ישראל

המלחמה שינתה את הסטארט-אפ הישראלי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: גרף ההשקעות בחברות סטארט-אפ ביטחוניות. מקור: SNC

המלחמה שינתה את פני תעשיית ההייטק הישראלית, אשר מגבירה את את התמקדותה בתחומי הביטחון והתעופה בהשוואה לשנים הקודמות. דו"ח חדש של עמותת Start-Up Nation Central – SNC, מגלה שכיום פעילות בישראל 312 חברות ביטחוניות, בהשוואה ל-294 חברות בשנת 2022. למרות שהתעשייה הביטחונית בישראל היא ותיקה מאוד, 42% מחברות הסטארט-אפ בתחום הן צעירות מאוד ונמצאות בשלבים הראשונים. כ-39% מהחברות נחשבות לחברות בשלות, ורק 3% נמצאות בשלבי הצמיחה. כ-16% מהחברות הביטחוניות בישראל הגיעו לשלב שבו הן נמכרו (9%) או הונפקו בבורסה (7% מכלל החברות).

הסביבה הפיננסית התומכת בחברות האלה היא מאוד לא יציבה ומשתנה במהירות גדולה מאוד. בשנת 2020, למשל, משקיעים פרטיים הזרימו 87 מיליון דולר לחברות סטארט-אפ ביטחוניות, וכעבור שנה בלבד, ב-2021, זינקו השקעותיהם להיקף של כ-429 מיליון דולר. התנודות נמשכו גם לאחר מכן: בשנת 2022 ירדו ההשקעות להיקף של 185 מיליון דולר, ובשנת 2023 הן הגיעו לשפל של 69 מיליון דולר בלבד. בשנת 2024, ככל הנראה בגלל המלחמות בישראל ובאוקראינה ועלייה תלולה בהיקף ההזמנות של משרד הביטחון בארץ, זינקו ההשקעות להיקף של כ-172 מיליון דולר.

כמחצית מהחברות, 149 חברות סטארט-אפ, פעילות בתחומי ההגנה והתעופה, כאשר 58 חברות מייצרות כלים בלתי מאויישים. אחד מהמגזרים החזקים ביותר הוא של מערכות מעקב ואבטחה הכולל 96 חברות סטארט-אפ. התחום הזה הוא גם הבולט ביותר ביכולתו לספק טכנולוגיות דו-שימושיות (לצרכים אזרחיים ולצרכים צבאיים): 48% מהחברות במגזר הזה מגדירות עצמן כחברות דו-שימושיות. הדו"ח מציין שסביב הסטארט-אפ הביטחונית בישראל מבטאת את השיניו בשדה הקרב המודרני, המאופיין בלוחמת סייבר, ושימוש אינטנסיבי בכלים בלתי מאויישים ובמידע המגיע מהחלל.

"תעשיית הסייבר הישראלית הדביקה את הפיגור בתחום ה-AI"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מאמר אורח מאת: אריק קול, דירקטור בכיר וראש תוכנית NVIDIA Inception בישראל

ישראל מוכרת כמעצמת חדשנות גם כשמדובר בתעשיית ה-AI: יש בה את המספר הגבוה ביותר של סטארט–אפים בתחום הבינה המלאכותית לנפש, ומדורגת במקום השלישי בעולם בחברות מובילות בתחום ה-Generative AI (על-פי רשות החדשנות). האקוסיסטם המקומי מתחיל באקדמיה הישראלית החזקה, שהייתה מהראשונות לחקור את יכולות הבינה המלאכותית. בנינו כאן מומחיות בתחומים כמו ראייה ממוחשבת, ניתוח וידאו ועיבוד תמונה, וכמובן עיבוד שפה טבעית (NLP), שהוא הבסיס שעליו פותחו בהמשך מודלי השפה הגדולים (LLMs).

