קווים לדמותה של גיבורת היום, מערכת "חץ-3"

בתמונה למעלה: המיירט של חץ 3 יוצא לדרך. צילום: משרד הביטחון

המתקפה האיראנית נבלמה באמצעות מערך עצום של אמצעים טכנולוגיים, מאמיצם אנושיים ושיתוף פעולה אזורי בין מספר מדינות, החל מארה"ב וכלה במדינות השכנות לישראל. לפי הודעת דובר צה"ל, איראן שיגרה יותר מ-300 איומים, אשר כללו טילי שיוט, כטב"מים וטילים בליסטיים. בנוסף, בוצעו מספר שיגורים מעיראק ותימן.

האיומים כללו 170 כלי טיס בלתי מאויישים אשר יורטו על-ידי מטוסי חיל האוויר, יחידות הנ"מ וחילות האוויר של מדינות ברית. איראן שידרה 30 טילי שיוט ש-25 על-ידי מטוסי קרב של חה"א. אף אחד מה לא הגיע לישראל. המרכיב המסוכן ביותר בתקיפה היה השיגור של יותר מ-120 טילים בליסטיים. דובר צה"ל: "רק בודדים חדרו לשטח מדינת ישראל והשאר יורטו מחוץ לגבולותיה. מספר טילים נפלו בבסיס חה"א בנבטים וגרמו נזק לתשתיות ולא פגעו בתיפקוד המבצעי של הבסיס".

הכתפיים הרחבות של חץ-2 וחץ-3

מבצע היירוט הענק התקיים בשיתוף פעולה עם מפקדות המרכז של ארה"ב, צרפת ובריטניה. בכלי התקשורת דווח על השתתפות של מדינות נוספות מהאזור, בהן ירדן וסעודיה. אלא שההצלחה החשובה ביותר הייתה היירוט של טילים בליסטיים אשר מגיעים במהירות גבוהה מחוץ לאטמוספירה, אשר הגדולים שבהם נשאו ראשים קרביים הכוללים מטען נפץ במשקל של חצי טון.

המשימה הזו הוטלה על כתפי מערכות חץ-2 וחץ-3 (Arrow 3), אשר פותחו על-ידי ישראל בשיתוף ארה"ב לאורך 40 השנים האחרונות – בדיוק כדי להתמודד מול תקיפה מהסוג הזה. המהלך ארוך הטווח הזה התחיל במסגרת יוזמת ההגנה האסטרטגית (Strategic Defense Initiative) של הנשיא רייגן משנת 1983, אשר קיבלה את הכינוי "תוכנית מלחמת הכוכבים". היא נועדה לנטרל את האיום הגרעיני של ברית המועצות, ובכך להכריע את המלחמה הקרה.

מי שהיה אז ראש מפעל מל"מ בתעשייה האווירית, דב רביב, הציע שישראל תשתלב בפרוייקט. ארה"ב קיבלה את ההצעה, וישראל החלה בפיתוח טיל החץ (במקביל לתוכנית THAAD, שהיתה המקבילה האמריקאית לפרוייקט החץ הישראלי). בראיון לרשת ב', גילה היום (א') מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, שבמהלך הלילה יורטו טילים בליסטיים על-ידי מערכת חץ-2 בגובה רב סמוך לקצה האטמוספירה, כאשר טילי חץ-3 יירטו טילים בליסטיים גדולים בגובה רב מאוד מחוץ לאטמוספירה. היכולת הזו פותחה כדי ליירט טילים הנושאים ראש נפץ גרעיני.

שיטת הפעולה של חץ-3

שני הטילים שונים גם בטכניקת היירוט שלהם: בעוד שמערכת חץ-2 כוללת ראש קרבי המתפוצץ כאשר הוא חולף בסמוך לטיל המטרה, מערכת חץ-3 מיועדת לפגוע פיסית בטיל המטרה. המיירט במערכת חץ 3 הוא טיל דו-שלבי הכולל שני מנועי דלק מוצק. עם קבלת התראה ממערכת המכ"ם, מערכת השליטה והבקרה בוחרת בסוללה ובמיירט האופטימליים לביצוע היירוט. היא משגרת את הטיל אל האזור המשוער שבו צפוייה להיות ההתנגשות.

בשלב הראשון מופעל מנוע ההאצה המביא אותו אל אזור הפגיעה המשוער. בשלב הזה הטיל נפרד ממנוע ההאצה, וראש ההשמדה הממונע נע לכיוון המטרה בעזרת הנחיות המגיעות מהמכ"ם הקרקעי. בשלב הבא, הטיל מפעיל מערכת חישה אלקטרו-אופטית אשר מזהה את הטיל התוקף וננעלת עליו. היא מכוונת את הטיל המיירט בתימרונים הסופיים המביאים אותו לפגיעה פיסית בטיל התוקף ולהשמדת מטען ההרס שלו.

המבחן המבצעי הראשון היה בנובמבר 2023

מערכת חץ 3 משולבת במערכות הניהול והבקרה של מערכת חץ 2. הדבר מבטיח שבמקרה של פגיעה לא אופטימלית, או כאשר הטיל התוקף נושא יותר מראש נפץ אחד, ישוגרו מיד טילי חץ 3 נוספים או טילי חץ 2, כדי להשלים את תהילך ההשמדה. פיתוח החץ-3 החל בשנת 2009 והניסויים בטכניקת היירוט הזו החלו כבר בשנת 2012. הם הגיעו לשלב קריטי בשנת 2019, כאשר הושלמו בהצלחה ניסויים של מערכת חץ-3 שנערכו באלסקה בשיתוף הסוכנות האמריקאית להגנה בפני טילים (MDA).

בניסויים יורט טיל אנקור מתוצרת רפאל במהלך מעופו בחלל החיצון. בנוסף, המערכת הופעלה גם באמצעות המכ"מ האמריקאי AN\TPY2 שפותח על-ידי רייתאון ומשמש במערכת ההגנה האמריקאית THAAD. בניסוי הודגמה בהצלחה יכולת קישוריות מבצעית בין שתי המערכות. בנובמבר 2023 בוצע היירוט המבצעי הראשון של מערכת חץ 3, כאשר היא יירטה בחלל טיל בליסטי ששוגר לישראל מכיוון תימן. אתמול היא הוכיחה את עצמה כמערכת נשק בוגרת ואמינה.

"כיפת ברזל" הימית ביצעה יירוט מבצעי ראשון

שיגור מיירט ימי מסוג כיפת-מגן. צילום: רפאל
שיגור מיירט ימי מסוג כיפת-מגן. צילום: רפאל

בשבוע שעבר ביצע חיל הים את היירוט המוצלח הראשון של מטרה עויינת באמצעות מערכת C-DOME (כיפת מגן) של רפאל, שהיא הגרסה הימית של כיפת ברזל, אשר הותקנה בספינות סער 6 של החיל. מערכת כיפת ברזל על כל נגזרותיה השיגה עד היום כ-6,000 יירוטים מבצעיים. מערכת C-DOME מיועדת ליירט מגוון איומים: רקטות, טילי שיוט, טילים ימיים לוכחי-גלים (Sea-skimming Missiles) המשייטים בגובה של 2-50 מטר מעל פני הים, ורחפנים וכטב"מים.

מערכת C-DOME בנויה במתכונת של ארכיטקטורה פתוחה המאפשרת גישה אל כל חיישני הספינה הקיימים. בנוסף, היא נתנת להתקנה בלא צורך לבצע שינויים מבניים בספינה או בסיפון, ניקוב השדרית או כבילה מיוחדת. המערכת כוללת מכ"ם מתוצרת אלתא ומערכת שו"ב מתוצרת חברת mPrest, המותקנות בכל מערכות כיפת ברזל.

סולאראדג': "גובר הלחץ על הלקוחות להחרים אותנו"

בדו"ח השנתי שאותו פירסמה ב-4 במרץ 2023, עידכנה חברת סולאראדג' (SolarEdge) את פרק "גורמי הסיכון": אל האמירות הכלליות על פעילות באזור גיאופוליטי לא יציב והשלכות אפשריות של ההפיכה המשטרית בישראל, היא הוסיפה סיכון חדש ומפחיד במיוחד: "מאז תחילת המלחמה עם החמאס, אנחנו נתקלים בלחצים גוברים המופעלים על לקוחותינו שלא לעשות איתנו עסקים בגלל הקשר שלנו לישראל. אם המאמצים האלו יימשכו או יתגברו, הם עשויים לפגוע בעסקינו עם לקוחות ובקשרינו עם ספקים".

ראוי לציין שסולאראדג' רגישה במיוחד להשפעות חרם אפשרי, מכיוון שהיא מוכרת מוצרים גם ישירות לצרכנים סופיים וגם לעסקים קטנים. בשנת 2023 כולה הסתכמו מכירותיה בכ-3 מיליארד דולר, ירידה של כ-4% בהשוואה לשנת 2022. שוק היעד העיקרי של החברה הוא אירופה, שחלקה בתמהיל המכירות גדל בשנים האחרונות והיה אחראי בשלב מסוים ליותר ממחצית מההכנסות. החברה הסבירה את הירידה בהצטברות מלאי עודף בערוצי ההפצה, ריבית גבוהה ואי-ודאות באשר למדיניות תמרוץ השוק הסולארי במדינות כמו אוסטריה והולנד. אולם באירופה יש גם את הריכוז הגדול ביותר של ביקורת כלפי ישראל.

החלטת מועצת הביטחון על הפסקת אש מיידית בעזה והסירוב של ארה"ב להטיל עליה וטו, המחישו את הבידוד הבינלאומי הגובר של ישראל. בתעשייה מביטים בתהליך הזה בחשש הולך וגובר, ומתחילים לחוש בסימנים הראשונים של חרם על מוצרים ישראלים. מדובר בתהליך שמסרבים עדיין לדבר עליו. מפיץ רכיבים סיפר ל-Techtime שחברות רבות מתחילות לדבר על החרם, אולם טוענות הן עצמן לא נפגעות ממנו. לאחרונה סיפרה יצרנית גדולה של ציוד דפוס דיגיטלי על לקוח שהזמין ממנה מכונת דפוס לאחר שביצע את כל הבדיקות והמבחנים – ובאופן פתאומי ולא מובן ביטל את ההזמנה – בלא לספק שום נימוק.

פרק "גורמי הסיכון" חושף אווירה

גם החברות הנסחרות בבורסה שומרות בינתיים על שתיקה ולא מדווחות על פגיעתו של חרם בהכנסותיהן, מלבד בפסקאות חדשות הנכנסות אל פרק גורמי הסיכון בדו"חות לבורסה: הן מזהירות את המשקיעים שמתחולל משהו גדול שצריך לעקוב אחריו. אחת מהחברות הראשונות שעשו את זה הייתה חברת סקודיקס מראש העין, המייצרת מערכות להשבחת תוצרי דפוס. בדו"ח השנתי של 2023 היא מנתחת את השפעת המלחמה על פעילותה ומסבירה שבינתיים היא לא הופרעה. יחד עם זאת, היא הוסיפה משפט קצר ותמוה: "למלחמה יש השפעה על דעת הקהל העולמית ביחס לישראל".

חברת נובה מרחובות, המספקת מערכות בדיקה ומדידה לתעשיית ייצור השבבים, היא אחת מהחברות הישראליות הצומחות (גם בשנה האחרונה). בדו"ח השנתי שלה היא מספקת סעיף מורחב של גורמי הסיכון בעקבות המלחמה, כולל חששות מחרם. החברה כותבת: "חלק מהמדינות בעולם אוסרות או מטילות איסור על עשיית עסקים עם ישראל. במידה והלחימה וחוסר הביטחון האזורי יימשכו, מדינות נוספות עשויות להטיל הגבלות על מסחר עם ישראל. במקביל, גוברים המאמצים לקדם חרם על תוצרת ישראלית. קיים חשש שבעקבות החלטת בית הדין בהאג, יבוטלו, או שכבר בוטלו, עסקאות עם ישראל".

הפיגוע הכלכלי של החמאס

חברת ננו דיימנשן, המאגדת מספר חברות המספקות ציוד לתעשיית הייצור האלקטרוני, הזהירה בדו"ח השנתי שפורסם בשבוע שעבר, שהחל קמפיין להחרמת מוצרים ישראלים, "אשר עשוי להשפיע על עסקיה". חברת סרגון (Ceragon) מראש העין, המפתחת פתרונות תמסורת אלחוטית לרשתות תקשורת, מפרטת את החשש המתגבר: "לחרם, להגבלות, או למדיניות כלפי ישראל, צפויה להיות השפעה ממשית על עסקינו. במידה והשפעת ה-BDS תגבר בארצות הברית ובאירופה, הדבר ישפיע לרעה על מצבנו העסקי והפיננסי. המשך ההידרדרות ביחסים בין ישראל והפלשתינאים תגביר את ההפרעה למסחר הבינלאומי של ישראל ועשויה להשפיע לרעה על עסקינו ולפגוע במחיר המניה של החברה".

גם חברת גילת רשתות לוויין מזהירה את המשקיעים: "מאמצים גוברים של אקטיביסטים לגרום לחברות ולצרכנים להחרים את ישראל, עשויים להשפיע לרעה על יכולתנו למכור מוצרים. בנוסף, חוסר היציבות החברתית והפוליטית שהחל לפני אוקטובר 2023, עם הנסיון לשנות את מערכת המשפט, עשוי להשפיע עלינו לרעה". אודיוקודס מדווחת בניסוח דומה: "גוברים המאמצים של אקטיביסטים לגרום לחברות ולקוחות להחרים תוצרת ישראלית. אם הפעולות האלה יתרחבו, הם עשויים להשפיע עלינו לרעה".

אלביט: צמיחה של 30% במכירות חימוש

למלחמה יש השפעה עמוקה על הפעילות של חברת אלביט: במהלך הרבעון האחרון של 2023 צמחו המכירות של חימוש ארטילרי בכ-30% והמכירות של מערכות לוחמה אלקטרונית וציוד אלקטרו-אופטי בכ-15% – בשעה שכלל המכירות עלו בכ-6% בלבד. ראוי לציין שהמכירות האלה כוללות גם מכירות לאירופה אשר מגדילה את תקציבי הרכש שלה בעקבות המלחמה באוקריאנה. בסך הכל, המכירות ברבעון האחרון הסתכמו בכ-1.62 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-1.5 מיליארד דולר ברבעון האחרון 2022.

המלחמה דרשה מאלביט לא רק להגביר את קצב הייצור עבור צורכי המלחמה של ישראל, אלא גם להתמודד עם העברת קווי ייצור מאזורי עימות, בעיקר בצפון, ולמצוא פתרון לבעיית המילואים. עד דצמבר 2023 היו 15% מעובדי החברה מגוייסים לשירות מילואים. החברה מסרה שכיום 7% מהעובדים מגוייסים לצבא. במהלך שיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו"חות, גילה סמנכ"ל הכספים של החברה, יוסף גספר, שבעקבות פרוץ המלחמה החברה נאלצה לבצע שינוי בסדרי העדיפות שלה: היא העניקה עדיפות לאספקות לצה"ל וביקשה מהלקוחות הבינלאומיים להגמיש את זמני האספקה.

5 מיליארד דולר להגדלת הרכש של צה"ל

המכירות בשנת 2023 כולה צמחו בכ-8% והסתכמו בכ-5.97 מיליארד דולר. צבר ההזמנות של החברה בסוף מרץ 2024 מסתכם בכ-17.8 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-15.1 מיליארד דולר לפני שנה. המנכ"ל בצלאל מכליס אמר לסוכנות רויטרס שהיקף המכירות לצורכי צה"ל הסתכמו בכ-1.2 מיליארד דולר בשנת 2023, אולם הן צפויות לגדול משמעותית בעקבות אישור תקציב רכש חדש, אשר מגדיל את הרכש הצבאי של ישראל בכ-5 מיליארד דולר. חלקה של אלביט בחבילה החדשה צפוי להסתכם בכ-500 מיליון דולר – כלומר המכירות לישראל יצמחו להיקף של כ-1.7 מיליארד דולר ב-2024.

בסך הכל, אלביט צופה שמכירותיה השנה יסתכמו בכ-6.5-7 מיליארד דולר. היציבות היחסית של מכירות אלביט נעוצה בעובדה שהיא מגדילה בהדרגה את היקף עסקאות הענק הרב-שנתיות. כך למשל, בנובמבר 2023 היא קיבלה הזמנת מסגרת בהיקף של 500 מיליון דולר לאספקת מערכות ראיית לילה לצבא ארה"ב למשך מספר שנים. בחודש פברואר 2024 היא זכתה בהזמנה לחמש שנים בהיקף של 600 מיליון דולר לאספקת מערכות אלקטרוניקה ושליטה ובקרה לנגמ"ש הלחימה האוסטרלי החדש, והשבוע היא זכתה בהזמנה בהיקף של 300 מיליון דולר ל-10 שנים, לאספקת פתרונות הגנה ללקוח בינלאומי.

סגני נשיא בכירים מ-Avnet הגיעו לביקור תמיכה בישראל

בתמונה למעלה מימין לשמאל: מריו אורלנדי, רון קרמר, טל סגמן וסלובודן פוליארוביץ'. צילום: Techtime

שני סגני נשיא בכירים מחברת הפצת הרכיבים אבנט (Avnet) העולמית, קפצו השבוע לביקור בזק בן יומיים בישראל, כדי להיפגש עם לקוחות ישראלים ועם צוות החברה בארץ, ולהביע תמיכה בישראל בזמן המלחמה. הבכירים הם מאריו אורלנדי, נשיא משותף Avnet EMEA וחבר הנהלה של אבנט העולמית וסלובודן פוליארוביץ' (פולי), גם הוא נשיא משותף Avnet EMEA וחבר הנהלה של אבנט העולמית. פולי סיפר בשיחה עם Techtime שזהו ביקור סולידריות. "אנחנו תומכים בלקוחות שלנו בישראל ומחזקים את התמיכה בתעשיות הביטחוניות בישראל, ומקווים שהמלחמה תסתיים מהר ונחזור כולנו לעבודה שגרתית".

