבבים היא צוואר בקבוק המאט את הביצועים וצורך הספק גדול מאוד ממערכת המחשב. כיום התקשורת בתוך השבב מתבצעת באמצעות ערוץ SerDes, הדורש המרת תקשורת מקבילית לטורית ולאחר מכן בחזרה לתקשורת מקבילית, כדי לקשר בין שבבים או בין קבוצות שבבים (Chiplets) במעגל.
במקביל, התקשורת בתוך מרכז הנתונים נעשית באמצעות כרטיסי תקשורת. ההדגמה של אינטל ו-Ayar מציעה אלטרנטיבה אופטית לשתי הגישות האלו. במסגרת פרוייקט PIPES של DARPA, הן השתמשו בערכת השבבים TeraPHY של Ayar, שנועדה לספק תחליף אופטי לערוץ SerDes חשמלי, באמצעות הטמעת השבבים האופטיים במארזים מתקדמים של אינטל, ושילבו את ה-FPGA ואת האופטיקה ברכיב MCM – Multi Chip Module יחיד.
האותות האופטיים נכנסים ישירות אל ה-SoC
התוצאה: התחברות ישירה אל השבב באמצעות סיב אופטי המאפשרת לייצר ערוץ תקשורת הפועל במהירות של 2Tbps בשבריר מהאנרגיה הנדרשת לממש ערוץ כזה בטכנולוגיה חשמלית. סוכנות DARPA מסרה שהטכנולוגיות ששימשו בהדגמה פותחו במסגרת מספר תוכניות של הסוכנות שבהן השתתפו שתי החברות. "היעד הבא של התוכנית הוא לפתח טכנולוגיית תקשורת אופטית שתגיע למהירות של יותר מ-100Tbps".
ליבת הטכנולוגיה מבוססת על מבנה ייחודי בשם Microring המיוצר בטכנולוגיית סיליקון פוטוניקס. באמצעות אותות חשמליים הוא מאפנן קרן לייזר רציפה החולפת דרכו, ועל-ידי כך ממיר אות חשמלי לאות אופטי. בקצה השני של קו התקשורת האבזר מבצע פעילות הפוכה: גלאי ה-Microring ממיר את האות האופטי לאותות חשמליים המוזנים ישירות אל תוך השבב (בתמונה למטה).
כאשר מציבים לאורך הסיב מספר מקמ"שי Microring שכל אחד מהם פועל בצבע אור שונה (כל צבע מייצג אורך גל שונה) ניתן להכפיל את קצב התקשורת ולשדר אותות רבים במספר צבעים במקביל. בהדגמה של אינטל ושל Ayar נעשה שימוש בארבעה מקמ"שים, אולם הטכנולוגיה מאפשרת שימוש בעד 64 מקמ"שים בכל צד של קו התקשורת האופטית.
המקמ"שים האלה בנויים בתוך פיסת סיליקון (Chiplet) עצמאית, אשר מותקנת בתוך מארז ה-MCM לצד המעבד. הדבר מאפשר להזין אותות אופטיים ישירות אל ה-MCM. המקמ"ש ממיר אותם לאותות חשמליים ושולח אותם אל המעבד באמצעות ערוץ Advanced Interface Bus – AIB שפותח על-ידי אינטל, המיישם תקשורת בין פיסות סיליקון נפרדות בתוך רכיב ה-MCM.
ארכיטקטורה חדשה של מחשבים גדולים ומרכזי נתונים
החשיבות של ההדגמה נעוצה בכך שהיא הוכיחה יכולת התחברות של ממשק אופטי ישירות אל שבב עיבוד מרכזי, מסוג FPGA, CPU או GPU. במסגרת ההדגמה, שודרו אותות ממקור לייזר של Ayar באמצעות סיב אופי אל 8 מקמ"שים אופטיים הפועלים ב-8 אורכי גל שונים, אשר שידרו מידע בקצב של 512Gbps כל אחד. המערכת פעלה במשך 14 שעות ללא תקלות.
מנהל שיווק פתרונות FPGA של אינטל באירופה, קרייג דייוויס, העריך בראיון ל-Techtime שמדובר בפריצת-דרך טכנולוגית שתשנה את פני עולם המיחשוב. "יש כל-כך הרבה טכנולוגיות חדשות מאחורי ההדגמה הזאת, שקשה לי אפילו להגדיר מהי הטכנולוגיה היחידה החשובה ביותר שפיתחנו במסגרת הפרוייקט הזה. משמעות ההדגמה היא שאנחנו יכולים לבנות מחשבים גדולים מאוד, מהירים מאוד וחסכוניים מאוד. הטכנולוגיה הזאת יכולה להעביר את המידע למרחקים של עד 2 קילומטר, ולכן היא מאפשרת לבנות מרכזי עיבוד ושרתים גדולים מאוד – ללא כל המתגים הגדולים המשמשים כיום כעמוד התווך של המרכזים האלה".
