לוויינים

גילת פתחה את 2024 עם הצלחות אסטרטגיות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מסוף DKET 3421 שגילת תספק למשרד הביטחון האמריקאי

חברת גילת (Gilat Satellite Networks) מפתח תקווה פתחה את שנת 2024 בסדרת זכיות והזמנות, המרמזות שתחזית הצמיחה שלה צפויה ככל הנראה להתממש. החברה נסחרת בנסד"ק ובבורסה של תל אביב לפי שווי חברה של כ-1.16 מיליארד שקל. בשנת 2023 צמחו מכירותיה בכ-11% והסתכמו בכ-266 מיליון דולר. בנובמבר 2023 היא השלימה את רכישת חברת DataPath מג'ורג'יה, ארה"ב, הממוקדת באספקת פתרונות תקשורת מאובטחים עבור משרד ההגנה האמריקאי (DoD), שהוא הלקוח העיקרי שלה. החברה פירסמה תחזית צמיחה של כ-18% לשנת 2024, ומצפה שמכירותיה יסתכמו בכ-305-325 מיליון דולר.

היום (ג') היא הודיעה שהחברה הבת DataPath זכתה בחוזה בהיקף של 12 מיליון דולר מצבא ארה"ב עבור תוכנית קישוריות לוויינית בכל זמן ובכל מקום. במסגרת החוזה היא תספק מגברי מצב מוצק מדגם 50W Ka SSPA, של החברה הבת האמריקאית הנוספת שלה, Wavestream. בשבוע שעבר קיבלה DataPath הזמנה נוספת ממשרד הביטחון האמריקאי, בהיקף של כ-5 מיליון דולר, לאספקת מסופי תקשורת לווייניים מדגם DKET 3421. מדובר במסוף מרובה רשתות נייד במשקל של כ-2,300 ק"ג, שניתן לשנע באמצעות מלגזה ולהביא אותו לכל מקום בעולם כדי להקים רשת תקשורת לוויינית מלאה בתוך כשלוש שעות.

אסטרטגיית Non-Terrestrial Networks (NTN)

לשתי ההכרזות האלו יש חשיבות אסטרטגית, מכיוון שהחברה הגדירה את השוק הביטחוני האמריקאי כשוק יעד חשוב (ולכן גם רכשה את DataPath). גם לדיווח מאתמול, שלפיו החברה קיבלה מספקיות שירותי לוויין הזמנות מצטברות בהיקף של יותר מ-13 מיליון דולר לאספקת פלטפורמות SkyEdge IV, יש חשיבות אסטרטגית. מדובר בפתרון חדש יחסית שהושק בתחילת 2022 לאחר שלוש שנות פיתוח. הוא מיועד לספק מענה למה שהחברה מכנה בשם "עידן הרשתות האלסטיות" (Elastix Era of satellite communication), המבוסס על שימוש בלוויינים במסלולים רבים (GEO, MEO ו-LEO), לוויינים מוגדרי תוכנה (Software Defined Satellite), לווייני קיבולת גבוהה (HTS) מערכת ניהול מבוססת ענן ויכולת גישה גמישה, הפותחת את הרשת גם בפני יישומים חדשים דוגמת IoT, תחבורה חכמה ו-5G.

היישומים האחרונים ברשימה מייצגים את שוק היעד החדש שהחברה תתמקד בו בשנים הבאות: 5G NTN. מדובר ברשתות לווייניות אשר מצד אחד כוללות קישוריות ישירה בין לווייני התקשורת מכל הסוגים, ומהצד השני מחוברת אל הרשתות הסלולריות הנמצאות על הקרקע. באופן כזה, כל אבזר 5G מקבל גישה ישירה גם אל תקשורת לוויינית. סמנכ"ל טכנולוגיות ראשי בגילת, דובי ליבר, הסביר שפלטפורמת SkyEdge IV תוכננה שבאופן שהיא תאפשר מעבר חלק ביותר ל-5G NTN. מדובר בשוק המצוי בשלבי ההתפתחות הראשונים שלו. להערכת חברת המחקר Markets and Markets, השוק הזה מציג צמיחה שנתית של כ-41% וצפויה להגיע להיקף של כ-28.5 מיליארד דולר בשנת 2028, בהשוואה לכ-4.2 מיליארד דלר בשנת 2023. 

אסטרוסקייל תספק לצבא ארה"ב לוויין לתידלוק לוויינים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: דמייה של לוויין התידלוק APS-R

חברת אסטרוסקייל (Astroscale), המפתחת לווייני-שירות לפינוי אשפת חלל והארכת חיי לוויינים ארה״ב, תספק לחיל החלל האמריקאי (USSF) לוויין ייעודי לתדלוק לוויינים בחלל, אשר הגיעו למצב שבו אזל הדלק לרקטות הייצוב במסלול. היקף העיסקה: 25.5 מיליון דולר. הדגם הראשום של הלוויין, APS-R, יסופק לצבא ארה"ב בשנת 2026. חברת אסטרוקייל שמרכזה ביפן, פעילה מישראל, ארה״ב, יפן, סינגפור ובריטניה.

הפעילות של אטרוסקייל ישראל מבוססת על חברת Effective Space Solutions הישראלית שנירכשה על-ידה ביוני 2020. אפקטיב ספייס פיתחה מיקרו-לוויין בשם Space Drone, אשר מספק שירותי הארכת חיים ללווייני תקשורת המצויים במסלול גיאו-סינכרוני בגובה של 36,000 ק”מ. אורך החיים של לווייני תקשורת מוגבל בעיקר על-ידי כמות הדלק המצויה במיכליהם. מנכ"ל אסטרוסקייל ישראל, אופיר עזריאל, אמר שהחברה נחשבת לחלוצה בתחום זה. "הביקוש לפתרונות שלנו עולה וההיערכות בישראל היא בהתאם". בין השאר, החברה חנכה בישראל בשנת 2022 חנכה החברה בתל אביב מעבדה חדשה לראייה ממוחשבת וחדר נקי לתכנון מכני, ייצור והרכבה של מערכות חלל.

נשיא ומנכ"ל אסטרוסקייל ארה״ב, רון לופז, אמר שלוויין APS-R יעביר דלק חללי מסוג הידרזין לחללית ׳הלקוח׳, במקום שזו תצטרך לתמרן לכיוון אתר תדלוק, מהלך שיאפשר את המשך פעילותה ללא הפרעה. לדבריו, הפרוייקט ממומן באמצעות שותפות ציבורית-פרטית: בנוסף לסכום של 25.5 מיליון דולר המגיעים מ-USSF, עוד כ-12 מיליון דולר יסופקו על-ידי אסטרוסקייל ארה״ב ושותפים וספקים של החברה. "המחויבות שלנו לקידום קיימות וניידות בחלל היא בלתי מעורערת. ביחד עם צבא ארה״ב אנחנו מעצבים את עתיד השירות במסלול החללי, ומגדילים משמעותית את טווח ההגעה של לוויינים".

