שת"פ עם לוקהיד מרטין מכניס את XTEND לליבת השו"ב של ארה"ב

מאת: יוחאי שויגר

יצרנית הנשק האמריקאית לוקהיד מרטין (Lockheed Martin) הודיעה כי חטיבת הפיתוח המתקדם שלה, Skunk Works, משתפת פעולה עם יצרנית הרחפנים הישראלית XTEND לשילוב מערכת ההפעלה XOS של XTEND בתוך פלטפורמת השליטה והבקרה (שו"ב) MDCX שהיא מפתחת. שני החברות כבר ביצעו פיילוט מבצעי שבו רחפן גדול נשא רחפן קטן אל אזור הפעולה ושחרר אותו כדי לבצע משימה טקטית. השליטה בשני הכלים התבצעה ברצף דרך מערכת אחת ועל-ידי מפעיל יחיד. המהלך ממחיש שינוי עמוק באופן שבו צבאות מתכננים ומפעילים מערכים לא מאוישים בשדה הקרב המודרני.

כדי להבין את משמעות המהלך צריך למקם אותו בהקשר הרחב יותר של תפיסת הפיקוד והשליטה של הפנטגון. בשנים האחרונות מקדם משרד ההגנה האמריקאי את תפיסת JADC2, קיצור של Joint All-Domain Command and Control, שמטרתה לחבר את כל זרועות הצבא לרשת פיקוד אחת רציפה. הרעיון הוא שכל חיישן יוכל להזין תמונת מצב משותפת באופן שיאפשק לקבל החלטות במהירות במהירות גם בסביבה רוויית איומים, שיבושים ולחימה אלקטרונית.

חטיבת Skunk Works בלוקהיד מרטין היא חטיבת החדשנות והפיתוח המתקדם של החברה, שפועלת כיחידה חצי־עצמאית ואחראית לאורך עשרות שנים לפיתוח מערכות פורצות דרך. בשנים האחרונות היא מרחיבה את המיקוד שלה משדות התעופה והפלטפורמות האוויריות גם לשכבות התוכנה, הבינה המלאכותית והפיקוד והשליטה אשר מחברות בין מערכות שונות לפעולה אחת מתואמת.

XTEND כשכבת שליטה טקטית: החיבור בין רחפן גדול לרחפן קטן

פלטפורמת MDCX של Skunk Works תשמש שכבת פיקוד ושליטה רב־זירתית המאפשרת לחבר חיישנים, פלטפורמות מאוישות ולא מאוישות ומקורות מידע שונים לממשק אחד. הגרסה שבה שולבה מערכת ההפעלה של אקסטנד, MC-MDCX, מיועדת לנהל פלטפורמות ממספר מחלקות שונות, למשל רחפן גדול ורחפן קטן, בתוך רצף משימה אחד וללא צורך בהעברת שליטה בין מפעילים. כאן נכנסת לתמונה XTEND: אף שהחברה מוכרת בעיקר כיצרנית רחפנים טקטיים, ליבת הטכנולוגיה שלה אינה הכלי האווירי עצמו אלא מערכת ההפעלה שפיתחה עבורו.

מערכת XOS של XTEND נועדה לאפשר שליטה אינטואיטיבית ומדויקת ברחפנים טקטיים בסביבות מבצעיות מורכבות, תוך הפחתת העומס הקוגניטיבי על המפעיל וקיצור עקומת ההכשרה. בהתאם לכך, שיתוף הפעולה עם Lockheed Martin עוסק בראש ובראשונה בצד התוכנה, ולא בהכרח ברחפן כזה או אחר, ובאופן שבו שכבת שליטה טקטית זו משתלבת בתוך מערכות פיקוד ושליטה רחבות יותר.

למעשה, מערכת XOS של XTEND משולבת בתוך פלטפורמת הפיקוד והשליטה MDCX של Skunk Works, המשמשת כשכבת השליטה העליונה בניסויי הפיקוד והשליטה הרב־זירתיים של לוקהיד מרטין. XOS פועלת כשכבת ההפעלה של הרחפן הטקטי הקטן בתוך המסגרת הזו, ויוצרת ממשק רציף בין הפעלת הפלטפורמה האווירית הגדולה לבין הפעלת הרחפן הקטן. החיבור מאפשר למפעיל אחד לנהל את המעבר בין הכלים בתוך אותה מסגרת משימתית, ללא צורך בהעברת שליטה בין מערכות נפרדות וללא אובדן ההקשר המבצעי, ובכך מצמצם עומס קוגניטיבי ונקודות כשל בזמן אמת.

