"סולאראדג' נקלעה לסערה המושלמת"

חברת סולאראדג' (SolarEdge) הודיעה אתמול (ב') על כוונתה לגייס כ-300 מיליון דולר בהנפקת אגרות חוב ניתנות להמרה אשר יוצעו למשקיעים מוסדיים. מועד הפירעון של אגרות החוב (שטרם תומחרו) הוא ה-1 ביולי 2029, בעוד חמש שנים. לחתמים תינתן אופציה לרכוש אגרות חוב בהיקף נוסף של 45 מיליון דולר. המהלך הנוכחי נובע מקשיים בתזרים המזומנים של החברה, אשר הפך שלילי על-רקע המפנה לרעה בשוק הסולארי. למעשה, גיוס החוב הנוכחי הוא מעין "גלגול חובות", ונועד להגדיל את "כרית המזומנים" שברשותה לקראת הפירעון הצפוי של אגרות של החברה בהיקף של 550 מיליון דולר. סולאראדג' הנפיקה אותן בספטמבר 2020, וצריכה לבצע את הפירעון בספטמבר 2025.

בתגובה להודעה שפורסמה אתמול לאחר נעילת המסחר בנסד"ק, צוללת היום מניית סולאראדג' במסחר המקדים בבורסה ביותר מ-17%, וזאת לאחר שב-12 החודשים האחרונים היא איבדה כ-86.5% מערכה. סימן מדאיג נוסף לסביבה העסקית השלילית שבה היא פועלת בימים אלה, התקבל אתמול כאשר החברה דיווחה ל-SEC שאחת מלקוחותיה, חברת PM&M Electric מאריזונה המספקת שירותי התקנה של פאנלים סולאריים, הודיעה על פשיטת רגל. החברה חייבת לסולאראדג' 11.4 מיליון דולר.

מפסידה על כל מכירה

הדו"ח של סולאראדג' לרבעון הראשון של 2024, שפורסם לפני מספר שבועות, ממחיש את האתגרים העסקיים והתזרימיים שעימם היא מתמודדת. לצד ירידה של 79% בהכנסות, החברה רשמה הפסד נקי (GAAP) בהיקף של 157.2 מיליון דולר. קופת המזומנים שלה הצטמקה מהיקף של 634.7 מיליון דולר בסוף הרבעון האחרון 2023, ל-316.3 מיליון דולר בלבד בסוף הרבעון הראשון. היא גם דיווחה כי הרווח השולי שלה על המכירות בשוק הסולארי הוא שלילי: מינוס 3.5%, בהשוואה לרווח שולי חיובי של 35% בשנה שעברה. משמעות הנתון היא שסולאראדג' מפסידה כסף על כל מוצר שהיא מוכרת.

בשיחה עם Techtime הסביר סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר ישראל, שההודעה על גיוס חוב משקפת תחזית פסימית מצד החברה, לפחות בטווח הקרוב. "בגלל מבנה ההוצאות הכבד שלה, סולאראדג' שורפת המון מזומנים, כמעט מיליארד דולר בשנה האחרונה. הגיוס מלמד שהחברה אינה אופטימית לגבי התאוששות בהמשך השנה, ועל-כן היא מגייסת הון כדי שתהיה לה 'כרית מזומנים' לפירעון אגרות החוב הקודמות".

סרגיי וסצ'ונוק, אופנהיימר ישראל

קריסת הקונספציה

באשר לגורמים שהביאו אותה למצב הזה, אומר וסצ'ונוק: "רבים נוטים לייחס זאת לריביות הגבוהות, אך לדעתי זהו גורם משני. בשוק האמריקאי יש אכזבה מתוכנית התמריצים של ביידן לאנרגיות מתחדשות, שיצאה לפועל רק באופן חלקי, ובמדינות מסוימות התחילו להטיל הגבלות על כמות החשמל שניתן למכור מפאנלים. באירופה, שוק היעד העיקרי של החברה, מחירי החשמל שהיו מאוד גבוהים בתחילת המלחמה באוקראינה ודחפו את הביקוש הסולארי, חזרו לרמה נורמלית. כמו-כן, בבחירות לפרלמנט האירופי המפלגות הירוקות איבדו משמעותית מכוחן. יש גם תחרות גוברת מצד שחקנים סיניים שנכנסים לשוק. זו באמת 'הסערה המושלמת' עבור סולאראדג'".

להערכתו, ההנהלה הובילה קונספציה שגויה, שקרסה בשנה האחרונה. "סולאראדג' צמחה מהר מדי, והם לא אמדו כראוי את הסיכונים הפוטנציאליים. בכל שרשרת הערך של השוק הסולארי היתה תופעה של בניית מלאים שיצאה מכלל שליטה. החברה בנתה את עצמה למכירות בהיקף של 5 מיליארד דולר, והדבר דבר בא לידי ביטוי בהקמת מפעלים, פריסה גלובלית, התחייבויות מול קבלני משנה, ומגוון רחב מדי של מוצרים. ככל שאתה צומח מהר יותר, כך אתה פחות יעיל. וכשהשוק בלם לפתע, החברה מצאה את עצמה עם מבנה תפעולי בלתי מתאים, וייקח זמן לתקן את זה. סולאראדג' היא החוליה האחרונה בשרשרת המזון של השוק הסולארי – והיא לא ראתה בזמן את הגל מגיע".

