בתמונה למעלה: ראש מפאת, ד"ר דניאל גולד. צילום: דרור סיתהכל, לנס הפקות

"ישראל זקוקה לקונסטלציות לוויינים שיאפשרו רציפות מידע ואיסוף מעל כל המזרח התיכון עם גישה מלאה לצה"ל וכל מערכת הביטחון". כך אמר היום (ג') ראש מנהלת החלל במפא"ת במשרד הביטחון, אבי ברגר, במהלך כנס דיפנס-טק (Defense Tech Summit) של המרכז למחקר סייבר באוניברסיטת תל אביב. לדבריו, מלחמת חרבות מתנהלת ב-7 זירות במקביל, כשכמה מהן נמצאות במרחק של כ-2000 ק"מ מישראל. לדבריו, "איראן משתרעת על-פני 1.6 מיליון קילומטרים רבועים, מה שהופך את החלל למימד קריטי בפעילות המבצעית של צה״ל".

ברגר אמר שאחד מלקחי המלחמה הוא שיש צורך לנצל את מימד החלל בצורה אפקטיבית ולאפשר קבלת מידשע בזמן אמת בכל הזירות. "לוויין עובר מאיראן לישראל בתוך דקות בודדות ומעביר את המידע למערכי הש״וב שלנו קרוב לזמן אמת. האתגרים החדשים שיש לנו כעת חייבים לקבל מענה". הוא רמז שהצורך בקבלת מידע בזמן אמת כבר הפך לתוכנית עבודה: "האחריות שלנו במנהלת החלל במפא״ת היא לפתח את יכולות החלל שלנו כך שלצה"ל תהיה נגישות מלאה, זמינה ורציפה לכל שבע הזירות״.

ערב הכנס דיווח משרד הביטחון מדווח על גידול משמעותי בהתקשרויות עם 86 חברות קטנות וחברות סטארט-אפ ישראליות: היקף ההזמנות מהן הוכפל פי חמישה  בין אוקטובר 2023 וספטמבר 2024, והגיע להיקף של כ-601 מיליון שקל. אלה מצטרפים לעוד כ-200 חברות סטארט-אפ המפתחות טכנולוגיות ויכולות חדשניות בשיתוף עם מפא״ת. ראש מפא"ת במשרד הביטחון תא״ל (מיל׳) ד"ר דניאל גולד, אמר שבמהלך המלחמה עבדה מפא"ת עם עשרות חברות סטארט-אפ בשטח. "יצרנו מתודולוגיה של לקיחת סטארט-אפ ושילובו בשטח – זה משהו שהעולם עדיין מנסה להתמודד איתו".

לדבריו, "ההגנה האווירית משנה את העולם. חץ 3 הופעל בפעם הראשונה נגד טיל ששוגר מתימן במרחק יותר מ-1,500 ק"מ. אנחנו משפרים את מערכות ההגנה ללא הרף. רק במהלך המלחמה ביצענו עשרות שיפורים במערכות. במלחמה הנוכחית קלע דוד וכיפת ברזל יירטו בהצלחה רקטות, טילים, כטב"מים וטילי שיוט. אנחנו בוחנים כל הזמן כיצד ליירט רחפנים באמצעות רחפנים אחרים, ולהפיל רחפני אויב באמצעות רשתות".

פרופ' איציק בן ישראל, יו"ר הכנס ויו"ר המרכז למחקר סייבר באוניברסיטת ת"א, הזכיר שלטכנולוגיות הביטחון הישרלאיות היה משקל מכריע בהישגי הלחימה: ״איראן משגרת מאות טילים בליסטיים, כטב״מים וטילי שיוט לעברנו? התוצאה בשורה התחתונה – ללא שום נזק ממשי. חמאס פורק ומנהיגיו חוסלו. ארגון החיזבאללה ומאגרי הנשק הגדולים שלו אינם קיימים עוד. ובהמשך ישיר לאלו – סוריה התפרקה ואסד נמלט ממנה. כל זאת בזכות לוחמי צה״ל וטכנולוגיית מערכות ההגנה והלחימה שפותחו בארץ״.

לנוכח העלייה בהיקף ההזמנות ופרוייקטי הפיתוח בעקבות מלחמת חרבות ברזל והמתיחות הביטחונית הגלובלית, החליטה חברת רפאל (Rafael) להגדיל את מצבת כוח האדם ולגייס השנה כ-2,200 עובדים חדשים, בנוסף לכ-8,500 עובדיה כיום. הדברים נמסרו במסגרת הדו"ח לרבעון השני של רפאל, שבמהלכו צמחו מכירותיה בכ-25% והסתכמו בכ-1.06 מיליארד דולר. במחצית הראשונה של 2024 צמחו המכירות בכ-28% והסתכמו בכ-2.11 מיליארד דולר.

הרווח הנקי במחצית הראשונה של 2024 הסתכם בכ-98 מיליון דולר. צבר ההזמנות של החברה צמח להיקף של כ-15.72 מיליארד דולר בסוף המחצית הראשונה, בהשוואה לצבר הזמנות של כ-11.4 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד. חברת רפאל פועלת במתכונת של חברה ממשלתית בעלת 40 חברות בנות בארץ ובעולם. מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, אמר שעקב התמיכה של רפאל בצה"ל במהלך המלחמה, והגידול בדרישה למוצריה בשוק העולמי, החברה החליטה על קמפיין גיוס העובדים הגדול, במטרה לגייס מדענים ומהנדסים לצורך פיתוח מוצרים חדשים, ולהגדיל את קיבולת הייצור של החברה.