מאריו אורלנדי סיפר שהם באו כדי להראות שהם תומכים בישראל ומאמינים בעתיד התעשייה הישראלית. "בימים הראשונים חששנו שהמלחמה תגרום להפרעה גדולה כמו שמלחמת אוקראינה גרמה להפסקת העסקים שלנו ברוסיה, אולם לאחר מספר שבועות של חוסר-ודאות העסקים בישראל החלו לחזור למתכונת הרגילה שלהם, וזה מבטא את החוסן של התעשייה והחברה בישראל ושל הצוות שלנו כאן". לדבריו, "אחד מהצוותים הטובים ביותר שלנו נמצא בישראל, ואנחנו רוצים לפגוש את אותם".

שינוי מהותי בשרשרת האספקה האלקטרונית בעולם

סלובודן סיפר שהשוק הביטחוני צומח בכל העולם ולא רק בישראל של ימי המלחמה. להערכתו החשיבות הגוברת של השוק הביטחוני בעולם תורגש לפחות עוד מספר שנים. הביקור הנוכחי התאפשר בזכות חידוש הטיסות לארץ, לאחר השיבושים שנגרמו על-ידי המלחמה ולפני כן על-ידי הקורונה, אשר הביאה לשינויי עומק באופי שרשרת האספקה של תעשיית האלקטרוניקה: בעבר, אבנט שמרה על קשר בעיקר עם הלקוחות הישירים ולא עם הלקוחות שלהם, אולם בעקבות השיבושים של תקופת הקורונה, גם הלקוחות הסופיים רוצים שליטה על שרשרת האספקה של הספקים שלהם.

מריו אורלנדי וסלובודן פוליארוביץ' ביחד עם צוות אבנט ישראל במשרדי החברה בבני דרור
מריו אורלנדי וסלובודן פוליארוביץ' ביחד עם צוות אבנט ישראל במשרדי החברה בבני דרור

אורלנדי: "יצרניות ה-OEM בתעשיית הרכב ובשוק התעשייתי, רוצות לוודא שהן לא ייתקעו בגלל מחסור ברכיבים ולכן הן פונות אלינו ישירות. כך למשל, ככל שיש יותר אלקטרוניקה ברכב, יצרניות המכוניות רוצות יותר שליטה על שרשרת האספקה של רכיבים אלקטרוניים. ההתפתחות הזאת מעניקה לנו הזדמנויות חדשות ומייצרת שיטות חדשות לעשיית עסקים. אנחנו קרובים יותר ללקוחות של הלקוחות שלנו. אם בעבר הלקוחות הישירים הסתפקו בהבטחת זמני אספקה של 2-3 חודשים, היום הלקוחות שלהם רוצים להבטיח אספקת רכיבים אלקטרוניים למספר שנים קדימה.

"במתכונת החדשה המתפתחת כיום, צריך לבצע תכנון ארוך טווח ולהיות ערוכים מראש להפרעות בלתי צפויות בשרשרת האספקה". להערכת פוליארוביץ', השוק מוצף במלאים בעקבות משבר שרשרת האספקה במגיפת הקורונה, ויעברו לפחות 2-3 רבעונים עד לגמר המלאי וחזרה לעבודה במתכונת שגרתית. "אנחנו צופים שהשוק יתאושש ברבעון האחרון של שנת 2024".

בגלל פסיקת האג, איטוצ'ו היפנית מנתקת מגע עם אלביט

החלטת בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ) בסוף ינואר לדחות את בקשת דרום אפריקה לעצור את הלחימה בעזה נתפשה בישראל כהצלחה, אלא שכעת מתברר שההערות של בית הדין שנילוו להחלטה הזו גורמות נזקים שהיקפם רק מתחיל להתגלות. הראשון שבהם, הוא החלטתה של חברת הסחר היפנית איטוצ'ו (Itochu) להפסיק עד סוף חודש פברואר 2024 את כל הקשרים המסחריים עם חברת אלביט מערכות. סוכנות רויטרס וה-CNN דיווחו שבמהלך שיחת הוועידה השבוע, לאחר פרסום התוצאות השנתיות של החברה, אמר סמנכ"ל הכספים של איטוצ'ו, צויושי האשימורה, שהקשרים בין החברות ינותקו עד סוף החודש.

האשימורה: "בהתחשב בהחלטת בין הדין הבינלאומי מה-26 בינואר, ומהעובדה שממשלת יפן תומכת בתפקידו של בית המשפט, הפסקנו את כל הפעילויות החדשות עם אלביט, ועד סוף החודש נבטל את מזכר ההבנות (MOU) שנחתם איתה ב-2023, לבקשת ממשלת יפן". ראוי להזכיר שלמרות שנמנע מהאשמת ישראל ברצח עם, בבית המשפט הוציא צו בעקבות התבטאויות שרים וחברי כנסת על טרנספר אפשרי וחזרה לגוש קטיף, האוסר על ישראל לבצע הרג המוני, ומחייב אותה לספק סיוע הומניטרי לתושבי עזה ולדווח לבית המשפט על הפעולות שנקטה במסגרת הצווים האלה.

התקוות של שני הצדדים היו עצומות

איטוצ'ו היא מחברות הסחר הגדולות ביפן, ומכירותיה בשנת 2023 הסתכמו בכ-104 מיליארד דולר. החברה גם מפעילה רשת מרכולים גדולה מאוד הפועלת בדרום מזרח אסיה, שלאחרונה התמודד עם קריאות לחרם באינדונזיה המוסלמית. ראוי לציין שמדובר בבלימת מהלך שהיה בעל חשיבות רבה עבור אלביט. בחודש מרץ 2023 היא חתמה על מזכר הבנות עם Nippon Aircraft Supply ועם חברת Itochu Aviation, שבמסגרתו היא תספק ליפנים ידע טכנולוגי ומרכיבי ליבה של מערכות ביטחוניות מתוצרתה, אשר ייוצרו ביפן בהתאם לדרישות צבא יפן. חברת Itochu היתה אמורה לפעול מול משרד ההגנה היפני וצבא יפן ולהעניק סיוע לוגיסטי בדומה לזה שהיא מעניקה למערכות הביטחוניות מתוצרת בואינג, רייתאון ולוקהיד מרטין.

מנהל העסקים הבינלאומיים של אלביט, רן קריל, הסביר שהחברה תבצע העברה של טכנולוגיות ותתמוך בייצור מקומי של המערכות. למרות שדרום-מזרח אסיה אחראית לכמעט רבע ממכירות אלביט, עד היום היא לא דיווחה על עסקאות חשובות ביפן. למעשה, אלביט נכנסת לשוק עם פוטנציאל עצום בזכות צורך דחוף של משרד ההגנה היפני, הנמצא במשבר התחמשות בלתי צפוי דווקא כאשר המתיחות בים סין מגיעה לשיאים שלא נראו בעבר. בתעשייה עוקבים במתח רב אחר התפתחות הסיפור הזה, מוך חשש שמדובר בשלבים הראשונים של תהליך שעשוי לצבור תאוצה כמ כדור שלג מתגלגל, ובסופו של דבר להביא לחרם על התעשייות הביטחוניות בשלב הראשון – ובהמשך על תעשיית ההייטק הישראלית כולה.

לוטם פיתחה יכולות AI חדשות תוך כדי הלחימה

בתמונה למעלה: תא"ל יעל גרוסמן מציגה שכבה אחת מתוך המפה המבצעית המתעדכנת

חטיבת לוטם באגף התקשוב של צה"ל פיתחה כלי בינה מלאכותית חדשים תוך כדי לחימה והרחיבה את תשתית הענן הפרטי של צה"ל, כך גילתה היום מפקדת היחידה, תא"ל יעל גרוסמן במהלך כנס הבינה המלאכותית, AI Day שהתקיים היום (ב') באוניברסיטת תל אביב. הכנס אורגן על-ידי המרכז למחקר סייבר בינתחומי ע"ש בלווטניק והמרכז לבינה מלאכותית ומדעי הנתונים באוניברסיטה. לדבריה, "ה-AI משנה את האופן שבו הצבא נלחם היום". היא אמרה שמאז שהחלה הלחימה, היחידה אוספת את כל הנתונים המצטברים ברשתות המבצעיות, כולל שיחות ועידה, צילומים, סרטוני וידאו ועוד. "זהו מפעל לייצור מידע מבצעי".

גרוסמן סיפרה שהלחימה כיום מתנהלת על-גבי התשתית הדיגיטלית של היחידה, כולל רשת סיבים אופטיים פרטית, רשת מובייל פרטית, ויישומים מבצעיים כמו שיחות ועידה מוצפנות וערוץ יוטיוב פרטי של הצבא. "פיתחנו מיקבץ של יישומים שונים לשימוש מבצעי, כמו יכולות שיחת ועידה, ערוץ Z-Tube הפרטי שהוא אחד מהכלים שנעשה בהם שימוש רב במלחמה, מפות מבצעיות בעלות שכבות מידע רבות המתעדכנות באופן שוטף ומספקות מיפוי בזמן אמת של שדה הקרב. זוהי לוחמה דיגיטלית".

הפופולריות הגוברת של תוכנות בינה מלאכותית היא תופעה שאי אפשר להתווכח עליה, למרות שכפי שאומר פרופ' מאיר פדר מאונ' תל אביב, "אנחנו עדיין לא מבינים מדוע זה עובד". לדבריו, "יש לנו אלגוריתמים המבוססים על ניסוי ותעייה, אבל לא הסבר מלא לאופן הפעולה שלהם. מהבחינה הזאת אנחנו נמצאים במצב שבו היה חקר החשמל לפני שג'יימס קלארק מקסוול ניסח את משוואות השדה". לדברי ראש תחום אסטרטגיית סייבר במינהלת הסייבר הלאומית (INCD), יוסי אבירם, תקיפות הסייבר נגד מטרות ישראליות הוכפלו פי חמישה מאז פרוץ המלחמה. "ברור לנו שהמלחמה הבאה תכיל מרכיבי AI רבים בשני הצדדים".

בטווח הקצר ה-AI עוזר לתוקפים, בטווח הארוך למתגוננים

לדבריו, השפעת ה-AI  לטווח קצר תהיה שונה מהשפעות לטווח הארוך. "בשלב הראשון, תוכנות בינה מלאכותית מעצימות את התקיפות, מסייעות לגלות חולשות אבטחה, לבצע גניבת זהויות מורכבת וליזום במהירות מבצעי השפעה רחבי היקף. בתחילה הן יעניקו יתרון לעבריינים. אולם הטווח הארוך, יכולות ה-AI יאפשרו לזהות חולשות במערכות ההגנה, לאתר וקטורי תקיפה שאפילו התוקפים עדיין לא איתרו ולזהות את ערוצי המימון של העבריינים וגופי התקיפה והטרור. הגדרנו מפת דרכים להטמעת AI לצורך הגנת ישראל בפני תקיפות. הבינה המלאכותית תעניק למדינות כלים חזקים לצורך מאבק בעבריינים".

מינהלת הסייבר החלה לפעול בכיוון הזה: שיפור התגוננות מבוססת AI, ושיפור ההגנה על תוכנות הכוללות מרכיבי AI. אורן בוטשמיץ מהמינהלת, גילה שהיא מקימה כעת מרכז בדיקות בשם מעבדאטה אשר כולל כלים ייעודיים מבוססי בינה מלאכותית (AutoDefenceML), אשר בתוך כחודשיים-שלושה יועמדו לרשות התעשייה והמדינה. בוטשמיץ: "כדי להבטיח פתרונות AI חסינים ובטוחים, יש צורך במקום בטוח שבו ניתן לבדוק את מערכות ה-AI.

"אנחנו בונים כעת מערכת במתכונת של קוד פתוח אשר תבדוק את מערכות ה-AI, תבצע מבחנים שונים לתוכנה ולבסיסי הנתונים ותספק המלצות למפתחים. הרעיון הוא לבצע סדרות של מבחנים: המערכת נכנסת לבדיקה, מקבלת המלצות ונבחנת שוב: בדיקות, תיקונים, בדיקות. הפלטפורמה כוללת תוספים שונים (Plug in), באופן שבו כל משתמש יוכל לבחור את התוספים הרלוונטיים עבורו, או לפתח בעצמו תוספי בדיקה ייעודיים".

תעשייה במלחמה: "חברות ישראליות שוקלות להעביר ייצור לאוקראינה"

בתמונה למעלה: לוחמי אוגדה 36 ברצועת עזה, ינואר 2024. צילום: דובר צה"ל

קבלנית ייצור גדולה מדרום מזרח אסיה לא סיפקה את המעגלים האלקטרוניים ללקוחה הישראלית שלה בטענה שמדובר בטכנולוגיה דו-שימושית והחברה מנועה מלספק מוצרים צבאיים לאזורי עימות. חברת מאסיבית דיווחה לאחרונה כי שבוע לאחר פרוץ המלחמה, לקוח שסיכם איתה על הזמנת שתי מערכות דפוס, ביטל את ההזמנה בלא הסבר. בחברה עד היום לא מבינים מדוע ההזמנה בוטלה לאחר שהלקוח בדק את מערכות ההדפסה הדיגיטלית הגדולות והחליט לרכוש אותן. יצרנית מערכות ישראלית גדולה צימצמה בכמה אלפים את הייצור המקומי של מערכות בקרה, בגלל שמפעל הזיווד שלה נמצא בשדרות.

כל אלה הן דוגמאות לזעזוע שחווה תעשיית האלקטרוניקה בישראל, אשר מתמודדת עם ההשלכות של מלחמה דו-חזיתית מתמשכת. הכתבה הזאת מבוססת על ראיונות רבים עם גורמי ייצור בתעשייה, אשר ביקשו לשמור על עילום שם. אולם סיפוריהם דומים מאוד. הם מתארים תעשייה המתמודדת עם סדרת משברים שהחלה עוד בתקופת הקורונה, המשיכה עם המיתון המקומי שליווה את המשבר הפוליטי של 2023, ומגיעה לשיאה בימים אלה כאשר קרוב ל-15% מהעובדים בחברות הטכנולוגיה מגוייסים למילואים, או שהם נמצאים במצבי מעבר בין גיוס לשחרור לגיוס.

סין מפנה עורף

חלק גדול מאוד ממפעלי הייצור בישראל נמצאים קרוב לגבול הצפון או בדרום הארץ, והלקוחות בחו"ל מתחילים לחשוש לגורל ההזמנות. מנהל חברה גדולה העוסקת גם בייצור וגם באספקת רכיבים, סיפר ל-Techtime שחברות ישראליות המייצרות בצפון פנו אליו לאחרונה וסיפרו שהן מחפשות פתרונות ייצור במרכז הארץ. במקביל, השותפים העסקיים שלו באירופה מבקשים להקדים את התשלומים, מכיוון שהם חוששים מהמשך המלחמה ומהתרחבותה. "שוק הייצור נמצא באי ודאות אדירה מכיוון שעכשיו אנחנו נחשבים לאזור מלחמה. לקוחות בחו"ל התחילו לבקש שני אתרי ייצור בארץ. הם שואלים הרבה שאלות שלא היינו רגילים לענות עליהן. לקוח גדול החליט לדחות את ההזמנות ברבעון שלם, עד אחרי אפריל. יכול להיות שהם יעבירו הייצור למקום אחר".

בעיה נוספת שאיתה הוא מתמודד קשורה לייבוא רכיבים מסין: "נראה לי שהסינים לא רוצים למכור לישראל. הם עושים בעיות עם זמני המשלוח ופתאום התחילו לדרוש דו"חות על ייעוד כל רכיב. יכול להיות שבקרוב יהיה קשה לייצר בסין. החברות הישראליות יצטרכו להחליט האם לייצר בישראל או בארה"ב". גם אורן גדאל, מנכ"ל הפעילות הישראלית של המפיצה A2 Global, מספר שהוא נתקל לאחרונה בדרישות הסמכה למוצרים דו-שימושיים, שלא היו קודם. "בנוסף, כל פריט שמקורו בסין סופג מס מיידי של 25% כשהוא נכנס לארה"ב. במקרים מסויימים זוהי בעיה, מכיוון די הרבה רכיבים מיוצרים בסין".

התעשיות הביטחוניות חוששות ממלחמה בצפון

גם מנהל העסקים בישראל של IMI הפילפינית ו-STI הבריטית, דודו מהל, מזהה את הבעיות האלה: "מרגישים ירידה בדרישה לייצור בסין מכיוון ששכר העבודה בסין עולה והמיסוי בארה"ב מרתיע את החברות. לאחרונה מורגשת מגמה חדשה: השלטון בסין מערים קשיים על עבודה מול החברות הישראליות. לקוחות סופיים רבים לא רוצים לקנות מישראל, מכיוון שהיא מוגדרת כאזור סכסוך (Conflict Zone). אפילו התעשיות הביטחוניות מחפשות פתרונות ייצור בחו"ל: יש להן בעיה עם המחסור בכוח-אדם בארץ, עם התווית 'תוצרת ישראל' ועם האפשרות שמלחמה בגבול לבנון תשבית את כל המפעלים בצפון". לדבריו, IMI גיבשה מענה לצרכים האלה באמצעות ייצור בסרביה, בבולגריה ובפיליפינים.

שוקלים העברת הייצור מישראל לאוקראינה

מקבלנית ייצור גלובלית נמסר ל-Techtime שבחודשיים האחרונים יש גל של פניות מצד יצרנים ישראלים המחפשים פתרונות ייצור בחו"ל. "היו לקוחות שבעבר הצענו להם לבצע ייצור באוקראינה והם דחו את ההצעה על הסף בגלל המלחמה, עכשיו הם שוקלים להעביר את הייצור לאוקראינה. יש לנו מפעלי ייצור באתרים שונים במזרח אירופה ובמערב אירופה, המעוררים עניין אצל הלקוחות בארץ. יש התעוררות גדולה מאוד בחיפוש אחר אתרי ייצור אלטרנטיביים שאינם באזורי סיכון".