למרות הצניחה בשווי החברה, וסצ'ונוק לא סבור שיהיה גורם שינצל את המצב כדי לקדם השתלטות על החברה. "אין תמריץ למהלך כזה. השתלטויות מעין אלה מתרחשות בחברות עם הרבה מזומנים, מצב עסקי טוב ומרחב להתייעלות. זה לא המצב בסולאראדג'. תהליך השיקום וההתייעלות יימשך זמן רב ויהיה מאתגר".

"חברות טכנולוגיה ישראליות הן כעת יעד לרכישה"

בתמונה (מימין לשמאל): סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר ישראל, וליאור שחר, ראש תחום הייטק בפירמת BDO ישראל

חברת אוויאט (Aviat) האמריקאית מעלה הילוך בניסיון השתלטותה על חברת סרגון (Ceragon) הישראלית. בסוף השבוע פרסמה החברה מכתב פומבי לבעלי המניות של סרגון, ובו היא קוראת לכינוס דחוף של אסיפת בעלי המניות. לאחר שסרגון דחתה בחודשים האחרונים את הצעות הרכש שלה, אוויאט מנסה להוציא כעת לפועל מהלך של "השתלטות עוינת" על-ידי שינוי הרכב הדירקטוריון של סרגון שכרגע בולם את העסקה. היא מעוניינת למנות דירקטורים מטעמה כדי שההרכב החדש יעניק אור ירוק לעסקה.

סרגון היא דוגמה, לא מקרה פרטי

ניסיון ההשתלטות על סרגון משקף דילמה שרובצת כעת לפתחן של חברות טכנולוגיה רבות, שחוו בשנה האחרונה ירידת ערך משמעותית: האם לנסות ולצלוח את המשבר הכלכלי המתהווה כחברה עצמאית או לאחד כוחות עם חברה רוכשת? סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר ישראל, אמר ל-Techtime כי הוא סבור שהצעת הרכש מהווה גלגל הצלה עבור סרגון. “שוק התמסורת הוא שוק מאוד תחרותי, עם שולי רווח מאוד נמוכים. על רקע המשבר הכלכלי אנחנו צפויים לראות מגמה של קונסולידציה וצמצום ספקים.

"הכלכלה העולמית נכנסת למיתון וזה יכניס גם את שוק התמסורת למשבר. חברות חומרה כמו סרגון הן פגיעות במיוחד. יהיה להם מאוד קשה לשרוד לבד". וסצ'ונוק מעריך כי מקרה סרגון הינו רק הסנונית הראשונה במגמה מתפתחת, וכי לא מעט חברות ישראליות נמצאות כעת על כוונת ה-M&A. "היסטורית, כאשר השוק יקר יש הרבה הנפקות, וכאשר השוק זול יש הרבה מיזוגים ורכישות. להערכתי, זו רק ההתחלה. יש עוד מספר חברות ישראליות שמועמדות לרכישה, כמו קוגנייט, גילת, קלטורה, אלוט ועוד".

ההון הפרטי נכנס לפעולה

על פי דוח עדכני של PwC, המחצית הראשונה של 2022 דווקא התאפיינה בירידה של כ-50% בהיקף המיזוגים והרכישות בהשוואה למחצית הראשונה של 2021, שהיתה שנת שיא מבחינת M&A. בסך הכול, נרשמו במחצית הראשונה של 2022 כ-20 אלף עסקאות בשווי כולל של כ-1.6 טריליון דולר, בהשוואה ל-32 אלף עסקאות בשווי כולל של 2.4 טריליון דולר במחצית הראשונה של 2021. שליש מהעסקאות השנה היו בתחומי הטכנולוגיה, מדיה וטלקום.

ואולם, ב-PwC מעריכים כי פעילות ה-M&A תעלה מדרגה במחצית השנייה של השנה. "השוויים הנמוכים יותר מספקים הזדמנויות לחברות ולקרנות לייצר באמצעות רכישות, תשואות בריאות בשוק התנודתי הנוכחי". נתון מעניין מהדו"ח נוגע לעליית כוחו של ההון הפרטי: כמחצית מפעילות ה-M&A השנה עד כה התבצעה על-ידי קרנות או חברות פרטיות, שרכשו חברות ציבוריות. הדבר מלמד על כך שההון הזמין והזול יותר נמצא כעת דווקא בידיים פרטיות ולא בידיים של החברות הציבוריות.

סוף חגיגת הספאק?

