למרות 5G והסיבים האופטיים – ירידה בהכנסות מכל מנוי

המעבר אל סיבים אופטיים ואל טכנולוגיות הדור החמישי (5G) ייצר ציפייה לצמיחה מחודשת בהכנסות ובריווחיות של חברות הטלקום ושל ספקיות שירותי התקשורת, אלא שהמציאות היא בדיוק הפוכה. כך מתברר ממחקר חדש של חברת Omdia הבריטית, אשר פירסמה אזהרה שלפיה יירדו ההכנסות החודשיות מכל מנוי בכ-4.2% לפחות עד לשנת 2027.

היקף השוק עצמו ימשיך לגדול: היקף המכירות של תעשיית שירותי התקשורת (ניידת ונייחת) יצמחו ב-14% בשנים 2022-2027, ויגיעו להיקף של 1.2 טריליון אירו. אלא שההכנסה החודשית הממוצעת מכל מנוי (ARPU) צפויה לרדת מכ-7.48 אירו כיום לכ-7.16 אירו בעוד חמש שנים. "כעת כבר ברור שבשוק הנייד, המעבר לדור החמישי לא יצליח לבלום את הירידה מהכנסות מכל מנוי. אומנם היו ל-5G מספר הצלחות בתחום הזרמת הווידאו, אולם הן רק יצרו את האשלייה שלקוחות הדור החמישי ישלמו יותר".

החברה מדווחת שגם בתחום הרשתות הנייחות נפלה התעשייה במלכודת האשלייה. הדבר נובע קודם כל מדרישה גוברת לסיבים אופטיים במהלך מגיפת הקורונה, אשר היתה לה השפעה רבה על המכירות. אולם כאשר בודקים שווקים שבהם הטכנולוגיה הזו ותיקה יותר, כמו צרפת, ספרד וסין, מתברר שההכנסות מכל מנוי נמצאות בירידה "בעיקר בגלל התחרות הגוברת ומכיוון שעדיין אין מודל עסקי המאפשר להגדיל את ההכנסות מסיבים אופטיים".

אתגר של כל האקוסיסטם

מנהל חטיבת המחקר בחברת אומדיה, רונאן דה רנאס, הסביר שהלקוחות "לא קונים טכנולוגיה, אלא חוויות וריגושים. קיימת בשוק תפישה שגויה שלפיה הספקים מוכרים ללקוחות את הטכנולוגיה שהם רוכשים. אולם המציאות שונה. הרשת היא רק מצע שעליו מתפתחים מוצרים חדשים, כמו למשל האפליקציות שפרחו בדור הרביעי (4G). לכן ספקי שירותי התקשורת לא יכולים להיות אלה שיתמודדו עם ירידת ה-ARPU – זוהי משימה שכל האקוסיסטם של השירותים הדיגיטליים צריך להתמודד איתה".

ראוי לציין שמבחינת ספקי הטכנולוגיה עצמה המצב נראה שונה בתכלית: טכנולוגיית הדור החמישי, למשל, תגיע לרמת חדירה של 5.9 מיליארד מנויים עד לשנת 2027, אשר מייצגת שיעור חדירה של 70.9% מהשוק הנייד כולו. שיעור החדירה של תשתית הסיבים האופטיים המגיעה לבתים היא אומנם נמוכה יותר, וצפויה להגיע לכ-41.9% מהשוק עד 2027, אולם מדובר בנתח גדול מאוד ממנו.

מארוול בוחנת את השפעת רשתות 5G הסגורות על תכונות שבבי התקשורת

בתמונה למעלה: יניב קופלמן, CTO חטיבת המתגים של מארוול. צילום: שלומי יוסף

הדיווחים על השימוש שהצבא הרוסי עושה ברשת הסלולרית האוקראינית כדי להתגבר על בעיות תקשורת, חושפים את אחת המגמות המעניינות שטכנולוגיות הדור החמישי (5G) תביא לשוק: רשתות סלולריות פרטיות שאינן מקושרות אל ספקי הטלקום המסורתיים. צבאות הם רק מגזר אחד בשוק הזה. כיום הן מעוררות עניין בקרב כוחות ביטחון והצלה, חברות פרטיות ואתרי תעשייה גדולים, אשר מעוניינים להבטיח תקשורת רציפה שהיא גם מוגנת וגם עמידה בפני כשלים של הרשתות הגדולות, כמו במקרי אסון, הפסקות חשמל וגורמים נוספים.

הטכנולוג הראשי בחטיבת המתגים של מארוול, יניב קופלמן, סיפר ל-Techtime שמדובר בשוק חדש וצומח, וכיום החברה בודקת את השלכותיו על מפת הדרכים שלה. קופלמן: "אנחנו רואים שמתפתח שוק של רשתות סלולריות סגורות (Private 5G), שאינן תלויות בעומסים ברשת הציבורית ומאפשרות התקנת מערכות הגנה והצפנה פרטיות. אריקסון, למשל, הקימה חטיבה המתמקדת אך ורק ברשתות הפרטיות. השוק החדש הזה מכניס לתחום שחקנים חדשים שלא ראינו קודם.

"כרגע אנחנו לומדים את המגמה החדשה, כדי להבין כיצד היא תשפיע על מתגי הדור הבא שלנו, מתוך הערכה שהיא צפויה לגדול". היכולת להקים רשתות פרטיות היא חלק מתקן IEEE של הדור החמישי, אולם רק כעת השוק מתחיל לאמץ את הרעיון. בין השאר, הלקוחות מבקשים שהרכיבים יתמכו בתקני הצפנה מיוחדים כמו MACsec הכולל מפתח הצפנה באורך של 128 או 256 סיביות, או תמיכה בפרוטוקולים דוגמת eCPRI, אשר אחראי על תקשורת איתרנט מהירה וחסכונית בין מודולי הרדיו והאנטנה ברשת הסלולרית לבין תחנת הממסר המקומית.

מיזעור טכנולוגיית השבבים כבר לא חוסך בעלויות – רק בהספק

"אנחנו לא מייצרים רכיבים בתקן צבאי, אולם יש לקוחות המשתמשים בשבבים התעשייתיים שלנו ומקשיחים אותם לעמידה בדרישות צבאיות". חטיבת המתגים של מארוול אחראית על פיתוח רכיבי תקשורת עבור רשתות 5G הנמצאות במתגים של חברות מובילות בתחום. כיום החטיבה מעסיקה כמה מאות מהנדסים בעולם, כאשר יותר ממחציתם עובד במרכזי הפיתוח של מארוול בישראל".

מהי הגישה שלכם בנוגע לייצור שבבי תקשורת בטכנולוגיות ננומטריות מתקדמות?

"המעבר לטכנולוגיות מתקדמות הוא בלתי נמנע, אולם השיקולים היום שונים מבעבר, כאשר כל שלב בתהליך המיזעור התבטא גם בחיסכון גדול בעלויות. כיום אין ירידה בעלויות, ולעתים הן אפילו גבוהות יותר. אולם לקוחות הטלקום דורשות רכיבים בטכנולוגיות המתקדמות ביותר מכיוון שהם מביאי לחיסכון משמעותי בהספק. וכאשר מדובר ברכיבים שחלק מהם כולל עשרות מיליארדי טרנזיסטורים – יש לשיקולי ההספק חשיבות מרכזית. לכן אנחנו מתכננים כיום שבבים בטכנולוגיות שהן קטנות מ-5 ננומטר".

אינטל, HP, מדיהטק וצ'יינה מובייל מפתחות PC 5G מקושר תמיד

המחשב האישי מהדור הבא יהיה מקושר תמיד אל רשת הדור החמישי. כך עולה מהיוזמה החדשה של אינטל, HP, MediaTek וחברת China Mobile, לפיתוח מחשבים אישיים חדשים אשר יחוברו אל רשת הדור החמישי של צ'יינה מובייל. להערכת משרד התקשורת הסיני, כיום יש 280 מיליון מנויים סלולריים בסין המחוברים אל רשתות 5G. מדובר בכ-80% מכל מנויי ה-5G בעולם. מההודעה של חברת מדיהטק עולה שמדובר ביוזמה של צ'יינה מובייל, אשר החליטה להרחיב את בסיס המשתמשים שלה באמצעות מחשבים אישיים המחוברים תמידית אל רשת ה-5G שלה, כמו שהטלפונים הניידים מחוברים אליה.

