Pivotal חשפה טכנולוגיית אנטנה חדשה המתחרה בעיצוב אלומה

בתמונה למעלה: בריאן דויטש עם רפיטר 5G ואנטנה מתכווננת בתדר של 39GHz. צילום: Techtime

חברת Pivotal Commware האמריקאית חשפה בשבוע שעבר טכנולוגיית אנטנה כיוונית מסוג חדש לגמרי, המתבססת על הרעיון של מטה-חומרים (Metamaterial), שלהערכתה היא עדיפה על טכנולוגיות עיצוב אלומה (Beamforming) הנמצאות בליבת התשתית של טכנולוגיית הדור החמישי (5G). החשיפה נעשתה במינכן, במפגש עם העיתונות הטכנולוגית ובשיתוף עם חברת  MACOM Technology Solutions, אשר ייצרה דיודת Varactor ייעודית עבור האנטנות החדשות.

המוצר הראשון שהחברה מוציאה לשוק הוא ממסר משחזר אותות (Repeater) בשם Echo 5G, המאפשר להתגבר על החסימה של חלונות זכוכית גדולים בפני תקשורת בגלים מילימטריים (mmWave) שתאפיין את רשתות הדור החמישי. המכשיר קולט את השידורים המגיעים אל האנטנה בזווית של עד 80°, מגביר אותם ומשדר אותם אל תוך המבנה. לדברי מנכ"ל החברה, בריאן דויטש, הפתרון של החברה צורך הספק של 4 ואט בלבד, בהשוואה לצריכת הספק של מאות ואטים המאפיינת רפיטרים אחרים בשוק. "השידור והקליטה הכיווניים שלנו לא נעשים באמצעות חישובי פאזה ועוצמה מורכבים, אלא באמצעות תוכנה השולטת על דיודות ואראקטור, אשר מייצרות מעין הולוגרמה של קרינה אלקטרומגנטית".

סריג ננומטרי ופתרונות אקזוטיים

היכולת של החברה לספק את הפתרון מבוססת על טכנולוגיית האנטנה החדשה, שאותה היא מכנה בשם עיצוב אלומה הולוגרפי (Holographic Beam Forming). היא מבוססת על תופעה פיסיקלית בשם Dynamically Tunable Impedance Surface, אשר נחקרה במעבדה למטה-חומרים של פרופ' דייויד סמית באוניברסיטת דיוק (Duke University) בקרוליינה הצפונית.

מטה-חומר הוא סוג של חומר מרוכב בעל תכונות שבירה והחזרה לא טבעיות, אשר מושגות באמצעות מערך של מבנים זעירים שהם קטנים בצורה משמעותית מאורך הגל הפוגע בהם. התופעה הזאת מוכרת שנים רבות בתחום האופטיקה, ומשמשת לייצור מראות ומבנים בעלי תכונות אופטיות מיוחדות, באמצעות סריג ננומטרי המצוי על פני החומר. בין השאר, קבוצת המחקר פיתחה מערך המייצר עקיפת גלים מלאכותית, ובכך הופך אובייקט לבלתי נראה לעין.

בשנים האחרונות המעבדה הרחיבה את המחקר אל גלים אלקטרומגנטיים בעלי אורך גל מילימטרי, המשמשים במערכות תקשורת מהירות, במכשירי מכ"ם ובקרוב גם בטכנולוגיות הדור החמישי. בסדר הגודל הזה, המבנים שונים באופיים. בהרצאה שנתן בפני חוקרים באוניברסיטת דיוק, הסביר פרופ' סמית, שהתיאור הפיסיקלי של התופעה ברמת הגלים האופטיים מבוסס על ההנחה שבמכניקת הקוונטים ניתן להתייחס אל האלקטרון כאל די-פול: יחידת מטען חשמלי או מגנטי בעלי גודל וכיוון מוגדרים.

המסקנה היתה שברמת הגלים המילמטריים ניתן לייצר סריג (מערך) של אלמנטים מסוג די-פול באמצעות מטריצה של מבנים מתכתיים זעירים, כמו מוליך קצר או סליל קצר, כאשר המתח המופעל על כל אחד מהם מגדיר את המטענים המאפיינים אותו, ועל-ידי כך את האינטראקציה בינו לבין קרינת הגלים המילימטריים הנקלטים או משודרים. כלומר, שינוי במתח של האלמנטים במערך, משנה את תכונות השבירה וההחזרה של הקרינה האלקטרומגנטית של החומר (אנטנה במקרה הזה), ועל-ידי כך את זווית הקרן המשודרת, או את רמת הקליטה של שידורים המגיעים מזוויות שונות.