בשנים האחרונות, על רקע הבאזז האדיר סביב מניות הצמיחה, הטרנד החם של שוק המניות היה חברות ה-SPAC, שהן מעין חברות "צ'ק פתוח" ללא כל פעילות עסקית משל עצמן, שהוקמו במתכונת של חברה ציבורית כדי לרכוש חברה אחרת. חברות הספאק הציעו לחברות צמיחה טכנולוגיות עסקה חלומית: נתיב מהיר לבורסה, ובתוך כך גם גיוס של מאות מיליוני דולרים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו בחברות הספאק. כאשר שוק המניות גאה, זו נראתה גם כעסקה משתלמת למשקיעי הספאק שיכלו כך להשקיע בחברות צמיחה בשלבים מוקדמים אשר ללא מנגנון הספאק היו מתקשות להיכנס לבורסה דרך הנפקה רגילה (IPO).

חברות ישראליות רבות קפצו על העגלה הזו, התמזגו עם חברות ספאק ומצאו את עצמן בנסד"ק עם קופת מזומנים של מאות מיליוני דולרים שהגיעו ממשקיעי הספאק. חברות כמו ננוקס, REE, אינוויז, ארבה רובוטיקס ועוד, שעדיין נמצאות בשלבי פיתוח או מסחור ראשוניים, חתמו על הסכמי ספאק והונפקו בבורסה בשווי של מיליארדי דולרים. אולם, בהיותן גם נכס מסוכן יותר, הן ספגו את המכה הגדולה ביותר מהשינוי לרעה בשוק ההון: לפי מדד CNBC SPAC Post Deal העוקב אחר מניות של חברות ספאק לאחר השלמת המיזוג עם חברת היעד, מניות הספאק איבדו ב-2022 כ-50% מערכן, פי שניים מהירידה של S&P500 באותה תקופה.

הכוח חוזר אל קרנות ההון סיכון

ראש תחום הייטק בפירמת הייעוץ וראיית החשבון BDO, ליאור שחר, העריך בשיחה עם Techtime כי הנסיבות החדשות יחייבו את חברות הטכנולוגיה הישראליות לחזור ולגייס הון בדרכים קונבנציונאליות. "המפנה השלילי בשוק המניות חוסם כעת את דרכן של חברות צמיחה לגייס הון משמעותי דרך הנפקה. ומכיוון שכך, הכוח שוב חוזר אל קרנות ההון-סיכון. בשנים האחרונות החברות העדיפו ללכת לבורסה, אך כעת חוקי המשחק השתנו".

להערכת PwC, ההון הזמין בידי הקרנות הפרטיות נאמד בכ-2.3 טריליון דולר, בהשוואה ל-1.6 טריליון דולר בשנת 2019. באחרונה גם דווח בתקשורת הכלכלית כי בנק ההשקעות האמריקאי Jefferies פותח משרד בישראל, מתוך מטרה לייצג עשרות קרנות הון-סיכון המחפשות הזדמנויות להשקעה בישראל. שחר: "קרנות ההון גייסו בשנים האחרונות כסף בזול, עוד לפני תחילת סבב העלאות הריבית, והן מחפשות כעת מה לעשות איתו. אנחנו רואים מגמה ברורה של חזרת הקרנות. כעת, גם כוח המיקוח שלהן מול חברות הסטארט-אפ שמחפשות הון הינו גדול יותר, והן ישאפו לבצע השקעות לפי הערכות שווי סבירות יותר".

סרגון ממתינה לדור החמישי – שיגיע רק ב-2022

לאחר הירידה המשמעותית בהכנסות במחצית הראשונה של 2020, על רקע פרוץ מגפת הקורונה, חברת סרגון (Ceragon) חוזרת להציג את רמת ההכנסות שאפיינו את החברה טרם המשבר העולמי. אתמול (ב') דיווחה החברה על הכנסות של 74.1 מיליון דולר, גידול של 3.8% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2019.

בסך הכול, הכנסותיה של החברה ב-2020 הסתכמו ב-262.9 מיליון דולר, ירידה של 6.9% בהשוואה להכנסותיה ב-2019. סרגון סיימה את 2020 עם הפסד נקי של 16.1 מיליון דולר, שנבע לא רק מהירידה בהכנסות אלא גם מירידה משמעותית בשולי הרווח מ-33.9% ל-28.8%. עם זאת, הפעילות בהודו, דרום-אמריקה ובאפריקה מתחילות שוב לתפוס תאוצה לאחר ההאטה בשווקים הללו ב-2019 ובמחצית הראשונה של 2020.

בסרגון מעריכים כי פתיחת 2021 תהיה גם כן איטית יחסית, אך כי החברה תסיים את השנה הקרובה עם צמיחה בהכנסות ל-275-295 מיליון דולר. התחזית היתה מעט נמוכה מהציפיות המוקדמות של השוק, ובעקבות כך ירדה אמש מנייתה של סרגון בנסד"ק בכ-9%. עם זאת, מתחילת השנה זינקה מניית החברה ביותר מ-60% והיא נסחרת בשווי שוק של 411 מיליון דולר.