היסודות החזקים במחקר בינה מלאכותית ביחד עם תרבות סטארט–אפ, הפכו את ישראל לתחרותית מאוד בהשוואה לאזורים אחרים, למרות היותה מדינה קטנה. ישראל מתמקדת בפתרונות בינה מלאכותית יישומיים בתחומים כמו סייבר, רפואה ואגריטק, הממצבים אותה כמובילה גם בהטמעת יישומי AI. התעשיות הראשונות שאימצו את הטכנולוגיות החדשות היו מערכות בריאות, ערים חכמות, רובוטיקה ופיננסים. כיום, יותר מ-2,000 סטארט–אפים ישראליים מפתחים יישומי בינה מלאכותית. הסייבר הוא מקרה בוחן מעניין: אקוסיסטם הסייבר הישראלי היה איטי יותר באימוץ בינה מלאכותית בהשוואה לחלק מהמתחרים הבינלאומיים, אולם בשנתיים האחרונות חל שינוי דרסטי וכיום גם חברות צעירות וגם חברות סייבר מבוססות משלבות טכנולוגיות בינה מלאכותית במוצריהן. לתעשיית הסייבר המשודרגת יש כיום את הפוטנציאל להמשיך ולהוביל את אקוסיסטם הטכנולוגיה הישראלי.

אנחנו רואים מספר הולך וגדל של סטארט–אפים הפועלים בתחומי הבריאות, מדיה ובידור, רובוטיקה, תעשיית הרכב, ביולוגיה, קמעונאות, אקלים, תעשייה 4.0, לוגיסטיקה, חקלאות, ועוד העובדים על פיתוח יישומי בינה מלאכותית. בנוסף, קרוב ל-400 חברות רב–לאומיות מפעילות בישראל מרכזי מחקר ופיתוח משמעותיים, תוך עבודה צמודה עם האקדמיה הישראלית. הן מפעילות תוכניות סטארט–אפים וקבוצות מחקר, מייצרות פעילות עסקית ושיתופי פעולה רחבים בתעשייה. המעורבות שלהן מאיצה משמעותית את העברת הידע ועוזרת לסטארט–אפים ישראליים לצמוח. סטארט-אפים ישראלים רבים צמחו ישירות מהאקדמיה, דוגמת AI21 Labs, Deci, Mentee Robotics ו-Lightricks.

חברות הסטארט–אפ צריכות ליזום שיתופי פעולה עם החברות הרב לאומיות ולחתור על מנת לקבל את תמיכתן, שלרוב מוצעת ללא כל עלות. חברת NVIDIA עצמה מעסיקה מעל 4,000 עובדים בישראל, בעשרות קבוצות מוצר, הנדסה ומחקר, כולל צוות מחקר בינה מלאכותית משמעותי העובד בצמוד לאוניברסיטאות בארץ. מסגרת התמיכה באקוסיסטם המקומי, הקימה NVIDIA בישראל את Israel-1, שהוא מחשב–העל החזק ביותר במדינה, ובין החזקים בתחומם בעולם.

כנס NVIDIA GTC 2025 ייפתח ב-17 במרץ 2025

יותר מאלף סטארט–אפים ישראלים משתתפים באופן פעיל בתוכנית הסטארט–אפים NVIDIA Inception. ישראל היא המדינה החמישית בגודלה בתוכנית העולמית. המשתתפים בתוכנית נהנים מתמיכה טכנולוגית ועסקית. השנה האחרונה הייתה אחת השנים המאתגרות ביותר עבור כולנו, ולמרות זאת הסטארטאפים הישראליים הפגינו ביצועים ומחויבות מרשימים. אנחנו מצויים בעיצומה של מהפיכת בינה מלאכותית. העולם עובר ממחשוב כללי למחשוב מואץ ובינה מלאכותית. השינוי עתיד להשפיע על תעשיות בהיקף של 100 טריליון דולר. עבור ישראל, זהו הרגע לבסס את מעמדה כמובילה עולמית בתחום הבינה המלאכותית.

הנציגים של כל אותן תעשיות ייפגשו בכנס NVIDIA GTC 2025 שייפתח ב-17 במרץ 2025 ויתקיים בפורמט היברידי: גם וירטואלי וגם מפגש פיסי בסן–חוזה, קליפורניה. הכנס צפוי להפגיש עשרות אלפי חוקרים, מפתחים, יזמים, מנהלים, שותפים, משקיעים ומומחים, שיגיע למאות הרצאות, דיונים, סדנאות, קורסים והדגמות של הטמעת AI בעולם המודרני ובאופן בו בינה מלאכותית תוכל לסייע לאנושות במגוון תחומים. ההרשמה ל-NVIDIA GTC 2025 בפורמט הוירטואלי פתוחה כעת ללא עלות ותאפשר גישה למאות הרצאות בלייב או On-Demand.