עדיין קשה מאוד להעריך כיצד תתפתח שנת 2024. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה שהייצוא של מוצרים אלקטרוניים תוצרת ישראל ירד בדצמבר 2023 להיקף של כ-1.48 מיליארד דולר, בהשוואה להיקף של כ-1.7 מיליארד דולר בדצמבר 2022. סקר התעסוקה של הלמ"ס מגלה שהתעסוקה בדרום התאוששה במידת מה מאז ה-7 באוקטובר: שיעור העסקים במחוז הדרום הנמצאים בתעסוקה מינימלית/סגירה זמנית, ירד מכ-59% בסוף אוקטובר לכ-10% בדצמבר 2023. במחוז הצפון, שבו מרוכז חלק גדול מהייצור האלקטרוני, התמונה שונה: שיעור העסקים המדווחים על תעסוקה מינימלית/סגירה זמנית נשאר ללא שינוי ברמה של כ-27% מהעסקים.

אלא שלא בכל מקום הייצור תקוע. מנכ"ל חברת ר.ה אלקטרוניקה, יעקב לוי, אומר שהוא עדיין לא מתמודד עם לקוחות החוששים מייצור מקומי או שעיכבו הזמנות. "בשבוע הראשון של המלחמה היה לקוח גדול שביקש לקצר את מועד האספקה, אבל זה היה ארוע חד-פעמי. יש לנו אתרי ייצור ברומניה ובארה"ב, כך שיש לנו מענה אם מישהו יבקש ייצור בחו"ל. אומנם התחלנו את 2024 עם ירידה של 5%-10% בתחזית, אבל זה קשור למיתון ולהאטה שאנחנו חווים קרוב שנה, לא למצב הביטחוני".

מצוקת ייצור בשוק הביטחוני

במקביל לכל זה, הייצור הביטחוני נמצא בשיא ביקושים שלא זכור בתעשייה. חברת פי.סי.בי טכנולוגיות, לדוגמא, קיבלה בחודשיים האחרונים הזמנות דחופות בהיקף של יותר מ-15 מיליון דולר. חברת ר.ה מתכננת להישאר מחוץ לגל הזה, מכיוון שהיא לא מעוניינת לעבוד בשוק הביטחוני.  "קשה להרוויח כסף בעבודה מול התעשיות הביטחוניות. התהליכים איטיים מאוד והחזקת חומרים בתנאי רבית גבוהה היא מאוד יקרה".

הקבלנים האחרים העובדים בשוק הביטחוני, מדווחים על מצוקת כוח אדם וקושי לעמוד בקצב ההזמנות. "בקרוב תהיה אלוקציה בתחום הצבאי, וזה משהו שמעולם לא היה", סיפר קבלן ייצור מקומי. הקושי כאן הוא כפול, מכיוון שבעקבות המלחמה באוקראינה והמתיחות בטאיוואן, כל קווי הייצור בעולם עובדים בתפוקה מוגברת, ולכן קשה להעביר פרוייקטים לייצור בחו"ל. באופן פרדוקסלי, יש כאן הזדמנות לבנות תעשיית ייצור ביטחונית ישראלית שתהיה גם יצואנית גדולה – אולם זה דורש מדיניות ממשלתית מוכוונת-מטרה – מהלך שעדיין לא נראה באופק.

ירידה של 60% בהשקעות: ההייטק על פרשת דרכים

השילוב של מיתון עולמי, חוסר יציבות חברתית ופוליטית ומלחמה שפרצה באוקטובר, הביאו את ההייטק הישראלי למשבר שעדיין לא ברור כיצד יתמודד איתו. האם שנת 2024 תהיה שנת תפנית והתאוששות, או השנה שבה ההייטק יאבד את מעמדו כקטר הכלכלי של המשק? דו"ח ארגון Start-up Nation Policy Insisute, מסכם את המגמות המרכזיות שהתגלו ב-2023 ומגלה שהתעשייה בישראל הגיעה אל צומת המאופיינת בשפל של שנים בהשקעות, התרחקות קרנות זרות, ופער ניכר ביחס לארה"ב ואירופה. השנה ככל הנראה ייקבע גורלה: האם היא תמשיך לצמוח – או תתחיל לגווע.

המחקר התבצע על-ידי עינב ארליך, דני בירן ואסף פתיר. הוא מגלה שבתחום ההשקעות בתעשייה, חלה ירידה של כ-60% בהשוואה ל-2022, להיקף של כ-7.3 מיליארד דולר, כמו בשנת 2018. במקביל, מספר סבבי הגיוס הסתכם ב-624, ירידה של 40% ביחס לשנה הקודמת. ברבעון האחרון של 2023 בוצעו רק 78 סבבי גיוס, שהוא הנתון הרבעוני הנמוך ביותר מאז 2017. אומנם הירידה בהשקעות לא ייחודית לישראל – גם באירופה ובארה"ב נרשמה ירידה בהשקעות הון-סיכון שהחלה ב-2022 עם ההאטה הגלובלית בכלכלה ועליית האינפלציה. עם זאת, ההייטק הישראלי נפגע בצורה קשה יותר: השקעות ההון-סיכון בישראל עלו בתקופת השיא בשיעור גבוה יותר מאשר אירופה ומארה"ב, אבל גם הירידה הייתה חדה יותר.

עדיין לא ברור איזה חלק מהירידה נובע מאי-היציבות הפוליטית של השנה החולפת, איזה חלק למלחמת "חרבות ברזל", ואיזה חלק לתנודתיות הגלובלית. אולם במידה ששני הגורמים הראשונים פוגעים באמון המשקיעים בישראל, הדבר צפוי לגרור ירידה איטית ומתמשכת בכמות ההשקעות. נתון אחר של הדו"ח עשוי לרמז שהמשקיעים מתחילים להירתע מישראל: 42% מהקרנות ההון סיכון הזרות שביצעו השקעות בישראל ב-2022, לא חזרו אליה ב-2023. פי שניים וחצי מהממוצע הרב-שנתי של 2018-2022.

הקפיצה החריגה הזו מלמדת שחלק ניכר מהקרנות הזרות מתרחקות מישראל או שהן לא מוצאות סטארט-אפים אטרקטיביים להשקעה. כך למשל, בשנים האחרונות נרשמה ירידה משמעותית בכמות הסטארט-אפים החדשים ובמספר סבבי ההשקעה המוקדמים. בשנת 2023 ירדו מספר סבבי ההשקעה המוקדמים (Pre-Seed ו-Seed) ב-45% בהשוואה ל-2022. ראוי לציין שגם קרנות ההון-סיכון המקומיות מצמצמות את פעילותן: 32% מהקרנות שהשקיעו ב-2022 לא חזרו להשקיע ב-2023, בהשוואה לממוצע של 19% בשנים הקודמות. תופעה זו מלמדת על פחות הזדמנויות, ולא על בריחה מישראל.

שנת ההכרעה 2024

המשבר הנוכחי מגיע לאחר עשור (2011-2020) של פריחה שהתקיים בתקופת יציבות ביטחונית, כלכלית, וגל של חדשנות טכנולוגית. ההשקעות בהייטק הישראלי צמחו מכמיליארד דולר בשנה בתחילת העשור, לכ-10 מיליארד דולר בסופו, מספר מרכזי הפיתוח הזרים הוכפל לכ-400 מרכזים, וחברות הצמיחה הישראליות עברו מיעד עסקי של אקזיט מוקדם ליעדים שאפתניים יותר, של הנפקות בנסד"ק והובלה בתחומיהן. אולם כעת נראה שהתעשייה נכנסה לעידן חדש.

להערכת SNPI, יכולת ההייטק להמשיך ולהיות קטר הצמיחה של המשק, תלויה בארבע שאלות מרכזיות: עד כמה יפגע המצב הביטחוני והגיאו-פוליטי בהשקעות בהייטק, האם נמשיך להוביל טכנולוגית גם בעידן הבינה המלאכותית, האם ניתן עוד להגדיל את כמות ההון האנושי בתעשייה והאם מדיניות החדשנות של ישראל תדע להתמודד עם האתגרים. בכל אחת מהשאלות האלה יש לישראל יתרונות מובנים וחסרונות מובנים אשר יכולים להכריע את גורל התעשייה. אולם היכולת של התעשייה לנצל את היתרונות ולהתגבר על החסרונות, תלויה בשאלה עד כמה ישראל תוכל להפגין חוסן חברתי ושלטוני, כלפי פנים וכלפי חוץ.

♦ התמונה למעלה באדיבות דובר צה"ל

אנבידיה תרמה 15 מיליון דולר לנפגעי המלחמה

בתמונה למעלה: בניין אנבידיה ביקנעם. המטבח המפעלי תרם 15,000 ארוחות חמות

חברת אנבידיה (NVIDIA) הכריזה על התרומה הגדולה ביותר בכל 30 שנות פעילותה: החברה ועובדיה תרמו 15 מיליון דולר לארגונים ללא מטרות רווח העוסקים במתן סיוע לישראלים שנפגעו במלחמה. במסגרת קמפיין גיוס כספים ייחודי שהתארגן בחברה לאחר מתקפת החמאס, תרמו אלפי עובדים מ-30 מדינות שונות שבהן החברה פעילה, סכום מצטבר של 5 מיליון דולר. הסכום הזה הוכפל פי שלושה על-ידי הנהלת החברה, אשר הוסיפה תרומה של 10 מיליון דולר נוספים.

"אנחנו גאים לראות תמיכה כלכך רחבה ממשפחות אנבידיה בישראל ומסביב לעולם, ומודים על תפילותיהם ותקוותיהם לחזרתו של עמיתנו לעבודה, אבינתן אור, יחד עם כל החטופות והחטופים אחרים המוחזקים בשבי החמאס", אמר עמית קריג, סגןנשיא בכיר באנבידיה ומנהל מרכז הפיתוח של אנבידיה בישראל. "הנדיבות שלהם לתמיכה במאמצים ההומניטריים באזור מעוררת השראה". גדעון רוזנברג, סמנכ"ל משאבי האנוש באנבידיה ישראל ומשנה ליועמ"ש אנבידיה, אמר שמעבר לתרומה הכספית, "אנו גאים בהירתמות העובדים לתמיכה בחקלאות, באיסוף וחלוקה של מזון וציוד הכרחי, ובתמיכה במשפחתו של עמיתנו אבינתן אור, לצד שמירה על שיגרת היוםיום במשרדים"

התרומות של עובדי החברה מיועדות לארגונים ללא מטרות רווח הפועלים באזור ולפי בחירתם של העובדות והעובדים, בהם: איחוד הצלה, הסוכנות היהודית לישראל, קרן עשור JGive, מגןדוד אדום, זק"א, רופאים ללא גבולות, IsraAID Global Humanitarian Assistance, World Central Kitchen ועודבנוסף, אנבידיה תרמה כמה מאות מחשבים ניידים למשפחות המפונים מגבולות הצפון והדרום של ישראל, וכן הסבה את מסעדת "גמלא" שבמשרדי החברה ביקנעם, למטבח מבשל ממנו נתרמו עד כה למעלה מ-15,000 ארוחות חמות.

זוטה קור מהעוטף חזרה לפעילות; מגייסת 30 מ' ד'

בתמונה למעלה מימין לשמאל: סמנכ"ל הטכנולוגיות נחשון אידלסון והמנכ"ל ארז פרייבך

חברת זוטה קור (ZutaCore HyperCool) משדרות שפעילותה הופסקה זמנית בעקבות מתקפת החמאס ב-7 לאוקטובר, חזרה לפעילות מלאה והחלה בתהליך גיוס הון בהיקף של כ-30 מיליון דולר. מייסד משותף ומנכ"ל החברה, ארז פרייבך, סיפר ל-Techtime שחברת מיצובישי תעשיות כבדות כבר הצטרפה לגיוס ההון, וגם חתמה איתה על הסכם הפצה. שבוע וחצי לפני פרוץ המלחמה ביצעה מיצובישי את ההשקעה הראשונה מתוך ההתחייבות שלה, בהיקף של כ-8 מיליון דולר, וכעת אנחנו נערכים להשלמת הגיוס, שעם סיומו תסתכם ההשקעה הכוללת בחברה בכ-80 מיליון דולר".

החברה הוקמה בשנת 2016 על-ידי סמנכ"ל הטכנולוגיות נחשון אידלסון ועל-ידי ארז פרייבך על בסיס המצאה של אידלסון המייעלת את השימוש בנוזל מבודד לקירור מעבדים ושרתים. הטכנולוגיה של החברה, HyperCool, עברה הסמכה לקירור המעבדים של אינטל ושל AMD, והמערכות מתוצרתה ניתנות להטמעה בכל מרכזי הנתונים המפעילים מעבדים אלה. כיום החברה נמצאת בתהליכי קבלת אישור מאחת מיצרניות מעבדי הבינה המלאכותית הגדולות בעולם. שנת 2023 היא שנת הפריצה של החברה: היא ביצעה מכירות ראשונות בהיקף של מיליוני דולרים בודדים, ונערכת למכירות בהיקף של עשרות מיליוני דולרים בשנת 2024.

מצלמות האבטחה תיעדו את הלחימה

כיום היא מעסיקה כ-50 עובדים, בהם 40 עובדים במפעל הפועל מאזור התעשייה ספירים, ועוד 10 עוברים במשרדיה בקליפורניה, באמסטרדם ובטאיוואן. העובדים בישראל הם תושבי העוטף ומתגוררים בכפר עזה, בארי, שדרות ומושבי הסביבה. פיירבך תכנן לחגוג את יום הולדתו ה-60 שחל ב-7 לאוקטובר, אולם גילה שמשרדי החברה ורוב עובדיה מצויים פתאום תחת התקפה. "המבנה נפגע מירי ומצלמות האבטחה שלנו תיעדו את כלי הרכב של החמאס. בשבועיים הראשונים אסור היה לנו להיכנס למבנה. לאחר שבועיים הצטרפתי לכוח של 12 לוחמים שטיהר אותו כדי לוודא שאין מחבלים או דברים אחרים.

"אחרי הטיהור הגיעו צוותים מיוחדים שלנו למעבדות, אבל מטחי-טילים כבדים מנעו חזרה לעבודה סדירה. מחצית מהעובדים שלנו פונו מבתיהם, 10% מהעובדים גוייסו למילואים ולכן עברנו לעבודה מהבית במתכונת קורונה. רק בסוף נובמבר חזרנו לעבודה מלאה במשרדים. יש לנו עובדים ששרדו את ההתקפה. הם היו הראשונים לחזור לעבודה. תושבי הדרום הם אנשים עם דנא מיוחד. החברה מעניקה להם עוגן של יציבות ותקווה. כבר מהיום הרביעי של המלחמה התחלנו בנוהג של פגישת זום שבועית עם כל העובדים. הם משתפים אחד את השני במידע, בחוויות, בציפיות ואנחנו דנים בנושאים בוערים הקשורים לעבודה".

כיצד המשקיעים והלקוחות מגיבים למצב?

"קיבלנו מהם תמיכה עצומה, כולל מחברת מיצובישי שיצאה בהודעת תמיכה פומבית בחברה. אנחנו מקבלים עידוד מכל המשקיעים ואמפתיה והבנה מכל הלקוחות. בשבוע השני של המלחמה יצאתי למסע בעולם, כדי לפגוש פיסית את כל הלקוחות ולומר להם שאנחנו ממשיכים לעבוד ומחוייבים לכל ההסכמים שנחתמו איתנו. קיבלנו מהם הערכה גדולה על היכולת שלנו לתפקד בתנאים האלה. למעשה, לא היו ביטולי הזמנות על הרקע הזה".

משמאל: לוח הקירור מוצמד על-גבי מעבד שרתים. מימין: מסד שרתים מלא המקורר באמצעות המערכת של זוה קור
משמאל: מתקן הקירור מוצמד על-גבי מעבד שרתים. מימין: מסד שרתים מלא המקורר באמצעות המערכת של זוה קור

חברת זוטה קור נמצאת בליבת אחד מהשווקים החמים היום בתעשייה: קירור מעבדים ומסדי שרתים במטרה להפחית את צריכת החשמל של מרכזי הנתונים. הבעיה הזו מחמירה מיום ליום עקב התפתחות הענן והבינה המלאכותית, אשר דוחפים את המעבדים להגיע להספקים גדולים מאוד. כך למשל, קירור אוויר מתאים לשימוש במעבדים העובדים בהספקים של כמה עשרות ואט, קירור מים מתאים למעבדים בעלי הספק של עד כ-600W, אולם התעשייה דורשת כיום הספקים של עד 1500W. "עבור כל דולר שהם משקיעים בעיבוד, מרכזי הנתונים היום מוציאים כיום עוד דולר על קירור".

החזון השאפתני: מרכזי נתונים ללא בזבוז אנרגיה

"אידלסון פיתח מערכת המבוססת על קרר נוזלי שאינו מוליך חשמלי, אשר מוצמד למעבד באמצעות קופסת קירור המקררת אותו ישירות. באמצעות תכנון מיוחד של קופסת הקירור, הוא הצליח להשיג יעילות קירור המאפשרת לנוזל שלנו לרתוח ב-34-35°C, ועל-ידי כך להפחית את ההוצאה על הקירור מ-1 דולר ל-6 סנט. אחר כך אנחנו מעבים את הנוזל, ומייצרים מים חמים בטמפרטורה של 70°C, המאפשרת שימוש חוזר באנרגיה. כיום מתפתח שוק חדש של שימוש חוזר במים החמים האלה: לבתים, חממות, התפלת מים, ייצור חשמל ועוד. מרכזי הנתונים יכולים להגיע למצב של כמעט אפס בזבוז אנרגיה".

