רוסיה

ווטרפול מאבטחת את אספקת הגז בין ליטא ופולין

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת הסייבר התעשייתי ווטרפול (Waterfall) פרסה את מעצור הסייבר החד-כיווני שפיתחה לאורך תשתית הולכת הגז בין ליטא ופולין. פתרון החומרה, שהותקן במספר צמתים ברשת הצינורות, מאפשר למערכות התפעוליות, כדוגמת המשאבות ומערכות הבקרה, לשדר נתונים תפעוליים החוצה אל מערכות המידע, ובה בעת חוסם כל אפשרות לתוקפי סייבר לחדור פנימה ולהשבית או לפגוע במערכות. זוהי למעשה תשתית הצינורות המחברת בין משקי הגז של ליטא, פולין, פינלנד והמדינות הבלטיות לבין משק הגז של האיחוד האירופי. התשתית שבה נפרס הפתרון מתופעלת על ידי חברת Amber Grid בליטא ו-Gaz-System בפולין.

פתרון אבטחת הסייבר נפרס באחרונה, והוא נועד בין היתר למנוע התקפות סייבר מצד רוסיה על רקע המלחמה באוקראינה והסנקציות שבכוונת האיחוד האירופי להטיל על ייבוא גז מרוסיה, דבר שעשוי לגרור תגובת נגד מצד רוסיה. מנכ"ל ומייסד החברה, ליאור פרנקל, אמר בשיחה עם Techtime: "באירופה ישנה הבנה הולכת וגוברת בצורך לחזק את חומת הגנה הסייבר על תשתיות קריטיות. המגמה הזו החלה עוד לפני המלחמה, על רקע שורה של תקריות סייבר על תשתיות גז, אבל אין ספק שהמלחמה הפכה את זה לכורח המציאות. אנחנו מעורבים בעוד מספר פרויקטים דומים באזור."

הגנת סייבר ברמה הפיזיקלית

ווטרפול הוקמה ב-2008. הפתרון של החברה, המשלב חומרה ותוכנה, מספק להערכת החברה לרשתות תעשייתיות הגנה הרמטית מפני ניסיונות תקיפה מרחוק. מרכיב החומרה, המותקן בממשק שבין הרשת התפעולית (OT) לבין הרשת החיצונית (IT), כולל שני מודולים: TX, הנמצא בצד הפנימי של הרשת התעשייתית וכולל לייזר, ו-RX, הנמצא בצד החיצוני וכולל תא פוטו-אלקטרי. בין שני המודולים מחבר סיב אופטי בודד. המערך הזה מהווה מעצור פיזיקלי חד-סטרי: הלייזר מאפשר יציאה של נתונים (פוטונים) החוצה דרך הסיב האופטי, אך התא הפוטו-אלקטרי, שאינו פולט פוטונים, מונע כניסה של ביטים פנימה אל הרשת התעשייתית.

ליאור פרנקל

כדי לאפשר בכל זאת את שיתוף המידע מהרשת התעשייתית החוצה, ולאפשר את השימוש במערכות אנליטיקה, מרכיב התוכנה של ווטרפול מבצע באופן רציף שכפול של המידע שמופק ברשת התעשייתית הפנימית לתוך ענן נפרד. כך, כאשר המשתמש מתשאל את מערכות האנליטיקה ומבצע פעולות, הוא עושה זאת בענן המשוכפל, שדרכו לא ניתן להיכנס פנימה.

ווטרפול מעסיקה כ-100 עובדים, מרביתם בישראל וכ-20 עובדים בסניף החברה בוושינגטון. לחברה יש אלפי לקוחות בארץ ובעולם, כשהסקטורים המרכזיים הם אנרגיה וחשמל, גז ונפט, מים וכימיקלים.

[מקור תמונה עליונה: Gaz-System]

העיצומים על רוסיה משחררים לחץ בשרשרת האספקה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: יחידת שריון רוסית באימונים בחודש שעבר בהרי אוראל. מקור: משרד ההגנה של הפדרציה הרוסית

המלחמה באוקראינה הביאה להטלת שורה של עיצומים כלכליים על רוסיה על-ידי ארצות הברית ומדינות אירופה, במטרה למוטט את כלכלתה ולאלץ להפסיק את המלחמה. העיצומים האלה גרמו לכך שספקיות השבבים הגדולות באירופה ובארה"ב הודיעו על הפסקת הפעילות ברוסיה, ואליהן הצטרפו חברות גדולות במדינות כמו קוריאה, יפן וטאיוואן. המשמעות היא הפסקת רכישת חומרי גלם כמו אלומינים וניאון הדרושים לייצור שבבים, אולם גם הפסקת מכירת רכיבים אלקטרוניים לתעשייה הרוסית. האם ניתן להעריך כיצד תשפיע המלחמה באוקראינה על תעשיית השבבים העולמית?