פרטי התוכנית עדיין לא פורסמו, אולם מדיהטק חשפה מספר פרטים: חברת HP תפתח מחשב אישי המצוייד במודם החדש, ותספק אותו ביחד עם יישומים ושירותים עבור מטלות לימוד מקוון, עבודה מרחוק, וידאו זורם, משחקים באמצעות הענן וכדומה. חברת אינטל תפתח טכנולוגיות עיבוד ייעודיות עבור המחשב החדש, וחברת מדיהטק תפתח את ערכת השבבים של מודם 5G שיהיה בו.

לפני פחות משבוע חשפה מדיהטק את ערכת השבבים החדשה לסמארטפונים דור חמישי מהקצה הגבוה, Dimensity 900, אשר מיוצרת בגיאומטריה של 6 ננומטר ותומכת בתקשורת הדור החמישי ובתקשורת אלחוטית מקומית Wi-Fi 6. המערכת על שבב החדשה כוללת מודם לתדרי sub-6GHz המספק רוחב פס של 120MHz.

מדיהטק שילבה בתוכה מאיץ בינה מילאכותית מהדור השלישי שלה, יחידת עיבוד גרפית Arm Mali-G68 MC4 ויחידת עיבוד מרכזית הכוללת שמונה ליבות עיבוד: שני מעבדי Arm Cortex-A78 העובדים במהירות שעון של 2.4GHz ושישה מעבדי Arm Cortex-A55 העובדים במהירות שעון של עד 2GHz, אשר מספקים חוויית צפייה בווידאו ברמה של 4K.

נוקיה תפטר עד 10,000 עובדים כדי להגדיל את תקציבי הפיתוח

חברת נוקיה (Nokia) הכריזה על תוכנית קיצוצים בהוצאות והפחתת כוח האדם, כדי שתוכל להגדיל את תקציבי הפיתוח ולהשיג מעמד של מובילה טכנולוגית בתחומי הליבה שלה, כמו רשתות הדור החמישי, תשתיות ענן ותשתיות תקשורת נתונים. החברה מתכננת לפטר בשנתיים הבאות 5,000-10,000 עובדים מתוך 90,000 עובדיה, כדי להשיג חיסכון של 600 מיליון אירו בשנה עד לסוף 2023. עלות המהלך נאמדת ב-600-700 מיליון אירו עד לסוף 2023.

הארגון מחדש יתבצע בעיקר בתחומי הענן והסלולר, כאשר הקיצוצים יפסחו על שתי החטיבות הנותרות, Network Infrastructure ו-Nokia Technologies. למרות זאת הן יידרשו לנהל בקרת הוצאות הדוקה ולהגדיל את תקציבי המו"פ. נשיא ומנכ"ל נוקיה, פקה לנדמרק (בתמונה למעלה), הודיע היום (ג') שמטרת הקיצוצים היא להגדיל את תקציבי המו"פ, "כדי להבטיח שנוקיה תשמור על מעמד מוביל בתחומים מרכזיים כמו הדור החמישי, הענן ותשתיות דיגיטליות".

לדבריו, המטרה היא שכל אחת מארבעת החטיבות של הקבוצה, תהיה מובילה עולמית בתחום המרכזי שבו היא פועלת. "בכל תחום שבו נחליט לפעול – המטרה שלנו היא להיות המובילים. לכן החלטנו להשקיע בשיפור איכות המוצרים, מחירים תחרותיים ובניית יכולת טכנולוגית". במסגרת המהלך נוקיה גם תבצע בדיקה מקיפה של כל פורטפוליו המוצרים שלה – כדי לצמצם אותו.

מוצרים לא חדשניים – יבוטלו

המשימה של חטיבת Mobile Networks היא להיות המובילה הבלתי מעורערת בתחום תשתיות התקשורת הניידת. לצורך זה היא תתמקד בחיזוק הפיתוח של טכנולוגיות הדור החמישי, ובצמצום הוצאות הפיתוח של מוצרים המבוססים על טכנולוגיות בוגרות. החטיבה תבצע התייעלות ארגונית ותוציא מהפורטפוליו שלה מוצרים ותיקים או מוצרים שיש ירידה בהיקף המכירות שלהם. חטיבת Cloud and Network Services צריכה להתאים את פעילותה אל השינויים במגמות השוק: במקום לרכוש ציוד, הלקוחות מעדיפים כיום לעבור לעבודה במתכונת של פתרונות כשירות הניתן מהענן. "החטיבה תמקד את פעילויות המו"פ בטכנולוגיות צומחות".

דוגמה לכך היא שיתוף הפעולה שעליו הכריזו השבוע נוקיה ו-AWS. שתי החברות הודיעו שהן נכנסות לתוכנית פיתוח משותפת של תשתיות רשת סלולריות המבוססות על הענן. במסגרת הזאת צוותים של נוקיה ו-AWS יפתחו פתרונות ויבצעו ניסויים בארכיטקטורות רשת סלולריות המבוססות על Cloud RAN (vRAN) ו-Open RAN. מטרת הפרוייקט המשותף היא לאפשר לספקיות שירותי תקשורת מהדור החמישי לנהל את הרשתות שלהן באמצעות תשתיות הענן של AWS.

המודם של סיוה נכנס לטלפון ה-5G של הייסנס

חברת הייסנס (Hisense) הסינית הכריזה על סמארטפון הדור החמישי המצוייד בתצוגה יוצאת דופן: במקום צג צבעוני המבוסס על פיקסלים מבוססי לדים, היא הוציאה אותו לשוק עם צג שחור לבן המיוצר בטכנולוגיית E-ink החסכונית מאוד באנרגיה. אבזרי הקריאה קינדל של אמזון מבוססים על הצג הזה, אשר מאפשר להם להחזיק מעמד שבועות רבים ללא טעינת סוללה. הסיבה לכך היא שהצג צורך אנרגיה רק כאשר התצוגה מתחלפת, ולא במהלך הצגתה.

הצג המפתיע שהומצא בשנות ה-70 ועדיין מחפש שוק

הטכנולוגיה פותחה בסוף שנות ה-90 בחברת E-ink שהוקמה על-ידי חוקרים מ-MIT, על בסיס רעיון שגובש לראשונה בזירוקס באמצע שנות השבעים. מסכי E-ink בנויים ממערך של קפסולות שקופות שבתוכן יש שמן שקוף שצפים בו גרגרים לבנים ושחורים. הגרגרים השחורים הם בעלי מטען סטטי שלילי ולכן נמשכים אל מטען חיובי. הגרגרים הלבנים הם בעלי מטען חיובי, ולכן נמשכים אל מטען שלילי. מתחת לקפסולות קיימות אלקטרודות זעירות הנטענות במטען חיובי או שלילי, בהתאם למידע המוצג.

כאשר המטען החשמלי בכל אלקטרודה מהסוג הזה הוא חיובי – היא מושכת אליה את הגרגרים הכהים ודוחה אל פני השטח (הצג) את הגרגרים הבהירים. התוצאה היא הופעת נקודה לבנה על המסך. כאשר המטען מתחלף, הגרגרים הטעונים שבתוך הקפסולה משנים את מיקומם – והנקודה על המסך הופכת לנקודה כהה. יש גם מסכים צבעוניים מהסוג הזה, אולם מסכי שחור-לבן עדיין בשימוש בזכות היעילות האנרגטית ונוחיות הקריאה שלהם: בניגוד לצגים אלקטרוניים, מסכי E-ink אינם פולטים קרינת אור ולכן לא מעייפים את העין – ונשארים ברורים מאוד גם בתאורה סביבתית חזקה – ממש כפי שאור השמש אינו מפריע לקרוא ספר מודפס.

ממשלת סין מתחרה בקואלקום

הטלפון החדש, Hisense A7 5G, הוא טלפון הדור החמישי הראשון בעולם המצוייד בצג מהסוג הזה. הוא מבוסס על מעבד Tiger T7510 של חברת UNISOC הסינית (השם החדש של חברת Spreadtrum Communications). ספרדטרום היא חברת פאבלס שהוקמה כחברה פרטית ונרכשה על-ידי ממשלת סין. השנה היא הצליחה לסיים את פיתוח מעבד הדור החמישי שלה וממצבת את עצמה כמתחרה מרכזית של קואלקום. המעבד החדש יצא בתחילת 2020 וכולל מעבד יישומים המבוסס על ארבעה מעבדי ARM, ומודם המבוסס על ארכיטקטורת CEVA-XC של חברת סיוה (CEVA) מהרצליה, אשר מיוצר בתהליך של 12 ננומטר.