קרייג דייוויס לצד דיאגרמת המלבנים של ממשק AIB
להדגמה הזאת יש גם חשיבות מיוחדת עבור אסטרטגיית ה-FPGA של אינטל. הטכנולוגיה של ערוץ AIB כבר שולבה ברכיבי Intel Agilex FPGA החדשים, אשר מיוצרים בתהליך של 10 ננומטר. דייוויס: "בחודש ינואר השנה פתחנו את מפרטי AIB בפני התעשייה במתכונת של מפרט חופשי, כדי לסייע ללקוחות לחבר את הצ'יפלטים שלהם אל הרכיבים שלנו, או אל כל מעבד אחר. אנחנו עובדים כיום עם הרבה לקוחות המעוניינים בשילוב הזה. במקביל, אנחנו נמצאים כעת בשלבי בדיקה כדי לברר כיצד הלקוחות יכולים להשתמש גם בטכנולוגיית הקישוריות האופטית שהדגמנו".
בתמונה למעלה: מטעד MicroLite של רפאל מתחת לחרטום המל"ט אורביטר-4 של אירונאוטיקס
חברת רפאל הציגה בסוף השבוע את אחד מהפירות הראשונים של עסקת רכישת חברת אירונאוטיקס מיבנה, שהושלמה בחודש ספטמבר 2019. במהלך וובינר מקוון שהיא קיימה בשבוע שעבר, גילה סמנכ"ל סמנכ"ל הפיתוח העסקי בחברה, גדעון וייס, שהמטעד האלקטרו-אופטי החדש של החברה, MicroLite ISR, מותאם לשימוש במל"ט הטקטי אורביטר-4 של חברת אירונאוטיקס. "זוהי דוגמא מובהקת לסינרגיה שבין שתי החברות", אמר.
במהלך הדיון, נחשפו פרטים מרתקים על החיישן שלא נמסרו קודם לכן, כשהוכרז בפברואר השנה (2020). מדובר במערכת שלמה בגודל של כדורגל בקוטר של 25 ס"מ ובמשקל של 8 ק"ג בלבד. לב המערכת הינו מצלמה דואלית המצלמת בו-זמנית דרך אותה עדשה, שתי תמונות נפרדות של האזור הנבדק על-ידי המל"ט: צילום חום באמצעות חיישן Mid Range IR וצילום אור נראה באמצעות מצלמת וידאו ברזולוציה של מיליוני פיקסלים.
מטרת החיישן היא לספק כיסוי רציף אל אזור מטרה רחב ובמקביל לעקוב אחר מטרות יעד נפרדות בתוך אזור הכיסוי. המערכת כוללת מערך תוכנה מורכב המאפשר לספק זיהוי ברמת נקודת ציון גיאוגרפית של כל מטרה, שילוב התמונות הנפרדות, עיבוד התמונות כדי לאתר תופעות כמו גילוי תנועה, דחיסת אותות הווידאו ושידור שטף וידאו חי אל המשתמשים.
לדברי מנהל פרוייקט הפיתוח ברפאל, צבי יבין, כמות המידע כל-כך גדולה שלא ניתן לשדר אותה מהמל"ט. "כדי לבצע את כל הפעולות האלה פיתחנו יחידת אלקטרוניקה ייעודית המבצעת את כל פעולות החישוב על-גבי הפלטפורמה האווירית עצמה".
נדרשו 20 מחזורי תכנון נפרדים כדי להגיע לתוצאה
הוא סיפר שהדרישות מהתכנון היו כל-כך קיצוניות, שרפאל נאלצה לבצע 20 מחזורי תכנון שונים, עד שהצליחה להגיע לתוצאה הסופית. אחת מהתכונות הייחודיות של המערכת היא יכולת חזרה בזמן. המטעד כולל מערך גדול מאוד של זיכרון אשר זוכר את כל הארועים שנקלטו במצלמות. צבי יבין אמר שהמפעילים יכולים לתחקר השתלשלות אירועים באמצעות חזרה אחורה בזמן, וניתוח בדיעבד של מהלכים שנעשו בזירה המסוקרת (Forensic Analysis). כך למשל הם יכולים לשחזר את המסלול שעשתה מטרה מסויימת ומהיכן היא הגיעה – עוד לפני שהיא זוהתה והוגדרה כמטרה מעניינת.