בתמונה למעלה: נגמ"ש הלחימה CV90 של BAE. יצוייד במערכות "חץ דורבן" של אלביט. צילום: אלביט

המלחמה הפכה לאחד מהארועים המרכזיים ביותר בפעילותה של חברת חברת אלביט מערכות (Elbit). ברבעון השני של שנת 2024 צמחו מכירותיה בכ-12% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-1.6 מיליארד דולר. הרווח הנקי הסתכם בכ-78 מיליון דולר. המנוע העיקרי לצמיחה היה רכישות מוגברות של מערכת הביטחון הישראלית לצורך ניהול המלחמה. כך למשל, המכירות של מערכות יבשתיות ותחמושת לצה"ל צמחו בשיעור של כ-37%, והסתכמו בכ-403 מיליון דולר ברבעון.

המכירות של חטיבת התעופה ירדו מעט, והסתכמו בכ-481 מיליון דולר, כאשר מכירות חטיבת ה-C4I וסייבר צמחו ב-11%, בעיקר בזכות מכירות מוגברות של מכשירי קשר, והסתכמו בכ-188 מיליון דולר. מכירות חטיבת ISTAR/EW צמחו ב-9% בעיקר בזכות מכירות ציוד אלקטרו-אופטי ולוחמה אלקטרונית בישראל ובאסיה, והסתכמו בכ-319 מיליון דולר. ומכירות אלביט ארה"ב צמחו ב-11% בזכות עלייה במכירות של מערכות ימיות ותת- מערכות למטוסי קרב, והסתכמו בכ-393 מיליון דולר.

צבר ההזמנות בסוף הרבעון הסתכם בכ-21.1 מיליארד דולר. מתוכן כ-6.54 מיליארד דולר הן הזמנות עבור מערכת הביטחון הישראלית והשאר הזמנות מחו"ל. כ-43% מצבר ההזמנות, בסכום של כ-9 מיליארד דולר, הן הזמנות דחופות שיסופקו בשנים 2024 ו-2025. החברה מסרה שהמלחמה עדיין משפיעה על מצבת העובדים שלה, וכ-6% מהם היו מגוייסים בסוף חודש יוני.

בשבועיים האחרונים החברה חשפה מספר עסקאות הממחישות את המגמות המרכזיות בשוק:  הזמנה של משרד הביטחון הישראלי לאספקת פגזי מרגמה מונחי לייזר ו-GPS בהיקף של כ-190 מיליון דולר בתוך שנתיים בלבד,  והזמנה לאספקת תחמושת לצה"ל בהיקף של כ-340 מיליון דולר לעשר שנים. אלביט הודיעה שהיא תקים מתקן ייצור ייעודי עבור ייצור התחמושת הזו. בעקבות פרסום הדו"ח הרבעוני, עלתה מניית אלביט בנסד"ק בכ-6.1% והיא נסחרת לפי שווי חברה של כ-8.72 מיליארד דולר.

מערכות הגנה בזירה האירופית

במקביל, היא קיבלה הזמנה בהיקף של כ-270 מיליון דולר לאספקת רקטות ארטילריות ללקוח בינלאומי במשך ארבע שנים, והזמנה בהיקף של כ-130 מיליון דולר לאספקת מערכות הגנה אקטיביות (APS) מסוג "חץ דורבן" (Iron Fist) אשר יותקנו בנגמ"שי לחימה מסוג CV90 שחברת BAE Systems מייצרת עבור מדינה אירופית. זהות המדינה לא נמסרה, אולם ראוי לציין שבדצמבר 2022 נחתם הסכם בין סלובקיה ו-BAE לאספקת 152 נגמ"שים מהסוג הזה בהיקף של כ-1.3 מיליארד אירו. חברת BAE מסרה שהם כוללים את מערכות ההגנה האקטיבית של אלביט ואת הטילים האנטי-טנקיים SPIKE-LR של רפאל.

ייתכן שמערכת ההגנה האקטיבית של אלביט אף הגיעה לאוקראינה: בתחלת מאי 2024 חשף צבא ארצות הברית את הדור החדש של נגמ"שי Bradley, מדגם M2A4E1, הכולל לראשונה את מערכת "חץ דורבן". הצבא הגדיר את M2A4E1 כ"גרסה המודרנית והעמידה ביותר" של נגמ"שי הבראדלי, והודיע כי נגמ"שי הלחימה M2A4E1 יסופקו גם לאוקראינה במסגרת הסיוע הצבאי שארצות הברית מעניקה לה במלחמה ברוסיה.

בתמונה למעלה: קונספט של רובוט קרבי אוטונומי שנחשף לראשונה בביתן הישראלי בתערוכת Eurosatory 2022.

צרפת הטילה איסור על חברת ישראליות להשתתף בתערוכת הנשק הגדולה בעולם, יורוסאטורי (Eurosatory), שתתקיים ב-17-21 ביוני 2024 ליד פאריס. בתערוכה ישתתפו השנה כ-1,750 מציגים ויהיו בה 39 ביתנים לאומיים. עבור ישראל, שבה התעשיות הביטחוניות מהוות מרכיב מרכזי בתעשיית ההייטק, מדובר בתערוכה חשובה במיוחד. לתערוכה הקודמת שהתקיימה בשנת 2022 הגיעו 56 חברות ביטחוניות ישראליות. בין השאר נחשפו בה כלי-רכב רובוטיים חדשים שחלק מהם השתתף השנה בקרבות בעזה, והוצגו 15 חברות טכנולוגיה קטנות בביתן של משרד הביטחון (סיב"ט). גם השנה תכננה סיב"ט להקים ביתן בתערוכה, אולם תיאלץ לבטל את התוכנית.