ספרדטרום היא לקוחה ותיקה של סיוה, עוד מהעידן שבו היתה חברת סטארט-אפ קטנה. הייסנס הסינית מתמחה בציוד צרכני ומתמחרת את המכשיר במטרה להשיג מכירות בכמות גדולה. המכשיר החדש כולל מסך רחב מאוד (6.7 אינטש) ויימכר במחיר של כ-305 דולר בלבד. ככל הנראה הוא מיועד בעיקר לשווקים בסין ובאסיה. לאחרונה נכנסה סיוה לשוק המוני חדש נוסף: חברת SODAQ ההולנדית פיתחה אבזר IoT סלולרי למעקב אחר נכסים אשר מתקשר אל הרשת באמצעות ווי-פיי או תקשורת סלולרית ומבוסס על שבב ניהול של Nordic Semiconductor הנורווגית, המצוייד במודם סלולרי (NB-IoT) של סיוה.

"כללי הזהב" של ה-IoT"

מדובר באבזר קטן מאוד וזול מאוד. הוא אפילו כולל משטח סולארי זעיר על המארז אשר מספק את כל צורכי האנרגיה שלו. לכן הוא לא זקוק לסוללה. הפריסה הצפויה של מאות מיליארדי אבזרי IoT הופכת את סוגיית הסוללה למרכזית. לדברי מנכ"ל החברה, יאן וילם סמינק, המכשיר SODAQ TRACK SOLAR יכול לפעול בלא סוללה מכיוון זקוק להספק הפעלה נמוך מאוד ובזכות העובדה שהוא עונה לשלושת כללי הזהב של עולם ה-IoT החסכוני בהספק: "תיכנס בכל הזדמנות למצב שינה, תקצר למינימום את זמני הפעולה האקטיבית, ותבצע את תהליך התקשורת בפרק הזמן הקצר ביותר האפשרי".

 

הדור החמישי מכניס את סיוה אל שווקים חדשים

בשלושת החודשים האחרונים נהנית מניית חברת סיוה מהרצליה (CEVA) מעדנה: לאחר שפל שהביא אותה אל מתחת ל-25 דולר בתחילת חודש מרץ 2020, היא נמצאת בטיפוס יציב וחצתה השבוע את הגבול של 38 דולרים, אשר העניק לה שווי שוק של כ-843 מיליון דולר במסחר בנסד"ק. הפעם האחרונה שבה היא הגיעה אל המחיר הזה היתה בינואר 2018. בסוף השבוע פירסמה חברת הדירוג Roth Capital Partners עידכון למחיר היעד של מניית החברה, והעלתה את מחיר היעד שלה למניית סיוה מ-40 דולר ל-50 דולר. זוהי עלייה של כ-25% שיביא את החברה, אם רוט לא טועה, אל שווי שוק של יותר ממיליארד דולר.

מדוע המנייה צומחת כאשר כל התעשייה מתמודדת עם משבר הקורונה? הרמזים שהחברה מפזרת קשורים לעלייה גדולה בתמלוגים עקב עסקאות הקשורות לדור החמישי. בשבועות האחרונים החברה דיווחה על מכירות של מעבדי הדור החמישי לחברת ZTE הסינית, על מוצר של חברת נוקיה אשר צפוי לצאת לשוק בסוף 2020 או בתחילת 2021. ככל הנראה היא מתייחסת לנוקיה כאשר היא כותבת שהיא "מאמינה שצפויה התאוששות של סיוה אצל לקוח tier-1 בתחום התשתיות האלחוטיות שתתבטא במכירות ברבעונים הקרובים".

מניית סיוה בנסד"ק בששת החודשים האחרונים, בהשוואה למדד נסד"ק
מניית סיוה בנסד"ק בששת החודשים האחרונים, בהשוואה למדד נסד"ק

בנוסף, הדו"ח מרמז על קיומו של לקוח גדול נוסף שעדיין לא דווח עליו: "יש לסיוה סיכוי לניצחונות תכנון אצל לקוח tier-1 נוסף בתחום התשתיות האלחוטיות". אלא שהטענה העיקרית של החברה היא שבגלל האופי המיוחד של הדור החמישי, הקשרים של סיוה עם יצרניות ציוד תקשורת מרחיבים את שוק היעד שלה אל תחומים חדשים: "היתרונות של סיוה מהרחבת הפריסה של תשתיות הדור החמישי חורגים הרבה מעבר לשוק המסורתי של סמארטפונים ותשתיות סלולריות. הם מביאים אותה את כל השוק של קישוריות IoT, הכולל תחומים כמו Bluetooth, WiFi 6E ו-cellular IoT, ואל תחומים מתפתחים כמו עיבוד קול, תמונה ובינה מלאכותית באבזרי הקצה (edge), היתוך חיישנים ותקשורת ישירה בין כלי-רכב (V2V).

סיוה מספקת ליצרני שבבים קניין רוחני (IP) של מעבדי DSP, טכנולוגיות קישוריות אלחוטית, מעבדי ראייה ממוחשבת ומעבדי בינה מלאכותית, תוכנות להיתוך חיישנים ועיבוד תמונה וטכנולוגיות לקישוריות Wi-Fi ו-Bluetooth. ברבעון הראשון של 2020 צמחו המכירות של סיוה בכ-39% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-23.6 מיליון דולר. בכך עקפה סיוה את התחזיות המוקדמות למכירות בהיקף של כ-21.5 מיליון דולר.

אינטל מנסה לכבוש את שוק תחנות הבסיס של הדור החמישי

חברת אינטל (Intel) הכריזה על סדרה של פתרונות חדשים עבור מערכות הדור החמישי, אשר נועדה להביא אותה למצב של ספקית השבבים הגדולה ביותר בתחום ה-5G הצומח. להערכת נאווין שינויי, מנהל קבוצת Data Platforms Group, תשתיות התקשורת החדשות מייצגות שוק חדש שיגיע להיקף של כ-25 מיליארד דולר עד לשנת 2023.

אחד משיאי ההכרזה הוא מעבד Atom P5900 – רכיב SoC המיוצר בתהליך של 10 ננומטר ומיועד לנהל את תחנות הבסיס של הרשתות הדור החמישי. להערכת אינטל, ספקיות התקשורת יתקינו כ-6 מיליון תחנות בסיס עד לשנת 2024, והיא מתכננת להיות הספקית המובילה של שבבים לניהול תחנות הבסיס האלה. מדובר בקטגוריה חדשה לגמרי של מעבדי אטום, המיועדים לספק יכולות עיבוד חזקות גם בקצות הרשת (Edge Computing).

הם כוללים עד 24 ליבות, מעגלי האצה פנימיים וטכנולוגיות חדשות כמו מודול Intel Dynamic Load Balancer. המודול הזה מאפשר הפצת העומס ברשת בין ליבות העיבוד השונות. להערכת החברה, הטכניקה הזאת מבטיחה שהעיבוד של חבילות התקשורת יתפזר בצורה שווה בין כל ליבות העיבוד ברכיב, ועל-ידי כך היא משיגה הגדלה של פי 3.7 במספר החבילות שנתין לעבד בתחנת הבסיס בזמן נתון, בהשוואה לטכניקה הסטנדרטית.

חברת אינטל נכנסה לשוק תחנות הבסיס הסלולריות בשנת 2015. מטרת השבב החדש היא להביא אותה למעמד של מובילת שוק שבבי הסיליקון לתחנת הבסיס עד שנת 2021. מעבד תחנת הבסיס החדש מבוססת על ארכיטקטורת x86 שאמורה להעניק לו יתרון יוצא דופן: תאימות תוכנה של כל מרכיבי הרשת מרמת הענן ועד לרמת אבזרי הקצה.

החברה מסרה כי חתמה על הסכמים עם יצרני ציוד תקשורת מובילים, בהם אריקסון, נוקיה ו-ZTE, אשר ישתמשו במעבדי Intel Atom P5900 בתחנות בסיס לרשתות 5G שהן יספקו במהלך השנה.