הצורך המבצעי בשילוב בין רחפנים גדולים לקטנים הולך ומתחדד בשנים האחרונות. רחפנים קטנים הם זולים, מדוייקים וקשים לגילוי, אך מוגבלים בטווח ובזמן שהייה. רחפנים גדולים יכולים להגיע רחוק, לשהות זמן רב ולשמש כפלטפורמות נשיאה, אך הם יקרים ובולטים יותר. שילוב בין השניים מאפשר חדירה עמוקה והפעלת אפקטורים זולים ומדויקים בנקודה ובזמן הנכונים, בתנאי שמערכת השליטה תומכת בכך.

נדבך נוסף בשיתוף הפעולה המתהדק עם צבא ארה"ב

במידה והקונספט יבשיל ויאומץ בהמשך, תיכנס מערכת השליטה של XTEND ללב מערכות הפיקוד והשליטה של הצבא האמריקאי. כלומר, שיתוף הפעולה עם Lockheed Martin מהווה נדבך נוסף בהידוק הקשר של XTEND עם צבא ארצות הברית, שכבר כיום עושה שימוש נרחב בפתרונות החברה. XTEND מוכרת לצבא האמריקאי אלפי רחפנים. היא הקימה מפעל ייצור בארצות הברית, ומפתחת יכולות מתקדמות לשליטה סימולטנית במספר רחפנים, בהתאם למעבר של הצבא למערכים אוטונומיים ורב־כליים.

העובדה שלוקהיד מרטין שהיא אחת הספקיות הביטחוניות המרכזיות של הפנטגון, משלבת את שכבת התוכנה של XTEND בתוך פלטפורמת פיקוד מתקדמת, מלמדת על אינטגרציה עמוקה בין הטכנולוגיה של החברה לבין האקוסיסטם המבצעי האמריקאי, והתאמתה לאסטרטגיית הרחפנים המתהווה של צבא ארצות הברית.

חייל חי"ר הפעיל מסוק בלקהוק אוטונומי

בתמונה למעלה: חייל מפעיל מסק אוטונומי באמצעות הטאבלט, במסגרת תרגיל Northern Strike. צילום: לוקהיד מרטין

בפעם הראשונה הפעיל חייל אמריקאי שאינו טייס מסוק בלקהוק אוטונומי OPV (Optionally Piloted) במסגרת התרגיל הצבאי Northern Strike שנערך באוגוסט 2025 בשותפות יצרנית המסוק, לוקהיד מרטין-סיקורסקי, הסוכנות המשותפת לחילוץ כוח אדם (JPRA) והסוכנות למחקרי ביטחון מתקדמים (DARPA) במשרד הביטחון האמריקאי. סמל ראשון מהמשמר הלאומי של צבא ארה"ב שעבר הכשרה של פחות משעה, הפך לחייל הראשון שתכנן, פיקד וביצע באופן עצמאי משימות עם מסוק בלקהוק אוטונומי באמצעות טאבלט נייד המצוייד בתוכנת השליטה והבקרה MATRIX.

במהלך התרגיל הדגים הבלקהוק האוטונומי תהליך חילוץ רפואי ושלושה סוגי אספקה אווירית: נשיאה פנימית, נשיאה חיצונית באמצעות כבל, והטלה מדויקת בצניחה. בתרגיל הראשון בוצעו הטלות צניחה ושחזור לוגיסטי מעל סירת משמר החופים באגם יורון המרוחקת 70 מייל ימיים מהחייל. הוא תכנן את משימת האספקה ולאחר פריקת המטען גם הפעיל את המסוק בתבניות טיסה מעגליות מעל האגם, בשעה שחיילים על סיפון המסוק ביצעו שתי הטלות צניחה מדויקות בגבהים שונים.

התוכנה מעניקה לחיל פשוט כישורים של טייס

זו הייתה הפעם הראשונה שבה המסוק ביצע משימות לוגיסטיות מדויקות והטלות אוויריות בשליטה מלאה של חייל חי"ר. בתרגיל השני, בוצעה נשיאת מיכל מים חיצונית: הבלקהוק האוטונומי ביצע לראשונה חיבור אוטונומי של מטען חיצוני תוך כדי ריחוף. המסוק שמר על מיקומו היציב בזמן שחיילים חיברו אליו מיכל מים במשקל 2,900 פאונד (1.3 טון). התרגיל השלישי כלל נשיאת משגרי HIMARS וחילוץ רפואי: המסוק ביצע שישה חיבורים אוטונומיים של משגרי HIMARS והעבירם לאזור נחיתה חלופי.