דובר התערוכה אמר לסוכנות רויטרס שההחלטה לא התקבלה על-ידי מארגני התערוכה, אלא על-ידי הרשויות בצרפת. "בעקבות החלטת הרשויות, לא יהיה ביתן ישראלי בתערוכה". למרות שהניסוח הזה מתייחס רק לביתן הישראלי ולא לחברות הישראליות, משרד הביטחון הצרפתי מסר הצהרה מרחיבה: "התנאים כעת לא מתאימים לאירוח חברות ישראליות בתערוכה, בשעה שהנשיא מקרון דורש מישראל הפסקת אש". ההחלטה התקבלה לאחר שמקרון התייחס בשבועי שעבר לתקיפות הישראילות ברפעה בדרום עזה, שבהן נהרגו 45 אזרחים.

מקרון פירסם הודעה מיוחדת ברשת X (טוויטר): "אני מזועזע מהתקיפות הישראליות שגרמו למות מפונים רבעם ברפעה. פעולות מהסוג הזה חייבות להיפסק. אין ברפעה מקום בטוח עבור האזרחים הפלשתיניים. אני תובע עמידה בחוק הבינלאומי והפסת אש מיידית". התגובה של מקרון, והביטוי המיידי שלה באחד מהארועים החשובים עבור התעשייה הישראלית, מלמדת שהמלחמה עוברת גם למישור הכלכל, והחזית הזאת מתלהטת מדי יום. בשבועות האחרונים דיווח Techtime על ביטויים רבים של חרם מתעצם על התעשייה הישראלית. סילוק ישראל מיורוסאטורי הוא שלב חדש וחמור במיוחד בהתפתחות החרם הזה.

יחד עם זאת, חלק מהחברות הישראליות משתתפות בתערוכה באמצעות חברות בנות שלהן, הרשומות בצרפת. כך למשל, הנהלת התערוכה דיווחה על רשימת חברות צרפתיות שישתתפו בה, כאשר הרשימה כוללת גם את אלביט, התעשייה האווירית ורפאל.

צבר ההזמנות של חברת אלביט מערכות זינק בשנה האחרונה להיקף חסר-תקדים של 20.4 מיליארד דולר, בהשוואה לצבר הזמנות של כ-15.8 מיליארד דולר רק ברבעון המקביל אשתקד. המכירות ברבעון הראשון של 2024 הסתכמו בכ-1.55 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של כ-1.4 מיליארד דולר אשתקד. החברה סיימה את הרבעון עם רווח נקי של 81 מיליון דולר.

פרופיל המכירות הושפע עמוקות מהמלחמה והתבטא בעלייה של 12% במכירת מערכות שליטה ובקרה, עלייה של 17% במכירות מערכות אלקטרואופטיות ולוחמה אלקטרונית, ועלייה של 26% במכירת תחמושת. כל העליות האלה הן תוצאה של רכש מוגבר של צה"ל במהלך המלחמה, שהסתכם בכ-450 מיליון דולר ברבעון. מדובר בגידול של כ-200 מיליון דולר בהשוואה למכירות לצה"ל ברבעונים שגרתיים. כתוצאה מכך זינק משקלו של השוק המקומי כ-29% מהמכירות הרבעוניות. השוק השני בגודלו היה אירופה (25% מהמכירות) ואחריו השוק האמריקאי (21%).

במהלך שיחת הוועידה עם משקיעים לאחר פרסום התוצאות, סיפר נשיא ומנכ"ל אלביט, בצלאל מכליס, שהחברה נכנסה בעקבות המלחמה לתהליך ייצור מוגבר הכולל עבודה במשמרות של 27X7 בחלק ממתקני הייצור, וגיוס של מאות עובדים נוספים, בעיקר עבור מתקני הייצור ופרוייקטי פיתוח. מכליס: "במהלך 2024 נתחיל את הייצור במתקן ייצור החימוש החדש שהקמנו ברמת בקע שליד באר שבע. הוא יפעל לצד המפעל הקיים ברמת השרון, כך שיהיו לנו למעשה שני מתקנים לייצור תחמושת שיעבדו במקביל. לאחר פתיחתו הרשמתי, הייצור ברמת בקע יוגבר בהרגה והמפעל יגיע לקיבולת ייצור מלאה במהלך 2025".

המפעל ברמת בקע משתרע על-פני שטח של כ-52 אלף דונם וכולל מרכזים טכנולוגיים, תשתיות ייצור מתקדמות ומתקני ניסוי ומערכים לוגיסטיים. בין השאר הוא כולל תשתיות למערכי ייצור עתידיים המבוססים על רובוטיקה ובינה מלאכותית. במתחם החדש יוקמו מבנים בשטח של 25 אלף מ"ר, שישמשו לייצור חימוש וראשי ביות ויכללו מעבדות ושטחי ניסוי, כאשר פסי הייצור יכללו רובוטיקה ומערכות רנטגן.

