[בתמונה למעלה: ליפ-בו טאן]

חברת אינטל הודיעה, בתגובה רשמית לתקשורת, כי מנכ"ל החברה, ליפ-בו טאן, יוביל מעתה באופן אישי את תחום הבינה המלאכותית והטכנולוגיות המתקדמות של החברה – זאת לאחר עזיבתו של סצ’ין קטי (Sachin Katti), ששימש כראש תחום ה-AI והטכנולוגיה הראשי. קטי עוזב את אינטל ומצטרף ל־OpenAI, שם יעמוד מאחורי תכנון ובניית תשתיות החישוב שיתמכו במחקרי הבינה הכללית (AGI) של החברה.

ב־OpenAI בירכו על המהלך. נשיא החברה גרג ברוקמן כתב ברשת X: “נרגש לעבוד איתו על תכנון ובניית תשתית המחשוב שתניע את המחקר שלנו בבינה כללית ותאפשר להתרחב.”

באינטל הודו לו על תרומתו וציינו בהצהרה כי “הבינה המלאכותית נותרת אחת העדיפויות האסטרטגיות הגבוהות ביותר שלנו, ואנו ממוקדים בביצוע מפת הדרכים הטכנולוגית והמוצרית שלנו בעומסי AI המתפתחים.”

תקופה סוערת באינטל

עזיבתו של קטי מגיעה בתקופה רגישה במיוחד לאינטל. מאז כניסתו של המנכ"ל ליפ־בו טאן, החברה עוברת טלטלה ניהולית עמוקה וגל עזיבות של בכירים – לא פחות מ־13 תזוזות מרכזיות בהנהלה הבכירה בחצי השנה האחרונה. רק לפני ימים ספורים דווח ב־CNN על עזיבה נוספת: סגן נשיא תחום ה־Data Center AI, סוראבה קולקרני, עוזב אף הוא את אינטל ועובר ל־AMD – יריבתה הישירה בשוק שבבי השרתים. פרשנים בתעשייה רואים ברצף הזה סימן לכך שהשינויים שמוביל טאן, שנועדו לייעל ולשטח את המבנה הארגוני, גם גורמים לחוסר יציבות פנימי. חלקם מדברים בגלוי על "בריחת מוחות" מתחום הבינה המלאכותית, דווקא בזמן שבו אינטל מנסה לבסס את עצמה מחדש כשחקנית רלוונטית בעידן ה־AI. במקביל, החברות המתחרות – ובראשן OpenAI, מטא ואנבידיה – מנהלות מרוץ עולמי על גיוס כישרונות ומציעות חבילות תגמול חסרות תקדים, לעיתים בשווי עשרות מיליוני דולרים. על הרקע הזה, המעבר של קטי ל־OpenAI נתפס כמהלך שמדגיש את המתח שבין השאיפה של אינטל לחדשנות לבין מאבקה לשמור על מומחי ה־AI הטובים ביותר בתוכה.

מי הוא סצ’ין קטי

קטי נחשב לדמות בולטת בגשר שבין האקדמיה לתעשייה. הוא שימש במשך יותר מעשור כפרופסור להנדסה חשמלית ומדעי המחשב באוניברסיטת סטנפורד, שם הוביל מחקרים חדשניים בתחומי תקשורת אלחוטית, רשתות ו־Edge AI. לפני כן השלים דוקטורט ב־MIT ותואר ראשון ב־IIT Bombay.
במקביל פעל בעולם היזמות והיה בין מייסדי חברות כמו Kumu Networks ו־Uhana, שהתמקדו באופטימיזציית רשתות סלולריות ובשימוש בבינה מלאכותית לניהול תעבורת מידע.

מאז הצטרפותו לאינטל מילא תפקידי מפתח – ראש קבוצת Network & Edge וסמנכ״ל טכנולוגיות ו־AI – והוביל את מאמצי החברה הגלובליים בתחום הבינה המלאכותית. בחודשים האחרונים היה מעורב בפיתוחי הדגל של אינטל לשבבי Gaudi ובמהלכים הארגוניים לשילוב AI במוצרי הדאטה־סנטר.