לצד התקנתה במל"ט של אירונאוטיקס, רפאל מציעה את המערכת לשימוש גם בכלי טיס מאויישים ובבלוני תצפית. מטעד מיקרולייט שייך למשפחת מערכות ISR – Intelligence, Surveillance and Reconnaissance של רפאל. המוצר המוביל במשפחה הזו הוא המטעד RecceLite המיועד לשימוש ממטוסי קרב ואוסף מידע באמצעות מצלמה מולטי-ספקטרלית הפועלת בו-זמנית בתדרי: NIR, SWIR, MWIR ואור נראה (Color VIS).
זוהי מערכת גדולה בהרבה: היא מופיעה במטעד באורך של 220 ס"מ ובקוטר של 40 ס"מ ושוקלת כ-200 ק"ג. עד היום היא סופקה ל-13 חילות אוויר באירופה, באסיה ובאמריקה הדרומית, עבור מטוסי הקו הראשון דוגמת F-16, F-18, טייפון, טורנדו, גריפן ועוד.
המטעד האלקטרו-אופטי RecceLite מתחת לגחון המטוס טייפון של חיל האוויר הבריטי
בתמונה למעלה: מרכז הפיתוח והייצור האופטי של ג'יייביל באזור התעשייה מת"ם בחיפה
קבלנית הייצור הגלובלית, חברת Jabil Circuit, סגרה את מרכז הפיתוח והייצור של מכלולים אופטיים שהיא הפעילה באזור מת"ם בחיפה. כך נודע ל-Techtime. המרכז הזה הוקם כמעט בחשאי בשנת 2017, במטרה לספק חבילה מלאה של טכנולוגיות החל משלבי פיתוח וגיבוש הרעיון של מוצר חדש, יכולות ייצור מיידי של אבות טיפוס ומעבר לייצור המוני במתקני הייצור של ג'ייביל. בין השאר, המרכז ייצר את חיישן פנים הרכב של חברת איי-סייט הישראלית (eyeSight Technologies), מוצרים עבור חברות AR/VR בינלאומיות, והיה שותף בפיתוח וייצור חיישני ה-LiDAR לכלי-רכב של חברת אינוויז (Innoviz).
בעקבות סגירת מתקן הייצור בחיפה, העבירה אינוויז את כל הייצור שלה אל המפעל של ג'ייביל בעיר ינה (Jena) בגרמניה, שם פועל מתקן הייצור האופטי המרכזי של החברה, שאותו היא רכשה בשנת 2006 מחברת קארל צייס. מנכ"ל אינוויז, עומר כילף, סיפר שעד לסגירת המרכז בחיפה, הפעילה החברה שני קווי ייצור מקבילים, אחד בארץ ואחד בגרמניה. "כעת אנחנו נמצאים בשלבי השלמת המעבר ואיחוד קווי הייצור, במטרה להביא את המוצר שלנו אל השוק במהלך הרבעון השלישי של 2020".
שלושה מפעלים בישראל
חברת Jabil מפלורידה, ארה"ב, נחשבת לאחת מספקיות שירותי הייצור האלקטרוני הגדולות בעולם. החברה מעסיקה כ-200,000 עובדים בכ-100 אתרי ייצור בעולם. בשנת 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-25.3 מיליארד דולר. ברבעון האחרון של שנת הכספים שלה (שהסתיים בפברואר 2020), הסתכמו מכירותיה בכ-6.1 מיליארד דולר. לחברה יש פעילות עניפה בישראל, שהחלה בשנת 2012 עם הקמת משרד ברמת החיל-תל אביב, שהתמקד בשיתוף פעולה עם חברות צומחות.
בשנת 2015 היא רכשה את קבוצת שמר ממשגב, ביוזמת מנהלת הפיתוח העסקי של החברה בישראל, צפי לנדסמן. העיסקה כללה את שני המפעלים של שמר: מפעל מערכות ההינע הרובוטיות מיקנעם ומפעל המתכת וההרכבות באזור התעשייה בר לב במשגב. המפעלים שנרכשו מקבוצת שמר משתרעים על שטח של 12 אלף מ"ר ומעסיקים כ-350 עובדים. בשנת 2017 היא הקימה מפעל ייצור נוסף בקרית גת, וכיום היא מעסיקה כ-600 עובדים בישראל.
לא התקבלה תגובת ג'ייביל לידיעה. לחברה היו ציפיות להרחבת הפעילות האופטית בישראל. עם פתיחתו, המרכז העסיק 16 עובדים שהפעילו מערכות ייצור אופטיות המאפשרות לבצע כיוון פאסיבי של רכיבים אופטיים ברמת דיוק של 10 מיקרון, וכיוון אקטיבי (Active Alignment) ברמת דיוק של 3 מיקרון. ל-Techtime נודע שההחלטה התקבלה בעקבות שינויים ארגוניים בתוך ג'ייביל, ולא בעקבות הפתעה בשוק הישראלי.