המהלך הזה יאפשר לאלביט לממש את מיקבץ ההזמנות שהיא קיבלה לאחרונה ממשרד הביטחון, בהיקף כולל של כ-760 מיליון דולר. האספקה למקבץ הזה תתבצע לאורך תקופה של שלוש שנים. מכליס אמר שהחברה מצליחה לעמוד בדרישות הייצור המוגבר בלא להיקלע לקשיים בשרשרת האספקה, בעקבות החלטה אסטרטגית שקיבלה בעבר ליצירת מלאי גדול מאוד של חלפים ורכיבים. במקביל, הוא הדגיש שלמרות המלחמה, החברה ממשיכה ביישום תוכנית אסטרטגית שנועדה להביא אותה לרמת הכנסות שנתית של כ-7 מיליארד דולר ורמת ריווחיות גולמית של כ-10%, "ככל הנראה כבר ב-2026 או אפילו לפני-כן".

בדו"ח השנתי שאותו פירסמה ב-4 במרץ 2023, עידכנה חברת סולאראדג' (SolarEdge) את פרק "גורמי הסיכון": אל האמירות הכלליות על פעילות באזור גיאופוליטי לא יציב והשלכות אפשריות של ההפיכה המשטרית בישראל, היא הוסיפה סיכון חדש ומפחיד במיוחד: "מאז תחילת המלחמה עם החמאס, אנחנו נתקלים בלחצים גוברים המופעלים על לקוחותינו שלא לעשות איתנו עסקים בגלל הקשר שלנו לישראל. אם המאמצים האלו יימשכו או יתגברו, הם עשויים לפגוע בעסקינו עם לקוחות ובקשרינו עם ספקים".

ראוי לציין שסולאראדג' רגישה במיוחד להשפעות חרם אפשרי, מכיוון שהיא מוכרת מוצרים גם ישירות לצרכנים סופיים וגם לעסקים קטנים. בשנת 2023 כולה הסתכמו מכירותיה בכ-3 מיליארד דולר, ירידה של כ-4% בהשוואה לשנת 2022. שוק היעד העיקרי של החברה הוא אירופה, שחלקה בתמהיל המכירות גדל בשנים האחרונות והיה אחראי בשלב מסוים ליותר ממחצית מההכנסות. החברה הסבירה את הירידה בהצטברות מלאי עודף בערוצי ההפצה, ריבית גבוהה ואי-ודאות באשר למדיניות תמרוץ השוק הסולארי במדינות כמו אוסטריה והולנד. אולם באירופה יש גם את הריכוז הגדול ביותר של ביקורת כלפי ישראל.

החלטת מועצת הביטחון על הפסקת אש מיידית בעזה והסירוב של ארה"ב להטיל עליה וטו, המחישו את הבידוד הבינלאומי הגובר של ישראל. בתעשייה מביטים בתהליך הזה בחשש הולך וגובר, ומתחילים לחוש בסימנים הראשונים של חרם על מוצרים ישראלים. מדובר בתהליך שמסרבים עדיין לדבר עליו. מפיץ רכיבים סיפר ל-Techtime שחברות רבות מתחילות לדבר על החרם, אולם טוענות הן עצמן לא נפגעות ממנו. לאחרונה סיפרה יצרנית גדולה של ציוד דפוס דיגיטלי על לקוח שהזמין ממנה מכונת דפוס לאחר שביצע את כל הבדיקות והמבחנים – ובאופן פתאומי ולא מובן ביטל את ההזמנה – בלא לספק שום נימוק.

פרק "גורמי הסיכון" חושף אווירה

גם החברות הנסחרות בבורסה שומרות בינתיים על שתיקה ולא מדווחות על פגיעתו של חרם בהכנסותיהן, מלבד בפסקאות חדשות הנכנסות אל פרק גורמי הסיכון בדו"חות לבורסה: הן מזהירות את המשקיעים שמתחולל משהו גדול שצריך לעקוב אחריו. אחת מהחברות הראשונות שעשו את זה הייתה חברת סקודיקס מראש העין, המייצרת מערכות להשבחת תוצרי דפוס. בדו"ח השנתי של 2023 היא מנתחת את השפעת המלחמה על פעילותה ומסבירה שבינתיים היא לא הופרעה. יחד עם זאת, היא הוסיפה משפט קצר ותמוה: "למלחמה יש השפעה על דעת הקהל העולמית ביחס לישראל".

חברת נובה מרחובות, המספקת מערכות בדיקה ומדידה לתעשיית ייצור השבבים, היא אחת מהחברות הישראליות הצומחות (גם בשנה האחרונה). בדו"ח השנתי שלה היא מספקת סעיף מורחב של גורמי הסיכון בעקבות המלחמה, כולל חששות מחרם. החברה כותבת: "חלק מהמדינות בעולם אוסרות או מטילות איסור על עשיית עסקים עם ישראל. במידה והלחימה וחוסר הביטחון האזורי יימשכו, מדינות נוספות עשויות להטיל הגבלות על מסחר עם ישראל. במקביל, גוברים המאמצים לקדם חרם על תוצרת ישראלית. קיים חשש שבעקבות החלטת בית הדין בהאג, יבוטלו, או שכבר בוטלו, עסקאות עם ישראל".

