האטה בהטמעת 5G; הלקוחות מעדיפים 4G

בשנת 2022 גדל מספר המנויים בעולם לשירותי הדור החמישי (5G) בכ-446 מיליון מנויים, בשעה שרשתות הדור הרביעי (4G) גדלו בכ-592 מיליון מנויים – 14 שנים לאחר ההשקה הראשונית של הדור הרביעי. הנתון הפתיע את חברת המחקר Omdia, אשר גילתה שבינתיים רק 31% מהמפעילים הסלוריים מציעים ללקוחותיהם את שירותי הדור החמישי. בעקבות הממצאים עידכנה החברה את התחזיות, וכיום היא צופה שהיקף האימוץ של מערכות 4G יתחיל לרדת רק בשנת 2024, אולם ישמור על הבכורה לפחות עד 2027.

התופעה הבלתי צפויה הזאת נגרמה ככל הנראה משילוב של מספר גורמים שפעלו על השוק בו-זמנית: המשבר הכלכלי הגלובלי גרם לעלייה במכירות של טלפונים זולים מהקצה הנמוך על חשבון טלפונים יקרים המצויידים ב-5G, עדיין חסרים בשוק יישומים חדשים המותאמים בעיקר לדור החמישי, וקיימת בעיה נוספת הקשורה להרחבת השימוש באבזרים מקושרים: כ-30% מהם הם אבזרים שאינם טלפונים, כמו למשל אבזרי IoT או טאבלטים מקושרים, אשר קצב ההחלפה שלהם הוא נמוך בהרבה.

חזאי השוק הראשי של אומדיה, גרינדר שנקרוואליה: "בעקבות הנתונים האלה הורדנו את תחזית המכירות של 5G ב-2023 בכ-7.2% להיקף של כ-150 מיליון מנויים חדשים. אנחנו מאמינים שהתעשייה תתחיל להשלים את האובדן הזה החל מ-2025, במידה והתנאים בשוק העולמי ישתפרו". מנהל חטיבת המחקר בחברה, רונן דה רינאס, אמר שספקי התקשורת צריכים לאמץ מדיניות net-zero שבמסגרתה הם מסירים תשתיות ישנות מהרשתות שלהם בשעה שהם מתקינים תשתיות חדשות.

רינאס: "המפעילים החלו להסיט תקציבים מפריסת רשתות חדשות אל פרוייקטי הסרה של תשתיות 3G ישנות. החברות צריכות לגבש מדיניות ריאליסטית ביחס ל-5G ולבצע הערכה עסקית קפדנית לפני שהן עוברות לשלב הבא". יחד עם זאת, החברה מאמינה שתהליך המעבר לדור החמישי הוא בלתי נמנע. לכן היא שומרת לעת עתה על ההערכה הכללית שלפיה מספר המנויים לשירותי הדור החמישי יגיע להיקף של כ-5.9 מיליארד מנויים עד לשנת 2027, מספר המייצג שיעור חדירה של כ-70.9%.

למרות 5G והסיבים האופטיים – ירידה בהכנסות מכל מנוי

המעבר אל סיבים אופטיים ואל טכנולוגיות הדור החמישי (5G) ייצר ציפייה לצמיחה מחודשת בהכנסות ובריווחיות של חברות הטלקום ושל ספקיות שירותי התקשורת, אלא שהמציאות היא בדיוק הפוכה. כך מתברר ממחקר חדש של חברת Omdia הבריטית, אשר פירסמה אזהרה שלפיה יירדו ההכנסות החודשיות מכל מנוי בכ-4.2% לפחות עד לשנת 2027.

היקף השוק עצמו ימשיך לגדול: היקף המכירות של תעשיית שירותי התקשורת (ניידת ונייחת) יצמחו ב-14% בשנים 2022-2027, ויגיעו להיקף של 1.2 טריליון אירו. אלא שההכנסה החודשית הממוצעת מכל מנוי (ARPU) צפויה לרדת מכ-7.48 אירו כיום לכ-7.16 אירו בעוד חמש שנים. "כעת כבר ברור שבשוק הנייד, המעבר לדור החמישי לא יצליח לבלום את הירידה מהכנסות מכל מנוי. אומנם היו ל-5G מספר הצלחות בתחום הזרמת הווידאו, אולם הן רק יצרו את האשלייה שלקוחות הדור החמישי ישלמו יותר".

החברה מדווחת שגם בתחום הרשתות הנייחות נפלה התעשייה במלכודת האשלייה. הדבר נובע קודם כל מדרישה גוברת לסיבים אופטיים במהלך מגיפת הקורונה, אשר היתה לה השפעה רבה על המכירות. אולם כאשר בודקים שווקים שבהם הטכנולוגיה הזו ותיקה יותר, כמו צרפת, ספרד וסין, מתברר שההכנסות מכל מנוי נמצאות בירידה "בעיקר בגלל התחרות הגוברת ומכיוון שעדיין אין מודל עסקי המאפשר להגדיל את ההכנסות מסיבים אופטיים".

אתגר של כל האקוסיסטם

מנהל חטיבת המחקר בחברת אומדיה, רונאן דה רנאס, הסביר שהלקוחות "לא קונים טכנולוגיה, אלא חוויות וריגושים. קיימת בשוק תפישה שגויה שלפיה הספקים מוכרים ללקוחות את הטכנולוגיה שהם רוכשים. אולם המציאות שונה. הרשת היא רק מצע שעליו מתפתחים מוצרים חדשים, כמו למשל האפליקציות שפרחו בדור הרביעי (4G). לכן ספקי שירותי התקשורת לא יכולים להיות אלה שיתמודדו עם ירידת ה-ARPU – זוהי משימה שכל האקוסיסטם של השירותים הדיגיטליים צריך להתמודד איתה".

ראוי לציין שמבחינת ספקי הטכנולוגיה עצמה המצב נראה שונה בתכלית: טכנולוגיית הדור החמישי, למשל, תגיע לרמת חדירה של 5.9 מיליארד מנויים עד לשנת 2027, אשר מייצגת שיעור חדירה של 70.9% מהשוק הנייד כולו. שיעור החדירה של תשתית הסיבים האופטיים המגיעה לבתים היא אומנם נמוכה יותר, וצפויה להגיע לכ-41.9% מהשוק עד 2027, אולם מדובר בנתח גדול מאוד ממנו.

סיוה נכנסת לשוק ה-O-RAN; תתחרה ב-AMD ואינטל

בתמונה למעלה: סכימת המלבנים של PentaG-RAN עבור Small Cells

חברת סיוה (CEVA) הכריזה על פלטפורמת הקניין הרוחני PentaG-RAN, אשר מספקת את כל התשתיות לפיתוח וייצור רכיבי SoC לתחנות ובסיס ותאים סלולריים ברשתות Open RAN מהדור החמישי. הפלטפורמה החדשה מספקת פתרון שלם – מעבדי אותות, מאיצי חומרה, ומודולי תוכנה – המאפשר לפתח שבב תקשורת מלא (SoC). למעשה, החברה מעריכה שהפתרון שלה חסכוני פי 10 במשאבי הספק ושטח סיליקון בהשוואה לפתרונות מבוססי FPGA, דוגמת שבבי Open RAN של החברות אינטל ו-AMD.

החברה מסרה שכדי לצמצם את הסיכונים ללקוחות הכרוכים בפיתוח ASIC חדש לגמרי, היא תספק סיוע בתכנון ופיתוח, עד לרמת פיתוח השבב המלא. היכולת הזאת אפשרית בזכות עסקת Intrinsix מחודש מאי 2021. כזכור, סיוה רכשה את חברת Intrinsix ממסצ’וסטס, ארה”ב, תמורת 33 מיליון דולר במזומן. אינטרינסיקס מתמחה בתכנון שבבים לשוק החלל והתעופה ולשוק הביטחוני. היא מספקת שירותי תכנון רכיבי ASIC מורכבים בטכנולוגיות Mixed Signal, דיגיטל, מעבדים ורכיבי תקשורת אלחוטית (RF/mmWave). היא פעילה בשווקים קריטיים כמו צבא, תעופה, חלל, השוק הרפואי ותעשיית הרכב.

מודל עסקי ייחודי

מנהל חטיבת הסלולר בסיוה, גיא קשת, אמר שהחברה התמחה עד היום בעיקר ברמת מעבדי ה-DSP. "פלטפורמת PentaG-RAN מביאה את סיוה לשלב הבא, רמת תחנות הבסיס והרשתות המבוזרות (Open RAN)״. הפלטפורמה תומכת בפיתוח שבבים עבור תאים קטנים, עבור תחנות בסיס, תאים גדולים ועבור יישומים מרובי אנטנות לעיצוב אלומה (Beamforming), הממלאים תפקיד מרכזי במערכות הדור החמישי. מדובר לא רק בשוק חדש מבחינת סיוה, אלא גם במודל עסקי חדש בתחום הקניין הרוחני, שבו סיוה מציעה גם קניין רוחני וגם שירותים של לשכת תכנון שבבים.

במחצית הראשונה של 2022 הסתכמו מכירות סיוה בכ-67.6 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-55.9 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. יחד עם זאת, התוצאות של 2021 לא כוללות את המכירות של חברת אינטרינסיקס, שמכירותיה ערב הרכישה הסתכמו בכ-20 מיליון דולר בשנה (כלומר 10 מיליון דולר בחציון). כיום החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-651 מיליון דולר.

קואליציה בראשות קיסייט פיתחה נתח וקטורי ל-220GHz

חברת קיסייט (Keysight Technologies) הכריזה על הזמינות של פתרון חדש המאפשר לבצע איפיון של רכיבי תקשורת הפועלים בתדר גבוה מאוד כאשר הם עדיין נמצאים בשלב הסיליקון. הפתרון מיועד לאפיין רכיבים ומערכות תקשורת העובדים בטכנולוגיות הדור החמישי (5G) והדור השישי (6G) ברוחב פס של 170GHz ו-220GHz.

המערכת פותחה במסגרת שיתוף פעולה יוצא דופן בין קיסייט לבין קבוצת חברות אמריקאיות המתמחות בתחום הצב"ד לתדרים גבוהים: חברת FormFactor מקליפורניה המייצרת צב"ד לסמיקונדקטורס, חברת DMPI מווירג'יניה המייצרת בחונים (פרובים) עבור אותות בתדרי טרה-הרץ, וחברת  Virginia Diodes-VDI מווירג'יניה, המפתחת צב"ד לגלים מילימטריים ותדרי טרה-הרץ.

הפתרון החדש מבוסס על נתח הרשתות הווקטורי (Vector Network Analyzer) הקיים של קיסייט מדגם N5291A (בתמונה למעלה), אשר מספק רוחב פס של 125GHz, בחונים של FormFactor ו-DMPI המבצעים איסוף מידע על-גבי פרוסת הסיליקון עצמה בתדרים של עד 1.1THz, ומגדילי התדר של חברת VDI, אשר פותחו במיוחד עבור הפתרון הזה ומאפשרים לבצע מדידות של תדרים בטווח 900Hz-170GHz או 900Hz-220GHz – בסריקה מלאה אחת.

פתרון הבדיקות המלא של קואליציית החברות
פתרון הבדיקות המלא של קואליציית החברות

מדד "מקום שטוב לעבוד בו"

חברת קיסייט היא מיצרניות הצב"ד הגדולות בעולם. בשנת 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-4.9 מיליארד דולר. ברבעון השני של 2022 צמחו המכירות בכ-11% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-1.35 מיליארד דולר. המגזר העיקרי (71% מהמכירות) היו מערכות צב"ד לשוק התקשורת, והשאר היה מערכות למגזר התעשייה אשר צמחו בכ-13% בעיקר בזכות דרישה מוגברת בשוק הרכב, טכנולוגיות אנרגיה ותעשיית השבבים. כיום החברה מעסיקה כ-14,000 עובדים. הסניף של החברה בישראל פועל מפארק ההייטק שבקרית אריה (פתח תקווה) ומעסיק כ-80 עובדים. לאחרונה היא הוכנסה על-ידי הפורצ'ן לרשימת 100 החברות שטוב לעבוד בהן 2022, בין השאר בזכות תרבות ארגונית המעודדת חדשנות וגיוון תעסוקתי.

תמונה קבוצתית של עובדים בחברת קיסייט בישראל
תמונה קבוצתית של עובדים בחברת קיסייט בישראל

סדרת הוובינרים "The Future is 5G" תתקיים באפריל ובמאי

סדרת שני הוובינרים בנושא The Future is 5G של חברת Avnet Silica תתקיים ביום ג' 26 באפריל 2022, וביום ג' 3 במאי 2022. בשני המקרים הוובינר יתחיל בשעה 10:45 בבוקר לפי שעון ישראל ויימשך כשעתיים. סדרת הוובינרים מתקיימת בהשתתפות יצרניות השבבים AMD-Xilinx, Micron, Microchip, Renesas ו-Onsemi.

על-פי ההערכות בתעשייה, שוק ה-5G העולמי צפוי לצמוח מהיקף של 5.5 מיליארד דולר ב-2020 להיקף של כ-620 מיליארד דולר בשנת 2030. במסגרת הוובינר שתקיים חברת Avnet Silica ביחד עם יצרניות רכיבים מרכזיות יוצגו המגמות המרכזיות בשוק המתפתח, והאתגרים שהוא מייצר החל מרמת האנטנות הנדרשות עבורו, תשתיות 5G RAN, מערכות משובצות, סוגיות/חומרה ותוכנה ושרשרת אספקה שיאפיינו את השוק החדש.

החברות AMD-Xilinx, Micron, Microchip, Renesas ו-Onsemi יציגו טכנולוגיות חדשות וכלי פיתוח שנועדו להוזיל עלויות ולקצר את זמן היציאה לשוק. כל אחת מההרצאות תימשך 30 דקות ולאחריה יהיו עוד 15 דקות לשאלות ולתשובות המשתתפים בשידור חי. ההשתתפות בוובינר היא ללא תשלום, אולם כרוכה ברישום מראש.

סדר יום:

 

למידע נוסף ורישום: The Future is 5G

מארוול בוחנת את השפעת רשתות 5G הסגורות על תכונות שבבי התקשורת

בתמונה למעלה: יניב קופלמן, CTO חטיבת המתגים של מארוול. צילום: שלומי יוסף

הדיווחים על השימוש שהצבא הרוסי עושה ברשת הסלולרית האוקראינית כדי להתגבר על בעיות תקשורת, חושפים את אחת המגמות המעניינות שטכנולוגיות הדור החמישי (5G) תביא לשוק: רשתות סלולריות פרטיות שאינן מקושרות אל ספקי הטלקום המסורתיים. צבאות הם רק מגזר אחד בשוק הזה. כיום הן מעוררות עניין בקרב כוחות ביטחון והצלה, חברות פרטיות ואתרי תעשייה גדולים, אשר מעוניינים להבטיח תקשורת רציפה שהיא גם מוגנת וגם עמידה בפני כשלים של הרשתות הגדולות, כמו במקרי אסון, הפסקות חשמל וגורמים נוספים.

הטכנולוג הראשי בחטיבת המתגים של מארוול, יניב קופלמן, סיפר ל-Techtime שמדובר בשוק חדש וצומח, וכיום החברה בודקת את השלכותיו על מפת הדרכים שלה. קופלמן: "אנחנו רואים שמתפתח שוק של רשתות סלולריות סגורות (Private 5G), שאינן תלויות בעומסים ברשת הציבורית ומאפשרות התקנת מערכות הגנה והצפנה פרטיות. אריקסון, למשל, הקימה חטיבה המתמקדת אך ורק ברשתות הפרטיות. השוק החדש הזה מכניס לתחום שחקנים חדשים שלא ראינו קודם.