המערכות של זוטה קור מבוססות על 20 פטנטים שחלקם רשומים וחלקם מצויים בשלבי רישום. הן מיוצרות באמצעות קבלני משנה בישראל. אחת ממטרות הגיוס היא להכין תשתיות יציור גלובליות, מתוך הנחה שהחברה תגיע למכירות בהיקף של כמה מאות מיליוני דולרים כבר בשנת 2027. כרגע החברה מבצעת התקנות אצל שותפים אסטרטגיים גדולים. הנחת העבודה של החברה היא שבשוק מרכזי הנתונים צריכים לפעול במתכונת של חברה גדולה.

פרייבך: "הפתרון שלנו מיועד לליבת הפעילות של מרכז הנתונים, ולכן אי-אפשר להיות ספק קטן. המטרה שלנו היא להיות חברה מובילה בתחום הזה". במסגרת הזאת היא החלה בקמפיין גיוס עובדים, במטרה להגדיל בשלב הראשון את המצב העובדים בכ-30%. החברה מעריכה שבשבועות הקרובים היא תגייס כ-15 עובדים נוספים. במקביל, היא חתמה לאחרונה על הסכם שיתוף פעולה עם יצרנית המחשבים ASUS המאפשר להתקין את מערכת הקירור שלה בשרתי החברה הטאיוואנית.

מחצית מחברות הסטארט-אפ במצוקת מימון

סקר חדש של רשות החדשנות אשר פורסם היום (ד') מגלה שאופק המזומנים של יותר ממחצית מחברות ההייטק המצויות בשלבים מוקדמים הוא של פחות פחות מ-6 חודשים. בנוסף, כ-56% מהן צופות שלא יצליחו לגייס הון בסבב מימוני נוסף. פירוש הדבר שתעשיית חברות הסטארט-אפ הטכנולוגיות בישראל נקלעה למצוקת מימון שהיא כמעט חסר תקדים בתולדות התעשייה הישראלית. הסקר בוצע במחצית חודש נובמבר 2023. השאלון נישלח ל-2,800 חברות שנוסדו או שהגיעו לרמת סבב B בארבע השנים האחרונות. התקבלו קצת יותר מ-500 תשובות, כאשר כ-88% מהמשיבים היו ממייסדי החברה, והשאר ממנהלי הכספים.

מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין ׁ(בתמונה למעלה), אמר שענף ההייטק הישראלי סובל מזה תקופה ארוכה מירידה חדה בהשקעות ומתנהל בזירה של תחרות בינלאומית גוברת. "אנו מחויבים לעשות הכל כדי לשמר את העוצמה של ההייטק הישראלי ולמזער את הנזקיםלצד הערוץ המהיר שפתחנו בחודש הראשון למלחמה בתקציב של 400 מיליון שקל, אנו נצא במהלך המלחמה ולאחריה עם חבילה של מהלכים ופתרונות נוספים, כדי לייצר תמריצי השקעה במיזמים".

מהנתונים שהתקבלו עולה שאופק המזומנים (אורך ה-runway) של רוב החברות הוא עד כחצי שנה בלבד: 28% מהן העידו על אופק עד שלושה חודשים, 28% נוספים העידו על 3-6 חודשים. רוב החברות (59%) כבר נמצאות בשלבי גיוס, כאשר 71% צופות שיבצעו גיוס בשלושת החודשים הקרובים. יחד עם זאת, אין ביטחון שהגיוס יושלם בהצלחה: 56% מהנשאלים ענו שיש סבירות גבוהה עד גבוהה מאוד שהחברה לא תצליח לבצע סבב גיוס נוסף. שיעור דומה (55%) סבור שיש סבירות גבוהה עד גבוהה מאוד שהם לא יצליחו לבצע סבב גישור.

בגרפים למטה: תמונת מצב עדכנית מתוך סקר חברות רשות החדשנות, דצמבר 2023

היזמים הישראלים לא מאבדים תקווה

למרות המצב הקשה, רוב החברות שומרות על אופטימיות ונערכות לשיפור בפעילותן: יותר משליש מהחברות מעריך שסבב הגיוס הבא יהיה לפי שווי נמוך יותר מסבב הגיוס הקודם שלהן. יחד עם זאת, קרוב לשני שליש מהחברות (64%) השיבו שהתרחיש הסביר ביותר להמשך פעילותן בשנה הבאה הוא דווקא המשך הצמיחה. רק 12% מהחברות השיבו שהתרחיש הסביר עבורן הוא סגירת החברה או מכירתה בהפסדהאופטימיות של החברות באה לידי ביטוי גם בצפי להמשך גיוסי כוח אדם: על-פי תחזיות החברות, מספר המועסקים בישראל בחברות ההייטק בשלבים המוקדמים צפוי לעלות בכ-9% בשנה הקרובה.

רוב הגידול צפוי להתרכז דווקא בחברות קטנות (פחות מ-100 עובדים) בעוד שחברות גדולות צפויות דווקא לצמצם את מצבת כוח האדם בישראל (בשיעור של כ-3%). מספר המועסקים בחו"ל בחברות ישראליות צפוי לגדול גם הוא בכ-13% בממוצע בשנה הקרובה. שיעור הגידול עולה ככל שהחברה גדולה יותר. כך, חברות המעסיקות מעל 100 עובדים צופות שמספר המועסקים שלהן בחו"ל יעלה בכ-28%. תופעה זו גם מבטאת כניסה למכירות או הגדלת מאמצי השיווק, המכירות והתמיכה בלקוחות.

טקטוניק תקים ב-2024 דטה סנטר ממוגן טילים

בתמונה למעלה: אבי דדון (צילום: דוברות משרד הביטחון) על רקע הדמיית חוות השרתים של טקטוניק (קרדיט: אסף פרץ)

חברת חברת טקטוניק (Techtonic) נערכת לתחילת פרוייקט ההקמה של חוות השרתים (data center) התת-קרקעית הממוגנת באזור התעשייה ברוש בבית שמש בהשקעה של כ-140 מיליון דולר. ראש מנהלת ההקמה של חוות השרתים, אבי דדון, סיפר ל-Techtime שהחברה נמצא בשלביח משוא ומתן מתקדמים מאוד עם לקוחות עוגן, ועם החתימה על ההסכמים היא מתכננת לעבור לשלב עבודות הבינוי בתחילת 2024. החווה צפויה להיות מהמוגנות בישראל, ולהתפרס על שטח של 15,000 מ"ר.

המתקן מיועד לקבל הסמכה לתקן טיר-4 (Tier IV) כפי שהוגדר על ידי Uptime Institute. התקן הזה נחשב לתקן המחמיר ביותר לחוות שרתים, בהיבטים של אל-כשל, זמינות התשתית ויתירות (redundancy). בין השאר הוא מבטיח שהמרכז ממוגן ברמה המאפשרת לו להיות עמיד בפני פגיעה ישירה של טילים ורקטות, לספק הגנה בפני שיבושים ותקיפות של מתקני התשתית והתקשורת (SCADA) – ובמידה והלקוח יבקש – גם להיות חסין בפני פגיעת פולס אלקטרומגנטי רב-עוצמה (EMP).

המלחמות בישראל ובאוקראינה משנות את התעשייה

דדון מגיע עם נסיון רב בתחום הגנת תשתיות. הוא שרת בצה"ל במשך כ-30 שנה ובתפקידו האחרון שימש כקצין לוגיסטיקה של פיקוד המרכז. לאחר-מכן הצטרף למשרד הביטחון ושימש כראש מינהל הרכש (מנה"ר). הוא הוביל הגדלה משמעותית של רכש תוצרת מקומית והעדפת אזורי עדיפות לאומיתבתקופת הקורונה הוביל את הצטיידות המדינה בציוד שנדרש להתמודדות עם המגיפה, ואת ההקמה של מעבדות הקורונה, הסבת בתי מלון לקליטת חולי קורונה, חיסון עובדי המדינה בחו"ל ועוד.

לדבריו, המלחמה משנה את התפישה של הלקוחות ביחס לחוות שרתים ממוגנות. דדון: "אנחנו נכנסים למצב של עודף ביקושים ומחסור במרכזי נתונים מוגנים המאפשרים רציפות עסקית. עד היום הלקוחות הגיעו לדטה סנטר מהצד הכלכלי – כדי להוריד עלויות. אולם עכשיו הם מתחילים לחפש פתרונות המספקים גם הגנה בפני איומים בלתי צפויים. כך למשל, תחילה המלחמה באוקראינה וכעת גם המלחמה בישראל, חידדו את ההבנה שאי-אפשר לסמוך על עותק מוגן במדינה אחרת. לכן אנחנו נספק גמישות מקסימלית, כולל עבודה מול עותקים השמורים אצל המתחרים שלנו".

מה הם לקחי המלחמה בתחום חוות השרתים?

"ההמלצה ברורה: הגנות פיסיות על מערכות ותהליכים אינן מותרות – אלא הכרח. זה לא לוקסוס להחזיק טיר-4 מכיוון שהמדינה והכלכלה לא יכולות לתפקד בלי יכולת עיבוד ואיחסון. לא מתקבל על הדעת שתהיה נפילה של המערכות בגלל פגיעה פיסית או קיברנטית. זהו חלק מהחוסן לאומי שלנו. במלחמה הזאת פינינו שני חבלי ארץ, שזה דבר שלא קרה מעולם, והתפישה של רציפות עסקית קיבלה תפנית. כל גוף עסקי חפץ חיים צריך להגן על עצמו ברמה גבוהה יותר מאשר דרישות המינימום הרגולטוריות. לכן אנחנו צופים שאחרי המלחמה יהיה גל משמעותי של ביקושים לדטה סנטרים ממוגנים. אנחנו נכנסים למצב של מחסור במרכזי נתונים מוגנים המבטיחים רציפות עסקית".

בגלל המלחמה בוטלה הנפקת ניוסייט; יוצאת לגיוס הון

בתחילת השבוע בוטלה עיסקת ה-SPAC של חברת ניוסייט (Newsight Imaging) מנס-ציונה, שנועדה להביא אותה למסחר בנסד"ק. במקום ההנפקה המתוכננת, החברה החליטה להיכנס לתהליך גיוס הון ממשקיעים אסטרטגיים. מייסד משותף ומנכ"ל החברה, אלי אסולין, סיפר ל-Techtime שביטול ההנפקה הוא תוצאה של המלחמה. אסולין: "אחד מהשלבים המרכזיים במהלך ביצוע עסקת SPAC הוא גיוס הון במתכונת Private Investment in Public Equity – PIPE, אשר מספק את הבטוחות הנדרשות להשלמת עסקת ה-SPAC, שבה חברה בורסאית עם הון וללא נכסים מתמזגת עם חברה עם נכסים שאינה נסחרת בבורסה".

כזכור, הסכם המיזוג בין ניוסייט ובין Vision Sensing נחתם בחודש אוגוסט 2022. באותה תקופה היו בקופת Vision Sensing קצת יותר מ-102 מיליון דולר. בהסכם המיזוג החברה היתה אמורה לגייס כ-144 מיליון דולר, שמתוכם יגיעו כ-40 מיליון דולר ממקורות נוספים ו/או באמצעות השקעות PIPE. בסך הכל, שווי החברה הוערך אז בכ-225 מיליון דולר, כאשר ההנפקה תוכננה להתבצע בנובמבר 2023.  "לפני המלחמה גייסנו את משקיעי ה-PIPE, אולם כשפרצה המלחמה הם החליטו לשבת על הגדר".

אסולין: "אנחנו חברה ישראלית עם מחקר ופיתוח בארץ ועם ייצור המתבצע במפעל טאואר בצפון הארץ. חלק מהמשקיעים חוששים מרמת הסיכון והחליטו להמתין שהמלחמה תסתיים. אבל יצאנו מתוך הנחה שהמלחמה לא תסתיים בתוך שבועיים, ואולי אפילו לא בתוך חודשיים, ולכן היינו צריכים לקבל החלטה. בהסכמה הדדית עם חברת Vision Sensing Acquisition Corp שאיתה היינו אמורים להתמזג, הגענו למסקנה שזהו לא הזמן המתאים למיזוג וחתמנו על הסכם ביטול העיסקה. כרגע אנחנו מתעסקים באלטרנטיבות אחרות: גיוס הון ממשקיעים אסטרטגיים וביצוע עסקאות אסטרטגיות".

מודלים עסקיים חדשים

"ביצענו היערכות מחדש בחברה והתאמנו אותה לעבודה במצב מלחמה. המהלך לא פגע במכירות. אנחנו מוכרים שבבים, ולאחרונה התחלנו להציע עסקאות רישוי לטכנולוגיה וגם אספקת מערכות שלמות שאותן אנחנו מפתחים בעצמנו ומייצרים ביחד עם שותפים עסקיים". חברת ניוסייט הוקמה בסוף 2016 על-ידי המנכ"ל אלי אסולין והטכנולוג הראשי איל יצקן. היא מתמקדת בפיתוח וייצור מודולי מצלמה עבור יישומי ראיית מכונה, הכוללים חיישן אופטי ושבב עיבוד מידע.

החיישנים של החברה מבוססים על חישובי טריאגולציה ועל טכנולוגיית טכנולוגיית eTOF, שבה נמדד פרק הזמן שבין שידור אות לייזר בתדר אינפרא-אדום רחוק לבין קליטת ההחזר על-ידי החיישן. בחודש אוקטובר 2022 היא הכריזה על החיישן התלת מימדי החדש שלה, NSI9000, אשר פותח במסגרת מאגד הדמאה חכמה של רשות החדשנות, אשר כולל את החברות אלביט מערכות, ניוסייט, SCD, KAYA Instruments, Third Eye ואפקון).

החיישן מבוסס על פיקסלים בגודל של 5μm x 5μm ומייצר 491,520 (1024×480) נקודות עומק, בקצב של עד 132 תמונות לשנייה ומספק דיוק עומק ברמת שגיאה נמוכה מ-1% מהמרחק הנמדד עד לטווח של 200 מטר. ניוסייט מכוונת את החיישן לשימוש במספר רב של תחומים: עיר חכמה, משקפי מציאות רבודה, יישומי מטאוורס, השוק התעשייתי ואפילו שוק הרכב. בדומה לדור הקודם, החברה פיתחה תכנון ייחוס של חיישן LiDAR המבוסס על הרכיב החדש.

DSPG הפכה למרכז ה-Edge AI של סיינפטיקס

בתמונה למעלה: מנכ"ל סיינפטיקס ישראל, חגי עבודי. "קיבלנו מהחברה מאוד תמיכה ואמפתיה"

שנתיים מאז מכירתה של חברת DSPG לחברת סיינפטיקס (Synaptics) מסן-חוזה, קליפורניה, תמורת כ-543 מיליון דולר (לפי שווי אמיתי של כ-413 מיליון דולר, מכיוון שהיו בקופתה כ-130 מיליון דולר), היא ממשיכה לפעול בישראל תחת משימה חדשה: פיתוח פתרונות בינה מלאכותית בקצות הרשת (AI at the Edge) אשר ישולבו בשבבי העתיד של סיינפטיקס. הפעילות עדיין מתקיימת בהרצליה, וכיום כולל המרכז כ-110 עובדים, בהשוואה לכמעט 250 עובדי DSPG בישראל ערב עסקת מכירתה. הקבוצה הזו כוללת גם כ-15 מעובדי חברת Emza לשעבר, שסיינפטיקס רכשה באוקטובר 2022 מחברת היימקס הטאיוואנית.

מנהל האתר הישראלי של חברת סיינפטיקס, חגי עבודי, סיפר ל-Techtime שחלק מהטכנולוגיות של DSPG לשעבר ממשיכות להגיע לשוק בצורות שונות. "עדיין יש ביקוש בשוק לתקשורת ULE חסכונית באנרגיה עבור מכשירי DECT. יש גם לקוחות שמשלבים אותה ברכיבים מרובי פרוטוקולים חדשים, וטכנולוגיות אחרות של DSPG, כמו עיבוד קולי ו-VoIP, משולבות היום ברכיבים של סיינפטיקס". עבודי הצטרף ל-DSPG לפני 20 שנה, בתור מומחה בתחום התוכנות המשובצות (Embedded), ומילא בה תפקידי הנדסה שונים. בתפקידו האחרון לפני מכירתה היה מנהל מוצר של שבב שלם (PMO).

מהו יייעודו של מרכז הפיתוח הישראלי, לאן הוא מתפתח? 

עבודי: "כיום אנחנו מרכז המצויינות של סיינפטיקס בתחום מעבדי בינה מלאכותיתי מבוססים רשתות נוירוניות ליישומי קצה. זה תחום שבו צריכים להיות יעילים מאוד בהספק. הפעילות מבוססת על ידע שפותח ב-DSPG, וכיום אנחנו ממשיכים לפתח אותה כדי שהחברה תשבץ אותה ברכיבים שונים שהיא מייצרת. אנחנו מתמקדים ברמת ה-IP, לא ברמת ייצור השבב. הפעילות שלנו כוללת גם את המשך הפיתוח והתמיכה באלגוריתמים של אמזה. הם פיתחו פתרון המאפשר למחשב לזהות את פני המשתמש, שנכנס כתכונה במחשבים של חברת Dell. הצוות כאן ממשיך לתמוך ביישום הזה ומפתח אותו עבור מוצרים של סיינפטיקס.

"לתהליכי הייצור החדשים יש השפעה רבה על הטכנולוגיה שלנו. השבבים הראשונים של DSPG יוצרו בתהליכים של 60 ננומטר. השבב האחרון שעשינו כאן לפני העיסקה היה כבר ב-22 ננומטר. כיום אנחנו מתכננים שבבים לייצור ב-22 ננומטר, כאשר השלב הבא יהיה ככל כנראה 16 ננומטר או 12 ננומטר. כיום אנחנו מתמקצעים במעבדי רשתות נוירוניות, והיכולות שלנו באות לידי ביטוי בכל תחומי הפעילות של החברה. הם מטילים עלינו את משימות הפיתוח החדשניות ביותר בתחומים האלה".

כיצד המלחמה משפיעה על הפעילות שלכם?