התוכנית המקורית של החברה היתה להגדיל את רצפת הייצור בחדרים הנקיים מ-140 מ"ר לשטח של 400-500 מ"ר, ולגייס עוד כ-15 עובדים נוספים. הציפיייה הזאת באה לידי ביטוי בכך שחוזה ההשכרה של המבנה היה לשנים רבות. עדיין לא ברור האם החברה מתכננת להשתמש במתקן לצורך פעילות אחרת, או להפסיק את החוזה.
חברת ג'ייביל הושפעה עמוקות מנגיף הקורונה, ובחודש פברואר השנה הושבת כמחצית מהייצור שלה בסין. לאחרונה היא דיווחה שקווי הייצור בסין חזרו לפעילות כמעט מלאה. למרות זאת, בתחילת החודש (מאי 2020) היא הודיעה על הפחתה של 25% במשכורות המנהלים הבכירים בחברה, בעקבות ההשפעות של הנגיף על פעילותה. הדבר השפיע גם על מניית החברה בבורסה של ניו יורק, אשר ירדה ממחיר של 43.2 דולר בינואר 2020, למחיר של 29.1 דולר כיום, המעניק לה שווי שוק של כ-4.4 מיליארד דולר.
חברת סיוה (CEVA) מהרצליה הודיעה על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי והשקעה בחברת Immervision הקנדית, המפתחת טכנולוגיות אופטיות ואלגוריתמים לעיבוד תמונה במצלמות בעלות עדשה רחבת זווית. בתמורה, סיוה תקבל זכויות בלעדיות למכירת רישיונות שימוש בתוכנה של Immervision. חברת אימרוויז'ן הוקמה בשנת 2000 בצרפת, ובשנת 2003 עברה לפעול ממונטריאול, קנדה. החברה מתמחה בפיתוח וייצור מכלולים אופטיים ועדשות בזווויות רחבות מאוד של 80°-260°, המוכרות בשם עדשות Panomorph.
סיוה מבצעת הרחבה אסטרטגית של בסיס הלקוחות
בנוסף, החברה מפתחת טכנולוגיות היתוך מידע המאפשרות לשלב את התמונה ממספר מצלמות בו-זמנית. בטכנולוגיה של החברה, כל פריים כולל בנוסף למידע הוויזואלי גם מידע-על (Metadata), כמו למשל מידע על העדשה, החיישן, המיקום, הטמפרטורה, הזמן, מהירות התנועה ועוד. המידע הזה מאפשר לפתח יישומים חדשים, לתקן עיוותים בתמונות, להסיר הפרעות, להדביק תמונות בצורה חלקה ועוד. החברה פיתחה תוכנה המאפשרת לתקן את העיוותים של הצילום המתבצע בעדשה בזווית רחבה, כדי לקבל תמונה לא מעוותת, לייצב את התמונה, לבצע התאמת צבעים ניגודיות ועוד. זו התוכנה שבה מעוניינת חברת סיוה.
בנוסף לשוק שאותו היא מקבלת באמצעות זכויות מכירת רשיונות השימוש, סיוה מתכננת לשלב את התוכנה של אימרוויז'ן בטכנולוגיית היתוך החיישנים של חברת הילקרסט לאבס (Hillcrest Labs), שאותה היא רכשה בחודש יולי האחרון. הילקרסט לאבס מספקת תוכנה ורכיבי עיבוד המשולבים בחיישנים. החברה פועלת מזה כ-15 שנה בתחום עיבוד החיישנים, ועד היום שולבו הטכנולוגיות שלה בכ-100 מיליון מכשירים. בעקבות הרכישה מצטרף הצוות של הילקרסט אל חברת סיוה, והיא מקבלת מוצר נוסף שאותו היא יכולה למכור תמורת תמלוגים".
תיקון עיוותים באמצעות התוכנה החדשה שסיווה מקבלת לידיה
סיוה מסרה ששילוב שתי הטכנולוגיות יאפשר לשפר את איכות התמונות המתקבלות מהמצלמות, לייצב צילומי וידאו ולספק יישומי ראיית מכונה גם במצבי תזוזה ותוך התחשבות בפרמטרים סביבתיים נוספים. לדברי מנכ"ל סיוה, גדעון ורטהייזר, השותפות האסטרטגית וההשקעה ב-Immervision מספקות לסיוה יתרון תחרותי בתחום הצומח של מצלמות עדשה רחבה, במיוחד בשוקי הסמארפונים, מצלמות אבטחה, מערכות נהיגה חכמות ורובוטיקה.