"כרגע אנחנו לומדים את המגמה החדשה, כדי להבין כיצד היא תשפיע על מתגי הדור הבא שלנו, מתוך הערכה שהיא צפויה לגדול". היכולת להקים רשתות פרטיות היא חלק מתקן IEEE של הדור החמישי, אולם רק כעת השוק מתחיל לאמץ את הרעיון. בין השאר, הלקוחות מבקשים שהרכיבים יתמכו בתקני הצפנה מיוחדים כמו MACsec הכולל מפתח הצפנה באורך של 128 או 256 סיביות, או תמיכה בפרוטוקולים דוגמת eCPRI, אשר אחראי על תקשורת איתרנט מהירה וחסכונית בין מודולי הרדיו והאנטנה ברשת הסלולרית לבין תחנת הממסר המקומית.

מיזעור טכנולוגיית השבבים כבר לא חוסך בעלויות – רק בהספק

"אנחנו לא מייצרים רכיבים בתקן צבאי, אולם יש לקוחות המשתמשים בשבבים התעשייתיים שלנו ומקשיחים אותם לעמידה בדרישות צבאיות". חטיבת המתגים של מארוול אחראית על פיתוח רכיבי תקשורת עבור רשתות 5G הנמצאות במתגים של חברות מובילות בתחום. כיום החטיבה מעסיקה כמה מאות מהנדסים בעולם, כאשר יותר ממחציתם עובד במרכזי הפיתוח של מארוול בישראל".

מהי הגישה שלכם בנוגע לייצור שבבי תקשורת בטכנולוגיות ננומטריות מתקדמות?

"המעבר לטכנולוגיות מתקדמות הוא בלתי נמנע, אולם השיקולים היום שונים מבעבר, כאשר כל שלב בתהליך המיזעור התבטא גם בחיסכון גדול בעלויות. כיום אין ירידה בעלויות, ולעתים הן אפילו גבוהות יותר. אולם לקוחות הטלקום דורשות רכיבים בטכנולוגיות המתקדמות ביותר מכיוון שהם מביאי לחיסכון משמעותי בהספק. וכאשר מדובר ברכיבים שחלק מהם כולל עשרות מיליארדי טרנזיסטורים – יש לשיקולי ההספק חשיבות מרכזית. לכן אנחנו מתכננים כיום שבבים בטכנולוגיות שהן קטנות מ-5 ננומטר".

מיקרוסופט ולוקהיד מרטין מפתחות רשת תקשורת 5G צבאית

בתמונה למעלה: תא סלולרי 5G על-גבי רחפן מנהל את התנועה של שיירת אספקה אוטונומית. צילום: לוקהיד מרטין

חברת לוקהיד מרטין וחברת מיקרוסופט הודיעו על שיתוף פעולה בפיתוח רשת תקשורת צבאית מבוססת הדור החמישי אשר תשמש את כוחות היבשה, הים והאוויר של הצבא האמריקאי. בשלב הראשון שתי החברות יבצעו סדרת ניסויים בהפעלה משותפת של שירותי Microsoft’s 5G ו-Microsoft Azure ביחד עם תחנות הבסיס המוקשחות הניידות של לוקהיד מרטין, כדי לבחון את הדרכים בהם ניתן להרחיב במהירות את השימוש בתשתית התקשורת כדי להופכה במהירות לערוץ תקשורת פעיל המשמש מערך צבאי גדול.

שיתוף הפעולה מתנהל במסגרת פרוייקט 5G.MIL של לוקהיד מרטין, שבמסגתו היא מפתחת סדרה של טכנולוגיות תקשורת אלחוטיות צבאיות חדשות, המבוססות על התפיסה של תקשורת סלולרית מהדור החמישי. בפרוייקט משתתפות גם חברת ורייזון וגם חברת Keysight אשר הצטרפו אליו בנובמבר 2021. בדצמבר 2021 צורפה אליו גם חברת Radsys ההודית אשר מספקת את תוכנת ה-OpenRAN עבור הרשת הסלולרית הצבאית.

הפרוייקט מבוסס על תחנות הבסיס ההיברידיות (Hybrid Base Station) של חברת לוקהיד מרטין, אשר מאפשרות למתג תקשורת בטכנולוגיית 5G, LTE 4G ולהתחבר אל רשתות התקשורת הטקטיות הקיימות של צבא ארה"ב. המטרה היא לספק תקתשית תקשורת המקשרת בין כל הכוחות לבין כל הפלטפורמות, באופן שבו ניתן לנצל גם טכנולוגיות ישנות בלא צורך להחליף אותן. בחודש אוגוסט 2021 הדגימה לוקהיד מרטין שימוש בתא סלולרי 5G נייד שהותקן על גבי רחפן, אשר הוצב מעל שיירת משאיות אספקה צבאיות וסייע לה לנוע באופן אוטונומי.

התשתית שלוקהיד מרטין מפתחת מסתמכת גם על פרוייקט HiveStar, אשר מבטיח יכולת פריסת ושימור הרשת באמצעות לוויינים. ראוי לציין שמדובר בפרוייקט אחד מתוך סדרת פרוייקטים אשר משנת 2020 קיבלו תקציב ממשלתי בהיקף של כ-2 מיליארד דולר, אשר נועד לפתח טכנולוגיות דור חמש עבור תשתיות התקשורת העתידיות של הצבא האמריקאי.

המודל של סיוה למודמי דור חמש: IP ותכנון ASIC בחבילה אחת

בתמונה למעלה: משה שייר, סמנכ"ל שיווק חברת סיוה

חברת סיוה מהרצליה (CEVA) הכריזה על הדור החדש של פלטפורמת המודמים למערכות הדור החמישי, PentaG2, שהיא החלה לספק ללקוחות נבחרים. הפלטפורמה החדשה כוללת מאיצי חומרה רבים אשר מחליפים מאיצי תוכנה שאיפיינו את הדור הראשון, ויוצאת בשתי גרסאות: גרסת PentaG2-Max ליישומים עתירי עיבוד ותקשורת וגרסת PentaG2-Lite ליישומים חסכוניים באנרגיה ובעלי תעבורת נתונים נמוכה, דוגמת אבזרים לבישים ויישומי IoT. בשיחה עם Techtime, סיפר סמנכ"ל השיווק של החברה, משה שייר, שבניגוד לפלטפורמה הקודמת אשר יצאה בתקופה שבה רק החל השימוש בטכנולוגיות הדור החמישי, הפלטפורמה החדשה מותאמת גם לשינויים שהתחוללו בתחום הדור החמישי וגם לשינויים באופי שרשרת האספקה של היצרניות.

מאיצי חומרה להגברת היעילות

שייר: "כאשר הוצאנו את הפלטפורמה הראשונה רוב המאיצים שהשתמשנו בהם היו מבוססי תוכנה (SDR) מכיוון שהתקנים לא היו סגורים לגמרי והשימושים לא היו מוגדרים עד הסוף. התעשייה נזקקה לפלטפורמה גמישה. אולם בעקבות העידכונים האחרונים של קבוצת 3GPP לתקן 5G NR, עולם ה-5G הבשיל וכיום כבר ניתן לספק פתרונות ייעודיים ליישומים יציבים. לכן בגרסה החדשה רוב המאיצים הם מאיצי חומרה, אשר המהירות שלהם גבוהה יותר וצריכת ההספק שלהם נמוכה יותר.

"במקביל, התעשייה הגדירה בצורה ברורה יותר את סוגי הפתרונות השונים (use cases) שהיא מצפה ליישם בדור החמישי. התפתחו יישומים כמו אינטרנט ביתי, הבית החכם, ה-IoT, הביתי והתעשייתי ויישומים לבישים שניתן ליישם באמצעות הדור החמישי בלא צורך בהתחברות אל הטלפון. לכן הוצאנו שתי גרסאות שונות, גרסה חזקה הכוללת גם מעבד וקטורי וגרסה רזה יותר ליישומים המסתפקים במהירויות תקשורת נמוכות. שתי הגרסאות מבוססות על מאיצי חומרה זהים ועל מעבד האותות של סיוה".

יצרניות המערכות רוצות שבבים משל עצמן

הפתרון מוצע ללקוחות כתוכנה על-גבי FPGA ביחד עם סימולטור מבוסס C. החברה החלה לספק אותו ללקוחות נבחרים, כאשר הזמינות לכלל השוק מתוכננת למחצית השנייה של 2022. אחד מהמרכיבים המעניינים בהכרזה הוא שניתן לקבל ממנה גם שירותי תכנון שבבים מלאים עבור הפלטפורמה החדשה. לפני קצת פחות משנה סיוה רכשה את חברת אינטרינסיקס האמריקאית המספקת שירותי תכנון ASIC, וכעת היא מספקת באמצעותה שירותי תכנון שבבים עבור הדור החמישי – מעכשיו גם בישראל.

מדובר במודל ייחודי: כמעט ואין חברות קניין רוחני בעולם המספקות שירותי תכנון מלאים. לדברי שייר, המהלך מעניק לסיוה יכולת לספק פתרון מלא ללקוחות, ולהיענות למגמת שוק חדשה: "החברות רוצות לשלוט בשרשרת האספקה שלהן. המגמה הזאת החלה להתפתח בשנים האחרונות, אבל קיבלה תאוצה בעקבות מגיפת הקורונה. כיום למשל, אין אף יצרן סמארטפונים גדול שאינו מייצר או מתחיל לייצר שבבים משל עצמו. אנחנו רואים את המגמה הזאת גם בתחום ה-IoT. אומנם זהו תחום שפעילות בו הרבה מאוד חברות קטנות, אולם חברות רבות שבעבר עסקו בתחומים מוגבלים, כמו למשל שעונים חכמים והתבססו על רכישת רכיבי ליבה מספקים חיצוניים, מעוניינות כיום בפתרון עצמי התפור לצורכיהן".

מנוע הצמיחה החדש של סיליקום: O-RAN ברשתות הדור החמישי

בשנת 2021 צמחו המכירות של חברת סיליקום (Silicom) מכפר-סבא בכ-20% והסתכמו בכ-128.5 מיליון דולר. נשיא ומנכ"ל החברה, שייקה אורבך, צופה המשך של הצמיחה גם בשנת 2022, בזכות ההצלחות של החברה בתחום פתרונות הקישוריות ממשפחת Edge Networking ובזכות הכניסה הגוברת של פתרונות Open RAN אל הרשתות החדשות של הדור החמישי.

בשני התחומים החברה נהנית ממגמה משותפת שקיבלה את הכינוי “פיצול והפרדה” של רשתות התקשורת (Decoupling and Disaggregation). מדובר בהפרדה גוברת בין מרכיבי החומרה ומרכיבי התוכנה בתשתיות התקשורת, החל מרמת הרשתות המקומיות והאזוריות, עבור לתקשורת בין שרתים במרכזי נתונים וכלה בתשתיות טלקום קוויות ואלחוטיות (סלולריות).

קו-שבר טכנולוגי

בתחום הרשתות הקוויות ומרכזי הנתונים המגמה הזאת באה לידי ביטוי באמצעות טכנולוגיות NFV, SDN, ו-SD-WAN. בתחום התקשורת הניידת היא מתבטאת בעיקר בתחום רשתות הגישה הפתוחות (Open RAN). רשת הגישה (RAN) היא מערך השידור והקליטה של התאים הסלולריים, והיא המרכיב היקר ביותר ברשת. תקן הרשתות הפתוחות Open RAN מגדיר את פעולת ה-RAN באמצעות סדרה של ממשקים סטנדרטיים המאפשרים להפריד בין החומרה והתוכנה, ופותחים את הדלת בפני ספקים אשר מייצרים מרכיבים שונים עבור הרשת, ועל-ידי כך לבטל את התלות בספקים המרכזיים.

להערכת נשיא ומנכ"ל סיליקום, שייקה אורבך, זה יהיה אחד מתחומי הצמיחה המרכזיים של החברה, מכיוון שהיא נערכה אליו באמצעות בנייה טכנולוגית ויצירת רשת של שיתופי פעולה עם ספקי חומרה (במיוחד אינטל) ועם ספקי תוכנה מרכזיים (בהם חברת Parallel Wireless). "ההצלחה שהיתה לנו בתחום ה-SD-WAN גורמת לנו להיות אופטימיים ביחס לשוק ה-5G O-RAN הדומה לו כל-כך". לדבריו העם יש לסיליקום יתרון, משום שכאשר היא נכנסה אל שוק ה-Edge Networking היא לא היתה ראשונה והיו לה הרבה מתחרות, "אבל בתחום ה-5G O-RAN אנחנו נמצאים הרבה לפני המתחרים הפוטנציאליים".

התכנון מותאם לזמינות הרכיבים

אלא שבטווח הקרוב החברה מתמודדת עם שרשרת אספקה הנמצאת במצוקה בכל העולם, ומחייבת אותה לנקוט בפעולות מסובכות רק כדי לממש הסכמים קיימים. אורבך:  "משבר שרשרת האספקה צפויה להיות איתנו במהלך 2022 עם שיגוי רב שיימשך מעבר לכך. בשנת 2021 השתמשנו במשאבים הפיננסיים שלנו כדי לבנות מלאי של חומרי גלם, ולרכוש מהיצרנים ומהשוק הפרטי מלאים של רכיבים שהיו זמינים. במקביל, עבדנו בשיתוף פעולה עם הלקוחות על איתור רכיבים אלטרנטיביים, ואפילו ביצענו תכנון מחדש של חלק מהמוצרים כדי שניתן יהיה להשתמש ברכיבים זמינים יותר.

"ברור גם שהמוצרים החדשים שאנחנו מפתחים כיום מותאמים יותר לרמת הזמינות של רכיבים. סיליקום מעריכה שהמכירות ברבעון הראשון של 2022 יסתכמו בכ-31-33 מיליון דולר (בהשוואה ל-29 מיליון דולר ברבעון הראשון 2021), אם כי עדיין קיימת אי-ודאות רבה מאוד. אורבך: "אנחנו צופים שהרבעון הראשון של 2022 יושפע בעיקר משני כוחות מנוגדים: הראשון הוא צמיחה דרמטית בדרישה למוצרים שלנו, והשני הוא הקושי לעמוד בדרישה עקב המשבר הגלובלי בשוק הרכיבים. הדבר הזה מקשה עלינו לספק תחזית מאוד מדוייקת".

Parallel Wireless מרחיבה את מרכז הפיתוח הישראלי

בתמונה למעלה: ברוך נבון, סגן נשיא עולמי למו"פ. "למזלנו המהנדסים הישראלים הם יוצאי דופן"

חברת Parallel Wireless האמריקאית מרחיבה את מרכז הפיתוח החדש שלה בכפר סבא, והופכת את קבוצת הפיתוח הישראלית למובילת אסטרטגיית הדור החמישי של החברה. “המשימה שלנו היא להוביל את פיתוח ה-Open RAN של החברה לרשתות 4G/5G", סיפר ל-Techtime סגן נשיא עולמי למו"פ ומנהל מרכז הפיתוח הישראלי של PW, ברוך נבון. "עד היום השלמנו את פיתוח ליבת התוכנה, וכעת אנחנו מפתחים יכולות מיוחדות וחדשנות. זהו נושא שידרוש הרבה שנות פיתוח".

חברת Parallel Wireless האמריקאית הוקמה בשנת 2012 בנשואה, ניו המפשייר (ליד בוסטון), לצורך פיתוח פתרונות מבוססי NFV עבור שוק התקשורת. בשנים האחרונות החברה שינתה את הגישה והחליטה להתמקד בתחום המתפתח של רשתות גישה פתוחות (Open RAN). היא החלה לפעול בישראל בשנת 2018 באמצעות פעילות פיתוח צנועה שהתרחבה בהדרגה והפכה לאתר פיתוח מרכזי של החברה. בשנת 2020 היא הצטרפה למאגד WIN הישראלי, אשר מפתח טכנולוגיות בינה מלאכותית עבור רשתות הדור החמישי, ולפני כחצי שנה עבר מרכז הפיתוח הישראלי למתחם גדול באתר התעשייה עתיר ידע בכפר סבא.

