"יש חברות הייטק המצויות בטראומה. הן זקוקות לסיוע רגשי"

יוזמת Power in Diversity, שפועלת בימים כתיקונם בקידום גיוון תעסוקתי בחברות הייטק, עוסקת בימים אלה באתגר אחר לגמרי: הקשיים הייחודיים שעימם מתמודדים מנהלים ועובדים בהייטק הישראלי על רקע הטבח ב-7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיו.

Power in Diversity יצאה בימים האחרונים בתוכנית המציעה למנהלים, עובדים, אנשי HR וכדומה הדרכות, ללא תמורה, שמטרתן לספק כלים, פסיכולוגיים וארגוניים, כיצד להתמודד עם המורכבות הנוכחית, שבה יש לתת מענה למצוקות הנפשיות של העובדים והמנהלים מצד אחד, ומצד שני לשמור על רציפות תפקודית של הארגון. ההדרכות מתקיימות במתכונת המתאימה לארגון, בין אם מדובר בפגישות אישיות או קבוצתיות, פרונטאליות או בשיחות וידאו.

מי שמובילה את ההדרכות הללו היא ד"ר גלית דשא, המנהלת המקצועית של Power In Diversity. בהכשרתה המקצועית, לדשא יש ניסיון רב בטיפול בפוסט טראומה בקרב נפגעות תקיפה מינית. כעת, היא מזהה סימנים מובהקים של טראומה קולקטיבית במגזר ההייטק. "אני פוגשת בתעשיית ההייטק שיעור מאוד גבוה של אנשים שהאסון הזה פוגש אותם ברמה האישית. יש לאנשים רבים במגזר קירבה לקורבנות, היכרות עם השמות. זו חוויה קבוצתית של אובדן אמון.  זו סיטואציה ייחודית, שבה כולם בארגון מצויים ברמה כזו או אחרת בטראומה. גם הפרודוקטיביות נפגעה משמעותית, הן בשל עובדים רבים שגויסו למילואים והן בשל עובדים אחרים שנמצאים בתפקוד נמוך."

דשא מספקת מספר קווים מנחים לזיהוי תגובות אופייניות למצב של מצוקה. "יש שלוש תגובות אופייניות לטראומה. קיפאון (freeze), מה שבא לידי ביטוי בחוסר תפקוד, עובדים שמתקשים לצאת מהמיטה, לא מחליפים בגדים, לא פותחים מצלמות בפגישות זום כך שלא ניתן להתרשם ממצבם, מתאיידים. התגובה השנייה היא תקיפה (fight), כדוגמת התקפי זעם, פרצי אלימות, תוקפנות, פלאשבקים מסרטוני זוועה. המצב השלישי הוא בריחה (flight), ניתוק, דיסוציאציה."

לדברי דשא, המהות ההישגית של חברת הייטק מקשה על התמודדות עם הסיטואציה הנוכחית. "סטארט-אפ הוא אירוע שאין בו זמן, אי אפשר להוריד הילוך. מדובר בחברות גלובליות, שצריכות לספק את הסחורה. הקולגות או הלקוחות בחו"ל לא תמיד מבינים את הסיטואציה. זו עבודה בעצימות גבוהה, והמשבר הנוכחי מייצר המון אתגרים ביצועיים."

"מנהל לפתע צריך להתמודד עם אותות מצוקה בקרב עובדיו שהוא אינו יודע איך לתת להם מענה: עובדים בתת-תפקוד, עובדים בתפקוד יתר, עובדים שבוכים, שמתפרקים, שמתבלבלים. אנשים שפורקים הכול בפגישת הדיילי, עובדים שלא עונים, שלא פותחים מצלמה בזום. ייתכן שגם המנהל עצמו חווה מצוקה אישית, אינו ישן בלילות. יש מנהלים שמתלבטים איך ובאיזו מידה לשתף את העובדים במצבם, איך לעשות את זה נכון, מצד אחד לא להיות קרים מדי, ומאידך לא לחשוף חולשה גדולה מדי מאחר שהעובדים צריכים להרגיש שיש משענת של יציבות."

דשא מפנה את הזרקור לתפקיד הקריטי של מחלקת משאבי אנוש. "התפקיד הקשה ביותר כעת הוא של צוות ה-HR, שהן לרוב נשים. הן צריכות להסתכל לכל הכיוונים, למנהלים שלמעלה ולעובדים שלמטה, לראות ולזהות ולהבין, ובמקביל לדאוג לאלה שבמילואים. הן הציר של האירוע בארגון. וגם הן לעיתים צריכות עזרה, מאחר שבמקרים רבים מדובר בנשים צעירות  עם ילדים ובעל במילואים. אני מנסה לספק להן כלים שיעזרו להן לזהות סימנים וכיצד להתמודד איתם."

במה את מתמקדת בהדרכות?

"יש צורך בסיוע רגשי. אנחנו מלמדים כיצד לזהות נורות אודומות, איך לפתוח ישיבת צוות, איך להתעניין בצורה רגישה בשלומם של העובדים. כשהסימנים מתחילים להיות אקוטיים, כדאי לפנות לעזרה מקצועית. יכולת השיתוף שלנו נמוכה למדי, אנחנו לא יודעים איך לדבר. זה נכון בעיקר לגבי גברים, וזו תעשייה עם דומיננטיות גברית. יש קושי לדעת כיצד להוציא החוצה דברים בצורה נכונה, כיצד לדבר עם אנשים באופן מיטיב, כיצד לשאול שאלות נכונות בצורה נכונה."