חיזוק היכולות של שבבי CEVA-XM4 ו-CEVA-XM6
ורטהייזר: "שילוב טכנולוגיות עיבוד התמונה של Immervision עם טכנולוגיות הראייה הממוחשבת והבינה המלאכותית של סיוה, מאפשר לחברות שבבים ויצרנים להיכנס לשוק רווחי המתאפיין בחסם כניסה טכנולוגי גבוה. טכנולוגיית Panomorph של Immervision מאפשרת עיבוד תמונה באיכות גבוהה מאוד בהשוואה לעדשות רחבות מסורתיות מסוג Fish Eye. היא שותפה מצוינת להרחבת סל המוצרים והתמלוגים שלנו בתחום החישה החכמה".
הטכנולוגיות של Immervision שולבו עד היום בכ-50 מיליון מכשירים. בין לקוחותיה: Acer, Dahua, Garmin, Hanwha, Lenovo, Motorola, Quanta, Sony ו-Vivotek. תוכנת עיבוד התמונה של Immervision תהיה זמינה לשילוב בשבבים הכוללים יחידת עיבוד גרפי, ובשבבים המבוססים על מעבדי הראייה של סיוה, CEVA-XM4 ו-CEVA-XM6. מנכ"לית Immervision, פסקאל ניני, אמרה שהשותפות עם סיוה תאפשר לחברה לשפר את עדשות Panomorph וטכנולוגיות עיבוד התמונה שלה, וליהנות מערוצי השיווק, המכירות והתמיכה של סיוה.
בתמונה למעלה: פיתוח לייזר במפעל תממ, תע"א. צילום: אלון רון
התעשייה האווירית (IAI) מרחיבה את היכולות שלה בתחום החיישנים האלקטרו-אופטיים ונכנסת לתחום המתפתח של מיצוי מידע בספיקות גבוהות, המאפשר לחלץ מידע מקבצים גדולים מאוד המרכזים לעתים מידע המגיע ממגוון גדול של חיישנים שונים. רוב העבודה מתבצעת בתוך מפעל תממ בחטיבת מערכות טילים וחלל של התעשייה האווירית, האחראי על תחום האלקטרו-אופטיקה ומערכות ניווט אינרציאליות בחברה. יכול להיות שכבר בשנה הקרובה היא תכריז על מוצרים חדשים. כך סיפר ל-Techtime ראש מינהל טכנולוגיות וסינרגיית פיתוח במטה התע"א, נוה בהט.
לדבריו, עד היום החברה התמקדה במה שקרוי בתעשייה בשם "מטעדי קשית", הצופים בזווית צרה על מרחב הסריקה. "מטעדים רחבי שדה ראייה הם עולם חדש המאפשר לספוק יותר שטח באמצעות חיישנים מגוונים, ולבצע מיצוי מידע יעיל יותר. במקרה הזה אנחנו מדברים על תמונות בסדרי גודל מאות מגה-פיקסל, אשר הורכבו ממידע שהגיע ממספר חיישנים שונים. זו המהפיכה הבאה בעולם האלקטרו-אופטיקה והיא משתלבת במגמות הנוספות, כמו גיוון אורכי הגל, הרחבת התמונה והפחתת המשקל וההספקים".
המחשבים משנים את פני האופטיקה
לדבריו, התחום הזה מתפתח בזכות טכנולוגיות המחשוב החדשות, המספקות את העוצמה הדרושה כדי להתיך מקורות מידע שונים ולבצע עיבוד מהיר של קבצים גדולים. "הרבה מאוד שנים המחשבים התקשו לספק את המשאבים עבור עוקבים אלקטרו-אופטיים ולכן היינו צריכים להתמקד במטרות יחידות. כיום הם מאפשרים לנו לעקוב אחר מספר מטרות בו-זמנית. לא בגלל שהעוקב השתנה, אלא בזכות עוצמת המחשוב".
בהט (בתמונה למטה) נכנס לתפקיד לפני כארבעה חודשים. לפני-כן הוא שימש במשך ארבע שנים כמנהל המו"פ של מפעל תממ. הוא הגיע לתעשייה האווירית בשנת 2014 לאחר שצבר שנות ניסיון רבות בתחום הפיתוח של מערכות אלקטרו-אופטיקה, בהן 10 שנים בתפקידי פיתוח הנדסי בחברת אלאופ (היום בבעלות אלביט). למרות שהפעילות המרכזית מתבצעת בתממ, היא כוללת חטיבות טכנולוגיות נוספות בחברה וצוות גדול מאוד של אנשי תוכנה ואלגוריתמיקה.
