אוקראינה

מתקפת טילים רוסית פגעה במפעל Flex באוקראינה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מפעל פלקס לאחר פגיעת הטיל הרוסי. צילום: Ukraine State Emergency Service

מתקפת טילים רוסית פגעה הלילה במפעל ייצור של חברת Flex האמריקאית, בעיר מוקצ'בו (Mukachevo) שבמחוז זקרפטיה הנמצא במערב המדינה, סמוך לגבול ההונגרי. בתעשייה נפוצו שמועות שלא אושרו כי התקיפה גרמה למותם של 70 בני-אדם. יחד עם זאת, הידיעות הרשמיות הראשונות מציינות שאדם אחד נהרג. ערוץ החדשות The Kyiv Independent, מסר שהמפעל עובד בשלוש משמרות, כאשר משמרת הלילה מסתכמת בכ-800 עובדים.

העובדים דיווחו לערוץ, שבזמן ההתקפה כולם שהו במקלטים ובחדרים מוגנים, בהתאם להנחיות של הנהלת המפעל. הנשיא זלנסקי התייחס לתקיפה הזו ופירסם היום (ה') בבוקר תגובה בעמוד האיסטרגרם שלו: "הצבא הרוסי קבע הלילה אנטי-שיא מטורף משלו. הם השתמשו בכמה טילי שיוט נגד מפעל אמריקאי במחוז זקרפטיה. זה היה מפעל אזרחי רגיל שייצר מוצרי בית רגילים כמו מכונות קפה. כעת עדיין מכבים את השריפה במפעל. נכון לעכשיו, ידוע על 15 בני אדם שנפגעו מהמתקפה".

משרד החוץ של אוקראינה דיווח שהמפעל נפגע מטיל אחד, "שגרם לנזק כבד ולקורבנות. זהו אתר אזרחי לחלוטין, שאין לו שום קשר להגנה או לצבא. זו לא ההתקפה הרוסית הראשונה על מפעלים אמריקאיים באוקראינה, לאחר תקיפות על משרדי בואינג בקייב בתחילת השנה ותקיפות נוספות". חברת Flex היא מקבלניות הייצור האלקטרוני הגדולות בעולם. החברה מפעילה מספר מפעלים באוקראינה, רובם בעיר מוקצ'בו. מפעלי החברה באזור הזה נחשבים לגדולים והחשובים של החברה באירופה ועוסקים בעיקר בייצור מערכות אלקטרוניות לתעשיות אזרחיות כמו רכב, ציוד תעשייתי, מיכשור רפואי ומוצרי צריכה. בסוף השבוע דיווחה פלקס על הארוע, ומסרה שהמפעל שנפגע אחראי לכ-1% ממכירותיה השנתיות.

"טלגרם הפכה חזית הקרב של מלחמת הסייבר בין רוסיה לאוקראינה"

פורסם בתאריך ע"י yochais

[בתרשים למעלה: מספר הפוסטים הקשורים למלחמה מדי שבוע בטלגרם ובפורומים מחתרתיים באוקראינה וברוסיה. מקור: סייברסיקסגיל]

כאשר רוסיה פלשה לאוקראינה ב-24 בפברואר 2022, רבים הזהירו כי הסכסוך עלול להסלים למלחמת סייבר עולמית. החששות הללו התגברו כאשר כנופיות כופר וקבוצות פריצה התומכות בממשלת רוסיה הראו כי הן מוכנות לתקוף. צבא IT עצמאי בעל ברית עם אוקראינה הכריז על מתקפת נגד. על רקע זה, ממשלות וחברות ברחבי העולם נערכו לפריצות דיגיטליות נרחבות. 

עם זאת, דו"ח חדש של חברת מודיעין הסייבר הישראלית סייברסיקסגיל (Cybersixgill) מגלה כי למרות כל הרעש, הקבוצות הללו לא הצליחו להשפיע באופן משמעותי על הלוחמה בשטח. במקום זאת, הנוכחות הדיגיטלית של המלחמה באה לידי ביטוי בדרכים אחרות. 