בחודש אוקטובר סיימה אסטרוסקייל את תהליך הגדרת המיפרט של לוויין לסילוק פסולת חלל אשר בוצע ביחד עם סוכנות החלל הבריטית. הפרוייקט מבוסס על זרוע רובוטית המותקנת על-גבי לוויין אסטרוסקייל לאיסוף וסילוק פסולת חלל. הוא מתבצע בשיתוף פעולה עם סוכנויות החלל של אירופה ועם חברת OneWeb, המפעילה קונסטלציה של לווייני תקשורת נמוכי מסלול (LEO). היעד הוא לשגר את הלוויין ולהתחיל במשימת הניקוי כבר בשנת 2025.

תע"א הכניסה את SatGuard לקו ייצור לוויינים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: ננו לוויין בגודל 3U מתוצרת התעשייה האווירית

התעשייה האווירית (IAI) גילתה לאחרונה שהיא פיתחה תוכנת ניטור ומעקב אחר בריאות מערכות הלוויין בשם SatGuard. המערכת מבוססת על בינה מלאכותית ואוספת מידע על הלוויין המגיע מהרבה מאוד מקורות לאורך כל אורך חייו. היא מנתחת את המידע ומחפשת תופעות בלתי שגרתיות ולא צפויות. המידע הזה משמש לצורך ניטור לוויינים חדשים הנכנסים לשימוש, באופן המאפשר לחזות מראש התפתחות תקלות בלוויין, לעתים לפני התרחשותן.

מערכות ניטור וחיזוי (Health and Usage Monitoring – HUMS ) מוכרות שנים רבות. הן מבוססות על כמויות קטנות יחסית של נתונים הנאספים מהחיישני המערכות המכניות. אולם החברה החליטה לשנות גישה ובשנת 2019 כאשר הקימה צוות של מומחי בינה מלאכותית בתוך חטיבת טילים וחלל של החברה, במטרה לפתח כלי המבוסס על ניתוח כל המידע לסוגיו המגיע מהלוויין. הבדיקות הראשונות של המערכת בוצעו במסגרת הפיתוח של מכלולים בודדים על-גבי כמויות קטנות יחסית של נתונים.

שני צוותים התחרו, מי ניצח?

במהלך מבחני ההיתכנות הראשונים האלה, המערכת אספה מידע מכלי פיתוח, מכשירי הייצור, מעבדות הבדיקה ומניסויי התפעול של המערכות שנבדקו. לאחר השלב הזה הוחלט להפעיל את המערכת על-גבי לוויין. שלם. צוות הפיתוח התבקש לסייע למערך בקרת הלוויינים של התעשייה האווירית להעריך את ביצועיו של לוויין שהתגלו תופעות בלתי צפויות במסלול ההקפה שלו.

הבדיקה בוצעה באמצעות שני חוותים במקביל: צוות ראשון ניתח את הנתונים בצורה המקובלת בתחום ניתוח ובקרת המערכות. הצוות השני השתשמ בתוכנת הבינה המלאכותית והתייחס אל המידע כולו כאל "קופסא שחורה", והוסיף אליו נתונים שלא נחשבו קשורים למערכת, כמו למשל התפרצויות שמש, קרינה, מסלולי כוכבים ועוד. שני הצוותים גילו את שורש הבעיה, אולם צוות הבינה המלאכותית סיפק גם המלצות כיצד למנוע תופעה דומה בעתיד.

מקור הכנסות חדש

בעקבות הארוע הזה הוחלט לשלב את המערכת בקווי ייצור הלוויינים, כדי לאסוף כל פיסת מידע אפשרית. כיום אוספת מערכת SatGuard מקווי הייצור של תת המערכות ומקו האינטגרציה של התעשייה האווירית ואוספת את כל המידע המצטבר בבדיקות השונות, כולל בדיקות תא הוואקום (vacuum chamber). המידע הזה ישמש את המערכת לעקוב אחר פעילות הלוויין בחלל. החברה מסרה שבשלב הנוכחי הצוות מפתח את הכלי עבור שימושה הבלעדי של החברה, "אולם הכוונה היא להציע את היכולות האלה במתכונת של שירות ללקוחות החברה".

אימג'סאט שיגרה את הלוויין Runner

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: לוויינים שונים מועמסים על חרטום המשגר פאלקון 9, בהם הלוויין Runner-1 (משמאל)

חברת אימג’סאט (ImageSat International – ISI) מאור יהודה שיגרה היום (ג') לפנות בוקר לחלל את הלוויין Runner-1 על–גבי משגר פאלקון 9 של חברת SpaceX, מאתר השיגור שבבסיס חיל החלל האמריקאי ונדנברג בקליפורניה. לפני הצהריים החברה דיווחה שהשיגור עבר בהצלחה: הלוויין נכנס למסלול הקפה מסביב לכדור הארץ והחל לשדר נתונים. 

כעת הוא נכנס לסדרה של בדיקות תקינות ורמת ביצועים אשר צפויה להימשך מספר חודשים. עם השלמתן הוא יתחיל לספק שירותים עבור צ'ילה. הלוויין פותח בשיתוף פעולה עם חברת Terran Orbital האמריקאית, ומבוסס על פלטפורמה חללית של Terran Orbital ומטעד ומערכת ניהול משימה אלקטרו-אופטית של ISI. 

מדובר בלוויין הראשון במשפחת לוויינים במשקל ועלות נמוכים יחסית, אשר מספקים שכבת שירות נוספת מעבר ללווייני תצפית גדולים. לווייני Runner מיועדים לניטור תשתיות, אסונות טבע, שינויי אקלים, ארועים בטחוניים וכדומה. הלוויינים מספקים יכולות צילום בצבע ומולטי-ספקטרלי של רצועות ברוחב 5.5 ק"מ וברזולוציה של 70 ס"מ. השיגור נעשה במסגרת תוכנית החלל הלאומית של צ'ילה, שבה זכתה ISI לאחר מכרז בינלאומי. בשנים הקרובות היא תספק לצ'ילה שני לווייני Runner נוספים.