למידע נוסף אודות ההדרכות, בפנייה למייל: [email protected]

 

טכנולוגיות גילוי אש יצאה זמנית מקיבוץ ברור חיל שבדרום

בתמונה למעלה: גלאי להבה של טכנולוגיות גילוי אש על אסדת נפט בים סין

חברת טכנולוגיות גילוי אש (F&G Detection) הפועלת מקיבוץ ברור חיל שבצפון הנגב, דיווחה היום (ד')  שמתקניה לא ספגו נזק או פגיעה כלשהי עקב המלחמה, ובהתאם להוראות פיקוד העורף, אין כרגע מגבלות על הגישה והפעילות במתקניה בקיבוץ ברור חיל. יחד עם זאת, היא הסיטה לתקופת זמן מוגבלת את מרבית הפעילות שהתקיימה בקיבוץ ברור חיל אל מתקניה האחרים. להערכת החברה, המלחמה או המצב הביטחוני הנוכחי לא צפויים לפגוע מהותית בפעילותה העסקית בשנת 2023. "מערך הייצור והאספקה של פועל באופן רציף. החברה ממשיכה בפעילות מחקר ופיתוח בהתאם לתוכניות המקוריות, תוך התאמה למצב הביטחוני בהתאם להנחיות פיקוד העורף.

"החברה פועלת באופן רציף ומתמשך במטרה לצמצם ככל האפשר פגיעה עתידית בפעילותה, גם אם המצב הביטחוני יימשך. החברה ערוכה מבחינת תשתית הייצור, רמת המלאי ומקורות אספקה להבטיח את כל הצרכים ולעמוד בכל הדרישות לאספקה בחודשים הקרובים". חברת FGD הוקמה בשנת 2017 על-ידי היו"ר יחיאל ספקטור (מייסד ספקטרוניקס) והמנכ"ל חביב פרלמן.

החברה מפתחת ומייצרת גלאי להבה המבוססים על חיישנים אופטיים, אשר מותקנים בחברות מובילות כמו טסלה, ספייס אקס, האניוול, סימנס, שדה התעופה של לוס אנג'לס ועוד. בין השאר היא נמצאת כיום בתהליכי פיתוח של גלאי גז, אשר נמצאים בשלבי בדיקה בחברת התקינה HSE עבור חברת דלק גדולה. כיום החברה מעסיקה כ-40 עובדים, מחציתם בישראל ומחציתם בארה"ב, כאשר מתקני הפיתוח והייצור שלה פועלים משני מבנים שכורים בקיבוץ ברור חיל הסמוך לשדרות.

חברת F&G Detection נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-150 מיליון שקל. בשנת 2023 צמחו מכירותיה בכ-88% והסתכמו בכ-4.3 מיליון דולר. לפני כחודשיים נחתם הסכם הבנות עם חברת האניוול אשר מעוניינת לשווק את גלאי החברה ללקוחותיה. גלאי הלהבה של החברה מבוססים על טכנולוגיית IR וכוללים צילום וידאו המאפשר הקלטת אירועים וצפייה בזמן אמת. לאחרונה היא חתמה על הסכם להקמת קו ייצור של גלאים בקזחסטן, עבור תעשיית הנפט של המדינה. קזחטן מחזיקה בכ-3% מממאגרי הנפט בעולם. מטרת ההסכם היא להתחרות במכרזים ממשלתיים לאספקת גלאי להבה וגז לתעשיות הנפט והגז המקומיות.

A2 Global הקימה חמ"ל תמיכה בהזמנות מישראל

מפיצת הרכיבים האלקטרוניים A2 Global, הקימה צוות תמיכה מיוחד עבור ישראל והתעשייה הישראלית, אשר דואג לאספקה מיידית של ציוד ומערכות המוזמנות על-ידי הלקוחות הישראלים שלה. בצוות חברים כל מנהלי המחלקות הראשיות בחברה: רכש, בדיקות מעבדה ולוגיסטיקה. הם אחראים על כך שהקבוצות שהם מנהלים יתנו עדיפות לכל הזמנה המגיעה מישראל ולוודא שהיא נישלחת מיידית. מנכ"ל A2 Global Israel, אורן גדאל, סיפר ל-Techtime שהוא קיבל סמכות לאשר כל הזמנה ולהעבירה ישירות אל החמ"ל המיוחד. גדאל: "בימים רגילים ההזמנה מתעכבת שבועיים-שלושה כדי להשלים את כל בדיקות המעבדה ולקבל אישורי ייצוא לציוד מיוחד (ITAR). כעת אני עושה את זה בפחות מ-48 שעות, ובחלק מהמקרים בתוך 24 שעות. כאשר מגיעה הזמנה מחברה ביטחונית ישראלית, היא מקבלת טיפול מיידי. הכל זז הצידה".

חברת A2 Global היא מהספקיות המרכזיות של רכיבים לתעשיית האלקטרוניקה ולתעשיות הביטחוניות. החברה הוקמה בשנת 2018 בעקבות מיזוג בין המפיצות האמריקאיות America II ו-Advanced MP Systems, שהן בעלות ותק של כ-30 שנה בתעשיית אספקת הרכיבים. כיום היא פועלת בפריסה גלובלית ומפעילה מחסני לוגיסטיקה ומעבדות בדיקת רכיבים בכל השווקים המרכזיים: אמריקה, אירופה ואסיה. אורן גדאל מספר שהתמיכה בישראל בחברה היא מקיר לקיר. "קיבלתי עשרות מיילים מעובדים מכל אתרי החברה שמביעים זעזוע ושואלים כיצד אפשר לסייע. ביקשתי לזרז את האספקה לישראל, ובתגובה התגייסה הנהלת החברה מיידית והקימה צוות מתוגבר שייתן לישראל עדיפות עליונה".

החברה העמידה לרשותנו את המערך הלוגיסטי שלה

"פנו אלי מאחד החמ"לים האזרחיים הגדולים שניסה להביא ציוד ציוד אלקטרוני רגיש בשווי מיליון דולר המיועד ליחידות קצה. הבעיה היתה שזהו ציוד מיוחד מאוד הדורש רשיונות ITAR מחמירים. החברה התגייסה למאמץ וריכזה אותו החל מרמת המנכ"ל. עירבנו חברות ביטחוניות ישראליות, גנרלים אמריקאים לשעבר וגורמים נוספים העובדים עם החברה בתחום הביטחוני בארה"ב, והצלחנו להשיג את האישורים ולהביא את הציוד לארץ. בדרך כלל צריך להמתין לפחות  8-10 שבועות, אם בכלל מקבלים עבורו אישור".