לאחר מכן, החייל הפעיל את המסוק לביצוע חילוץ רפואי מדומה, כולל העברת פצוע ממסוק למסוק בתנאי שטח מאולתרים. זו הייתה הפעם הראשונה שבה חייל שאינו טייס פיקד על משימת חילוץ רפואי אוטונומית מתוך המסוק עצמו. טכנולוגיית MATRIX פותחה במסגרת תוכנית ALIAS של DARPA, המעניקה ללוחמים שליטה במערכות תעופה מתקדמות, שבעבר הייתה שמורה לטייסים בלבד. ההצלחה פורצת הדרך בתרגיל Northern Strike מוכיחה כיצד סיקורסקי ממשיכה לחדש ולעצב את הדור הבא של מערכות תעופה גמישות ומותאמות לשדה הקרב.

המסוק האוטונומי S‑70UAS U‑Hawk
המסוק האוטונומי S‑70UAS U‑Hawk

חברת סיקורסקי הנמצאת בבעלות לוקהיד מרטין (Lockheed Martin) חשפה את המסוק האוטונומי לפני כשבועיים בתערוכת AUSA בארה"ב. המסוק מבוסס על פלטפורמת UH-60L האייקונית. במסגרת פרוייקט בזק שנמשך פחות משנה, המירה קבוצת הפיתוח המהיר Sikorsky Innovations את מסוק הקרב הוותיק לפלטפורמה בלתי מאויישת בשם S‑70UAS U‑Hawk. המפתחים סילקו את תא הטייס ומערכות הניהוג האנושיות והגדילו את נפח המטען בכ-25%. תא הטייס הוחלף בדלתות צד נפתחות וברמפה המאפשרים העמסה ופריקה בהסעה של רכב קרקעי בלתי מאוייש, דוגמת HDT Hunter Wolf 6×6.

 

רוצים להישאר מעודכנים? הירשמו למטה לקבלת הניוזלטר השבועי שלנו

המלחמה בישראל תתמוך בהמשך הצמיחה של לוקהיד מרטין

בתמונה למעלה: מטוס F-35 של חיל האוויר מתוצרת לוקהיד מרטין. צילום: דו"צ

ענקית הנשק האמריקאית לוקהיד מרטין (Lockheed Martin) פרסמה אמש (ג') את הדו"ח הכספי לרבעון השלישי של 2023,. החברה הצליחה להציג רווח גבוה מהצפוי של 2.7 מיליארד דולר ואיששה את התחזית השנתית. בשבוע האחרון ראינו עליות שערים במניותיהן של יצרניות הנשק, וזאת על רקע המלחמה שהכריזה ישראל על חמאס.

אמש בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח, התייחס מנכ"ל ונשיא החברה, ג'ים טייסלט, לנעשה בישראל ואמר כי "מאז השיחה האחרונה שלנו פרץ בעולם סכסוך נורא נוסף. כולנו בחברה עומדים מאחורי המאמצים והמדיניות של הממשל האמריקני להרתיע תוקפנות, להשיב את הביטחון ולהשיג שלום."

בהיותה הקבלנית הביטחונית הגדולה ביותר שעובדת מול הממשל האמריקני, לוקהיד מרטין מושפעת מאוד מהמגמות בתקציב הביטחון האמריקני. בימים אלה מתנהלת מחלוקת פוליטית בין המפלגה הדמוקרטית והמפלגה הרפובליקנית באשר להגדלת תקרת התקציב. לפני כשבועיים הושגה פשרה שסיפקה לממשל ארכה עד ל-11 בנובמבר. מנכ"ל לוקהיד מרטין סבור כי בכל תרחיש, וגם אם לא תושג פשרה נוספת והממשל ייקלע להשבתה בהיעדר מסגרת תקציבית, הממשל עדיין יוכל להזרים תוספות תקציב לתמיכה בצרכים של ישראל, אוקראינה וייתכן כי גם טאיוון. "בשעה שהקונגרס מגבש תקציב ל-2024, אנחנו אופטימיים כי תהיה תמיכה עקבית באסטרטגיית ההגנה הלאומית ומימון לסדרי העדיפויות שלה."

לוקהיד דיווחה ברבעון השלישי על הכנסות של 16.9 מיליארד דולר, עלייה של 2% לעומת הנתון בתקופה המקבילה אשתקד. החברה מסרה ברבעון האחרון כ-30 מטוסי F-35, מטוס הקרב החדיש ביותר של החברה. מאז תחילת השנה מסרה החברה כ-80 מטוסי F-35. לדברי לוקהיד, קצב הייצור שלה עומד על 156 מטוסים בשנה. באחרונה הצהירה ישראל כי תרכוש עוד כ-25 מטוסי F-35 ובכך תגדיל את צי שלה ה-F-35 ל-75 מטוסים. לוקהיד צופה הכנסות של 66.25-66.75 מיליארד דולר ב-2023.