אימג'סאט מפתחת לוויין הדגמה להצללת כדוה"א

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אימג’סאט (ImageSat International – ISI) מאור יהודה נכנסת לפרוייקט פיתוח של לוויין הדגמה שנועד להתמודד עם בעיית התחממות האקלים. הלוויין יבדוק את ההיתכנות של הצבת מפרשי הצללה בין השמש ובין כדור הארץ, אשר עשויים להוריד את הטמפרטורה הממוצעת בכ-1.5 מעלות צלסיוס. הפרוייקט יתבצע בשיתוף פעולה עם מכון אשר לחקר החלל בטכניון בראשות פרופ׳ יורם רוזן, ועם המרכז לטכנולוגיות חלל של איחוד האמירויות (NSSTC) הפועל מאוניברסיטת איחוד האמירויות (UAE University). לאחרונה נחתם הסכם שיתוף הפעולה לביצוע הפרוייקט, וכעת השותפים נמצאים בתהליך גיוס שותפים נוספים.

הטכנולוג הראשי של חברת אימג'סאט, דורון שטרמן, סיפר ל-Techtime שהמטרה היא לשגר את לוויין ההדגמה בתוך 3-4 שנים. היקף הפרוייקט צפוי להסתכם בכמה עשרות מיליוני דולרים. במסגרת זאת החברה תפתח לוויין במשקל של כמה מאות ק"ג, אשר יוצב בנקודה קבועה במרחק של 1.5 מיליון ק"מ מכדור הארץ. במיקום הזה הוא יפרוש יריעה רחבה שנועדה לעצור חלק מקרינת השמש המגיעה אל כדור הארץ. מדובר ברעיון שהועלה במכון אשר בטכניון.

שמשייה בחלל

המטרה היא למקם את הלוויין בנקודת Lagrange הראשונה שבין כדור הארץ והשמש. נקודות לגרנג' מאופיינות בשיווי משקל גרביטציוני המאפשר לשמור על מיקום קבוע ביחס לשמש ולכדור הארץ. הנקודה הראשונה נמצאת במרחק של 1.5 מיליון קילומטר מכדור הארץ ובמרחק של 150 מיליון קילומטר מהשמש. שטרמן: "נקודת לגרנג' הראשונה אינה יציבה, ולכן יהיה צורך בהשקעת אנרגיה כדי לשמור את הלוויין במקומו. הרעיון שלנו הוא שנבצע את הדבר באמצעות שליטה במפרש עצמו, אשר הטייה שלו תאפשר לנו לנוע מסביב לנקודת לגרנג' (ברמת דיוק של 12,500 ק"מ).

"כדי שהרעיון יהיה יעיל, יש צורך במפרש מאוד גדול, או שהמערכת תהיה מורכבת מהרבה לוויינים בעלי מפרשים קטנים. אנחנו בוחנים שיטות פריסה שונות ושיטות הצללה שונות. אחד מהרעיונות שאנחנו בוחנים, למשל, הוא שימוש בתכונות האלקטרומגנטיות של החומר כדי לשלוט על כמות הקרינה העוברת דרך המפרש, ועל-ידי כך שליטה ברמת ההצללה. הלוויין המדגים יאפשר לנו לבחון טכנולוגיות שליטה במפרש, לימוד התכונות האופטיות, ייצוב הלוויין באמצעים פאסיביים ועוד".

חברה בתהליך שינוי אסטרטגי

הלוויין יגיע למיקומו בהדרגה: "כיום אין טילים המגיעים ישירות לנקודה הזאת, אבל יש משגרים המסוגלים להכניס את הלוויין למסלול הקפה אליפטי אשר יאפשר לו לטפס בהדרגה אל אתר היעד, בדומה לאופן שבו מגיעים כיום אל הירח". לדבריו, אחד מהיעדים של פרוייקט ההדגמה הוא בירור הסוגיות הרגולטוריות הבינלאומיות. "כיום אין רגולציה האומרת שאסור לשנות את הטמפרטורה של כדור הארץ. אבל ברור לנו שתהיה חייבת להיכתב רגולציה כזו, ושפרוייקט בסדר גודל משמעותי יצטרך להתבצע באמצעות שיתוף פעולה בינלאומי רחב-היקף".

חברת אימג'סאט מוכרת בעיקר כספקית פתרונות מודיעין מהחלל, המבוססים בעיקר על לווייני התצפית ממשפחת Eros מתוצרת התעשייה האווירית. בחמש השנים האחרונות החברה נכנסה לתחום הפיתוח והייצור של לוויינים מתוצרתה, דוגמת הלוויין Knight, הנחשב לאחד מהלוויינים הצבאיים הזעירים הראשונים בתעשייה. הוא שוקל 180 ק"ג בלבד ומצלם רצועות סריקה ברוחב של 4 קילומטר וברזולציה של 50 ס"מ באור יום (אורך גל 400-670 ננומטר) ובלילה בתדרי SWIR (אורך גל 900-1700 ננומטר). החברה גם פיתחה את הלוויין Runner, אשר נבנה על-ידי חברת Tyvak האמריקאית. הוא מספק תמונות ברזולוציה של 70 ס"מ באורכי גל של 400-670 ננומטר. רצועת הסריקה שלו היא ברוחב של 5.6 ק"מ, והוא שוקל 86 ק"ג בלבד.

הלוויין Eros C3 נכנס למסלול והחל לשדר נתונים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

הלוויין Eros C3 של חברת אימאג'סאט (Imagesat) נכנס למסלול הקפת כדור הארץ והחל לשדר נתונים. החברה דיווחה שהוא נכנס כעת לתהליך בדיקות בתעשייה האווירית, שיימשך מספר חודשים. רק לאחר סיומן הוא ייכנס לפעילות מסחרית. הלוויין משתייך למשפחת לווייני התצפית מסדרת OPTSAT 3000 המפותחים ומיוצרים בתעשייה האווירית בלוד, וכולל מצלמה אופטית מולטי-ספקטרלית מתוצרת אלביט מערכות. הלוויין שוגר לחלל על-ידי משגר פאלקון 9 של חברת SpaceX.

להערכת החברה, זהו אחד משלושת הלווינים המסחריים בעלי היכולות המתקדמות בעולם. הוא שוקל 400 ק"ג ומטעד הצילום שלו מכסה את טווח אורכי הגל 450-900 ננומטר. מצלמת הבסיס מספקת ללקוחות צילומים ברזולוציה של כ-30 ס"מ בלבד והמצלמה המולטי ספקטרלית מספקת צילומים ברזולוציה של 60 ס"מ. החברה מספקת באמצעותו שירות מיוחד בשם Direct Access.