הפיגוע הכלכלי של החמאס

חברת ננו דיימנשן, המאגדת מספר חברות המספקות ציוד לתעשיית הייצור האלקטרוני, הזהירה בדו"ח השנתי שפורסם בשבוע שעבר, שהחל קמפיין להחרמת מוצרים ישראלים, "אשר עשוי להשפיע על עסקיה". חברת סרגון (Ceragon) מראש העין, המפתחת פתרונות תמסורת אלחוטית לרשתות תקשורת, מפרטת את החשש המתגבר: "לחרם, להגבלות, או למדיניות כלפי ישראל, צפויה להיות השפעה ממשית על עסקינו. במידה והשפעת ה-BDS תגבר בארצות הברית ובאירופה, הדבר ישפיע לרעה על מצבנו העסקי והפיננסי. המשך ההידרדרות ביחסים בין ישראל והפלשתינאים תגביר את ההפרעה למסחר הבינלאומי של ישראל ועשויה להשפיע לרעה על עסקינו ולפגוע במחיר המניה של החברה".

גם חברת גילת רשתות לוויין מזהירה את המשקיעים: "מאמצים גוברים של אקטיביסטים לגרום לחברות ולצרכנים להחרים את ישראל, עשויים להשפיע לרעה על יכולתנו למכור מוצרים. בנוסף, חוסר היציבות החברתית והפוליטית שהחל לפני אוקטובר 2023, עם הנסיון לשנות את מערכת המשפט, עשוי להשפיע עלינו לרעה". אודיוקודס מדווחת בניסוח דומה: "גוברים המאמצים של אקטיביסטים לגרום לחברות ולקוחות להחרים תוצרת ישראלית. אם הפעולות האלה יתרחבו, הם עשויים להשפיע עלינו לרעה".

למלחמה יש השפעה עמוקה על הפעילות של חברת אלביט: במהלך הרבעון האחרון של 2023 צמחו המכירות של חימוש ארטילרי בכ-30% והמכירות של מערכות לוחמה אלקטרונית וציוד אלקטרו-אופטי בכ-15% – בשעה שכלל המכירות עלו בכ-6% בלבד. ראוי לציין שהמכירות האלה כוללות גם מכירות לאירופה אשר מגדילה את תקציבי הרכש שלה בעקבות המלחמה באוקריאנה. בסך הכל, המכירות ברבעון האחרון הסתכמו בכ-1.62 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-1.5 מיליארד דולר ברבעון האחרון 2022.

המלחמה דרשה מאלביט לא רק להגביר את קצב הייצור עבור צורכי המלחמה של ישראל, אלא גם להתמודד עם העברת קווי ייצור מאזורי עימות, בעיקר בצפון, ולמצוא פתרון לבעיית המילואים. עד דצמבר 2023 היו 15% מעובדי החברה מגוייסים לשירות מילואים. החברה מסרה שכיום 7% מהעובדים מגוייסים לצבא. במהלך שיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו"חות, גילה סמנכ"ל הכספים של החברה, יוסף גספר, שבעקבות פרוץ המלחמה החברה נאלצה לבצע שינוי בסדרי העדיפות שלה: היא העניקה עדיפות לאספקות לצה"ל וביקשה מהלקוחות הבינלאומיים להגמיש את זמני האספקה.

5 מיליארד דולר להגדלת הרכש של צה"ל

המכירות בשנת 2023 כולה צמחו בכ-8% והסתכמו בכ-5.97 מיליארד דולר. צבר ההזמנות של החברה בסוף מרץ 2024 מסתכם בכ-17.8 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-15.1 מיליארד דולר לפני שנה. המנכ"ל בצלאל מכליס אמר לסוכנות רויטרס שהיקף המכירות לצורכי צה"ל הסתכמו בכ-1.2 מיליארד דולר בשנת 2023, אולם הן צפויות לגדול משמעותית בעקבות אישור תקציב רכש חדש, אשר מגדיל את הרכש הצבאי של ישראל בכ-5 מיליארד דולר. חלקה של אלביט בחבילה החדשה צפוי להסתכם בכ-500 מיליון דולר – כלומר המכירות לישראל יצמחו להיקף של כ-1.7 מיליארד דולר ב-2024.

בסך הכל, אלביט צופה שמכירותיה השנה יסתכמו בכ-6.5-7 מיליארד דולר. היציבות היחסית של מכירות אלביט נעוצה בעובדה שהיא מגדילה בהדרגה את היקף עסקאות הענק הרב-שנתיות. כך למשל, בנובמבר 2023 היא קיבלה הזמנת מסגרת בהיקף של 500 מיליון דולר לאספקת מערכות ראיית לילה לצבא ארה"ב למשך מספר שנים. בחודש פברואר 2024 היא זכתה בהזמנה לחמש שנים בהיקף של 600 מיליון דולר לאספקת מערכות אלקטרוניקה ושליטה ובקרה לנגמ"ש הלחימה האוסטרלי החדש, והשבוע היא זכתה בהזמנה בהיקף של 300 מיליון דולר ל-10 שנים, לאספקת פתרונות הגנה ללקוח בינלאומי.

החלטת בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ) בסוף ינואר לדחות את בקשת דרום אפריקה לעצור את הלחימה בעזה נתפשה בישראל כהצלחה, אלא שכעת מתברר שההערות של בית הדין שנילוו להחלטה הזו גורמות נזקים שהיקפם רק מתחיל להתגלות. הראשון שבהם, הוא החלטתה של חברת הסחר היפנית איטוצ'ו (Itochu) להפסיק עד סוף חודש פברואר 2024 את כל הקשרים המסחריים עם חברת אלביט מערכות. סוכנות רויטרס וה-CNN דיווחו שבמהלך שיחת הוועידה השבוע, לאחר פרסום התוצאות השנתיות של החברה, אמר סמנכ"ל הכספים של איטוצ'ו, צויושי האשימורה, שהקשרים בין החברות ינותקו עד סוף החודש.