לפי מכון המחקר הבינלאומי לשלום בשטוקהולם, ההוצאה העולמית על נשק ב-2022 הסתכמה ב-2.2 טריליון דולר, הנתון הגבוה ביותר מאז סיום המלחמה הקרה. ארצות הברית היוותה ב-2022 כ-45% מכלל הייצוא הביטחוני העולמי, וזאת לעומת 30% לפני כעשור.

מיקרוסופט ולוקהיד מרטין מפתחות רשת תקשורת 5G צבאית

בתמונה למעלה: תא סלולרי 5G על-גבי רחפן מנהל את התנועה של שיירת אספקה אוטונומית. צילום: לוקהיד מרטין

חברת לוקהיד מרטין וחברת מיקרוסופט הודיעו על שיתוף פעולה בפיתוח רשת תקשורת צבאית מבוססת הדור החמישי אשר תשמש את כוחות היבשה, הים והאוויר של הצבא האמריקאי. בשלב הראשון שתי החברות יבצעו סדרת ניסויים בהפעלה משותפת של שירותי Microsoft’s 5G ו-Microsoft Azure ביחד עם תחנות הבסיס המוקשחות הניידות של לוקהיד מרטין, כדי לבחון את הדרכים בהם ניתן להרחיב במהירות את השימוש בתשתית התקשורת כדי להופכה במהירות לערוץ תקשורת פעיל המשמש מערך צבאי גדול.

שיתוף הפעולה מתנהל במסגרת פרוייקט 5G.MIL של לוקהיד מרטין, שבמסגתו היא מפתחת סדרה של טכנולוגיות תקשורת אלחוטיות צבאיות חדשות, המבוססות על התפיסה של תקשורת סלולרית מהדור החמישי. בפרוייקט משתתפות גם חברת ורייזון וגם חברת Keysight אשר הצטרפו אליו בנובמבר 2021. בדצמבר 2021 צורפה אליו גם חברת Radsys ההודית אשר מספקת את תוכנת ה-OpenRAN עבור הרשת הסלולרית הצבאית.

הפרוייקט מבוסס על תחנות הבסיס ההיברידיות (Hybrid Base Station) של חברת לוקהיד מרטין, אשר מאפשרות למתג תקשורת בטכנולוגיית 5G, LTE 4G ולהתחבר אל רשתות התקשורת הטקטיות הקיימות של צבא ארה"ב. המטרה היא לספק תקתשית תקשורת המקשרת בין כל הכוחות לבין כל הפלטפורמות, באופן שבו ניתן לנצל גם טכנולוגיות ישנות בלא צורך להחליף אותן. בחודש אוגוסט 2021 הדגימה לוקהיד מרטין שימוש בתא סלולרי 5G נייד שהותקן על גבי רחפן, אשר הוצב מעל שיירת משאיות אספקה צבאיות וסייע לה לנוע באופן אוטונומי.

התשתית שלוקהיד מרטין מפתחת מסתמכת גם על פרוייקט HiveStar, אשר מבטיח יכולת פריסת ושימור הרשת באמצעות לוויינים. ראוי לציין שמדובר בפרוייקט אחד מתוך סדרת פרוייקטים אשר משנת 2020 קיבלו תקציב ממשלתי בהיקף של כ-2 מיליארד דולר, אשר נועד לפתח טכנולוגיות דור חמש עבור תשתיות התקשורת העתידיות של הצבא האמריקאי.

לוקהיד מרטין הזמינה מאורביט מערכות שמע מוקשחות עבור מטוסי קרב

חברת אורביט מנתניה (Orbit) קיבלה הזמנה בהיקף של 5.9 מיליון דולר לאספקת מערכות שמע מסוג Orion Combat עבור מטוסי קרב. החברה לא ציינה את שם המזמינה, אולם ציינה שמדובר בהזמנת המשך של יצרנית מטוסים מובילה, אשר יש לה הסכם ארוך שנים לפיתוח וייצור מערכות השמע. מהודעות קודמות של החברה, עולה שמדובר ככל הנראה בהמשך הפעילות מול חברת לוקהיד מרטין, אשר הזמינה מאורביט פיתוח ייעודי וייצור של המערכות עבור מטוסי F-16 ועבור גרסה ייחודית שלהם, F-21, שהיא פיתחה עבור חיל האוויר ההודי, ונמצאת כעת בשלבי תחרות מתקדמים על הזמנה בהיקף של 114 מטוסים.