שירות פרטי ללקוחות צבאיים

השירות הזה מאפשר ללקוח לקבל את התמונות אל טרמינלים קטנים המצויים בשטח. במסגרתו, הלקוח מקבל גישה בלעדית וישירה ללוויין מעל תא שטח מוגדר. היא מאפשרת ביצוע של כל שלבי המשימה באופן עצמאי ודיסקרטי: החל משלב תכנון משימת הצילום, דרך טעינת תכנית המשימה ללוויין מתחנת שליטה של הלקוח, ועד עיבוד וניתוח תוצרי הלוויין בצורה ישירה בתחנת קרקע ייעודית שהחברה מוכרת ללקוח. שירות מסוג זה מסופק בדרך-כלל ללקוחות בתחום הצבאי במסגרת התקשרות רב-שנתית.

חברת אימאג'סאט נסחרת בבורסה בתל אביב לי שווי שוק של כ-962 מיליון שקל. החברה נכנסה לבורסה בחודש פברואר 2022 כדי לגייס כ-100 מיליון דולר עבור שלושה פרוייקטים מרכזיים: 30 מיליון דולר למימון הלוויין Eros C3, עוד 30 מיליון דולר למימון לוויין הצילום הבא, אשר צפוי להיות Eros C4 ועוד 40 מיליון דולר עבור פרוייקט חדש של החברה: מערך לווייני Global Eye, שהם לוויינים קטנים ממשפחה חדשה של מיקרו-לווייני תצפית: Runner, Knight ו-Sprinter, אשר ינוהלו ממרכז בקרה חדש (ClearSky) ויפיקו מידע באמצעות תוכנת האנליטיקס GeoImpact.

הלוויין Eros C3 בחדר האינטגרציה בתעשייה האווירית, לפני העברתו לאתר השיגור
הלוויין Eros C3 בחדר האינטגרציה בתעשייה האווירית, לפני העברתו לאתר השיגור

אופיר עזריאל מחליף את אריה הלזבנד בניהול אסטרוסקייל ישראל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: אופיר עזריאל (מימין) ואריה הלזבנד. צילום: עמי ארליך 

אופיר עזריאל מונה לתפקיד מנכ״ל חברת אסטרוסקייל ישראל (Astroscale) במקומו של אריה הלזבנד, אשר הודיע על פרישתו. הלזבנד ימשיך לשמש כיועץ בכיר לחברה העולמית. חברת אסטרוסקייל היפנית מפתחת לווייני-שירות לפינוי אשפת חלל והארכת חיי לוויינים. היא הוקמה בשנת 2013 ומפתחת לוויינים לפינוי אשפת חלל, כמו חלקי טילים, חלקי לוויינים וחלקי ציוד שנשלח לחלל. החלקים האלה ממשיכים להקיף את כדור הארץ ומסכנים תוכניות חלל חדשות. לווייני החברה נצמדים אל הלוויין שיצא מכלל שירות באמצעות מגנטים, ומסיטים אותו ממסלולו. בחודש מרץ 2021 שיגרה אסטרוסקייל לחלל לוויין ראשון לפינוי פסולת, ELSA-d, שנועד להדגים את הטכנולוגיה. החברה נערכת לספק את השירות לממשלות ולחברות חלל פרטיות החל משנת 2025.

הפעילות של אטרוסקייל ישראל מבוססת על חברת Effective Space Solutions הישראלית, שנירכשה על-ידה ביוני 2020. אפקטיב ספייס פיתחה מיקרו-לוויין בשם Space Drone, אשר מספק שירותי הארכת חיים ללווייני תקשורת המצויים במסלול גיאו-סינכרוני בגובה של 36,000 ק”מ. אורך החיים של לווייני תקשורת מוגבל על-ידי כמות הדלק המצוי במיכליהם. הלוויין של ESS מיועד לגשת אל לווייני תקשורת בשלהי תקופת החיים שלהם, ולבצע פעילות שתאריך את חייהם, למשל אספקת דלק המייתרת במקרים רבים את הצורך לשגר לוויין חדש. בחודש שעבר היא חנכה בתל אביב חדר נקי לייצור והרכבת מערכות חלל, ומעבדה רובוטית אשר תשמש לפיתוח ובדיקת אלגוריתמים לאיתור אובייקטים בחלל והיצמדות אליהם.

גיוס עובדים נוספים

אסטרוסקייל ישראל מעסיקה כ-40 עובדים ומתכננת לגייס עובדים נוספים במסגרת איוש המעבדות החדשות. אריה הלזבנד הוא המנהל לשעבר של מפעל מבת חלל בתעשייה האווירית ומוותיקי תעשיית החלל הישראלית. הוא הצטרף לתעשייה האווירית בשנת 1986, והשתתף בהובלת תוכניות פיתוח וייצור של לווייני “אופק”, “עמוס” “טכסאר”, ו-“ארוס”. בחמש השנים שבהן ניהל את מבת חלל, היה אחראי לכניסת התעשייה האאווירית אל תחום הננו-לוויינים הנמצא כיום בצמיחה מהירה.

אופיר עזריאל (43) הוא בעל ניסיון של 20 שנה בתעשיית החלל. בשבע השנים האחרונות מילא את תפקיד סמנכ״ל הטכנולוגיות וסגן נשיא להנדסה באסטרוסקייל ישראל (ובגלגולה הקודם כאפקטיב ספייס). הוא ליווה את הלזבנד במהלך תהליכי הרכישה והמיזוג של החברה ופעל יחד עימו לבניית המעבדה לתכנון מכני, ייצור והרכבה של מערכות חלל תקניות ומעבדה רובוטית לראיה ממוחשבת. תוצרי המתקנים החדשים ישולבו בלווייני השירות של אסטרוסקייל העולמית. ״אסטרוסקייל ישראל היא מרכז מחקר ופיתוח חשוב עבור לווייני השירות שלנו״, אמר נשיא ומנהל אסטרוסקייל ארה״ב, רון לופז. ״אני משוכנע שתחת הנהגתו של אופיר, היא תמשיך להוות עמוד תווך בחברה העולמית ובתעשיית החלל הישראלית״.

גילת נכנסת לעידן רשתות הלוויין הדיגיטליות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: גיל אליזוב, מנהל מוצר בחברת גילת. "עולם הלוויינות נפתח בפני שירותים חדשים"

בשבועות האחרונים דיווחה חברת גילת (Gilat Satellite Networks) על מספר הסכמים עם ספקיות שירותי תקשורת לווייניים אשר מגלים את עומק השינוי המתחולל כיום בתשתיות שירותי התקשורת הלווייניים. חברת Intelsat ביצעה הזמנה ראשונית בהיקף של מיליוני דולרים של הפלטפורמה החדשה של גילת, SkyEdge IV, אשר תשמש כמערכת קרקעית עבור הלוויין המתקדם ביותר שלה, Intelsat IS-40e. בנוסף, מערכת ה-Elastix-TotalNMS של גילת תתמוך בניהול מרכזי של הלוויינים הקיימים והעתידיים של Intelsat. במקביל, חברת SES בחרה בפלטפורמת SkyEdge IV לעבודה מול הלוויין החזק ביותר שלה,SES-17 ועבור לווייני הדור השני שלה (O3b) אשר נעים במסלולים נמוכים. הפלטפורמה מאפשרת פעולה אחודה ומעבר חלק בין שני סוגי מערכות הלוויינים.