ברית אסטרטגית עם ביל גייטס ומייקום

הפיתוח הזה שימש להקמת חברת Pivotal בשנת 2016, אשר גייסה כמה עשרות מיליוני דולרים, ואת ביל גייטס כמשקיע אסטרטגי ומעסיקה כיום יותר מ-200 עובדים, שחלק גדול מהם הגיע מהמעבדה של פרופ' סמית. בשבי הפיתוח הראשונים פנתה פיבוטל את חברת מייקום, כדי לסייע לה בפיתוח הרכיב האקטיבי באנטנה המפקח על התכונות של כל די-פול. הבקשה נחתה על שולחנו של ד"ר דגלאס קארלסון, המשמש כיום כמנהל קבוצת ה-RF והמיקרוגל במייקום. הוא התלהב מהרעיון וגייס את החברה לטובת הפיתוח.

לדבריו, החברה פעילה בכל תדרי ה-RF ובעלת נסיון רב בעיצוב אלומה, אולם מחפשת דרכים חדשות להוזיל את העלויות של הרכיבים. "זוהי דאגה מרכזית בעולם הדור החמישי. המוצרים המילימטריים יקרים מאוד והלקוחות מודאגים מהשאלה כיצד הם יוכלו להשיג מוצרים במחיר סביר עבור פריסת רשתות הדור החמישי שהם מתכננים". זו היתה אחת מהסיבות שהחברה נכנסה לטכנולוגיית אלגל: אלומיניום גאליום ארסנייד (AlGaAs), שהוא חומר המשמש בתוך מבנים של רכיבי גאליום ארסנייד (GaAs).

דגלאס קארלסון, מייקום: "עלות הרכיבים מדאיגה את ספקיות הדור החמישי"
דגלאס קארלסון, מייקום: "עלות הרכיבים מדאיגה את ספקיות הדור החמישי"

לדבריו, המחוייבות של מייקום לפרוייקט היא גדולה מאוד. במסגרת שיתוף הפעולה היא סיפקה לפיבוטל דיודת ואראקטור מבוססת AlGaAs/lGaAs ייעודית לאנטנות של פיבוטל. כיום מותקנת דיודה כזאת בכניסה לכל אלמנט של האנטנה ומגדירה את תכונות הדי-פול. השיטה הזאת נבחרה בזכות היכולת לשנות בקלות את מאפייני הדיודה באמצעות מתח בלבד, ובזכות מהירות התגובה של דיודות ואראקטור, המשמשות כיום בעיקר בהתקני מיתוג מהירים. בהמשך, מייקום פיתחה מגבר הספק ייעודי עבור האנטנה של פיבוטל, והקימה קו ייעוד מיוחד עבורו.

מדוע דווקא ממסר לחלונות?

המוצר הראשון Echo 5G, נמצא כעת בשלבי ניסוי פיילוט כדי לקבל את אישור ה-FCC בארצות הברית. לדברי המנכ"ל דויטש, הבחירה בממסר כמוצר הדגמה ראשוני אינה מקרית: "החזרת תדרי הדור החמישי מחלונות מגיעה עד ל-80% מהאות, ומהווה בעיה גדולה לספקיות שירותי התקשורת. הטכנולוגיה שלנו מספקת ענה לצורך בממסרים שונים שניתן להתקין אותם בכל סביבת התא הסלולרי, כדי להבטיח קליטה לכל הצרכנים. בזכות ההגברה של המערכות האלה, ניתן יהיה להתקין פחות תאים סולאריים. כיום יש בארצות הברית כ-200 אלף תאים סולאריים, ועל-פי ההערכות יהיה צורך ביותר ממיליון תאים כדי לספק שירותי 5G. להפחתת מספק התאים תהיה השפעה גדולה מאוד על היכולת לפרוס את רשתות הדור החמישי".