מערכת Orion Combat היא גרסה מיוחדת של טכנולוגיית השמע המוטסת Orion של חברת אורביט. בבסיסה, המערכת מבוססת על פרוטוקול איתרנט ובנויה בתצורת טבעת כפולה (Dual IP Ring) מוגנת בפטנט של אורביט, שבה כל יחידת משתמש כוללת את כל משאבי העיבוד הדרושים שלה ומשדרת את המידע בשני כיוונים בו-זמנית. כלומר אין יחידה מרכזית המנהלת את הרשת ולכן אין לה נקודת כשל בודדת. ייחוד יוצא דופן של המערכת נעוץ ביכולת השמיעה התלת-מימדית (Spatial 3D Audio).

לשמוע את הטיל מתקרב

במערכת המקורית שיועדה למטוסי תובלה, כאשר הטייס מקשיב לאחד מאנשי הצוות, הוא שומע את הקול כאילו הוא בא מהכיוון האמיתי שבו נמצא איש הצוות. יש לזה משמעות עצומה. לעתים רבות מגיע מידע ממספר דוברים בו-זמנית, ולכן קשה להבין את הנאמר. בגרסאות המתקדמות של המערכת הורחה היכולת הזאת אל מקורות נוספים, דוגמת התקשורת בין מטוס למטוס, בין מטוס למגדל פיקוח, ואפילו התראה קולית על נעילת מכ”ם או טיל מתקרב – נשמעת כאילו היא מגיעה מהכיוון האמיתי של מקור האיום.

מערכת Orion Combat של חברת אורביט
מערכת Orion Combat של חברת אורביט

בחודש אוגוסט 2020 זכתה אורביט בתחרות על פרוייקט פיתוח מערכת שמע תלת-מימדית עבור הדור הבא של מערכות ניהול הקשר והשמע במטוסי 16-F של לוקהיד מרטין (בתמונה למעלה). החברה דיווחה שנחתם הסכם מסגרת רב שנית בין שתי החברות, שהיקפו המשוער עשוי להגיע להיקף של כ-46 מיליון דולר. המטרה היא לספק מערכת שמע מודרנית למטוסי F-16 המצויים בשירות בעולם. מדובר באחד ממטוסי הדור הרביעי המצליחים ביותר: כיום מצויים כ-3,000 מטוסים בשירות פעיל ב-25 חילות אוויר בעולם.

מדובר בהזמנה השנייה של לוקהיד מרטין עבור Orion Combat החדשה: באוקטובר 2020 היא הביצעה הזמנה בהיקף של כ-6 מיליון דולר. בעקבות ההודעה עלתה מניית אורביט בבורסה בתל אביב בכ-2% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-373 מיליון שקל. חברת אורביט מספקת מערכות תקשורת למשימות חיוניות  (Mission-Critical) ומסחריות עבור יישומים בים, ביבשה, באוויר ובחלל. בכלל זה מערכות תקשורת לוויינית ניידות, פתרונות עקיבה וטלמטריה ומערכות לניהול תקשורת פנים במטוסים. החברה נמצאת בשליטת קרן פימי (31.4%) ומעסיקה כ-170 עובדים. במחצית הראשונה של 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-24.5 מיליון דולר.

עיסקת אינטרינסיקס משנה את אופייה של סיוה

בתמונה למעלה: מנכ"ל סיוה, גדעון ורטהייזר

ברבעון השלישי של 2021 צמחו המכירות של חברת סיוה (CEVA) מהרצליה ב-31% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בשיא של 32.8 מיליון דולר. בסך הכל, בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו מכירות החברה בכ-87.7 מיליון דולר. החברה העלתה את תחזית המכירות השנתית שלה ל-122 מיליון דולר, ופירוש הדבר שהיא צופה מכירות של 34.3 מיליון דולר ברעון האחרון. קופת המזומנים וההון שבידי החברה הסתכמו בסוף הרבעון בכ-145 מיליון דולר.

"וויי-פיי הוא מנוע צמיחה משמעותי"

במהלך שיחת הוועדיה עם אנליסטים, אמר המנכ"ל גדעון ורטהייזר שהחברה נמצאת בנקודת תפנית לקראת צמיחה גדולה במהלך הרבעונים הבאים, הודות למוצרים של החברה הנמצאים בליבת מגמת הצמיחה בתעשייה, דוגמת קישוריות Wi-Fi 6, בלוטות, הדור החמישי, בינה מילאכותית ועוד. במהלך הרבעון סיוה החלה למכור רשיונות לטכנולוגיית Bluebud שהוכרזה בפברואר 2021. מדובר בחבילת קניין רוחני לחומרה ובתוכנה לפיתוח אוזניות אלחוטיות מקושרות באמצעות Bluetooth ובאמצעות Wi-Fi 6, אשר מספקות איכות שמע ברמת True Wireless Stereo – TWS.