"כיום האלקטרו-אופטיקה מתמקדת יותר במיצוי מידע ופחות בבניית תמונות יפות לעין. למרות שאי-אפשר להסתכל בתמונה המופקת על-ידי מצלמת הרכב, היא יודעת למצות את המידע שיפעיל את הבלמים. כיום אנחנו משלבים בנושא הזה גם את התמונות המגיעות מחיישנים אחרים, כמו למשל מכ"מ. אלגוריתמים מסויימים למיצוי מידע מתאימים כיום גם למערכות מכ"מ וגם למערכות אופטיות. מערכות לומדות (Deep Learning) אדישות יותר לסוג הסיגנל הנכנס למערכת, מכיוון שהן מבצעות התאמה בין הסיגנל הנכנס לבין התובנה שצריך לייצר. כלומר בזכות האלגוריתמים אנחנו פחות תלויים בסוג החיישן המצוי בכניסה".
מעצמה עולמית בתחום האלקטרו-אופטיקה
חלק מהטכנולוגיות החדשות והמערכות הקיימות לתעשייה הישראלית בכנס OASIS השביעי להנדסה ומחקר בתחומי האופטיקה. בהט: "אואזיס הוא אחד מהפלאים שבו הצלחנו לכרוך ביחד אקדמיה ותעשייה. תעשיית האלקטרו-אופטיקה ייחודית מכיוון שישראל היא מעצמת אלקטרו-אופטיקה, המאפשרת פיתוח מערכות גדולות מאוד, כמו למשל מערכות מטרולוגיה לתעשיית השבבים.
"כל התעשיות הבטחוניות הגדולות כוללות גופים אלקטרו-אופטיים המאפשרים להתאים את האופטיקה למערכת כמו כפפה ליד. כיום האלקטרו-אופטיקה משולבת בחפיפה אחת עם מערכות אחיות כמו מכ"מ למשל. ככל שהגוף ההנדסי יודע לשלב טוב יותר את את החיישן האופטי בחיישן המכ"מי, ניתן למצות יותר מידע מהמטעד הכולל את שניהם".
כנס OASIS 2019
הארוע נערך על-ידי אגודת הלייזרים והאלקטרואופטיקה הישראלית (ILEOS) ויתקיים בימים ב' ו-ג', 1-2 באפריל 2019, במלון דוד אינטרקונטיננטל בתל-אביב. הכנס מאורגן על-ידי לשכת המהנדסים ועל-ידי חברת Kaleidoscope. פוטוניקה ואלקטרואופטיקה נחשב לתחום הצטיינות ישראלי מיוחד. להערכת יו"ר הכנס, פרופ' אברהם קציר, פועלים כיום בארץ כ-10,000 מומחי אופטיקה באקדמיה ובכ-400 חברות ישראליות.
לכנס OASIS הקודם הגיעו יותר מ-1,000 משתתפים. הכנס השנה יתמקד במחקרים רב-תחומיים, בשיתופי פעולה בינלאומיים ובתחומים החמים ביותר באופטיקה המודרנית. הכנס מיועד לסטודנטים, למהנדסים, לחוקרים ולאנשי התעשייה. במקביל להרצאות המדעיות והטכנולוגיות, תתקיים גם תערוכה מסחרית של מוצרים וחברות בתחום האופטיקה.
תעשיית הפוטוניקה הגרמנית מחפשת שיתופי פעולה עם חברות ישראליות בתחום רכיבי וטכנולוגיות אופטרוניקה. בשבוע שעבר הגיעה לישראל משלחת של ארבעה מכונים מקומפלקס מכוני פראונהופר, במטרה להיפגש עם חברות ישראליות. הארוע אורגן על-ידי איגוד תעשיות הפוטוניקה בישראל, הפועל במסגרת איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים.
יו"ר איגוד תעשיות הפוטווניקה, חיים רוסו, סיפר ל-Techtime שהמשלחת הגרמנית כללה את נציגי מכון IPMS, מכון FMD, מכון IPT ומכון IZM, המייצגים את אשכול הפוטוניקה הגרמני. במהלך המפגש הוצגו שיטות חדשות לייצור אופטיקה בטכנולוגיות מיוחדות, ציפויים אופטיים מתקדמים, ופיתוח שיטות ומכונות אוטומציה להרכבת מערכות אופטיות מדוייקות. רוסו: "כל מכון הציג את הפעילות שלו בפני 50 החברות הישראליות שהשתתפו בארוע, ולאחר מכן נערכו מפגשים ישירים בין המכונים לבין החברות הישראליות".