טלגרם כמקור עוקף צנזורה לקבלת מידע

סייברסיקסגיל עושה שימוש בכלים מבוססי AI ולמידת-מכונה כדי לאסוף ולנתח כמויות עצומות של מידעים על תוקפי סייבר, שיטות הפעולה שלהם ואף על מתקפות מתוכננות. החברה אוספת מידע מהרשת הגלויה, הרשת העמוקה והרשת האפלה, וגם משירותי הודעות מיידיות כמו טלגרם.

נפח הפוסטים ברוסית ובאוקראינית בפורומים מחתרתיים לא הושפע מהמלחמה

המחקר של סייברסיקסגיל, שנכתב על ידי עדי בליה ודב לרנר, חקר כיצד המלחמה הידהדה ברשת העמוקה והאפלה, את ההקשר של הסכסוך מעל ומתחת לפני השטח, וכיצד פושעי הסייבר המשיכו בעסקיהם כרגיל. כך נכתב בדו"ח:

"שיחות רבות על המלחמה התרחשו בערוצי פשעי סייבר גדולים וקיימים, והפלישה הולידה ערוצים חדשים רבים וחיזקה את מעמדו של הטלגרם כערוץ השיח המרכזי.

"טלגרם, מסתבר, מהווה חבל הצלה תקשורתי חיוני להתנגדות האוקראינית, מנגד מהווה כלי מרכזי להמשך פשיעת סייבר בקרב האקרים הפועלים ממניעים מדיניים אידיאולוגיים או סתם פושעי סייבר, שהמשיכו עסקים כרגיל, למרות המלחמה ברקע. 

"בחקירתנו עלה כי שיחות בטלגרם שעקבו אחר אירועי המלחמה, פוסטים הקשורים למלחמה בשפה הרוסית או באוקראינית הגיעו לשיא של למעלה מ-122,000 בשבוע באמצע אוקטובר, במקביל לתקיפה על גשר קרים ולתקיפות הטילים הרוסים שבאו לאחר מכן.

"ערוצי טלגרם רבים קיבלו טון לאומני עז. חלקם קראו ותיאמו התקפות סייבר נגד היריב. עם זאת, התחזיות למלחמת סייבר עולמית נכשלו למרבה המזל. בעוד שקבוצות תוקפי סייבר נגד אוקראינה ו/או רוסיה ביצעו התקפות מוצלחות רבות נגד יעדים ממשלתיים ואזרחיים רבים, שיטות התקיפה שלהן נשארו אותן שיטות אקטיביסטיות מסורתיות, כגון מסחר על נתוני דאטה, השחתת מידע ומניעת שירות. לא נראה שמתקפות אלו סיפקו אפילו יתרון טקטי מינורי, למרות שעצם קיומן נותן ערך בהמרצת בסיס התומכים למטרה.

"במקביל טלגרם סיפקה שירות רב ערך לאזרחים אוקראינים ורוסים כאחד. רבים פנו לערוצי הטלגרם כדי לצרוך מידע קריטי, לעקוב אחר אירועים בשדה הקרב, למצוא סיוע הומניטרי ולהבין כיצד להימלט מהלחימה או מההתגייסות.

"הפעילות בטלגרם הלכה והתגברה במהלך המלחמה וזאת במגמה הפוכה מפורומים עמוקים ואפלים אחרים  באינטרנט, שבהם השיחות על המלחמה הגיעו לשיאן בתחילה, ואז ירדו בהתמדה ככל שהמלחמה נמשכה וכאשר המנהלים ביקשו לצמצם את השיח הפוליטי למינימום.

למרות ירידה בהיקף כרטיסי האשראי הגנובים בעולם, היקף גניבת כרטיסי האשראי הרוסיים דווקא זינק

"יש לציין כי חלה עלייה משמעותית במספר כרטיסי האשראי הרוסיים שהוצעו למכירה, כמו גם עלייה בהונאות של ניצול כספי תרומות סיוע שהועברו ברשת, אבל מעבר לזה , אנחנו יכולים להעיד שהעסקים המשיכו כרגיל בקרב פושעי הסייבר.