עזיבתו של קטי ל־OpenAI נתפסת לא רק כמהלך אישי, אלא גם כביטוי לתחרות החריפה סביב כישרונות הבינה המלאכותית בעולם. אינטל, שבמשך עשורים הייתה סמל לחדשנות הנדסית, מוצאת את עצמה בתקופת מעבר מאתגרת: בין הרצון להדביק את הקצב מול מתחרותיה ובין הצורך לייצב את הנהגתה הפנימית. העובדה שהמנכ״ל עצמו נוטל לידיו את ניהול תחום ה־AI עשויה להעיד על עומק המשבר – אך גם על הנחישות של אינטל לנסות ולהחזיר לעצמה מעמד של מובילה טכנולוגית.

[בתמונה למעלה: אתר בניית מרכז הנתונים של Stargate Project בטקסס]

OpenAI ו-Broadcom הודיעו על חתימת הסכם מסגרת לשיתוף פעולה לפיתוח וייצור שבבי בינה מלאכותית בהתאמה אישית — מהלך שמסמן את כניסתה של OpenAI לעולם עיצוב הסיליקון במטרה לצמצם את התלות בספקיות שבבים חיצוניות.

על פי ההודעה הרשמית של Broadcom, ההסכם כולל לא רק את פיתוח השבב עצמו אלא גם הקמת תשתית חומרה שלמה שתתמוך בו, הכוללת רכיבי Ethernet מתקדמים, חיבורים אופטיים וממשקי PCIe מדור חדש. היקף הפרויקט עומד על 10 ג׳יגה-וואט של מאיצי בינה מלאכותית, שיפותחו וייוצרו בהתאמה אישית עבור OpenAI וייפרסו במרכזי הנתונים שלה ובאתרי ענן שותפים. לפי ההערכות, מדובר במהלך בקנה מידה יוצא דופן — כזה שעשוי להגיע לאורך זמן לשווי מצטבר של מאות מיליארדי דולרים, אם מחשבים את כלל ההשקעות הנלוות: תכנון שבבים, תשתיות רשת, מרכזי נתונים וציוד קישוריות.

בשלב הראשון מדובר בהשקעה תשתיתית רחבת היקף, אך בחברה רואים במהלך חלק ממסע ארוך טווח לבניית עצמאות חומרתית מלאה ותשתית סיליקון ייעודית לדורות הבאים של מודלי הבינה המלאכותית. הפרויקט יתמקד בפיתוח שבבי "הסקה" (inference) — רכיבים ייעודיים להפעלת מודלים של AI — כאשר Broadcom תספק את יכולות ההנדסה, הייצור והתקשורת הפנימית בין הרכיבים, ו-OpenAI תוביל את תכנון האלגוריתמים והאופטימיזציה למודלים שלה. השבבים החדשים יפותחו כחלק ממערכת אינטגרטיבית, לא כמאיץ יחיד אלא כחלק ממערך קישוריות חכם המיועד לפעול בקנה מידה עצום.

על פי גרג ברוקמן, נשיא OpenAI, החברה עושה שימוש במודלים שלה כדי לתכנן את שבבי ה-AI הבאים. “אנחנו משלבים בינה מלאכותית בתהליך התכנון עצמו, כדי לאחד בין חומרה ותוכנה וליצור מערכות יעילות בהרבה מבחינת ביצועים, קירור וצריכת אנרגיה,” אמר בפודקאסט שפורסם לרגל ההכרזה. גישה זו נועדה למזג את הבינה המלאכותית עם הסיליקון שעליו היא רצה וליצור מחזור פיתוח שבו כל דור חומרה מזין בחזרה את הדור הבא של המודלים.

Broadcom מצידה מדגישה שההסכם ממצב אותה כשותפה אסטרטגית במרכז מהפכת ה-AI העולמית. החברה תשלב בפרויקט את שבבי התקשורת Tomahawk Ultra ואת טכנולוגיות ה-Ethernet וה-PCIe שלה, שמאפשרות זרימת נתונים מהירה בין מאיצים והפחתה דרמטית בצווארי בקבוק במרכזי נתונים. מומחיותה בתחום ה-switching וה-networking הפכה אותה לשחקנית מרכזית באינטגרציה של מערכות AI בקנה מידה עולמי.