המעברים בין הדורות הובילו לקפיצה בהכנסות

סרגון מספקת פלטפורמות לתמסורת אלחוטית (Backhaul) המקשרות בין תאים סלולריים וליבת הרשת, ומאפשרות למפעילות תקשורת להרחיב את הקיבולת של הרשת הסלולרית שלהן. בסרגון תולים את הציפיות להאצה בצמיחה במעבר בין הדור הרביעי לדור החמישי. אם ללמוד מתוצאות העבר, סרגון הצליחה לבצע קפיצת מדרגה ברמת ההכנסות במעבר מדור לדור בעולם הטלקום. כך למשל, בתקופת המעבר בין הדור השני לדור השלישי, בתחילת שנות האלפיים, הכנסותיה של סרגון גדלו פי שלושה מ-55 מיליון דולר לכ-160 מיליון דולר, ובתחילת העשור הקודם, עם המעבר לדור הרביעי, זינקו הכנסותיה השנתיות לאזור 300 מיליון דולר.

החברה מדווחת על 14 זכיות תכנון בתחום הדור החמישי במחצית השנייה של 2020, אך כרגע מדובר עדיין בשלבים של בדיקת היתכנות, פיילוטים והכנסות ראשוניות. בחברה מאמינים כי היתרון הטכנולוגי שלה יוביל לקפיצת מדרגה נוספת בהכנסות עם האצת המעבר לדור החמישי, אך הדבר יבוא לידי ביטוי בעיקר החל מ-2022 והלאה.

אסף חנדלי, אנליסט בכיר באופנהיימר ישראל המסקר את סרגון, הסביר ל-Techtime שסרגון יכולה למנף את היתרון הטכנולוגי שלה בשוק התמסורת האלחוטית. "הדור החמישי הוא 'עוגה' חדשה בעולם הטלקום שרק תגדל. בשוק התמסורת, סרגון נחשבת לחברה מובילה בקטגוריית העילית (best-of-breed), והיא חולשת על כמחצית מהשוק. אולם קטגוריית העילית היא רק חצי מהשוק. אנחנו אמורים לראות מעבר משמעותי לשימוש במערכות תמסורת כמו של סרגון רק בשלב מתקדם יותר, עם המעבר לארכיטקטורות רשת פתוחות (Open-RAN). גם צריך לראות איזו רמת הכנסות ורווחיות המעבר הזה יניב עבור החברה, וגם מה יהיה התזמון".

מנכ"ל סרגון עירא פלטי (בתמונה למעלה) אמר בשיחת הוועידה אתמול עם משקיעים: "הפריסות הראשונות של הדור החמישי הן בעיקר של סיבים. רק כשמתרחבים מחוץ למרכזים המטרופוליטניים הגדולים וכשמעבים את הפריסה בתוך מרכזי האוכלוסייה, גובר השימוש בתמסורת אלחוטית. אנחנו כבר מעורבים במספר בדיקות היתכנות ופריסות ראשוניות בארצות הברית, אירופה ומזרח-אסיה, וצופים שהרשתות הגדולות יתחילו לעשות שימוש בתמסורת אלחוטית לקראת סוף 2021, ובעיקר ב-2022 ו-2023. אחרי יפן ומערב אירופה, אנחנו צופים שהתהליך יצבור תאוצה בעוד כשלוש שנים בשאר אירופה, באמריקה הלטינית ובאפריקה".

ננוקס תדגים לראשונה את הטכנולוגיה שלה בחודש הבא

חברת ננוקס (Nano-x) מנווה-אילן תציג לראשונה את מכשיר הרנטגן הדיגיטלי שלה בפני הקהילה הרפואית בכנס השנתי של אגודת הרדיולוגים של צפון-אמריקה (RSNA), שייערך בשיקאגו בין ה-29 בנובמבר ל-5 בדצמבר. מדובר באחד הכנסים החשובים בעולם הרדיולוגיה. החברה הודיעה כי במהלך הכנס תציג את הטכנולוגיה שלה ותבצע הדגמה חיה של סריקות דו-מימדיות ותלת-מימדיות, ותקיים גם חלק של שאלות ותשובות בהשתתפות קהל הרדיולוגים. מי שינחה את התצוגה, שתשודר בשידור חי באינטרנט, יהיה מייסד ומנכ"ל החברה רן פוליאקין. מניית החברה זינקה ביותר מ-50% ביום שישי בעקבות ההודעה, שמעוררת ציפייה גדולה בקהילה הרפואית ובשוק ההון לאור ההצהרות המבטיחות של החברה על טכנולוגיה שתשנה את עולם הרדיולוגיה.

ננוקס פיתחה טכנולוגיית CT דיגיטלית המבוססת על ייצור קרני רנטגן באמצעות רכיב MEMS במקום באמצעות מנורת להט, שחימומה מביא לפליטה של אלקטרונים. כלומר, המערכת "הקרה" של ננוקס מהווה שינוי פרדיגמה לעומת מערכות הדימות ה"חמות". להערכת החברה, הטכנולוגיה החדשה תאפשר לייצר מערכות CT ניידות וקומפקטיות יותר במחיר של 10,000 דולר למערכת, במקום מחיר של כ-3 מיליון דולר, שזהו כיום מחירם הממוצע של סורקי CT. מכשירי CT – Computed Tomography, מבצעים צילומי רנטגן רבים מאוד מזוויות שונות. לאחר הצילום, המחשב מאחד את כל התמונות לקובץ תלת-מימדי המאפשר לחקור את הגוף ואת האיברים.