התעשייה הישראלית מחפשת טכנולוגיות בחו"ל
"למחרת הם ביקרו בחברת אלאופ ובחברת אופיר אופטרוניקס והביעו התפעלות עצומה. להערכתנו, 72 מכוני פרנאופר הם הכתובת המתאימה לשיתופי פעולה עם ישראל. הצ'רטר שלהם בגרמניה הוא לספק תמיכה בתעשייה, כאשר המדינה משתתפת בעלויות בתנאי שכ-70% מהתקציב שלהם מגיע מהתעשיה ומקרנות תחרותיות". גרמניה נחשבת למובילה הבלתי מעורערת של תעשיית האופטרוניקה באירופה. היא אחראית לכ-40% מהפעילות של יבשת אירופה בתחום. תעשיית האופטרוניקה הגרמנית מעסיקה כ-130,000 עובדים, ומכירותיה בשנה מסתכמות בכ-30 מיליארד אירו.
"אנחנו מזהים תהליך שבו התעשיות הישראליות מחפשות מקורות למו"פ בחוץ, מכיוון שאף אחד לא מסוגל להשתלט על כל הטכנולוגיות. אם אנחנו רוצים לחזק את תעשיית הפוטוניקה הישראלית, צריך לחזק הקשר עם מכוני מו"פ בעולם, ובגרמניה בפרט. החזון שלנו הוא להקים מכון מהסוג הזה בישראל, שיידע לתמוך בתעשייה הישראלית". אם בעבר היתה קשורה תעשיית האופטרוניקה למוצרים צבאיים מיוחדים או לתקשורת אופטית, כיום היא נעשית מרכיב מרכזי בתעשיית הטכנולוגיה, הודות לשימוש הגובר בחיישנים ולבלימת חוק מור.
איגוד הפוטוניקה הישראלי החל לפעול השנה בהובלת ותיקי הענף דן וילנסקי, ברוך גליק וחיים רוסו. מפגש שהתקים לפני שבוע היה המפגש השלישי האחרונה שאותו האיגוד אירגן, לאחר מפגש ההתנעה שהתקיים בחודש נובמבר 2017.
האופטיקה מייצרת תמונת שוק חדשה
להערכת חברת המחקר IC Insights, המכירות של רכיבי האופטרוניקה בעולם יצמחו ב-11% בשנת 2018 ויגיעו להיקף של כ-40.9 מיליארד דולר. מדובר בצמיחה עקבית הנמשכת כבר למעלה מעשור. החברה מעריכה שהדרישה תקבל האצה בשנים הבאות, בגלל התרחבות השימוש בחיישנים אופטיים למערכות שליטה ובקרה, החל מסמארטפונים וכלה במיכשור רפואי. תחום נוסף הנמצא בצמיחה הוא של חיישני אינפרא אדום וקורני לייזר, הדרושים למערכות סריקה תלת מימדיות, מצלמות תלת מימד, יישומי מציאות רבודה, המפעל החכם, כלי רכב חכמים ועוד.
אנו עושים שימוש בקבצי עוגיות לצרכים שיווקיים ושיפור חוויית השימוש באתר. איסוף המידע באתר נעשה באופן אנונימי, למעט בטפסי יצירת קשר והרשמה לניוזלטר בהם אתם מתבקשים למלא פרטים אישיים. אנו עושים שימוש במגוון תוכנות לאיסוף וניתוח אנליטי של הנתונים באופן אנונימי לרבות: גוגל אנליטיקס, פייסבוק פיקסל ועוד.
What personal data we collect and why we collect it
We collect anonymous data on visitors in this website for business purposes such as enhancing user experience, digital marketing and search engine optimization.
We collect personal data such as email address and names on various forms – all forms present in this website include consent checkboxes and clear reason for collecting the data: general inquiries on our products, newsletter subscription, professional inquiries job applications. All forms are designed in accordance with GDPR requirements.
Comments
When visitors leave comments on the site we collect the data shown in the comments form, and also the visitor’s IP address and browser user agent string to help spam detection.
An anonymized string created from your email address (also called a hash) may be provided to the Gravatar service to see if you are using it. The Gravatar service privacy policy is available here: https://automattic.com/privacy/. After approval of your comment, your profile picture is visible to the public in the context of your comment.
Media
If you upload images to the website, you should avoid uploading images with embedded location data (EXIF GPS) included. Visitors to the website can download and extract any location data from images on the website.
Contact forms and newsletter
We use Gravity Forms as our platform of choice for all forms present in this website. Forms present in this website have been modified to fit GDPR requirements.
Unless specifically specified and approved by visitor, we do not use the collected data for marketing purposes.
We use Mailchimp to collect email addresses and send periodical marketing materials to our customers.
Handling and management of all email addresses and mailing operations is conducted under GDPR terms and guidelines provided by Mailchimp.
All subscribers are able to change their subscriptions preferences or unsubscribe at any given time.
Techtime has accepted the Data Processing Addendum agreement provided by Mailchimp for all its Mailchimp accounts.
All our lead collection forms have been altered in accordance with GDPR requirements and now include unchecked checkboxes in order to accept the explicit consent of the user prior to form submission.