תעשיית האלקטרוניקה ברוסיה אינה גדולה בהשוואה למשקלה הבינלאומי. רוסיה מייצאת בעיקר חומרי גלם ומקורות אנרגיה, ומייבאת מוצרים מכל התחומים. בשנת 2020 היא ייצאה מוצרים חשמליים בהיקף של כ-4.3 טריליון דולר, וייבאה מוצרים חשמליים ואלקטרוניים בהיקף של כ-25.9 טריליון דולר. להערכת האו"ם, היא אחראית בתחומים האלה על כ-0.2% מהסחר העולמי. אולם משקלה בתעשיית השבבים העולמית קטן ממשקלה בתחומים תעשייתיים אחרים.

בדיקה של Techtime במאגר המידע UN Comtrade Datbase מגלה שבשנת 2020 ייבאה רוסיה רכיבים דיסקרטיים (דיודות, טרנזיסטורים וכדומה) בהיקף של כ-440 מיליון דולר (כ-60% מהם הגיעו מסין), מעגלים משולבים (IC) בהיקף של כ-1.25 מיליארד דולר (כמחציתם מתוצרת סין, וייטנאם ומלאזיה) ומעבדים, מיקרו-בקרים, זכרונות ומעגלים לוגיים בהיקף של כ-750 מיליון דולר (כ-70% מהם מתוצרת סין, וייטנאם ומלאזיה). להערכת איגוד יצרני השבבים SIA, רוסיה צורכת פחות מ-0.1% מהשבבים המיוצרים בעולם. "בשנת 2021 הסתכם שוק ה-ICT הרוסי בכ-50.3 מיליארד דולר, מתוך שוק עולמי בהיקף של כ-4.47 טריליון דולר".

המחסור הקשה ביותר הוא של רכיבים ישנים

למרבית ההפתעה, בטווח הקצר הדבר עשוי לסייע לתעשיית האלקטרוניקה העולמית להתמודד עם משבר שרשרת האספקה והמחסור בשבבים. שכן למרות שהשוק הרוסי אינו גדול במונחים גלובליים, להערכת חברת המחקר Protocol הוא מיוחד מאוד: התעשייה הרוסית אינה מתבססת על רכיבים המיוצרים בטכנולוגיות מתקדמות הנדרשים בתחומים כמו 5G, IoT או מערכות בקרה ואוטומציה תעשייתיות. רוב הייבוא הוא של רכיבים המיוצרים בתהליכי ייצור ישנים יותר, עם משקל גדול מאוד של רכיבים אנלוגיים.

"רוב הרכיבים שרוסיה רוכשת הם רכיבים ישנים וזולים יחסית אבל רכיבים שקשה מאוד להשיג אותם, והם מצויים בליבו של המחסור ברכיבים. מדובר ברכיבים חיוניים לתעשיית הרכב ולמאות מוצרים נוספים". חלק גדול מתוכם הוא של רכיבים אנלוגיים המצויים בציוד תעשייתי, ומשמשים למיתוג בהספק גבוה ולבקרת תנועה.

מהבדיקה עולה שכמעט ואין ברוסיה תעשיית אלקטרוניקה צרכנית, מלבד ייצור מוגבל של מכשירי טלוויזיה. אפילו מערכות האלקטרוניקה הצבאיות של רוסיה מבוססות ככל הנראה על רכיבים המיוצרים בטכנולוגיות ישנות יותר. פירוש הדבר שבשלב הראשון לפחות – כל רכיב שלא יגיע לרוסיה – ישחרר חלק מהלחץ בתעשיית האלקטרוניקה העולמית. מנגד, הדבר יספק שוק נוסף ליצרנים הסינים. חברות כמו SMIC הסינית, אשר מתקשה לקבל גישה אל טכנולוגיות ייצור חדשות, סובלת מעיצומים של הממשל האמריקאי ומסרבת להצטרף לעיצומים על רוסיה ובלארוס – צפויות ככל הנראה לספק את הרכיבים שרוסיה זקוקה להם.