דוח חדש של לוויינים דיגיטליים

מערכת SkyEdge IV היא פתרון חדש שהחברה השיקה בתחילת החודש הזה (פברואר 2022) לאחר שלוש שנות פיתוח. הוא מיועד לספק מענה למה שהחברה מכנה בשם "עידן הרשתות האלסטיות" (Elastix Era of satellite communication). העידן החדש מבוסס על שימוש בלוויינים במסלולים רבים, לוויינים מוגדרי תוכנה (Software Defined Satellite), מערכת ניהול מבוססת ענן ויכולת גישה גמישה, הפותחת את הרשת גם בפני יישומים חדשים דוגמת IoT, תחבורה חכמה, 5G ועוד.

מנהל מוצר בחברת גילת, גיל אליזוב, אמר ל-Techtime שהתהליך הזה משנה את פני עולם התקשורת הלוויינית. "הוא פותח את עולם הלוויינות בפני שירותים חדשים, אשר במקרים מסויימים יכולים אפילו להחליף את הסיבים האופטיים. התוצאה היא שחברות ענק גדולות נכנסו לשוק והחלו לבנות מערכים גדולים מאוד של לוויינים חדשים ומנמיכי רום. על הרקע הזה היה רק טבעי שנפתח מערכת אשר יכולה לנהל את התקשורת גם בלוויינים מנמיכי רום, ולכן החלטנו על פיתוח הפלטפורמה החדשה SkyEdge IV".

מערכת ניהול אחודה לכל סוגי הלוויינים

בעבר התבסס שוק התקשורת הלוויינית על לוויינים שנעו במסלול גיאוסינכרוני (GEO) בגובה של 36,000 ק"מ אשר שמרו על מיקום קבוע ביחס לכדור הארץ. בשנים האחרונות מוקמות רשתות תקשורת חדשות המבוססות על לוויינים אשר נעים במסלולים נמוכים יותר (NGSO): לוויינים במסלול MEO מקיפים את כדור הארץ בגובה של 5,000-10,000 ק"מ ולוויינים בגובה נמוך (LEO) מקיפים את כדור הארץ בגובה של 500-1,000 ק"מ. במקביל, גם לווייני ה-GEO הוותיקים משנים את פניהם, וכיום המפעילות מכניסות למסלול לוויינים מסוג חדש המכונים Very High Throughput Satellites – VHTS. הם בעלי קיבולת גבוהה מאוד ובעלי יכולת דינמית להקצות משאבים לאזורים יעודיים בהתאם לשינויים זמניים בצריכה.

תמונת החלל החדשה: לווייני תקשורת דיגיטליים בכל הגבהים
תמונת החלל החדשה: לווייני תקשורת דיגיטליים בכל הגבהים

לשינוי הזה יש יתרונות וחסרונות. ככל שהלוויינים נמוכים יותר הם זולים יותר וזמני התגובה שלהם מהירים יותר, אולם הם אינם מצויים בנקודה קבועה מול האנטנה של המשתמש. ההשהייה הטיפוסית בתקשורת מול לווייני GEO היא כחצי שנייה, לווייני MEO מקצרים את ההשהייה לכ-150ms ולווייני LEO מגיעים לזמני השהייה של כ-50ms. מנגד, חשוב להוסיף שבעוד שאורך החיים הממוצע של לווייני GEO הוא כ-15 שנה, לווייני MEO מוחלפים בכל 10 שנים ולווייני LEO מוחלפים בתוך 5 שנים בלבד. מנגד, התקשורת מול הלוויינים במסלולים הנמוכים מורכבת יותר, מכיוון שהם לא מצויים בנקודה קבועה ונמצאים בתנועה מתמדת, כאשר יש צורך בתהליך של התנתקות והתחברות לוויינים חדשים כאשר לוויין אחד יוצא מאופק אנטנת התקשורת והלוויין השני נכנס אליו.

"המערכת החדשה כוללת מודמי VSAT אשר יכולים לדבר בו-זמנית עם שני לוויינים שונים ולספק קצבי העברת מידע של עד 1.5Gbps, בהשוואה למודמי הדור הנוכחי המאפיין את התעשייה העובד במהירות של עד 200Mbps. המהירות הזאת מאפשרת להגיע אל התא הסלולרי באמצעות הלוויין, בלא צורך בסיבים אופטיים, כפי שלקוחות שלנו עושים כבר כעת בברזיל. היכולות האלה חשובות במיוחד כעת, כאשר רשתות הדור החמישי נמצאות בתהליכי פריסה מתקדמים, והן צורכות קצבי תקשורת גבוהים מאוד".

מנוע צמיחה במסלול נמוך

תחנות ה-VSAT מנוהלות באמצעות מרכז הרשת (Hub) של פלטפורמת SkyEdge IV.הן כוללות כרטיסי משדר ומקלט המתחברים אל הלוויינים, ושרתים סטנדרטיים המריצים תוכנה ייעודית שלנו ומנהלים את התקשורת בין הלוויינים לבין תחנות ה-VSAT. גם כאן הטכנולוגיה מספקת הזדמנות עסקית מעניינת: "אם בעבר היה צורך בהאב אחד, או בהאב יחיד לכל מדינה, הלוויינים מנמיכי רום החדשים זקוקים להרבה מאוד האבים. מדובר במערכת מורכרבת מאוד אשר עוקבת תדיר אחר מצב כל הלווייינים ומעדכנת את המודמים בזמן אמת על מצב הרשת ומצב הלוויינים".

חברת גילת סיימה את שנת 2021 עם צמיחה של 32% במכירות להיקף כולל של כ-218.9 מיליון דולר. בחברה מאמינים שרשתות Elastix יהיו מנוע הצמיחה המרכזי של השנים הבאות, גם לאור העובדה שהן כוללות מרכיב גדול של רשיונות תוכנה. מנכ"ל גילת, עדי צפדיה, אמר שבמהלך השנה החברה חתמה על הסכם בתחום הלווייני NGSO בהיקף פוטנציאלי של מאות מיליוני דולרים לאורך מספק שנים, והזמנה בהיקף של כ-40 מיליון דולר לתמיכה בלווייני LEO. "פלטפורמת SkyEdge IV תחזק את מעמדנו בתחום שירותי התחבורה החכמה, תשתיות הגישה לרשתות סלולריות ושוק הארגוני והביטחוני".