"בשבועיים הראשונים היו עיכובים. כולם היו בהלם. אף אחד לא נשאר אדיש וכל החברה עסקה בפרוייקטי התנדבות. אנחנו מקבלים הרבה מאוד אמפתיה ותמיכה מעובדי החברה המצויים באתרים אחרים בעולם. מיד לאחר מתקפת החמאס, המנכ"ל שלח מייל לכל עובדי החברה עם תמיכה בלתי מסוייגת בישראל. אבל צריך לזכור שהמלחמה לא משפיעה על פעילות החברה האמריקאית, והיא מצפה שאנחנו נבצע את המשימות שהוטלו עלינו.

"כיום, למרות ש-10% מהעובדים שלנו מגוייסים, אנחנו מתפקדים טוב. היכולת לתפקד גם בזמן לחימה מבטאת את החוסן של התעשייה הישראלית. בדיעבד, המצב הזה מגביר את האמון בנו משום שהוא ממחיש שאנחנו מבצעים את העבודה גם בתנאים קשים. בשיחת המנהלים הרבעונית, המנכ"ל תאר בהתפעלות את האיתנות הזו (Resilient) של הקבוצה הישראלית. אני מרגיש שהעובדה שאנחנו ממשיכים לעבוד בתנאים האלה מגבירה את האמון של החברה באנשים בישראל, בהשקעה שלה בישראל ובכלל, מגבירה את האמון שלהם במדינת ישראל".

חברת סיינפטיקס היא יצרנית שבבים המספקת רכיבים למערכות תקשורת אלחוטיות, ראייה ממוחשבת, עיבוד קול, עיבוד תמונה מבוסס בינה מלאכותית בקצות הרשת ועוד. היעד האסטרטגי שלה הוא להיות מובילה בתחום ה-IoT. לאחרונה היא הכריזה על שבבי תקשורת חדשים בטכנולוגיית Wi-Fi 6E ובטכנולוגיית Bluetooth 5.3. בשנת הכספים האחרונה שהסתיימה ביוני 2023 הסתכמו מכירותיה בכ-1.35 מיליארד דולר בהשוואה למכירות של כ-1.74 מיליארד דולר ב-2022. כיום היא נסחרת נסד"ק לפי שווי שוק של כ-3.85 מיליארד דולר. מעניין לציין שלאורך השנים כמעט ולא היה מפגש בינה לבין חברת DSPG. נודע שהיא החליטה לרכוש את החברה הישראלית לאחר שהיא הפסידה בתחרות מול DSPG על קבלת הזמנה מחברת סיסקו.

נקסט ויז'ן: הזמנת-ענק של 20.4 מיליון דולר

חברת נקסט ויז'ן (NextVision) מרעננה, המפתחת מצלמות מיוצבות לרחפנים ולפלטפורמות בלתי מאויישות קיבלה את ההזמנה הגדולה ביותר בתולדותיה: מצלמות ומוצרים נוספים מתוצרתה תמורת 20.4 מיליון דולר לפחות. ההזמנה בוצעה על-ידי לקוח קיים של החברה והיא תספק אותה על פני תקופה של שלוש שנים, החל מחודש פברואר 2024. ההזמנה כוללת תנאים שעשויים להביא להגדלת היקפה. התמורה תשולם בהתאם למשלוח. ההזמנה כוללת מקדמה בהיקף של כ-674 אלף דולר. מתחילת השנה דיווחה נקסט ויז'ן על 17 עסקאות מהותיות למכירת מצלמות ומוצרים נוספים, בהיקף כולל של כ-79 מיליון דולר

יו"ר נקסט ויז'ן, חן גולן, אמר שכחלק מהמאמץ המלחמתי, החברה הגדילה את יכולות הייצור על מנת לתת מענה מיידי לביקושים שאותם היא חווה בתקופה האחרונה, לצד המשך האספקות ללקוחות קיימים. חברת נקסט ויז’ן הוקמה בשנת 2009 על-ידי חן גולן, בוריס קיפניס והמנכ”ל מיכאל גרוסמן, ועוסקת בפיתוח וייצור מצלמות יום ולילה (אור נראה וצילום תרמי) מיוצבות באמצעות גימבל. המצלמות מורכבות במפעל של החברה. הן מיועדות לשימוש בכלי רכב קרקעיים ואוויריים, דוגמת מל”טים קטנים וזעירים, רחפנים וכדומה. החברה פיתחה טכנולוגיית ייצוב מוגנת בפטנט המבוססת על ייצוב מכני וייצוב אלקטרוני הפועלים בו-זמנית, המאפשרים ייצוב מצלמה בזמן אמת ותיקון עיוותים הנובעים מצילום התנועה.

להערכתה, הטכנולוגיה שלה מאפשרת לייצר מצלמות מיוצבות בעלות יחס משקל/גודל וביצועים מהטובים בעולם, ומותאמת לספק תמונה יציבה גם בתנאי טיסה קשיםלחברה יש כ-200 לקוחות בעולם, בהן החברות הישראליות תעשייה האווירית, אלביט, אירונאוטיקס ו-UVision. בין השאר, בסוף 2022 היא סיפקה לחברת אלביט 1,200 מצלמות מיוצבות בהיקף כולל של 8.5 מיליון דולר, עבור מה שנחשב עד אז לפרוייקט הרחפנים הגדול ביותר של החברה.

מייסד משותף ויו"ר נקסט ויז'ן, חן גולן
מייסד משותף ויו"ר נקסט ויז'ן, חן גולן

נקסט ויז'ן פועלת בשוק צומח: להערכת Insight Partners שוק מצלמות הרחפנים העולמי יצמח מהיקף של 5.4 מיליארד דולר ב-2021 להיקף של כ-27.5 מיליארד דולר בשנת 2028. במקביל יש גם צמיחה חזקה בגומחת השוק המרכזית של נקסט ויז'ן: שוק הרחפנים הזעירים. להערכת Precedence Research השוק הזה הסתכם בכ-2.8 מיליארד דולר בשנת 2019, ויצמח להיקף של כ-11.3 מיליארד דולר בשנת 2027. חברת נקסט ויז'ן נסחרת בבורסה של תל אביב. בעקבות ההודעה עלתה מנייתה בבורסה בכ-5.5% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-2.15 מיליארד שקל.

אלביט ביצעה היערכות בזק לצורכי המלחמה

בתמונה למעלה: משקפי ראיית לילה שאלביט תספק למארינס בארה"ב

חברת אלביט מערכות (Elbit) נאלצה לבצע בחודשיים האחרונים סדרה רחבה של מהלכים כדי לעמוד בצורכי המלחמה ולהמשיך לספק מוצרים ללקוחות הבינלאומיים. בשיחת הוועידה אתמול לאחר פרסום הדו"ח השלישי 2023, גילה מנכ"ל החברה, בצלאל מכליס, חלק מהמהלכים שהחברה ביצעה בעקבות מתקפת החמאס ב-7 באוקטובר. עם תחילת הלחימה פונו יישובים רבים לאורך הגבולות ואלביט נאלצה לסגור מספר מתקני ייצור שלה שהיו בפריפריה ולהעביר את הייצור לאתרים בטוחים יותר. במקביל, היא נאלצה להתמודד עם הזמנות דחופות של צה"ל, למרות שכ-300 מעובדיה (15% מהעובדים בישראל) גוייס למילואים.

מכליס אמר שכדי להתמודד עם מצוקת כוח האדם, היא גייסה כמה מאות עובדים זמניים, החזירה לעבודה חלק מהעובדים שפרשו לפנסיה והגדילה את העומס על העובדים האחרים שלא גוייסו. במקביל, החברה ביצעה בדיקה מקיפה של שרשרת האספקה ורכשה מלאי מוגדל של חלקים ורכיבים במטרה שתוכל להתמודד עם הגדלת הביקוש של הצבא במידה והמלחמה תתמשך או תורחב.החברה מסרה שהיא מאמינה שהמדינה לא תעכב את התשלום על ההזמנות הדחופות החדשות, ולכן "הגידול באספקת המוצרים לצה"ל עשוי להיות מורגש בתוצאות הרבעון הבא (Q4 2023ׂ).

המלחמה הראשונה של מערכת צי"ד

ראוי לציין שלמלחמה עשויה להיות השפעה גם על תמהיל והגדרת המוצרים של החברה בשנים הבאות. זו המלחמה הראשונה שבה מערכת צי"ד (צבא היבשה הדיגיטלי) מופעלת בקנה מידה מלא. זוהי מערכת חשובה מאוד בפורטפוליו של אלביט, ולקוחות רבים באירופה ובארה"ב רכשו נגזרות שלה. ללקחי המלחמה תהיה השפעה גדולה על הגדרת המערכת והדרישות ממנה. במקביל, כעת מתנהלים דיונים בארה"ב על חבילת סיוע לישראל בהיקף של 14.5 מיליארד דולר. בשיחת הוועידה מסרו מנהלי אלביט שהם מכירים את ההצעה ושהיא כוללת גם רכש מערכות מתוצרת אלביט המיוצרות בחברות הבנות שלה בארה"ב.

המלחמה מגיעה לאחר סיומו של אחד מהרבעונים הטובים בתולדותיה: ברבעון השלישי 2023 צמחו המכירות של חברת אלביט (Elbit) בכ-11% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-1.5 מיליארד דולר. צבר ההזמנות בסוף ספטמבר הסתכם בכ-16.6 מיליארד דולר, בהשוואה ל-14.7 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הצמיחה במכירות של אלביט היא תוצאה מהמתיחות הגוברת בעולם וההצטיידות המואצת של הצבאות לאור המלחמה באוקראינה והחששות למלחמה באוקיינוס השקט.

המארינס הכפיל את היקף ההזמנות לציוד ראיית לילה

הדבר מתבטא בשורה של עסקאות שאלביט חתמה עליה לאחרונה, בהן הקמת מפעל ייצור מערכות ארטילריות ברומניה, אספקת מערכות חימוש משוטט למדינה אירופית ב-95 מיליון דולר, זכייה במכרז של 170 מיליון דולר לריכוז פרוייקט הצבא הדיגיטלי של שבדיה ועוד. רק השבוע היא קיבלה מארה"ב הזמנת מסגרת בהיקף של עד 500 מיליון דולר לאספקת משקפי ראיית לילה (Squad Binocular Night Vision Goggle) עבור עבור המארינס. ההזמנה היא לחמש שנים, וכוללת אספקת חלפים, תמיכה לוגיסטית וציוד לתיקון ובדיקת מערכות שתוקנו או שעברו שיפוץ.

אלביט דיווחה שעם החתימה על החוזה, היא קיבלה הזמנה ראשונה בהיקף של 127 מיליון דולר. מדובר בהזמנות המשך בעקבות רכישות קודמות של המארינס: בשנים 2022 ו-2021 היא קיבלה הזמנות בהיקף של 41 מיליון דולר בכל שנה לאספקת ציוד הראיית הלילה הזה. פירוש הדבר שארה"ב הגדילה פי 2.5 את היקף הרכש עבור יחידות החוד החשובות ביותר שלה. אלא שאחת מהשאלות המטרידות היום את המשקיעים ואת התעשייה, היא כיצד המלחמה בישראל תורגש ברבעון הבא של אלביט, שיהיה רבעון המלחמה הראשון בדו"חותיה.

"המלחמה ממחישה את חשיבות הייצור המקומי של PCBs"

בתמונה למעלה: מנכ"ל אלטק, אלי יפה. 60% מהייצור הוא ביטחוני

חברת אלטק (Eltek) מפתח תקווה, המתמחה בייצור מעגלים מודפסים (PCBs) מיוחדים, נכנסה מאז פרוץ המלחמה לשגרת ייצור מוגברת אשר התוצאות העסקיות הראשונות שלה יורגשו רק ברבעון הבא. "התעשיות הביטחוניות בישראל מתחילות לבצע הזמנות, ובכלל זה של מעגלים מודפסים", אמר המנכ"ל אלי יפה. "אומנם אנחנו ממשיכים לשרת גם תעשיות אחרות שאינן ביטחוניות, אבל הזמנות דחופות המגיעות מגורמים ממשלתיים מקבלות עדיפות עליונה".

יפה: "המצב ממחיש את חשיבותה של תעשיית ייצור מקומית של מעגלים מודפסים המבטיחה פתרונות טכנולוגיים מתקדמים והתאמת מעגלים מיוחדים לצרכים צבאיים מוגדרים. תעשיית ייצור מקומית מאפשרת לספק מענה מהיר לדרישות החירום של התעשייה הביטחונית". רוחות המלחמה בעולם והעלייה בהיקף ההצטיידות הביטחונית בעולם הורגשו היטב כבר בתוצאות הרבעון השלישי של החברה, הרבה לפני מתקפת החמאס. המכירות ברבעון צמחו בכ-15% והסתכמו בכ-11.9 מיליון דולר.

בסך הכל, בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו מכירות אלטק בכ-34.4 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-29.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. באופן יוצא דופן, שולי הרווח של החברה הגיעו לכ-31%, בהשוואה לכ-27% ברבעון ממוצע. בסיום הרבעון כללה קופת החברה מזומנים ושווי מזומנים בהיקף של כ-11.3 מיליון דולר, שחלקם ישמש להמשך תוכנית ההתרחבות האסטרטגית, אשר נועדה להביא אותה להיקף מכירות של כ-55 מיליון דולר עד לשנת 2025.

המלחמה עשויה להשפיע על תוכנית ההתרחבות האסטרטגית

בשיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו"ח, הבהיר יפה שהייצור הדחוף לצורכי צה"ל אינו מעכב את המשלוחים של הלקוחות אחרים. "אנחנו לא מבדילים בין צה"ל לבין לקוחות אחרים. כדי להפיג חשש כזה אצל הלקוחות שלנו, קיצרנו את זמני האספקה ללקוחות בחו"ל כדי להבטיח שהם יהיו מרוצים". לדבריו, יש לאלטק מעמד של מפעל חיוני המאפשר לה לעבוד מסביב לשעון במשך 365 ימים בשנה. "המעמד של מפעל חיוני מעניק למדינה זכות לחייב אותנו להעניק עדיפות וקדימות לייצור מוצרים מסויימים, אבל זה מוגבל רק לכ-2%-3% מקיבולת הייצור שלנו, ולכן לא משפיע על שאר העסקים".

לדבריו, החברה נקטה במספר פעולות שנועדו להבטיח עמידה בדרישות הלקוחות בזמן המלחמה, בהן אבטחת אספקה מהספקים במטרה שלא לעצור את הגעת חומרי הגלם אל קווי הייצור, הגדלת המלאי של חומרי גלם מסוגים שונים והאצת האספקה של משאבים חיוניים. למלחמה גם עשויה להיות השפעה על תוכנית ההתרחבות האסטרטגית: "היא עשויה להאט במידת מה את קצב ההשלמה של קו הייצור החדש. התוכנית ההתרחבות זו כוללת בניית צוות הנדסה בתחום התוכנה במטרה לפתח ולייצר מעגלים מיוחדים. בחודשים האחרונים חלו שינויים בשוק ובעקבות זאת קיבלנו הרבה פניות של אנשים מהתעשייה המבקשים ראיונות קבלה לעבודה. אנחנו מקווים שהמגמה הזו תסייע לנו לאייש את המשרות הפתוחות בתחום ההנדסה והייצור".

אלא שלרוחות המלחמה המנשבות בעולם, ולא רק בישראל, צפויה להיות השפעה ארוכת טווח על יצרנית המעגלים המודפסים הישראלית. אלטק מתמחה בייצור מעגלים גמישים קשיחים ומעגלים מודפסים מורכבים עבור תעשיות הביטחון, התעופה, הרפואה והרכב. החברה מעסיקה כ-400 עובדים ונמצאת בשליטת קבוצת ניסטק (Nistec). כיום כ-60% ממכירותיה הן לתעשייה הביטחונית, ולהערכת החברה התמהיל הזה יישמר: "העלייה בביקוש מהשוק הביטחוני בעולם צפויה להימשך מספר שנים".

צמיחה מואצת: גידול של 93% במכירות חברת נקסט ויז'ן

אם יש בבורסה הישראלית חברה שמצדיקה את התואר "חברת צמיחה" זוהי נקסט ויז'ן (Next Vision), המפתחת מצלמות מיוצבות לרחפנים ופלטפורמות בלתי מאויישות. החברה ממשיכה להגדיל מרבעון לרבעון את הכנסותיה, רווחיה, מספר לקוחותיה וצבר ההזמנות שלה. היא חוותה גידול משמעותי בביקוש לפתרונותיה על רקע המלחמה באוקראינה שהבהירה את חשיבותם של רחפנים בשדה הקרב המודרני. המלחמה בישראל רק נתנה תוקף נוסף למגמה הזו. מאז תחילת המלחמה דיווחה החברה על 3 הזמנות משמעותיות מלקוחות ביטחוניים בישראל, בהיקף כולל של 21.9 מיליון דולר.

ברבעון השלישי, לפי הדו"ח שפרסמה היום (ב'), הסתכמו הכנסותיה בכ-12.7 מיליון דולר, צמיחה של כ-93% ביחס לרבעון המקביל ב-2022. הרווח הנקי גדל ב-130% ל-6.3 מיליון דולר, בשיעורי רווחיות גבוהים של 49%. במהלך הרבעון הגדילה נקסט ויז'ן את מספר לקוחותיה בכ-14%, לכ-146 לקוחות, ובנקסט ויז'ן מציינים כי החברה נהנית משיעור גבוה של הכנסות חוזרות מלקוחותיה. צבר ההזמנות העדכני עומד על 48.5 מיליון דולר.

לדברי חן גולן, יו"ר ומייסד נקסט ויז'ן: "צמיחת החברה והרווחית נובעות מעלייה בביקושים למוצרי החברה, השקת מוצרים חדשים, הרחבת מעגל הלקוחות והגדלת כושר הייצור של החברה. מאז תחילת מלחמת 'חרבות ברזל' חל גידול בהזמנות של מצלמות ומוצרי החברה מצד לקוחות ישראליים, ואנו פעלנו כדי לוודא שהחברה תהיה ערוכה למתן מענה מלא ומהיר לביקושים. מוצרי נקסט ויז'ן זוכים להכרה בינלאומית גוברת".

