בתמונה למעלה: רצפת ייצור במפעל rh בנוף הגליל. צילום: Techtime
טור דעה, מאת המשנה למנכ"ל rh, טל רוזנברג.
המלחמה האחרונה הייתה אסון לאומי בקנה מידה שלא הכרנו זה דורות. היא היוותה משבר אנושי, ביטחוני וכלכלי שהשפיע בן-רגע על כל המשק הישראלי. בתוך זמן קצר התברר לכל עד כמה התעשייה המקומית אינה עוד ענף משקי, אלא תשתית קיומית שמאפשרת למדינה להמשיך לתפקד, לייצר ולספק יציבות גם ברגעים הקשים ביותר. גיוסי מילואים נרחבים, עצירת אספקות בינלאומיות וחוסר ודאות מתמשך אילצו את התעשייה לעבוד בתנאי לחץ קיצוניים. לצד זאת, התעשיה הישראלית הייתה עדיין מחויבת לעמוד בכל התחייבויותיה ללקוחות בארץ ובעולם.
אצלנו בחברת rh, רציפות תפעולית בתקופה כזו התאפשרה בזכות תשתית מקצועית שנבנתה לאורך שנים שכללה יכולות הנדסיות מבוססות, ידע מקומי ושרשרת ייצור יציבה. עם זאת, החוסן שהפגינה התעשייה הישראלית במהלך המלחמה אינו ערובה לעתיד. המלחמה הציפה פערים מהותיים המאיימים על כושר הייצור של ישראל: מחסור בכוח אדם טכנולוגי, רגולציה שאינה מותאמת למציאות תעשייתית מודרנית, עלויות ייצור מטפסות ותלות מסוכנת בשרשראות אספקה גלובליות.
אלו אינם אתגרים מקומיים של מפעלים, אלא סוגיות יסוד של ביטחון כלכלי ושל עצמאות לאומית. לא ניתן להבטיח יציבות ביטחונית או כלכלית כאשר בסיס הייצור המקומי נשחק. אולם לצד האתגר, נפתחת גם הזדמנות אסטרטגית. העולם עובר מהפיכת ייצור מתקדמת, בינה מלאכותית בקווי הייצור, רובוטיקה תעשייתית, אוטומציה רחבה ומערכות ניהול חכמות. ישראל, עם היכולות ההנדסיות והחדשנות הטכנולוגית שלה, יכולה להוביל את המהפיכה הזו, אם תדע להשקיע נכון. בארץ ובעולם יש מפעלים שכבר משלבים פתרונות אלו במרכזי הייצור שלהם, המקצרים זמני אספקה, משפרים את האיכות ומייצרים יציבות תפעולית.
לא מדובר בעוד "שדרוג טכנולוגי" – אלא בתנאי הכרחי להישרדותה של תעשייה מודרנית. כדי לממש את הפוטנציאל הזה, ישראל חייבת לממש ביתר שאת תוכנית לאומית סדורה, חוצת-משרדים הכוללת צעדים אמיצים: הטמעת טכנולוגיות ייצור מתקדמות, הכשרות מקצועיות רחבות, הפחתת חסמים רגולטוריים ומיסוי דינמי, תמרוץ ייצור מקומי וקידום מסלולי יצוא מהירים וגמישים.
צעדים אלו אינם צריכים להיחשב כתמיכה בתעשיינים – הם השקעה בחוסן הלאומי של ישראל לעשורים הקרובים. המלחמה המחישה באופן חד כי תעשייה יציבה, מקצועית ומקומית היא מרכיב יסוד ביכולתה של ישראל לשרוד משברים. כעת נחוצה מדיניות חדשה אשר מביטה קדימה ומבוססת על ההבנה שיתרון תעשייתי נבנה לאורך זמן, ומייצר לא רק צמיחה כלכלית אלא עצמאות אסטרטגית אמיתית. העתיד תלוי בהכרעה הלאומית: האם נספק לתעשייה את הכלים הדרושים לה כדי להתפתח ולהוביל – או שנישאר חשופים בבוא המשבר הבא?