קיסייט: "הדור החמישי מאלץ את התעשייה להתארגן מחדש"

בתמונה למעלה: ה-CTO ג'יי אלכסנדר (מימין) וסגן נשיא עולמי לשיווק ג'ף האריס, Keysight Technologies

כניסת הדור החמישי (5G) איננה רק עוד שדרוג בתשתיות התקשורת, אלא מהפיכה שתשנה פרדיגמות מרכזיות בתעשיית הטכנולוגיה העולמית. כך העריכו לאחרונה שני מנהלים בכירים בחברת קיסייט העולמית (Keysight Technologies) בתחזית טכנולוגית שהכינו עבור החברה. הטכנולוג הראשי של החברה, ג'יי אלכסנדר, ומנהל השיווק הגלובלי ג'ף האריס, מאמינים שהדור החמישי ישנה את האופן שבו חברות מפתחות ומייצרות טכנולוגיה, ואפילו את תוכניות הלימודים בבתי הספר להנדסה.

מערכות הדור החמישי יפעלו בתדרים גבוהים מאוד ויהיו בעלי גורם צורה (Form Factor) קטן מאוד. "הדבר מייצר צורך בעובדים נוספים בתחומי דיזיין וסימולציה, בדיקות over-the-air, מערכות אנטנה וטכניקות מדידה (measurement science). הנושאים האלה ישולבו בתוך ליבת תכניות הלימוד בתחומי ההנדסה". חלקה של התוכנה במערכות האלקטרוניות ימשיך לצמוח, "וכתוצאה מכך נראה גל חזק של אימוץ מערכות מדידה מבוססות תוכנה, עם דגש על תאימות בין כלי תוכנה שונים".

מיחשוב בקצות הרשת

כניסת מערכות הדור החמישי לשימוש מסחרי רחב היקף ב-2020 תחשוף צווארי בקבוק במרכזי הנתונים הקיימים היום, ותיאלץ לתכנן אותם מחדש: כדי להתמודד עם זמני ההשהייה המתקצרים יהיה צורך להעביר מטלות מחשוב רבות אל קצות הרשת (Edge Computing). מהירויות המידע הגדולות ייצרו צורך בפיתוח מערכי זיכרון, אפיקי נתונים (Data Bus) ומקמ"שים מהירים יותר בתוך מרכזי הנתונים. השניים מעריכים שההתמודדות עם הצרכים האלה תשנה את האופן שבו התעשייה מתפקדת:

מודל הפעילות החדש יתבסס על שיתופי פעולה הדוקים בין כל מרכיבי האקוסיסטם: יצרניות שבבים, יצרניות מערכות, חברות תוכנה, מפעילות תקשורת, ספקיות שירותי ענן, וארגוני תקינה בינלאומיים. האתגרים הטכנולוגיים המרכזיים שעימן השותפויות האלה ייאלצו להתמודד כוללים: הבטחת ביצועים בתחום התדרים 3.5GHz-5.0GHz, התאמה של תחום הגלים המילימטריים (mmWave) לעולם המוביליטי ובניית ארכיטקטורה ותקנים עבור רשתות מסוג Centralized Radio Area ו-Mobile Edge Computing.

האובייקט הדיגיטלי יקדים את המימוש הפיסי

בתחום התכנון, התעשייה תאמץ את המודל של "תאומים דיגיטליים" (Digital twins). הרעיון הועלה לראשונה על-ידי פרופ' דוד הלל גלרנטר בשנת 1991, בספרו Mirror Worlds. הרעיון הוא שבזכות תשתית מחשוב כמעט בלתי מוגבלת, ניתן לייצר עותק דיגיטלי של אובייקטים מהמציאות, ולבצע עליו את כל הבדיקות והמדידות המבטיחים את תפקודו, לפני שהתעשייה עוברת לשלבי התכנון והייצור הפיסיים. אלכסנדר והאריס צופים שהשנה השיטה הזו תתבסס, ותיהפך לאופן העיקרי שבו החברות מפתחות פתרונות חדשים.

"הדבר מייצר צורך בכלי תכנון אלקטרוני חדשים ובשיטות מדידה חדשות, המאפשרים לבצע אימות של תכנון הדגמים הדיגיטליים, כדי לוודא שהתנהגותם זהה לחלוטין לזו של הדגמים הפיסיים".

קורנינג מפתחת פתרון In-Building 5G באירפורט סיטי

בתמונה למעלה: דרור הראל. צילום: יוסי אלוני

מרכז הפיתוח הישראלי של חברת קורנינג האמריקאית (Corning) החל בפיתוח פתרון תקשורת סלולרית בתוך מבנים עבור רשתות הדור החמישי (5G). דירקטור חדשנות ופיתוח פלטפורמות חדשות בקורנינג ישראל, דרור הראל, אמר שפלטפורמת 5G המפותחת בארץ מיועדת לספק ערוצי תקשורת אמינים ליישומי דור חמישי חדשים כמו ייצור חכם, AR/VR ,Autonomous machines, IoT ועוד. הפתרון החדש יתבסס על ווירטואליזציה של פונקציות רשת (NFV), שמומשו עד כה באמצעות חומרה ייעודית.

החברה הודיעה שהפיתוח ייעשה במסגרת שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת אינטל. מערך ה-NFV ימומש באמצעות תוכנה על-גבי תשתיות עיבוד של אינטל, בהן: מעבדי Xeon, כרטיסי האצה מבוססי FPGA מסוג N3000, מתאמי רשת של אינטל  מסדרה Ethernet 700 Series וארכיטקטורת התוכנה FlexRAN. סמנכ"לית מוצרי Wireless ב-Corning, מישל אנגרטו, אמרה שהשילוב של וירטואליזציה עם סיבים אופטיים, "יאפשר לקורנינג ולאינטל להדגים את מערכת ה-In-Building 5G הגמישה ביותר".

עיסקת MobileAccess הכניסה את קורנינג לתחום התקשורת האלחוטית

מרכז הפיתוח הישראלי של קורנינג פועל מקרית שדה התעופה (לוד) ומעסיק כ-100 עובדים. בפועל, הוא אחראי על עיקר הפעילות של החברה בתחום התקשורת האלחוטית. הוא הוקם בשנת 2011 בעקבות רכישת חברת MobileAccess, בסכום שנאמד אז בכ-150-200 מיליון דולר. מובייל-אקסס פיתחה טכנולוגיית תקשורת מבוזרת המאפשרת להבטיח קישוריות אלחוטית בתוך מבנים באמצעות אנטננות מיוחדות עבור תחנות בסיס סלולריות ונקודות Wi-Fi. פלטפורמת 5G החדשה תתמוך בתשתיות מורשת כמו רשתות LTE, ותספק "חיבוריות כפולה" גם לתשתיות 4G וגם לתשתיות 5G.

קורנינג היא חברת ענק המתמחה בטכנולוגיות מבוססות זכוכית, ומעסיקה כ-50 אלף עובדים. היא נסחרת בבורסת ניו-יורק לפי שווי שוק של כ-29 מיליארד דולר ובשנת 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-11.4 מיליארד דולר. היא גם אחת מחברות הטכנולוגיה הוותיקות בעולם: בשנת 1879 היא ייצרה עבור תומאס אדיסון את שפופרת התאורה הראשונה, וב-1947 הייתה מהחברות הראשונות שייצרו שפופרת קרן קתודית עבור מכשירי טלוויזיה. כיום היא פועלת בחמישה שווקים מרכזיים: תקשורת, טכנולוגיות תצוגה, טכנולוגיות סביבתיות, מדעי החיים וחומרים מיוחדים. החברה מחזיקה ב-5,060 פטנטים בתחום הסיבים והתקשורת האופטית.

באטמ הכריזה על מתג מהיר עבור תשתיות הדור החמישי

כעשרה ימים לאחר חזרתה למסחר בבורסה של תל אביב (במקביל למסחר בבורסה של לונדון), הכריזה חברת באטמ (BATM) מיקנעם שהיא נכנסת לתחום תשתיות התקשורת של הדור החמישי באמצעות פלטפורמת רשת חדשה להעברה מהירה מאוד של נותנים בנפח גבוה. הפלטפורמה פותחה בחברה הבת, Telco Systems, ומיועדת לנתב את הנתונים בנקודות התקבצות הרשת (aggregation) שבהן מרוכזת התקשורת המגיעה מהתאים הסלולריים ומועברת אל תשתיות הענן.

