לייזר

אלביט מפתחת נשק חדש מבוסס אנרגיה ממוקדת

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: המחשה של אלביט לשימוש במערכת יירוט לייזר אווירית

ברבעון השלישי של שנת 2025 צמחו מכירות אלביט מערכות (Elbit) בכ-12% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-1.92 מיליארד דולר. צבר ההזמנות של החברה הגיע לשיא של 25.2 מיליארד דולר – בכ-3.1 מיליארד דולר יותר מאשר אשתקד. הצמיחה הזו היא תוצאה של גידול בהזמנות מחו"ל, בעיקר מאירופה אשר הופכת בהדרגה לשוק יעד מרכזי של החברה בעקבות ההתחמשות המהירה של היבשת על רקע המלחמה באוקראינה.

מניית אלביט בנסד"ק הגיבה בירידה של כ-1%, שהביאה את החברה לשווי שוק של כ-23 מיליארד דולר. אולם זהו תיקון בלבד לאחר העלייה החדה מתחילת השבוע, בעקבות הודעת אלביט על זכייה בחוזה הגדול ביותר בתולדותיה בהיקף של 2.3 מיליארד דולר ל-8 שנים. אומנם אלביט לא מסרה שום מידע על עסקת הענק, אולם העלייה החדה בצבר ההזמנות השנתי והעלייה של כ-1.4 מיליארד דולר ברבעון האחרון המיוחסות בעיקר לאירופה, עשויות לרמוז שמדובר כנראה בעיסקה עם מדינה אירופית.

מדובר ברבעון עמוס מאוד מבחינת אלביט: במהלכו היא קיבלה הזמנה בהיקף של 1.625 מיליארד דולר ממדינה אירופית לאספקת רקטות ארטילריות, חימוש משוטט, כטב"מים, מערכות לוחמה אלקטרונית, מערכות אלקטרו-אופטיקה, שידרוג כלי רכב קרביים ועוד. היא פתחה שני אתרים חדשים בשוודיה ובגרמניה כדי להרחיב את התמיכה בלקוחות המקומיים, ובחודש יוני הכריזה על מערכת ההגנה האווירית החדשה PAUS-2. מדובר במערכת התרעה מבוססת אינפרא-אדום המזהה טילים מכל הסוגים המתקרבים אל מטוסי קרב, מטוסי תובלה ומסוקים.

העתיד שייך לנשק אנרגיה

במהלך שיחת הוועידה הקצרה שלאחר פרסום הדו"ח הרבעוני, העריך סמנכ"ל הכספים קובי קגן שהחברה תראה המשך של הצמיחה במכירות, "בעיקר באירופה". בתשובה לשאלת אנליסט J P Morgan, סת' סייפמן, סיפר נשיא ומנכ"ל אלביט, בצלאל מכליס, שהחברה מפתחת כלי נשק חדשים המבוססים על הרעיון של אנרגיה ממוקדת (Directed Energy), "חלקם עדיין סודי, אבל הם מאוד ייחודיים. אנחנו מאמינים שתחום האנרגיה הממוקדת הוא מנוע צמיחה עתידי מאוד חשוב עבורנו".

חברת אלביט היא אחת מהמשתתפות המרכזיות בפרוייקט מגן אור (Iron Beam) הישראלי, לפיתוח ופריסת מערכת יירוט איומים אוויריים מבוססת קרן לייזר. כיום היא מספקת את מקור הלייזר החזק של מערכת מגן אור הקרקעית, אשר צפויה להיכנס לשימוש מבצעי כבר בסוף 2025. "בשנה הבאה נראה הזמנות נוספות מישראל עבור המערכת, ובעקבות זאת גם התעניינות רבה בעולם".

במקביל, הוא סיפר שאלביט מובילה את פיתוח הגרסה האווירית של המערכת, אשר תותקן על-גבי מטוסים או כטב"מים. "זו תהיה מערכת המשנה את כללי המשחק. היא מספקת פתרון נגד טילי שיוט ונחילים של איומים, ולמרות שהיא נמצאת עדיין רק בתהליכי הפיתוח, היא כבר מעוררת התעניינות רבה מאוד מצד לקוחות רבים בעולם".

רוצים להישאר מעודכנים? הירשמו למטה לקבלת הניוזלטר השבועי שלנו

סולרום מפתחת לייזר צבאי מסוג חדש

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: משדר לייזר מפל קוונטי (QCL) של חברת סולרום

חברת סולרום (Solrom) תקבל מרשות החדשנות תקציב בגובה של כ-2.5 מיליון שקל לפיתוח לייזר צבאי מסוג חדש, המבוסס על טכנולוגיית מפל קוונטי (Quantum Cascade Laser). האישור העקרוני הראשון התקבל באוגוסט 2025, אולם מכיוון שמדובר בכ-55% מתקציב הפיתוח הכולל, המסתכם בכ-4.5 מיליון שקל, סולרום הייתה צריכה להביא הוכחות שיש לה  מימון משלים עבור הפרוייקט. החברה פנתה למשרד הביטחון, ולאחר שהצליחה להשיג את המימון המשלים מגורמי ממשל, רשות החדשנות הודיעה לה השבוע שהתקציב אושר והיא תקבל אותו בקרוב.

סולרום עוסקת בפיתוח, ייצור ומכירת מערכות אלקטרוניקה וחשמל המיועדות בעיקר לשימוש צבאי. בעקבות המיזוג ב-2024 עם 3DM מראש העין, היא קיבלה לידיה את הקניין הרוחני של לייזר QCL שפותח על-ידי 3DM עבור מדפסות תלת מימד, והחלה להתאימו ליישומים ביטחוניים. לייזר מפל קוונטי (QCL) הוא לייזר מסוג חדש שהאופטיקה שלו נשלטת באמצעות גביש פוטוני המובנה בתוך הרכיב והוא מייצר קרינה בתחום התת-אדום. יתרונותיו של הלייזר טמונים ביכולתו לייצר אורכי גל בטווח רחב, הספק גבוה ויעילות גבוהה, והוא משמש ביישומים כמו ספקטרוסקופיה, חישה מרחוק, רפואה ותקשורת.