"הוויי-פיי הפך למנוע צמיחה משמעותי במהלך הרבעון. הטכנולוגיות החדשות מרתיעות חברות רבות מכניסה אל התחום המורכב הזה. להערכתנו אנחנו מורכבות של התחומים האלה מרתיעה חברות רבות מכניסה אליו. אנחנו אחת מהחברות הבודדות המסוגלות לספק טכנולוגיית Wi-Fi 6 מוכחת ובעתיד גם טכנולוגיית Wi-Fi 7. לוויי-פיי יהיה תפקיד מרכזי בתחומי הרכב האוטונומי והרכב המקושר, בדור החמישי (5G), בבית החכם ובמפעל החכם. כיום יש לנו יותר מ-20 לקוחות בתחום ה-Wi-Fi 6".

האסטרטגיה הביטחונית מתחילה להביא תוצאות

אחת מההתפתחויות המעניינות ברבעון האחרון היא הכניסה של סיוה אל שוק חדש ואל מודל עסקי חדש בעקבות עסקת ה-33 מיליון דולר במזומן, שבה היא רכשה ביוני 2021 את חברת Intrinsix Corp ממסצ'וסטס, ארה"ב. סיוה היא חברת קניין רוחני המוכרת רשיונות שימוש בטכנולוגיה שלה, ואילו אינטרינסיקס מתמחה במתן שירותי תכנון שבבים לשוקי החלל, התעופה והביטחון. עד היום היא תכננה יותר מ-1,500 שבבים עבור לקוחות כמו אינטל, IBM, Leidos, ולוקהיד מרטין. במהלך הרבעון היא קיבלה הזמנת פיתוח מחברת לוקהיד מרטין שיש לה חשיבות אסטרטגית.

בתמונה: סכימת הנושאים שבהם עוסק פרוייקט CHIPS של DARPA שבו שותפה אינטרינסיקס. מקור: CEVA

מדובר בפיתוח טכנולוגיית שבבים חדשה במסגרת פרוייקט של הסוכנות האמריקאית למחקרי ביטחון מתקדמים (DARP). גדעון ורטהייזר: "קיבלנו הזמנה גדולה וחשובה עבור תוכנית SSITH של DARPA. פירוש ראשי התיבות של הפרוייקט: System Security Interface Through Hardware and Firmware. במסגרת הפרוייקט אנחנו מעורבים בפיתוח ארכיטקטורות אבטחה חדשות ברמת החומרה ובכלי פיתוח הקשורים לפרוייקט, אשר אשר מספקים הגנה בפני מגוון רחב של חולשות אבטחה. היכולות שפותחו במסגרת הפרוייקט הזה יעשירו את פתרונות Security and Assurance IP שלנו.

מ-DARPA אל השוק האזרחי

"בנוסף, אינטרינסיקס השלימה פיתוח ערכת שבבים בטכנולוגיית Chiplet בתהליך מתקדם (בדרך-כלל הכוונה לתהליך קטן מ-10 ננומטר) עבור חברת ביטחון אמריקאית גדולה מאוד. גם הפרוייקט הזה התבצע בגיבוי פיננסי של DARPA. בטכנולוגיית Chiplet משלבים מספר פיסות סיליקון שונות בתוך מארז יחיד. הטכנולוגיה הזאת כבר נכנסה לענן בשבבים של אינטל, ברודקום, AMD ומארוול. הצוות של אינטרינסיקס פיתח את השבבים עבור השוק הצבאי מתוך כוונה שבהמשך נביא אותה גם ליישומים מסחריים.

"אסטרטגיית הצמיחה בתחום מבוססת על גישה אל הלקוחות הביטחוניים של אינטרינסיקס, והיכולת לשלב קניין רוחני של סיוה עם יכולות תכנון השבבים של אינטרינסיקס – כדי להשיג הסכמים אסטרטגיים. הדבר גם יאפשר להביא רמה חדשה של אבטחה ויכולות לשווקים כמו הרכב והתעשייה. אנחנו נמצאים בתהליך שינוי מחברה הממוקדת בטכנולוגיות DSP לחברה המספקת פתרונות קישוריות לתעשיות רבות, ומאמינים שאנחנו נמצאים בנקודת תפנית לקראת צמיחה גדולה".