רשת סלולרית שלמה בתוך המחשב

המתחם החדש מעסיק כיום כ-230 עובדים ונמצא כעת בתהליך התרחבות. בעקבות המעבר למתחם החדש נבנתה בו מעבדת ניסויים גדולה מאוד המייצרת הדמיות מורכבות של כל התופעות המאפיינות רשתות סלולריות, כדי לבדוק ולבצע אופטימיזציה של ציוד חומרה ושל תוכנות התקשורת של החברה. נבון: "לפני כשלוש שנים החברה הכריזה על העברת כל הפעילות שלה לעולם הרשתות הפתוחות במתכונת של Pure Open RAN. בשלב הראשון קיבלנו משימה להעביר את פעילות G2 ו-G4 של החברה לעולם ה-O-RAN. בעקבות הצלחת הפרוייקט המרכז בישראל קיבל אחריות על פיתוח תוכנת ה-O-RAN עבור הדור החמישי.

"גולת הכותרת של ההישג שלנו היתה שהצלחנו להעביר את כל העולם הקשיח של החומרה אל רמת התוכנה, איפלו את השכבה הפיסיקלית (PHY) במודל שכבות התקשורת". רשתות התקשורת הסלולריות מבוססות על שני מרכיבים מרכזיים: ליבת הרשת הכוללת את הסיבים האופטיים ואת העיבוד והניתוב המרכזיים, ורשת הגישה האלחוטית (Radio Access Network – RAN) הכוללת את האנטנות וציוד התקשורת האלחוטי המקשר את המנוי אל ליבת הרשת.

מעבדת הניסויים של Parallel Wireless בכפר סבא. צילום: Techtime
מעבדת הניסויים של Parallel Wireless בכפר סבא. צילום: Techtime

מרכיב ה-RAN כולל את האנטנות הסלולריות, ציוד התקשורת האלחוטי הבסיסי, ומערכות חומרה המבצעות את העיבוד הראשוני של אותות התקשורת לפני העברתן אל ליבת הרשת לצורך התחברות אל משתמשים אחרים, העברת קבצים מסוגים שונים, חיוב וכדומה. זהו המרכיב היקר ביותר בהפעלת רשת סלולרית, ולהערכת Parallel Wireless אחראי לכ-60% מההוצאה בהקמת ותפעול הרשת.

מרד ספקיות התקשורת

החברות הדומיננטיות בתחום ה-RAN הן אריקסון, וואווי ונוקיה, אשר פיתחו טכנולוגיות RAN מאוחדות: הן מספקות ללקוחות מערכת שלמה, הכוללת חומרה ותוכנה קניינית. התוצאה היא שלאחר שלבי הבחירה הראשונים, לא ניתן להחליף ספקים או להתמקח על המחיר. בשנת 2018 החליטו דויטשה טלקום, AT&T, צ'יינה מובייל, NTT DOCOMO ואורנג', להיאבק במציאות הזאת והקימו את קונסורציום O-RAN ALLIANCE התעשייתי שאליו הצטרפו עשרות ספקיות שירותי תקשורת נוספות.

מטרתו: לקדם את תקן הרשתות הפתוחות Open RAN, אשר מגדיר את פעולת ה-RAN באמצעות סדרה של ממשקים סטנדרטיים המאפשרים להפריד בין החומרה והתוכנה, ופותחים את הדלת בפני ספקים אשר מייצרים מרכיבים שונים עבור הרשת, ועל-ידי כך לבטל את התלות בספקים המרכזיים. המגמה הזאת קיבלה את הכינוי "פיצול והפרדה" של רשתות התקשורת (Decoupling and Disaggregation). היא מאפשרת להוזיל עלויות ולבצע בקלות רבה יותר שינויים ברשת ובשירותים שהן מספקות.

להערכת Rethink Technology Research, רשתות מבוססות Open RAN יהיו אחראיות לכ-58% מההשקעה בהקמת רשתות גישה אלחוטיות (RAN) כבר בשנת 2026. החברה עובדת בשיתוף פעולה הדוק עם ספקי חומרה שונים, דוגמת חברת סיליקום (Silicom) הישראלית אשר ממקדת היום את פעילותה באספקת מערכות קישוריות עבור רשתות פתוחות.

העברת רשת ל-5G באמצעות עדכון תוכנה

ברוך נבון הגיע לחברה לפני ארבע שנים לאחר שצבר נסיון רב בתעשיית התקשורת הישראלית. הוא עבר בחברת מוטורולה ישראל בפיתוח תחנות בסיס סלולריות, שימש כראש צוות אלגוריתמים בחברת סיאנו וכמפתח כרטיסי Wi-Fi בחברת אינטל ישראל. לפני שנה הוא מונה למנהל המו"פ של Parallel Wireless, ובמסגרת התפקיד הוא אחראי על כ-600 אנשי פיתוח העובדים בישראל, הודו, בריטניה וארה"ב, אליהם יצטרפו עובדים נוספים במרכזי פיתוח חדשים בקנדה ובשוודיה.

"קיבלנו דרישות מלקוחות לפתח תוכנות מיוחדות ואנחנו ממתקדים בקיצור זמני ההגעה לשוק של תוכנת ה-5G. אחד מהיתרונות של הרשת הפתוחה היא שניתן להשתמש גם בתשתיות 4G כדי לספק ביצועי 5G. אנחנו יכולים להעביר רשתות לדור החמישי באמצעות עידכון תוכנה בלבד, ולנהל רשת 4G ורשת 5G אשר רצות במקביל באתר יחיד. למזלנו המהנדסים הישראלים הם יוצאי דופן, מכיוון שהם מחפשים דרכים להיות מובילים ולהשפיע".

מודול תקשורת 5G של טליט שולב במחשב הדגל של VAIO

חברת טליט (Telit) מספקת את מודול קישוריות הדור החמישי, Telit FN98x, למשפחת מחשבי Z החדשה של חברת VAIO. מדובר במחשבי הפרימיום של החברה, אשר מופיעים במארז סיבי פחמן (carbon fiber) קל וקשיח, המשמש גם לייצור מרכבים קלים וחזקים של מכוניות מירוץ. שיתוף הפעולה האסטרטגי בין שתי החברות החל בשנת 2017 כאשר טליט סיפקה ל-VAIO את מודולי התקשורת למחשבים מסדרה S. מחשב Z החדש מוגדר כמחשב הדגל של החברה.

מודול התקשורת של טליט מספק לו תקשורת מלאה בכל פסי Sub-6 GHz. כאשר משתמשים במחשב באזור שאין בו כיסוי 5G, המודול מספק תקשורת חלקה לרשתות LTE בקצבים של 2Gbps להורדה ו-211Mbps להעלאה. משפחת מודולי FN980 של טליט עונים לכל תרחישי העבודה לדור החמישי המוגדרים על-ידי קבוצת 3GPP, ומספקים תמיכה גם ב-LTE, WCDMA ו-GNSS.

הקורונה פגעה במגזר ה-IoT

המודולים מבוססים על המודם Snapdragon X55 5G של חברת קואלקום ויכולים לפעול במתכונת 5G, במתכונת LTE ובמתכונת משולבת הכוללת את שתי הטכנולוגיות (LTE-5G NR). המודול FN980m מספק תמיכה גם בתקשורת מיקרוגל (mmWave) בתדרי Sub-6 GHz. החברה הישראלית בריטית מעסיקה כ-820 עובדים, מתוכם כ-430 בארבעה מרכזי מחקר ופיתוח שאחד מהם פועל בתל אביב. גם מחלקת הנהלת החשבונות של החברה הגלובלית פועלת מתל אביב.

חברת טליט נסחרת בבורסה של לונדון לפי שווי שוק של כ-302 מיליון ליש"ט. בשנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-343 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-392 מיליון דולר בשנת 2019. הירידה במכירות נובעת בעיקר מהפגיעה של מגיפת הקורונה בשוק ה-IoT, במיוחד שוק ה-IoT התעשייתי. המכירות במגזר ה-IoT ירדו מכ-351 מיליון דולר בשנת 2019 לכ-299 מיליון דולר ב-2020.

אינטל, HP, מדיהטק וצ'יינה מובייל מפתחות PC 5G מקושר תמיד

המחשב האישי מהדור הבא יהיה מקושר תמיד אל רשת הדור החמישי. כך עולה מהיוזמה החדשה של אינטל, HP, MediaTek וחברת China Mobile, לפיתוח מחשבים אישיים חדשים אשר יחוברו אל רשת הדור החמישי של צ'יינה מובייל. להערכת משרד התקשורת הסיני, כיום יש 280 מיליון מנויים סלולריים בסין המחוברים אל רשתות 5G. מדובר בכ-80% מכל מנויי ה-5G בעולם. מההודעה של חברת מדיהטק עולה שמדובר ביוזמה של צ'יינה מובייל, אשר החליטה להרחיב את בסיס המשתמשים שלה באמצעות מחשבים אישיים המחוברים תמידית אל רשת ה-5G שלה, כמו שהטלפונים הניידים מחוברים אליה.

פרטי התוכנית עדיין לא פורסמו, אולם מדיהטק חשפה מספר פרטים: חברת HP תפתח מחשב אישי המצוייד במודם החדש, ותספק אותו ביחד עם יישומים ושירותים עבור מטלות לימוד מקוון, עבודה מרחוק, וידאו זורם, משחקים באמצעות הענן וכדומה. חברת אינטל תפתח טכנולוגיות עיבוד ייעודיות עבור המחשב החדש, וחברת מדיהטק תפתח את ערכת השבבים של מודם 5G שיהיה בו.

לפני פחות משבוע חשפה מדיהטק את ערכת השבבים החדשה לסמארטפונים דור חמישי מהקצה הגבוה, Dimensity 900, אשר מיוצרת בגיאומטריה של 6 ננומטר ותומכת בתקשורת הדור החמישי ובתקשורת אלחוטית מקומית Wi-Fi 6. המערכת על שבב החדשה כוללת מודם לתדרי sub-6GHz המספק רוחב פס של 120MHz.

מדיהטק שילבה בתוכה מאיץ בינה מילאכותית מהדור השלישי שלה, יחידת עיבוד גרפית Arm Mali-G68 MC4 ויחידת עיבוד מרכזית הכוללת שמונה ליבות עיבוד: שני מעבדי Arm Cortex-A78 העובדים במהירות שעון של 2.4GHz ושישה מעבדי Arm Cortex-A55 העובדים במהירות שעון של עד 2GHz, אשר מספקים חוויית צפייה בווידאו ברמה של 4K.

סיליקום רוכבת על גל הרשתות הפתוחות

בתמונה למעלה: כרטיס PCI Express של סיליקום המתחבר אל שרתים ומקשר אותם אל רשתות 100G Ethernet

בשנת 2020 הסתכמו המכירות של חברת סיליקום (Silicom) בכ-107.4 מיליון דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של 105.2 מיליון דולר בשנת 2019. אלא שבמבט רבעוני, נראה שהחברה מציגה צמיחה דו-ספרתית בהשוואה לרבעונים הראשונים של 2020. המכירות ברבעון האחרון הסתכמו בכ-33.9 מיליון דולר –  ב-19% יותר מאשר ברבעון השלישי וב-33% יותר מאשר ברבעון המקביל 2019. החברה צופה שהמכירות החזקות יימשכו, ופירסמה תחזית מכירות של 28-29 מיליון דולר לרבעון הראשון של 2021.

נשיא ומנכ"ל סיליקום, שייקה אורבך, העריך שהצמיחה קשורה למגמת הפיצול וההפרדה של רשתות התקשורת (Decoupling and Disaggregatio), אשר צוברת תאוצה בשנתיים האחרונות. מדובר בתהליך של פירוק פונקציות רשת שבעבר ניתנו על-ידי ספק יחיד ליחידות קטנות ונפרדות הניתנות על-ידי ספקים שונים. התהליך הזה מתאפשר בזכות שתי מגמות מרכזיות בתעשיית התקשורת: מעבר לרשתות מוגדרות תוכנה המאפשרות ליישם פונקציות רשת באמצעות תוכנה (NFV) והסתמכות על ציוד סטנדרטי לא ייעודי.

השתחררות מהתלות המעיקה בספקים

המגמה הזו הביאה להתפתחות רעיון הרשת הסלולרית הפתוחה (Open RAN, או O-RAN), המהלך מנוהל ומקודם באמצעות קונסורציום O-RAN ALLIANCE הענק, אשר הוקם לפני שנתיים בלבד וכבר היום חברות בו 26 ספקיות תקשורת, אשר ביחד מספקות שירותים ליותר מ-2.4 מיליארד מנויים. הרשת האלחוטית הפתוחה מבוססת על תקנים סטנדרטיים פתוחים המאפשרים לכל ספק להתחבר אל הרש. היא תקטין את התלות של ספקיות שירותי התקשורת ביצרניות הציוד והתוכנה ותאפשר להן לרכוש מרכיבים שונים של הרשת מיצרנים שונים, כדי להוזיל עלויות ולבצע בקלות רבה יותר שינויים ברשת ובשירותים שהן מספקות.

אורבך: "זיהינו את המגמה הזאת לפני מספר שנים ובנינו סביבה את האסטרטגיה שלנו. היא עומדת מאחורי מספר עסקאות מרכזיות שביצענו לאחרונה בתחומי 4G/5G, SD-WAN ופלטפורמות NFV חכמות". באמצע החודש (ינואר 2021) דיווחה סיליקום על עיסקה שהיא הגדירה כ"נצחון תכנון אסטרטגי" השייך בדיוק למגמה הזאת: ספק ציוד תקשורת גדול הזמין ממנה כרטיסי האצה לרשת וירטואלית (vRAN – Virtual Radio Access Network) שהוא מקים לחברת תקשורת גלובלית. מדובר בכרטיסים אשר יותקנו בשרתים שיתפעלו תחנות ממסר של רשת 5G.

סיליקום דיווחה שהשרתים מיוצרים על-ידי שתי יצרניות שרתים גדולות מאוד, אשר מבצעות כרגע הסמכה של כרטיסי ההאצה שלה. בשלב הראשון הן ביצוע הזמנה בהיקף של 1.5 מיליון דולר וצפויות לבצע הזמנה בהיקף של 3 מיליון דולר נוספים ב-2021. "הזכייה הזאת מחזקת את שיתוף הפעולה שלנו עם ספקיות מרכזיות בתחום. אנחנו חשים ביטחון שהפתרונות שאנחנו מביאים אל עולם רשתות ה-O-RAN, יהיו בשנים הבאות מנוע צמיחה משמעותי של חברת סיליקום".

המודם של סיוה נכנס לטלפון ה-5G של הייסנס

חברת הייסנס (Hisense) הסינית הכריזה על סמארטפון הדור החמישי המצוייד בתצוגה יוצאת דופן: במקום צג צבעוני המבוסס על פיקסלים מבוססי לדים, היא הוציאה אותו לשוק עם צג שחור לבן המיוצר בטכנולוגיית E-ink החסכונית מאוד באנרגיה. אבזרי הקריאה קינדל של אמזון מבוססים על הצג הזה, אשר מאפשר להם להחזיק מעמד שבועות רבים ללא טעינת סוללה. הסיבה לכך היא שהצג צורך אנרגיה רק כאשר התצוגה מתחלפת, ולא במהלך הצגתה.

הצג המפתיע שהומצא בשנות ה-70 ועדיין מחפש שוק

הטכנולוגיה פותחה בסוף שנות ה-90 בחברת E-ink שהוקמה על-ידי חוקרים מ-MIT, על בסיס רעיון שגובש לראשונה בזירוקס באמצע שנות השבעים. מסכי E-ink בנויים ממערך של קפסולות שקופות שבתוכן יש שמן שקוף שצפים בו גרגרים לבנים ושחורים. הגרגרים השחורים הם בעלי מטען סטטי שלילי ולכן נמשכים אל מטען חיובי. הגרגרים הלבנים הם בעלי מטען חיובי, ולכן נמשכים אל מטען שלילי. מתחת לקפסולות קיימות אלקטרודות זעירות הנטענות במטען חיובי או שלילי, בהתאם למידע המוצג.