השוק הביטחוני מגלה את המפל הקוונטי

השימוש בלייזר QCL בשוק הביטחוני צומח, בעיקר ביישומים כמו זיהוי מטרות וחישה מרחוק במערכות כגון שבשים (DIRCM), סנסורים, סמני לייזר ומערכות תצפית במגוון כלים באוויר, ביבשה ובים. מטרת הפרוייקט הנוכחי היא פיתוח לייזר QCL בהספק גבוה שאינו קיים בשוק. הצלחת הפיתוח תאפשר להרחיב את קשת היישומים ולהקטין משמעותית את הגודל, המשקל והמחיר של מערכות מבוססות QCL. הפוטנציאל של הטכנולוגיה הומחש לאחרונה, כאשר ביולי 2025 החברה חתמה על הסכם מסגרת לאספקת רכישת מוצרי לייזר QCL לחברה ביטחונית ישראלית בהיקף של עד 24 מיליון שקל לתקופה של חמש שנים.

סולרום בנויה במבנה של קבוצה הכוללת את חברת סולרום אלקטרוניקה ואת חברת ישראטק שנירכשה ב-2020 ומתמקדת במערכות אלקטרוניקה ופתרונות כבילה צבאיים. הקבוצה מעסיקה כיום כ-150 עובדים ופועלת בארבעה אתרים: מטה בראש העין ושלושה מפעלי ייצור בראש פינה, כפר מסריק ויבנה. במחצית הראשונה של 2025 הסתכמו מכירותיה בכ-52.9  מיליון שקל. בעקבות ההודעה על אישור תקציב הפיתוח מרשות החדשנות, עלתה מניית החברה בבורסה בתל אביב בכ-3.8%, והיא נסחרת כעת לפי שווי חברה של כ-329 מיליון שקל.

טאואר ו-Xscape פיתחו שבב לייזר רב-גלי הראשון בתעשייה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: פרוסת סיליקון עם שבבי הלייזר של Xscape

חברת טאואר סמיקונדקטור ממגדל העמק (Tower Semiconductor), וחברת אקסקייפ פוטוניקס (Xscape) מסנטה קלרה, קליפורניה, הכריזו על מקור לייזר בשבב מסוג חדש, אשר מספק מספר צבעי אור (אורכי גל) ממקור אחד באמצעות שאיבה אופטית בשבב סיליקון יחיד. הפיתוח מבוסס על פלטפורמת הסיליקון פוטוניקס של טאואר (PH18), ומיועד לאפשר קישוריות אופטית מהירה וחסכונית במרכזי נתונים.

הפתרון מאפשר לייצר אותות טופטיים ולשדר מידע בעד 16 אורכי גל שונים (צבעים) על-גבי סיב אופטי יחיד בטכנולוגיית CWDM ובטכנולוגיית DWDM. הלייזר מבוסס על טכנולוגיית ChromX של Xscape, ומיוצר בתהליך PH18 של טאואר. הוא מיועד לשימוש בעיקר במרכזי AI, ולייעל את התקשורת בין המעבדים המקביליים (GPU-to-GPU) ובין המעבדים למערכות אחסון המידע (GPU-to-HBM). בחודש יוני 2025 החברה חשפה את ערכת הפיתוח שלה EagleX, עבור שימוש בטכנולוגיית ChromX.

חברת Xscape הוקמה בשנת 2022 על-ידי קבוצה של חוקרי SiPho מאוניברסיטת קולומביה וגייסה מהנדסים יוצאי אינטל, ברודקום, ג'וניפר ומארוול. מאז הקמתה היא גייסה 57 מיליון דולר במספר סבבים בהובלת IAG Capital Partners ובהשתתפות החברות סיסקו ואנבידיה. הביקוש לקישוריות מהירה צומח במהירות גדולה בעיקר בגלל העומסים הכבדים המאפיינים מרכזי AI. להערכת חברת המחקר LightCounting, שוק הפתרונות האופטיים למרכזי AI צפוי להגיע להיקף של כ-10 מיליארד דולר בשנת 2026 ולצמוח ליותר מ-20 מיליארד דולר עד שנת 2030.

אלביט תספק למשהב"ט לייזר ליירוט טילים ב-200 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מיירט הלייזר במערכת "מגן אור". צילום: רפאל

חברת אלביט (Elbit) קיבלה ממשרד הביטחון הזמנה בהיקף של כ-200 מיליון דולר, לאספקת לייזר רב עוצמה עבור מערכת ההגנה האווירית "מגן אור" (Iron Beam). מנכ"ל אלביט, בצלאל מכליס, אמר שהמערכת שפותחה בחברה מהווה קפיצת מדרגה ביכולות ההגנה בפני איומים אוויריים שונים. מערכת ההגנה מגן אור פותחה לאורך מספר שנים על-ידי אלביט, רפאל ומפא"ת ועל-פי פרסומי משרד הביטחון, היא צפויה להיכנס לשימוש מבצעי בשנת 2025.

המערכת מבוססת על שימוש בקרן לייזר אשר יכולה להשמיד רקטות, פצמ"רים וכלי טיס בלתי מאוישים. בזכות יכולתה ליירט גם איומים בעלי קוטר קטן, כמו פגזים ורקטות בליסטיות לטווח קצר, היא מיועדת לשמש במגוון תרחישים להגנת העורף האזרחי והכוחות הלוחמים בשטח. אחד מהיתרונות הבולטים של המערכת הוא בעלות הנמוכה של כל יירוט. באתר של חברת רפאל נמסר שהעלות היא "כמעט אפסית". בתעשייה העריכו בעבר שמדובר בעלות של כ-4 שקלים לכל יירוט. טכנולוגיית לייזר החשמלי הישראלית פותחה בעשור האחרון במסגרת מחקר טכנולוגי שבוצע בשיתוף רפאל, אלביט וחוקרים מהאקדמיה בארץ, ונחשבת לפריצת דרך טכנולוגית בתחום הלייזר הרב-עוצמה.

המערכת מתבססת על לייזר מצב מוצק בהספק של 100kW, אשר הינו זול יותר לשימוש ופחות מסוכן לסביבה מלייזר כימי. המערכת מיועדת לספק הגנה בטווחים קצרים, של עד 10 ק"מ, ובכך היא מהווה נדבך הגנה משלים ל"כיפת ברזל", שמספקת מעטפת לטווחים ארוכים יותר. המערכת מתבייתת על האיום באמצעות חיישן תרמי ויורה קרן לייזר אשר משמידה אותו. מאחר שלייזר נע במהירות האור, המערכת גם תאפשר ליירט את הרקטות מעל לשטח האויב, בטרם חצייתו לישראל.