החברה משווקת את המערכת באמצעות שיתופי פעולה עם ממשלות, בתי חולים ורשתות בריאות. החברה חתמה בשנה האחרונה על הסכמי הפצה ב-13 מדינות. בכוונתה להציע שימוש במערכות במתכונת של שירות שהתשלום עליו נקבע לפי מספר הסריקות (Pay-per-Scan), ולהקטין בכך את עלויות  ההצטיידות בסורקים.

חילוקי דעות בין האנליסטים

הכנס יהווה גם הזדמנות עבור ננוקס להזים את הטענות החמורות שהעלתה כנגדה חברת המחקר Citron בדו"ח שפרסמה בחודש שעבר, תחת הכותרת "ננוקס – פארסה מוחלטת על חשבון השוק". בדו"ח סיטרון מעלה שורה של טענות . ראשית, מחברי הדו"ח טוענים כי החברה לא הציגה עד היום דוגמאות לסריקות אמיתיות שבוצעו באמצעות מכשיר הרנטגן שלה, בהשוואה למכשירי רנטגן קיימים.

כמו כן, ננוקס דיווחה כי מאז הקמתה השקיעה כ-7.5 מיליון דולר במחקר ופיתוח, ובסיטרון סבורים כי זהו סכום זעום ביחס לתקציבי העתק בעולם הרדיולוגיה, בטח לאור היומרה לחולל מהפכה בתחום. כך למשל, ב-2019 השקיעה יצרנית מערכות הדימות GE כמיליארד דולר במחקר ופיתוח בתחום. בסיטרון גם מפנים את תשומת הלב לעובדה כי ננוקס הגישה ל-FDA בקשה לאישור המכשיר באמצעות טופס 510k, הליך אישור מזורז שאינו כרוך בביצוע ניסויים קליניים אלא מתבסס על הצהרה כי המכשיר "דומה מהותית" למכשיר קיים בשוק שכבר אושר על ידי ה-FDA.

ננוקס הונפקה בנסד"ק בסוף חודש אוגוסט ועוררה עניין רב בשוק ההון. מנייתה של החברה טיפסה עד לשיא 64.19 דולר למניה ב-11 בספטמבר, אך צנחה בעקבות הדו"ח של סיטרון ואיבדה כשני-שליש מערכה, לפני ההתאוששות ביום שישי.

מנגד, בבית ההשקעות אופנהיימר ישראל, שהחל בחודש שעבר לסקר את החברה, דווקא הביעו אופטימיות לגבי עתיד החברה. באופנהיימר ציינו כי מערכות הרנטגן "הקרות" של ננוקס עשויות להוביל להוזלה של עלויות הסריקה לכדי 40 דולר לסריקה, לעומת 300 דולר לסריקה במערכות המסורתיות/ העלות הנמוכה מאפשרת לננוקס להפיץ מכונות למרפאות קטנות יותר, ולא רק למתקנים גדולים כמו בתי חולים, מה שמגדיל את הגישה לשירותי האבחון. באופנהיימר צופים שהכנסותיה ננוקס בשנת 2022 יסתכמו ב-115 מיליון דולר ובשנת 2023 יגדלו ל-171 מיליון דולר.

עם זאת, באופנהיימר ישראל הסתפקו בהמלצה ניטרלית לפי שעה, וזאת מאחר שהחברה עדיין צריכה להוכיח את יכולות הביצוע שלה, כלומר יכולתה לייצר את המערכת בהיקפים גדולים ולספק את ההזמנות ללקוחות. "למרות שהזדמנות זו מרגשת, עדיין לא קיבלה תוקף בהגדרות העולם האמיתי. על החברה להוכיח ייצור עקבי. יש לעבוד על לוגיסטיקה של זרימת תהליך יצור ליישום האספקות לחוזים מובטחים. יש להציג תוצאות עקביות ולהציג אימות לעומת מערכות תרמיות. כל זה לוקח זמן," נכתב בדו"ח של אופנהיימר.

"סטראט-אפים ייסגרו, חלקם יימכר בשווי נמוך"

בתמונה למעלה: מדד מניות השבבים של פילדלפיה בחודשיים האחרונים

כדור השלג בשווקים הפיננסיים מתגלגל מטה במהירות, ורבים  מנסים להעריך לאן הוא דוהר. חברות הטכנולוגיה מנסות להתאים את עצמן למצב החדש וגם לזהות הזדמנויות שעשויות להיווצר מתוך המשבר. בשיחה עם Techtime, מנסה סרגיי וסצ'ונוק, האנליסט הבכיר של בית ההשקעות אופנהיימר ישראל, להעריך מתי תיקבע התחתית הנוכחית בשוק המניות, אילו חברות טכנולוגיה צפויות לצאת מחוזקות מהמשבר ואלו נמצאות בסכנת הכחדה. אחת מהשאלות החשובות לכלכלה הישראלית: כיצד המשבר בשווקים ישפיע על היכולת של חברות סטראט-אפ ישראליות לגייס הון?