מבחינה אסטרטגית, ההסכם שונה מהעסקאות שקדמו לו. OpenAI כבר חתמה בשבועות האחרונים על שני הסכמים גדולים — עם אנבידיה לפריסת תשתיות בהיקף של כ-10 ג׳יגה-וואט ועם AMD לפרויקט נוסף בהיקף של כ-6 ג׳יגה-וואט — אך שני אלה התמקדו בכוח עיבוד ובמאיצים קיימים. שיתוף הפעולה עם Broadcom, לעומת זאת, עוסק בתכנון ובפיתוח של שבב חדש מהיסוד, כזה שמותאם במיוחד לאופן שבו פועלים המודלים של OpenAI ולמבנה התקשורת ביניהם. אם ההסכם יבשיל לכדי ייצור מסחרי, הוא עשוי לשנות את גבולות התעשייה. OpenAI תהפוך מחברה המתבססת על ספקיות שבבים חיצוניות למתכננת חומרה עצמאית, ו-Broadcom תבסס את מעמדה כגורם שמחזיק את שכבת הקישוריות הקריטית של עידן הבינה המלאכותית. זהו צעד שבו בינה מלאכותית אינה רק רצה על שבבים — היא מתכננת את הסיליקון שעליו היא מתקיימת.

[בתמונה למעלה: אתר בניית מרכז הנתונים של Stargate Project בטקסס]

OpenAI ואנבידיה הודיעו אתמול (ב') על שותפות אסטרטגית שמטרתה פריסת לפחות 10 גיגה-וואט של מערכות אנבידיה לשימוש OpenAI. ההשקעה של עד 100 מיליארד דולר תתבצע בהדרגה, בהתאם לפריסת התשתיות והגעה לאבני דרך. השלב הראשון צפוי להתחיל במחצית השנייה של 2026, ולהתבסס על פלטפורמת Vera Rubin של אנבידיה – הדור הבא של מערכות המחשוב שתחליף את פלטפורמת Blackwell, והיא צפויה לצאת לשוק כבר בשנה הקרובה.

במסגרת ההסכם, אנבידיה מוגדרת כשותפה המועדפת של OpenAI בתחום החישוב (compute) והרשתות (networking), ותהיה מעורבת לא רק באספקת החומרה אלא גם בתכנון ובאופטימיזציה של התשתיות. לצד אנבידיה, OpenAI משתפת פעולה עם שורה של ענקיות טכנולוגיה נוספות — בהן Microsoft, Oracle, SoftBank ו-Stargate — כדי להבטיח זמינות קיבולת עצומה לענן הבינה המלאכותית.

ב-OpenAI ציינו כי לשירותי החברה נכנסים מדי שבוע יותר מ-700 מיליון משתמשים פעילים, וכי אימוץ מהיר נרשם גם בקרב חברות ועסקים גדולים. לפי החברה, הקיבולת החדשה נועדה לענות על הצמיחה האדירה הזו ולאפשר פריסת יישומים רחבים עוד יותר. 100 ג׳יגה־וואט של מערכות מחשוב משמעם הקמה של תשתיות ענק בהיקף של עשרות דאטה סנטרים מהמתקדמים בעולם – סדר גודל שמספיק להפעיל ולשרת מודלים טריליאוניים בקנה מידה גלובלי.

לפי דיווחים, אנבידיה תקבל מניות ב-OpenAI כחלק מההשקעה, אך לא פורסם כמה אחוזים בדיוק. מדובר בהחזקת מניות שאינה מקנה שליטה מלאה (“non-controlling equity”). הערכות שוק נוכחיות מציבות את שווי OpenAI סביב 500 מיליארד דולר, כך שהשקעה של עד 100 מיליארד דולר מהווה נתח משמעותי.

השותפות מדגישה את הקרב האסטרטגי על משאב המפתח של עידן הבינה המלאכותית: קיבולת חישוב. אנבידיה מבססת את עצמה לא רק כספקית שבבים, אלא כשותפה אסטרטגית למובילת התחום, ובכך מבטיחה לעצמה מעמד דומיננטי גם בשנים הקרובות. OpenAI, מצדה, משריינת לעצמה משאבים חסרי תקדים ומקבעת יתרון תחרותי משמעותי מול מתחרות שייאלצו להתמודד על קיבולת מוגבלת. עם זאת, ההיקף האדיר של ההשקעה מעלה שאלות על עלויות חשמל, קירור וקיימות, לצד החשש מתלות הדדית שתצמצם את הגמישות של שתי החברות.