אודות תוכנית Inception:

תוכנית הסטארט-אפים העולמית NVIDIA Inception מקדמת שיתופי פעולה עם האקו-סיסטם המקומי. בתוכנית משתתפות יותר מ-1,000 חברות סטארט-אפ ישראליות המפתחות טכנולוגיות בינה מלאכותית בתחומים שונים. התוכנית מציעה לחברות תמיכה, מומחיות וגישה לפלטפורמות הטכנולוגיות החדשניות ביותר של החברה, לצד תמיכה שיווקית וחיבור לקרנות הון-סיכון. בין החברות הישראליות בתוכנית: Theator, Lightricks, BRIA, Run:AI,  ועוד. כמו-כן, בתוכנית המפתחים של אנבידיה (NVIDIA Developer Program), חברים עשרות אלפי ישראלים וישראליות, העושים שימוש בטכנולוגיות התוכנה והחומרה של החברה, בהם מאות ערכות פיתוח (SDKs) המונגשות לתעשייה, בחלקן, ללא עלות.

אלון סטופל נכנס לתפקיד יו"ר רשות החדשנות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ד"ר אלון סטופל מחליף את ד"ר עמי אפלבום בתפקיד יו"ר רשות החדשנות. הממשלה אישרה את המלצת שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס, אחרי שמועמדותו לתפקיד אושרה על-ידי ועדת האיתור ונציבות שירות המדינה. סטופל מגיע מליבת הפעילות של תעשיית האלקטרוניקה הביטחונית. בשנים האחרונות הוא שימש כסמנכ״ל ומדען ראשי של חברת אלביט מערכות. לפני-כן מילא תפקידים בכירים בצה"ל ובמִנהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא״ת) במשרד הביטחון.

עמי אפלבום פרש מהתפקיד באוקטובר 2023, לאחר שש שנים שבהן הוביל את רשות החדשנות שאליה נכנס בשנת 2017. הוא היה ממעצבי הרשות, שהיתה עדיין בצעדיה הראשונים (הוקמה ב-2016). לפני-כן שימש במשך 8 שנים כמנכ"ל חברת KLA Israel ותחת הנהגתו היא הגיעה להיקף מכירות של כחצי מיליארד דולר. בתקופת המעבר משמשת ד"ר עינת מגל, סגנית המדען הראשי לחדשנות וחברת מועצת רשות החדשנות, כממלאת מקום זמנית של יו"ר הרשות.

המדען הראשי של אלביט יהיה המדען הראשי של ישראל

ד"ר סטופל (בתמונה למעלה) הוא בעל תואר דוקטור (Ph.D) בהנדסת אלקטרוניקה, אלקטרוניקה–פיזיקלית ותואר שני במנהל עסקים שניהם מאוניברסיטת ת"א, ובעל תואר ראשון בהנדסת חשמל מהטכניון. במסגרת תפקידיו במפא"ת הוא ניהל פרוייקטי פיתוח מרכזיים, דוגמת ניהול פרוייקט פיתוח מכ"ם Phased Array, הקמת וניהול תוכנית המיקוראלקטרוניקה לפיתוח רכיבים מיוחדים (MMIC, RF, Mix-Signal ועוד), ראש פרוייקט הפיתוח של מכ"ם SAR, מנהל תוכנית מו"פ מבוססת שיתופי פעולה ומנהל תחום החיישנים במנהלת חומה לתוכנית ההגנה בפני טילים .

סטופל נכנס לתפקיד המדען הראשי של אלביט בשנת 2016, והפעולה הראשונה שלו היתה ביצוע מיפוי מלא של כל הטכנולוגיות המצויות בידי החברה והטכנולוגיות החסרות לה. בהמשך הוא הקים וניהל את פרוייקט רכש הטכנולוגיות של אלביט, שכללה הקמת מרכזי מו"פ בארץ ובעולם וכניסה לפרוייקטי פיתוח משותפים עם ממשלות, אקדמיה וחברות בארץ ובעולם.