להאזנה לראיון המוקלט:

אנליסט אופנהיימר: "מלחמת הסחר מיתנה את השפעת משבר הקורונה"

עם סיומה של חופשת ראש השנה הסיני (Lunar Year), פרובינציות רבות בסין הודיעו על הארכת החופשה בשבוע אחד לפחות במטרה להתמודד עם וירוס הקורונה, ובעקבות כך הכלכלה המקומית משותקת כמעט לחלוטין. בתעשיית הטכנולוגיה מנסים להעריך כיצד ישפיע המשבר על שרשרת האספקה ועל הפעילות העסקית של חברות טכנולוגיה ישראליות.

בראיון מיוחד ל-Techtime העריך סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר בחברת אופנהיימר ישראל, כי מלחמת הסחר שהתנהלה בין ארצות הברית לסין בשנתיים האחרונות עשויה להתברר במשבר הנוכחי כגורם מרסן. "מעט מאוד שבבים מיוצרים כיום בסין.

"מלחמת הסחר עזרה למתן את השפעת המשבר הנוכחי, מאחר שחברות אמריקאיות רבות, ובראשן אפל, העבירו את הייצור שלהן אל מחוץ לסין. גם חלק מהחברות הישראליות עשה זאת: סולאר-אדג' למשל העבירה בשנה האחרונה את הייצור בשנה מסין לווייטנאם, ולכן היא פחות חשופה למשבר".

ומה לגבי המכירות?

"גם ברמת המכירות, סין מהווה, לכל היותר כ-15% מהמכירות של החברות הגלובליות, ופחות מכך מכך בשורת הרווח. לכן, אם מסתכלים על חברות המופיעות במדד S&P500 (החברות הגדולות בעולם), ספק אם סין אחראית ליותר מ-5% מהרווחים. חברות הטכנולוגיה כמעט ולא מוכרות לסין".

לדבריו, יהיו למשבר השלכות בכמת המאקרו-כלכלה: "ללא ספק צפויה להיות השפעה על הצמיחה הגלובלית, בעיקר ברבעון הראשון. אולם, ניתן להתגבר על כך. ידענו משברים דומים, כמו למשל ההוריקנים בארצות הברית ששיתקו את הכלכלה באזורים נרחבים. גם אם יש ירידה זמנית, הביקושים עשויים להתאושש בהמשך".

מי החברות הישראליות החשופות במיוחד למשבר הווירוס?

"אורבוטק מאוד פעילה בסין. גם נובה וקמטק מושפעות במידה מסוימת, כי הצמיחה שלהן – כשליש מהמכירות לערך – מגיעה מסין. מי שיהיו פגיעות הן חברות המשתייכות לשרשרת המזון של תעשיית הסמיקונדקטור כדוגמת ציוד בדיקה, אריזות, PCB. ואולם, ההפרעה לשרשרת האספקה גם עשויה לחזק חברות קיימות, כי זה מאפשר להן לשלוט על המחירים".

להאזנה לראיון המלא:

ישראל בצבת מלחמת הסחר: מי ירוויח ומי יפסיד?

מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין היא מציאות קיימת המשפיעה על האופן שבו חברות טכנולוגיה בכל העולם עושות כיום עסקים. מוסכם כמעט על כולם שהמלחמה הזו אינה טובה למגזר הטכנולוגי, ולתעשיית הסמיקונדוקטור בפרט. אולם יש גם חברות שעשויות גם למצוא במתיחות הגיאו-פוליטית הזאת זדמנויות חדשות. בשיחה מיוחדת עם TechTime, סיפר סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר ישראל, על הסיכונים, ההזדמנויות והדילמות של חברות הטכנולוגיה הישראליות במציאות החדשה והנפיצה הזו.

קלף מיקוח או תחילתה של מלחמה

המתיחות בין ארצות הברית לסין לא החלה עם ממשל טראמפ. כבר ממשל אובמה ניסה לטרוק את הדלת בפני ניסיונות סינים לרכוש חברות טכנולוגיה אמריקאיות. עם זאת, הנשיא טראמפ הסלים את באופן משמעותי את המצב עם הטלת מכסי מגן על ייבוא סחורות מסין בהיקף של מאות מיליארדי דולרים. כעת מנהלי הייטק בכל העולם שואלים את עצמם עד לאן עשוי טראמפ להרחיק לכת במדיניות הנוכחית. האם מדובר בקלף מיקוח שנועד לסייע לארצות הברית לצמצם את הגירעון המסחרי שלה מול סין, או שמא זוהי אסטרטגיה התקפית שנועדה למנוע מסין ליהפך למעצמת שבבים וטכנולוגיה שתסכן את ההגמוניה האמריקנית בתחום.

סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר ישראל
סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר ישראל

וסצ'ונוק סבור כי למרות ההצהרות האמריקאיות על סיכוני אבטחה הטמונים בשימוש בטכנולוגיות סיניות, החשש מריגול אינו הסוגיה המרכזית: ליבת העניין הוא רצון אמריקאי לחסום יכולות טכנולוגיות שיאפשרו לסין לבסס תעשיית שבבים עצמאית. "האמריקאים מנסים בכל דרך למנוע העברת טכנולוגיה מתקדמת לסין והם מטילים מגבלות נוקשות יותר ויותר על שיתוף פעולה בין חברות אמריקאיות וחברות סיניות. הם גם מקשים על חברות סיניות לפעול בארצות הברית. הסינים התקדמו מאוד בהרבה תחומים טכנולוגיים, אבל אחד התחומים שהם עדיין מפגרים ותלויים במערב זה תחום השבבים, ובעיקר השבבים החכמים, וכאן מלחמת הסחר עשויה לפגוע קשות בסין".

רכישה עתידית של מלאנוקס עשויה להיתקל בקשיים

בשבוע שעבר דיווחנו כי בשוק קיים חשש שהרגולטור הסיני יטרפד את עסקת המיזוג בין אורבוטק הישראלית לבין KLA-Tenchor, על רקע כיפופי הידיים בין הרגולטורים בארצות הברית ובסין. חברה ישראלית שעשויה למצוא את עצמה במצב דומה היא מלאנוקס, שבאחרונה הוזכרה כמועמדת לרכישה על-ידי זיילינקס (Xilinx) האמריקנית. ואולם, לאור הגידול בפעילותה של מלאנוקס בסין בשנים האחרונות ובשל הרגישות של הטכנולוגיה המתקדמת שלה, גם בסין וגם בארצות הברית עשויים להערים קשיים על מיזוג כזה.

וסצ'ונוק: "מלאנוקס היא יעד אטרקטיבי לרכישה. היא זולה וצומחת ויש לה טכנולוגיה מאוד חזקה. עם זאת, אחד הסיכונים למיזוג נעוץ בפעילות של מלאנוקס בסין. בשנת 2017 המכירות שלה בסין היו יותר מ-20% מכלל המכירות, וב-2018 השיעור הזה אף עלה, בעיקר בגלל הביקושים מצד תעשיית הבינה המלאכותית הצומחת בסין. כמו במקרה אורבוטק, אם חברה אמריקנית תבקש לרכוש אותה, הפעילות בסין תעלה על הכוונת של הרגולטורים. הרגולטור בארצות הברית עשוי להביע חשש מהעברת טכנולוגיה מתקדמת לידי הסינים, והרגולטור הסיני עשוי להביע חשש שמיזוג כזה יפגע בלקוחות הסיניים של מלאנוקס".

פאב 68 של אינטל בעיר Dalian בסין. בעיני ארה"ב, תעשיית השבבים הסינית היא איום אסטרטגי
פאב 68 של אינטל בעיר Dalian בסין. בעיני ארה"ב, תעשיית השבבים הסינית היא איום אסטרטגי

סולאר-אדג' וסרגון עשויות להרוויח מהצרות של וואווי

שתי חברות הטכנולוגיה הסיניות המרכזיות שמצאו את עצמן בקו האש הראשון הן יצרניות ציוד התקשורת וואווי ו-ZTE. חברת ZTE כמעט והגיעה לפשיטת רגל בעקבות האיסור שהטיל הממשל האמריקני באפריל על חברות אמריקניות למכור לה רכיבים, לאחר שנתגלה שהפרה את האמברגו על איראן וצפון קוריאה. כיום בעיקר וואווי נמצאת על המוקד, לאחר שמנהלת הכספים של החברה נעצרה בקנדה בחשד דומה שסייעה להפר את האמברגו על איראן.

הפרשה האחרונה סיבכה עוד יותר את המצב של וואווי בארצות הברית. כבר כעת היא מנועה מלמכור ציוד קריטי לחברות אמריקאיות על רקע החשש שהציוד שלה ישמש את הממשל הסיני לריגול. וסצ'ונוק מעריך כי בסופו של דבר ארצות הברית תאסור באופן מוחלט מכירה של מוצרי וואווי בארצות הברית, וכבר יש כמה חברות ישראליות שעשויות להיכנס לתוך החלל שייפתח.

אחת החברות האלה היא סולאר-אדג' (SolarEdge) הישראלית, המייצרת ממירי הספק לפאנלים סולאריים. וואווי נחשבת לאחת מהספקיות הגדולות בעולם של ממירים סולאריים, ובשנים האחרונות נכנסה גם לשוק האמריקני, שהוא שוק היעד המרכזי של סולאר-אדג'. "וואווי היא אחת המתחרות הגדולות ביותר של סולאר-אדג' בשנים האחרונות בארצות הברית. אם יוציאו את וואווי מארצות הברית, זה ייטיב עם סולאר-אדג' ויאפשר לה להגדיל את הנתח שלה בשוק האמריקאי".