בעקבות ההודעה עלתה מניית החברה בבורסה בתל אביב בכ-3.2% וכעת היא נסחרת לפי שווי חברה של כ-865.5 מיליון שקל. להערכת החברה, הפלטפורמה החדשה בשם T-Metro 8104, היא כיום פלטפורמת התקשורת היחידה לנקודות ההתקבצות אשר עומדת בדרישות תקן Carrier Ethernet 2.0 לתקשורת מהירה ברמת 1.2Tb, אשר הוגדר על-ידי הקבוצה התעשייתית MEF, הכוללת כ-200 חברות ויצרני ציוד תקשורת.

מנכ"ל BATM, ד"ר צבי מרום, אמר שהחברה כבר קיבלה פניות מצד מספר משמעותי לקוחות פוטנציאליים של הפלטפורמה החדשה, "ואנחנו מצפים כבר השנה לתרגם את ההתעניינות למכירות". קבוצת BATM מורכבת ממספר חברות בנות הפועלות במסגרת שתי חטיבות מרכזיות: חטיבת הציוד הביו-רפואי וחטיבת התקשורת. בתחום הביו-רפואי, החברה פעילה בהפצת מכשור וחומרים, שירותי מעבדה, טיפול בפסולת ביולוגית וכדומה.

בשנת 2018 הסתכמו מכירות חטיבת הביו-מדיקל בכ-62.1 מיליון דולר, שהם כ-52% ממכירות הקבוצה. חטיבת התקשורת והסייבר פעילה בתחומים כמו פלטפורמות תקשורת מהירות לליבת רשת התקשורת, פתרונות SDN ו-NFV, פתרונות סייבר לתשתיות תקשורת. מכירות החטיבה צמחו בשנת 2018 בכ-16.4% והתסכמו בכ-57.5 מיליון דולר, שהם כ-48% מכלל המכירות של באטמ.

"רשתות הסלולר בישראל רגישות למתקפות IoT"

כחלק מההיערכות לדור החמישי, השיקה חברת Juniper Networks, המפתחת חומרה ותוכנה לרשתות, את פלטפורמת Contrail SD-WAN המאפשרת לנהל רשתות 4G ו-5G באופן מבוזר על-מנת להפחית את העומס מליבת הרשת. בשיחה עם Techtime הסביר ארכיטקט מובייל ראשי בגוף המכירות של ג'וניפר, איאן גואץ' (בתמונה למעלה), שארכיטקטורת הרשת נמצאת כיום בתהליך שינוי ממבנה היררכי אל מבנה חצי-מבוזר. "כדי לספק את מהירות הביצוע וזמני ההשהיה (latency) הקצרצרים של הדור החמישי, צריך להסיט חלק מהמשימות ומהעיבוד ממרכז הרשת אל נקודות חדשות שהן קרובות יותר אל קצות הרשת (נקודות קצה)".

גואץ' ביקר באחרונה בישראל ונפגש עם חברות הסלולאר המקומיות במסגרת ההכנות שלהן לקראת היערכות אל הדור החמישי. מדובר באתגר מקיף: טכנולוגיית הדור החמישי (5G) תגדיל את קיבולת הרשת בסדרי גודל ותספק תשתית לצמיחת מהפיכות טכנולוגיות כמו הרכב האוטונומי, אינטרנט של הדברים (IoT), העיר החכמה ועוד.

כולן מתבססות על תעבורה מהירה של הרבה מאוד נתונים, ובזמן אמת. כדי לעמוד במשימה, יש צורך לבצע שינויים גם בארכיטקטורה הנוכחית של הרשת, שבה מרבית המידע זורם מנקודת הקצה אל שרתים גדולים בליבת הרשת. הם אחראים על עיבוד המידע, הרצת היישומים והזרמת התוצאות אל מכשירי הקצה.

ביזור הרשת באמצעות שרתי-קצה

לדבריו, ביזור הרשת יתבצע באמצעות שימוש בשרתי-קצה (Edge-Cloud), הממוקמים קרוב יותר למכשירי הקצה. שרת-קצה הינו למעשה מרכז נתונים (Data Center) מקומי שירכז את תעבורת המידע מכמה עשרות תחנות בסיס ויבצע חלק ממשימות הרשת והרצת היישומים. בכך ניתן יהיה להפחית את העומס מהשרתים המרכזיים ולהעביר אליהם מידע מעובד יותר. עבור המהלך הזה פותחה פלטפורמת Contrail של ג'וניפר. גואץ': "זהו פתרון מבוסס תוכנה המאפשר לנהל בצורה וירטואלית את פעילות שרתי-הקצה. היא מציעה שינוי במבנה הרשת באופן שיאפשר להריץ יישומי דור חמישי גל על-גבי תשתיות הדור הרביעי".

ה-IoT מסכן את ליבת הרשת

לדבריו, שני מרכיבים קריטיים החסרים בפאזל של מהפיכת הדור החמישי הם המודל העסקי והאבטחה. למעשה, הם קשורים זה בזה. "שדרוג התשתיות לדור חמישי כרוך בהשקעות עצומות, החל מהרחבת הספקטרום, שינוי האנטנות, וכלה במרכיבי חומרה נוספים כמו מתגים ונתבים, כרטיסים ועוד. מהיכן יגיעו ההכנסות החדשות? צרכן המובייל לא ישלם יותר על מהירות. ההכנסות, אם כן, אמורות להגיע מהשווקים החדשים שיעשו שימוש ברשת: IoT, עיר חכמה, אוטומוטיב, רחפנים, בריאות דיגיטלית וכדומה".

אולם צירוף מיליארדי מכשירי IoT אל הרשת הוא מסוכן. כך למשל, בשונה מסמארטפון המצוייד במעבד חזק והרבה זיכרון, מכשיר IoT (למשל רמזור חכם, מצלמת רחוב ואפילו אינפוזיה מקושרת בבית חולים), מתבסס על חיישן, רכיב תקשורת, מעבד זעיר המבצע שורה מצומצמת של משימות, וסוללה. הם חייבים להיות סופר-חסכוניים בצריכת ההספק. 

"במכשיר IoT אין מספיק כוח עיבוד פנוי בשביל להפעלת תוכנת אבטחה, אולם יש בו מספיק כוח עיבוד כדי להריץ נוזקה. גם תקני הדור החמישי עדיין אינם נותנים מענה לבעיות האבטחה ואימות הזיהוי, ולכן הרשת מזהה אותם כמכשירים בטוחים. התוקפים יכולים להשתמש בהם כעמדת יציאה לתקיפה ולחדור מנקודת הקצה אל ליבת הרשת".

הדבר הזה כבר התרחש במציאות?

"בשנים האחרונות היינו עדים למספר מקרים שהמחישו את הסכנה. באוקטובר 2016 הפילה מתקפת DDoS (מניעת שירות מבוזרת) רחבת היקף את שרתי חברת DYN המספקת שירותי שיוך דומיינים לכתובות IP (DNS). הדבר גרם לשיבושים חמורים בפעילות הרשת ברחבי החוף המערבי ולנפילה של אתרים מרכזיים. מקור המתקפה הוא ככל הנראה בנוזקת Marai, שחדרה אל רשת דרך השתלטות על מצלמות חכמות".

סכנה ישראלית מיוחדת

בגלל גודלה הזעיר והמבנה הגיאוגרפי הצר והמוארך שלה, ישראל, להערכתו, חשופה במיוחד למתקפות מעין אלה. "כל אחת מספקיות הסלולר בישראל מפעילה מספר קטן של אתרי ליבה (EPC). שיתוק של אתר אחד כזה עשוי להפיל את הרשת כולה בעיר גדולה, וניתן לעשות זאת באמצעות מתקפת DDoS שתציף את הרשת באמצעות בקשות שירות ממכשירי הקצה".

כיצד ניתן להתמודד עם הבעיה?

"מאחר שאין למכשיר די כוח עיבוד, צריך לייצר נקודה ברשת שבה ניתן יהיה לנטר את התנועה לפני שהיא עוברת לתחנות הבאות במרכז הרשת. הפלטפורמה שלנו מאפשרת להשתמש בשרת-הקצה כמעין נקודת בידוק, שבה נוכל לבחון את תעבורת ה-IoT על פי מדיניות האבטחה ולבדוק אם יש דפוסים חשודים כמו מספר רב של בקשות שירות. במידה ונתגלתה מתקפה, היא תיעצר בשרת-הקצה וכך לא תסכן את יתר חלקי הרשת. אנחנו עושים זאת באמצעות המכונה הווירטואלית, Virtual SRX, אשר מספקת שירותי את אבטחת הרשת בתוך שרתי-הקצה".