האשימורה: "בהתחשב בהחלטת בין הדין הבינלאומי מה-26 בינואר, ומהעובדה שממשלת יפן תומכת בתפקידו של בית המשפט, הפסקנו את כל הפעילויות החדשות עם אלביט, ועד סוף החודש נבטל את מזכר ההבנות (MOU) שנחתם איתה ב-2023, לבקשת ממשלת יפן". ראוי להזכיר שלמרות שנמנע מהאשמת ישראל ברצח עם, בבית המשפט הוציא צו בעקבות התבטאויות שרים וחברי כנסת על טרנספר אפשרי וחזרה לגוש קטיף, האוסר על ישראל לבצע הרג המוני, ומחייב אותה לספק סיוע הומניטרי לתושבי עזה ולדווח לבית המשפט על הפעולות שנקטה במסגרת הצווים האלה.

התקוות של שני הצדדים היו עצומות

איטוצ'ו היא מחברות הסחר הגדולות ביפן, ומכירותיה בשנת 2023 הסתכמו בכ-104 מיליארד דולר. החברה גם מפעילה רשת מרכולים גדולה מאוד הפועלת בדרום מזרח אסיה, שלאחרונה התמודד עם קריאות לחרם באינדונזיה המוסלמית. ראוי לציין שמדובר בבלימת מהלך שהיה בעל חשיבות רבה עבור אלביט. בחודש מרץ 2023 היא חתמה על מזכר הבנות עם Nippon Aircraft Supply ועם חברת Itochu Aviation, שבמסגרתו היא תספק ליפנים ידע טכנולוגי ומרכיבי ליבה של מערכות ביטחוניות מתוצרתה, אשר ייוצרו ביפן בהתאם לדרישות צבא יפן. חברת Itochu היתה אמורה לפעול מול משרד ההגנה היפני וצבא יפן ולהעניק סיוע לוגיסטי בדומה לזה שהיא מעניקה למערכות הביטחוניות מתוצרת בואינג, רייתאון ולוקהיד מרטין.

מנהל העסקים הבינלאומיים של אלביט, רן קריל, הסביר שהחברה תבצע העברה של טכנולוגיות ותתמוך בייצור מקומי של המערכות. למרות שדרום-מזרח אסיה אחראית לכמעט רבע ממכירות אלביט, עד היום היא לא דיווחה על עסקאות חשובות ביפן. למעשה, אלביט נכנסת לשוק עם פוטנציאל עצום בזכות צורך דחוף של משרד ההגנה היפני, הנמצא במשבר התחמשות בלתי צפוי דווקא כאשר המתיחות בים סין מגיעה לשיאים שלא נראו בעבר. בתעשייה עוקבים במתח רב אחר התפתחות הסיפור הזה, מוך חשש שמדובר בשלבים הראשונים של תהליך שעשוי לצבור תאוצה כמ כדור שלג מתגלגל, ובסופו של דבר להביא לחרם על התעשייות הביטחוניות בשלב הראשון – ובהמשך על תעשיית ההייטק הישראלית כולה.

סקר חדש של רשות החדשנות אשר פורסם היום (ד') מגלה שאופק המזומנים של יותר ממחצית מחברות ההייטק המצויות בשלבים מוקדמים הוא של פחות פחות מ-6 חודשים. בנוסף, כ-56% מהן צופות שלא יצליחו לגייס הון בסבב מימוני נוסף. פירוש הדבר שתעשיית חברות הסטארט-אפ הטכנולוגיות בישראל נקלעה למצוקת מימון שהיא כמעט חסר תקדים בתולדות התעשייה הישראלית. הסקר בוצע במחצית חודש נובמבר 2023. השאלון נישלח ל-2,800 חברות שנוסדו או שהגיעו לרמת סבב B בארבע השנים האחרונות. התקבלו קצת יותר מ-500 תשובות, כאשר כ-88% מהמשיבים היו ממייסדי החברה, והשאר ממנהלי הכספים.

מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין ׁ(בתמונה למעלה), אמר שענף ההייטק הישראלי סובל מזה תקופה ארוכה מירידה חדה בהשקעות ומתנהל בזירה של תחרות בינלאומית גוברת. "אנו מחויבים לעשות הכל כדי לשמר את העוצמה של ההייטק הישראלי ולמזער את הנזקים. לצד הערוץ המהיר שפתחנו בחודש הראשון למלחמה בתקציב של 400 מיליון שקל, אנו נצא במהלך המלחמה ולאחריה עם חבילה של מהלכים ופתרונות נוספים, כדי לייצר תמריצי השקעה במיזמים".

מהנתונים שהתקבלו עולה שאופק המזומנים (אורך ה-runway) של רוב החברות הוא עד כחצי שנה בלבד: 28% מהן העידו על אופק עד שלושה חודשים, 28% נוספים העידו על 3-6 חודשים. רוב החברות (59%) כבר נמצאות בשלבי גיוס, כאשר 71% צופות שיבצעו גיוס בשלושת החודשים הקרובים. יחד עם זאת, אין ביטחון שהגיוס יושלם בהצלחה: 56% מהנשאלים ענו שיש סבירות גבוהה עד גבוהה מאוד שהחברה לא תצליח לבצע סבב גיוס נוסף. שיעור דומה (55%) סבור שיש סבירות גבוהה עד גבוהה מאוד שהם לא יצליחו לבצע סבב גישור.