תרחישי הגנה שונים

בחודש ינואר 2020 דיווחה מפא"ת שהטכנולוגיה החדשה מאפשרת למקד ולייצב את האלומה על מטרה בטווחים ארוכים ואפילו להתגבר על הפרעות באטמוספירה. בעקבות פריצת הדרך הזו, התניע משרד הביטחון שלוש תוכניות מקבילות לפיתוח מדגימי לייזר בשיתוף רפאל ואלביט: מדגים למערכת לייזר קרקעית שתשלים את מערכת כיפת ברזל; מדגים לייזר מתמרן שיותקן על גבי כלי-רכב, ומדגים לייזר אווירי שנועד לבצע יירוט מפלטפורמה אווירית, דוגמת מטוס או מל"ט.

בחודש אפריל 2022 דיווחו רפאל והמינהל למחקר ופיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון (מפא"ת), שהם השלימו סדרת ניסויים במערכת יירוט קרקעית בלייזר, שבמהלכם היא ביצעה בהצלחה יירוט של פצמ"רים, רקטות, טילי נ"ט וכלי טיס בלתי מאוישים. ראש מו"פ במפא"ת אשר הוביל את הפרוייקט, תא"ל יניב רותם, אמר כי השימוש בלייזר הוא "שובר שיוויון. הטכנולוגיה פשוטה לתפעול ומוכיחה כדאיות כלכלית".

סולרום מכרה לייזר ראשון לשוק הביטחוני

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מערכות בקרת ואספקת חשמל מתוצרת סולרום אלקטרוניקה

חברת סולרום (Solrom), שהחלה להיסחר באחרונה בבורסת תל-אביב, דיווחה היום (א') על קבלת הזמנה מחברה ביטחונית ישראלית עבור מערכות לייזר "מפל קוונטי" (QCL), בהיקף של 1.5 מיליון שקל. עבור סולרום זו הזמנה ראשונה בשוק הביטחוני של מערכת QCL, המתבססת על טכנולוגיה של חברת 3DM שעימה התמזגה לפני מספר שבועות. סולרום נסחרת כיום לפי שווי של 209 מיליון שקל.

סולרום עוסקת בפיתוח, ייצור ומכירת מערכות אלקטרוניקה וחשמל המיועדות בעיקר לשימוש צבאי. לפני כחודש נכנסה לבורסה בתל-אביב בעקבות מיזוג הופכי עם חברת 3DM, חברה בתחום ההדפסה בתלת-מימד שנקלעה בשנים האחרונות לקשיים פיננסיים. עם זאת, לאחר שנטשה את פעילותה בתחום ראשי הדפסה, התמקדה 3DM במחקר ופיתוח של לייזרים מפל קוונטי – ואת הקניין הרוחני הזה מתכוונת סולרום לייעד ליישומים ביטחוניים.

לייזר מפל קוונטי (Quantum Cascade Lasers) הוא סוג מיוחד של לייזר המייצר קרינה בתחום התת-אדום. בניגוד ללייזרים מסורתיים, QCL אינו משתמש באיחוד מחדש של אלקטרונים וחורים כדי לייצר פוטונים. במקום זאת, הוא מסתמך על מעברים בין רמות אנרגיה שונות בתוך מבנה מורכב של שכבות חומר למוליכים למחצה. יתרונותיו של הלייזר טמונים ביכולתו לייצר אורכי גל בטווח רחב, הספק גבוה ויעילות גבוהה, והוא משמש ביישומים כמו ספקטרוסקופיה, חישה מרחוק, רפואה ותקשורת.

בשל היתרונות הללו גובר האימוץ של QCL בשוק הביטחוני למגוון יישומים כמו זיהוי מטרות וחישה מרחוק במערכות כגון שבשים (DIRCM), סנסורים, סמני לייזר ומערכות תצפית במגוון כלים באוויר, ביבשה ובים. לדברי סולרום, היתרונות שלה בשוק ה-QCL הם עוצמה גבוהה, תמחור תחרותי ויעילות ייצור גבוהה.

מתן רבין, מנכ"ל סולרום, מסר כי העסקה מהווה הישג משמעותי. "זהו שלב ראשון במימוש הסינרגיה בין פעילות סולרום אלקטרוניקה ושיתוף הפעולה ארוך השנים שלה עם התעשיות הביטחוניות, לטכנולוגיית ה-QCL הייחודית שפותחה ב-3DM. העסקה מהווה הבעת אמון חשובה מצד גוף ביטחוני מוביל בישראל בטכנולוגיה ובמוצרי הלייזר שלנו, ועשויה להקנות לנו דריסת רגל בשוק העולמי הצומח של טכנולוגיות משבשות ללוחמה אלקטרונית".

Coherent תספק מקורות לייזר לחיישני TriEye

פורסם בתאריך ע"י yochais

בתמונה למעלה: מדגים טכנולוגי של חיישן SWIR המבוסס של מקור לייזר של קוהרנט וגלאי של TriEye

חברת TriEye וחברת Coherent הכריזו על שיתוף פעולה מסחרי, במסגרתו יציעו לתעשיות הרכב והרובוטיקה פתרון משולב, הכולל את גלאי האינפרא-אדום בגלים קצרים (SWIR) של Trieye ומקור לייזר מוליך-למחצה של קוהרנט, המפיק אלומה בתדרי Short Wave InfraRed -SWIR. שתי החברות מסרו שהן השלימו בהצלחה את ניסויי ההפעלה של המערכת המשולבת. היא הצליחה לעמוד בשני יעדים טכנולוגיים ומסחריים עיקריים: ביצועים גבוהים בכל תנאי התאורה, ועלות נמוכה.

"השילוב של שתי התכונות הללו יאפשר פריסה רחבה ביישומים כדוגמת מצלמות קדמיות ואחוריות בכלי-רכב וכן במערכת חישה עבור רובוטים תעשייתיים ואוטונומיים". אבי בקל, מנכ"ל ומייסד שותף של TriEye, אמר כי שיתוף הפעולה יאפשר לחברה לבסס אקוסיסטם שתעשיות הרכב והרובוטיקה יוכלו לסמוך עליו. "זהו השלב הבא בהתפתחות של הטכנולוגיה שלנו, אשר יאפשר לנו לפנות ליישומי ייצור-המוני. שיתוף הפעולה יאפשר לנו להמשיך ולחולל מהפכה בתחום מערכות החישה וראיית מכונה באמצעות שילוב חיישני SWIR במספר גדול יותר של יישומים חדשים".