התמיכה יוצאת הדופן הזאת הזאת חורגת מתחומי העיסוק המסורתיים של החברה. "אני מפעיל קניינים על מוצרים שמעולם לא עסקנו בהם כמו שחפ"צים או קסדות. למעשה, החברה העניקה לי גישה אל מערך רכש גדול מאוד הנמצא בכל העולם, ואני עושה לו המרה מרכיבים אלקטרוניים לכל מה שצריך כדי להגן על מדינת ישראל. חברת A2 Global מאפשרת לי להשתמש במערך הלוגיסטי שלה ללא כוונת רווח. הם משתפים פעולה באופן מלא ועושים את כל מה שאפשר". החברה גם מפעילה מדיניות פיננסית חדשה בנוגע להזמנות הדחופות מישראל: "אין עיכובים בגלל סוגיות פיננסיות, גם כאשר יש לקוחות המפגרים בתשלומים או בעיות אחרות. אנחנו עובדים בשיטת 'נעשה ונשמע' – עכשיו מספקים מה שצריך, ואת הבעיות נפתור אחר כך".

רשות החדשנות מקימה ערוץ מהיר לתמיכה פיננסית בסטארט-אפים בעת המלחמה

בתמונה: מנהל רשות החדשנות דרור בין

רשות החדשנות הודיעה על השקת ערוץ מענקים מהיר בהיקף ראשוני של 100 מיליון שקל, המיועד לתמיכה בחברות הזנק שהמלחמה פגעה ביכולתן לגייס הון. הערוץ יפעל במסגרת מסלול קרן המו"פ, ומיועד לסייע לחברות ישראליות הזקוקות למזומנים נוספים לצלוח את תקופת הלחימה. מדובר בעיקר בחברות המתמודדות עם בעיית ניצול מלא של יתרת המזומנים (Runway קצר) ומתקשות לגייס מהמשקיעים הון גישור בזמן המלחמה. הערוץ פועל במתכונת של 50% השלמה מהמשקיעים הפרטיים, כלומר שהיקף ההון הזמין בידי החברות צפוי להגיע לכ-200 מיליון שקל. הרשות הודיעה שבדיקת הזכאות ומתן התשובות יבוצעו במהירות. ההגשה תתחיל כבר בחודש נובמבר 2023.

המסלול מיועד לחברות טכנולוגיה הנמצאות בשלב פיתוח מוצר או תחילת מכירות, כולל חברות הנמצאות בסבב גיוס פעיל, אשר להן נכסים טכנולוגיים משמעותייםמנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, אמר שענף ההייטק המתמודד במהלך השנה האחרונה עם ירידה בהיקף ההשקעות, וכעת גם מושפע ממצב הלחימה. "אנו מחוייבים לתת לחברות רשת ביטחון מספקת כדי שההייטק הישראלי יצליח להתעצם ביום שאחרי. מטרת המענק ושורת ההקלות היא לספק מימון גישור להתמודדות עם האתגרים שמציב מצב החירום ולתמוך בחברות מצוינות אשר מצויות במצוקה זמנית בשל מצב הלחימה. חלקן חוות קשיים תזרימים, עיכובים וביטולים מול משקיעים פוטנציאליים והשהייה של פרויקטים משמעותיים ופיתוחים טכנולוגיים".

הקלות נוספות של הרשות

בנוסף, לאור האתגרים שמציבה מלחמת "חרבות הברזל" רשות החדשנות אישרה שורה של הקלות וצעדים תומכים לחברות הייטק כדי לסייע להן להתמודד עם הקשיים שעולים מאז פרצה המלחמה. ההקלות אושרו בתוקף מידי ולמשך 90 יום.

ההקלות הן:

  • בעקבות פניה לאיחוד האירופי ולמנהלי תכנית הורייזן לדחייה של מועדי ההגשה בעקבות המלחמה: עודכנו כי מועד ההגשה במסלול היחידני EIC Accelerator נדחה לבקשתנו בכ- 20 יום (מה 19/10 ל 8/11) , במסלול Pathfinder Challenges  נדחה מועד ההגשה מה 18/10 ל 25/10  –  מדובר בצעד משמעותי שמעניק  לחברות ההייטק הישראליות אורך נשימה של עוד כ 20 יום להגשות.  חשוב לציין כי מדובר  במסלול מענקים משמעותי מאוד לחברות, כאשר חברות זוכות צפויות לקבל מענק  של עד  2.5 מיליון יורו מענק בנוסף יכולות לקבל השקעת equity של עד 15 מיליון יורו.  עוד חשוב לציין כי רק במרץ האחרון  קיבלו 5 חברות יחד כ 50 מיליון יורו במענקים וב Equity .
  • הרחבת מועד הגשת תיקונים והבהרות: המועד להגשת הבהרות ותיקונים לבדיקת בקשות חדשות שהוגשו יוארך מעבר לחלון הסטנדרטי של 48 שעות.
  •   דחיית מועד להצגת מימון משלים לתקופה נוספת של עד 3 חודשים: חברות יהיו רשאיות לדחות את המועד להצגת מימון משלים לתקופה נוספת של עד 3 חודשים, מעבר לתקופה הראשונית של 60 הימים שנקבעה בנוהל. עיכוב בחתימה על מסמכי הפעלת תיק: לחברות יהיו 60 ימים נוספים, מעבר לתקופה הראשונית של 60 יום שנקבעה בנוהל, לחתום  על מסמכי הפעלת תיק. הקלה באימות חתימות: אימות החתימות על דוחות ומסמכים שיוגשו לרשות יתגמש וניתן יהיה לביצוע בזום. הגשת דוחות ללא עותקים סרוקים: חברות רשאיות להגיש דוחות במערכת החברות ללא צירוף עותקים סרוקים.
  •     הארכת מועד הגשת דוחות תקופתיים: המועד האחרון להגשת דוחות תקופתיים יוארך בשלושה חודשים נוספים מעבר לתקופה הראשונית של 60 הימים שנקבעה בנוהל.
  •     הרחבת המסלול הירוק: חברות יוכלו להגיש דוחות תקופתיים הכוללים חריגה עד לגובה של 20% בתת סעיף תקציבי, ללא צורך בהגשת בקשה לשינויים.
  •     דוחות תקופתיים קצרים יותר: חברות יכולות להגיש דוחות תקופתיים לתקופה קצרה משלושה חודשים מבלי להמתין לתום תקופת הדיווח על מנת לאפשר תזרים מזומנים שוטף.
  • בקשות נוספות לשינויי תכנית: מותרת בקשה נוספת לשינויים בתכנית מאושרת, בנוסף לשתי הבקשות שניתן כיום להגיש.
  •     בקשה לשינויים מעבר למועד שנקבע: בתאום עם הרשות ניתן להגיש בקשות לשינויים גם לאחר המועד הנקוב בנהלים.
  •     בקשות לשינויים מהותיים: חברות יכולות כעת להגיש בקשות לשינויים מהותיים גם במועד סגירת התיק, גמישות שלא הוענקה קודם לכן בהליך.
  •     הארכה לדוחות סופיים: המועד האחרון להגשת דוח טכני סופי ודוח פיננסי סופי מוארך בשלושה חודשים נוספים מעבר לתקופה של 90 הימים שנקבעה בנוהל.
  •     ביקורת סופית ללא ביקור רו"ח: לחברות יש אפשרות לבקש כי תבוצע ביקורת סופית ללא ביקור של רואה חשבון מוסמך (רו"ח) מטעם הרשות בחברה.
  •     הכרה בהוצאות שנצברו: בדוח הכספי הסופי יוכרו כעת הוצאות שנצברו בתקופת המחקר והפיתוח המאושרת, אשר שולמו בפועל ונפרעו לא יאוחר מ-120 יום מתום תקופת המו"פ המאושרת. בעבר, הוכרו רק הוצאות ששולמו ונפרעו תוך 60 יום מתום תקופת המו"פ.
  •     פריסה או דחיה של תשלומי תמלוגים והתחייבויות: הרשות הציגה נוהל המאפשר פריסה או דחיה של תשלומי תמלוגים והתחייבויות שוטפות אחרות, בכפוף לתשלום הפרשי ריבית והצמדה. אישור פרטני יינתן  על ידי  ועדת פריסות ייעודית.
  •     אי עיכוב תשלומים בגין חובות שאינם עולים על 10,000 ש"ח: הרשות לא תעכב תשלומים לחברות בשל חובות שוטפים לרשות אם הסכום לא יעלה על 10,000 ש"ח לתקופת הדיווח האחרונה.
  •     אי עיכוב תשלומים עקב היעדר תעודת רו"ח: תשלומים לחברות לא יעוכבו עקב אי הגשת דו"ח רו"ח

התעשייה נערכת למלחמה ממושכת

בתמונה למעלה: ציוד צבאי מגיע בתובלת חירום מארה"ב. צילום: משרד הביטחון

תעשיית האלקטרוניקה בישראל, ובמיוחד התעשיות הביטחוניות עוברות למתכונת עבודה קדחתנית כדי לעמוד בצורכי הצבא. החברות הביטחוניות נכנסו למעין מצב מלחמה: עבודה מסביב לשעון ובסופ"ש, גיוס בזק של עובדים זמניים והקדמת אספקות. לפי חלק מהערכות, החברות הבטחוניות הצליחו לגייס במאמץ הבזק של הימים האחרונים קרוב ל-20 אלף עובדים. הצרכים החדשים של התעשיות הביטחוניות באים לאחר שנה של מכירות חסרות תקדים בגלל המלחמה באוקראינה.

מדובר בהצטיידות דחופה. כך למשל, היום (ד') דיווח משרד הביטחון על רכש מהיר של אלפי כלי נשק ארוכים מסוג M4 לכיתות הכוננות, המיוצרים בישראל על-ידי וחברת אמתן וחברת IWI ועל הקצאת תקציב של כ-13 מיליון שקל לפריסת מרכיבי ביטחון חיוניים ומצילי חיים בישובים מאוימים. החברות מתמודדות עם אתגר כפול: מצד אחד, הצורך להגביר את תפוקת הייצור כדי לתמוך במאמץ המלחמתי של ישראל, ומנגד למצוא מענה למחסור בכוח אדם, שנוצר בין היתר בשל גיוס עובדים רבים בצו 8. זו בעיה המטרידה גם חברות סטארט-אפ רבות, שבחלק מהמקרים רבע או שליש מעובדיהן גוייס לצבא.

הזמנות דחופות של מערכות ביטחוניות

בסוף השבוע פרסמו חלק מהחברות הבטחוניות מודעות לגיוס עובדים זמניים שימלאו את השורות. כך למשל, אלביט פרסמה בפייסבוק מודעה לגיוס עובדים לקו הייצור למשך תקופה של חודשיים, והתעשייה האווירית הודיעה שהיא מספקת "מענה מיידי לצורכי הלחימה. כל עובדי החברה כאיש אחד מגוייסים לטובת המערכה". מנכ"ל קבוצת אימקו המספקת מערכות מהותיות לרק"מ של צה"ל דוגמת נגמ"שים וטנקים, אריאל קנדל, סיפר ל-Techtime שכל החברות בקבוצה נרתמו למאמץ המלחמתי.

"חלק מהעובדים גוייס למילואים. אנחנו עובדים מסביב השעון כדי להגביר את תפוקת הייצור ולספק את כל הדרוש לכוחות הבטחון. חלק ממפעלי החברה עובדים כמפעל חיוני, במשמרות ובסופי שבוע על-מנת לעמוד בצורכי משרד הביטחון". יצרנית שביקשה להשאר בעילום שם דיווחה על הזמנה דחופה של עשרות אלפי מרעומים, חברת PM קיבלה דרישות לעבור לייצור מיידי של מערכות ביטחוניות, ואחת מהיצרניות הפרטיות הגדולות בארץ דיווחה שהיא החלה בייצור דחוף של מערכות ביטחוניות.