בסייברסיגסקיל מסכמים:

"לרוע המזל, רוסיה ממשיכה לנהל מלחמה באוקראינה והסוף לא נראה לעין. בעוד שרבים חזו שהמלחמה תבשר על עידן חדש של לוחמת סייבר, זה עדיין לא התממש; היו התקפות רבות על רקע לאומני, אך הן היו סמליות ולא בקנה מידה רחב  . במקום זאת, ההשפעה האמיתית של הרשת העמוקה והאפלה על המלחמה הייתה היכולת לשתף חדשות והתפתחויות הומניטריות. בתוך חוסר הוודאות של המלחמה, רבים ללא ספק הסתמכו על זרם עקבי של עדכונים כדי לפלס את דרכם להישרדות."

האזינו לשיחה עם גבי ריש, סמנכ"ל המוצרים והפיתוח העסקי של סייברסיקסגיל, מתוך תוכנית מס' 54 בפודקאסט שלנו, שעלתה בפברואר 2023:

 

רפאל התאימה את ספיידר ליירוט טילים בליסטיים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: משגרי טילים של מערכת ספיידר. צילום: רפאל

חברת רפאל (Rafael) ביצעה שינויים במערכת הנ"מ Spyder מתוצרתה, והפכה אותה למערכת יירוט טילים בליסטיים טקטיים (Tactical Ballistic Missiles – TBM) מסוג הטילים שבהם נעשה שימוש רב במלחמה באוקראינה. בדרך-כלל מדובר בטילים המצויים על-גבי משגר נייד ומגיעים לטווח של עד כ-300 ק"מ. הטיל טושקה למשל, הנמצא בשימוש רוסיה ובשימוש אוקראינה, שייך לקטגוריה הזו. השינוי במערכת בוצע במהלך השנה האחרונה בעקבות לקחים שהופקו ככל הנראה מהמלחמה באוקראינה.

אומנם החברה לא ציינה במפורש שמדובר באוקראינה, אולם דיווחה ש"הלקחים נלמדו מסכסוך צבאי קיים שבו מתבצע שימוש רב בטילים טקטיים". רפאל מסרה שהיא קיבלה "בקשות דחופות של מספר לקוחות קיימים של החברה המשתמשים בספיידר, ונענתה להם באמצעות השקת תוכנית Counter-TBM שבמסגרתה עודכנו מספר מודולים במערכת המאפשרים לה ליירט טילים בליסטיים". החברה לא מסרה שמות של לקוחות, אבל בהקשר הזה ראוי לציין שבחודש אוקטובר 2021 היא חתמה על הסכם לאספקת ארבע מערכות ספיידר לצ'כיה, תמורת סכום כולל של כ-620 מיליון דולר.

המערכת נמכרה ל-8 לקוחות בעולם

זו היתה הפעם הראשונה שבה מדינה מברית נאט”ו רוכשת מישראל מערכת הגנה אווירית מלאה. צ'כיה מספקת תמיכה נרחבת באוקראינה, וההסכם עם רפאל כולל מרכיב של ייצור מקומי בצ'כיה. מערכת ספיידר הינה סוללה של טילי אוויר-אוויר המותקנת על-גבי משאיות וניתנת להעברה ממקום למקום גם באמצעות מטוסי תובלה דוגמת C-130. כל סוללה כוללת יחידת ניהול ובקרה, מכ”ם אווירי מסוג NMR של אלתא (בבעלות התעשייה האווירית) אשר משמש גם במערכת כיפת ברזל, וכן 3-6 יחידות שיגור הכוללות 4-12 טילים מסוג Python-5 ו\או מסוג DERBY בכל יחידה.

הטילים של רפאל כוללים מספר טכנולוגיות איתור וגילוי: אינפרה-אדום, מצלמת וידאו ומכ”ם. המערכת בנויה במתכונת ארכיטקטורת רשת פתוחה המאפשרת שילוב מהיר של מודולים נוספים, ולהתמודד עם מספר מטרות בו-זמנית. היא מספקת הגנה בטווח של עד 80 ק”מ בפני כל האיומים האוויריים, והמיירטים שלה ניתנים לשימוש גם כטילי אוויר-אוויר. ראוי לציין שבעבר דווח כי גם הפיליפינים רכשו מערכות ספיידר של רפאל, ואיחוד האמירויות מבקש לרכוש מערכת כזו כדי להתגונן בפני איראן. רפאל מדווחת שיש למערכת נסביון מבצעי של 15 שנה, ושהיא נירכשה עד היום על-ידי 8 מדינות בעולם.