שווי שוק של יותר מ-2 מיליארד שקל

בתחילת החודש נכנסה נקסט ויז'ן למדד 125 בבורסת תל אביב. מאז תחילת השנה השלימה מניית החברה עלייה של 234% בערכה לשווי שוק של 2.15 מיליארד שקל. החברה פיתחה טכנולוגיית ייצוב מוגנת בפטנט המבוססת על ייצוב מכני וייצוב אלקטרוני הפועלים בו-זמנית, המאפשרים ייצוב מצלמה בזמן אמת ותיקון עיוותים הנובעים מצילום התנועה. המצלמות מורכבות במפעל של החברה, ומיועדות לשימוש בכלי-רכב קרקעיים ואוויריים, דוגמת מל”טים קטנים וזעירים, רחפנים וכדומה.

נקסט ויז'ן פועלת בשוק צומח: להערכת Insight Partners שוק מצלמות הרחפנים העולמי יצמח מהיקף של 5.4 מיליארד דולר ב-2021 להיקף של כ-27.5 מיליארד דולר בשנת 2028. במקביל יש גם צמיחה חזקה בגומחת השוק המרכזית של נקסט ויז'ן: שוק הרחפנים הזעירים. להערכת Precedence Research השוק הזה הסתכם בכ-2.8 מיליארד דולר בשנת 2019, ויצמח להיקף של כ-11.3 מיליארד דולר בשנת 2027.

חץ 3 יירט טיל בליסטי בחלל

מערכת חץ -3 (Arrow 3), המספקת על שכבת ההגנה הגבוהה ביותר של ישראל ומיועדת ליירט טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה, ביצעה בסוף השבוע (ה') את היירוט מבצעי הראשון שלה. בהודעת משרד הביטחון נמסר: "לוחמות ולוחמי ההגנה האווירית של חיל האוויר שיגרו הערב לראשונה את מיירט חץ 3, שיירט בהצלחה במרחב ים סוף מטרה שנורתה לעבר ישראל". טיל בליסטי נע במסלול קבוע כשהוא משוגר אל מחוץ לאטמוספירה וממשיך משם אל יעדו. מהעובדה שהיירוט בוצע מעל ים סוף ושהטיל כוון לעבר ישראל ניתן להניח שהוא שוגר מאזור תימן. היירוט בוצע הרחק משטח ישראל.

מערכת חץ 3 נכנסה לשירות מבצעי בשנת 2017. היא פותחה ומיוצרת במשותף על-ידי מנהלת 'חומה' במפא"ת והסוכנות האמריקנית להגנה מטילים (MDA), בהובלת התעשייה האווירית. היא נחשבת למערכת ההגנה האווירית המתקדמת מסוגה בעולם, ומיועדת ליירט טילים בליסטיים בחלל, מחוץ לאטמוספירה. עקרון הפעולה של חץ 3 מבוסס על פגיעה פיזית ישירה בטיל המאיים. האנרגיה הקינטית במפגש עם המטרה גדולה מספיק להשמדת המטרה ללא צורך בחומרי נפץ. לפיכך נדרש דיוק רב להשגת פגיעה ישירה. זאת בשונה ממיירטי חץ 2, אשר נושאים עימם חומר נפץ.

המיירט במערכת חץ 3 הוא טיל דו-שלבי הכולל שני מנועי דלק מוצק. עם קבלת התראה ממערכת המכ"ם, מערכת השליטה והבקרה בוחרת בסוללה ובמיירט האופטימליים לביצוע היירוט. היא משגרת את הטיל אל האזור המשוער שבו צפוייה להיות ההתנגשות. בתחילה מופעל מנוע ההאצה המביא אותו אל אזור הפגיעה המשוער, ואז הטיל נפרד ממנוע ההאצה, וראש ההשמדה הממונע נע לכיוון המטרה בעזרת הנחיות המגיעות מהמכ"ם הקרקעי.

תפישת ההגנה הרב-שכבתית

בשלב הזה, הטיל מפעיל מערכת חישה אלקטרו-אופטית אשר מזהה את הטיל התוקף וננעלת עליו. היא מכוונת את המיירט אשר מבצע תימרונים סופיים המביאים אותו לפגיעה בטיל התוקף ולהשמדת מטען ההרס שלו. מערכת חץ 3 משולבת במערכות הניהול והבקרה של מערכת חץ 2. הדבר מבטיח שבמקרה של פגיעה לא אופטימלית (או כאשר הטיל התוקף נושא יותר מראש נפץ אחד), ישוגרו מיד טילי חץ 3 או חץ 2 נוספים כדי להשלים את ההשמדה.

מימין: אנטנת המכ"ם של מערכת חץ. משמאל: ראש הקרב האלקטרואופטי. קרדיט: התעשייה האווירית
מימין: אנטנת המכ"ם של מערכת חץ. משמאל: ראש הקרב האלקטרואופטי. קרדיט: התעשייה האווירית

הקבלן הראשי לפיתוח מערכת הנשק ומיירטי החץ הוא מפעל מל"מ של התעשייה האווירית (תע"א), אשר פועל בשיתוף חברת אלתא (חברה בת של התעשייה האווירית), אשר אחראית על פיתוח וייצור מערכת המכ"ם. חברת אלישרא שבבעלות אלביט מערכות אחראית על מערכת ניהול הירי. חברת בואינג האמריקנית מהווה שותף אסטרטגי של התע"א בפיתוח וייצור חץ 3. המנוע הרקטי שמאיץ את טיל החץ לחלל פותח ומיוצר בתומר – חברה ממשלתית, ומרכיבים נוספים של המערכת  פותחו על-ידי רפאל ומפעל תממ של התעשייה אווירית.

מערכת חץ היT מרכיב מרכזי במערך ההגנה הרב-שכבתי של ישראל, אשר מבוסס על ארבע שכבות הגנה מבצעיות: מערכת "כיפת ברזל", מערכת "שרביט קסמים", מערכת "חץ 2" ומערכת "חץ 3". בחודש יולי 2019 הושלמה סדרת ניסויים של מערכת חץ 3 שנערכו באלסקה בשיתוף עם הסוכנות האמריקאית להגנה בפני טילים (MDA). בניסויים שנערכו הודגמה בהצלחה מלאה יכולת יירוט (Hit-to-kill) של מטרות בגובה רב מחוץ לאטמוספירה. במהלך הניסויים נעשה שימוש במכ"ם האמריקאי AN\TPY2 שפותח על-ידי רייתאון, ומשמש גם במערכת ההגנה האמריקאית THAAD, והודגמה בהצלחה יכולת קישוריות מבצעית בין שתי המערכות.

"יש חברות הייטק המצויות בטראומה. הן זקוקות לסיוע רגשי"

יוזמת Power in Diversity, שפועלת בימים כתיקונם בקידום גיוון תעסוקתי בחברות הייטק, עוסקת בימים אלה באתגר אחר לגמרי: הקשיים הייחודיים שעימם מתמודדים מנהלים ועובדים בהייטק הישראלי על רקע הטבח ב-7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיו.

Power in Diversity יצאה בימים האחרונים בתוכנית המציעה למנהלים, עובדים, אנשי HR וכדומה הדרכות, ללא תמורה, שמטרתן לספק כלים, פסיכולוגיים וארגוניים, כיצד להתמודד עם המורכבות הנוכחית, שבה יש לתת מענה למצוקות הנפשיות של העובדים והמנהלים מצד אחד, ומצד שני לשמור על רציפות תפקודית של הארגון. ההדרכות מתקיימות במתכונת המתאימה לארגון, בין אם מדובר בפגישות אישיות או קבוצתיות, פרונטאליות או בשיחות וידאו.

מי שמובילה את ההדרכות הללו היא ד"ר גלית דשא, המנהלת המקצועית של Power In Diversity. בהכשרתה המקצועית, לדשא יש ניסיון רב בטיפול בפוסט טראומה בקרב נפגעות תקיפה מינית. כעת, היא מזהה סימנים מובהקים של טראומה קולקטיבית במגזר ההייטק. "אני פוגשת בתעשיית ההייטק שיעור מאוד גבוה של אנשים שהאסון הזה פוגש אותם ברמה האישית. יש לאנשים רבים במגזר קירבה לקורבנות, היכרות עם השמות. זו חוויה קבוצתית של אובדן אמון.  זו סיטואציה ייחודית, שבה כולם בארגון מצויים ברמה כזו או אחרת בטראומה. גם הפרודוקטיביות נפגעה משמעותית, הן בשל עובדים רבים שגויסו למילואים והן בשל עובדים אחרים שנמצאים בתפקוד נמוך."

דשא מספקת מספר קווים מנחים לזיהוי תגובות אופייניות למצב של מצוקה. "יש שלוש תגובות אופייניות לטראומה. קיפאון (freeze), מה שבא לידי ביטוי בחוסר תפקוד, עובדים שמתקשים לצאת מהמיטה, לא מחליפים בגדים, לא פותחים מצלמות בפגישות זום כך שלא ניתן להתרשם ממצבם, מתאיידים. התגובה השנייה היא תקיפה (fight), כדוגמת התקפי זעם, פרצי אלימות, תוקפנות, פלאשבקים מסרטוני זוועה. המצב השלישי הוא בריחה (flight), ניתוק, דיסוציאציה."

לדברי דשא, המהות ההישגית של חברת הייטק מקשה על התמודדות עם הסיטואציה הנוכחית. "סטארט-אפ הוא אירוע שאין בו זמן, אי אפשר להוריד הילוך. מדובר בחברות גלובליות, שצריכות לספק את הסחורה. הקולגות או הלקוחות בחו"ל לא תמיד מבינים את הסיטואציה. זו עבודה בעצימות גבוהה, והמשבר הנוכחי מייצר המון אתגרים ביצועיים."

"מנהל לפתע צריך להתמודד עם אותות מצוקה בקרב עובדיו שהוא אינו יודע איך לתת להם מענה: עובדים בתת-תפקוד, עובדים בתפקוד יתר, עובדים שבוכים, שמתפרקים, שמתבלבלים. אנשים שפורקים הכול בפגישת הדיילי, עובדים שלא עונים, שלא פותחים מצלמה בזום. ייתכן שגם המנהל עצמו חווה מצוקה אישית, אינו ישן בלילות. יש מנהלים שמתלבטים איך ובאיזו מידה לשתף את העובדים במצבם, איך לעשות את זה נכון, מצד אחד לא להיות קרים מדי, ומאידך לא לחשוף חולשה גדולה מדי מאחר שהעובדים צריכים להרגיש שיש משענת של יציבות."

דשא מפנה את הזרקור לתפקיד הקריטי של מחלקת משאבי אנוש. "התפקיד הקשה ביותר כעת הוא של צוות ה-HR, שהן לרוב נשים. הן צריכות להסתכל לכל הכיוונים, למנהלים שלמעלה ולעובדים שלמטה, לראות ולזהות ולהבין, ובמקביל לדאוג לאלה שבמילואים. הן הציר של האירוע בארגון. וגם הן לעיתים צריכות עזרה, מאחר שבמקרים רבים מדובר בנשים צעירות  עם ילדים ובעל במילואים. אני מנסה לספק להן כלים שיעזרו להן לזהות סימנים וכיצד להתמודד איתם."

במה את מתמקדת בהדרכות?

"יש צורך בסיוע רגשי. אנחנו מלמדים כיצד לזהות נורות אודומות, איך לפתוח ישיבת צוות, איך להתעניין בצורה רגישה בשלומם של העובדים. כשהסימנים מתחילים להיות אקוטיים, כדאי לפנות לעזרה מקצועית. יכולת השיתוף שלנו נמוכה למדי, אנחנו לא יודעים איך לדבר. זה נכון בעיקר לגבי גברים, וזו תעשייה עם דומיננטיות גברית. יש קושי לדעת כיצד להוציא החוצה דברים בצורה נכונה, כיצד לדבר עם אנשים באופן מיטיב, כיצד לשאול שאלות נכונות בצורה נכונה."

למידע נוסף אודות ההדרכות, בפנייה למייל: [email protected]

 

טכנולוגיות גילוי אש יצאה זמנית מקיבוץ ברור חיל שבדרום

בתמונה למעלה: גלאי להבה של טכנולוגיות גילוי אש על אסדת נפט בים סין

חברת טכנולוגיות גילוי אש (F&G Detection) הפועלת מקיבוץ ברור חיל שבצפון הנגב, דיווחה היום (ד')  שמתקניה לא ספגו נזק או פגיעה כלשהי עקב המלחמה, ובהתאם להוראות פיקוד העורף, אין כרגע מגבלות על הגישה והפעילות במתקניה בקיבוץ ברור חיל. יחד עם זאת, היא הסיטה לתקופת זמן מוגבלת את מרבית הפעילות שהתקיימה בקיבוץ ברור חיל אל מתקניה האחרים. להערכת החברה, המלחמה או המצב הביטחוני הנוכחי לא צפויים לפגוע מהותית בפעילותה העסקית בשנת 2023. "מערך הייצור והאספקה של פועל באופן רציף. החברה ממשיכה בפעילות מחקר ופיתוח בהתאם לתוכניות המקוריות, תוך התאמה למצב הביטחוני בהתאם להנחיות פיקוד העורף.

"החברה פועלת באופן רציף ומתמשך במטרה לצמצם ככל האפשר פגיעה עתידית בפעילותה, גם אם המצב הביטחוני יימשך. החברה ערוכה מבחינת תשתית הייצור, רמת המלאי ומקורות אספקה להבטיח את כל הצרכים ולעמוד בכל הדרישות לאספקה בחודשים הקרובים". חברת FGD הוקמה בשנת 2017 על-ידי היו"ר יחיאל ספקטור (מייסד ספקטרוניקס) והמנכ"ל חביב פרלמן.

החברה מפתחת ומייצרת גלאי להבה המבוססים על חיישנים אופטיים, אשר מותקנים בחברות מובילות כמו טסלה, ספייס אקס, האניוול, סימנס, שדה התעופה של לוס אנג'לס ועוד. בין השאר היא נמצאת כיום בתהליכי פיתוח של גלאי גז, אשר נמצאים בשלבי בדיקה בחברת התקינה HSE עבור חברת דלק גדולה. כיום החברה מעסיקה כ-40 עובדים, מחציתם בישראל ומחציתם בארה"ב, כאשר מתקני הפיתוח והייצור שלה פועלים משני מבנים שכורים בקיבוץ ברור חיל הסמוך לשדרות.

חברת F&G Detection נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-150 מיליון שקל. בשנת 2023 צמחו מכירותיה בכ-88% והסתכמו בכ-4.3 מיליון דולר. לפני כחודשיים נחתם הסכם הבנות עם חברת האניוול אשר מעוניינת לשווק את גלאי החברה ללקוחותיה. גלאי הלהבה של החברה מבוססים על טכנולוגיית IR וכוללים צילום וידאו המאפשר הקלטת אירועים וצפייה בזמן אמת. לאחרונה היא חתמה על הסכם להקמת קו ייצור של גלאים בקזחסטן, עבור תעשיית הנפט של המדינה. קזחטן מחזיקה בכ-3% מממאגרי הנפט בעולם. מטרת ההסכם היא להתחרות במכרזים ממשלתיים לאספקת גלאי להבה וגז לתעשיות הנפט והגז המקומיות.

A2 Global הקימה חמ"ל תמיכה בהזמנות מישראל

מפיצת הרכיבים האלקטרוניים A2 Global, הקימה צוות תמיכה מיוחד עבור ישראל והתעשייה הישראלית, אשר דואג לאספקה מיידית של ציוד ומערכות המוזמנות על-ידי הלקוחות הישראלים שלה. בצוות חברים כל מנהלי המחלקות הראשיות בחברה: רכש, בדיקות מעבדה ולוגיסטיקה. הם אחראים על כך שהקבוצות שהם מנהלים יתנו עדיפות לכל הזמנה המגיעה מישראל ולוודא שהיא נישלחת מיידית. מנכ"ל A2 Global Israel, אורן גדאל, סיפר ל-Techtime שהוא קיבל סמכות לאשר כל הזמנה ולהעבירה ישירות אל החמ"ל המיוחד. גדאל: "בימים רגילים ההזמנה מתעכבת שבועיים-שלושה כדי להשלים את כל בדיקות המעבדה ולקבל אישורי ייצוא לציוד מיוחד (ITAR). כעת אני עושה את זה בפחות מ-48 שעות, ובחלק מהמקרים בתוך 24 שעות. כאשר מגיעה הזמנה מחברה ביטחונית ישראלית, היא מקבלת טיפול מיידי. הכל זז הצידה".

חברת A2 Global היא מהספקיות המרכזיות של רכיבים לתעשיית האלקטרוניקה ולתעשיות הביטחוניות. החברה הוקמה בשנת 2018 בעקבות מיזוג בין המפיצות האמריקאיות America II ו-Advanced MP Systems, שהן בעלות ותק של כ-30 שנה בתעשיית אספקת הרכיבים. כיום היא פועלת בפריסה גלובלית ומפעילה מחסני לוגיסטיקה ומעבדות בדיקת רכיבים בכל השווקים המרכזיים: אמריקה, אירופה ואסיה. אורן גדאל מספר שהתמיכה בישראל בחברה היא מקיר לקיר. "קיבלתי עשרות מיילים מעובדים מכל אתרי החברה שמביעים זעזוע ושואלים כיצד אפשר לסייע. ביקשתי לזרז את האספקה לישראל, ובתגובה התגייסה הנהלת החברה מיידית והקימה צוות מתוגבר שייתן לישראל עדיפות עליונה".