חברת נקסט ויז’ן (Next Vision), המפתחת מצלמות מיוצבות לרחפנים וכלי-רכב צבאיים, דיווחה על הזמנה דחופה בהיקף של 2 מיליון דולר לאספקה מיידית כבר מהחודש הזה. אומנם החברה לא ציינה מי הוא הלקוח, אולם מכיוון שהיא מסרה ששווי העיסקה אינו כולל מע"מ, ניתן להניח שמדובר במשרד הביטחון. גם חברת סמארט שוטר (Smart Shooter) מקיבוץ יגור, המפתחת מערכות בקרת אש המשפרות את כושר הדיוק של נק"ל, הגבירה את קצב הפעילות. "החברה מבצעת מאמצים ממוקדים לאספקת חירום של כל המערכות הדרושות ומתן מענה מבצעי ולוגיסטי מיידי. מערכות Smash מתוצרת החברה משמשות את צה"ל מזה שנים רבות. החברה עובדת מסביב לשעון בתיאום מלא עם צה"ל, על-מנת לוודא שהצבא מקבל את כל הדרוש לו".

היערכות למלחמה ארוכת טווח

אולם לא רק הייצור הביטחוני משנה את סדרי העדיפויות בתעשיית האלקטרוניקה. חשש הלקוחות ממלחמה ארוכה וקשה, מאלץ את היצרנים להיערך מחדש. מנכ"ל קבלנית הייצור PM, מיקי אדלר, סיפר ל-Techtime שהחברה האריכה משמרות כדי לחפות על גיוס חלק מהעובדים. "יש לקוחות אשר מנסים להקדים אספקות כדי להגדיל את מלאי החירום שלהם. התארגנו באופן מסודר ואנחנו נותנים בינתיים שירות מלא. יש לנו מפעל במרכז ומפעל בצפון, ואנחנו מפזרים את המלאים שלנו במספר אתרים".

גם מנכ"ל RH, יעקב לוי, מספר על תופעה דומה: "לקוחות מתחום הציוד לתעשיית השבבים ביקשו לקדם אספקות כדי להיערך למצב שבו המלחמה תתמשך או תתפשט, אולם זו לא תופעה מרכזית. אנחנו פועלים במתכונת מלאה. כמה עשרות עובדים גוייסו. אנחנו מעסיקים 900 עובדים והדבר אינו משפיע על כושר העבודה שלנו. האתגר המרכזי שלנו הוא תמיכה בעובדים וניתוח ספקים וחומרי גלם כדי לוודא שלא ניתקע בלי חומרי גלם בגלל מיעוט הטיסות. כמעט בכל יום יוצאת מכאן משאית עם ציוד שאנחנו תורמים ליחידות בצפון או בדרום הארץ. אנחנו לא מכירים היערכות ספציפית באזור שלנו לקראת אפשרות של מלחמה בצפון".

טיל פגע במחסן של לנדא

חברת לנדא דיגיטל פרינטינג (Landa) מתמודדת עם הבעיה הזו כבר מהיום הראשון של המלחמה, לאחר שטיל פגע במחסן חברת שילוח בדרום הארץ, שבו אוחסנו חלקים למכונות דפוס דיגיטליות מתוצרתה. החברה מסרה שמלאי החלקים מפוזר במספר מחסנים ולכן הפגיעה לא תורגש באספקות בטווח הקרוב. יחד עם זאת, נודע שהחברה ביקשה ממספר ספקים לזרז את הייצור כדי לשמור על מדיניות אחזקת מלאים לצריכה של כחצי שנה קדימה.

לאחד כוחות בין מפעלים

מלי ביצור-פרנס, מנכ"לית קבוצת Tefen ויו"ר המכון לייצור מתקדם, סבורה כי התפקוד התקין של התעשייה הישראלית יהיה נדבך קריטי בניהול המערכה. "אנחנו עדיין תחת 'ערפל קרב', אך ברור שלמצב המלחמתי עשוי להיות השפעה משמעותית על הפיריון בתעשייה. האנשים שגויסו הם עמודי התווך של התעשייה, העובדים המיומנים ביותר. לכך יש להוסיף את הצפי לפגיעה במערכת החינוך ואת ביטול היתרי העבודה לעובדים פלסטינים. בחלק מהמפעלים יש כעת תפוסת כוח אדם של 20%-40%."

אחת מהמלצותיה היא לקדם שיתופי פעולה בין מפעלים. "ישנם מפעלים שחווים או יחוו ירידה בביקושים, וייתכן שיהיה נכון להסיט עובדים ממפעלים אלה למפעלים שדווקא חווים עלייה בביקושים על רקע המצב, כמו למשל ייצור בטחוני, אך סובלים ממחסור בידיים עובדות. אפשר לגבש מנגנוני גיוס עובדים, שיאפשרו לגייס עובדים מיומנים למשרות מפתח שכעת נוצר בהן חסר בשל הגיוס למילואים. חשוב גם שהממשלה תעודד פרויקטים ותקצה משאבים לעידוד התעשייה והייצור".

ביצור-פרנס מפנה את תשומת הלב לפעילות ברשתות החברתיות בעולם שנועדה לפגוע בתעשייה הישראלית. "יש קמפיין סייבר ופייק ניוז, שמטרתו לפגוע באמון בתעשייה הישראלית. מופצות ידיעות שקריות על כך שיכולות הייצור של ישראל נפגעו קשות, כאשר המטרה היא להביא לביטול הזמנות. חשוב לצאת במסע תקשורתי שיזים זאת".