טלסאט תתקין 288 מודמים של Satixfy במערך LEO חדש

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: השבב החדש של חברת סטיקספיי (מימין) והמודם שיותקן בתחנות הקרקע של רשת Telesat Lightspeed

חברת Satixfy מרחובות קיבלה הזמנה של 288 מודמים לווייניים עבור תחנות הבסיס במערך הלוויינים החדש, Telesat Lightspeed. המודמים מבוססים על רכיב ASIC של החברה מדגם Sx3099, ומסוגלים לטפל בכמות נתונים גדולה מאוד בקצב של 1.6GHz בכל כיוון (העלאה והורדה). המודמים מבוססים על שבב הדור השני של החברה, אשר אושרו על-ידי טלסאט בחודש מרץ 2021. מדובר במודמים מהראשונים בעולם העומדים בדרישות החדשות של תקן DVB-S2X לתקשורת לוויינית דיגיטלית.

שבב ה-ASIC העצמי Sx3099 נכנס לייצור בחודש מרץ 2020. החברה מסרה שזהו השבב הראשון בעולם המספק תמיכה מלאה בתקן DVB-S2X, כולל תמיכה בתיקון האחרון של התקן המפרט דרישות דילוג אלומה (Beam Hopping) וכן תמיכה בטכנולוגיות איפנון נוספות באמצעות טכנולוגיית רדיו דיגיטלי (Software Defined Radio). השבב פותח במימון בוכנות החלל האירופית ומופיע במארז fcBGA 625 balls. הרכיב משמש כליבת מערכת Terminal on Module של סטיקספיי.

רשת Telesat Lightspeed הנמצאת בהקמה תתבסס על מערך של 298 מיקרו-לוויינים במשקל של 700 ק"ג כל אחד, אשר יקיפו את כדוא הארץ בגובה נמוך (Low Earth Orbit). חלקם יקיף את כדור הארץ בגובה של 1,000 קמ וחלקם ינוע בגובה של 1,300 ק"מ. הם יספקו כיסוי תקשורתי גלובלי, ויהיו מקשרים ביניהם בחלל באמצעות תקשורת לייזר אופטית ואל הקרקע באמצעות תקשורת אלחוטית דיגיטלית. הם יצויידו באנטנות מסוג Phased Array אשר יאפשרו לספק שירותים גמישים במתכונת Beam Hopping.

לווייני ה-LEO של טלסאט ייכנסו לשירות ב-2024

הלוויינים מיוצרים על-ידי Thales Alena. שיגור הלוויינים הראשונים החל כבר בשנת 2018, אבל החברה מעריכה שהמערך כולו יתחיל לספק שירותי תקשורת רק במהלך שנת 2024. כל אח מתחנות הקרקע שבהן יותקנו המודמים של סטיקספיי תתמוך ב-10 תדרי נושא שונים ותוכל לקלוט מידע מהלוויין בקצב של עד 12Gbps ולשדר אליו מידע בקצב של עד 6Gbps. מנהל קבוצת תחנות הקרקע בטלסאט, אניש דאלבי, אמר שהטכנולוגיה של סטיקספיי איפשרה לטלסאט לבצע אפטימיזציה של תחנות הקרקע ולספק אותן בפורמט קטן ומחיר זול יותר.

חברת סטיקספיי הוקמה בשנת 2012 על-ידי יואל גת, שבעבר הקים וניהל את חברת גילת המתמחה בפיתוח מערכות תקשורת לוויינית. מיום הקמתה גייסה החברה כ-40 מיליון דולר וקיבלה עד כה מעל 60 מיליון דולר מענקים מסוכנות החלל האירופאית. בין לקוחותיה של סטיקספיי, Airbus, OneWeb ,STE וסוכנות החלל האירופית.

התעשייה האווירית פיתחה תחנת בקרת לוויינים מבוססת-ענן

פורסם בתאריך ע"י Techtime

התעשייה האווירית (IAI) הכריזה על השלמת הפיתוח של תחנת שליטה ובקרה לוויינית Blue Sphere, המבוססת על תפישה חדשה של תחנת בקרה וירטואלית מבוססת-ענן. הפעלת התחנה באמצעות הענן מגדילה את הזמינות של הלוויין ומשחררת את המפעילים מהתלות ב"זמני החליפה" של הלוויין מעל אנטנת תחנת הבקרה (satellite passing time). הלוויין יכול לשדר את המידע אל כל תחנת קרקע לוויינית זמינה שמעליה הוא חולף, בכל מקום בעולם, וממנה המידע מגיע ישירות אל הענן.

הלוויין יכול לשדר את המידע הנאסף באמצעותו אל ענן ובכך לאפשר לתחנת הקרקע "להעביר" או "למשוך" את המידע מיידית וללא תלות בתחנות קליטה הממוקמות באזורים שונים על גבי כדור הארץ. מדובר בקונספט ייחודי שגובש בחברה, אשר פותח בהליך מהיר במרכז החדשנות של התעשייה האווירית (IAI Innovation Center), בשיתוף עם מאיץ התעופה והחלל הבינלאומי Starburst.

מנהל מפעל חלל בתע"א, שלומי סודרי, אמר שמערכת Blue Sphere הופכת את הלוויינים לזמינים 24/7. "הקונספט הוכח ובימים אלו אנו מפתחים גרסה מתקדמת של תחנת הקרקע עבור לקוחותינו בעולם".

מיני-לוויין תקשורת מסוג חדש

תחנת הבקרה הווירטואלית תוצג בהמשך החודש בסלון האווירי הערבי שיתקיים בדובאי ב-14-18 בנובמבר 2021. בשבוע שעבר חשפה התעשייה האווירית בקונגרס החלל בדובאי את המיני-לוויין תקשורת החדש,  Mini Communication-Satellite – MCS. לוויין MCS כולל מטעד תקשורת דיגיטלי וארכיטקטורת תוכנה המאפשרים טעינת אפליקציות מהקרקע לחלל, במהלך שהותו בחלל, כדי לשנות את המשימה בהתאם לצורכי התקשורת המשתנים.