אלון סטופל נכנס לתפקיד בתקופה מאתגרת במיוחד: תעשיית ההייטק בישראל מצוייה במשבר עמוק כתוצאה מהקורונה, המהפיכה המשטרית והמלחמה שפרצה בעקבות מתקפת החמאס. מנתוני רשות החדשנות עצמה, עולה תמונה עגומה של ירידה חדה בהשקעות הזרות בתעשייה הישראלית, בריחת חברות סטארט-אפ לחו"ל, התמעטות במספר החברות המבוססות על טכנולוגיות עומק, ותקציב ממשלתי הנמצא תחת לחץ גובר, הן עקב צורכי המלחמה והן עקב סדרי עדיפות אחרים של הממשלה.

ירידה של 60% בהשקעות: ההייטק על פרשת דרכים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

השילוב של מיתון עולמי, חוסר יציבות חברתית ופוליטית ומלחמה שפרצה באוקטובר, הביאו את ההייטק הישראלי למשבר שעדיין לא ברור כיצד יתמודד איתו. האם שנת 2024 תהיה שנת תפנית והתאוששות, או השנה שבה ההייטק יאבד את מעמדו כקטר הכלכלי של המשק? דו"ח ארגון Start-up Nation Policy Insisute, מסכם את המגמות המרכזיות שהתגלו ב-2023 ומגלה שהתעשייה בישראל הגיעה אל צומת המאופיינת בשפל של שנים בהשקעות, התרחקות קרנות זרות, ופער ניכר ביחס לארה"ב ואירופה. השנה ככל הנראה ייקבע גורלה: האם היא תמשיך לצמוח – או תתחיל לגווע.

המחקר התבצע על-ידי עינב ארליך, דני בירן ואסף פתיר. הוא מגלה שבתחום ההשקעות בתעשייה, חלה ירידה של כ-60% בהשוואה ל-2022, להיקף של כ-7.3 מיליארד דולר, כמו בשנת 2018. במקביל, מספר סבבי הגיוס הסתכם ב-624, ירידה של 40% ביחס לשנה הקודמת. ברבעון האחרון של 2023 בוצעו רק 78 סבבי גיוס, שהוא הנתון הרבעוני הנמוך ביותר מאז 2017. אומנם הירידה בהשקעות לא ייחודית לישראל – גם באירופה ובארה"ב נרשמה ירידה בהשקעות הון-סיכון שהחלה ב-2022 עם ההאטה הגלובלית בכלכלה ועליית האינפלציה. עם זאת, ההייטק הישראלי נפגע בצורה קשה יותר: השקעות ההון-סיכון בישראל עלו בתקופת השיא בשיעור גבוה יותר מאשר אירופה ומארה"ב, אבל גם הירידה הייתה חדה יותר.

עדיין לא ברור איזה חלק מהירידה נובע מאי-היציבות הפוליטית של השנה החולפת, איזה חלק למלחמת "חרבות ברזל", ואיזה חלק לתנודתיות הגלובלית. אולם במידה ששני הגורמים הראשונים פוגעים באמון המשקיעים בישראל, הדבר צפוי לגרור ירידה איטית ומתמשכת בכמות ההשקעות. נתון אחר של הדו"ח עשוי לרמז שהמשקיעים מתחילים להירתע מישראל: 42% מהקרנות ההון סיכון הזרות שביצעו השקעות בישראל ב-2022, לא חזרו אליה ב-2023. פי שניים וחצי מהממוצע הרב-שנתי של 2018-2022.

הקפיצה החריגה הזו מלמדת שחלק ניכר מהקרנות הזרות מתרחקות מישראל או שהן לא מוצאות סטארט-אפים אטרקטיביים להשקעה. כך למשל, בשנים האחרונות נרשמה ירידה משמעותית בכמות הסטארט-אפים החדשים ובמספר סבבי ההשקעה המוקדמים. בשנת 2023 ירדו מספר סבבי ההשקעה המוקדמים (Pre-Seed ו-Seed) ב-45% בהשוואה ל-2022. ראוי לציין שגם קרנות ההון-סיכון המקומיות מצמצמות את פעילותן: 32% מהקרנות שהשקיעו ב-2022 לא חזרו להשקיע ב-2023, בהשוואה לממוצע של 19% בשנים הקודמות. תופעה זו מלמדת על פחות הזדמנויות, ולא על בריחה מישראל.