Varonis שיכנה במשרדיה בהרצליה 250 מפונים מהדרום ומהצפון

בתמונה למעלה: קבלת שבת בקפטריה של חברת וארוניס

חברת אבטחת הסייבר Varonis אירגנה מחדש את משרדיה בהרצילה פיתוח והפכה אותם לאכסניית מקלט עבור מפונים מהדרום. החברה ניצלה את ההזדמנות שעובדיה בישראל עובדים היום מהבית והמשרדים ריקים. לאחר שפרצה המלחמה, החברה אירגנה בתוך 27 שעות את משרדיה והתאימה אותם למגורים. היא רכשה מזרונים, מצעים, עגלות לתינוקות ולולים והתקינה מקלחות מאובזרות, חדר הנקה והחתלה וציידה את המטבחונים ואת הקפטריה הגדולה במזון ובממתקים.

מאחר שחלק מהמפונים הם דתיים, נפתח במקום בית כנסת (כולל הבאת ספר תורה), והמעליות המשרדיות עברו השמשה לעבודה במתכונת של מעליות שבת. היום (ג') החברה דיווחה שהיא אספה עבור המשפחות גם תרומות של בגדים וגייסה רופאי גוף ונפש. וארוניס מסרה שהמתקן הגיע לתפוסה מלאה ומאחסן 250 תושבים שפונו מאופקים, שדרות, אשקלון, ישובו העוטף וקריית שמונה. מטרת הפרוייקט היתה לספק פתרון מיידי למפונים, וכעת היא עושה מאמצים לסייע להם במציאת פתרון דיור ארוך טווח.

חברת וארוניס הוקמה בשנת 2005 ופועלת מלונדון, ניו יורק והרצליה. היא מספקת פתרונות הגנה על מידע ארגוני באמצעות חבילת התוכנות Varonis Data Security Platform אשר מאתרת איומים פנימיים וחיצוניים ופועלת בסיוע מרכז בקרה העוקב אחר הפעילות ברשת של הלקוחות ומאוייש על-ידי מומחי הגנת סייבר. בשנה האחרונה החברה מיישמת אסטרטגיה חדשה, המבוססת על פתיחת מרכזי נתונים מאובטחים, שבהם הלקוחות מקבלים שירותי ענן מאובטחים. בחודש אפריל 2023 היא פתחה מרכז נתונים בסידני, אוסטרליה, באוגוסט 2023 היא פתחה מרכז נתונים בבריטניה המספק שירותים לחברות אירופיות, ולפני כשבוע היא חנכה את המרכז השלישי שלה, בטורונטו, קנדה. כיום החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-3.6 מיליארד דולר.

בקשה מקצין צנחנים ייצרה קו הרכבות של מטעני-שדה לטלפונים

עסק משפחתי מנהרייה החל לספק מטעני טלפונים לחיילים המותאמים לעבודה בתנאי שטח, אם באמצעות קבלת חשמל ממצבר הרכב או הנגמ"ש ואם באמצעות פנל סולארי הטוען סוללה. זאת כדי לאפשר טעינה גם במצבים שבהם החיילים אינם יכולים להפעיל את מנוע הרכב הצבאי. מאחורי היוזמה הזאת עומדים בני הזוג שי ותואר ביטון מנהריה, אשר מפעילים את החברה המשפחתית הקטנה Solarit, המייצרת מערכות אגירה סולאריות אזרחיות. עד היום הם ייצרו בהתנדבות 60 מערכות טעינה שסופקו לחיילים בכל הגזרות, ומתמודדים כיום עם בקשות רבות המגיעות מהשטח.

בשיחה עם Techtime סיפר שי שבדרך כלל הם מרכיבים ומייצרים את המערכות ללקוחות הזקוקים לפתרון אנרגיה אמין וזול. "מדובר במקומות שבהם יש הפסקות חשמל מרובות, קרוואנים, לקוחות מהמגזר הערבי הזקוקים לאנרגיה עבור סככות בשטח, חברות המפעילות משרדים ניידים באתרי בניית תשתיות עפר, משפחות חרדיות המשתמשות בהן בתור מערכות שבת, וכדומה".

כיצד התחלתם לייצר מטעני-שדה לטלפונים סלולריים?

שי ביטון: "בתחילת המלחמה התקשר אלי קצין צנחנים וביקש לקנות מערכת סולארית שיכולה לטעון 4 טלפונים. התחלתי לברר איתו איזה מקורות יש להם ומהו הצורך שלהם. האם יש מצבר רכב 12V שהם יכולים להשתמש בו, והאם הם זקוקים לפתרון לכל היחידה או הגדוד. התברר שזה בדיוק מה שהם צריכים, וכך עלה הרעיון. מייד התחלנו להרכיב מטענים אשר מתחברים לסוללת הרכב וכוללים מחברי USB לטעינת טלפונים. אנחנו מקבלים בקשות מהרבה יחידות ושולחים המטענים באמצעות מתנדבים לכל הארץ. אנחנו מקבלים פניות ישירות מחיילים, מקצינים ואפילו מהורים של חיילים. ליחידה לאיתור נעדרים בדרום ולמחסום כברי תרמנו מזוודה הכוללת פנלים סולאריים, סוללה, בקר טעינה ומטענים לטלפונים".

שי ביטון עם מטענים שיוצרו עבור החיילים במעבדת סולאריט בנהרייה
שי ביטון עם מטענים שיוצרו עבור החיילים במעבדת סולאריט בנהרייה

אתם חברה משפחתית קטנה, כיצד אתם ממנים את המבצע?

"התחלנו בייצור בהתנדבות על חשבוננו. מדובר בעלות גבוהה. מטען USB עולה 100 שקל ורכיבים למזוודה סולארית עולים כ-2,000 שקל. כעת אנחנו גם מתחילים לקבל תרומות באמצעות ביט. התרומות משמשות לרכש חומרי הגלם, לא לכיסוי העבודה שלנו. כאשר אנחנו מקבלים תרומה אנחנו מייצרים מערכת ורושמים עליה את שם המשפחה או התורמים שעזרו לייצר אותה".