אלביט תספק לרומניה מל"טי Watchkeeper בכ-410 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אלביט מערכות (Elbit) דיווחה על חתימת הסכם מסגרת לאספקת מל"טים מסוג Watchkeeper X לצבא רומניה. מדובר בהסכם מסגרת שבשלב הנוכחי עדיין לא מתורגם להזמנה מיידית, אולם ההסכם כולל מסגרת זמן של עד חמש שנים לאספקת המערכות. המל"ט Watchkeeper X הוא גרסת הייצוא הבריטית למל"ט שיוצר על-ידי אלביט (באמצעות החברה הבת המקומית U-TacS) עבור הצבא הבריטי, ומבוסס על פלטפורמת הרמס (Hermes) של אלביט. המל"ט עומד בכל תקני נאט"ו ומותאם לעבודה גם מול בעלות ברית של נאט"ו. מנכ"ל אלביט, בצלאל מכליס, אמר שהחברה תייצר את המל"טים ברומניה, בשיתוף פעולה עם U-TacS, Aerostar  והחברות הבנות שלה ברומניה.

תוכנית Watchkeeper מבוססת על משפחת לווייני Hermes 450 של אלביט ונחשבת לתוכנית המל"טים הגדולה באירופה. היא כוללת אספקת מערכות מוטסות לצורכי איסוף מידע ונמצאת שנים רבות בשימוש מבצעי, כולל באפגניסטן. חברת אלביט מייצרת את המערכות בבריטניה באמצעות חברת U-TacS הנמצאת בבעלות משותפת שלה ושל קבוצת Thales. הפרוייקט החל לקרום עור וגדים לפני כ-20 שנה וכיום הוא כולל קרוב ל-50 מערכות סיור, מודיעין והתראה מבצעיות. על-פי הערכות שונות, ממשלת בריטניה השקיעה במערך הזה יותר ממיליארד ליש"ט.

אי-אפשר לנתק את הסכם המסגרת הענק מהמלחמה המתחוללת באוקראינה, אשר יצרה מירוץ חימוש מואץ, במיוחד במדינות מרכז אירופה הסמוכות לרוסיה ולאוקראינה. שהחל באירופה בעקבות המלחמה באוקריאנה. בשבוע שעבר הודיע שר הככלה הרומני, פלורין ספטארו, על תוכנית לבצע ארגון מחדש בתעשיית הנשק הלאומית המורכבת מקבוצת ROMARM, הכוללת 15 חברות שונות, כדי להאיץ את הייצור ואת הפיתוח משל טכנולוגיות ביטחון חדשות. השר אמר לסוכנות רויטרס שהמכירות של ROMARM הסתכמו בשנת 2021 בכ-28.5 מיליון דולר, ומאז הפלישה הרוסית לאוקראינה הן צמחו פי שישה.

הטנק הסלובני T-55S. שידרוג של T-55 מיושן שבוצע על-ידי אלביט
הטנק הסלובני T-55S. שידרוג של T-55 מיושן שבוצע על-ידי אלביט

חלק מהעלייה הזו נובע ככל הנראה ממערכות שהוזמנו עבור הצבא האוקראיני, המקבל תמיכה מרומניה בדומה לתמיכה שהיא מקבלת ממדינות אירופיות נוספות. בחלק מהמקרים, מדובר בנשק שיש לו מקורות ישראלים. לאחרונה דווח שסלוסניה העבירה לאוקראינה 28 או 30 טנקים מסוג T-55S. מדובר בטנק T-55 משנות החמישים, אשר שודרג על-ידי אלביט וקיבל תותח 105 מ"מ מודרני, חליפת מיגון פאסיבי מודרנית ומערכות קשר ותצפית מודרניות, המאפשרות לו להתמודד עם הטנקים הרוסיים הנמצאים באוקראינה, מסוג T-62 ו-T-72.