כאשר המטען החשמלי בכל אלקטרודה מהסוג הזה הוא חיובי – היא מושכת אליה את הגרגרים הכהים ודוחה אל פני השטח (הצג) את הגרגרים הבהירים. התוצאה היא הופעת נקודה לבנה על המסך. כאשר המטען מתחלף, הגרגרים הטעונים שבתוך הקפסולה משנים את מיקומם – והנקודה על המסך הופכת לנקודה כהה. יש גם מסכים צבעוניים מהסוג הזה, אולם מסכי שחור-לבן עדיין בשימוש בזכות היעילות האנרגטית ונוחיות הקריאה שלהם: בניגוד לצגים אלקטרוניים, מסכי E-ink אינם פולטים קרינת אור ולכן לא מעייפים את העין – ונשארים ברורים מאוד גם בתאורה סביבתית חזקה – ממש כפי שאור השמש אינו מפריע לקרוא ספר מודפס.

ממשלת סין מתחרה בקואלקום

הטלפון החדש, Hisense A7 5G, הוא טלפון הדור החמישי הראשון בעולם המצוייד בצג מהסוג הזה. הוא מבוסס על מעבד Tiger T7510 של חברת UNISOC הסינית (השם החדש של חברת Spreadtrum Communications). ספרדטרום היא חברת פאבלס שהוקמה כחברה פרטית ונרכשה על-ידי ממשלת סין. השנה היא הצליחה לסיים את פיתוח מעבד הדור החמישי שלה וממצבת את עצמה כמתחרה מרכזית של קואלקום. המעבד החדש יצא בתחילת 2020 וכולל מעבד יישומים המבוסס על ארבעה מעבדי ARM, ומודם המבוסס על ארכיטקטורת CEVA-XC של חברת סיוה (CEVA) מהרצליה, אשר מיוצר בתהליך של 12 ננומטר.

ספרדטרום היא לקוחה ותיקה של סיוה, עוד מהעידן שבו היתה חברת סטארט-אפ קטנה. הייסנס הסינית מתמחה בציוד צרכני ומתמחרת את המכשיר במטרה להשיג מכירות בכמות גדולה. המכשיר החדש כולל מסך רחב מאוד (6.7 אינטש) ויימכר במחיר של כ-305 דולר בלבד. ככל הנראה הוא מיועד בעיקר לשווקים בסין ובאסיה. לאחרונה נכנסה סיוה לשוק המוני חדש נוסף: חברת SODAQ ההולנדית פיתחה אבזר IoT סלולרי למעקב אחר נכסים אשר מתקשר אל הרשת באמצעות ווי-פיי או תקשורת סלולרית ומבוסס על שבב ניהול של Nordic Semiconductor הנורווגית, המצוייד במודם סלולרי (NB-IoT) של סיוה.

"כללי הזהב" של ה-IoT"

מדובר באבזר קטן מאוד וזול מאוד. הוא אפילו כולל משטח סולארי זעיר על המארז אשר מספק את כל צורכי האנרגיה שלו. לכן הוא לא זקוק לסוללה. הפריסה הצפויה של מאות מיליארדי אבזרי IoT הופכת את סוגיית הסוללה למרכזית. לדברי מנכ"ל החברה, יאן וילם סמינק, המכשיר SODAQ TRACK SOLAR יכול לפעול בלא סוללה מכיוון זקוק להספק הפעלה נמוך מאוד ובזכות העובדה שהוא עונה לשלושת כללי הזהב של עולם ה-IoT החסכוני בהספק: "תיכנס בכל הזדמנות למצב שינה, תקצר למינימום את זמני הפעולה האקטיבית, ותבצע את תהליך התקשורת בפרק הזמן הקצר ביותר האפשרי".

 

גילת תפצה את בעלי המניות על ביטול עסקת המיזוג עם קומטק

חברת גילת רשתות לוויין (Gilat) "מנקה את השולחן" לאחר הפיאסקו של עסקת המיזוג עם חברת קומטק האמריקאית. היא הכריזה על מהלך לחלוקה חריגה של דיבידנדים, על כוונה לבצע השקעות חדשות ועל סדרה של הצלחות טכנולוגיות ושיווקיות. בסוף השבוע הודיעה החברה שבתחילת דצמבר היא תשלם לבעלי המניות דיבידנד בהיקף של 20 מיליון דולר. בנוסף, הדירקטוריון החליט לבקש מבית המשפט לבצע חלוקה חריגה של דיבידנד בהיקף של 35 מיליון דולר נוספים. החלטת בית המשפט צפויה להתקבל כבר החודש.

מנכ"ל החברה, עדי ספדיה, הסביר שהדיבידנד הנוסף ישולם מסכום הפיצוי ששילמה קומטק עקב ביטול המיזוג. "הנזילות הגבוהה שלנו, הכוללת 140 מיליון במזומן, ושווי הנכסים בידינו, מאפשרת לשלם את הדיבידנד הזה וגם לבחון הזדמנויות השקעה חדשות כדי להאיץ את הצמיחה". במקביל, החברה דיווחה על "ביצועים יוצאי דופן" בתעבורת 5G על גבי לוויין התקשורת IPSTAR GEO HTS של חברת Thaicom. בעקבות ההצלחה הוכרז פתרון התמסורת הסלולרית של גילת כמוכן ליישום ולהטמעה בארכיטקטורת 5G.

התוצאות הושגו במהלך הדגמות חיות עם שתי מפעילות תקשורת, שהתבצעו בחודש האחרון ועשו שימוש בתשתית התמסורת הסלולרית ובמודם Capricorn PLUS VSAT של גילת. בדיקת השימוש בטלפון נייד תומך 5G הראתה מהירות גלישה גבוהה ביישומי Youtube 4K, VoLTE, ViLTE, מציאות מדומה, מציאות רבודה ותקשורת עם מל"ט המספק שידור וידאו חי. הבדיקות התבצעו עם במספר מתארי תקשורת. המודם של החברה מבוסס על טכנולוגיית האצה המאפשרת לו להגיע למהירויות הורדה של 400Mbps ומהירויות העלאה של 100Mbps במכשיר הנייד.

מודם Capricorn PLUS (בתחתית התמונה) ומגברי מצב מוצק של ווייבסטרים
מודם Capricorn PLUS (בתחתית התמונה) ומגברי מצב מוצק של ווייבסטרים

"אנו נרגשים מהתוצאות של מוצר הדגל שלנו בתחום VSAT, המודם ה-Capricorn PLUS", אמר סמנכ"ל הטכנולוגיות ומנהל המוצר בגילת, אליק שימלמיץ. "Thaicomהטמיעה את הפלטפורמה הרב שירותית של גילת בקרב מפעילות תקשורת רבות במהלך השנים", אמר ניל סוואנסירי סמנכ"ל הלקוחות ב-Thaicom. "ההדגמה של יכולות 5G בתאילנד תאפשר לנו לספק שירותים משמעותיים מאוד באמצעות הלוויין IPSTAR שלנו, כולל שירותי 5G באמצעות לוויין". חברת Thaicom מפעילה כיום ארבעה לווייני תקשורת בעלי ביצועים גבוהים (HTS) המכסים את אסיה, אוקיאניה ואפריקה.

עוד מעט תישכח סאגת המיזוג הכושל עם קומטק

ההודעה הזו היא אחרונה בסדרת הכרזות מעודדות המגיעות בזמן הנכון לאחר הסאגה המאכזבת של המיזוג הכושל עם חברת קומטק האמריקאית: היא דיווחה על הזמנה בהיקף של כמה מיליוני דולרים ממשרד הביטחון האמריקאי לאספקת מגברי מצב מוצק המבצעים גם המרה של האותות מתדרים נמוכים לתדרים גבוהים (Block Upconverter), עבור מרכיב התקשורת הלווייינית ברשת תקשורת של הצבא. מדובר במגברי 50W Ka-band צבאיים המיוצרים על-ידי החברה הבת האמריקאית Wavestream.

לפני כשבוע היא זכתה בחוזה לשלוש שנים בהיקף של כ-20 מיליון דולר לניהול תשתית התמסורת הסלולרית של מפעיל תקשורת ניידת מרכזי בארה"ב. בעקבות ההסכם היא תהיה הספקית היחידה של הלקוח לניהול מערך התמסורת של רשת ה-LTE שלו ושל מערך ההתאוששות מאסון. כמעט במקביל היא גם זכתה בהזמנה כמעט זהה של חברת Southern Linc מדרום ארצות הברית. חברת גילת נסחרת בנסד"ק ובתל אביב לפי שווי שוק של כמיליארד שקל.

אריקסון רוכשת את Cradlepoint ב-1.1 מיליארד דולר

בתמונה למעלה: מתאם Cradlepoint 5G להקמת רשת נתונים אלחוטית ארגונית

חברת אריקסון (Ericsson) חתמה על הסכם לרכישת חברת Cradlepoint האמריקאית תמורת 1.1 מיליארד דולר במזומן. חברת Cradlepoint הוקמה בשנת 2006 ומספקת מערכות Wireless Edge WAN מסחריות ומוקשחות. המוצרים של החברה כוללים תוכנת רשת מקומית רחבת היקף, ונתבים ברמה ארגונית וברמת האבזר הבודד, המאפשרים לבנות רשת תקשורת נתונים על-גבי התשתית הסלולרית. הלקוחות של החברה כוללים חברות המפעילות שירותים מבוססי IoT, דוגמת רשתות של מכונות ממכר, כספומטים ותשתיות עיר חכמה, וכלה בלקוחות המקשרים נכסים ניידים, כמו גופי ביטחון והצלה, ציי רכב ועוד.

החברה נמצאת בתהליך התאמת המוצרים שלה אל רשתות הדור החמישי, לאור הנחת העבודה שלה שקצב הנתונים הגבוה והמחיר האחיד (Flat) של התקשורת בעידן הדור החמישי, יביאו לגידול דרמטי בהיקף השימות ברשתות תקשורת נתונים אלחוטיות. אריסון הסבירה שהעיסקה נועדה לחזק את האסטרטגיה שלה, הממוקדת בשוק הארגוני של רשתות 5G. אריקסון נסחרת בנסד"ק לפי שווי של כ-35.9 מיליארד דולר. היא תממן את העיסקה מקופת המזומנים שלה, ותשלם את הסכום עם השלמת העסקה, בסוף 2020.

החברה לא תמוזג בתוך אריקסון. היא תמשיך לפעול כחברה עצמאית בבעלות מלאה של אריקסון, ממתקניה הקיימים באיידהו, תחת ההנהלה הנוכחית ועם 650 העובדים הנוכחיים. בשנת 2019 הסתכמו המכירות של קריידל-פוינט בכ-135 מיליון דולר. שיעור הריווחיות שלה הוא 61%. להערכת אריקסון העיסקה תפחית את הריווחיות שלה בכ-1% בשנים 2021 ו-2022. להערכת אריקסון, Cradlepoint היא אחת מהחברות המובילות בשוק רשתות תקשורת הנתונים האלחוטיות לתשתיות 4G/5G, שהוא שוק מתפתח הצומח בקצב של 25%-30% בשנה.

המודם של iPhone 13 יתבסס על מעבד של סיוה

חברת אפל (Apple) מפתחת מודם סלולרי עצמי, אשר ייכנס למכשירי הטלפון שלה המיועדים לרשתות הדור החמישי (5G). המודם יתבסס על טכנולוגיית ה-DSP של חברת סיוה (CEVA) מהרצליה. על-פי התוכנית של אפל, המודם החדש ייצא לשוק במחצית השנייה של 2022 ביחד עם הטלפון iPhone 13, ויותקן בכל הדגמים שייצאו לאחריו. כך עולה מהדו"ח העדכני של גאס ריצ'רד, אנליסט Northland Capital Markets, שהגיע לידי Techtime.

ככל הנראה המודם של אפל יתבסס על פלטפורמת PentaG 5G של סיוה, אשר מספקת קניין רוחני ואלגוריתמיקה מלאים למערכות ניידות ונייחות של הדור החמישי. ארכיטקטורת PentaG כוללת מעבד DSP סקלרי, מעבד וקטורי, מעבדי-עזר, ומעבד בינה מלאכותית. היא תומכת בכל תדרי הדור החמישי, כולל תדרי sub-6 GHz וגלים מילימטריים (mmWave) ומאפשרת להגיע לקצב תקשורת של עד 10Gbps.

המהלך הזה של אפל החל בחודש יולי 2019, כאשר היא חתמה על הסכם לרכישת רוב חטיבת המודמים לטלפונים של חברת אינטל (Intel), תמורת סכום הנאמד בכ-1 מיליארד דולר. עם השלמת העיסקה הצטרפו לאפל כל 2,200 עובדי החטיבה. העיסקה יצאה לפועל בעקבות החלטתה של אינטל לצאת מתחום המודמים למכשירי סמארטפון מהדור החמישי, ולאחר מאבק משפטי מר בן שנתיים שהתנהל בין אפל וקואלקום ושהסתיים בפשרה חמוצה ובהחלטה אסטרטגית של אפל שלא להיות תלויה בקואלקום.

סיוה נהנית מהמורשת של אינטל

המודמים הסלולריים של אינטל התבססו שנים רבות על המעבד של סיוה, ובשנים האחרונות סיוה נהנתה וסבלה חליפות מהשינויים שביצעה אפל כאשר עברה בין מודמים של אינטל למודמים של קואלקום, ובחלק מהמקרים אפילו חילקה את קיבולת הייצור שלה בין השתיים. אולם כעת המצב שונה: אפל לא תרכוש מודם שסיוה מוטמעת בו – אלא רוכשת את הקניין הרוחני ישירות מסיוה עצמה.

ריצ'רד ניתח את תמהיל המכירות של סיוה, והגיע למסקנה שהעובדה שהיא לא מושפעת ממלחמת הסחר בין סין וארה"ב, והנוכחות הגוברת שלה בשוק הדור החמישי, מביאים אותה אל מסלול צמיחה. לכן הוא העניק למניית החברה מחיר יעד של 48 דולר – בהשוואה למחיר של 36.8 דולר שבו היא נסחרת כיום. לצד אפל, יש לסיוה מספר לקוחות מפתח סיניים, דוגמת ZTE וחברת Spreadtrum שהיא הלקוח הגדול ביותר שלה, ושמכירותיה צפויות לעלות ברבעון השלישי של השנה.

להערכתו, בשנה הבאה תגביר נוקיה את הייצור של תחנות בסיס לדור החמישי הכוללים את מעבדי סיוה. לצד אלה, הוא צופה עלייה של 30%-50% במכירות של סיוה ב-3-5 שנים הבאות בתחומים שאינם סלולריים, כמו Wi-Fi, Bluetooth ומוצרי בית חכם, טלוויזיות חכמות, נורות מקושרות, מערכות בקרה וכדומה. חברת סיוה מעסיקה כ-400 עובדים ובשנת 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-87 מיליון דולר. ברבעון השני של 2020 צמחו המכירות בכ-28% בהשוואה לרבעון המקביל, והסתכמו בכ-23.6 מיליון דולר.

קורנינג ישראל הביאה את הסיב ההיברידי ל-5G

בתמונה למעלה: מנהל קורנינג ישראל, נסים אטיאס. צילום: יוסי אלוני

חברת קורנינג (Corning) העולמית הכריזה על פתרון מסוג חדש המאפשר להעביר אנרגיה חשמלית אל תאים סלולריים זעירים (Small Cells) מרוחקים, באמצעות סיב אופטי היברידי הכולל גם ערוץ תקשורת נתונים וגם ערוץ אספקת מתח. מנכ"ל קורנינג ישראל, נסים אטיאס, סיפר ל-Techtime שמדובר ברעיון שנולד במרכז הפיתוח הישראלי, אשר מיושם כיום בשוק האמריקאי בשיתוף פעולה של קורנינג העולמית ביחד עם חברת Enersys, המתמחה בתחום אחסון האנרגיה.

חברת קורנינג ישראל פועלת מאירפורט סיטי ומעסיקה כ-150 עובדים. היא החלה לפעול לפני כ-10 שנים בעקבות רכישת חברת MobileAccess הישראלית בסכום שנאמד אז בכ-150-200 מיליון דולר. מובייל-אקסס פיתחה טכנולוגיית תקשורת מבוזרת המאפשרת להבטיח קישוריות אלחוטית בתוך מבנים באמצעות אנטנות מיוחדות עבור תחנות בסיס סלולריות ונקודות Wi-Fi. מרכז הפיתוח משמש כיום כזרוע הפיתוח של תאים סלולריים זעירים עבור החברה העולמית.