קוהרנט (לאחר ששינתה את שמה בשנה שעברה מ-II-VI) היא אחת מיצרניות הלייזר הגדולות בעולם, ונסחרת בבורסה של ניו יורק בשווי שוק נוכחי של כ-7.1 מיליארד דולר. היא מפתחת סוגים רבים של לייזרים, כדוגמת לייזר CO2, לייזר דיודה, לייזר UV, לייזר Ion, וכן לייזרים מותאמים למערכות ראיית מכונה. הכנסותיה בשנת 2022 הפיסקאלית הסתכמו בכ-3.3 מיליארד דולר.

SWIR בטכנולוגיות CMOS

חברת TriEye הוקמה בשנת 2017 על-ידי המנכ”ל אבי בקל, סמנכ”ל המו”פ עומר קאפח ופרופ’ אוריאל לוי, ופיתחה חיישן צילום המבוסס על גלאי SWIR (אינפרא-אדום באורך גל קצר) אשר מיוצר בחברת טאואר סמיקונדקטור בטכנולוגיית CMOS סטנדרטית. הייצור בטכנולוגיית CMOS מאפשר להוזיל את עלות ייצור החיישן בסדר גודל משמעותי בהשוואה לתהליך המקובל התעשייה, המבוסס על טכנולוגיית InGaAs מורכבת ויקרה.

פריזמה פוטוניקס גייסה 20 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: קופסת Optical Interrogator של פריזמה פוטוניקס

חברת פריזמה פוטוניקס (Prisma Photonics) התל אביבית גייסה 20 מיליון דולר בסיבוב גיוס הון שני בהובלת קרן בשקעות מניו יורק ובהשתתפות Insight Partners, Future Energy Ventures וקרן ההשפעות של שניידר אלקטריק (SE Ventures). מאז הקמתה בשנת 2017 גייסה החברה כ-30 מיליון דולר, כאשר המשקיעים הראשונים היו i3 Equity Partner ו-Chione השווייצרית. פריסמה פוטוניקס פתיחה חיישן מבוסס סיב אופטי המאפשר לעקוב ולאתר שינויים בסביבת הסיב גם כשהוא נפרס למרחקים גדולים מאוד של עד 100 ק"מ.

הטכנולוגיה מאפשרת לעקוב אחר תשתיות המתפרסות על פני מרחקים גדולים כדוגמת צינורות נפט וגז. ניתוח שינויים זעירים במאפייני האות האופטי בסיב מאפשרים לזהות ארועים דוגמת איתור דליפות או גניבה מצינורות גז ונפט, נזקים וניסיונות חבלה בכבלים תת-ימיים, כלי-רכב ואנשים החוצים מסילות רכבת, ולספק פתרון הגנה היקפית על מתחמים וגבולות. בחודש נובמבר 2021 החברה חתמה על הסכם לשיתוף פעולה מסחרי עם חברת שניידר אלקטריק (Schneider Electric), המתמקד בשיווק פתרון הניטור של החברה ללקוחות מתחום תשתיות הגז והנפט.

החברה פיתחה את טכנולוגיית Hyper-Scan Fiber Sensing, אשר מבוססת על מקור לייזר המשגר פולסים קצרים ומהירים אל תוך הסיב האופטי, מודולטורים וגלאים. הם מנצלים את אפקט Raman אשר מייצר אותות חוזרים בתדר שונה מתדרי המקור, בהתאם לזעזועים מכניים המתחוללים לאורך הסיב. במקום להתקין אלפי חיישנים לאורך הקו המוגן, החברה משתמשת בסיב תקשורת אופטית סטנדרטי שברוב המקרים כבר קיים לאורך הקו או במתקן, לצורכי תקשורת.

תמונה קבוצתית של כל העובדים בחברת פריזמה פוטוניקס
תמונה קבוצתית של כל העובדים בחברת פריזמה פוטוניקס

הטכנולוגיה של פריזמה פוטוניקס מתבססת על תופעה פיזיקלית, שבה, כתוצאה מזיהומים זעירים בסיב, חלק קטן מהפוטונים המרכיבים את קרן האור העוברת בתוך הסיב מתפזרים, וחלק זעיר מהם חוזר לאחור. הודות לכך, ניתן להשתמש בסיב כמעין חיישן אקטיבי וגלאי. מניתוח החזר האור ניתן ללמוד, ברמה התיאורטית, על מה שקורה מחוץ לסיב, במובן מסוים בדומה לאופן שבו פועל מכ”ם. הבעיה היא שעוצמת ההחזר הינה קלושה, לא יותר ממאית המיליארדית מעוצמת אות המקור, ועל כן מאוד קשה להבדיל בין רעש לאות ולבנות על סמך המידע הזה תמונה ברורה של הנעשה בחוץ.

כאשר החברה מנטרת קו גז או נפט, בכל 100 ק"מ של סיב אופטי, היא מתקינה מערכת שידור וגילוי (Optical Interrogator Unit), המקושרת אל מחשב המצוי בחדר התקשורת הקיים של הלקוח, שם המידע מנותח באמצעות תוכנת עיבוד המבוססת על אלגוריתמים מתימטיים ועל בינה מלאכותית. ההתראות מועברות משם אל ממשק ניהול הנמצא בדרך-כלל בחדר הבקרה המרכזי של הלקוח. המערכת מזהה ארוע (למשל דליפת נפט) ואת מיקומו לאורך צינור הנפט ברזולוציה של מטרים. המערכת גם מזהה פעילויות הנמצאות בסביבת הסיב, כמו תנועת כלי-רכב, חפירה ועוד.

בהרצאה של המנכ"ל, ד"ר ערן ענבר בכנס TOGC 2020, הוא הסביר שאחד מהאתגרים המרכזיים הוא לא הגילוי אלא הסיווג של הארועים, כדי לספק למשתמש חיוויים רק על האותות הרלוונטיים. חברת פריזמה פוטוניקס הוקמה על-ידי המנכ”ל ד”ר ערן ענבר, שניהל לפני-כן את חברת מערכות הלייזר V-Gen, אשר נמכרה ל-Newport Corporation בשנת 2014 ונמצאת כיום בבעלות MKS Instruments האמריקאית.

EOS הגרמנית שוקלת לאמץ את הלייזר של 3DM

פורסם בתאריך ע"י Techtime

יצרנית המדפסות התעשייתיות הגרמנית, EOS, שוקלת להשתמש בראש הלייזר המיוחד שפותח על-ידי חברת 3דיאם (3DM) מראש העין. אתמול (ב') נחתם הסכם לשיתוף פעולה טכנולוגי בין שתי החברות שנועד לבחון את התאמת ראש הלייזר לסביבת יצור תעשייתית. לפי ההסכם, במחצית הראשונה של 2022 ישוב ראש הלייזר במדפסת תעשייתית של EOS, וייערכו סדרת מבדקים טכנולוגיים לביצועי המערכת המשולבת. במידה ותהליך יושלם בהצלחה, שתי החברות ייכנסו למו"מ על שיתוף פעולה בייצור ובשיווק.