בגרפים למטה: תמונת מצב עדכנית מתוך סקר חברות רשות החדשנות, דצמבר 2023

היזמים הישראלים לא מאבדים תקווה

למרות המצב הקשה, רוב החברות שומרות על אופטימיות ונערכות לשיפור בפעילותן: יותר משליש מהחברות מעריך שסבב הגיוס הבא יהיה לפי שווי נמוך יותר מסבב הגיוס הקודם שלהן. יחד עם זאת, קרוב לשני שליש מהחברות (64%) השיבו שהתרחיש הסביר ביותר להמשך פעילותן בשנה הבאה הוא דווקא המשך הצמיחה. רק 12% מהחברות השיבו שהתרחיש הסביר עבורן הוא סגירת החברה או מכירתה בהפסד. האופטימיות של החברות באה לידי ביטוי גם בצפי להמשך גיוסי כוח אדם: על-פי תחזיות החברות, מספר המועסקים בישראל בחברות ההייטק בשלבים המוקדמים צפוי לעלות בכ-9% בשנה הקרובה.

רוב הגידול צפוי להתרכז דווקא בחברות קטנות (פחות מ-100 עובדים) בעוד שחברות גדולות צפויות דווקא לצמצם את מצבת כוח האדם בישראל (בשיעור של כ-3%). מספר המועסקים בחו"ל בחברות ישראליות צפוי לגדול גם הוא בכ-13% בממוצע בשנה הקרובה. שיעור הגידול עולה ככל שהחברה גדולה יותר. כך, חברות המעסיקות מעל 100 עובדים צופות שמספר המועסקים שלהן בחו"ל יעלה בכ-28%. תופעה זו גם מבטאת כניסה למכירות או הגדלת מאמצי השיווק, המכירות והתמיכה בלקוחות.

בתמונה למעלה: משקפי ראיית לילה שאלביט תספק למארינס בארה"ב

חברת אלביט מערכות (Elbit) נאלצה לבצע בחודשיים האחרונים סדרה רחבה של מהלכים כדי לעמוד בצורכי המלחמה ולהמשיך לספק מוצרים ללקוחות הבינלאומיים. בשיחת הוועידה אתמול לאחר פרסום הדו"ח השלישי 2023, גילה מנכ"ל החברה, בצלאל מכליס, חלק מהמהלכים שהחברה ביצעה בעקבות מתקפת החמאס ב-7 באוקטובר. עם תחילת הלחימה פונו יישובים רבים לאורך הגבולות ואלביט נאלצה לסגור מספר מתקני ייצור שלה שהיו בפריפריה ולהעביר את הייצור לאתרים בטוחים יותר. במקביל, היא נאלצה להתמודד עם הזמנות דחופות של צה"ל, למרות שכ-300 מעובדיה (15% מהעובדים בישראל) גוייס למילואים.

מכליס אמר שכדי להתמודד עם מצוקת כוח האדם, היא גייסה כמה מאות עובדים זמניים, החזירה לעבודה חלק מהעובדים שפרשו לפנסיה והגדילה את העומס על העובדים האחרים שלא גוייסו. במקביל, החברה ביצעה בדיקה מקיפה של שרשרת האספקה ורכשה מלאי מוגדל של חלקים ורכיבים במטרה שתוכל להתמודד עם הגדלת הביקוש של הצבא במידה והמלחמה תתמשך או תורחב.החברה מסרה שהיא מאמינה שהמדינה לא תעכב את התשלום על ההזמנות הדחופות החדשות, ולכן "הגידול באספקת המוצרים לצה"ל עשוי להיות מורגש בתוצאות הרבעון הבא (Q4 2023ׂ).

המלחמה הראשונה של מערכת צי"ד

ראוי לציין שלמלחמה עשויה להיות השפעה גם על תמהיל והגדרת המוצרים של החברה בשנים הבאות. זו המלחמה הראשונה שבה מערכת צי"ד (צבא היבשה הדיגיטלי) מופעלת בקנה מידה מלא. זוהי מערכת חשובה מאוד בפורטפוליו של אלביט, ולקוחות רבים באירופה ובארה"ב רכשו נגזרות שלה. ללקחי המלחמה תהיה השפעה גדולה על הגדרת המערכת והדרישות ממנה. במקביל, כעת מתנהלים דיונים בארה"ב על חבילת סיוע לישראל בהיקף של 14.5 מיליארד דולר. בשיחת הוועידה מסרו מנהלי אלביט שהם מכירים את ההצעה ושהיא כוללת גם רכש מערכות מתוצרת אלביט המיוצרות בחברות הבנות שלה בארה"ב.

המלחמה מגיעה לאחר סיומו של אחד מהרבעונים הטובים בתולדותיה: ברבעון השלישי 2023 צמחו המכירות של חברת אלביט (Elbit) בכ-11% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-1.5 מיליארד דולר. צבר ההזמנות בסוף ספטמבר הסתכם בכ-16.6 מיליארד דולר, בהשוואה ל-14.7 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הצמיחה במכירות של אלביט היא תוצאה מהמתיחות הגוברת בעולם וההצטיידות המואצת של הצבאות לאור המלחמה באוקראינה והחששות למלחמה באוקיינוס השקט.