היתרונות של סיב נחושת-זכוכית

הרעיון של כבל היברידי, הכולל גם סיב אופטי להעברת נתונים וגם צמד חוטי נחושת להעברת אנרגיה חשמלית, אינו חדש. הוא מאפשר לספק גם כוח וגם תקשורת אל אתרים מרוחקים, בדומה לרעיון של Power Over Ethernet. אלא שהיישום אינו קל, וטווח הכבלים קצר מאוד. כאשר מדובר בפריסת רשתות הדור החמישי הבעיה נעשית קשה ביותר.

הרשתות האלה מבוססות על הפעלה של הרבה מאוד תאים סלולריים זעירים, והצורך לספק להם גישה אל חשמל ביחד עם גישה אל סיב אופטי מייקרת מאוד את המערכות ומסרבלת את תהליך הפריסה שלהן. לדברי אטיאס, במרכז הפיתוח בישראל הועלה רעיון טכנולוגי הנשמר עדיין בסוד, אשר מאפשר להגדיל את טווח העברת החשמל בכבלי הנחושת, ועל-ידי כך לסייע בפריסה קלה וזולה יותר של תשתיות הדור החמישי.

"אנחנו מכנים את הרעיון בשם Safe Power. משלוח מתח חשמלי למרחק של כמה מאות מטרים ברמת הההספק הדרושה להפעלת תא סלולרי מקומי ולמיקרו-אתרים מסוגים נוספים מעבר ל-5G. הטכנולוגיה של אספקת מתח מרחוק החלה אצלנו בישראל. הלכנו לאנרסיס וביחד ביצענו פרוייקט משותף שהביא להבשלת הרעיון. הם פיתחו אותו לכדי מוצר מלא שבו הם מספקים את מקור המתח, קורנינג העולמית את הסיב ההיברידי וקורנינג ישראל את התא הסלולרי השלם".

הדור החמישי מכניס את סיוה אל שווקים חדשים

בשלושת החודשים האחרונים נהנית מניית חברת סיוה מהרצליה (CEVA) מעדנה: לאחר שפל שהביא אותה אל מתחת ל-25 דולר בתחילת חודש מרץ 2020, היא נמצאת בטיפוס יציב וחצתה השבוע את הגבול של 38 דולרים, אשר העניק לה שווי שוק של כ-843 מיליון דולר במסחר בנסד"ק. הפעם האחרונה שבה היא הגיעה אל המחיר הזה היתה בינואר 2018. בסוף השבוע פירסמה חברת הדירוג Roth Capital Partners עידכון למחיר היעד של מניית החברה, והעלתה את מחיר היעד שלה למניית סיוה מ-40 דולר ל-50 דולר. זוהי עלייה של כ-25% שיביא את החברה, אם רוט לא טועה, אל שווי שוק של יותר ממיליארד דולר.

מדוע המנייה צומחת כאשר כל התעשייה מתמודדת עם משבר הקורונה? הרמזים שהחברה מפזרת קשורים לעלייה גדולה בתמלוגים עקב עסקאות הקשורות לדור החמישי. בשבועות האחרונים החברה דיווחה על מכירות של מעבדי הדור החמישי לחברת ZTE הסינית, על מוצר של חברת נוקיה אשר צפוי לצאת לשוק בסוף 2020 או בתחילת 2021. ככל הנראה היא מתייחסת לנוקיה כאשר היא כותבת שהיא "מאמינה שצפויה התאוששות של סיוה אצל לקוח tier-1 בתחום התשתיות האלחוטיות שתתבטא במכירות ברבעונים הקרובים".

מניית סיוה בנסד"ק בששת החודשים האחרונים, בהשוואה למדד נסד"ק
מניית סיוה בנסד"ק בששת החודשים האחרונים, בהשוואה למדד נסד"ק

בנוסף, הדו"ח מרמז על קיומו של לקוח גדול נוסף שעדיין לא דווח עליו: "יש לסיוה סיכוי לניצחונות תכנון אצל לקוח tier-1 נוסף בתחום התשתיות האלחוטיות". אלא שהטענה העיקרית של החברה היא שבגלל האופי המיוחד של הדור החמישי, הקשרים של סיוה עם יצרניות ציוד תקשורת מרחיבים את שוק היעד שלה אל תחומים חדשים: "היתרונות של סיוה מהרחבת הפריסה של תשתיות הדור החמישי חורגים הרבה מעבר לשוק המסורתי של סמארטפונים ותשתיות סלולריות. הם מביאים אותה את כל השוק של קישוריות IoT, הכולל תחומים כמו Bluetooth, WiFi 6E ו-cellular IoT, ואל תחומים מתפתחים כמו עיבוד קול, תמונה ובינה מלאכותית באבזרי הקצה (edge), היתוך חיישנים ותקשורת ישירה בין כלי-רכב (V2V).

סיוה מספקת ליצרני שבבים קניין רוחני (IP) של מעבדי DSP, טכנולוגיות קישוריות אלחוטית, מעבדי ראייה ממוחשבת ומעבדי בינה מלאכותית, תוכנות להיתוך חיישנים ועיבוד תמונה וטכנולוגיות לקישוריות Wi-Fi ו-Bluetooth. ברבעון הראשון של 2020 צמחו המכירות של סיוה בכ-39% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-23.6 מיליון דולר. בכך עקפה סיוה את התחזיות המוקדמות למכירות בהיקף של כ-21.5 מיליון דולר.

אינטל מנסה לכבוש את שוק תחנות הבסיס של הדור החמישי

חברת אינטל (Intel) הכריזה על סדרה של פתרונות חדשים עבור מערכות הדור החמישי, אשר נועדה להביא אותה למצב של ספקית השבבים הגדולה ביותר בתחום ה-5G הצומח. להערכת נאווין שינויי, מנהל קבוצת Data Platforms Group, תשתיות התקשורת החדשות מייצגות שוק חדש שיגיע להיקף של כ-25 מיליארד דולר עד לשנת 2023.

אחד משיאי ההכרזה הוא מעבד Atom P5900 – רכיב SoC המיוצר בתהליך של 10 ננומטר ומיועד לנהל את תחנות הבסיס של הרשתות הדור החמישי. להערכת אינטל, ספקיות התקשורת יתקינו כ-6 מיליון תחנות בסיס עד לשנת 2024, והיא מתכננת להיות הספקית המובילה של שבבים לניהול תחנות הבסיס האלה. מדובר בקטגוריה חדשה לגמרי של מעבדי אטום, המיועדים לספק יכולות עיבוד חזקות גם בקצות הרשת (Edge Computing).

הם כוללים עד 24 ליבות, מעגלי האצה פנימיים וטכנולוגיות חדשות כמו מודול Intel Dynamic Load Balancer. המודול הזה מאפשר הפצת העומס ברשת בין ליבות העיבוד השונות. להערכת החברה, הטכניקה הזאת מבטיחה שהעיבוד של חבילות התקשורת יתפזר בצורה שווה בין כל ליבות העיבוד ברכיב, ועל-ידי כך היא משיגה הגדלה של פי 3.7 במספר החבילות שנתין לעבד בתחנת הבסיס בזמן נתון, בהשוואה לטכניקה הסטנדרטית.

חברת אינטל נכנסה לשוק תחנות הבסיס הסלולריות בשנת 2015. מטרת השבב החדש היא להביא אותה למעמד של מובילת שוק שבבי הסיליקון לתחנת הבסיס עד שנת 2021. מעבד תחנת הבסיס החדש מבוססת על ארכיטקטורת x86 שאמורה להעניק לו יתרון יוצא דופן: תאימות תוכנה של כל מרכיבי הרשת מרמת הענן ועד לרמת אבזרי הקצה.

החברה מסרה כי חתמה על הסכמים עם יצרני ציוד תקשורת מובילים, בהם אריקסון, נוקיה ו-ZTE, אשר ישתמשו במעבדי Intel Atom P5900 בתחנות בסיס לרשתות 5G שהן יספקו במהלך השנה.

קיסייט: "הדור החמישי מאלץ את התעשייה להתארגן מחדש"

בתמונה למעלה: ה-CTO ג'יי אלכסנדר (מימין) וסגן נשיא עולמי לשיווק ג'ף האריס, Keysight Technologies

כניסת הדור החמישי (5G) איננה רק עוד שדרוג בתשתיות התקשורת, אלא מהפיכה שתשנה פרדיגמות מרכזיות בתעשיית הטכנולוגיה העולמית. כך העריכו לאחרונה שני מנהלים בכירים בחברת קיסייט העולמית (Keysight Technologies) בתחזית טכנולוגית שהכינו עבור החברה. הטכנולוג הראשי של החברה, ג'יי אלכסנדר, ומנהל השיווק הגלובלי ג'ף האריס, מאמינים שהדור החמישי ישנה את האופן שבו חברות מפתחות ומייצרות טכנולוגיה, ואפילו את תוכניות הלימודים בבתי הספר להנדסה.

מערכות הדור החמישי יפעלו בתדרים גבוהים מאוד ויהיו בעלי גורם צורה (Form Factor) קטן מאוד. "הדבר מייצר צורך בעובדים נוספים בתחומי דיזיין וסימולציה, בדיקות over-the-air, מערכות אנטנה וטכניקות מדידה (measurement science). הנושאים האלה ישולבו בתוך ליבת תכניות הלימוד בתחומי ההנדסה". חלקה של התוכנה במערכות האלקטרוניות ימשיך לצמוח, "וכתוצאה מכך נראה גל חזק של אימוץ מערכות מדידה מבוססות תוכנה, עם דגש על תאימות בין כלי תוכנה שונים".

מיחשוב בקצות הרשת

כניסת מערכות הדור החמישי לשימוש מסחרי רחב היקף ב-2020 תחשוף צווארי בקבוק במרכזי הנתונים הקיימים היום, ותיאלץ לתכנן אותם מחדש: כדי להתמודד עם זמני ההשהייה המתקצרים יהיה צורך להעביר מטלות מחשוב רבות אל קצות הרשת (Edge Computing). מהירויות המידע הגדולות ייצרו צורך בפיתוח מערכי זיכרון, אפיקי נתונים (Data Bus) ומקמ"שים מהירים יותר בתוך מרכזי הנתונים. השניים מעריכים שההתמודדות עם הצרכים האלה תשנה את האופן שבו התעשייה מתפקדת:

מודל הפעילות החדש יתבסס על שיתופי פעולה הדוקים בין כל מרכיבי האקוסיסטם: יצרניות שבבים, יצרניות מערכות, חברות תוכנה, מפעילות תקשורת, ספקיות שירותי ענן, וארגוני תקינה בינלאומיים. האתגרים הטכנולוגיים המרכזיים שעימן השותפויות האלה ייאלצו להתמודד כוללים: הבטחת ביצועים בתחום התדרים 3.5GHz-5.0GHz, התאמה של תחום הגלים המילימטריים (mmWave) לעולם המוביליטי ובניית ארכיטקטורה ותקנים עבור רשתות מסוג Centralized Radio Area ו-Mobile Edge Computing.

האובייקט הדיגיטלי יקדים את המימוש הפיסי

בתחום התכנון, התעשייה תאמץ את המודל של "תאומים דיגיטליים" (Digital twins). הרעיון הועלה לראשונה על-ידי פרופ' דוד הלל גלרנטר בשנת 1991, בספרו Mirror Worlds. הרעיון הוא שבזכות תשתית מחשוב כמעט בלתי מוגבלת, ניתן לייצר עותק דיגיטלי של אובייקטים מהמציאות, ולבצע עליו את כל הבדיקות והמדידות המבטיחים את תפקודו, לפני שהתעשייה עוברת לשלבי התכנון והייצור הפיסיים. אלכסנדר והאריס צופים שהשנה השיטה הזו תתבסס, ותיהפך לאופן העיקרי שבו החברות מפתחות פתרונות חדשים.

"הדבר מייצר צורך בכלי תכנון אלקטרוני חדשים ובשיטות מדידה חדשות, המאפשרים לבצע אימות של תכנון הדגמים הדיגיטליים, כדי לוודא שהתנהגותם זהה לחלוטין לזו של הדגמים הפיסיים".

מודם 5G העתידי של אפל יתבסס על סיוה

חברת CEVA מהרצליה תספק את מעבד האותות שלה (DSP) עבור המודם הסלולרי לדור החמישי של חברת אפל. כך עולה מדיווחי החברה על תוצאות הרבעון האחרון של שנת 2019. מנכ"ל סיוה, גדעון ורטהייזר, מסר שבמהלך הרבעון האחרון היא חתמה על "הסכם אסטרטגי לאספקת מעבד אותות ליצרן סמארטפונים גדול מאוד, עבור פיתוח פנימי של מודם סלולרי". ל-Techtime נודע שמדובר בחברת אפל, אשר החליטה לפתח בעצמה את המודם הסלולרי למכשיריה, בעקבות סכסוך ארוך עם חברת קואלקום.

כדי לעשות זאת, היא רכשה ביולי 2019 את רוב חטיבת המודמים של חברת אינטל תמורת סכום הנאמד בכ-1 מיליארד דולר. אפל קיבלה לידיה כ-2,200 מעובדי החטיבה ואת כל הקניין הרוחני של אינטל בתחום המודמים לסמארטפונים. העיסקה מאפשרת לאינטל להמשיך לפתח מודמים ליישומים שאינם קשורים לסמארטפונים, כמו מחשבים אישיים, אבזרי IoT, ומכוניות אוטונומיות.

חברת סיוה היתה ספקית מעבדי ה-DSP למודמים הסלולריים של אינטל (במתכונת IP), ולכן היתה אחת מהחברות שנהנו מהסכסוך בן השנתיים בין אפל וקואלקום. בשוק ציפו שהיא תרוויח מעיסקת אינטל-אפל, ולכן מיד עם הדיווח על העיסקה, זינקה מנייתה של סיוה בנסד"ק בכ-14%. כעת מסתבר שההערכות המשקיעים היו נכונות. לאור העובדה שוורטהייזר הגדיר את ההסכם כ"אסטרטגי", נראה שמדובר בהסכם לטווח ארוך הממצב את החברה במקום הטוב ביותר שבו היא יכולה להיות בשוק הסמארטפונים.

שנת התפנית 2019

גם במגזרי הפעילות האחרים הדו"ח מציג תמונת מצב של חברה הנמצאת בשלב של תפנית עסקית: המכירות ברבעון הרביעי צמחו בכ-32% בהשוואה לרבעון המקביל 2018, והסתכמו בשיא של 28.3 מיליון דולר. המכירות בשנת 2019 כולה צמחו בכ-12% והגיעו להיקף של כ-87.2 מיליון דולר. ההכנסות ממכירת רישיונות וכלי פיתוח לתכנון שבבים גדלו ב-18% לשיא של 47.9 מיליון דולר, וההכנסות מתמלוגים גדלו ב-5% לכ-39.3 מיליון דולר.

בסך הכל, במהלך הרבעון הרביעי חתמה סיוה על 21 הסכמים חדשים לרישוי טכנולוגיות לתכנון שבבים. 6 הסכמים היו לאספקת טכנולוגיות בתחום החישה החכמה ו-15 הסכמים לאספקת טכנולוגיות קישוריות. 10 מההסכמים שנחתמו היו עם לקוחות חדשים. לדברי ורטהייזר, ההסכמים החדשים הניבו הכנסות של כ-14.8 מיליון דולר.

עם תחילת המסחר בנסד"ק זינקה מניית סיוה בכ-17% והעניקה לחברה שווי שוק של כ-767 מיליון דולר, בהשוואה לשווי שוק של כ-657 מיליון דולר אתמול. לחברה אין חובות ובקופתה יש כיום מזומנים, בטוחות סחירות ופיקדונות בנקאיים בהיקף של כ-150 מיליון דולר.