חברת 3DM הוקמה בשנת 2016 על-ידי ד"ר דניאל מאיר, לשעבר ממייסדי קיארו ו-Terabit router וסמנכ"ל המו"פ של אופטיגו שנמכרה לתעשייה האווירית. החברה החלה לפעול במסגרת חממת טרה-ונצ'רס ועסקה בפיתוח לייזר מצב מוצק הלייזר הניתן לתכנון פליטת בכל אורך גל באמצע טווח האינפרא-אדום (Mid IR). הלייזר משמש כליבת ראש ההדפסה, במטרה לשפר את האיכות ולהוזיל את עלויות ההדפסה בטכנולוגיית "המסה סלקטיבית באמצעות לייזר" (Selective Laser Sintering – SLS).

טכנולוגיית SLS מבוססת על התכה מבוקרת באמצעות קרן לייזר של אבקת פלסטיק המונחת בשכבות על משטח הייצור. להערכת החברה, הטכנולוגיה הקיימת היום אינה יעילה מספיק מכיוון שראש הלייזר אינו ממוקד מספיק, ואינו מבצע התכה אופטימלית המותאמת לחומרים התרמופלסטיים השונים שבשימוש התעשייה. ראש ההדפסה של החברה מאפשר להתאים את קרן הלייזר לחומרים ולעומק ההתכה הנדרש. הוא כולל מספר מקורות לייזר שונים (עד 16 מקורות המבצעים התכה בו-זמנית של שכבת האבקה), המאפשרים מיצוג מהיר ואחיד של שכבות. פיתוח הטכנולוגיה נמשך בשש השנים האחרונות.

הקמת קו ייצור בקיבולת של 80 ראשי הדפסה בשנה

ההסכם עם EOS הגרמנית, אינו הראשון מסוגו. לחברה יש הסכם דומה עם יצרנית המדפסות האמריקאית 3D Systems, ובחודש דצמבר 2021 היא דיווחה על חתימת הסכם עם יצרנית המדפסות הסינית VoxelSint: ב-2022 תיבנה מדפסת מבחן במשרדי החברה בישראל, המבוססת על ראש ההדפסה של 3DM ועל מערכת ההדפסה PLS400X של החברה הסינית. לאחר מכן יבוצעו מבחני עמידה ביעדים. במידה והפרוייקט יצליח שני הצדדים ייכנסו למשא ומתן עבור ייצור משותף ושיווק של מדפסת תעשייתית.

למרות ש-3DM היא חברת פיתוח ועדיין אין לה מכירות, היא נסחרת כיום בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של כ-102 מיליון שקל. בעקבות ההודעה על עסקת OES עלתה מנייתה בכ-8%. במצגת מחודש מאי 2021, החברה העריכה שראש ההדפסה שלה מאיץ פי 10 את המהירות, מוזיל פי 10 את המחיר ומשפר פי 8 את הרזולוציה (לעד 100 מיקרון) של המוצר המודפס בהשוואה למדפסות תעשייתיות סטנדרטיות. על פי התוכנית העסקית של החברה היא אמורה לעבור ב-2022 לשלב המכירות, ולצורך זה היא מתכננת להקים השנה קו ייצור שיגיע בשלב הראשון לתקפקת ייצור של 80 ראשי הדפסה בשנה.

אלביט ומפא"ת פיתחו פגז מרגמה מונחה GPS ולייזר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: רגע לפני השיגור של פגז Iron Sting מנגמ"ש M113, במהלך הניסויים הסופיים שנערכו בדרום

לאחר עשר שנות פיתוח, חשפו חברת אלביט מערכות (Elbit) והמינהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת) במשרד הבטחון, פגז מרגמה מדוייק המונחה אל המטרה באמצעות GPS ומציין לייזר, בשם Iron Sting. מדובר בפגז עבור מרגמה מתנייעת בקוטר של 120 מ"מ אשר משיג דיוק פגיעה של פחות מ-1 מטר. לאחרונה הושלמו ניסויי השדה הסופיים והמערכת מוכנה לייצור המוני עבור שימוש בצה"ל.

הניסויים בוצעו על גבי שתי מערכות מרגמה מתנייעת מתוצרת אלביט: מרגמת "קרדום" המותקנת על-גבי נגמ"ש M113 ומרגמת "קרדום" המותקנת על-גבי האמר. המערכת פותחה במטרה לספק יכולת פגיעה מדוייקת ברמת הגדוד בלחימה בשטח פתוח ובשטח בנוי, כדי לצמצם את הסיכויים לפגיעה בגורמים שאינם מעורבים בלחימה.

ראש תחום מחקר ופיתוח במפא"ת, תת-אלוף יניב רותם, אמר שהמערכת הגיעה לדרגת בשלות מבצעית. "היא מספקת לכוחות הלוחמים יכולת פגיעה מדוייקת שמומשה עד היום רק בטילים ובחימוש אווירי". מפקד זרוע החימוש בכוחות היבשה, אלוף אריק אביבי, אמר שמערכת Iron Sting נמצאת כעת בתהליך שילוב בצה"ל. מנהל חטיבת היבשה בחברת אלביט, יהודה ורד, אמר שהמערכת משנה את מאפייני המרגמה – "ממערכת נשק בעלת דיוק סטטיסטי למערכת נשק מדוייקת ברמה הטקטית".

הניסוי בדרום: הפגז החכם משיג רמת דיוק של פחות ממטר
הניסוי בדרום: הפגז החכם משיג רמת דיוק של פחות ממטר

מערכת Iron Sting מיועדת לשימוש בטווחים של 1-12 ק"מ. הפגז כולל יכולת ניווט בשלוש תצורת שונות: שילוב של ניווט לווייני עם מדידות חיישן התאוצה המותקן בפגז (GPS+IMU), שילוב של מדידות תאוצה ואיתור נקודת ההארה של ציין הלייזר (SAL+IMU) וכן באמצעות שילוב כל החיישנים: לייזר, תאוצה וניווט לווייני (GPS+IMU+SAL). ראש החיפוש בציין הלייזר (Seeker) מותאם לעבודה הן במתכונת גל רציף (CW) והן במתכונת לייזר פולסים הנמצא בשימוש בצבאות ברית נאט"ו (STANAG 3733).