אינטל ו-AMD מפסיקות למכור מעבדים לרוסיה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: קו ייצור בחברת TSMC הטאיוואנית. צילום: TSMC

הסנקציות הכלכליות שהממשל האמריקאי הטיל בסוף השבוע על רוסיה מתחילות להשפיע על ייצוא שבבים ואלקטרוניקה לרוסיה. במסגרת ההחלטה שפורסמה ביום חמישי האחרון, הודיע הנשיא ביידן על סדרת מהלכים שנועדו לחסום את הגישה של רוסיה לטכנולוגיות מתקדמות המסייעות למאמץ הבטחוני שלה. הם כולליםאיסור על מכירת מוצרים המכילים טכנולוגיות אמריקאיות מתקדמות, דוגמת תוכנות, ציוד תקשורת ושבבים מכל הסוגים – גם כאשר הם מותקנים כרכיבים בתוך מערכות אשר מיוצרות מחוץ לארה"ב. שתי יצרניות מעבדי ה-CPU החשובות בעולם, אינטל ו-AMD האמריקאיות, אישרו בתגובה לשאילתא של האתר Tom's Hardware, שהן פועלות בהתאם להוראות הממשל.

פירוש הדבר שיש אי-בהירות מסויימת. אומנם בהודעה של הבית הלבן נמסר שיש איסור על מכירת שבבים לחברות רוסיות, אולם נכתב גם שהמטרה היא לפגוע במוצרים בטחוניים או במוצרים דו-שימושיים. כך שעדיין לא ברור האם החברות האמריקאיות אמורות להחרים לגמרי את המסחר עם רוסיה, או רק חלקים ממנו. מהלך אחר שישפיע על התעשייה הרוסית הוא החלטת טאיוואן לאמץ את הסנקציות האמריקאיות, ומיד לאחרי הודעתה של TSMC הטאיוואניות על מחוייבות לפעול בהתאם למדיניות של טאיוואן וארה"ב. רוסיה אינה מייצרת שבבים בעצמה. כיום יש בה תעשייה מתפתחת של יצרניות ללא מפעל ייצור (Fabless) שרובן מייצרות שבבים ב-TSMC. עצירת הייצור בחברה הטאיוואנית עשויה להשבית כליל את היכולת של רוסיה להצטייד בשבבים חדשים פרי פיתוח עצמי.

בסוף השבוע, כמעט 24 שעות לאחר הודעת הממשל האמריקאי, החליט האיחוד האירופי לאמץ את המדיניות האמריקאית, והיום (ב') פירסם את תחומי המסחר הטכנולוגיים האסורים. גם כאן נותרה אי בהירות מסויימת: "האיחוד האירופי אוסר על מכירת מוצרים דו שימושיים וטכנולוגיות מתקדמות, בהן רחפנים, חיישנים, "שבבים ואלקטרוניקה מתקדמת". היום הודיעו גם דרום קוריאה וסינגפור, בצעד מאוד יוצא דופן מבחינתן, שהן מצטרפות אל הסנקציות ומאמצת את ההגדרות של הממשל האמריקאי. כעת ההחלטה הזאת מעוררת חשש בקרב חברות דוגמת סמסונג ו-SK Hynix לפגיעה צפויה בהיקף המכירות שלהן.

החלטת שלושת המדינות האסיאתיות להצטרף אל החרם קשורה ככל הנראה לעובדה שהמלחמה באוקריאנה מעוררת את החששות של מדינות דרום מזרח אסיה ממהלך דומה שסין עלולה לבצע. החרם הכלכלי והטכנולוגי על רוסיה מהווה מסר לסין שבמדיה והיא תחליט על מהלך צבאי, היא תיאלץ להתמודד עם תגובה דומה.