שנת ההכרעה 2024

המשבר הנוכחי מגיע לאחר עשור (2011-2020) של פריחה שהתקיים בתקופת יציבות ביטחונית, כלכלית, וגל של חדשנות טכנולוגית. ההשקעות בהייטק הישראלי צמחו מכמיליארד דולר בשנה בתחילת העשור, לכ-10 מיליארד דולר בסופו, מספר מרכזי הפיתוח הזרים הוכפל לכ-400 מרכזים, וחברות הצמיחה הישראליות עברו מיעד עסקי של אקזיט מוקדם ליעדים שאפתניים יותר, של הנפקות בנסד"ק והובלה בתחומיהן. אולם כעת נראה שהתעשייה נכנסה לעידן חדש.

להערכת SNPI, יכולת ההייטק להמשיך ולהיות קטר הצמיחה של המשק, תלויה בארבע שאלות מרכזיות: עד כמה יפגע המצב הביטחוני והגיאו-פוליטי בהשקעות בהייטק, האם נמשיך להוביל טכנולוגית גם בעידן הבינה המלאכותית, האם ניתן עוד להגדיל את כמות ההון האנושי בתעשייה והאם מדיניות החדשנות של ישראל תדע להתמודד עם האתגרים. בכל אחת מהשאלות האלה יש לישראל יתרונות מובנים וחסרונות מובנים אשר יכולים להכריע את גורל התעשייה. אולם היכולת של התעשייה לנצל את היתרונות ולהתגבר על החסרונות, תלויה בשאלה עד כמה ישראל תוכל להפגין חוסן חברתי ושלטוני, כלפי פנים וכלפי חוץ.

♦ התמונה למעלה באדיבות דובר צה"ל

נזקי המשבר המשטרי: ירידה של 75% בהשקעות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

תעשיית ההייטק הישראלית ספגה מהלומה קשה ברבעון הראשון של שנת 2023. להערכת מכון המחקר של סטארט-אפ ניישן, "השילוב של השינויים החוקתיים והמיתון הגלובלי פגע קשות בהייטק הישראלי. היקף ההשקעות בחברות סטארט-אפ ברבעון הראשון של 2023 הסתכם בכ-1.7 מיליארד דולר – שהוא הנתון הנמוך ביותר מאז הרבעון השלישי 2018". כאשר מסתכלים על המספרים מקרוב, מתברר שהמצב קשה בהרבה: "כ-40% מההשקעות ברבעון הושקעו בשלוש חברות בלבד – 1 eToro, Wiz ו-Via – שגייסו ביחד כ-660 מיליון דולר". בנוסף, חברת Wiz הודיעה ש-300 מיליון הדולר שגייסה בחודש פברואר, לא ייכנסו לישראל.

"אם הקצב הזה יימשך עד סוף השנה, ההשקעות בסטארט-אפים ישראלים יסתכמו בכ-6.8 מיליארד דולר בשנת 2023: ירידה של כ-60% בהשוואה לשנת 2022 ,וירידה של כ-75% בהשוואה לשנת 2021". אינדיקציה נוספת לירידה בפעילות ההייטק מנתבטאת במספר הנמוך של סבבי השקעה: 112 בלבד ברבעון הראשון 2023, שהוא המספר הנמוך ביותר מאז שנת 2014, שבה החל למאגר Finder לבצע את הרישום. "מספר זה נמוך בכ-50% מהמספר הממוצע של סבבי ההשקעה בארבע השנים האחרונות. עם זאת, חשוב לזכור כי חלק מסבבי הגיוס – ובמיוחד הקטנים שבהם – מתגלים באיחור, ולכן המספרים הסופיים יהיו ידועים מאוחר יותר".

האם ישראל מוותרת על חלום הסטארט-אפ?