פגז המרמה החכם הוא תוצר של טכנולוגיות שפותחו באלביט לאספקת ראש ביות חכם לפגזי מרגמה סטנדרטיים, הדומה באופן הפעלתו לראשי הביות של פצצות חכמות מונחות לייזר ו-GPS, המוטלות מהאוויר. בין השאר, אלביט פיתחה ערכת לייזר/ניווט לווייני, שניתן להתקינה על פצצת מרגמה סטנדרטית ועל-ידי כך להפוך אותה לפצצה חכמה.

בלקין לייזר גייסה 12.25 מיליון דולר עבור מכשיר לטיפולי עיניים בלייזר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת בלקין לייזר מיבנה (Belkin Laser) השלימה סבב גיוס הון שני בהיקף של 12.25 מיליון דולר בהובלת Rimonci Capital ו-Santen Ventures. בגיוס השתתפו גם BioLight Life Sciences, CR-CP Life Science Fund ו-C-Mer Eye Care Holdings. עד היום החברה גייסה כ-6.6 מיליון דולר, סכום הכולל גם מענק של האיחוד האירופי בהיקף בהיקף של 2.5 מיליון אירו. החברה פיתחה מכשיר לייזר לטיפול בחולי גלאוקומה המבוסס על טכנולוגיה שהמציא פרופ' מיכאל בלקין.

לדברי מנכ"לית החברה, דריה למאן-בלומנטל, ההון שגוייס ישמש לביצוע ניסויים נוספים במסגרת פרוייקט GLAUrious של האיחוד האירופי ולביצוע ניסויים קליניים באסיה. הקונסורציום האירופי הוקם כדי לקדם את הטכנולוגיה של בלקין, אשר מיועדת לספק מענה לבעיה מיוחדת: מחלת הגלאוקומה היא מחלה כרונית הפוגעת בכ-140 מיליון אנשים בעולם. היא גורמת להתדרדרות הראייה עד לכדי עיוורון, לרוב עקב לחץ תוך-עיני גבוה.

טיפול אוטומטי, פעם בשנה, הנמשך שנייה אחת בלבד

אומנם לא ניתן לרפא אותה אולם ניתן לעכב את התהליך באמצעות טיפול בטיפות עיניים. הבעיה נעוצה בכך שמדובר בטיפול האורך זמן ודורש משמעת, ולכן כמחצית מהחולים מפסיקים אותו בתוך שנה מתחילת הטיפול. הפתרון של החברה מבוסס על תהליך אוטומטי נטול כאבים הנמשך שנייה אחת בלבד: הקרנה של 120 פולסי לייזר קצרצרים (באורך של ננו שניות כל אחד) אל גבולות האישון, אשר מאיצה את תהליך ניקוז הנוזלים מהעין, ועל-ידי כך מפחיתה את הלחץ התוך עיני.

התהליך מתבצע פעם בשנה, באופן אוטומטי וללא מגע: מערכת ההקרנה מתכווננת אל מטרתה באמצעות מצלמה הכוללת אלגוריתם עיבוד תמונה המזהה את אתרי היעד וממקד בהם את קרני הלייזר. הטכנולוגיה מוגנת באמצעות שני פטנטים של החברה: הראשון הוא למיקוד אנרגיה אלקטרו-מגנטית באתר יעד בעין, והשני הוא לאיתור אוטומטי של היעד ומעקב אחריו גם כשהעין בתנועה.

היערכות לפעילות מסחרית בשנת 2021

שנת 2020 היא שנת מעבר קריטית עבור החברה. חברת בלקין לייזר הוקמה בשנת 2013 ומאז עוסקת בפיתוח הטכנולוגיה. השנה הטכנולוגיה הגיעה לבשלות, והחברה החלה בפיתוח גרסה מסחרית של המערכת. במקביל, היא הציגה בינואר השנה את התוצאות הראשונות של ניסוי קליני בקרב 120 חולים שנערך בלונדון במסגרת קונסורציום GLAUrious.

המשך הניסויים במסגרת הקונסורציום נועד לספק מידע להגשת בקשת אישור שיווק מה-FDA בארה"ב, כנראה לקראת סוף 2020, והגשת בקשה לקבלת אישורים בסין, בתחילת 2021. לאחר מכן היא אמורה להתחיל בתהליכי המסחור של הטכנולוגיה.

ישראל פיתחה לייזר מהפכני ליירוט טילים ורקטות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מחקר טכנולוגי שבוצע בשנים האחרונות בשיתוף רפאל, אלביט וחוקרים מהאקדמיה בישראל, הביא לפריצת דרך טכנולוגית בתחום הלייזר רב-העוצמה. היום (ד') הודיע ראש מו"פ מפא"ת במשרד הביטחון, תא"ל יניב רותם, שבעקבות פיתוח הטכנולוגיה החדשה נכנסת ישראל לעידן של "לוחמת אנרגיה" באוויר, ביבשה ובים. "ההשקעות המו"פ שביצענו בשנים האחרונות מציבות את ישראל בין המדינות המובילות בתחום הלייזר רב-עוצמה. במהלך שנת 2020 נבצע הדגמת יכולות של הלייזר בשטח".

מפא"ת מסרה שלאורך השנים היא השקיעה מאמצים רבים בקידום הטכנולוגיה של לייזר רב-עוצמה. "פיתוחים רבים מהארץ ומחו"ל נבחנו והוכחו כלא יעילים. לאחרונה הושגו הישגים משמעותיים שהתאפשרו בעקבות פיתוח לייזר חשמלי, בניגוד ללייזר כימי שבו השתמשו עד כה". היתרון המרכזי של פריצת הדרך הטכנולוגית מבוססת הוא ביעילות ובדיוק של קרן הלייזר. "באמצעות הטכנולוגיה החדשה הצליחה מערכת הביטחון למקד ולייצב את האלומה על מטרה בטווחים ארוכים, כולל התגברות על הפרעות באטמוספירה.

באוויר, ביבשה ועל-גבי גלגלים

טכנולוגיה זו מאפשרת לפתח מערכות יירוט אפקטיביות שיעניקו שכבה נוספת במאמץ ההגנה על מדינת ישראל באוויר, ביבשה ובים". בעקבות פריצת הדרך, התניע מפא"ת שלוש תוכניות לפיתוח מדגימי לייזר רב-עוצמה, בשיתוף עם רפאל ואלביט מערכות: פיתוח מדגים למערכת לייזר קרקעית שתשלים את מערכת כיפת ברזל; פיתוח לייזר מתמרן שיותקן על כלי-רכב ויספק הגנה על הכוחות המתמרנים בשטח, ופיתוח מדגים לייזר המבצע יירוט מפלטפורמה אווירית, כדי להגן על מרחבים גדולים יותר.