שי פירסם הודעה בפייסבוק שבה הוא מבקש סיוע בהשגת רכיבים ותמיכה בעלות הייצור: "מכירים חיילים בשטח שתקועים בלי אפשרות להטעין את הסלולרי? תפנו אותם אלי! מדובר במטען נייד המבוסס על חיבור למקור חשמל של 12V (דוגמת מצבר של רכב) ומתח יציאה של 5V. כמעט כל טנק, נגמ"ש או חיילים הישנים בשטח צריכים את זה. אני משתדל להכין כמה שיותר. מי שרוצה לעזור, אני מחפש שקעי USB/12V. אם בא לכם לשלוח להם אחד באהבה מכם, מוזמנים לתרום כל סכום שבא לכם בביט".

המזוודה הסולארית שניתרמה ליחידה לאיתור נעדרים
המזוודה הסולארית שניתרמה ליחידה לאיתור נעדרים

יצירת קשר עם שי או תואר ביטון: 053-7118100

עמוד הפייסבוק של סולאריט: Shai Solarit

"שמירה על המשך הייצור היא הצו 8 שלנו"

בתמונה למעלה: איתן חמרי. "ייצור הוא חלק מהתשובה שלנו למרצחים האלה". צילום: דוד גארב

למרות המלחמה, הייצור האלקטרוני בישראל ממשיך כמעט כסדרו. סמנכ"ל התפעול של חברת רד, איתן חמרי, סיפר שהתחושה העולה מקבוצת הקשר הפנימית של פורום סמנכ"לי התפעול בהייטק, היא שהתעשייה ממשיכה לפעול במלוא המרץ. "זוהי קבוצת התארגנות לא רשמית. אנחנו משתפים בינינו בעיות וצרכים, וכשמישהו נתקל בקשיים הוא פונה אל הקבוצה בבקשות עזרה. כרגע יש שקט מוחלט בקבוצה, מה שאומר שמבחינת הייצור אני לא רואה סימני מצוקה".

התקשרנו אל חמרי כדי לשמוע על מצוקת שרשרת האספקה המתפתחת עקב המלחמה, וקיבלנו תגובה אחרת לגמרי: "ליבנו עם תושבי הדרום, עם משפחות החטופים, הנרצחים ועם משפחות הלוחמים שנפלו בגבורה רבה. המשך הייצור הוא חלק מהתשובה שלנו למרצחים האלה. מאוד שמחתי שבית הדפוס של בארי חוזר מיד לפעילות. זוהי הרוח הנכונה". חברת רד מפתחת מייצרת פתרונות תקשורת. החברה מעסיקה כיום כמה מאות עובדים, כאשר תשתית הייצור העצמית שלה כוללת מפעל ייצור בשטח של 8,000 מ"ר בהר חוצבים בירושלים הכולל מספר קווי SMT, וחטיבת זיווד, בדיקות סופיות, אריזה ומשלוחים הפועלת מתל אביב.

בתעשייה מדווחים על התפתחות משבר בשרשרת האספקה עקב הפחתת מספר הטיסות לישראל. אתם ערוכים לכך?

"בינתיים אנחנו עובדים כרגיל ומספקים מוצרים, ועדיין לא מרגישים בעיה של משלוחים או הגעת רכיבים. תקופת המחסור ברכיבים עקב הקורונה הביאה אותנו להצטייד במלאי גדול מראש ולהיות ערוכים למשבר אפשרי ברכיבים. זה איפשר לנו להיכנס לארוע הזה כשאנחנו עם מספיק חומרי גלם. אני בטוח שאם תתעורר בעיה, הטיסות יגיעו ליעדים לידינו כמו קפריסין או אתונה, ומשם חברות תעופה ישראליות יבצעו טיסות קצרות טווח. כיום לאחר המשבר העולמי ברכיבים, היצרנים מחפשים כל דרך לדחוף רכיבים. ולכן גם אם המשלוח יתארך לשבועיים במקום שבוע, הדבר לא ייצר משבר מדאיג".

כיצד בנויה שרשרת האספקה שלכם?

"אנחנו שולטים על שרשרת האספקה באופן בלעדי, והרכש של כל חומרי הגלם נעשה על-ידינו בלבד. חלק מהייצור שלנו נעשה באיוניקס בפיליפינים. אנחנו עובדים במודל משולב. מייצרים בבית וקודם כל ממלאים את המפעל המקומי. רק אחר כך מבצעים ייצור משלים בקבלנות משנה (EMS). כשיש תנודות, הזעזועים נספגים על-ידי קבלן המשנה. לכן המפעל תמיד מלא בעבודה ומצליח לפעול בצורה יעילה ותחרותית. אנחנו מנהלים את הרכש, גם עבור המוצרים המיוצרים באיוניקס.

"צריך לזכור שהקבלנים לוקחים 5-10 אחוז על הרכש. השליטה ברכש גם עוזרת לנו להפחית עלויות בזכות היתרון לגודל. לכן המחוייבות של הספקים אלינו מאוד גבוהה, והם נענים לבקשותינו לקבל עדיפות. לכן גם אם יש איחורים בטיסות, היצרן נותן לך עדיפות ומקצר את זמני האספקה. זה מתקזז עם בעיית הפחתת מספר הטיסות".

כיצד שומרים היום על המשכיות הייצור?

"אנחנו למודי נסיון. אני כמעט 35 שנים ברד, וכל חיי עסקתי בתפעול וייצור. עברנו תקופות מאתגרות כמו מלחמת המפרץ ב-1991, הקורונה ועוד. הפעם יש היבט נוסף שלא נתקלתי בו בעבר – הצורך לחזק ולהעלות את מורל העובדים. אין אף עובד, אין אף ישראלי, שלא נגע באסון הזה. גם הלב של העובדים שלנו נקרע מהדברים שאנחנו רואים. זהו משהו שאנחנו נותנים עליו את הדעת, וזה אומר שראשי הצוותים מקבלים עידכונים על כל מי שבני משפחתם נפגעו או קיבלו צו 8, ונמצאים בקשר יומיומי עם כולם. החברה שולחת חבילת הזדהות לכל משפחה שיש אצלה צו 8 ואנחנו מנהלים שיחות משותפות במפעל.