SatixFy פיתחה אנטנות לווייניות מודולריות

בתמונה למעלה: שבב RFIC Beat על-גבי כרטיס הפיתוח של SatixFy

חברת SatixFy מפארק המדע ברחובות השלימה פיתוח שני שבבי תקשורת לוויינית בפרוייקט שבוצע בבריטניה עבור סוכנות החלל הבריטית ובמימון משותף של סוכנות החלל האירופית (ESA). במסגרת הפרוייקט, החברה פיתחה שני שבבים לניהול אנטנה שטוחה במסופי תקשורת לוויינית: שבב Prime, המנהל את תהליך עיצוב האלומה, ושבב Beat לשידור וקליטת האותות בפס התדרים Ku-band. במקביל, החברה פיתחה כרטיס פיתוח עבור שימוש בשבבים החדשים ומטווח אנטנות זעיר כדי לבדוק את המסופים המפותחים באמצעות ערכת השבבים החדשה.

השבבים מיועדים לשימוש באנטנת תקשורת שטוחה שהחברה חשפה בחודש מרץ השנה, המתאימה ליישומי תקשורת לוויינית בתנועה. מדובר באנטנה מרובת אלומות בעלת מיקוד אלקטרוני (Electronically Steerable Array Antenna), התומכת בעד מיליון אלמנטים (אנטנות זעירות), אשר באמצעות רכיב שליטה ייעודי יכולה לייצר עד 32 אלומות בו-זמנית, הן לשידור והן לקליטה. האנטנה מבוססת על טכנולוגיית עיצוב אלומה (beam forming) וכוללת יחידת בקרה פנימית ושבב חישוב טריגונומטרי המאפשר מעקב מהיר וכיוון אלומות לאתרים נבחרים.

עיצוב אלומה בטכנולוגיית TTD

להערכת החברה, שבב Prime הוא שבב עיצוב האלומה המסחרי הראשון המיישם טכנולוגיית TTD – True Time Delay בתהליך עיצוב האלומה, ולא רק עיצוב באמצעות הסטת פאזה של האלמנטים הקורנים, הפוגעת בביצועי האנטנה ביישומי פס רחב. השבב יכול לנהל את העיצוב של 32 אלמנטים בו-זמנית, כולל כיוון האנטנות ומעקב אחר הלוויין.

בנוסף, ניתן לשלב את הרכיבים במתכונת קסקדה לצורך ניהול אנטנות גדולות. שבב Beat הוא שבב RFIC המספק ארבעה ערוצי שידור וארבעה ערוצי קליטה עצמאיים. הוא כולל 8 מגברי הספק ו-8 מגברי אות חלש (LNA). בצד אחד הוא מתחבר ישירות לשבב Prime, ובצידו השני הוא מתחבר ישירות לאנטנה.

המערך הוא מודולרי, וניתן להגדיר כל גודל של אנטנה רצויה (מספר אלמנטים), באמצעות הגדלת מספר השבבים המותקנים במכלול האנטנה. לדברי יואל גת, "זו הפעם הראשונה בתעשיית הלוויינים שניתן יהיה לספק מסופים שלמים במחיר נמוך, אשר ניתן יהיה לשלב בשווקים המוניים כמו IoT או המכונית המקושרת".

חברת Satixfy נוסדה ב-2012 על ידי היזם הסדרתי יואל גת, שהקים וניהל בעבר את חברת גילת. החברה מתמקדת בפיתוח מסופי תקשורת לוויינית עבור שוקי ה-IoT וה-M2M, המבוססים על שבבי סיליקון שהחברה מפתחת בעצמה, כדי להפחית בצורה משמעותית את העלות, הגודל, המשקל וצריכת החשמל של המסופים ואת עלויות זמן האוויר של הלוויינים. החברה הבת SatixFy UK החלה לפעול בבריטניה באוגוסט 2016 ומפעילה מרכזי פיתוח בפארנובורו ובמנצ'סטר המעסיקים ביחד 77 עובדים, שהם כמחצית מ-150 עובדיה בכל העולם. החברה בבריטניה מנוהלת על-ידי משה כהן.