כותבי הדו"ח, שנערך על-ידי יוג'ין קנדל (לשעבר יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה) ניסו להפריד בין ההשפעה הגלובלית של המיתון העולמי לבין ההשפעה המקומית של הרפורמה המשפטית. "השווינו את ההשקעות באקוסיסטם המקומי לשני אקוסיסטמים מובילים, עמק הסיליקון ולונדון. מצאנו קורלציה גבוהה בין ההשקעות בשלושת האקוסיסטמים במהלך התקופה המוצגת. עם זאת, בעמק הסיליקון מגמת ההשקעות דווקא מתחזקת ברבעון החולף, בעוד שישראל ולונדון חוות ירידה יחסית מתואמת. הסבר אפשרי לכך הוא התופעה הידועה לפיה בתקופות של אי-וודאות גבוהה, קיימת נטייה להון לזרום משאר העולם לארה"ב. משיחות רבות שקיימנו עם משקיעים ויזמים עולה באופן ברור שניסיונות החקיקה של הרפורמה המשפטית תרמו לירידה בהשקעות, אך לאור הנתונים קשה לאמוד את חלקו של מהלך זה ביחס להשפעת המיתון העולמי".

להערכת המכון, חברות סטארט-אפ ותיקות יחסית שהצליחו לנצל את הגיאות של השנים 2019-2021, עשויות לצלוח את המשבר הנוכחי. הקושי העיקרי עומד בפיתחן של חברות צעירות יותר:  "סטארט-אפים חדשים שהוקמו אחרי 2022 או אלה שגייסו סבבי Seed החל משנת 2022, יושפעו משמעותית מהירידה בהשקעות ברבעונים האחרונים. ככל שתימשכנה שתי המגמות שמעיבות על ההייטק הישראלי: מיתון גלובלי ואי-ודאות כתוצאה מהשינויים החוקתיים – הן  יתקשו לגייס סבבי A, וחלק גדול מהן עלול להיסגר. התופעה עלולה להחריף את ההידרדרות המתמשכת ביזמות בהייטק הישראלי. המסקנה המצערת היא שאם שנת 2023 תמשיך במגמה זו – ישראל לא תוכל להיחשב עוד כאומת הסטארט-אפ".

קנדל מרים תמרור אזהרה

הדו"ח מתייחס בחומרה גדולה למשבר המשטרי: "אי-הוודאות לגבי המשטר והגנה על זכויות הפרט והקניין בישראל, עלול לזעזע באופן בלתי הפיך את יסודות ההייטק הישראלי. התופעה המטרידה ביותר בעינינו היא המגמה המסתמנת של עזיבה לחו"ל של חברות ועובדי הייטק. מדובר באובדן בלתי הפיך של כוח אדם איכותי המאופיין בפריון עבודה גבוה אשר מוביל את הכלכלה הישראלית ואחראי על יותר ממחצית מהייצואר ויורת מרבע מהכנסות המדינה ממסים. ישנה מגמה מתמשכת של רישום חברות הייטק בחו"ל בעת הקמתן ו'היפוך שרוול', שהוא שינוי מבנה האחזקות של חברות טכנולוגיה (רישום הסניף בחו"ל בתור מטה החברה). מטבע הדברים, הפיכת חברה ישראלית לחברה זרה מלווה פעמים רבות בהעברת ליבת הפעילות מחוץ לישראל.

"האפשרות הבעייתית יותר היא שעל רקע המצב, החברות והעובדים יבחרו לא רק להירשם בחו"ל – אלא לעזוב לחלוטין את ישראל. ישנן אינדיקציות ראשוניות למגמה זו, עם הפרסומים בשבועות האחרונים על משא ומתן שמתנהל בין קבוצת חברות ישראליות לבין ממשלות זרות בנושא מעבר החברות והעובדים בתמורה להטבות מיסוי מפליגות. לא ניתן לדעת האם הדבר יתממש בזמן הקרוב, אך ההזדמנות ליצור במדינות אלה "אומת סטארט-אפ מיידית" מאוד אטרקטיבית עבורן, ועצם העלאת הרעיון מסמן הגברת במאמצים למשוך אליהן את החברות על חשבון החדשנות והמשך התפתחות ההייטק בישראל.