החבירה ל-OpenAI מצטרפת לעסקה נוספת שעליה הודיעה אנבידיה עם אינטל, המתמקדת בפיתוח תשתיות AI ומוצרים משולבי בינה מלאכותית גם במחשוב האישי. בכך אנבידיה מבהירה כי היא אינה נשענת על שותפות אחת בלבד, אלא בונה רשת רחבה של בריתות שמקיפה את כלל שוקי ה-AI — מהענן ועד המחשב האישי.

בתמונה למעלה: שבב הבלאקוול של אנבידיה. ענקית השבבים תהיה ספקית חומרה מרכזית לפרויקט

ענקיות ה-AI הכריזו אתמול על פרויקט רחב היקף להשקעה של חצי טריליון דולר בהקמת תשתיות AI ברחבי ארצות הברית. לשם כך תוקם חברה משותפת (Joint Venture) בשם Project Stargate. מי שיובילו את הפרויקט יהיו חברות OpenAI, אורקל וענקית הטכנולוגיה וההשקעות היפנית סופטבנק. מטרת העל של הפרויקט: יצירת בינה מלאכותית אוטונומית (AGI).

סטארגייט תהיה בבעלות משותפת של OpenAI, סופטבנק, אורקל וחברת MGX. השותפות המרכזיות הן סופטבנק, שתהיה אחראית על הצד הפיננסי, ו-OpenAI שתהיה אחראית על הצד התפעולי. ספקי החומרה והתוכנה המרכזיים לתוכנית בתחילת הדרך יהיו אנבידיה, Arm, מיקרוסופט, ו-OpenAI. עבודות להקמת פרויקט ראשון בטקסס כבר החלו, ובמיזם בוחנים אתרים נוספים.

ההשקעה הכוללת של 500 מיליארד דולר צפויה להתפרס על פני תקופה קצרה יחסית של 4 שנים, כאשר 100 מיליארד דולר יוקצו כבר ברמה המיידית לפרויקטים. לדברי היזמים, "התשתית הזו תבטיח את עליונותה של ארצות הברית בתחום הבינה המלאכותית, תייצר מאות אלפי מקומות עבודה בארצות הברית – ותניב ערך כלכלי עצום לעולם כולו". מי שיהיו אחראיות על ניהול תשתית המחשוב העצומה הזו יהיו OpenAI, אנבידיה ואורקל.

לצד השותפות המרכזיות, הפרויקט צפוי להוליד אקוסיסטם שלם שממנו יהנו חברות רבות בתחומים מגוונים. "אנחנו רוצים לייצר קשרים עם חברות הקשורות לתחום התשתית למרכזי נתונים, מאנרגיה וקרקעות ועד בנייה, ציוד ועוד", נכתב בהודעה.

האם בשנת 2025 יתחיל התהליך שבו הבינה המלאכותית דוחקת מאות אלפי מתכנתים אל מחוץ לשוק העבודה? במהלך שיחה בפודקאסט של ג'ו רוגן בסוף השבוע, גילה מייסד ומנכ"ל מטא (META), מארק צוקרברג (בתמונה למעלה), שכבר השנה תמלא הבינה המלאכותית תפקיד משמעותי בתהליכי פיתוח תוכנות ויישומים בתוך החברה. "ב-2025 תהיה לנו במטא תוכנת AI שתוכל לכתוב קוד באופן אפקטיבי ברמה של מהנדס תוכנה בדרגת ביניים", הוא אמר. מטא מפתחת את מודלי השפה Lamma ומשקיעה משאבי עתק בבניית מרכזי נתונים לאימון והרצת יישומי AI.

צוקרברג הוסיף: "בשלב הראשון יהיה יקר לנהל את התהליך, אך בסופו של דבר מרבית הקוד באפליקציות שלנו, ומרבית הקוד במערכת ה-AI שאנחנו מייצרים, ייכתב על-ידי מהנדסים מלאכותיים ולא על-ידי מהנדסים אנושיים". בסיומו המשפט הזה נראה היה שצוקרברג הבין פתאום כי אמר משהו בעל השלכות מרחיקות לכת, ואולי אפילו מאיימות, ולכן מיהר להוסיף: "אבל לדעתי זה לא יחליף בני אדם אלא יעצים אותם. בעתיד אנשים יהיו פנויים יותר להיות יצירתיים ולעשות דברים מטורפים".