החברה העמידה לרשותנו את המערך הלוגיסטי שלה

"פנו אלי מאחד החמ"לים האזרחיים הגדולים שניסה להביא ציוד ציוד אלקטרוני רגיש בשווי מיליון דולר המיועד ליחידות קצה. הבעיה היתה שזהו ציוד מיוחד מאוד הדורש רשיונות ITAR מחמירים. החברה התגייסה למאמץ וריכזה אותו החל מרמת המנכ"ל. עירבנו חברות ביטחוניות ישראליות, גנרלים אמריקאים לשעבר וגורמים נוספים העובדים עם החברה בתחום הביטחוני בארה"ב, והצלחנו להשיג את האישורים ולהביא את הציוד לארץ. בדרך כלל צריך להמתין לפחות  8-10 שבועות, אם בכלל מקבלים עבורו אישור".

התמיכה יוצאת הדופן הזאת הזאת חורגת מתחומי העיסוק המסורתיים של החברה. "אני מפעיל קניינים על מוצרים שמעולם לא עסקנו בהם כמו שחפ"צים או קסדות. למעשה, החברה העניקה לי גישה אל מערך רכש גדול מאוד הנמצא בכל העולם, ואני עושה לו המרה מרכיבים אלקטרוניים לכל מה שצריך כדי להגן על מדינת ישראל. חברת A2 Global מאפשרת לי להשתמש במערך הלוגיסטי שלה ללא כוונת רווח. הם משתפים פעולה באופן מלא ועושים את כל מה שאפשר". החברה גם מפעילה מדיניות פיננסית חדשה בנוגע להזמנות הדחופות מישראל: "אין עיכובים בגלל סוגיות פיננסיות, גם כאשר יש לקוחות המפגרים בתשלומים או בעיות אחרות. אנחנו עובדים בשיטת 'נעשה ונשמע' – עכשיו מספקים מה שצריך, ואת הבעיות נפתור אחר כך".

רשות החדשנות מקימה ערוץ מהיר לתמיכה פיננסית בסטארט-אפים בעת המלחמה

בתמונה: מנהל רשות החדשנות דרור בין

רשות החדשנות הודיעה על השקת ערוץ מענקים מהיר בהיקף ראשוני של 100 מיליון שקל, המיועד לתמיכה בחברות הזנק שהמלחמה פגעה ביכולתן לגייס הון. הערוץ יפעל במסגרת מסלול קרן המו"פ, ומיועד לסייע לחברות ישראליות הזקוקות למזומנים נוספים לצלוח את תקופת הלחימה. מדובר בעיקר בחברות המתמודדות עם בעיית ניצול מלא של יתרת המזומנים (Runway קצר) ומתקשות לגייס מהמשקיעים הון גישור בזמן המלחמה. הערוץ פועל במתכונת של 50% השלמה מהמשקיעים הפרטיים, כלומר שהיקף ההון הזמין בידי החברות צפוי להגיע לכ-200 מיליון שקל. הרשות הודיעה שבדיקת הזכאות ומתן התשובות יבוצעו במהירות. ההגשה תתחיל כבר בחודש נובמבר 2023.

המסלול מיועד לחברות טכנולוגיה הנמצאות בשלב פיתוח מוצר או תחילת מכירות, כולל חברות הנמצאות בסבב גיוס פעיל, אשר להן נכסים טכנולוגיים משמעותייםמנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, אמר שענף ההייטק המתמודד במהלך השנה האחרונה עם ירידה בהיקף ההשקעות, וכעת גם מושפע ממצב הלחימה. "אנו מחוייבים לתת לחברות רשת ביטחון מספקת כדי שההייטק הישראלי יצליח להתעצם ביום שאחרי. מטרת המענק ושורת ההקלות היא לספק מימון גישור להתמודדות עם האתגרים שמציב מצב החירום ולתמוך בחברות מצוינות אשר מצויות במצוקה זמנית בשל מצב הלחימה. חלקן חוות קשיים תזרימים, עיכובים וביטולים מול משקיעים פוטנציאליים והשהייה של פרויקטים משמעותיים ופיתוחים טכנולוגיים".

הקלות נוספות של הרשות

בנוסף, לאור האתגרים שמציבה מלחמת "חרבות הברזל" רשות החדשנות אישרה שורה של הקלות וצעדים תומכים לחברות הייטק כדי לסייע להן להתמודד עם הקשיים שעולים מאז פרצה המלחמה. ההקלות אושרו בתוקף מידי ולמשך 90 יום.

ההקלות הן:

  • בעקבות פניה לאיחוד האירופי ולמנהלי תכנית הורייזן לדחייה של מועדי ההגשה בעקבות המלחמה: עודכנו כי מועד ההגשה במסלול היחידני EIC Accelerator נדחה לבקשתנו בכ- 20 יום (מה 19/10 ל 8/11) , במסלול Pathfinder Challenges  נדחה מועד ההגשה מה 18/10 ל 25/10  –  מדובר בצעד משמעותי שמעניק  לחברות ההייטק הישראליות אורך נשימה של עוד כ 20 יום להגשות.  חשוב לציין כי מדובר  במסלול מענקים משמעותי מאוד לחברות, כאשר חברות זוכות צפויות לקבל מענק  של עד  2.5 מיליון יורו מענק בנוסף יכולות לקבל השקעת equity של עד 15 מיליון יורו.  עוד חשוב לציין כי רק במרץ האחרון  קיבלו 5 חברות יחד כ 50 מיליון יורו במענקים וב Equity .
  • הרחבת מועד הגשת תיקונים והבהרות: המועד להגשת הבהרות ותיקונים לבדיקת בקשות חדשות שהוגשו יוארך מעבר לחלון הסטנדרטי של 48 שעות.
  •   דחיית מועד להצגת מימון משלים לתקופה נוספת של עד 3 חודשים: חברות יהיו רשאיות לדחות את המועד להצגת מימון משלים לתקופה נוספת של עד 3 חודשים, מעבר לתקופה הראשונית של 60 הימים שנקבעה בנוהל. עיכוב בחתימה על מסמכי הפעלת תיק: לחברות יהיו 60 ימים נוספים, מעבר לתקופה הראשונית של 60 יום שנקבעה בנוהל, לחתום  על מסמכי הפעלת תיק. הקלה באימות חתימות: אימות החתימות על דוחות ומסמכים שיוגשו לרשות יתגמש וניתן יהיה לביצוע בזום. הגשת דוחות ללא עותקים סרוקים: חברות רשאיות להגיש דוחות במערכת החברות ללא צירוף עותקים סרוקים.
  •     הארכת מועד הגשת דוחות תקופתיים: המועד האחרון להגשת דוחות תקופתיים יוארך בשלושה חודשים נוספים מעבר לתקופה הראשונית של 60 הימים שנקבעה בנוהל.
  •     הרחבת המסלול הירוק: חברות יוכלו להגיש דוחות תקופתיים הכוללים חריגה עד לגובה של 20% בתת סעיף תקציבי, ללא צורך בהגשת בקשה לשינויים.
  •     דוחות תקופתיים קצרים יותר: חברות יכולות להגיש דוחות תקופתיים לתקופה קצרה משלושה חודשים מבלי להמתין לתום תקופת הדיווח על מנת לאפשר תזרים מזומנים שוטף.
  • בקשות נוספות לשינויי תכנית: מותרת בקשה נוספת לשינויים בתכנית מאושרת, בנוסף לשתי הבקשות שניתן כיום להגיש.
  •     בקשה לשינויים מעבר למועד שנקבע: בתאום עם הרשות ניתן להגיש בקשות לשינויים גם לאחר המועד הנקוב בנהלים.
  •     בקשות לשינויים מהותיים: חברות יכולות כעת להגיש בקשות לשינויים מהותיים גם במועד סגירת התיק, גמישות שלא הוענקה קודם לכן בהליך.
  •     הארכה לדוחות סופיים: המועד האחרון להגשת דוח טכני סופי ודוח פיננסי סופי מוארך בשלושה חודשים נוספים מעבר לתקופה של 90 הימים שנקבעה בנוהל.
  •     ביקורת סופית ללא ביקור רו"ח: לחברות יש אפשרות לבקש כי תבוצע ביקורת סופית ללא ביקור של רואה חשבון מוסמך (רו"ח) מטעם הרשות בחברה.
  •     הכרה בהוצאות שנצברו: בדוח הכספי הסופי יוכרו כעת הוצאות שנצברו בתקופת המחקר והפיתוח המאושרת, אשר שולמו בפועל ונפרעו לא יאוחר מ-120 יום מתום תקופת המו"פ המאושרת. בעבר, הוכרו רק הוצאות ששולמו ונפרעו תוך 60 יום מתום תקופת המו"פ.
  •     פריסה או דחיה של תשלומי תמלוגים והתחייבויות: הרשות הציגה נוהל המאפשר פריסה או דחיה של תשלומי תמלוגים והתחייבויות שוטפות אחרות, בכפוף לתשלום הפרשי ריבית והצמדה. אישור פרטני יינתן  על ידי  ועדת פריסות ייעודית.
  •     אי עיכוב תשלומים בגין חובות שאינם עולים על 10,000 ש"ח: הרשות לא תעכב תשלומים לחברות בשל חובות שוטפים לרשות אם הסכום לא יעלה על 10,000 ש"ח לתקופת הדיווח האחרונה.
  •     אי עיכוב תשלומים עקב היעדר תעודת רו"ח: תשלומים לחברות לא יעוכבו עקב אי הגשת דו"ח רו"ח

התעשייה נערכת למלחמה ממושכת

בתמונה למעלה: ציוד צבאי מגיע בתובלת חירום מארה"ב. צילום: משרד הביטחון

תעשיית האלקטרוניקה בישראל, ובמיוחד התעשיות הביטחוניות עוברות למתכונת עבודה קדחתנית כדי לעמוד בצורכי הצבא. החברות הביטחוניות נכנסו למעין מצב מלחמה: עבודה מסביב לשעון ובסופ"ש, גיוס בזק של עובדים זמניים והקדמת אספקות. לפי חלק מהערכות, החברות הבטחוניות הצליחו לגייס במאמץ הבזק של הימים האחרונים קרוב ל-20 אלף עובדים. הצרכים החדשים של התעשיות הביטחוניות באים לאחר שנה של מכירות חסרות תקדים בגלל המלחמה באוקראינה.

מדובר בהצטיידות דחופה. כך למשל, היום (ד') דיווח משרד הביטחון על רכש מהיר של אלפי כלי נשק ארוכים מסוג M4 לכיתות הכוננות, המיוצרים בישראל על-ידי וחברת אמתן וחברת IWI ועל הקצאת תקציב של כ-13 מיליון שקל לפריסת מרכיבי ביטחון חיוניים ומצילי חיים בישובים מאוימים. החברות מתמודדות עם אתגר כפול: מצד אחד, הצורך להגביר את תפוקת הייצור כדי לתמוך במאמץ המלחמתי של ישראל, ומנגד למצוא מענה למחסור בכוח אדם, שנוצר בין היתר בשל גיוס עובדים רבים בצו 8. זו בעיה המטרידה גם חברות סטארט-אפ רבות, שבחלק מהמקרים רבע או שליש מעובדיהן גוייס לצבא.

הזמנות דחופות של מערכות ביטחוניות

בסוף השבוע פרסמו חלק מהחברות הבטחוניות מודעות לגיוס עובדים זמניים שימלאו את השורות. כך למשל, אלביט פרסמה בפייסבוק מודעה לגיוס עובדים לקו הייצור למשך תקופה של חודשיים, והתעשייה האווירית הודיעה שהיא מספקת "מענה מיידי לצורכי הלחימה. כל עובדי החברה כאיש אחד מגוייסים לטובת המערכה". מנכ"ל קבוצת אימקו המספקת מערכות מהותיות לרק"מ של צה"ל דוגמת נגמ"שים וטנקים, אריאל קנדל, סיפר ל-Techtime שכל החברות בקבוצה נרתמו למאמץ המלחמתי.

"חלק מהעובדים גוייס למילואים. אנחנו עובדים מסביב השעון כדי להגביר את תפוקת הייצור ולספק את כל הדרוש לכוחות הבטחון. חלק ממפעלי החברה עובדים כמפעל חיוני, במשמרות ובסופי שבוע על-מנת לעמוד בצורכי משרד הביטחון". יצרנית שביקשה להשאר בעילום שם דיווחה על הזמנה דחופה של עשרות אלפי מרעומים, חברת PM קיבלה דרישות לעבור לייצור מיידי של מערכות ביטחוניות, ואחת מהיצרניות הפרטיות הגדולות בארץ דיווחה שהיא החלה בייצור דחוף של מערכות ביטחוניות.

חברת נקסט ויז’ן (Next Vision), המפתחת מצלמות מיוצבות לרחפנים וכלי-רכב צבאיים, דיווחה על הזמנה דחופה בהיקף של 2 מיליון דולר לאספקה מיידית כבר מהחודש הזה. אומנם החברה לא ציינה מי הוא הלקוח, אולם מכיוון שהיא מסרה ששווי העיסקה אינו כולל מע"מ, ניתן להניח שמדובר במשרד הביטחון. גם חברת סמארט שוטר (Smart Shooter) מקיבוץ יגור, המפתחת מערכות בקרת אש המשפרות את כושר הדיוק של נק"ל, הגבירה את קצב הפעילות. "החברה מבצעת מאמצים ממוקדים לאספקת חירום של כל המערכות הדרושות ומתן מענה מבצעי ולוגיסטי מיידי. מערכות Smash מתוצרת החברה משמשות את צה"ל מזה שנים רבות. החברה עובדת מסביב לשעון בתיאום מלא עם צה"ל, על-מנת לוודא שהצבא מקבל את כל הדרוש לו".

היערכות למלחמה ארוכת טווח

אולם לא רק הייצור הביטחוני משנה את סדרי העדיפויות בתעשיית האלקטרוניקה. חשש הלקוחות ממלחמה ארוכה וקשה, מאלץ את היצרנים להיערך מחדש. מנכ"ל קבלנית הייצור PM, מיקי אדלר, סיפר ל-Techtime שהחברה האריכה משמרות כדי לחפות על גיוס חלק מהעובדים. "יש לקוחות אשר מנסים להקדים אספקות כדי להגדיל את מלאי החירום שלהם. התארגנו באופן מסודר ואנחנו נותנים בינתיים שירות מלא. יש לנו מפעל במרכז ומפעל בצפון, ואנחנו מפזרים את המלאים שלנו במספר אתרים".

גם מנכ"ל RH, יעקב לוי, מספר על תופעה דומה: "לקוחות מתחום הציוד לתעשיית השבבים ביקשו לקדם אספקות כדי להיערך למצב שבו המלחמה תתמשך או תתפשט, אולם זו לא תופעה מרכזית. אנחנו פועלים במתכונת מלאה. כמה עשרות עובדים גוייסו. אנחנו מעסיקים 900 עובדים והדבר אינו משפיע על כושר העבודה שלנו. האתגר המרכזי שלנו הוא תמיכה בעובדים וניתוח ספקים וחומרי גלם כדי לוודא שלא ניתקע בלי חומרי גלם בגלל מיעוט הטיסות. כמעט בכל יום יוצאת מכאן משאית עם ציוד שאנחנו תורמים ליחידות בצפון או בדרום הארץ. אנחנו לא מכירים היערכות ספציפית באזור שלנו לקראת אפשרות של מלחמה בצפון".

טיל פגע במחסן של לנדא

חברת לנדא דיגיטל פרינטינג (Landa) מתמודדת עם הבעיה הזו כבר מהיום הראשון של המלחמה, לאחר שטיל פגע במחסן חברת שילוח בדרום הארץ, שבו אוחסנו חלקים למכונות דפוס דיגיטליות מתוצרתה. החברה מסרה שמלאי החלקים מפוזר במספר מחסנים ולכן הפגיעה לא תורגש באספקות בטווח הקרוב. יחד עם זאת, נודע שהחברה ביקשה ממספר ספקים לזרז את הייצור כדי לשמור על מדיניות אחזקת מלאים לצריכה של כחצי שנה קדימה.

לאחד כוחות בין מפעלים

מלי ביצור-פרנס, מנכ"לית קבוצת Tefen ויו"ר המכון לייצור מתקדם, סבורה כי התפקוד התקין של התעשייה הישראלית יהיה נדבך קריטי בניהול המערכה. "אנחנו עדיין תחת 'ערפל קרב', אך ברור שלמצב המלחמתי עשוי להיות השפעה משמעותית על הפיריון בתעשייה. האנשים שגויסו הם עמודי התווך של התעשייה, העובדים המיומנים ביותר. לכך יש להוסיף את הצפי לפגיעה במערכת החינוך ואת ביטול היתרי העבודה לעובדים פלסטינים. בחלק מהמפעלים יש כעת תפוסת כוח אדם של 20%-40%."

אחת מהמלצותיה היא לקדם שיתופי פעולה בין מפעלים. "ישנם מפעלים שחווים או יחוו ירידה בביקושים, וייתכן שיהיה נכון להסיט עובדים ממפעלים אלה למפעלים שדווקא חווים עלייה בביקושים על רקע המצב, כמו למשל ייצור בטחוני, אך סובלים ממחסור בידיים עובדות. אפשר לגבש מנגנוני גיוס עובדים, שיאפשרו לגייס עובדים מיומנים למשרות מפתח שכעת נוצר בהן חסר בשל הגיוס למילואים. חשוב גם שהממשלה תעודד פרויקטים ותקצה משאבים לעידוד התעשייה והייצור".

ביצור-פרנס מפנה את תשומת הלב לפעילות ברשתות החברתיות בעולם שנועדה לפגוע בתעשייה הישראלית. "יש קמפיין סייבר ופייק ניוז, שמטרתו לפגוע באמון בתעשייה הישראלית. מופצות ידיעות שקריות על כך שיכולות הייצור של ישראל נפגעו קשות, כאשר המטרה היא להביא לביטול הזמנות. חשוב לצאת במסע תקשורתי שיזים זאת".