אינטל ו-AMD מפסיקות למכור מעבדים לרוסיה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: קו ייצור בחברת TSMC הטאיוואנית. צילום: TSMC

הסנקציות הכלכליות שהממשל האמריקאי הטיל בסוף השבוע על רוסיה מתחילות להשפיע על ייצוא שבבים ואלקטרוניקה לרוסיה. במסגרת ההחלטה שפורסמה ביום חמישי האחרון, הודיע הנשיא ביידן על סדרת מהלכים שנועדו לחסום את הגישה של רוסיה לטכנולוגיות מתקדמות המסייעות למאמץ הבטחוני שלה. הם כולליםאיסור על מכירת מוצרים המכילים טכנולוגיות אמריקאיות מתקדמות, דוגמת תוכנות, ציוד תקשורת ושבבים מכל הסוגים – גם כאשר הם מותקנים כרכיבים בתוך מערכות אשר מיוצרות מחוץ לארה"ב. שתי יצרניות מעבדי ה-CPU החשובות בעולם, אינטל ו-AMD האמריקאיות, אישרו בתגובה לשאילתא של האתר Tom's Hardware, שהן פועלות בהתאם להוראות הממשל.

פירוש הדבר שיש אי-בהירות מסויימת. אומנם בהודעה של הבית הלבן נמסר שיש איסור על מכירת שבבים לחברות רוסיות, אולם נכתב גם שהמטרה היא לפגוע במוצרים בטחוניים או במוצרים דו-שימושיים. כך שעדיין לא ברור האם החברות האמריקאיות אמורות להחרים לגמרי את המסחר עם רוסיה, או רק חלקים ממנו. מהלך אחר שישפיע על התעשייה הרוסית הוא החלטת טאיוואן לאמץ את הסנקציות האמריקאיות, ומיד לאחרי הודעתה של TSMC הטאיוואניות על מחוייבות לפעול בהתאם למדיניות של טאיוואן וארה"ב. רוסיה אינה מייצרת שבבים בעצמה. כיום יש בה תעשייה מתפתחת של יצרניות ללא מפעל ייצור (Fabless) שרובן מייצרות שבבים ב-TSMC. עצירת הייצור בחברה הטאיוואנית עשויה להשבית כליל את היכולת של רוסיה להצטייד בשבבים חדשים פרי פיתוח עצמי.

בסוף השבוע, כמעט 24 שעות לאחר הודעת הממשל האמריקאי, החליט האיחוד האירופי לאמץ את המדיניות האמריקאית, והיום (ב') פירסם את תחומי המסחר הטכנולוגיים האסורים. גם כאן נותרה אי בהירות מסויימת: "האיחוד האירופי אוסר על מכירת מוצרים דו שימושיים וטכנולוגיות מתקדמות, בהן רחפנים, חיישנים, "שבבים ואלקטרוניקה מתקדמת". היום הודיעו גם דרום קוריאה וסינגפור, בצעד מאוד יוצא דופן מבחינתן, שהן מצטרפות אל הסנקציות ומאמצת את ההגדרות של הממשל האמריקאי. כעת ההחלטה הזאת מעוררת חשש בקרב חברות דוגמת סמסונג ו-SK Hynix לפגיעה צפויה בהיקף המכירות שלהן.

החלטת שלושת המדינות האסיאתיות להצטרף אל החרם קשורה ככל הנראה לעובדה שהמלחמה באוקריאנה מעוררת את החששות של מדינות דרום מזרח אסיה ממהלך דומה שסין עלולה לבצע. החרם הכלכלי והטכנולוגי על רוסיה מהווה מסר לסין שבמדיה והיא תחליט על מהלך צבאי, היא תיאלץ להתמודד עם תגובה דומה.

העיצומים פוגעים בייצור סוללות לרכב חשמלי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

עדיין לא ברור כיצד המלחמה באוקראינה תשפיע על שרשרת האספקה בתעשיית השבבים והאלקטרוניקה, רק החלה להתאושש מפגיעת מגיפת הקורונה. בשלב המיידי, השפעת המלחמה על תעשיית השבבים צויה להיות מינימלית, מכיוון שמשקלה של רוסיה בתעשייה הזאת אינו גדול. לטכנולוגיה יש משקל מרכזי בהגבלות שהטילה ארה"ב בסוף השבוע על רוסיה. הן כוללות איסור על מכירת מערכות בעלות שימושים צבאיים, ומערכות תעופה וים שיש בהן תוכנה, טכנולוגיות ורכיבים שמקורם בארה"ב. פירוש הדבר שחברות לא-אמריקאיות לא יכולות למכור לרוסיה מוצרים עם רכיבים ותוכנות מתוצרת חברות אמריקאיות.