ראוי לציין כי המושג "יצירתיות" חוזר על עצמו פעמים רבות בפיהם של מנהלי חברות הטכנולוגיה הגדולות, כמו צוקרברג, הואנג ומאסק, אשר מובילים את תהליכי האוטומציה באמצעות AI. אולם הדבר רחוק מלהרגיע: קווי הגבול בין יצירתיות אנושית לבין "יצירתיות" אוטומטית אינם ברורים מאליהם, וגם אם נתמקד ברמה הכלכלית – לא ברור כיצד "החופש היצירתי" הזה מיתרגם למקצועות חדשים ו/או למשרות חדשות.

לפי ההגדרה המקובלת, מהנדס ברמת ביניים (Mid-level Engineer), או מהנדס "ברמה 3", הוא מהנדס תוכנה בעל ניסיון של 3-6 שנים, אשר מתמצא במספר שפות תכנות ובעל יכולת לפתור עצמאית בעיות ואף להדריך מתכנתים מתחילים ברמות 1 ו-2. רמת השכר של מתכנת ברמת ביניים בחברות ענק כמו מטא, עשוי להגיע לסכום של כמה מאות אלפי דולרים בשנה.

המודל שעוצר בשביל לחשוב

צוקרברג אינו הראשון השואף לצמצם עלויות שכר בעזרת בינה מלאכותית. בשיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו"ח הרבעוני האחרון של חברת גוגל, גילה המנכ"ל סונדאר פיצ'אי, כי יותר מ-25% מהקוד החדש המפותח כיום בגוגל, נכתב בשלב הראשון על-ידי מערכת בינה מלאכותית, ולאחר מכן הוא עובר בדיקה ואימות על-ידי מתכנתים אנושיים. "אנחנו משתמשים ב-AI כדי לשפר תהליכי כתיבת קוד – והדבר מוביל לשיפור בתפוקה וביעילות", אמר. "זה עוזר למהנדסים שלנו לעשות יותר ולנוע מהר יותר".

בחודש דצמבר 2024 השיקה חברת OpenAI את המודל החדש o3, המספק קפיצת מדרגה ביכולת של מודלי שפה גדולים (LLM) לבצע משימות תכנות. מודל o3 פועל באופן שונה מאשר מודל GPT המוכר, אשר מאומן על-בסיס כמויות עצומות של מידע ונועד לשלוף את המידע הרלוונטי לשאילתא במהירות הגדולה ביותר. מודל o3 איטי יותר, ומקדיש זמן רב יותר ל"מחשבה": הוא מייצר "שרשרת מחשבות" ובוחן את המשימה ממספר זוויות ודרכי פעולה, וזאת כדי להגיע לתשובה מעמיקה ויסודית.

לטענת OpenAI, הסוג החדש הזה של מודלים מיועד לפתרון בעיות שמצריכות העמקה, כמו בעיות מדעיות, בעיות במתמטיקה וביצוע משימות תכנות. פיתוח מודלי משפחת o של OpenAI הגיע על-רקע דיווחים בחודשים האחרונים שלפיהם הגיעו מודלי משפחת GPT אל "תקרת הזכוכית" שלהם, ואינם מספקים את הביצועים הדרושים בפתרון בעיות מורכבות, כמו למשל מטלות תכנות. בניגוד אליהם, מודלי ה-o מאומנים על כמויות קטנות יחסית של נתונים, אולם מדובר בנתונים אמינים ואיכותיים יותר. מנגד, הם גם מצריכים שימוש בעוצמת עיבוד הרבה יותר גדולה בשלב ההסקה (inference), כלומר גיבוש התשובה.