הלייזר מספק יתרונות עצומים למערכת ההגנה: הפער בעלות של יירוט אנרגטי בהשוואה ליירוט קינטי (באמצעות רקטות) הוא גדול מאוד, ומבטל את היתרון של מתקפות רחבות היקף של רקטות שמערכות יירוט קינטיות לא מסוגלות להתמודד עימן, ולכן זקוקות למדיניות יירוט מאוד חסכונית כדי להימנע ממצב שבו אוזל מלאי המיירטים. זמן התגובה של מיירט לייזר הוא מהיר מאוד, ולכן מיירט יחיד יכול להתמודד עם הרבה מאוד מטרות כמעט בו-זמנית.

מבחינת ישראל מדובר במהפיכה אסטרטגית

הלייזר פועל באמצעות מיקוד קרן אנרגיה על הנשק התוקף, וחימומו לטפרטורות גבוהות הגורמות לו להתפוצץ או להתפרק באוויר. סרטון של משרד הביטחון הממחיש את פעילות המדגימים הטכנולוגיים (למטה) מבהיר עד כמה רחב טווח היישומים של נשק הלייזר החדש. הוא כולל התקנת קרונות נייחים המגינים על מרחב איזורי מפני תקיפת רקטות וטליים בעלי טווח בינוני, התקנת המערכת על-גבי כלי משוריינים באון שבו הם מגינים על הכוחות מפני רקטות, פצצות מרגמה, טילי נ"ט ורחפנים.

למערכת יש גם יכולות של יירוט טילים בליסטיים, דוגמת טילי סקאד או טילים ארוכי טווח המצויים בידי איראן. כאשר היא מותקנת במטוס או על-גבי החרטום של מל"ט, היא מסוגלת ליירט טיל בליסטי באוויר, או להשמיד אותו על הקרקע כאשר הוא נמצא בעמדת השיגור שלו. ההכרזה של מפא"ת היא ללא ספק הישג חסר תקדים ש תעשיית הביטחון הישראלית. ארצות הברית מנסה שנים רבות לפתח נשק לייזר, ואף שיתפה פעולה עם ישראל בפיתוח מערכת נאוטילוס, שנזנחה.

בארצות הברית מתקיימות כיום מספר תוכניות לפיתוח נשק לייזר (הנעזרות במערכות מכ"ם מתוצרת ישראל), אולם הן רחוקות מאוד מהשלב של מדגים טכנולוגי מבצעי. מפא"ת מתכננת כבר השנה (2020) לבצע הדגמות בשטח של הטכנולוגיה החדשה. להערכתה, "הטכנולוגיה החדשה תביא לשינוי אסטרטגי ביכולת ההגנה האווירית של מדינת ישראל".

סרטון ההדגמה של מיירט הלייזר הישראלי (מקור: משהב"ט):

אלביט מכפילה את כושר הייצור בארה"ב של גששי-לייזר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אלביט מכפילה את קיבולת הייצור של גששי-הלייזר (Semi-Active Laser seeker) שלה בארצות הברית, המיועדים למערכות חימוש חכם שחברת בואינג מספקת. החברה דיווחה שהרחבת קו הייצור שלה בפורט וורת, טקסס, נועדה לעמוד בצורכי ההזמנות הצפויות מהסכם המסגרת החמש-שנתי שיש לה עם חברת בואינג, אשר מספקת את המערכות ללקוחות בארצות הברית ומחוצה לה. החברה מסרה שיש ביקוש גובר למערכות חימוש חכם מונחות לייזר (Laser Joint Direct Attack Munition).

גששי לייזר הינם המרכיב המצוי על-גבי המרעום של פצצות חכמות, אשר מאתרות את המטרה באמצעות ציין לייזר. בשיטה זו גורם אחד (מהאוויר או מהקרקע) מאיר את המטרה באמצעות ציין לייזר. כאשר מטוס משחרר את הפצצה באזור קרוב יחסית למטרה, גשש הלייזר המצוי על-גבי החימוש מחפש את קרינת הלייזר המוחזרת מהמטרה המוארת. כאשר הוא מוצא אותה, החימוש מכוון עצמו אל נקודת האור כדי להשיג פגיעה מדוייקת. נשיא ומנכ"ל החברה הבת אלביט אמריקה (Elbit Systems of America), רענן הורוביץ, אמר שאלביט עובדת בתיאום הדוק עם בואינג ועם לקוחותיה על-מנת להבטיח אספקה מהירה של המערכות.

בחודש יוני השנה זכתה חברת בואינג בהזמנה לחמש שנים למגוון מערכות חימוש חכם בהיקף של כ-6.5 מיליארד דולר, המיועדות לצבא ארה"ב ולבעלות ברית שלה. בחודש מאי השנה היא זכתה בהזמנה בהיקף של 140 מיליון דולר ממשרד הביטחון האמריקאי, לאספקת 12,000 ערכות חימוש חכם שפותחו במשותף על-ידה ועל-ידי אלביט. הערכות האלה מותקנות על-גבי פצצות "טיפשות", ומעניקות להן יכולת נחיייה באמצעות גשש הלייזר, כולל יכולת תימרון המאפשרת להן להתביית אל מטרות הנמצאות בתנועה.

תערוכת 2019 LASER World of PHOTONICS תתקיים במינכן בתאריכים 24-27 ביוני

פורסם בתאריך ע"י Techtime

התערוכה הדו-שנתית LASER World of PHOTONICS תתקיים השנה במרכז הירידים במינכן, גרמניה, בימים 24 ועד 27 ביוני 2019. מדובר באחד מהארועים התעשייתיים הגדולים בעולם בתחום הפוטוניקה והלייזרים. השנה התערוכה מרחיבה את תחומי העניין שלה ותרכז תצוגות בתחומי המערכות, רכיבים ויישומי פוטוניקה לענפי התעשייה כמו ביוטכנולוגיה ורפואה, אופטיקה, אופטרוניקה, תעופה וחלל, רכיבים ומערכות פוטו-וולטאיות.