המיני-לוויין תקשורת החדש MCS
המיני-לוויין תקשורת החדש MCS

הלוויין מתוכנן לפעול במשך 14 שנים. הוא שוקל 650 ק"ג בעת השיגור וכולל מטעד תקשורת במשקל של כ-200 ק"ג. בשל משקלו הנמוך יחסית, הלוויין מותאם לשיגור בשילוב לוויינים אחרים ובכך מוזלת משמעותית עלות השיגור. לדברי סודרי, הלוויין מספק "טכנולוגיית חלל עילית למדינות ולמפעילי תקשורת שלא זקוקים ללוויין תקשורת גדול. המיני-לוויין MCS מהווה נישה חדשה בעולם לווייני התקשורת".

הלוויין מתבסס על יכולות שפותחו עבור פרוייקט "דרור 1". בתחילת 2020 ביקשה ממשלת ישראל מהתעשייה האווירית לפתח ולבנות את הלוויין דרור 1 כדי שיהיה לוויין התקשורת הבא של מדינת ישראל. חטיבת מערכות טילים וחלל של התעשייה האווירית אחראית על פיתוח מערכות הגנה אווירית, בהן: חץ 2, חץ 3, ברק 8, לווייני תצפית, לווייני תקשורת, ננו-לוויינים ומשגרי לוויינים.

גילת: זכייה בהיקף של עשרות מיליוני דולרים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מסוף תקשורת VSAT של גילת מספק תשתית תמסורת לוויינית עבור רשת סלולרית בבריטניה

חברת גילת רשתות לוויין (Gilat) חתמה על הסכם אסטרטגי שהיקפו נאמד להערכתה בעשרות מיליוני דולרים עם תאגיד ממשלתי גדול בדרום מזרח אסיה. החברה מסרה מעט מאוד פרטים, אולם דיווחה שבמסגרת ההסכם היא תספק ציוד תקשורת לוויינית, תספק שירותי ניהול רב-שנתיים ותהיה אחראית על הקמת ותפעול הרשת אשר תספק כיסוי תקשורתי ברחבי המדינה, ותתבסס על פלטפורמת SkyEdge II-c של גילת ועל מסופי התקשורת הלוויינית (VSAT) שלה, שנועדה להבטיח קישוריות מלאה גם באזורים המרוחקים ביותר במדינה.

הרשת שתוקם תספק מענה ליישומים דוגמת מתן תשתיות לתקשורת סלולרית, פתרונות תקשורת ארגוניים, שירותי תקשורת במקרי חירום, ויישומי קישוריות בתנועה במצב נייד ונייח. החברה דיווחה היום (ב') שההסכם מגדיל מאוד את הסיכויים לבצע פרוייקטים נוספים עם גופים ממשלתיים באזור. "הסכם השותפות האסטרטגי הזה הוא תוצאה של שנים רבות בהן גילת סיפקה את שירותיה בהצלחה", מר סגן נשיא אזור דרום מזרח אסיה בחברה, אבהי קומר. "אנחנו מחוייבים באופן מלא להצלחת הפרוייקט ולאספקת חוויית המשתמש האיכותית הנדרשת על-ידי התאגיד הממשלתי".

חברת גילת נמצאת בשליטת קרן פימי ונסחרת בתל אביב ובנסד"ק לפי שווי חברה של כ-574 מיליון דולר. לאחרונה היא דיווחה על מספר הצלחות, בהן הסכם בהיקף של 20 מיליון דולר לאספקת מקמ"שים אלחוטיים בהספק גבוה מתוצרת החברה הבת Wavestream, עבור תקשורת עם מערך של לוויינים נמוכי מסלול (LEO). בשנת 2020 הסתכמו מכירותיה ב-165.9 מיליון דולר בהשוואה למכירות בהיקף של 263.5 בשנת 2019, בעיקר עקב הפגיעה של מגיפת הקורונה בשוק התעופה האזרחי, שהוא לקוח מרכזי של החברה.

ההכנסות ברבעון הראשון של שנת 2021 הסתכמו ב-44.7 מיליון דולר בהשוואה ל-47.7 מיליון דולר ברבעון הראשון של שנת 2020.

גילת עמדה בהבטחתה: מחלקת דיבידנד בגובה 55 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: סמנכ"לית הכספים החדשה בשמת הלפרן (מימין) והמכנ"ל עדי צפדיה

חברת גילת רשתות לוויין (Gilat) קיבלה אישור מבית המשפט לחלוקת דיבידנד בגובה של 35 מיליון דולר, ובעקבות זאת הכריז הדירקטוריון שהדיבידנד ישולם לבעלי המניות המניות ב-20 בינואר 2021. ביחד עם דיבידנד בגובה של 20 מיליון דולר שהחברה חילקה בתחילת דצמבר, מסתכמים הדיבידנדים שהיא מחלקת החודש בכ-55 מיליון דולר. החלוקה החריגה הזאת היא תוצאה של ביטול עסקת המיזוג עם חברת Comtech האמריקאית, שבינואר 2020 חתמה על הסכם לרכישת גילת תמורת 577 מיליון דולר.

מיד לאחר ביטול העיסקה היא הודיעה גילת על כוונתה לשלם פיצוי בגובה של 55 מיליון דולר לבעלי המניות. בעקבות הביטול, נאלצה קומטק לשלם לגילת פיצויים בגובה של 70 מיליון דולר. הפיצויים האלה משמשים למימון חלוקת הדיבידנדים הגדולה. במקביל, החברה מינתה את סמנכ"לית הכספים הזמנית, בשמת הלפרן, לתפקיד סמנכ"לית הכספים הקבועה של החברה.

המנכ"ל עדי צפדיה אמר שהוא מרוצה מקבלת האישור של בית המשפט. "גם לאחר החלוקה הזאת יש לחברה כמות מזומנים משמעותית ונכסי נדל"ן  שיאפשרו לה לממש הזדמנויות אפשריות שאנו בוחנים". בחודש שעבר הוא גילה שלאחר תשלום הדיבידנד תסתכם קופת המזומנים של החברה בכ-85-90 מיליון דולר. בעקבות אישור בית המשפט, עלתה מניית החברה בנסד"ק ובתל אביב בכ-2.9% והיא נסחרת לפי שווי שוק של כ-355 מיליון דולר. יכול להיות שהפיאסקו של המיזוג הכושל הפך לברכה: החברה מתנהגת כאילו היא קיבלה זריקת מרץ, ודיווחה לאחרונה על שורה של התפתחויות מעניינות.

"מתחילים לראות את האור בקצה המנהרה"

בנובמבר 2020 מונה עדי צפדיה למנכ"ל הקבוע של החברה במקומו של יונה עובדיה שפרש מהתפקיד ביולי 2020. לפני-כן שימש צפדיה כסמנכ"ל הכספים של גילת ב-5 השנים האחרונות. בסוף אוקטובר 2020 היא דיווחה על חידוש חוזה לאספקת שירותי ניהול תמסורת סלולרית למפעילת תקשורת בארה"ב, בהיקף של 20 מיליון דולר לשלוש שנים. בתחילת נובמבר היא קיבלה הזמנה משמעותית מחברת SES לאספקת מודמי תקשורת עם מערך לווייני ה-MEO שלה.