נובלסאט מפתחת קידוד ואפנון וידאו לדור החמישי

חברת NovelSat מרעננה וחברת Igolgi האמריקאית יפתחו ביחד פתרון משולב לקידוד ואפנון שידורי וידאו בתקשורת לוויינית. הפתרון יאפשר ליצרניות תוכן, תאגידי שידור, אולפני טלוויזיה וחברות סלולאר לשפר את קיבולת תעבורת התוכן כדי לחסוך בעלויות השימוש ברוחב פס לווייני, ולספק למשתמשי הקצה שירותי תוכן רב-ערוציים גם באמצעות תשתיות הדור החמישי. שיתוף הפעולה בין שתי החברות מתקיים ביוזמת קרן בירד (Bird Foundation), שגם תתמוך בו פיננסית.

שילוב של שתי טכנולוגיות נפרדות

כיום שתי החברות עוסקות בהיבטים טכנולוגיים שונים של הפצת שידורי טלוויזיה (Broadcast) באמצעות לוויין. נובלסאט פיתחה פרוטוקול ייחודי לאפנון (modulation) התשדורות הלווייניות, שלהערכתה משפר בעשרות אחוזים את קיבולת רוחב הפס. איגולג'י, מצדה, נחשבת לחברה מובילה בפיתוח שיטות דחיסת וידיאו באמצעות קידוד (encoding), המאפשרות להעביר יותר תוכן ברוחב פס נתון. כיום מתבצעות שתי הפעולות האלו (קידוד ואפנון) מתבצעות בשני מודולים נפרדים.

פרויקט הפיתוח המשותף נועד לשלב את שתי הטכניקות לפיתרון מאוחד שיבצע בתהליך עיבוד אחד גם את הקידוד וגם את האפנון. בשיחה עם Techtime הסביר סמנכ"ל השיווק של נובלסאט, אביב רונאי, כי האינטגרציה בין שתי הטכנולוגיות תאפשר לייעל את תעבורת הווידאו בלוויין. "היכולות של איגולג'י לטפל בווידאו ביחד עם יכולות השידור שלנו, יאפשרו לספק פיתרון משולב בקופסה אחת, שיבצע התכת נתונים בצורה מאוד עמוקה ויקטין משמעותית את רוחב הפס הנדרש לשידורי וידאו בלוויין".

כניסה לשוק חדש

עבור נובלסאט, הפרויקט מסמן מהלך אסטרטגי שנועד לספק לה גישה אל סגמנטים נוספים בתעשיית התוכן מבוסס לוויין. עד כה סיפקה החברה בעיקר פתרונות תקשורת ליצרניות תוכן ומפיצות וידאו וכעת תציע גם פתרונות עיבוד וידאו. אחד מלקוחותיה האסטרטגיים כיום הוא איגוד השידור האירופי, שהשתמש לאחרונה בתשתית של החברה כדי להפיץ את שידורי האירוויזיון שהתקיים השנה בישראל לתחנות טלוויזיה ברחבי אירופה והעולם.

רונאי: "בחצי השנה האחרונה אנחנו מבצעים מעבר לעולם קישוריות התוכן. הפתרון החדש אמור לשבת בנקודות הקצה של הרשת, גם בתחנת השידור וגם בתחנת הקליטה, ומכוון לכל שרשרת הפצת הווידאו: החל מיצרניות תוכן ועד לחברות המפיצות את השידורים אל משתמשי הקצה".

הסמארטפון הופך לטלוויזיה ניידת

שיפור תעבורת הווידאו אינו רק צורך טכנולוגי אלא גם כלכלי. הגלובליזציה בעולם הטלוויזיה, ריבוי הערוצים, שיפור איכות השידור והתמונה, והפצת התוכן גם לפלטפורמות המובייל, מגדילים בצורה ניכרת את היקף השימוש ברוחב פס לווייני. כתוצאה מכך, השימוש ברוחב פס הופך לאחת מהעלויות הגבוהות ביותר של חברות הברודקאסט. עלות השימוש השנתית ברוחב פס לווייני עבור הפצת שידורי וידאו נאמדת ב-8 מיליארד דולר.

"התמהיל של ערוצי הווידיאו הולך ומשתנה. כיום יש פחות ערוצים SD, ויותר HD, 4K ואפילו 8K, מה שמגדיל אף יותר את רוחב הפס הנדרש. אנחנו מאפשרים לדחוס יותר תוכן לאותו רוחב פס. השגת נצילות גבוהה יותר של שידורי הלוויין תסייע לחסוך משמעותית בעלויות, מאחר שחברות התוכן וההפצה יצטרכו פחות רוחב פס".

צוואר הבקבוק של הדור החמישי

הפתרון של נובלסאט ואיגולג'י מתכתב עם מגמה נוספת בתעשייה. מאחר שחל גידול רב בצפייה בתכני וידאו באמצעות מכשירי סמארטפון, ספקיות הסלולאר הופכות למעין חברות ברודקאסט או יוצרות שיתופי פעולה סינרגיים עם חברות תוכן. על הרקע הזה, למשל רכשה חברת AT&T את טיים וורנר ואת DirecTV, והתפתח שיתוף הפעולה בין וורייזון לבין יוטיוב. גם בארץ ניתן לזהות מגמה זו, עם כניסת שירותי הטלוויזיה של סלקום ופרטנר.

התהליך צפוי להתעצם עם המעבר לעידן הדור החמישי, שבו הסמארטפון אמור להפוך גם למעין ממיר לטלוויזיה רב-ערוצית ניידת. רונאי סבור כי שירותי התוכן בדור החמישי עשויים ליצור עומס אדיר על הרשתות. "ריבוי הערוצים ישתק את התמסורת הסלולארית. הפתרון שאנחנו מפתחים כולל ערוץ לווייני ייעודי שיאפשר את העברת הווידאו ישירות מהלוויין לתחנות הבסיס הסלולריות ומשם למשתמשי הקצה, מבלי להעמיס על התשתיות הקרקעיות של סיבים אופטיים או ערוצי מיקרוגל. כך אנחנו למעשה משתלבים במגמה העתידית של הדור החמישי שבו הוגדרו גם ערוצי ברודקאסט ייעודים מכשירים ניידים".

אינטל יוצאת ממודמי 5G לסמארטפונים

חברת אינטל (Intel) יוצאת מתחום המודמים למכשירי סמארטפון מהדור החמישי (5G) ומבצעת הערכה של כל פעולותיה בתחומי המודמים למחשבים אישיים המקושרים אל רשתות הדור הרביעי והחמישי, אבזרי IoT ומוצרי רשת אחרים. בהודעה דרמטית שפירסמה היום, החברה מסרה שהיא תמשיך להשקיע בתחום התשתיות עבור הדור החמישי. מנכ"ל אינטל, בוב סוואן, אמר שהחברה מאמינה בהזדמנויות הנמצאות בדור החמישי בתהליך המעבר המואץ של הרשתות אל הענן (‘Cloudification’), "אולם ברור לנו כעת שאין מסלול ברור לריווחיות בתחום המודמים של מכשירי סמארטפון.

"הדור החמישי ימשיך להיות תחום עדיפות אסטרטגי של חברת אינטל. אנחנו מבצעים כעת הערכה של האופציות העומדות פבנינו לנצל את הקניין הרוחני שלנו , כולל הזדמנויות במגוון גדול של אבזרים ופלטפורמות ממוקדות רשת בעולם הדור החמישי". חברת אינטל מתכננת לספק מידע נוסף על תהליך ההערכה בארוע שיתקיים לקראת סוף החודש, ב-25 באפריל. בינתיים היא מסרה שהיא תעמוד בהתחייבויות של הלקוחות לספק סמארטפונים הכוללים את המודמים שלה עבור מכשירי הדור הרביעי, "אולם אינה צופה שהיא תשיק מודמים עבור סמארטפונים דור 5".