בנוסף, יוצגו פתרונות ומוצרים חדשים בתחומי יישומי הלייזר בתעשיית הרכב והאלקטרוניקה, חיישנים ומערכות הדמיה, פתרונות בקרה ומדידה, רכיבים ומערכות לייזר ביישומי חקלאות מתקדמת, בתעשיית המידע (IT) ועוד. אזור מיוחד יוקדש השנה לחברות סטארט-אפ חדשניות ומבטיחות, ויינתן פרס מיוחד לחברות החדשניות ביותר.

בתערוכה הקודמת שהתקיימה בשנת 2017 השתתפו כ-1,290 חברות בינלאומיות וביקרו בה כ-33,000 אנשי מקצוע מכל רחבי העולם. במהלך התערוכה השנה יתקיימו הרצאות, הדגמות ופאנלים, בהם: פורום פוטוניקה ועיבוד לייזר, יישומים ביו-פוטוניים ורפואיים, פורום לייזר ואופטיקה ועוד.

הכניסה להרצאות האלו כלולה במחיר הכניסה לתערוכה. במקביל, ייערך במקום גם קונגרס "עולם הפוטוניקה", שההשתתפות בו מותנית ברישום מוקדם ובתשלום נפרד. בשנת 2017 השתתפו בקונגרס עולם הפוטוניקה כ-5,000 אנשי מקצוע, נציגי האיגודים מקצועיים וחוקרים ממוסדות מחקר ואקדמיה.

למידע נוסף ורישום: LASER World of PHOTONICS

לפרטים נוספים: נציגות ירידי מינכן בישראל, 03-6492050, [email protected]

נאס"א ביססה לייזר חללי חדש על הגביש של רייקול מראש העין

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: הרכבת הלייזר ATLAS המבוסס על מתג RTP Q-Switch של חברת רייקול

חברת רייקול מראש העין (Raicol Crystals) סיפקה את מתג השידור (RTP Q-Switch) עבור הלייזר ATLAS בלוויין המחקר ICESat-2 שנאס"א שיגרה לחלל בסוף 2018. המשימה המרכזית של הלוויין היא למדוד את השינויים בגובה הקרח, הימים והאדמה באיזורים הקפואים של כדור הארץ (cryosphere), במטרה ללמוד כיצד הם מושפעים מהתחממות כדור הארץ. בנוסף, הוא יבצע מדידות גבהים באזורי אקלים ממוזג ואקלים טרופי.

כדי לבצע את המשימה בנתה נאס"א לוויין המקיף את כדור הארץ בגובה של כ-500 ק"מ, ומשלים 1,387 מסלולי הקפה שונים בכל 91 יום. מכשיר המדידה הוא לייזר ATLAS אשר יוצר על-ידי חברת Fibertek מוושינגטון, אשר מאפשר לבצע מדידות גבהים שונות במרווחים של 70 ס"מ לאורך המסלול, וברמת דיוק של 3 ס"מ. חברת פייברטק פיתחה לייזר פולסים המשגר 6 קרניים מקבילות באורך גל של 532 ננומטר (הנראה ירוק-בהיר לעין האנושית) בקצב של 10K פולסים בשנייה.

גם סוכנות החלל הצרפתית בחרה ברייקול

הקרינה החוזרת נקלטת על-ידי טלסקופ צר סרט (כדי לקלוט רק את האותות החוזרים הרלוונטיים) המצוי על-גבי הלוויין ומסונכן עם משדר הלייזר. המדידה מתבצעת באמצעות חישוב זמני ההחזרה של האותות (ברמת דיוק של 800ps). ליבו של משדר הלייזר הוא גביש RTP – Rubidium Titanyl Phosphate ומתג Q-Switch המיוצרים על-ידי רייקול בישראל, אשר מייצרים את אותות הלייזר של המכשיר. עד היום היא התמקדה בעיקר בתחומי הלייזרים ליישומי רפואה, תעשייה ומוצרים בטחוניים.

מדובר בתחילתו של מהלך המכניס אותה אל מערכת מרכזית בתעשיית החלל. למעשה, זו ההצלחה השנייה של ה-Q-Switch של רייקול בתחום החלל. בנובמבר 2018 שיגרו סוכנויות החלל היפנית והצרפתית את לוויין המחקר BepiColombo שבו הותקן מכשיר לייזר המבוסס על הגביש וטכנולוגיית המיתוג של החברה. הלוויין יגיע בעוד 6 שנים לכוכב מרקורי, ויבצע שם מדידות פני השטח של הכוכב מגובה של 400-1,500 ק"מ.

חדר גידול הגבישים של חברת רייקול מראש העין
חדר גידול הגבישים של חברת רייקול מראש העין

חברת רייקול הוקמה בשנת 1995 על-ידי ד"ר נחום אנגרט זכרונו לברכה (נפטר ב-2017), ומנוהלת כיום על-ידי ענר ירדן, לשעבר סמנכ"ל מו"פ בחברות EwaveMD ו-Retalix. החברה הקימה קו ייצור בישראל המשמש לגידול גבישים מדוייקים מסוג RTP ו-KTP – Potassium titanyl phosphate, אשר מבוסס על תהליך ייחודי המוגן באמצעות פטנט. הטכנולוגיה הזאת תוצג בחודש הבא בפני התעשייה הישראלית, בכנס OASIS השביעי להנדסה ומחקר בתחומי האופטיקה.

כנס OASIS 2019

הארוע נערך על-ידי אגודת הלייזרים והאלקטרואופטיקה הישראלית (ILEOS) ויתקיים בימים ב' ו-ג', 1-2 באפריל 2019, במלון דוד אינטרקונטיננטל בתל-אביב. הכנס מאורגן על-ידי לשכת המהנדסים ועל-ידי חברת Kaleidoscope. פוטוניקה ואלקטרואופטיקה נחשב לתחום הצטיינות ישראלי מיוחד. להערכת יו"ר הכנס, פרופ' אברהם קציר, פועלים כיום בארץ כ-10,000 מומחי אופטיקה באקדמיה ובכ-400 חברות ישראליות.

לכנס OASIS הקודם הגיעו יותר מ-1,000 משתתפים. הכנס השנה יתמקד במחקרים רב-תחומיים, בשיתופי פעולה בינלאומיים ובתחומים החמים ביותר באופטיקה המודרנית. הכנס מיועד לסטודנטים, למהנדסים, לחוקרים ולאנשי התעשייה. במקביל להרצאות המדעיות והטכנולוגיות, תתקיים גם תערוכה מסחרית של מוצרים וחברות בתחום האופטיקה.

למידע נוסף ורישום: http://oasis7.org.il