גם סרגון (Ceragon) עשויה לזכות בהזדמנויות חדשות כתוצאה מדחיקת וואווי מהשוק. סרגון מוכרת פתרונות תמסורת אלחוטית המאפשרות להגדיל את קיבולת הרשת ללא תלות בתשתית סיבים אופטיים. באחרונה הודיעה ענקית הטלקום הבריטית BT שבכוונתה להסיר את הציוד של וואווי מתשתיות הסלולר שלה, ושהיא לא תשתף פעולה עם וואווי בהקמת תשתיות הדור החמישי. בשבוע שעבר דווח כי גם אורנג' הצרפתית ודויטשה טלקום אינן מתכוונות להשתמש בציוד של וואווי בדור החמישי.

דויטשה טלקום ככל הנראה החליטה על המהלך כדי לקדם את אישור הרגולטור האמריקני לעסקת הרכישה של Sprint על-ידי T-Mobile, הנשלטת על ידי דויטשה טלקום. "נראה שהחברות הבריטיות והאירופיות מתחילות ליישר קו עם האמריקאים ודוחקות את וואווי החוצה מהשוק. המגמה הזו תספק הזדמנות בתחום הדור החמישי לחברות אירופיות כמו נוקיה ואריקסון, וגם לחברות נישה כמו סרגון, המעוניינת להשיג דריסת רגל במהפיכת הדור החמישי".

הדילמה של טאואר-ג'אז, נובה וקמטק

יישור הקו של חברות מחוץ לארצות הברית עם המדיניות האמריקנית ממחיש את הדילמה של חברות ישראליות העושות עסקים עם סין. כיום תעשיית השבבים הסינית היא הצומחת ביותר בעולם ומציעה הזדמנויות חדשות לחברות המוכרות שבבים או ציוד לייצור שבבים. להערכת וסצ'ונוק, כמו טאואר-ג'אז, נובה וקמטק, שהגדירו את השוק הסיני כמנוע צמיחה מרכזי בשנים הקרובות, ייאלצו כעת לתמרן בין הרצון לחדור לשוק הסיני לבין הרצון שלא להרגיז את ארצות הברית.

מפעל טאואר-ג'אז במגדל העמק. הדילמה שלה רגישה במיוחד
מפעל טאואר-ג'אז במגדל העמק. הדילמה שלה רגישה במיוחד

טאואר-ג'אז נמצאת בסיטואציה רגישה במיוחד, מכיוון שהחברה הבת שלה בארה"ב היא ספקית מרכזית של טכנולוגיות חיישנים מיוחדות עבור כל זרועות הביטחון של ארצות הברית. "טאואר-ג'אז אינה חברה אמריקאית, ולכן יש לה גמישות יחסית בפעילותה בסין. מצד שני, מדובר בחברה המספקת פלטפורמות ייצור מתקדמות לתעשיית השבבים, ולאור החשש האמריקני מפני העברת טכנולוגיה רגישה לסין, הדבר יחייב אותה לנהוג במשנה זהירות.

"נובה נמצאת במצב דומה. המכירות שלה בסין מגיעות כמעט למחצית מכלל המכירות, מה שמשקף את ההתקדמות של חברות השבבים הסיניות. למעשה, הלקוחות הסינים החדשים הצליחו לפצות על הירידה במכירות ל-TSMC. גם נובה לא כפופה לרגולציה בארצות הברית, אך קשה לי להאמין שחברה ישראלית תפעל בניגוד גמור לאינטרסים של ארצות הברית".

החשיפה הישראלית לאירופה

ואולם, ייתכן כי ההשפעה הגדולה ביותר של מלחמת הסחר על ההייטק הישראלי תהיה דווקא עקיפה, וזאת מאחר שבזמן שארצות הברית וסין מתקוטטות ביניהן, מי שצפויה להיפגע במידה הגדולה מהגבלות הסחר על סין היא אירופה, שצמיחתה הכלכלית נשענת במידה רבה על ייצוא לסין. וסצ'ונוק סבור כי כאן טמון הסיכון הגדול ביותר לחברות הטכנולוגיה הישראליות.

"כמעט לכל חברה ישראלית יש דריסת רגל מסיבית באירופה, ועל כן מאוד חשוב לראות עד כמה מלחמות הסחר יפגעו באירופה. צ'ק-פוינט, למשל, מוכרת כ-40% לאירופה ומאוד חשופה למצב הכלכלי ביבשת. כבר עכשיו הצמיחה באירופה יורדת לרמה שלילית, וזה עשוי לשבור את הביטחון של העסקים. אם אירופה תיקלע למיתון בעקבות ירידה במכירות לסין, חברות ישראליות כמו צ'ק-פוינט, שמוכרות בעיקר למגזר הארגוני, עשויות להיפגע משמעותית".