מימון אירופי בהיקף של 30 מיליון אירו

הפעילות של Satixfy בבריטניה היא תוצאה של החלטת ממשלת בריטניה לפתח את תעשיית החלל שלה, כדי להגיע למצב שבו היא תופסת כ-10% מתעשיית החלל העולמית עד לשנת 2030. בסך הכל, החברה קיבלה תקציבי פיתוח של ממשלת בריטניה ושל סוכנות החלל האירופית (ESA) בהיקף כולל של כ-30 מיליון אירו. מייסד ומנכ"ל SatixFy, יואל גת, אמר שההחלטה להשתלב בתעשיית החלל הבריטית בתמיכת הממשלה, "היא אחת מההחלטות העיסקיות הטובות ביותר של החברה. בתוך שנתיים בלבד הצלחנו להקים שני מרכזי פיתוח ולהוציא לשוק שני שבבים חדשים".

החברה מתכננת להשיק סדרה של מוצרים חדשים ברבעון הראשון של 2019, המבוססים על שבבי Beat ו-Prime, בהם האנטנה הקטנה ביותר בעולם לתקשורת מסרים לוויינית אשר תומכת בפרוטוקול IP ומסופים לתקשורת לוויינית בתנועה (Communications On The Move) המאפשרים שימוש בריבוי אלומות במהלך התקשורת עם לווייני LEO, אשר נעים בגובה של 160-2,000 ק"מ מעל-פני האדמה ומקיפים את כדור הארץ בכל 128 דקות. במקביל, היא חתמה על הסכמי שיתוף פעולה עם חברת Singapore Technologies Engineering, אשר תפתח פתרונות תקשורת לווייניים עבור מטוסים, בהשקעה של כ-20 מיליון דולר.

מטווח האנטנות הזעיר לבדיקת אנטנות חדשות בפיתוח
מטווח האנטנות הזעיר לבדיקת אנטנות חדשות בפיתוח

GetSAT חשפה אנטנת לוויינים ניידת בעובי של 40 מ"מ בלבד

חברת  GetSAT מרחובות הכריזה על אנטנת לוויינים ניידת שטוחה מסוג חדש, המאפשרת שידור וקליטה בכל הכיוונים באמצעות מערך עיצוב האלומה האלקטרוני (Electronically Steerable Array Antenna). אנטנת Ultra Blade החדשה פותחה על-בסיס טכנולוגיית InterFLAT מוגנת בפטנט של החברה. היא מיועדת לספק תקשורת לוויינים בערוץ L-Band ומאופיינת במימדים קטנים במיוחד: עובי של 4 ס"מ, ואורך ורוחב (אורך צלע) של 40 ס"מ בלבד. משקל האנטנה הוא רק 2.4 ק"ג.

ערוץ L-Band פועל בטווח התדרים 1GHz-2GHz שבו אורך הגל הוא 15-30 ס"מ. הוא נחשב לערוץ פופולרי מאוד בתקשורת ימית, תעופתית ובתקשורת לוויינים, מכיוון שהוא חודר בהצלחה באטמוספירה גם בתנאי מזג אוויר קשים. מהסיבה הזו משדרים כל לווייני הניווט דוגמת GPS בפס התדרים L-Band. מנכ"ל החברה, כפיר בנימין, אמר שהאנטנה החדשה "תבטל את כל מגבלות הכיווניות, ההספק והמשקל של אנטנות L-Band הנמצאות היום בשימוש. בהתאם לבקשת הלקוחות, האנטנה החדשה מופיעה במארז פלסטי מוקשח ואטום לחלוטין המכיל בתוכו את כל המרכיבים".

חברת GetSAT מתמחה בפיתוח וייצור אנטנות ממוזערות ליישומי תקשורת לוויינית ניידת ולשימוש בעיקר בגופים צבאיים וממשלתיים. היא הוקמה בשנת 2013 על-ידי יוצא יחידת המזל”טים של צה”ל כפיר בנימין, ועל-ידי יוצא 8200 וחברת קומטאקט, אולג רויטברג. החברה ממוקמת ברחובות ומעסיקה כ-40 עובדים. הרמטכ"ל שלעבר בני גנץ משמש כיועץ של החברה. לפני כחצי שנה היא זכתה במכרז של צבא ארצות הברית לאספקת אנטנות לכוחות יבשה ולצי האמריקאי בהיקף כל כמה מיליוני דולרים.