קורנינג מפתחת פתרון In-Building 5G באירפורט סיטי

בתמונה למעלה: דרור הראל. צילום: יוסי אלוני

מרכז הפיתוח הישראלי של חברת קורנינג האמריקאית (Corning) החל בפיתוח פתרון תקשורת סלולרית בתוך מבנים עבור רשתות הדור החמישי (5G). דירקטור חדשנות ופיתוח פלטפורמות חדשות בקורנינג ישראל, דרור הראל, אמר שפלטפורמת 5G המפותחת בארץ מיועדת לספק ערוצי תקשורת אמינים ליישומי דור חמישי חדשים כמו ייצור חכם, AR/VR ,Autonomous machines, IoT ועוד. הפתרון החדש יתבסס על ווירטואליזציה של פונקציות רשת (NFV), שמומשו עד כה באמצעות חומרה ייעודית.

החברה הודיעה שהפיתוח ייעשה במסגרת שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת אינטל. מערך ה-NFV ימומש באמצעות תוכנה על-גבי תשתיות עיבוד של אינטל, בהן: מעבדי Xeon, כרטיסי האצה מבוססי FPGA מסוג N3000, מתאמי רשת של אינטל  מסדרה Ethernet 700 Series וארכיטקטורת התוכנה FlexRAN. סמנכ"לית מוצרי Wireless ב-Corning, מישל אנגרטו, אמרה שהשילוב של וירטואליזציה עם סיבים אופטיים, "יאפשר לקורנינג ולאינטל להדגים את מערכת ה-In-Building 5G הגמישה ביותר".

עיסקת MobileAccess הכניסה את קורנינג לתחום התקשורת האלחוטית

מרכז הפיתוח הישראלי של קורנינג פועל מקרית שדה התעופה (לוד) ומעסיק כ-100 עובדים. בפועל, הוא אחראי על עיקר הפעילות של החברה בתחום התקשורת האלחוטית. הוא הוקם בשנת 2011 בעקבות רכישת חברת MobileAccess, בסכום שנאמד אז בכ-150-200 מיליון דולר. מובייל-אקסס פיתחה טכנולוגיית תקשורת מבוזרת המאפשרת להבטיח קישוריות אלחוטית בתוך מבנים באמצעות אנטננות מיוחדות עבור תחנות בסיס סלולריות ונקודות Wi-Fi. פלטפורמת 5G החדשה תתמוך בתשתיות מורשת כמו רשתות LTE, ותספק "חיבוריות כפולה" גם לתשתיות 4G וגם לתשתיות 5G.

קורנינג היא חברת ענק המתמחה בטכנולוגיות מבוססות זכוכית, ומעסיקה כ-50 אלף עובדים. היא נסחרת בבורסת ניו-יורק לפי שווי שוק של כ-29 מיליארד דולר ובשנת 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-11.4 מיליארד דולר. היא גם אחת מחברות הטכנולוגיה הוותיקות בעולם: בשנת 1879 היא ייצרה עבור תומאס אדיסון את שפופרת התאורה הראשונה, וב-1947 הייתה מהחברות הראשונות שייצרו שפופרת קרן קתודית עבור מכשירי טלוויזיה. כיום היא פועלת בחמישה שווקים מרכזיים: תקשורת, טכנולוגיות תצוגה, טכנולוגיות סביבתיות, מדעי החיים וחומרים מיוחדים. החברה מחזיקה ב-5,060 פטנטים בתחום הסיבים והתקשורת האופטית.

קיסייט מצטרפת לתוכנית הדור ה-6 הפינית

חברת קיסייט (Keysight Technologies) הודיעה על הצטרפותה לתוכנית 6G Flagship Program, אשר החלה לחקור את טכנולוגיות התקשורת האלחוטית בעידן שאחרי מערכות הדור החמישי (5G). התוכנית נתמכת על-ידי האקדמיה של פינלנד ומתקיימת בהובלת אוניברסיטת Oulu הפינית. מדובר בתוכנית מחקר שתימשך 8 שנים בתקציב של כ-250 מיליון יורו.

כשתגיע למלוא היקפה, היא תעסיק כ-350 חוקרים, ותפעל בשיתוף עם 5-6 שותפים אסטרטגיים ו-50-100 חברות טכנולוגיה נוספות. המטרה המרכזית היא לספק תחזית טכנולוגית של צורכי התקשורת החל משנת 2030. בדרך-כלל, המחקר הבסיסי של כל דור סלולרי חדש מתחיל 10-15 שנים לפני פיתוח התקנים התעשייתיים של הדור החדש.

מרכז הרשת ינוע לקצוות והיישום המרכזי יהיה AR/VR

הדור הבא של טכנולוגיות האלחוט קיבל את הכינוי beyond 5G וצפוי לנצל את טווח התדרים 300GHz-3THz, המכונה תחום גלי טרה-הרץ, כדי להעביר נתונים במהירות של עד 1 טרה-ביט לשנייה.  להערכת אוניברסיטת אולו, הנחשבת לגוף המחקרי המוביל בפינלנד בתחום התקשורת האלחוטית, התקנים המסחריים של הדור החמישי לא מצליחים להספק את המטרות שהוגדרו עבור הטכנולוגיה החדשה.

"דורות סלולריים מתחלפים בממוצע בכל 10 שנים. מכיוון שהשלב המסחרי של הדור החמישי יתחיל בשנת 2020, אנחנו צופים שהדור השישי יתחיל להפציע בסביבות שנת 2030". במסגרת הפרוייקט, תיבחן האפשרות לבצע אופטימיזציה של רשתות הגישה האלחוטיות (RAN) לרשתות 5G/6G. מוקד מחקרי מיוחד יהיה בתחום המיחשוב המבוזר, כדי להעביר משימות עיבוד מורכבות מהענן המרכזי אל קצות הרשת. החוקרים מאמינים שיישומי AR/VR אלחוטיים יהיו מרכיב מרכזי ברשתות הדור השישי.

קיסייט מסרה שהידע שלה בטכנולוגיות דיגיטליות מהירות, איפיון מכשירים ובדיקות רשת, יתרמו לכל ארבעת המרכיבים של תוכנית המחקר: קישוריות אלחוטית, מיחשוב מבוזר אלחוטי, טכנולוגיות מכשירים ומעגלים, ואפליקציות ושירותים אנכיים. נשיא קבוצת Keysight Communications Solutions, סטיש דהאנאסקארן, אמר שהתכנית מציינת את תחילתו של עידן חדש בתחום התקשורת האלחוטית. "קיסייט מציגה את היכולות שלה בפתרון אתגרים כבר בשלבים הראשוניים של הגל הטכנולוגי הבא".

"רשתות הסלולר בישראל רגישות למתקפות IoT"

כחלק מההיערכות לדור החמישי, השיקה חברת Juniper Networks, המפתחת חומרה ותוכנה לרשתות, את פלטפורמת Contrail SD-WAN המאפשרת לנהל רשתות 4G ו-5G באופן מבוזר על-מנת להפחית את העומס מליבת הרשת. בשיחה עם Techtime הסביר ארכיטקט מובייל ראשי בגוף המכירות של ג'וניפר, איאן גואץ' (בתמונה למעלה), שארכיטקטורת הרשת נמצאת כיום בתהליך שינוי ממבנה היררכי אל מבנה חצי-מבוזר. "כדי לספק את מהירות הביצוע וזמני ההשהיה (latency) הקצרצרים של הדור החמישי, צריך להסיט חלק מהמשימות ומהעיבוד ממרכז הרשת אל נקודות חדשות שהן קרובות יותר אל קצות הרשת (נקודות קצה)".

גואץ' ביקר באחרונה בישראל ונפגש עם חברות הסלולאר המקומיות במסגרת ההכנות שלהן לקראת היערכות אל הדור החמישי. מדובר באתגר מקיף: טכנולוגיית הדור החמישי (5G) תגדיל את קיבולת הרשת בסדרי גודל ותספק תשתית לצמיחת מהפיכות טכנולוגיות כמו הרכב האוטונומי, אינטרנט של הדברים (IoT), העיר החכמה ועוד.

כולן מתבססות על תעבורה מהירה של הרבה מאוד נתונים, ובזמן אמת. כדי לעמוד במשימה, יש צורך לבצע שינויים גם בארכיטקטורה הנוכחית של הרשת, שבה מרבית המידע זורם מנקודת הקצה אל שרתים גדולים בליבת הרשת. הם אחראים על עיבוד המידע, הרצת היישומים והזרמת התוצאות אל מכשירי הקצה.

ביזור הרשת באמצעות שרתי-קצה

לדבריו, ביזור הרשת יתבצע באמצעות שימוש בשרתי-קצה (Edge-Cloud), הממוקמים קרוב יותר למכשירי הקצה. שרת-קצה הינו למעשה מרכז נתונים (Data Center) מקומי שירכז את תעבורת המידע מכמה עשרות תחנות בסיס ויבצע חלק ממשימות הרשת והרצת היישומים. בכך ניתן יהיה להפחית את העומס מהשרתים המרכזיים ולהעביר אליהם מידע מעובד יותר. עבור המהלך הזה פותחה פלטפורמת Contrail של ג'וניפר. גואץ': "זהו פתרון מבוסס תוכנה המאפשר לנהל בצורה וירטואלית את פעילות שרתי-הקצה. היא מציעה שינוי במבנה הרשת באופן שיאפשר להריץ יישומי דור חמישי גל על-גבי תשתיות הדור הרביעי".

ה-IoT מסכן את ליבת הרשת

לדבריו, שני מרכיבים קריטיים החסרים בפאזל של מהפיכת הדור החמישי הם המודל העסקי והאבטחה. למעשה, הם קשורים זה בזה. "שדרוג התשתיות לדור חמישי כרוך בהשקעות עצומות, החל מהרחבת הספקטרום, שינוי האנטנות, וכלה במרכיבי חומרה נוספים כמו מתגים ונתבים, כרטיסים ועוד. מהיכן יגיעו ההכנסות החדשות? צרכן המובייל לא ישלם יותר על מהירות. ההכנסות, אם כן, אמורות להגיע מהשווקים החדשים שיעשו שימוש ברשת: IoT, עיר חכמה, אוטומוטיב, רחפנים, בריאות דיגיטלית וכדומה".

אולם צירוף מיליארדי מכשירי IoT אל הרשת הוא מסוכן. כך למשל, בשונה מסמארטפון המצוייד במעבד חזק והרבה זיכרון, מכשיר IoT (למשל רמזור חכם, מצלמת רחוב ואפילו אינפוזיה מקושרת בבית חולים), מתבסס על חיישן, רכיב תקשורת, מעבד זעיר המבצע שורה מצומצמת של משימות, וסוללה. הם חייבים להיות סופר-חסכוניים בצריכת ההספק. 

"במכשיר IoT אין מספיק כוח עיבוד פנוי בשביל להפעלת תוכנת אבטחה, אולם יש בו מספיק כוח עיבוד כדי להריץ נוזקה. גם תקני הדור החמישי עדיין אינם נותנים מענה לבעיות האבטחה ואימות הזיהוי, ולכן הרשת מזהה אותם כמכשירים בטוחים. התוקפים יכולים להשתמש בהם כעמדת יציאה לתקיפה ולחדור מנקודת הקצה אל ליבת הרשת".

הדבר הזה כבר התרחש במציאות?

"בשנים האחרונות היינו עדים למספר מקרים שהמחישו את הסכנה. באוקטובר 2016 הפילה מתקפת DDoS (מניעת שירות מבוזרת) רחבת היקף את שרתי חברת DYN המספקת שירותי שיוך דומיינים לכתובות IP (DNS). הדבר גרם לשיבושים חמורים בפעילות הרשת ברחבי החוף המערבי ולנפילה של אתרים מרכזיים. מקור המתקפה הוא ככל הנראה בנוזקת Marai, שחדרה אל רשת דרך השתלטות על מצלמות חכמות".

סכנה ישראלית מיוחדת

בגלל גודלה הזעיר והמבנה הגיאוגרפי הצר והמוארך שלה, ישראל, להערכתו, חשופה במיוחד למתקפות מעין אלה. "כל אחת מספקיות הסלולר בישראל מפעילה מספר קטן של אתרי ליבה (EPC). שיתוק של אתר אחד כזה עשוי להפיל את הרשת כולה בעיר גדולה, וניתן לעשות זאת באמצעות מתקפת DDoS שתציף את הרשת באמצעות בקשות שירות ממכשירי הקצה".

כיצד ניתן להתמודד עם הבעיה?

"מאחר שאין למכשיר די כוח עיבוד, צריך לייצר נקודה ברשת שבה ניתן יהיה לנטר את התנועה לפני שהיא עוברת לתחנות הבאות במרכז הרשת. הפלטפורמה שלנו מאפשרת להשתמש בשרת-הקצה כמעין נקודת בידוק, שבה נוכל לבחון את תעבורת ה-IoT על פי מדיניות האבטחה ולבדוק אם יש דפוסים חשודים כמו מספר רב של בקשות שירות. במידה ונתגלתה מתקפה, היא תיעצר בשרת-הקצה וכך לא תסכן את יתר חלקי הרשת. אנחנו עושים זאת באמצעות המכונה הווירטואלית, Virtual SRX, אשר מספקת שירותי את אבטחת הרשת בתוך שרתי-הקצה".

אינטל יוצאת ממודמי 5G לסמארטפונים

חברת אינטל (Intel) יוצאת מתחום המודמים למכשירי סמארטפון מהדור החמישי (5G) ומבצעת הערכה של כל פעולותיה בתחומי המודמים למחשבים אישיים המקושרים אל רשתות הדור הרביעי והחמישי, אבזרי IoT ומוצרי רשת אחרים. בהודעה דרמטית שפירסמה היום, החברה מסרה שהיא תמשיך להשקיע בתחום התשתיות עבור הדור החמישי. מנכ"ל אינטל, בוב סוואן, אמר שהחברה מאמינה בהזדמנויות הנמצאות בדור החמישי בתהליך המעבר המואץ של הרשתות אל הענן (‘Cloudification’), "אולם ברור לנו כעת שאין מסלול ברור לריווחיות בתחום המודמים של מכשירי סמארטפון.

"הדור החמישי ימשיך להיות תחום עדיפות אסטרטגי של חברת אינטל. אנחנו מבצעים כעת הערכה של האופציות העומדות פבנינו לנצל את הקניין הרוחני שלנו , כולל הזדמנויות במגוון גדול של אבזרים ופלטפורמות ממוקדות רשת בעולם הדור החמישי". חברת אינטל מתכננת לספק מידע נוסף על תהליך ההערכה בארוע שיתקיים לקראת סוף החודש, ב-25 באפריל. בינתיים היא מסרה שהיא תעמוד בהתחייבויות של הלקוחות לספק סמארטפונים הכוללים את המודמים שלה עבור מכשירי הדור הרביעי, "אולם אינה צופה שהיא תשיק מודמים עבור סמארטפונים דור 5".

CEVA יורדת, וקואלקום חוזרת לזרועותיה של אפל

אינטל פירסמה את ההצהרה המפתיעה יום אחד בלבד לאחר שהסתיים הסכסוך המשפטי הארוך ובין אפל לבין קואלקום, שגרם לכך שחברת אפל החליפה את המודמים למכשירי הדור הרביעי מתוצרת קואלקום במודמים מתחרים מתוצרת חברת אינטל. הסכסוך בין אפל וקואלקום הסתיים בהסדר שלפיו אפל תשלם לקואלקום סכום כסף שהיקפו לא נמסר, ובמקביל חתמו שתי החברות על הסכם רישוי טכנולוגיות ל-6 שנים, אשר מתחיל מהחודש.

פירוש הדבר שאפל ויתרה על כל טענותיה כדי לקבל מודמים דור חמש מתוצרת חברת קואלקום. עדיין לא ברור האם מאחורי ההודעה של אינטל עומדת נסיגה טקטית מכובדת מהשוק שבו קואלקום מובילה, או במהלך רחב היקף המגדיר מחדש את תחומי העניין שלה בעולם המגוון של הדור החמישי.