TSMC מצטרפת לעיצומים על רוסיה

בנוסף, ארה"ב הודיעה על איסור מכירת טכנולוגיות מתקדמות לרוסיה, בהן: שבבים, ציוד תקשורת, לייזרים, חיישנים, ומערכות הצפנה וניווט. אתמול (שבת) הצטרף האיחוד האירופה לעיצומים שהטילה ארה"ב, ואסר על מכירת טכנולוגיות דו-שימושיות לרוסיה: שבבים, ציוד אלקטרוני מתקדם, רחפנים ותוכנות הצפנה. במקביל, גינתה טאיוואן את הפלישה הרוסית לאוקראינה והודיעה על הצטרפות להגבלות האמריקאיות. בהמשך, הודיעה חברת TSMC שהיא תאמץ את כל המגבלות ביחס למסחר עם רוסיה.

אלא שלהערכת איגוד יצרני השבבים בארה"ב (SIA), הסנקציות שהוטלו על רוסיה לא צפויות להשפיע באופן משמעותי על תעשיית השבבים. "רוסיה אינה צרכנית משמעותית של שבבים. היקף רכישות השבבים של רוסיה היא פחות מ-0.1% משוק השבבים העולמי, ושוק טכנולוגיית המידע ברוסיה מסתכם בכ-50.3 מיליארד דולר בלבד, מתוך שוק עולמי בהיקף של 4.47 טריליון דולר".

אולם ברמת חומרי הגלם המצב שונה: להערכת חברת המחקר TrendForce, המלחמה באוקראינה צפויה לגרום למחסור בניקל, אלומיניום ונחושת. כולם חומרים חשובים לתעשיית האקלטרוניקה, אולם לניקל חשיבות מיוחדת מכיוון שהוא משמש לייצור הקתודות בסוללות של כלי-רכב חשמליים. בשנת 2021 נאמדה תפוקת הניקל בעולם בכ-2.7 מיליון טון. הספקיות העיקריות הן אינדונזיה והפיליפינים. רוסיה היא הספקית השלישית בגודלה בעולם ואחראית לאספקת כ-9% מהצריכה העולמית של ניקל.

מחסור בניקל איכותי רוסי ובניאון אוקראיני

אלא שרוסיה היא הספקית הגדולה בעולם של מתכות בעלות ריכוז ניקל גבוה (high-grade nickel), ואחראית לכ-22% מהתפוקה העולמית שלהן. אחריה מדורגות סין (17%), שווייץ (13%) וברזיל (12%). מכיוון שהמלאי העולמי הוא כ-100,000 טון בלבד, חברת TrendForce צופה עלייה במחירי הסוללות לרכב חשמלי. פגיעה אחרת צפויה להגיע עקב השבתת התעשייה הכבדה באוקראינה.

להערכת החברה, אוקראינה היא ספקית מרכזית של גאזים המשמשים בתהליך ייצור השבבים, בהם: ניאון, קריפטון וקסנון. כך למשל, היא אחראית לאספקת כ-70% מהצריכה העולמית של הגאז ניאון בכל התחומים. לגאז הזה חשיבות רבה בעיקר בייצור שבבים ברוחב צומת של 180-10 ננומטר, שבהן תהליך הליתוגרפיה מבוסס על שימוש בלייזר ניאון. מדובר בכ-75% מהשבבים המיוצרים בעולם. להערכת SIA, הפגיעה באספקת הגאזים לא תפגע בתעשיית השבבים: "יש לתעשייה מקורות רבים לאספקת הגאזים החיוניים ולכן אין חשש להפרעה מיידית בשרשרת האספקה".

אוטוטוקס נכנסת לשוק הרכב הרוסי

פורסם בתאריך ע"י yochais

[בתמונה: אחד מדגמי הלאדה החדשים]

חברת אוטוטוקס (Autotalks) מכפר נטר, המפתחת שבבי תקשורת ליישומי V2X, חתמה על שיתוף פעולה שעשוי לסלול את דרכה גם לשוק הרכב הרוסי. אוטוטוקס פיתחה ביחד עם חברת Sreda Solutions מסנט פטרסבורג מערכת V2X המותאמת לשוק הרוסי, וביחד משתתפות כעת שתי החברות במספר פיילוטים שנערכים במדינה בתמיכת הממשל, כחלק מהמאמצים להפחית את הקטל בדרכים ברוסיה.