המארינס הכפיל את היקף ההזמנות לציוד ראיית לילה

הדבר מתבטא בשורה של עסקאות שאלביט חתמה עליה לאחרונה, בהן הקמת מפעל ייצור מערכות ארטילריות ברומניה, אספקת מערכות חימוש משוטט למדינה אירופית ב-95 מיליון דולר, זכייה במכרז של 170 מיליון דולר לריכוז פרוייקט הצבא הדיגיטלי של שבדיה ועוד. רק השבוע היא קיבלה מארה"ב הזמנת מסגרת בהיקף של עד 500 מיליון דולר לאספקת משקפי ראיית לילה (Squad Binocular Night Vision Goggle) עבור עבור המארינס. ההזמנה היא לחמש שנים, וכוללת אספקת חלפים, תמיכה לוגיסטית וציוד לתיקון ובדיקת מערכות שתוקנו או שעברו שיפוץ.

אלביט דיווחה שעם החתימה על החוזה, היא קיבלה הזמנה ראשונה בהיקף של 127 מיליון דולר. מדובר בהזמנות המשך בעקבות רכישות קודמות של המארינס: בשנים 2022 ו-2021 היא קיבלה הזמנות בהיקף של 41 מיליון דולר בכל שנה לאספקת ציוד הראיית הלילה הזה. פירוש הדבר שארה"ב הגדילה פי 2.5 את היקף הרכש עבור יחידות החוד החשובות ביותר שלה. אלא שאחת מהשאלות המטרידות היום את המשקיעים ואת התעשייה, היא כיצד המלחמה בישראל תורגש ברבעון הבא של אלביט, שיהיה רבעון המלחמה הראשון בדו"חותיה.

אם יש בבורסה הישראלית חברה שמצדיקה את התואר "חברת צמיחה" זוהי נקסט ויז'ן (Next Vision), המפתחת מצלמות מיוצבות לרחפנים ופלטפורמות בלתי מאויישות. החברה ממשיכה להגדיל מרבעון לרבעון את הכנסותיה, רווחיה, מספר לקוחותיה וצבר ההזמנות שלה. היא חוותה גידול משמעותי בביקוש לפתרונותיה על רקע המלחמה באוקראינה שהבהירה את חשיבותם של רחפנים בשדה הקרב המודרני. המלחמה בישראל רק נתנה תוקף נוסף למגמה הזו. מאז תחילת המלחמה דיווחה החברה על 3 הזמנות משמעותיות מלקוחות ביטחוניים בישראל, בהיקף כולל של 21.9 מיליון דולר.

ברבעון השלישי, לפי הדו"ח שפרסמה היום (ב'), הסתכמו הכנסותיה בכ-12.7 מיליון דולר, צמיחה של כ-93% ביחס לרבעון המקביל ב-2022. הרווח הנקי גדל ב-130% ל-6.3 מיליון דולר, בשיעורי רווחיות גבוהים של 49%. במהלך הרבעון הגדילה נקסט ויז'ן את מספר לקוחותיה בכ-14%, לכ-146 לקוחות, ובנקסט ויז'ן מציינים כי החברה נהנית משיעור גבוה של הכנסות חוזרות מלקוחותיה. צבר ההזמנות העדכני עומד על 48.5 מיליון דולר.

לדברי חן גולן, יו"ר ומייסד נקסט ויז'ן: "צמיחת החברה והרווחית נובעות מעלייה בביקושים למוצרי החברה, השקת מוצרים חדשים, הרחבת מעגל הלקוחות והגדלת כושר הייצור של החברה. מאז תחילת מלחמת 'חרבות ברזל' חל גידול בהזמנות של מצלמות ומוצרי החברה מצד לקוחות ישראליים, ואנו פעלנו כדי לוודא שהחברה תהיה ערוכה למתן מענה מלא ומהיר לביקושים. מוצרי נקסט ויז'ן זוכים להכרה בינלאומית גוברת".

שווי שוק של יותר מ-2 מיליארד שקל

בתחילת החודש נכנסה נקסט ויז'ן למדד 125 בבורסת תל אביב. מאז תחילת השנה השלימה מניית החברה עלייה של 234% בערכה לשווי שוק של 2.15 מיליארד שקל. החברה פיתחה טכנולוגיית ייצוב מוגנת בפטנט המבוססת על ייצוב מכני וייצוב אלקטרוני הפועלים בו-זמנית, המאפשרים ייצוב מצלמה בזמן אמת ותיקון עיוותים הנובעים מצילום התנועה. המצלמות מורכבות במפעל של החברה, ומיועדות לשימוש בכלי-רכב קרקעיים ואוויריים, דוגמת מל”טים קטנים וזעירים, רחפנים וכדומה.

נקסט ויז'ן פועלת בשוק צומח: להערכת Insight Partners שוק מצלמות הרחפנים העולמי יצמח מהיקף של 5.4 מיליארד דולר ב-2021 להיקף של כ-27.5 מיליארד דולר בשנת 2028. במקביל יש גם צמיחה חזקה בגומחת השוק המרכזית של נקסט ויז'ן: שוק הרחפנים הזעירים. להערכת Precedence Research השוק הזה הסתכם בכ-2.8 מיליארד דולר בשנת 2019, ויצמח להיקף של כ-11.3 מיליארד דולר בשנת 2027.