"לדעתנו, עלייה באי-הוודאות הגבוהה ביחס לעתיד המשטרי בישראל ושחיקת הלכידות החברתית – מהווים סכנה משמעותית לתעשיית ההייטק. אתגרים אלו מועצמים בשל המיתון הגלובלי. אומנם ההחלטה להשהות את הרפורמה המשפטית נותנת סיכוי לירידת אי-הוודאות בעתיד, אך בינתיים אנו לא מזהים חזרת משקיעים, אשר עדיין ממתינים בשוליים או מזמינים את החברות לעבור מישראל. אנו קוראים לממשלה להכיר בנזק שכבר נגרם לתעשיית ההייטק מהאירועים בעולם ובישראל, ולנקוט בכל האמצעים הנדרשים להשבת היציבות למשק בכלל ולתעשייה מובילית זו במיוחד".

מודי'ס: "המהפיכה המשפטית מסכנת את כלכלת ישראל"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת דירוג האשראי הגדולה בעולם מודי'ס (Moody's), ביצעה תפנית של כמעט 180 מעלות בהערכת מצבה הפיננסי של ישראל, ופירסמה אתמול (ב') אזהרה למשקיעים תחת הכותרת: "השינויים שממשלת ישראל מתכננת לבצע במערכת המשפטית מחלישים את המוסדות הלאומיים בישראל". זו הפעם הראשונה שבה סוכנות דירוג ראשונה במעלה בחשיבותה, מתייחסת ישירות להשלכות האפשריות של המהפיכה המשטרית על כלכלת ישראל, ועל דירוג האשראי שלה.

לפני המהלכים האחרונים העניקה מודי'ס ציונים גבוהים מאוד לכלכלה הישראלית. בחודש אפריל 2022 היא העלתה את הדירוג של ישראל לרמת A1 positive, והאריכה אותה פעם נוספת בחודש אוקטובר 2022. בנובמבר החברה פירסמה תחזית אופטימית שלפיה "תוצאות הבחירות לא ישפיעו לרעה על חוסנה של הכלכלה הישראלית ועל השיפורים בביצועיה הפיננסיים". אלא שהשבוע המגמה התהפכה, וחברת הדירוג העריכה שהמשך יישום הרפורמה המשפטית צפוי להביא לשינוי שלילי בדירוג.

מדדים פיננסיים הם רק מרכיב אחד בדירוג האשראי

החברה הסבירה שהדירוג החיובי הנוכחי הושג בעקבות שמירה הדוקה על תקציב המדינה ורפורמות בתחום האשראי שביצעה הממשלה הקודמת, והביעה תקווה שהממשלה החדשה תמשיך ליישם אותם. יחד עם זאת, "מצב פיננסי יציב ומדדים כלכליים טובים אינן חזקים מספיק כדי לפצות על תחזית להיחלשות המוסדות הלאומיים, אם הרפורמה המשפטית תמשיך להתקדם בכיוון הנוכחי. הרפורמה המשפטית תביא להחלשת האיזונים והבלמים בישראל". החברה הזהירה שהדבר הזה יגרום לדירוג אשראי שלילי.

מודי'ס: "לשינוי המתוכנן תהיה השפעה שלילית על הכלכלה, ובמיוחד על זרימת ההון אל תעשיית ההייטק החשובה כל-כך לכלכלת ישראל. היקף השינוי והמהירות שבה הממשלה מנסה להעביר אותו בפרלמנט, גורר ביקורות רבות מגופים חברתיים, מפוליטיקאים ומהקהילה הבינלאומית. ישראל חווה הפגנות רחבות-היקף מאז ינואר 2023. כעת צריך לראות האם המהפיכה תיושם בצורתה הנוכחית או שתהיה פשרה כלשהיא".

סוכנות רויטרס דיווחה שלאור אי-הוודאות שנוצרה בעקבות יוזמת המהפיכה המשפטית, החל מהשבוע דורש בנק ישראל לקבל מהבנקים המסחריים דיווח שבועי על העברות כספים לחו"ל, במקום דיווח חודשי כפי שהיה עד כה. בחודשיים האחרונים חלה ירידה בהיקף יתרות מטבע החוץ של מדינת ישראל, מכ-207 מיליארד דולר בפברואר 2022, לכ-196 מיליארד דולר בחודש פברואר 2023.