לוקהיד מרטין מקימה מפעל עתידני לייצור מטוסים

חברת לוקהיד מרטין (Lockheed Martin) חנכה את הקמת המפעל החדש של קבוצת Skunk Works בעיר פאלמדייל, קליפורניה, אשר מעניק הצצה לעתיד התעשייה עתירת הטכנולוגיה. המפעל נבנה על-בסיס הרעיון של "מפעל גמיש מבוסס מידע" (intelligent, flexible factory) אשר יתבסס על שימוש במערכות ייצור מקושרות במתכונת IoT, ייצור באמצעות רובוטים ושימוש בטכנולוגיות ייצור מיידי (3D Printing), ובטכנולוגיות מציאות רבודה כדי לייעל את הפעילות המשותפת של בני אדם ומכונות. נשיא ומנהל חטיבת סקאנק-וורקס בחברת לוקהיד מרטין, ג'ף בבואין, אמר שהמפעל החדש מבטא את תהליך הארגון מחדש שהחברה תממש בשנים הקרובות ושהוא יממש את כל היתרונות של המהפיכה הדיגיטלית.

מגזין התחבורה המקוון The Drive סיפק פרטים נוספים על המפעל, שנמסרו על-ידי בבואין במהלך טקס חנוכת האתר בשבוע שעבר: הוא יתבסס על שימוש ברובוטים ייעודיים לייצור תעופתי מתוצרת Electroimpact, אשר מסוגלים לקדוח ולחתוך את כל סוגי החומרים התעופתיים ולהלחים ולהבריג חלקים. היעילות של הרובוטים האלה נבדקה במהלך עבודות הייצור של אבטיפוס המטוס העל-קולי הניסיוני X-59A. מתוך 7,512 קידוחים שהם ביצעו – רק 23 נזקקו לתיקון או להשלמה.

מעבודה ידנית לעבודת רובוטים

מדובר בשינוי מהותי במתכונת העבודה של חטיבת סקאנק-וורקס, שכל העבודות בה נעשו עד היום באופן ידני. הרובוטים ניידים ויכולים להגיע לכל נקודה במפעל. הם פועלים באופן אוטונומי ומאפשרים שינוי מיידי של תוכנית הייצור לצורך הרכבת חלקי מטוסים שונים. המבנה עצמו כולל מערכת מיזוג אוויר מיוחדת המאפשרת לשמור על טמפרטורה נדרשת ברמת דיוק של 2°C לצורך ייצור חלקים העשויים מחומרים בעלי צורכי טמפרטורה מיוחדים.

במקביל, החטיבה כולה עוברת לשימוש נרחב במערכות מציאות רבודה, גם ברמת הפיתוח וגם ברמת הייצור. פירוש הדבר שגם המהנדסים וגם אנשי הייצור, יכולים לראות ולהשוות מיידית בין המודל הדיגיטלי של החלק לבין המימוש הפיסי שלו תוך כדי הייצור, כדי לוודא תאימות ולזהות חריגות כבר בשלבי הייצור הראשונים. חטיבת סקאנק-וורקס בחברת לוקהיד מרטין אחראית על פיתוח פלטפורמות אוויריות פורצות דרך כמו מטוס הקרב הסילוני הראשון של ארה"ב (P-80), מטוס הקרב החמקן הראשון בעולם (F-117) ומטוס הקרב המתקדם ביותר של ארה"ב, F-22.

רפאל ולוקהיד מרטין יפתחו מיירט לייזר

בתמונה למעלה: תמונת קונספט של מפא"ת המציגה את מיירט הלייזר כשהוא מותקן על-גבי הנגמ"ש איתן הישראלי

חברת לוקהיד מרטין וחברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות (Rafael) חתמו על הסכם עקרונות לשיתוף פעולה בפיתוח, ייצור ושיווק מערכת הגנה מבוססת-לייזר אשר תוכל ליירט רקטות ומל"טים. בשלב הראשון הן יפתחו את המערכת עד לשלב השימוש המבצעי שלה בישראל. במקביל, הן יבחנו את האפשרות לשווק אותה גם בארצות הברית. מדובר בשלב נוסף בפרוייקט התחמשות ישראל במערכות נשק לייזר, המבוססות על טכנולוגיית לייזר חשמלי שפותחה בעשור האחרון בפרוייקט משותף של מפא"ת, רפאל, אלביט וחוקרים מהאקדמיה הישראלית.