Varonis שיכנה במשרדיה בהרצליה 250 מפונים מהדרום ומהצפון

בתמונה למעלה: קבלת שבת בקפטריה של חברת וארוניס

חברת אבטחת הסייבר Varonis אירגנה מחדש את משרדיה בהרצילה פיתוח והפכה אותם לאכסניית מקלט עבור מפונים מהדרום. החברה ניצלה את ההזדמנות שעובדיה בישראל עובדים היום מהבית והמשרדים ריקים. לאחר שפרצה המלחמה, החברה אירגנה בתוך 27 שעות את משרדיה והתאימה אותם למגורים. היא רכשה מזרונים, מצעים, עגלות לתינוקות ולולים והתקינה מקלחות מאובזרות, חדר הנקה והחתלה וציידה את המטבחונים ואת הקפטריה הגדולה במזון ובממתקים.

מאחר שחלק מהמפונים הם דתיים, נפתח במקום בית כנסת (כולל הבאת ספר תורה), והמעליות המשרדיות עברו השמשה לעבודה במתכונת של מעליות שבת. היום (ג') החברה דיווחה שהיא אספה עבור המשפחות גם תרומות של בגדים וגייסה רופאי גוף ונפש. וארוניס מסרה שהמתקן הגיע לתפוסה מלאה ומאחסן 250 תושבים שפונו מאופקים, שדרות, אשקלון, ישובו העוטף וקריית שמונה. מטרת הפרוייקט היתה לספק פתרון מיידי למפונים, וכעת היא עושה מאמצים לסייע להם במציאת פתרון דיור ארוך טווח.

חברת וארוניס הוקמה בשנת 2005 ופועלת מלונדון, ניו יורק והרצליה. היא מספקת פתרונות הגנה על מידע ארגוני באמצעות חבילת התוכנות Varonis Data Security Platform אשר מאתרת איומים פנימיים וחיצוניים ופועלת בסיוע מרכז בקרה העוקב אחר הפעילות ברשת של הלקוחות ומאוייש על-ידי מומחי הגנת סייבר. בשנה האחרונה החברה מיישמת אסטרטגיה חדשה, המבוססת על פתיחת מרכזי נתונים מאובטחים, שבהם הלקוחות מקבלים שירותי ענן מאובטחים. בחודש אפריל 2023 היא פתחה מרכז נתונים בסידני, אוסטרליה, באוגוסט 2023 היא פתחה מרכז נתונים בבריטניה המספק שירותים לחברות אירופיות, ולפני כשבוע היא חנכה את המרכז השלישי שלה, בטורונטו, קנדה. כיום החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-3.6 מיליארד דולר.

בקשה מקצין צנחנים ייצרה קו הרכבות של מטעני-שדה לטלפונים

עסק משפחתי מנהרייה החל לספק מטעני טלפונים לחיילים המותאמים לעבודה בתנאי שטח, אם באמצעות קבלת חשמל ממצבר הרכב או הנגמ"ש ואם באמצעות פנל סולארי הטוען סוללה. זאת כדי לאפשר טעינה גם במצבים שבהם החיילים אינם יכולים להפעיל את מנוע הרכב הצבאי. מאחורי היוזמה הזאת עומדים בני הזוג שי ותואר ביטון מנהריה, אשר מפעילים את החברה המשפחתית הקטנה Solarit, המייצרת מערכות אגירה סולאריות אזרחיות. עד היום הם ייצרו בהתנדבות 60 מערכות טעינה שסופקו לחיילים בכל הגזרות, ומתמודדים כיום עם בקשות רבות המגיעות מהשטח.

בשיחה עם Techtime סיפר שי שבדרך כלל הם מרכיבים ומייצרים את המערכות ללקוחות הזקוקים לפתרון אנרגיה אמין וזול. "מדובר במקומות שבהם יש הפסקות חשמל מרובות, קרוואנים, לקוחות מהמגזר הערבי הזקוקים לאנרגיה עבור סככות בשטח, חברות המפעילות משרדים ניידים באתרי בניית תשתיות עפר, משפחות חרדיות המשתמשות בהן בתור מערכות שבת, וכדומה".

כיצד התחלתם לייצר מטעני-שדה לטלפונים סלולריים?

שי ביטון: "בתחילת המלחמה התקשר אלי קצין צנחנים וביקש לקנות מערכת סולארית שיכולה לטעון 4 טלפונים. התחלתי לברר איתו איזה מקורות יש להם ומהו הצורך שלהם. האם יש מצבר רכב 12V שהם יכולים להשתמש בו, והאם הם זקוקים לפתרון לכל היחידה או הגדוד. התברר שזה בדיוק מה שהם צריכים, וכך עלה הרעיון. מייד התחלנו להרכיב מטענים אשר מתחברים לסוללת הרכב וכוללים מחברי USB לטעינת טלפונים. אנחנו מקבלים בקשות מהרבה יחידות ושולחים המטענים באמצעות מתנדבים לכל הארץ. אנחנו מקבלים פניות ישירות מחיילים, מקצינים ואפילו מהורים של חיילים. ליחידה לאיתור נעדרים בדרום ולמחסום כברי תרמנו מזוודה הכוללת פנלים סולאריים, סוללה, בקר טעינה ומטענים לטלפונים".

שי ביטון עם מטענים שיוצרו עבור החיילים במעבדת סולאריט בנהרייה
שי ביטון עם מטענים שיוצרו עבור החיילים במעבדת סולאריט בנהרייה

אתם חברה משפחתית קטנה, כיצד אתם ממנים את המבצע?

"התחלנו בייצור בהתנדבות על חשבוננו. מדובר בעלות גבוהה. מטען USB עולה 100 שקל ורכיבים למזוודה סולארית עולים כ-2,000 שקל. כעת אנחנו גם מתחילים לקבל תרומות באמצעות ביט. התרומות משמשות לרכש חומרי הגלם, לא לכיסוי העבודה שלנו. כאשר אנחנו מקבלים תרומה אנחנו מייצרים מערכת ורושמים עליה את שם המשפחה או התורמים שעזרו לייצר אותה".

שי פירסם הודעה בפייסבוק שבה הוא מבקש סיוע בהשגת רכיבים ותמיכה בעלות הייצור: "מכירים חיילים בשטח שתקועים בלי אפשרות להטעין את הסלולרי? תפנו אותם אלי! מדובר במטען נייד המבוסס על חיבור למקור חשמל של 12V (דוגמת מצבר של רכב) ומתח יציאה של 5V. כמעט כל טנק, נגמ"ש או חיילים הישנים בשטח צריכים את זה. אני משתדל להכין כמה שיותר. מי שרוצה לעזור, אני מחפש שקעי USB/12V. אם בא לכם לשלוח להם אחד באהבה מכם, מוזמנים לתרום כל סכום שבא לכם בביט".

המזוודה הסולארית שניתרמה ליחידה לאיתור נעדרים
המזוודה הסולארית שניתרמה ליחידה לאיתור נעדרים

יצירת קשר עם שי או תואר ביטון: 053-7118100

עמוד הפייסבוק של סולאריט: Shai Solarit

"שמירה על המשך הייצור היא הצו 8 שלנו"

בתמונה למעלה: איתן חמרי. "ייצור הוא חלק מהתשובה שלנו למרצחים האלה". צילום: דוד גארב

למרות המלחמה, הייצור האלקטרוני בישראל ממשיך כמעט כסדרו. סמנכ"ל התפעול של חברת רד, איתן חמרי, סיפר שהתחושה העולה מקבוצת הקשר הפנימית של פורום סמנכ"לי התפעול בהייטק, היא שהתעשייה ממשיכה לפעול במלוא המרץ. "זוהי קבוצת התארגנות לא רשמית. אנחנו משתפים בינינו בעיות וצרכים, וכשמישהו נתקל בקשיים הוא פונה אל הקבוצה בבקשות עזרה. כרגע יש שקט מוחלט בקבוצה, מה שאומר שמבחינת הייצור אני לא רואה סימני מצוקה".

התקשרנו אל חמרי כדי לשמוע על מצוקת שרשרת האספקה המתפתחת עקב המלחמה, וקיבלנו תגובה אחרת לגמרי: "ליבנו עם תושבי הדרום, עם משפחות החטופים, הנרצחים ועם משפחות הלוחמים שנפלו בגבורה רבה. המשך הייצור הוא חלק מהתשובה שלנו למרצחים האלה. מאוד שמחתי שבית הדפוס של בארי חוזר מיד לפעילות. זוהי הרוח הנכונה". חברת רד מפתחת מייצרת פתרונות תקשורת. החברה מעסיקה כיום כמה מאות עובדים, כאשר תשתית הייצור העצמית שלה כוללת מפעל ייצור בשטח של 8,000 מ"ר בהר חוצבים בירושלים הכולל מספר קווי SMT, וחטיבת זיווד, בדיקות סופיות, אריזה ומשלוחים הפועלת מתל אביב.

בתעשייה מדווחים על התפתחות משבר בשרשרת האספקה עקב הפחתת מספר הטיסות לישראל. אתם ערוכים לכך?

"בינתיים אנחנו עובדים כרגיל ומספקים מוצרים, ועדיין לא מרגישים בעיה של משלוחים או הגעת רכיבים. תקופת המחסור ברכיבים עקב הקורונה הביאה אותנו להצטייד במלאי גדול מראש ולהיות ערוכים למשבר אפשרי ברכיבים. זה איפשר לנו להיכנס לארוע הזה כשאנחנו עם מספיק חומרי גלם. אני בטוח שאם תתעורר בעיה, הטיסות יגיעו ליעדים לידינו כמו קפריסין או אתונה, ומשם חברות תעופה ישראליות יבצעו טיסות קצרות טווח. כיום לאחר המשבר העולמי ברכיבים, היצרנים מחפשים כל דרך לדחוף רכיבים. ולכן גם אם המשלוח יתארך לשבועיים במקום שבוע, הדבר לא ייצר משבר מדאיג".

כיצד בנויה שרשרת האספקה שלכם?

"אנחנו שולטים על שרשרת האספקה באופן בלעדי, והרכש של כל חומרי הגלם נעשה על-ידינו בלבד. חלק מהייצור שלנו נעשה באיוניקס בפיליפינים. אנחנו עובדים במודל משולב. מייצרים בבית וקודם כל ממלאים את המפעל המקומי. רק אחר כך מבצעים ייצור משלים בקבלנות משנה (EMS). כשיש תנודות, הזעזועים נספגים על-ידי קבלן המשנה. לכן המפעל תמיד מלא בעבודה ומצליח לפעול בצורה יעילה ותחרותית. אנחנו מנהלים את הרכש, גם עבור המוצרים המיוצרים באיוניקס.

"צריך לזכור שהקבלנים לוקחים 5-10 אחוז על הרכש. השליטה ברכש גם עוזרת לנו להפחית עלויות בזכות היתרון לגודל. לכן המחוייבות של הספקים אלינו מאוד גבוהה, והם נענים לבקשותינו לקבל עדיפות. לכן גם אם יש איחורים בטיסות, היצרן נותן לך עדיפות ומקצר את זמני האספקה. זה מתקזז עם בעיית הפחתת מספר הטיסות".

כיצד שומרים היום על המשכיות הייצור?

"אנחנו למודי נסיון. אני כמעט 35 שנים ברד, וכל חיי עסקתי בתפעול וייצור. עברנו תקופות מאתגרות כמו מלחמת המפרץ ב-1991, הקורונה ועוד. הפעם יש היבט נוסף שלא נתקלתי בו בעבר – הצורך לחזק ולהעלות את מורל העובדים. אין אף עובד, אין אף ישראלי, שלא נגע באסון הזה. גם הלב של העובדים שלנו נקרע מהדברים שאנחנו רואים. זהו משהו שאנחנו נותנים עליו את הדעת, וזה אומר שראשי הצוותים מקבלים עידכונים על כל מי שבני משפחתם נפגעו או קיבלו צו 8, ונמצאים בקשר יומיומי עם כולם. החברה שולחת חבילת הזדהות לכל משפחה שיש אצלה צו 8 ואנחנו מנהלים שיחות משותפות במפעל.

"הצוות הניהולי שלנו צמח מתוך המערכת, והעובדים זה הנכס העיקרי שלנו. האנשים הרגישו צורך לבוא ולתת כתף. ביום ראשון לאחר השבת השחורה הגיעו 50% מהעובדים, ומייד אחרי זה חזרנו לתפוסה מלאה. אני מרגיש שהם ראו בעבודה מעין צו 8. זו הרוח של האנשים שאני רואה בזווית של הייצור. אנחנו לא מתכוונים לוותר. נעשה הכל כדי להמשיך ולייצר כרגיל". חשוב לחמרי להדגיש ששימור הייצור הוא חלק מהמאמץ המלחמתי הלאומי: "הוא מבטא את הרצון הזה לומר שהם לא ישבשו את חיינו. אם כל אחד יעשה את המלחמה הקטנה הזאת, אז אנחנו כמדינה נוכיח שאנחנו פה בשביל להישאר ולא יוציאו אותנו מכאן".

לאחד כוחות בין מפעלים

מלי ביצור-פרנס, מנכ"לית קבוצת Tefen ויו"ר המכון לייצור מתקדם, סבורה כי התפקוד התקין של התעשייה הישראלית יהיה נדבך קריטי בניהול המערכה. "אנחנו עדיין תחת 'ערפל קרב', אך ברור שלמצב המלחמתי עשוי להיות השפעה משמעותית על הפיריון בתעשייה. האנשים שגויסו הם עמודי התווך של התעשייה, העובדים המיומנים ביותר. לכך יש להוסיף את הצפי לפגיעה במערכת החינוך ואת ביטול היתרי העבודה לעובדים פלסטינים. בחלק מהמפעלים יש כעת תפוסת כוח אדם של 20%-40%."

מלי ביצור-פרנס

אחת מהמלצותיה היא לקדם שיתופי פעולה בין מפעלים. "ישנם מפעלים שחווים או יחוו ירידה בביקושים, וייתכן שיהיה נכון להסיט עובדים ממפעלים אלה למפעלים שדווקא חווים עלייה בביקושים על רקע המצב, כמו למשל ייצור בטחוני, אך סובלים ממחסור בידיים עובדות. אפשר לגבש מנגנוני גיוס עובדים, שיאפשרו לגייס עובדים מיומנים למשרות מפתח שכעת נוצר בהן חסר בשל הגיוס למילואים. חשוב גם שהממשלה תעודד פרויקטים ותקצה משאבים לעידוד התעשייה והייצור".

ביצור-פרנס מפנה את תשומת הלב לפעילות ברשתות החברתיות בעולם שנועדה לפגוע בתעשייה הישראלית. "יש קמפיין סייבר ופייק ניוז, שמטרתו לפגוע באמון בתעשייה הישראלית. מופצות ידיעות שקריות על כך שיכולות הייצור של ישראל נפגעו קשות, כאשר המטרה היא להביא לביטול הזמנות. חשוב לצאת במסע תקשורתי שיזים זאת".

אייל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה במתקפת הטרור: "כולם אהבו אותה"

[בתמונה: אייל וולדמן בריאיון ב-CNN. צילום מסך]

היום נודע כי בין 260 הנרצחים והנרצחות במסיבת הטבע ליד קיבוץ רעים ביום שבת היתה גם דניאל וולדמן, בתו של מייסד חברת מלאנוקס אייל וולדמן. דניאל, בת 24 במותה, נולדה בפאלו אלטו והיתה בתו הצעירה של וולדמן. היא נרצחה ביחד עם בן זוגה, נעם, שהיה בן 26. אייל וולדמן התראיין לרשת CNN וסיפר כי השניים עברו להתגורר באחרונה ביחד ותכננו להתחתן. יהי זכרם ברוך.

בריאיון לרשת CNN, שהתקיים שעות ספורות בלבד לאחר שנודע לו על הירצחה של בתו, סיפר וולדמן בדמעות על בתו. "היא היתה אדם מדהים. כל מי שפגש אותה אהב אותה. היא לא עשתה שום דבר רע לאף אחד."

וולדמן סיפר על רגעי האימה. "בתחילה קיווינו כי היא בין החטופים וכי ניפגש שוב." לדבריו, בני המשפחה איתרו את מיקומה באמצעות איכון הסמרטפון והשעון החכם שלה. היא נמצאה ברכב שנורה מכל עבר על ידי מספר מחבלים של החמאס. וולדמן הגיע למקום והעיד: "ראיתי בדיוק איך היא נרצחה – בירי משני כיוונים על ידי שלושה או חמישה מחבלי חמאס. מהקליעים שנמצאו נראה כי הירי על הרכב בוצע על ידי לפחות שלושה רובים."

דניאל ונעם היו בני זוג מזה שש שנים, ובפגישתה האחרונה עם אביה וולדמן היא בישרה לו כי בכוונתה להתחתן. "בן זוגה נעם היה איש מדהים. הם היו ביחד שש שנים ועברו לגור ביחד לפני מספר שבועות. הם הלכו למסיבה כדי לחגוג אהבה ושלום, ונרצחו על ידי בני אדם ללא צלם אנוש. כעת הם ייקברו יחד".

דניאל ונעם ז"ל, מתוך דף הפייסבוק של אייל וולדמן

תחת ניהולו, מלאנוקס תמיד נשאה את דגל הדו-קיום בין ישראלים לפלסטינים. החברה אף הקימה שלושה מרכזי פיתוח בשכם, בעיר רואבי ובעזה.

"אני הייתי מהראשונים שהעסיקו פלסטינים. התייחסנו אליהם כאל עובדינו הישראלים, מתוך תקווה לשלום. ישראל תגן על עצמה. אנחנו צריכים להבהיר לתושבי עזה שדבר כזה לא יקרה שוב, זו פעולה של הגנה עצמית, כדי להגן על הגבולות והתושבים שלנו. גם היום ידינו מושטת לשלום, אנחנו רוצים ללמוד לחיות ביחד. ישראל תגן על עצמה, לאחר מכן נצטרך לפתור כמה דברים בתוך המדינה. ישראל תישאר חזקה בטווח הארוך."