"הצוות הניהולי שלנו צמח מתוך המערכת, והעובדים זה הנכס העיקרי שלנו. האנשים הרגישו צורך לבוא ולתת כתף. ביום ראשון לאחר השבת השחורה הגיעו 50% מהעובדים, ומייד אחרי זה חזרנו לתפוסה מלאה. אני מרגיש שהם ראו בעבודה מעין צו 8. זו הרוח של האנשים שאני רואה בזווית של הייצור. אנחנו לא מתכוונים לוותר. נעשה הכל כדי להמשיך ולייצר כרגיל". חשוב לחמרי להדגיש ששימור הייצור הוא חלק מהמאמץ המלחמתי הלאומי: "הוא מבטא את הרצון הזה לומר שהם לא ישבשו את חיינו. אם כל אחד יעשה את המלחמה הקטנה הזאת, אז אנחנו כמדינה נוכיח שאנחנו פה בשביל להישאר ולא יוציאו אותנו מכאן".

לאחד כוחות בין מפעלים

מלי ביצור-פרנס, מנכ"לית קבוצת Tefen ויו"ר המכון לייצור מתקדם, סבורה כי התפקוד התקין של התעשייה הישראלית יהיה נדבך קריטי בניהול המערכה. "אנחנו עדיין תחת 'ערפל קרב', אך ברור שלמצב המלחמתי עשוי להיות השפעה משמעותית על הפיריון בתעשייה. האנשים שגויסו הם עמודי התווך של התעשייה, העובדים המיומנים ביותר. לכך יש להוסיף את הצפי לפגיעה במערכת החינוך ואת ביטול היתרי העבודה לעובדים פלסטינים. בחלק מהמפעלים יש כעת תפוסת כוח אדם של 20%-40%."

מלי ביצור-פרנס

אחת מהמלצותיה היא לקדם שיתופי פעולה בין מפעלים. "ישנם מפעלים שחווים או יחוו ירידה בביקושים, וייתכן שיהיה נכון להסיט עובדים ממפעלים אלה למפעלים שדווקא חווים עלייה בביקושים על רקע המצב, כמו למשל ייצור בטחוני, אך סובלים ממחסור בידיים עובדות. אפשר לגבש מנגנוני גיוס עובדים, שיאפשרו לגייס עובדים מיומנים למשרות מפתח שכעת נוצר בהן חסר בשל הגיוס למילואים. חשוב גם שהממשלה תעודד פרויקטים ותקצה משאבים לעידוד התעשייה והייצור".

ביצור-פרנס מפנה את תשומת הלב לפעילות ברשתות החברתיות בעולם שנועדה לפגוע בתעשייה הישראלית. "יש קמפיין סייבר ופייק ניוז, שמטרתו לפגוע באמון בתעשייה הישראלית. מופצות ידיעות שקריות על כך שיכולות הייצור של ישראל נפגעו קשות, כאשר המטרה היא להביא לביטול הזמנות. חשוב לצאת במסע תקשורתי שיזים זאת".

אייל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה במתקפת הטרור: "כולם אהבו אותה"

[בתמונה: אייל וולדמן בריאיון ב-CNN. צילום מסך]

היום נודע כי בין 260 הנרצחים והנרצחות במסיבת הטבע ליד קיבוץ רעים ביום שבת היתה גם דניאל וולדמן, בתו של מייסד חברת מלאנוקס אייל וולדמן. דניאל, בת 24 במותה, נולדה בפאלו אלטו והיתה בתו הצעירה של וולדמן. היא נרצחה ביחד עם בן זוגה, נעם, שהיה בן 26. אייל וולדמן התראיין לרשת CNN וסיפר כי השניים עברו להתגורר באחרונה ביחד ותכננו להתחתן. יהי זכרם ברוך.

בריאיון לרשת CNN, שהתקיים שעות ספורות בלבד לאחר שנודע לו על הירצחה של בתו, סיפר וולדמן בדמעות על בתו. "היא היתה אדם מדהים. כל מי שפגש אותה אהב אותה. היא לא עשתה שום דבר רע לאף אחד."

וולדמן סיפר על רגעי האימה. "בתחילה קיווינו כי היא בין החטופים וכי ניפגש שוב." לדבריו, בני המשפחה איתרו את מיקומה באמצעות איכון הסמרטפון והשעון החכם שלה. היא נמצאה ברכב שנורה מכל עבר על ידי מספר מחבלים של החמאס. וולדמן הגיע למקום והעיד: "ראיתי בדיוק איך היא נרצחה – בירי משני כיוונים על ידי שלושה או חמישה מחבלי חמאס. מהקליעים שנמצאו נראה כי הירי על הרכב בוצע על ידי לפחות שלושה רובים."

דניאל ונעם היו בני זוג מזה שש שנים, ובפגישתה האחרונה עם אביה וולדמן היא בישרה לו כי בכוונתה להתחתן. "בן זוגה נעם היה איש מדהים. הם היו ביחד שש שנים ועברו לגור ביחד לפני מספר שבועות. הם הלכו למסיבה כדי לחגוג אהבה ושלום, ונרצחו על ידי בני אדם ללא צלם אנוש. כעת הם ייקברו יחד".

דניאל ונעם ז"ל, מתוך דף הפייסבוק של אייל וולדמן

תחת ניהולו, מלאנוקס תמיד נשאה את דגל הדו-קיום בין ישראלים לפלסטינים. החברה אף הקימה שלושה מרכזי פיתוח בשכם, בעיר רואבי ובעזה.

"אני הייתי מהראשונים שהעסיקו פלסטינים. התייחסנו אליהם כאל עובדינו הישראלים, מתוך תקווה לשלום. ישראל תגן על עצמה. אנחנו צריכים להבהיר לתושבי עזה שדבר כזה לא יקרה שוב, זו פעולה של הגנה עצמית, כדי להגן על הגבולות והתושבים שלנו. גם היום ידינו מושטת לשלום, אנחנו רוצים ללמוד לחיות ביחד. ישראל תגן על עצמה, לאחר מכן נצטרך לפתור כמה דברים בתוך המדינה. ישראל תישאר חזקה בטווח הארוך."