העיצומים פוגעים בייצור סוללות לרכב חשמלי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

עדיין לא ברור כיצד המלחמה באוקראינה תשפיע על שרשרת האספקה בתעשיית השבבים והאלקטרוניקה, רק החלה להתאושש מפגיעת מגיפת הקורונה. בשלב המיידי, השפעת המלחמה על תעשיית השבבים צויה להיות מינימלית, מכיוון שמשקלה של רוסיה בתעשייה הזאת אינו גדול. לטכנולוגיה יש משקל מרכזי בהגבלות שהטילה ארה"ב בסוף השבוע על רוסיה. הן כוללות איסור על מכירת מערכות בעלות שימושים צבאיים, ומערכות תעופה וים שיש בהן תוכנה, טכנולוגיות ורכיבים שמקורם בארה"ב. פירוש הדבר שחברות לא-אמריקאיות לא יכולות למכור לרוסיה מוצרים עם רכיבים ותוכנות מתוצרת חברות אמריקאיות.

TSMC מצטרפת לעיצומים על רוסיה

בנוסף, ארה"ב הודיעה על איסור מכירת טכנולוגיות מתקדמות לרוסיה, בהן: שבבים, ציוד תקשורת, לייזרים, חיישנים, ומערכות הצפנה וניווט. אתמול (שבת) הצטרף האיחוד האירופה לעיצומים שהטילה ארה"ב, ואסר על מכירת טכנולוגיות דו-שימושיות לרוסיה: שבבים, ציוד אלקטרוני מתקדם, רחפנים ותוכנות הצפנה. במקביל, גינתה טאיוואן את הפלישה הרוסית לאוקראינה והודיעה על הצטרפות להגבלות האמריקאיות. בהמשך, הודיעה חברת TSMC שהיא תאמץ את כל המגבלות ביחס למסחר עם רוסיה.

אלא שלהערכת איגוד יצרני השבבים בארה"ב (SIA), הסנקציות שהוטלו על רוסיה לא צפויות להשפיע באופן משמעותי על תעשיית השבבים. "רוסיה אינה צרכנית משמעותית של שבבים. היקף רכישות השבבים של רוסיה היא פחות מ-0.1% משוק השבבים העולמי, ושוק טכנולוגיית המידע ברוסיה מסתכם בכ-50.3 מיליארד דולר בלבד, מתוך שוק עולמי בהיקף של 4.47 טריליון דולר".

אולם ברמת חומרי הגלם המצב שונה: להערכת חברת המחקר TrendForce, המלחמה באוקראינה צפויה לגרום למחסור בניקל, אלומיניום ונחושת. כולם חומרים חשובים לתעשיית האקלטרוניקה, אולם לניקל חשיבות מיוחדת מכיוון שהוא משמש לייצור הקתודות בסוללות של כלי-רכב חשמליים. בשנת 2021 נאמדה תפוקת הניקל בעולם בכ-2.7 מיליון טון. הספקיות העיקריות הן אינדונזיה והפיליפינים. רוסיה היא הספקית השלישית בגודלה בעולם ואחראית לאספקת כ-9% מהצריכה העולמית של ניקל.

מחסור בניקל איכותי רוסי ובניאון אוקראיני

אלא שרוסיה היא הספקית הגדולה בעולם של מתכות בעלות ריכוז ניקל גבוה (high-grade nickel), ואחראית לכ-22% מהתפוקה העולמית שלהן. אחריה מדורגות סין (17%), שווייץ (13%) וברזיל (12%). מכיוון שהמלאי העולמי הוא כ-100,000 טון בלבד, חברת TrendForce צופה עלייה במחירי הסוללות לרכב חשמלי. פגיעה אחרת צפויה להגיע עקב השבתת התעשייה הכבדה באוקראינה.

להערכת החברה, אוקראינה היא ספקית מרכזית של גאזים המשמשים בתהליך ייצור השבבים, בהם: ניאון, קריפטון וקסנון. כך למשל, היא אחראית לאספקת כ-70% מהצריכה העולמית של הגאז ניאון בכל התחומים. לגאז הזה חשיבות רבה בעיקר בייצור שבבים ברוחב צומת של 180-10 ננומטר, שבהן תהליך הליתוגרפיה מבוסס על שימוש בלייזר ניאון. מדובר בכ-75% מהשבבים המיוצרים בעולם. להערכת SIA, הפגיעה באספקת הגאזים לא תפגע בתעשיית השבבים: "יש לתעשייה מקורות רבים לאספקת הגאזים החיוניים ולכן אין חשש להפרעה מיידית בשרשרת האספקה".