גם לאחר התפרקות הגוש הסובייטי, תעשיית הרכב ברוסיה נותרה מגזר חשוב בכלכלה. ב-2018 יוצרו ברוסיה כ-1.77 מיליון כלי-רכב, שהם כ-1.8% מכלל הייצור העולמי. תעשיית הרכב הרוסית מורכבת מיצרניות רכב מקומיות, ובראשן AvtoVAZ (יצרנית דגמי "לאדה") ו-GAZ, יצרניות רכב גלובליות כדוגמת ג'נרל מוטורס, קיה, רנו ומרצדס, המייצרות את כלי-הרכב לשוק הרוסי באמצעות שותפות ייצור מקומיות כדוגמת Avtotor ו-Avtoframos, וגם יצרניות גלובליות שהקימו קווי ייצור מקומיים משלהן, למשל BMW, יונדאי וטויוטה.

גם במגזר ה-Tier-1 (ספקיות של תת-מערכות), הכניסה לשוק הרוסי עוברת לרוב דרך שיתוף פעולה עם חברה מקומית. Sreda Solutions, שעימה אוטוטוקס משתפת פעולה, היא ספקית בולטת בשוק התקשורת האלחוטית והמערכות המשובצות לכלי-רכב ברוסיה. במסגרת הפיתוח המשותף, סרדה פיתחה על-גבי מערך שבבי ה-V2X של אוטוטוקס את תוכנת הניהול והתקשורת המותאמת לתשתית הארצית ברוסיה.

הממשלה נלחמת בקטל בדרכים

בשנת 2019 נהרגו כמעט 17 אלף תושבים רוסים בתאונות דרכים, כ-11.6 הרוגים לכל 100 אלף תושבים. בישראל, לשם השוואה, מספר ההרוגים ל-100 אלף תושבים ב-2019 עמד על 3.9. ממשלת רוסיה הציבה יעד להפחית משמעותית את שיעור תאונות הדרכים במדינה, ואחד האמצעים לכך הוא אימוץ טכנולוגיות V2X. ישנם מספר פיילוטים שהממשלה הרוסית מקיימת ומקדמת בימים אלה שאוטוטוקס וסרדה משתתפות בהם עם המוצר המשותף.

לאחרונה החלו ניסויי V2X בעיר סנט פטרסבורג וניסויי V2X חדשים מתוכננים בעיר קלינינגרד וכן באזורים נוספים ובכבישים מהירים בהמשך 2021. הרוסים מזמינים יצרנים ושותפים אחרים בענף הרכב להצטרף לניסויים אלה. בנוסף לכך, נציגים רוסים נמצאים בשיחות עם נציגי הפרויקט הכלל אירופי C-Roads, בהן נידונה הפעלה של תשתיות V2X שיחברו בין רוסיה למדינות באיחוד האירופי.

בשיחה עם Techtime אמר סמנכ"ל הפיתוח העסקי באוטוטוקס, יובל לחמן,  כי תמיכת הממשלה הרוסית צפויה להוביל להאצה חזקה באימוץ טכנולוגיית V2X במדינה. "לתעשיית ה-V2X יש פוטנציאל עצום ו-Sreda Solutions היא שותפה אידיאלית שתאפשר לאוטוטוקס לחדור לשוק זה בדיוק בתקופה שבה הוא נפתח במהירות"

טכנולוגיית V2X מאפשרת למכוניות להעביר ביניהן נתונים בטיחותיים כגון מהירות, כיוון נסיעה, מיקום ומצב הבלימה, כניסת מכוניות אחרות אל הצומת ועוד, ולספק לנהגים התרעה על סכנת התנגשות. אוטוטוקס פיתחה שבבי V2X הפועלים בשני תקני התקשורת המקובלים בתעשייה: תקשורת ישירה (DSRC) ותקשורת סלולרית (Cellular V2X), שבה כלי-הרכב מתקשרים אל הרשת הסלולרית ומקבלים ממנה מסרים המגיעים מכלי-רכב אחרים. להערכת אוטוטוקס, היא הראשונה בשוק שהשיקה שבבים דואליים