בסוף נובמבר זכתה החברה הבת Wavestream בהזמנת המשך של משרד הביטחון האמריקאי לאספקת מגברי תקשורת לוויינית בהיקף של כמה מיליוני דולרים. ביחד עם ההזמנות הקודמות, היא מספקת לצבא האמריקאי 5,000 מגברי RF חזקים. בתחילת דצמבר היא זכתה בהזמנת המשך למגברים לווייניים מלקוח של משרד ההגנה האמריקאי בהיקף של כמה מיליוני דולרים ולפני כשבוע וחצי היא זכתה בהזמנה מחברת Hispasat הפרואנית לשדרוג מערך תחנות הקצה הלווייניות שהיא מספקת לרשת התקשורת הסלולרית שלה.

אולם למרות כל אלה, גילת עדין מתמודדת עם הירידה הגדולה במכירות שלהערכתה נגרמה עקב הקורונה ושגם הייתה מהגורמים שהביאו לביטול עסקת קומטק. ברבעון השלישי של 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-37.3 מיליון דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של 63.4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. בתשעת החודשים הראשונים של 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-123.3 מיליון דולר – בהשוואה למכירות בהיקף של 185.2 בתקופה המקבילה אשתקד. בשיחת הוועידה עם משקיעים אמר המנכ"ל צפדיה שהוא אופטימי. "אנחנו מתחילים לראות את האור בקצה המנהרה".

גילת תפצה את בעלי המניות על ביטול עסקת המיזוג עם קומטק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת גילת רשתות לוויין (Gilat) "מנקה את השולחן" לאחר הפיאסקו של עסקת המיזוג עם חברת קומטק האמריקאית. היא הכריזה על מהלך לחלוקה חריגה של דיבידנדים, על כוונה לבצע השקעות חדשות ועל סדרה של הצלחות טכנולוגיות ושיווקיות. בסוף השבוע הודיעה החברה שבתחילת דצמבר היא תשלם לבעלי המניות דיבידנד בהיקף של 20 מיליון דולר. בנוסף, הדירקטוריון החליט לבקש מבית המשפט לבצע חלוקה חריגה של דיבידנד בהיקף של 35 מיליון דולר נוספים. החלטת בית המשפט צפויה להתקבל כבר החודש.

מנכ"ל החברה, עדי ספדיה, הסביר שהדיבידנד הנוסף ישולם מסכום הפיצוי ששילמה קומטק עקב ביטול המיזוג. "הנזילות הגבוהה שלנו, הכוללת 140 מיליון במזומן, ושווי הנכסים בידינו, מאפשרת לשלם את הדיבידנד הזה וגם לבחון הזדמנויות השקעה חדשות כדי להאיץ את הצמיחה". במקביל, החברה דיווחה על "ביצועים יוצאי דופן" בתעבורת 5G על גבי לוויין התקשורת IPSTAR GEO HTS של חברת Thaicom. בעקבות ההצלחה הוכרז פתרון התמסורת הסלולרית של גילת כמוכן ליישום ולהטמעה בארכיטקטורת 5G.

התוצאות הושגו במהלך הדגמות חיות עם שתי מפעילות תקשורת, שהתבצעו בחודש האחרון ועשו שימוש בתשתית התמסורת הסלולרית ובמודם Capricorn PLUS VSAT של גילת. בדיקת השימוש בטלפון נייד תומך 5G הראתה מהירות גלישה גבוהה ביישומי Youtube 4K, VoLTE, ViLTE, מציאות מדומה, מציאות רבודה ותקשורת עם מל"ט המספק שידור וידאו חי. הבדיקות התבצעו עם במספר מתארי תקשורת. המודם של החברה מבוסס על טכנולוגיית האצה המאפשרת לו להגיע למהירויות הורדה של 400Mbps ומהירויות העלאה של 100Mbps במכשיר הנייד.

מודם Capricorn PLUS (בתחתית התמונה) ומגברי מצב מוצק של ווייבסטרים
מודם Capricorn PLUS (בתחתית התמונה) ומגברי מצב מוצק של ווייבסטרים

"אנו נרגשים מהתוצאות של מוצר הדגל שלנו בתחום VSAT, המודם ה-Capricorn PLUS", אמר סמנכ"ל הטכנולוגיות ומנהל המוצר בגילת, אליק שימלמיץ. "Thaicomהטמיעה את הפלטפורמה הרב שירותית של גילת בקרב מפעילות תקשורת רבות במהלך השנים", אמר ניל סוואנסירי סמנכ"ל הלקוחות ב-Thaicom. "ההדגמה של יכולות 5G בתאילנד תאפשר לנו לספק שירותים משמעותיים מאוד באמצעות הלוויין IPSTAR שלנו, כולל שירותי 5G באמצעות לוויין". חברת Thaicom מפעילה כיום ארבעה לווייני תקשורת בעלי ביצועים גבוהים (HTS) המכסים את אסיה, אוקיאניה ואפריקה.

עוד מעט תישכח סאגת המיזוג הכושל עם קומטק

ההודעה הזו היא אחרונה בסדרת הכרזות מעודדות המגיעות בזמן הנכון לאחר הסאגה המאכזבת של המיזוג הכושל עם חברת קומטק האמריקאית: היא דיווחה על הזמנה בהיקף של כמה מיליוני דולרים ממשרד הביטחון האמריקאי לאספקת מגברי מצב מוצק המבצעים גם המרה של האותות מתדרים נמוכים לתדרים גבוהים (Block Upconverter), עבור מרכיב התקשורת הלווייינית ברשת תקשורת של הצבא. מדובר במגברי 50W Ka-band צבאיים המיוצרים על-ידי החברה הבת האמריקאית Wavestream.

לפני כשבוע היא זכתה בחוזה לשלוש שנים בהיקף של כ-20 מיליון דולר לניהול תשתית התמסורת הסלולרית של מפעיל תקשורת ניידת מרכזי בארה"ב. בעקבות ההסכם היא תהיה הספקית היחידה של הלקוח לניהול מערך התמסורת של רשת ה-LTE שלו ושל מערך ההתאוששות מאסון. כמעט במקביל היא גם זכתה בהזמנה כמעט זהה של חברת Southern Linc מדרום ארצות הברית. חברת גילת נסחרת בנסד"ק ובתל אביב לפי שווי שוק של כמיליארד שקל.