Cookies
If you leave a comment on our site you may opt-in to saving your name, email address and website in cookies. These are for your convenience so that you do not have to fill in your details again when you leave another comment. These cookies will last for one year.
If you have an account and you log in to this site, we will set a temporary cookie to determine if your browser accepts cookies. This cookie contains no personal data and is discarded when you close your browser.
When you log in, we will also set up several cookies to save your login information and your screen display choices. Login cookies last for two days, and screen options cookies last for a year. If you select “Remember Me”, your login will persist for two weeks. If you log out of your account, the login cookies will be removed.
If you edit or publish an article, an additional cookie will be saved in your browser. This cookie includes no personal data and simply indicates the post ID of the article you just edited. It expires after 1 day.
Embedded content from other websites
Articles on this site may include embedded content (e.g. videos, images, articles, etc.). Embedded content from other websites behaves in the exact same way as if the visitor has visited the other website.
These websites may collect data about you, use cookies, embed additional third-party tracking, and monitor your interaction with that embedded content, including tracing your interaction with the embedded content if you have an account and are logged in to that website.
Analytics
We use Google Analytics regularly for monitoring user behavior and traffic sources and utilize the gathered information for enhancing user experience and for business purposes.
The use of Google Analytics in done according to GDPR terms and guidelines provided by Google.
Legal Entity: Techtime.
Primary Contact (a.k.a. “Notification Email Address”): [email protected] – this email is designated for receiving notices under the Google Ads Data Processing Terms.
Who we share your data with
We use various cloud platforms and third party providers for the purpose of operating this website.
We do not share or sell your data for any commercial purpose other than specified above.
We use the following processors for the operating this website and executing related digital marketing campaigns:
WP Engine – Hosting Provider
Cloudflare – Cloud based security and web performance processor.
Google Cloud Platform – data centers provider for WP Engine
Sucuri – Website security provider
Mailchimp – Newsletter service provider
Google Analytics, Adwords, Webmasters
Facebook – We use Facebook for advertising and place tracking code on our website for enhancing digital marketing campaigns (i.e – Facebook Pixel).
Planwize Ltd – Digital Marketing Agency.
How long we retain your data
If you leave a comment, the comment and its metadata are retained indefinitely. This is so we can recognize and approve any follow-up comments automatically instead of holding them in a moderation queue.
For users that register on our website (if any), we also store the personal information they provide in their user profile. All users can see, edit, or delete their personal information at any time (except they cannot change their username). Website administrators can also see and edit that information.
What rights you have over your data
If you have an account on this site, or have left comments, you can request to receive an exported file of the personal data we hold about you, including any data you have provided to us. You can also request that we anonymize or erase any personal data we hold about you. This does not include any data we are obliged to keep for administrative, legal, or security purposes.
Request for Receiving Data Associated with One’s Email Address
Users may request to receive access to all related information submitted to this website for their review.
In accordance with GDPR compliance, user may further request the anonymization of such data.
In order to request access for all data associated with a given email address, users may submit the request here. Users then receive an email with a link to a page with all related information.
The link is valid for 24 hours. Users may submit additional request for the same email address once in every 24 hours.
A request for anonymization should be sent separately: User may select the data he or she wishes the site owner to anonymize so it cannot be linked to his or her email address any longer. An email confirmation will be sent once linked data has been successfully anonymized.
Where we send your data
Visitor comments may be checked through an automated spam detection service. All our processors and third party providers comply with GDPR requirements and apply privacy by design and necessary measure to ensure that personal data is being processed and handled in accordance with requirements. The list of our third party service providers and processors is listed above.
Contact information
For all privacy-specific concerns inquiries, you may contact us at [email protected]
How we protect your data
We use rigorous practices in order to protect our website and data collected, as well as world class cloud and hosting providers.
Communication between visitor and the server is encrypted using SSL.
The site is protected with web application firewall and is undergoing daily security scans, regular software updates by a dedicated team in order to minimize the risk of data breach.
What data breach procedures we have in place
Once a data breach is detected, our providers execute a dedicated standard operational procedure in order to assess the scope and potential damage, provide immediate remedy, patch any potential security holes and notify users who may be affected by the breach.
We may contact affected users with one or more form of communication within 72 hours and provide the needed information as to the scope of the data breach and actions taken.
What third parties we receive data from
We do not receive data from third parties for our marketing campaigns.
What automated decision making and/or profiling we do with user data
We may apply remarketing/retargeting methods while conducting online advertising using Google Facebook and the likes.
The above is conducted by applying various tracking codes into our website in order to track and retarget users based on
By visiting and using this website you are hereby provide your consent for the use of the above means and methods.