CEVA יורדת, וקואלקום חוזרת לזרועותיה של אפל

אינטל פירסמה את ההצהרה המפתיעה יום אחד בלבד לאחר שהסתיים הסכסוך המשפטי הארוך ובין אפל לבין קואלקום, שגרם לכך שחברת אפל החליפה את המודמים למכשירי הדור הרביעי מתוצרת קואלקום במודמים מתחרים מתוצרת חברת אינטל. הסכסוך בין אפל וקואלקום הסתיים בהסדר שלפיו אפל תשלם לקואלקום סכום כסף שהיקפו לא נמסר, ובמקביל חתמו שתי החברות על הסכם רישוי טכנולוגיות ל-6 שנים, אשר מתחיל מהחודש.

פירוש הדבר שאפל ויתרה על כל טענותיה כדי לקבל מודמים דור חמש מתוצרת חברת קואלקום. עדיין לא ברור האם מאחורי ההודעה של אינטל עומדת נסיגה טקטית מכובדת מהשוק שבו קואלקום מובילה, או במהלך רחב היקף המגדיר מחדש את תחומי העניין שלה בעולם המגוון של הדור החמישי.

ראוי לציין שאחת מהחברות שנהנו מהסכסוך בן השנתיים בין אפל וקואלקום היתה חברת CEVA הישראלית, אשר סיפקה לאינטל את הקניין הרוחני של המעבדים עבור המודמים שנמכרו לאפל. בעקבות ההתפתחויות האחרונות ירדה מניית CEVA בנסד"ק בכ-3.4% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-610 מיליון דולר.

בחודש פברואר השנה הכריזה קואלקום על שבב SoC מסוג Snapdragon Mobile Platform אשר משלב את מעבד היישומים ואת מודם הדור החמישי של החברה בשבב יחיד. הפיתוח נשען על שימוש בטכנולוגיית אנטנה לגלים מילימטריים. קואלקום הודיעה שהדוגמאות הראשונות יימסרו ללקוחות נבחרים ברבעון השני של 2019, ולהערכתה המוצרים הראשונים ייצאו לשוק במחצית הראשונה של 2020. לא מן הנמנע שמפת הדרכים האגרסיבית הזאת שכנעה את אפל לסיים את הסכסוך עם קואלקום.

אירית טויטו מונתה לסמנכ"לית טכנולוגיות בכירה ב-ECI Telecom

חברת אי.סי.איי (ECI) מפתח תקווה הודיעה היום (ב' ) על מינויה של איריס טויטו לתפקיד סמנכ"לית טכנולוגיות בכירה וחברה בהנהלת החברה. בתפקיד החדש טיוטו אחראית על תוכניות המחקר והפיתוח של החברה ותוביל את האסטרטגיה שלה בתחום הדור החמישי (5G). בנוסף, היא תהיה אחראית על תשתית ה-IT של החברה ועל פרוייקט T3 של החברה. מדובר בפרוייקט פיתוח במתכונת של DevOps, אשר משלב בין פיתוח תוכנה עבור המוצר לבין  מחלקת ה-IT התפעולית, על-מנת להאיץ את זמן היציאה לשוק של פרוייקטים חדשים ושיפור התמיכה בלקוחות, כמו למשל באמצעות עידכוני תוכנה.

למעשה, טויטו חוזרת לחברה לאחר 20 שנה. היא החלה את דרכה לפני 25 שנה כמהנדסת תוכנה ומנהלת צוות פיתוח תוכנה באי.סי.איי, ואז עברה לתפקידים אחרים בתעשייה, בהם הובלת צוותי פיתוח ותמיכה בלקוחות בחברות בחברות אחרות, בהן אמדוקס שבה היא שימשה כמנכ"לית חטיבת מוצרי ניהול הלקוחות, ובפיליפס מדיקל שבה היא שימשה כמנכ"לית חטיבת אפליקציות ההדמייה הקליניות. מנכ"ל ונשיא אי.סי.איי, דאריל אדוארדס, אמר שאירית מהווה נכס חשוב לחברה ערב פריסת מערכות הדור החמישי, "ובמיוחד כאשר אנו בשלב התרחבות גלובלית".

הסודות שהתגלו בתשקיף לבורסת לונדון

חברת אי.סי.איי מספקת לחברות טלקום בעולם פתרונות תמסורת אופטיים ופתרונות מבוססי חבילות (Packet/Optical Transport), יישומי SDN/NFV ופתרון אבטחת סייבר לרשתות טלקום. היא דיווחה שבשלוש השנים האחרונות היא קיבלה 90 זכיות ומכירותיה צמחו ב-25% בשנתיים האחרונות, אולם לא מסרה מהו היקף המכירות. יחד עם זאת, בספטמבר 2018 היא דיווחה לבורסה בלונדון על כוונתה לגייסה הון בהיקף של כ-230 מיליון דולר באמצעות הנפקת מניות. בינתיים התוכנית נדחתה, אולם מהתשקיף שהגישה מתבררים מספר פרטים על החברה.

כיום החברה מתמקדת בפתרונות תמסורת בתחום החומרה והתוכנה, וכ-87% מעובדי המו"פ של החברה הם מהנדסי תוכנה. בתחילת 2018 היא חתמה על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת אריקסון, שהודיעה בסוף 2018 שמערכות התמסורת של אי.סי.איי יהיו חלק בלתי נפרד מהתשתית שהיא תציע למערכות הדור החמישי. בעשור האחרון היא השקיעה יותר ממיליארד דולר במחקר ופיתוח קו המוצרים הגמיש שהיא מכנה "פתרונות אלסטיים".

במחצית הראשונה של 2018 הסתכמו מכירותיה ב-197.7 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של 159 מיליון דולר במחצית 2017. בסך הכל, המכירות השנתיות ב-2017 הסתכמו בכ-367.2 מיליון דולר. החברה דיווחה שמכירותיה ב-2017 צמחו ב-13%, ומכירותיה במחצית 2018 צמחו ב-24%. אם נניח שהצמיחה הממוצעת של 2018 נמצאת בין שני הקצוות, נניח 18%, מתקבלת הערכת מכירות שנתית של 430-440 מיליון דולר.

Pivotal חשפה טכנולוגיית אנטנה חדשה המתחרה בעיצוב אלומה

בתמונה למעלה: בריאן דויטש עם רפיטר 5G ואנטנה מתכווננת בתדר של 39GHz. צילום: Techtime

חברת Pivotal Commware האמריקאית חשפה בשבוע שעבר טכנולוגיית אנטנה כיוונית מסוג חדש לגמרי, המתבססת על הרעיון של מטה-חומרים (Metamaterial), שלהערכתה היא עדיפה על טכנולוגיות עיצוב אלומה (Beamforming) הנמצאות בליבת התשתית של טכנולוגיית הדור החמישי (5G). החשיפה נעשתה במינכן, במפגש עם העיתונות הטכנולוגית ובשיתוף עם חברת  MACOM Technology Solutions, אשר ייצרה דיודת Varactor ייעודית עבור האנטנות החדשות.

המוצר הראשון שהחברה מוציאה לשוק הוא ממסר משחזר אותות (Repeater) בשם Echo 5G, המאפשר להתגבר על החסימה של חלונות זכוכית גדולים בפני תקשורת בגלים מילימטריים (mmWave) שתאפיין את רשתות הדור החמישי. המכשיר קולט את השידורים המגיעים אל האנטנה בזווית של עד 80°, מגביר אותם ומשדר אותם אל תוך המבנה. לדברי מנכ"ל החברה, בריאן דויטש, הפתרון של החברה צורך הספק של 4 ואט בלבד, בהשוואה לצריכת הספק של מאות ואטים המאפיינת רפיטרים אחרים בשוק. "השידור והקליטה הכיווניים שלנו לא נעשים באמצעות חישובי פאזה ועוצמה מורכבים, אלא באמצעות תוכנה השולטת על דיודות ואראקטור, אשר מייצרות מעין הולוגרמה של קרינה אלקטרומגנטית".

סריג ננומטרי ופתרונות אקזוטיים

היכולת של החברה לספק את הפתרון מבוססת על טכנולוגיית האנטנה החדשה, שאותה היא מכנה בשם עיצוב אלומה הולוגרפי (Holographic Beam Forming). היא מבוססת על תופעה פיסיקלית בשם Dynamically Tunable Impedance Surface, אשר נחקרה במעבדה למטה-חומרים של פרופ' דייויד סמית באוניברסיטת דיוק (Duke University) בקרוליינה הצפונית.