ראוי לציין שאחת מהחברות שנהנו מהסכסוך בן השנתיים בין אפל וקואלקום היתה חברת CEVA הישראלית, אשר סיפקה לאינטל את הקניין הרוחני של המעבדים עבור המודמים שנמכרו לאפל. בעקבות ההתפתחויות האחרונות ירדה מניית CEVA בנסד"ק בכ-3.4% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-610 מיליון דולר.

בחודש פברואר השנה הכריזה קואלקום על שבב SoC מסוג Snapdragon Mobile Platform אשר משלב את מעבד היישומים ואת מודם הדור החמישי של החברה בשבב יחיד. הפיתוח נשען על שימוש בטכנולוגיית אנטנה לגלים מילימטריים. קואלקום הודיעה שהדוגמאות הראשונות יימסרו ללקוחות נבחרים ברבעון השני של 2019, ולהערכתה המוצרים הראשונים ייצאו לשוק במחצית הראשונה של 2020. לא מן הנמנע שמפת הדרכים האגרסיבית הזאת שכנעה את אפל לסיים את הסכסוך עם קואלקום.

MACOM ו-ST מרחיבות את הייצור של GaN-on-Silicon

בתמונה למעלה: דגלאס קארלסון. "להשיג ביצועי GaN במחיר של CMOS". צילום: Techtime

חברת STMicroelectronics הרחיבה את קו הייצור של רכיבי GaN-on-Silicon של חברת MACOM, המיוצרים בפרוסות סיליקון בקוטר של 150 מ"מ. במקביל, היא התחייבה לייצר אותם גם בפרוסות סיליקון בקוטר של 200 מ"מ בהתאם לדרישה של מייקום. שתי החברות דיווחו אתמול שתהליך הרחבת כושר הייצור נועד להיערך לקראת תחילת הפריסה של תשתיות הדור החמישי. להערכת מייקום, מכיוון שמערכות הדור החמישי יתבססו על אנטנות MIMO, ייווצר בשוק צורך גדול מאוד ברכיבי RF Power בטכנולוגיית GaN-on-Silicon.

להערכתה, רשתות הדור החמישי יגדילו את הצריכה של הרכיבים פי 32 עד פי 64 במהלך חמש השנים הבאות, ולכן יש צורך להפחית את מחירי המגברים פי 10-20. מנכ"ל מייקום, ג'ון קרוטאו, אמר ששיתוף הפעולה עם ST בהכנת תשתיות הייצור, מיועד להביא את מייקום למצב שבו היא תספק מגברי הספק לכ-85% מרשתות הדור החמישי.

מייקום תתמקד בתקשורת, ו-ST ברכב ובתאורה

ההסכם בין שתי החברות מאפשר ל-ST להשתמש בטכנולוגיות GaN – Gallium Nitride של מייקום כדי לייצר רכיבים משלה, ולמכור אותם בשוקי RF שאינם בתחום הטלפונים הניידים, תחנות הבסיס האלחוטיות ותשתיות תקשורת הקשורות אליהם. נשיא קבוצת הרכיבים הדיסקרטיים והרכב ב-STMicroelectronics, מרקו מונטי, אמר שהחברה תמקד את מאמציה באספקת הרכיבים החדשים אל שוק הרכב ליישומים כמו הצתת פלסמה לשיפור הבעירה הפנימית במנועים, ובשוק יישומי RF בתחום התאורה.

אנליסט הסמיקונדקטורס בחברת Strategy Analytics, אריק הייאם, אמר שברגע שבו ייחצה הגבול של 4 סנט לוואט במחירים של שבבי RF, ייפתח שוק האנרגיה בפני הרכיבים האלה. "הפוטנציאל נאמד במאות מיליוני רכיבים אשר ישולבו ביישומים כמו מכשירי מיקרוגל לבישול, ומערכות תאורה והצתה של כלי-רכב, והמכירות יסתכמו במיליארדי דולרים".

במפגש עיתונאים עם ד"ר דגלאס קארלסון, מנהל קבוצת ה-RF והמיקרוגל במייקום, שבו השתתף Techtime ושהתקיים בשבוע שעבר במינכן, הסביר קארלסון חלק מהשיקולים שמאחורי שיתוף הפעולה עם ST. קארלסון: "אחת מהדאגות המרכזיות בעולם הדור החמישי שהיא שהמוצרים המילימטריים יקרים מאוד והלקוחות מודאגים מהשאלה כיצד הם יוכלו להשיג רכיבים במחיר סביר, עבור פריסת רשתות הדור החמישי שהם מתכננים.

מרקוס שייפר. "ישראל היא לקוח מרכזי שלנו באירופה"
מרקוס שייפר. "ישראל היא לקוח מרכזי שלנו באירופה"

"כיום אנחנו מנהלים פרוייקטי פיתוח שנועדו לספק ביצועים של גאליום ניטריד במחירים ובכמויות הייצור של רכיבי סיליקון. לכן אנחנו מפתחים טכנולוגיות כמו GaN-on-Silicon, טכנולוגיות AlGaAs ו-HMIC. שיתוף הפעולה עם ST איפשר לנו לפתח טכנולוגיית ייצור המונית של GaN-on-Silicon ולהעביר אותה מפאב של 6 אינטש לפאב של 200 מ"מ". קארלסון גילה שמפת הדרכים של החברה כוללת גם פיתוח טכנולוגיה המאפשרת לשלב מעגלי GaN ומעגלי CMOS בשבב יחיד. "זה יהיה כיוון מרכזי שייאפשר ייצור המוני של מוצרי 5G, ולהערכתי יהיה זמין בשוק בעוד כ-5 שנים".

ההסכם יעניין את השוק הישראלי

להתפתחות הזאת יכולה להיות השפעה גם על השוק הישראלי, הנחשב לאחד מהשווקים הגדולים ביותר של מייקום באירופה. מייקום מיוצגת בישראל על-ידי טלסיס ושירטק. לדברי מנהל מכירות EMEA בחברה, מרקוס שייפר, הנתונים שייצרו מערכות הדור החמישי יועברו אל מרכזי הנתונים שגם להם החברה מספקת רכיבים בעלי זמן תגובה מהיר ופתרונות אופטיים. "בכל התחומים האלה יש לנו לקוחות רבים בישראל, כמו קולור-צ'יפ, מלאנוקס, סרגון ואחרות. בנוסף, אנחנו עובדים מול תעשיית הביטחון הישראלית ומספקים מוצרים רבים לחברות כמו אלביט, אלתא ורפאל".

Pivotal חשפה טכנולוגיית אנטנה חדשה המתחרה בעיצוב אלומה

בתמונה למעלה: בריאן דויטש עם רפיטר 5G ואנטנה מתכווננת בתדר של 39GHz. צילום: Techtime

חברת Pivotal Commware האמריקאית חשפה בשבוע שעבר טכנולוגיית אנטנה כיוונית מסוג חדש לגמרי, המתבססת על הרעיון של מטה-חומרים (Metamaterial), שלהערכתה היא עדיפה על טכנולוגיות עיצוב אלומה (Beamforming) הנמצאות בליבת התשתית של טכנולוגיית הדור החמישי (5G). החשיפה נעשתה במינכן, במפגש עם העיתונות הטכנולוגית ובשיתוף עם חברת  MACOM Technology Solutions, אשר ייצרה דיודת Varactor ייעודית עבור האנטנות החדשות.

המוצר הראשון שהחברה מוציאה לשוק הוא ממסר משחזר אותות (Repeater) בשם Echo 5G, המאפשר להתגבר על החסימה של חלונות זכוכית גדולים בפני תקשורת בגלים מילימטריים (mmWave) שתאפיין את רשתות הדור החמישי. המכשיר קולט את השידורים המגיעים אל האנטנה בזווית של עד 80°, מגביר אותם ומשדר אותם אל תוך המבנה. לדברי מנכ"ל החברה, בריאן דויטש, הפתרון של החברה צורך הספק של 4 ואט בלבד, בהשוואה לצריכת הספק של מאות ואטים המאפיינת רפיטרים אחרים בשוק. "השידור והקליטה הכיווניים שלנו לא נעשים באמצעות חישובי פאזה ועוצמה מורכבים, אלא באמצעות תוכנה השולטת על דיודות ואראקטור, אשר מייצרות מעין הולוגרמה של קרינה אלקטרומגנטית".

סריג ננומטרי ופתרונות אקזוטיים

היכולת של החברה לספק את הפתרון מבוססת על טכנולוגיית האנטנה החדשה, שאותה היא מכנה בשם עיצוב אלומה הולוגרפי (Holographic Beam Forming). היא מבוססת על תופעה פיסיקלית בשם Dynamically Tunable Impedance Surface, אשר נחקרה במעבדה למטה-חומרים של פרופ' דייויד סמית באוניברסיטת דיוק (Duke University) בקרוליינה הצפונית.

מטה-חומר הוא סוג של חומר מרוכב בעל תכונות שבירה והחזרה לא טבעיות, אשר מושגות באמצעות מערך של מבנים זעירים שהם קטנים בצורה משמעותית מאורך הגל הפוגע בהם. התופעה הזאת מוכרת שנים רבות בתחום האופטיקה, ומשמשת לייצור מראות ומבנים בעלי תכונות אופטיות מיוחדות, באמצעות סריג ננומטרי המצוי על פני החומר. בין השאר, קבוצת המחקר פיתחה מערך המייצר עקיפת גלים מלאכותית, ובכך הופך אובייקט לבלתי נראה לעין.

בשנים האחרונות המעבדה הרחיבה את המחקר אל גלים אלקטרומגנטיים בעלי אורך גל מילימטרי, המשמשים במערכות תקשורת מהירות, במכשירי מכ"ם ובקרוב גם בטכנולוגיות הדור החמישי. בסדר הגודל הזה, המבנים שונים באופיים. בהרצאה שנתן בפני חוקרים באוניברסיטת דיוק, הסביר פרופ' סמית, שהתיאור הפיסיקלי של התופעה ברמת הגלים האופטיים מבוסס על ההנחה שבמכניקת הקוונטים ניתן להתייחס אל האלקטרון כאל די-פול: יחידת מטען חשמלי או מגנטי בעלי גודל וכיוון מוגדרים.

המסקנה היתה שברמת הגלים המילמטריים ניתן לייצר סריג (מערך) של אלמנטים מסוג די-פול באמצעות מטריצה של מבנים מתכתיים זעירים, כמו מוליך קצר או סליל קצר, כאשר המתח המופעל על כל אחד מהם מגדיר את המטענים המאפיינים אותו, ועל-ידי כך את האינטראקציה בינו לבין קרינת הגלים המילימטריים הנקלטים או משודרים. כלומר, שינוי במתח של האלמנטים במערך, משנה את תכונות השבירה וההחזרה של הקרינה האלקטרומגנטית של החומר (אנטנה במקרה הזה), ועל-ידי כך את זווית הקרן המשודרת, או את רמת הקליטה של שידורים המגיעים מזוויות שונות.

ברית אסטרטגית עם ביל גייטס ומייקום

הפיתוח הזה שימש להקמת חברת Pivotal בשנת 2016, אשר גייסה כמה עשרות מיליוני דולרים, ואת ביל גייטס כמשקיע אסטרטגי ומעסיקה כיום יותר מ-200 עובדים, שחלק גדול מהם הגיע מהמעבדה של פרופ' סמית. בשבי הפיתוח הראשונים פנתה פיבוטל את חברת מייקום, כדי לסייע לה בפיתוח הרכיב האקטיבי באנטנה המפקח על התכונות של כל די-פול. הבקשה נחתה על שולחנו של ד"ר דגלאס קארלסון, המשמש כיום כמנהל קבוצת ה-RF והמיקרוגל במייקום. הוא התלהב מהרעיון וגייס את החברה לטובת הפיתוח.

לדבריו, החברה פעילה בכל תדרי ה-RF ובעלת נסיון רב בעיצוב אלומה, אולם מחפשת דרכים חדשות להוזיל את העלויות של הרכיבים. "זוהי דאגה מרכזית בעולם הדור החמישי. המוצרים המילימטריים יקרים מאוד והלקוחות מודאגים מהשאלה כיצד הם יוכלו להשיג מוצרים במחיר סביר עבור פריסת רשתות הדור החמישי שהם מתכננים". זו היתה אחת מהסיבות שהחברה נכנסה לטכנולוגיית אלגל: אלומיניום גאליום ארסנייד (AlGaAs), שהוא חומר המשמש בתוך מבנים של רכיבי גאליום ארסנייד (GaAs).

דגלאס קארלסון, מייקום: "עלות הרכיבים מדאיגה את ספקיות הדור החמישי"
דגלאס קארלסון, מייקום: "עלות הרכיבים מדאיגה את ספקיות הדור החמישי"

לדבריו, המחוייבות של מייקום לפרוייקט היא גדולה מאוד. במסגרת שיתוף הפעולה היא סיפקה לפיבוטל דיודת ואראקטור מבוססת AlGaAs/lGaAs ייעודית לאנטנות של פיבוטל. כיום מותקנת דיודה כזאת בכניסה לכל אלמנט של האנטנה ומגדירה את תכונות הדי-פול. השיטה הזאת נבחרה בזכות היכולת לשנות בקלות את מאפייני הדיודה באמצעות מתח בלבד, ובזכות מהירות התגובה של דיודות ואראקטור, המשמשות כיום בעיקר בהתקני מיתוג מהירים. בהמשך, מייקום פיתחה מגבר הספק ייעודי עבור האנטנה של פיבוטל, והקימה קו ייעוד מיוחד עבורו.

מדוע דווקא ממסר לחלונות?

המוצר הראשון Echo 5G, נמצא כעת בשלבי ניסוי פיילוט כדי לקבל את אישור ה-FCC בארצות הברית. לדברי המנכ"ל דויטש, הבחירה בממסר כמוצר הדגמה ראשוני אינה מקרית: "החזרת תדרי הדור החמישי מחלונות מגיעה עד ל-80% מהאות, ומהווה בעיה גדולה לספקיות שירותי התקשורת. הטכנולוגיה שלנו מספקת ענה לצורך בממסרים שונים שניתן להתקין אותם בכל סביבת התא הסלולרי, כדי להבטיח קליטה לכל הצרכנים. בזכות ההגברה של המערכות האלה, ניתן יהיה להתקין פחות תאים סולאריים. כיום יש בארצות הברית כ-200 אלף תאים סולאריים, ועל-פי ההערכות יהיה צורך ביותר ממיליון תאים כדי לספק שירותי 5G. להפחתת מספק התאים תהיה השפעה גדולה מאוד על היכולת לפרוס את רשתות הדור החמישי".

סמינר 5G של Keysight יתקיים ב-12 במרץ בהרצליה

חברת קיסייט (Keysight Technologies) תקיים ביום ג', 12 במרץ, סמינר טכנולוגי בתחום טכנולוגיות הדור החמישי (5G) שייערך במלון NYX בהרצליה. הסמינר The Path to 5G יוקדש למגמות הטכנולוגיות המרכזיות המתייחסות ליישום של תשתיות תקשורת אלחוטיות בתדרי sub 6GHz ו-mmWave. הסמינר יתחיל ב-09:00 בבוקר ויסתיים ב-16:00 אחר הצהריים.

הארוע יתקיים במתכונת של שני מסלולים: מסלול ניטור רשתות (Network Monitoring) ומסלול איפיון ואמולציה (Channel Characterisation and Emulation). הסמינר ייפתח בסקירה טכנית של טכנולוגיות 5GNR שתינתן על-ידי מנהל תחום התקשורת האלחוטית בחברת קיסייט ישראל, שלומי כהן.

לאחר מכן הארוע יתפצל לשני מסלולים:  מנהל פיתוח המוצרים בקבוצת המדידות האלחוטיות Nemo Wireless Solutions של קיסייט, טימו קמפומאקי, יסקור את הסוגיות המרכזיות בתחום ניטור הרשתות: טיפול בספקטרום התדרים, כיסוי ומסיסדות סריקה, אופטימיזציה של ניצול התדרים, יכולות חדשות והמעבר לענן.