חברת אופטימייזר (OpTeamizer) מיקנעם, המתמחה בבניית פתרונות וייעוץ למרכזי מו"פ ולסטארט-אפים בתחומי ה-AI, הודיעה על סל חדש של שירותים בתחום ה-Generative AI (בינה מלאכותית יוצרת). סל השירותים החדש מיועד למרכזי מו"פ בינלאומיים וכן לסטארט-אפים המחפשים דרכים יעילות לשלב ולהטמיע טכנולוגיות המבוססות על פלטפורמות חברת OpenAI, מפתחת הצ'אט בוט ChatGPT. השירות יאפשר לבצע הטמעה באפליקציות קיימות או לתמוך בפיתוח אפליקציות חדשות הכוללות הטמעה של יכולותיה של OpenAI בפונקציונאליות שלהן. סל השירותים החדש בתחום ה-Generative AI כולל ייעוץ, סיוע בפיתוח, הדרכות וקורסים למפתחים.

OpTeamizer השיקה את סל שירותי ה-OpenAI על רקע מרוץ בינלאומי של אלפי חברות ברחבי העולם השואפות להטמיע בפתרונות הקיימים והעתידיים שלהן את הפונקציונאליות של כלי OpenAI, כפי שמיקרוסופט עשתה במנוע החיפוש Bing, בפלטפורמת שיחות הוועידה Teams ובמערכת Viva Sales.

תומר גל, מייסד ומנכ"ל OpTeamizer: "התחרות בתחום ה-Generative AI מתפרסת על פני כל תעשיית ההיי-טק הגלובלית וברור שכל מי שיקדים לשלב יכולות מהסוג שמציעה חברת OpenAI באפליקציות שלו יזכה ביתרון אדיר בשוק. לכן גורם הזמן הוא קריטי, אין זמן להמציא את הגלגל ולבצע ניסויים לא יעילים".

תומר הוסיף: "סל השירותים שלנו יאפשר למרכזי מו"פ ולסטארט-אפים לקצר באופן משמעותי את משך ההטמעה והפיתוח של יכולות OpenAI באפליקציות קיימות ועתידיות, להוזיל את עלויות הפיתוח וחשוב מכך, אנו נבטיח שהתוצר יהיה איכותי ומדויק ברמה מסחרית, ללא מחלות ילדות האופייניות לאפליקציות בתחום. באופן זה נאפשר לכל החברות הללו ליהנות במהירות ממקורות הכנסה חדשים בשוק חדש זה, שהפוטנציאל הכלכלי שלו גדול במיוחד".

אופטימייזר היא שותפה מועדפת (Preferred Partner) של חברת אנבידיה אשר מוסמכת להדריך את התעשייה בישראל בביצוע מחקר ופיתוח במערכות בינה מלאכותית, המואצת באמצעות שימוש במעבדים גרפיים (GPUs) וספריות תוכנה (SDKs) של אנבידיה. אופטימייזר גם מספקת שירותי פיתוח turnkey לעסקים המאמצים פתרונות GPU עם כניסתם לעולם ה-AI.

מאז שנת 2015 סיפקה אופטימייזר מגוון של שירותים מקצועיים ופרויקטי turnkey ליותר מ-100 מרכזי מו"פ. היא משתפת פעולה עם חברות מובילות בתחום בטחון הפנים, הבריאות, הבקרה האופטית לתעשייה ומגזרים רבים נוספים. לאחרונה מונתה אופטימייזר על ידי אנבידיה העולמית ל-NVIDIA Embedded Edge Partner ותספק שירותי ייעוץ, פיתוח והכשרה ללקוחות  אנבידיה ברחבי העולם שמפתחים מכשירי קצה העושים שימוש בפלטפורמת NVIDIA Jetson.

אופטימייזר נוסדה בשנת 2015 על ידי תומר גל, מהמומחים המובילים בישראל בתחום ה-AI, שהשתתף בפיתוחים אסטרטגיים של אינטל ו-GE בישראל. תומר גל, בעל תואר שני במדעי המחשב בתחום האצת ביצועים, נמנה על צוות הבודקים של רשות החדשנות לבקשות של סטארט-אפים למענקים בתחום ה-AI, מרצה בחוג להנדסת תוכנה באורט בראודה, בקורס בינה מלאכותית וכן מרצה מוסמך של אנבידיה.

אופטימייזר מכשירה את המפתחים של מרכזי המו"פ בכלי הפיתוח של אנבידיה לסביבת ה-GPU עם קורסים כמו CUDA Python, CUDA C++, CUDA למערכות מרובות GPU, למידה עמוקה עבור ראייה ממוחשבת ולמידה עמוקה עבור סוגים שונים של נתונים.