מטה-חומר הוא סוג של חומר מרוכב בעל תכונות שבירה והחזרה לא טבעיות, אשר מושגות באמצעות מערך של מבנים זעירים שהם קטנים בצורה משמעותית מאורך הגל הפוגע בהם. התופעה הזאת מוכרת שנים רבות בתחום האופטיקה, ומשמשת לייצור מראות ומבנים בעלי תכונות אופטיות מיוחדות, באמצעות סריג ננומטרי המצוי על פני החומר. בין השאר, קבוצת המחקר פיתחה מערך המייצר עקיפת גלים מלאכותית, ובכך הופך אובייקט לבלתי נראה לעין.

בשנים האחרונות המעבדה הרחיבה את המחקר אל גלים אלקטרומגנטיים בעלי אורך גל מילימטרי, המשמשים במערכות תקשורת מהירות, במכשירי מכ"ם ובקרוב גם בטכנולוגיות הדור החמישי. בסדר הגודל הזה, המבנים שונים באופיים. בהרצאה שנתן בפני חוקרים באוניברסיטת דיוק, הסביר פרופ' סמית, שהתיאור הפיסיקלי של התופעה ברמת הגלים האופטיים מבוסס על ההנחה שבמכניקת הקוונטים ניתן להתייחס אל האלקטרון כאל די-פול: יחידת מטען חשמלי או מגנטי בעלי גודל וכיוון מוגדרים.

המסקנה היתה שברמת הגלים המילמטריים ניתן לייצר סריג (מערך) של אלמנטים מסוג די-פול באמצעות מטריצה של מבנים מתכתיים זעירים, כמו מוליך קצר או סליל קצר, כאשר המתח המופעל על כל אחד מהם מגדיר את המטענים המאפיינים אותו, ועל-ידי כך את האינטראקציה בינו לבין קרינת הגלים המילימטריים הנקלטים או משודרים. כלומר, שינוי במתח של האלמנטים במערך, משנה את תכונות השבירה וההחזרה של הקרינה האלקטרומגנטית של החומר (אנטנה במקרה הזה), ועל-ידי כך את זווית הקרן המשודרת, או את רמת הקליטה של שידורים המגיעים מזוויות שונות.

ברית אסטרטגית עם ביל גייטס ומייקום

הפיתוח הזה שימש להקמת חברת Pivotal בשנת 2016, אשר גייסה כמה עשרות מיליוני דולרים, ואת ביל גייטס כמשקיע אסטרטגי ומעסיקה כיום יותר מ-200 עובדים, שחלק גדול מהם הגיע מהמעבדה של פרופ' סמית. בשבי הפיתוח הראשונים פנתה פיבוטל את חברת מייקום, כדי לסייע לה בפיתוח הרכיב האקטיבי באנטנה המפקח על התכונות של כל די-פול. הבקשה נחתה על שולחנו של ד"ר דגלאס קארלסון, המשמש כיום כמנהל קבוצת ה-RF והמיקרוגל במייקום. הוא התלהב מהרעיון וגייס את החברה לטובת הפיתוח.

לדבריו, החברה פעילה בכל תדרי ה-RF ובעלת נסיון רב בעיצוב אלומה, אולם מחפשת דרכים חדשות להוזיל את העלויות של הרכיבים. "זוהי דאגה מרכזית בעולם הדור החמישי. המוצרים המילימטריים יקרים מאוד והלקוחות מודאגים מהשאלה כיצד הם יוכלו להשיג מוצרים במחיר סביר עבור פריסת רשתות הדור החמישי שהם מתכננים". זו היתה אחת מהסיבות שהחברה נכנסה לטכנולוגיית אלגל: אלומיניום גאליום ארסנייד (AlGaAs), שהוא חומר המשמש בתוך מבנים של רכיבי גאליום ארסנייד (GaAs).

דגלאס קארלסון, מייקום: "עלות הרכיבים מדאיגה את ספקיות הדור החמישי"
דגלאס קארלסון, מייקום: "עלות הרכיבים מדאיגה את ספקיות הדור החמישי"

לדבריו, המחוייבות של מייקום לפרוייקט היא גדולה מאוד. במסגרת שיתוף הפעולה היא סיפקה לפיבוטל דיודת ואראקטור מבוססת AlGaAs/lGaAs ייעודית לאנטנות של פיבוטל. כיום מותקנת דיודה כזאת בכניסה לכל אלמנט של האנטנה ומגדירה את תכונות הדי-פול. השיטה הזאת נבחרה בזכות היכולת לשנות בקלות את מאפייני הדיודה באמצעות מתח בלבד, ובזכות מהירות התגובה של דיודות ואראקטור, המשמשות כיום בעיקר בהתקני מיתוג מהירים. בהמשך, מייקום פיתחה מגבר הספק ייעודי עבור האנטנה של פיבוטל, והקימה קו ייעוד מיוחד עבורו.

מדוע דווקא ממסר לחלונות?

המוצר הראשון Echo 5G, נמצא כעת בשלבי ניסוי פיילוט כדי לקבל את אישור ה-FCC בארצות הברית. לדברי המנכ"ל דויטש, הבחירה בממסר כמוצר הדגמה ראשוני אינה מקרית: "החזרת תדרי הדור החמישי מחלונות מגיעה עד ל-80% מהאות, ומהווה בעיה גדולה לספקיות שירותי התקשורת. הטכנולוגיה שלנו מספקת ענה לצורך בממסרים שונים שניתן להתקין אותם בכל סביבת התא הסלולרי, כדי להבטיח קליטה לכל הצרכנים. בזכות ההגברה של המערכות האלה, ניתן יהיה להתקין פחות תאים סולאריים. כיום יש בארצות הברית כ-200 אלף תאים סולאריים, ועל-פי ההערכות יהיה צורך ביותר ממיליון תאים כדי לספק שירותי 5G. להפחתת מספק התאים תהיה השפעה גדולה מאוד על היכולת לפרוס את רשתות הדור החמישי".

קיסייט תספק את תשתיות הבדיקה לפרוייקט 5G-VINNI האירופי

בתמונה למעלה: ערכה של Keysight לבדיקת הביצועים של אנטנות MIMO במערכות הדור החמישי

חברת קיסייט טכנולוגיות (Keysight Technologies) הצטרפה לפרוייקט 5G Verticals INNovation Infrastructure – 5G-VINNI של האיחוד האירופאי, שנועד להאיץ את האימוץ של רשתות הדור החמישי באירופה. הבחרה הודיעה שהיא תשמש כספקית טכנולוגיות הבדיקה והמדידה ונראות הרשת (Network Visibility) היחידה של המיזם.

בפרוייקט משתתפים 23 גופים, בהם מפעילות הטלקום הגדולות באירופה, ספקיות טכנולוגיה ואוניברסיטאות, וחברות דוגמת בריטיש טלקום, טלפוניקה, אריקסון, נוקיה, סמסונג וסיסקו, ועוד. מיזם 5G-VINNI מתבצע במסגרת תוכנית המו"פ האירופית Horizon 2020 של האיחוד האירופאי. במסגרתו יוקם מתקן ניסויים לביצוע אימות מוצרים ובחינת הביצועים של טכנולוגיות דור חמישי חדשות, ובדיקת פתרונות ייעודיים לשווקים אנכיים, כמו תעשיות רכב, בטחון, בריאות, שילוח, מדיה ובידור.

ההיקף הכספי של המיזם כ-20 מיליון אירו. הוא ינוהל על-ידי ספקית הטלקום הנורווגית Telenor Group, וצפוי להימשך כשלוש שנים. המיזם יפעיל תשתית המדמה את סביבת הדור החמישי אשר תפעל מארבעה אתרים מרכזיים הממוקמים בנורווגיה, בריטניה, ספרד ויוון. בנוסף, אתרי ניסויים יוקמו בגרמניה ופורטוגל.

קיסייט תספק לפרוייקט יכולות בתחומים של בדיקות ומדידות רשת, כאשר הפתרונות שלה ישמשו לביצוע ניסויים של טכנולוגיות חדשות ומוצרים הנמצאים בשלבי האב-טיפוס (prototype), וביצירת תרחישים להרצה על הרשתות הנבדקות. מנהל קבוצת Wireless Devices and Operators בקיסייט, קאילאש נאראיאן, אמר שמטרת החברה היא"שכל האקוסיסטם של תעשיית המובייל יבין את מלוא של 5G במגוון של אפליקציות ומכשירים".