מנהל מוצרים של קבוצת PROPSIM בקיסייט שמרכזה בפינלנד, יאני טולונן, ייתםן סדרת הרצאות במסלול איפיון הערוץ, ובהן: הבנה בסיסית של התנהגות הערוץ, אמולציה של MIMO ועיצוב אלומה (Beamforming), דרישות ובצועים ממערכות gNodeB, תקשורת במתכונת MESH ולוויינים ותקשורת בין כלי-רכב.

הסמינר מיועד למהנדסי תקשורת ו-RF, ארכיטקטים, מנהלי פרוייקטים, אנשי אלגוריתמים עבור ערוצי תקשורת ומעבדי DSP, חוקרים ויועצים טכנולוגיים. ההשתתפות היא ללא תשלום אולם דורשת הרשמה מראש.

למידע נוסף והרשמה: The Path to 5G

קפיצת הדרך של הדור החמישי מייצרת אתגרים וסימני שאלה

מאת: שלומי כהן, מנהל לקוחות ומומחה סלולר בקבוצת הטלקומוניקציה, Keysight Technologies Israel

בשנים האחרונות אנחנו רואים שבכל 10 שנים נדרשת טכנולוגיית תקשורת חדשה כדי לתמוך בדרישות צריכת הנתונים הגוברת. כך קרה בשנות 2000 כשהוצגה טכנולוגית הדור השלישי (3G) וכך קרה בשנת 2010 כשהוצגה טכנולוגיית הדור הרביעי (LTE). בשני המקרים האלה הטכנולוגיות החדשות היו פיתוח של טכנולוגיה קיימת (אבולוציה), ולא חשיבה מחדש.

בשנים האחרונות אנחנו רואים שינוי דרמטי במידע העובר ברשתות התקשורת: טכנולוגיות תעופתיות נכנסות לכלי-רכב (מיחשוב, מכ"ם וסנסורים נוספים) כדי לאפשר נהיגה אוטונומית הדורשת קבלת החלטות בזמן אמת. שידורי הווידאו עוברים לאיכויות של אולטרא רזולוציה, איכות המצלמות עולה ועמה גודל הקבצים המשודרים וקצב השידור והקליטה.

חשיבה מחדש על כל בעיית התקשורת

בנוסף, הצמיחה בכמות המכשירים המחוברים לרשת באמצעות האינטרנט של הדברים (IoT) דורשת משאבי רשת מיוחדים, וכמובן כוחות ההצלה וביטחון המדינה מרחיבים את השימוש בתשתיות הרשת לפעילות שוטפת או אירועים חריגים. כדי לתמוך בכל המודלים הללו נדרשה חשיבה מחדש על מבנה הרשת ומבנה הערוצים הפיזיים. התעשייה זנחה את גישת האבולוציה לטובת חשיבה מחדש: 5G New Radio.

אז מה חדש בדור החמישי? בעצם הכל. לטובת הקצאת רוחב פס גדול הוקצו שני ערוצים מקסימליים, 100MHz לתחום התדרים הראשון של עד 6GHz (כיום הרשתות פועלות בתחום תדרים של עד 2.1GHz ברוחבי פס של 20MHz), והוקצה תחום נוסף ברוחב של 400MHz לתחום התדרים השני של גלים מילימטריים בתדר של 28GHz ומעלה. בנוסף, ניתן לצרף את פרוסות ה-400MHz כדי ליצור רוחבי פס עצומים של עד 1.2GHz – פי 50 יותר מהקיים היום, ולהעביר נתונים בקצב יעד של עד 100Gbps.

בנוסף, צומצם זמן ההשהייה או זמן השידור המינימלי צומצם פי עשרה: מ-10ms בדור הרביעי ל-1ms בדור החמישי, לטובת העברת נתונים ותיקוני הערוץ במהירות גבוהה יותר ועבור יישומים החלטות מהירות כגון מכונית, רחפנים ומערכות רובוטיות ותעשייתיות.

נומרולוגיה ללא מטאפיסיקה

מערך התמיכה במגוון מתארי תדר ואפליקציות בעזרת הפרדת תת-ערוצים נקרא נומרולוגיה. מרווח הפרדת התת-ערוצים בדור הרביעי הוא קבוע (15KHz) ורוחב הפס קבוע ועומד על 20MHz. בדור החמישי יחסית לתחום התדרים הפרדת התת-ערוצים משתנה בכפולות של 2*15KHz, כך שההפרדה בתחום תדר הראשון הינה 15KHz ו-30KHz, ובתחום התדרים השני היא 60KHz ו-120KHz בהתאמה. הדבר מאפשר לשנות את כמות הסימבולים המשודרים ואורכם, ולהתגבר על בעיות רעש פאזה בתחום התדרים השני.

השפעת הנומרולוגיה השונה על כמות הסימבולים בפרק זמן קבוע של 0.5 מילי שניה: 15 ו-30 קילוהרץ לתחום התדר הראשון המאפשר לשדר 7 או 14 שני סימבולים, 60 ו-120 קילוהרץ לתחום התדר השני המאפשר לשדר 28 או 56 סימבולים בו-זמנית

דמיון למכ"ם Beam Forming

כדי לייעל את השידורים, הוחלט למקד את שידורי תחנות הבסיס וציוד קצה ולא לשדרם באונה קבועה של 120 מעלות (שלושה סקטורים). זאת בדומה למכ"ם מערכי פאזה שטוחים הסורקים את הזירה ללא צורך לסובב את האנטנה, בעזרת הסחת פאזה ויצירת אלומה צרה. ככל שתחום התדר גבוה יותר, כך האלמנטים קטנים ועמם רוחב האלומה וכמות האלומות המשודרות גדל.

הדבר דורש טכניקות מורכבות של שידור בלוקים של מידע בכל אלומה, החל מארבע אלומות בתדרים הנמוכים ועד 64 אלומות בתחום התדרים הגבוהים. בלוקים כוללים מסרים לגבי הרשת ומספר האלומה, כך שציוד הקצה יודע מתי להתפרץ ולשדר בקשת התחברות לאלומה ספציפית.

היות ובתחום התדרים השני גודל האנטנה קטן במיוחד ומספר האלמנטים שבה הוא גדול, ניתן להשתמש במספר רב של אלומות בו-זמנית למספר ציודי קצה, ולנצל את התכונה הזו לשיפור השידור והקליטה של תחנת הבסיס באמצעות טכניקת MIMO (ריבוי אנטנות כניסה וריבוי אנטנות יציאה). בדור החמישי משתמשים בתכונה הזו בצורה מאסיבית: מספר רב של ציודי קצה משדרים על אלומות שונות בו-זמנית, והדבר מסייע בשידורים שיש בהם קשר עין ובשידורים המגיעים ממקורות ללא קשר עין.

שידור בלוק סינכרון בכל אלומה באופן שבו כל אלומה מכוונת לזוית ספציפית לכיסוי אזור גיאוגרפי. הציוד קצה יגיב בשידור PRACH על האלומה החזקה על ציר הזמן. כמות האלומות קשורה לנומרולוגיה הנבחרת
שידור בלוק סינכרון בכל אלומה באופן שבו כל אלומה מכוונת לזוית ספציפית לכיסוי אזור גיאוגרפי. הציוד קצה יגיב בשידור PRACH על האלומה החזקה על ציר הזמן. כמות האלומות קשורה לנומרולוגיה הנבחרת

 

גם ברמת התשתית הוחלט להעניק חופש במימוש תחנות בסיס, במטרה להשיג גמישות מקסימלית והורדת עלויות. המודם והפרוטוקול הועברו למקום מרכזי. ראש הרדיו נשאר מרוחק על ראש התורן, הפרוטוקול עובר על תיקשורת ייעודית פתוחה לכלל יצרני הרשתות, הדבר מוביל לחיסכון עצום בהוצאות הקירור ותחזוקת חדרי תקשורת. השיטה הזו מאפשרת לספקי התקשורת לנהל את המשאבים בצורה חכמה ויעילה יותר, בהתאם לתנועת הלקוחות ברשת.

פריסה מדורגת

גירסת התקן (Standard) העדכנית הראשונה המוגדרת כדור החמישי הינה גירסה 15 של איגוד ה-3GPP שבה הוגדרו הערוצים הפיזיים, הפרוטוקולים וצורת העבודה בסביבת רשתות הדור הרביעי. שם גם מפורטות שבע תצורות שונות של פריסת רשתות הדור החמישי בצורה עצמאית או בתלות ברשת העוגן בדור הרביעי. השלב הראשון תהיה פריסה לא עצמאית (Non Stand Alone) שבה תעבור תעבורת האיתותים על רשת הדור הרביעי, כאשר הנתנונים יעברו כל-גבי רשת הדור החמישי. כלומר, בפועל תהיה הדדיות בין הרשתות שתאפשר פריסה הדרגתית ללא פגיעה ברמת השרות ללקוחות, ובכדי להקל על המפעילות לקיים מדיניות הוצאה מבוקרת. בגירסה ה-16 של התקן יתוארו מעברים בין טכנולוגיות ופריסת Stand Alone עצמאית לגמרי .

הדור הרביעי נשאר רלוונטי

ראוי לזכור שגם מההיבט הטכנולוגי יש עדיין הרבה סימני שאלה מסביב לדור החמישי. השימוש בגלים מילימטריים הוא חדש בתחום התיקשורת הניידת ומעולם לא נפרסה רשת מילימטרית בצורה מסחרית למיליוני לקוחות. גלים מילימטריים אינם חודרים קירות וכל שינוי במזג האויר (בעיקר במקומות גשומים) מגלם בתוכו תופעות שלא ניצפו או נוסו. הפריסה של תחנות הבסיס אמורה להיות מאסיבית בכדי לאפשר שימוש ברוחבי הפס הגבוהים. היות וקשר עין הינו אופטימלי, יש צורך להציב תחנות בסיס במרחקים קטנים, זאת בשעה שבתדרים הנמוכים גודל האנטנות יהיה גדול מאוד ובעייתי להתקנה.

במקביל, ראוי לזכור שטכנולוגיית הדור הרביעי משתפרת מאוד ומציעה פיתרונות בקצבי נתונים הקרובים ל-1Gbps ומתן מענה לאינטרנט של הדברים. רשתות הדור הרביעי ימשיכו להתקיים במקומות שבהם לא נדרשות תכונות הדור החמישי ושבהם אין מגבלה בזמינות הספקטרום: ניתן לצרף רצועות תדר במידה וישנן, ולקבל קצבים גבוהים. ניתן גם לחבר כמות גדולה של התקני IoT כגון CAT-M ו-NB-IoT. מכאן שיש לצפות להמשיך ולראות שידרוגים של רשתות הדור הרביעי גם בשנים הבאות.

אולם המעבר לרשתות הדור החמישי הוא בלתי נמנע: מאפייני השימוש החדשים דורשים יכולות שהדור הרביעי מתקשה לספק, עלויות ההפעלה של רשתות הדור החמישי נמוכות יותר בטווח ארוך: ותחנות הבסיס יהיו קטנות ולא יזדקקו קרון קשר,כלומר לא צריך לשכור אתרים יקרים, אין כמעט עלויות קירור וכמעט שאין צורך בביצוע תחזוקה ותיקון תקלות.

אתגרי הבדיקה של הדור החמישי

בתחום האלגוריתמיקה של המודם יש מורכבות עצומה בניהול הנומרולוגיות השונות ובזמני התשדורות הקצרים הדורשים מהירות עיבוד גבוהה תוך החלטות ב-125 מיקרו שניה בסלוטים קצרים. ניהול האונות מהווה נדבך מורכב בתצורות שונות ומורכבות הן במקלט והן במשדר. ניתן להדוק מורכבויות אלה בעזרת תוכנות סימולציה ADS ו-SystemVue, ברמת מערכת וברמת הרכיב.

מערך בדיקה לבחינת בחירת אונה בסביבה מסומלצת, הן בערוץ היורד והן בערוץ העולה. בצד שמאל ישנה תחנת הבסיס ובצד ימין ציוד הקצה. במרכז נמצא מדמה הערוצים F64
מערך בדיקה לבחינת בחירת אונה בסביבה מסומלצת, הן בערוץ היורד והן בערוץ העולה. בצד שמאל ישנה תחנת הבסיס ובצד ימין ציוד הקצה. במרכז נמצא מדמה הערוצים F64

תכנון המעגל מתמודד עם קוי תיקשורת מהירים המתחברים למצלמות ולמסכים ולרכיבי המעגל השונים בתקנים כגון DDR ו-MIPI, כדי לתמוך במהירויות הגבוהות של המודם והמעבד. כאן צריך לבדוק את איכות האותות החשמליים ואת תקינות הפרוטוקולים בעזרת אוסילוסקופים מהירים ומחוללי אותות המצויידים בתוכנות ייעודיות לבדיקת התקנים.

לפני שמטעינים את הפרוטוקול, יש לבדוק את כל התהליכים בשידור ובקליטה עוד לפני שמחברים את המודם לרכיב השידור/קליטה RFIC.  עושים זאת בעזרת מדמה תחנת בסיס ומדמה רבוי ערוצים UXM  ו-Channel Emulator F64, בשלב ראשון בחיבור דיגיטלי IQ ולאחר מכן דרך ערוצי ה-IF, כדי לבדוק שכל הערוצים מתנהגים על פי הנדרש בתקן.

לאחר הטענת תוכנת הפרוטוקול, בודקים את התהליכים השלמים בחיבור לשיכבה הפיזית ואת קצב העברת הנתונים. כאן יש צורך באופטימיזציה של הקוד ושל הערוצים הפיזיים למיצוי מקסימלי של המוצר. בשלב הבא מגיע אתגר שבו התעשיה עדיין לא נתקלה: עבודה בגלים מילימטרים ובדיקת ההתנהגיות בריבוי אלומות והפרעות. היות ואין אפשרות לבצע חיבור ישיר בין ציוד המדידה לציוד הנבדק (הרכיבים קטנים ורגישים לניחות) הבדיקות מבוצעות תוך שידור אנטנות לאנטנות בתאים מבודדי רעש.

מהי הנוסחה הנכונה?

בשלב הזה ניתן להשתמש במגוון פתרונות: למשל כיול האלומה בשדה רחוק על-ידי הכפלת המרחק עם מראה, וביצוע הבדיקות בתא מרובה זוגות אנטנות (VH) לטובת בדיקת כל תכונות הציוד, בדומה לעולם האמיתי שבו משתמשים בטכניקת Massive MIMO ו-BeamForming. השלב הבא הוא שלב הייצור, שבו גובר הלחץ למצוא את הנוסחה הנכונה בין מחיר הציוד וזמן הייצור,גם כאן קיסייט מנצלת ידע קיים שנרכש בייצור מוצרים בתחום ה-60 גיגה הרץ של רכיבי WiGig, שהוסב לייצור מוצרי 5G בעלויות נמוכות.

עבור שלבי פריסת הרשת מציעה קיסייט כלי תיכנון וכלי ניטור מסדרת NEMO, שבהקלטות המבוצעות בה ניתן גם לבצע נסיעות וירטואליות (VDT) ולשחזר במעבדה את העולם האמיתי, כדי לבצע אופטימיזציה גם לציוד הקצה וגם לנתוני הרשת. רשתות הדור החמישי חשופות לאותן בעיות עומס ובטיחות המאפיינות את כל רשתות האינטרנט. בכדי לבחון את כלל "חיות הרשת" ותוכנות ההגנה, חברת קיסייט מציעה בדיקות עומסים של מנויים רבים ותעבורת נתונים בעזרת הפתרונות של IXIA שבעזרתם ניתן לחזות ולשפר את תעבורת האיתותים והמידע בקווי התמסורת.

חברת Keysight Technologies מספקת פתרונות בדיקה ומדידה משלב הפיתוח ועד שלב הפריסה, מאותות DC ועד גלים מילימטריים, כולל ניתוח אותות דיגיטלים ובדיקות פרוטוקול לקבלת הסמכה.