מלחמה באוקראינה צפויה להעלות את מחיר ייצור השבבים בעולם

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: טנקים של צבא אוקראינה במהלך אימונים. צילום: צבא אוקראינה

למרות שאוקראינה אינה מייצרת שבבים, אם תפרוץ מלחמה רחבת-היקף בינה לבין רוסיה, היא צפויה להביא לפגיעה בייצור שבבים ולהעלאת מחירים בכל העולם. כך מעריכה חברת מחקרי השוק  TrendForce. ההערכה מבוססת על העובדה שאוקראינה היא ספקית מרכזית של גאזים המשמשים בתהליך ייצור השבבים, בהם: ניאון, קריפטון וקסנון. כך למשל, היא אחראית לאספקת כ-70% מהצריכה העולמית של הגאז ניאון בכל התחומים.

מלחמה באוקראינה עשויה להפסיק את ייצוא הניאון ממנה, וליצירת מחסור שיביא לעליית מחירים. גאזים יציבים משמשים בעיקר בתהליכי הליתוגרפיה במהלך ייצור השבבים. כאשר מייצרים רכיבים ברוחב צומת של פחות מ-180 ננומטר, יש צורך בשימוש במקורות אור בתדרי אולטרא-סגול עמוק (Deep Ultra Violet), המופקים באמצעות לייזר המכיל גאז ניאון. כיום הגאז הזה משמש בתהליכי ייצור שבבים ברוחב צומת של 180-10 ננומטר בפרוסות סיליקון בקוטר של 200 מ"מ ו-300 מ"מ.

להערכת TrendForce, ההגדרה הזאת מתאימה לכ-75% מכל השבבים המיוצרים בעולם. מלבד TSMC וסמסונג אשר מייצרות את הרכיבים המתקדמים ביותר (פחות מ-10 ננומטר) באמצעות מקורות אור בתדרי אולטרא-סגול קיצוני (EUV) שאינם זקוקים לגאז ניאון, בשאר מפעלי הייצור בעולם נעשה שימוש בתדרי DUT ביותר מ-90% מכל תפוקת הייצור.

 

טאואר-ג'אז וקיידנס מקימות מעבדת פיתוח אוניברסיטאית בקייב

פורסם בתאריך ע"י yochais

קבלנית ייצור השבבים טאואר-ג'אז (TowerJazz) ממגדל העמד וקיידנס (Cadence) יקימו מעבדת פיתוח באוניברסיטה הטכנולוגית הלאומית Sikorsky Kyiv Polytechnic בקייב, אוקראינה. המעבדה,  שתיחנך במהלך השבוע הקרוב, תציע תוכניות הכשרה לסטודנטים לתואר ראשון ותואר שני ודוקטורט בפקולטה להנדסת אלקטרוניקה באוניברסיטה. טאואר-ג'אז הודיעה כי תממן פרויקטים נבחרים עד לשלב ייצור הסיליקון (post-silicon).

המעבדה תתמקד במעגלים משולבים אנלוגיים, תחום המומחיות העיקרי של טאואר-ג'אז, ותהיה מצוידת גם בכלי הפיתוח ואימות שבבים של קיידנס וגם בפלטפורמות ייצור של טאואר-ג'אז, וכך תאפשר לסטודנטים להתנסות בכל שלבי הפיתוח והייצור.

רקטור האוניברסיטה מיקיילו זוגורסקי אמר כי שיתוף הפעולה יאפשר לאוניברסיטה לשכלל את המומחיות בתחום המעגלים האנלוגיים. "אנחנו מאמינים כי הפעילות המשותפת הזו תטפח קהילת מפתחים שבבים באוקראינה. החומרה והתוכנה במעבדה תאפשר לסטודנטים שלנו לתארים גבוהים ולמורים לקבל הסמכה על כלי הפיתוח למעגלים אנלוגיים של קיידנס." אורי גלזור, סמנכ"ל חטיבת VLSI  בטאואר-ג'אז, הוסיף: "התוכנית תאפשר לנו להכשיר מעשית את הדור החדש של מפתחים אנלוגיים.
בוגרי התוכנת יוכלו להשתלב בצוות העולמי שלנו."