בינואר 2020 דיווחה מפא"ת שהיתרון המרכזי של הלייזר הישראלי הוא ביעילות ובדיוק של קרן הלייזר. "באמצעות הטכנולוגיה החדשה הצליחה מערכת הביטחון למקד ולייצב את האלומה על מטרה בטווחים ארוכים, כולל התגברות על הפרעות באטמוספירה". בעקבות הצלחת הפיתוח, התניעה מפא"ת שלוש תוכניות לפיתוח מדגימי לייזר שיתבצעו עם רפאל ואלביט מערכות: מדגים למערכת לייזר קרקעית שתשלים את מערכת כיפת ברזל; לייזר מתמרן שיותקן על כלי-רכב ויספק הגנה על הכוחות בשטח, ומיירט לייזר המותקן על-גבי פלטפורמה אווירית, כדי להגן על מרחבים גדולים.

ככל הנראה האחריות על המערכת האווירית נמצאת בידי אלביט. לפני מספר חודשים דיווח מנכ"ל אלביט, בצלאל מכליס, שהמערכת של אלביט תהיה מבצעית בתוך כשלוש שנים. ביוני 2021 ביצעו אלביט, חיל האוויר ומפא"ת סדרת ניסויים שבמהלכם יירטו כטב"מים בטווחים ובגובהי טיסה שונים, באמצעות מערכת לייזר אווירית שהותקנה על-גבי מטוס. במסגרת הניסויים הותקן במטוס מדגים של מערכת לייזר אשר הופעל במספר תרחישים שונים שבהם יורטו כטב"מים בטווחים של עד יותר מקילומטר ובגבהי טיסה שונים. מכאן שהפרוייקט המשותף של רפאל ולוקהיד מרטין יתמקד ככל הנראה בפיתוח הלייזר הקרקעי, נייח או נייד.

פרוייקט הלייזרים של לוקהיד מרטין

הדגמת מערכת HELIOS של לוקהיד מרטין הנבדקת כיום על-ידי הצי האמריקאי
הדגמת מערכת HELIOS של לוקהיד מרטין הנבדקת כיום על-ידי הצי האמריקאי

חברת לוקהיד מרטין (Lockheed Martin) החלה לפתח טכנולוגיות יירוט מבוססות לייזר בשנת 1993, והתקדמה בהדרגה. בשנת 2013 היא ביצעה מספר ניסויי יירוט בלייזרים בהספק של 10kW שבמהלכם הצליחה ליירט טיל דמוי קסאם ממרחק של 1.5 קילומטרים. בשנת 2015 היא כיוונה קרן בהספק של 30kW אל משאית, והצליחה לנטרל את פעילותה ממרחק של 1.6 קילומטרים. בחודש אפריל 2017 היא הצליחה לייצר תותח לייזר בהספק של 58kW, שהוא קטן מספיק כדי להתקינו על-גבי משאית, ובסוף 2017 זכתה בחוזה של מעבדות חיל האוויר האמריקאי (AFRL) לפיתוח וייצור נשק לייזר שיותקן על-גבי מטוסי קרב.

בחודש מרץ 2020 היא התקינה מערכת נשק ניסיונית בשם HELIOS על משחתת של הצי האמריקאי. המערכת כוללת לייזר בעוצמה של 60kW, אשר מבוסס על טכנולוגיית Spectral Beam Combined Fiber Laser. בטכנולוגיה הזאת משתמשים במספר רב של מקורות לייזר סיב-אופטי, וממקדים אותם ביחד ליצירת קרן אחודה ובעלת הספק גבוה. החברה דיווחה שהמערכת הזאת מסוגלת ליירט מערכות תקיפה בלתי מאויישות ולנטרל סירות תקיפה זעירות. בטווח הרחוק, החברה מתכננת לפתח לייזר אווירי במתכונת של מטעד נישא מתחת לגחון של מטוסי קרב, אשר ישמש ליירוט טילי אוויר-אוויר וטילי קרקע-אוויר שיתקפו את המטוס.

לוקהיד מרטין תרכוש מערכות שמע של אורביט ב-46 מיליון דולר

מנייתה של חברת אורביט (Orbit Comunication Systems) זינקה ב-27% במסחר בבורסה בתל-אביב לאחר שהחברה דיווחה על זכייה בתחרות על פרוייקט פיתוח מערכת שמע תלת-מימדית עבור הדור הבא של מערכות ניהול הקשר והשמע במטוסי 16-F של יצרנית המטוסים האמריקאית לוקהיד מרטין (בתמונה למעלה). החברה בחרה במערכת Orion של אורביט. השתיים חתמו על הסכם מסגרת לפיתוח וייצור המערכת בהיקף משוער של כ-46 מיליון דולר.

המטוס F-16 נחשב לאחד ממטוסי הדור הרביעי המצליחים ביותר, וכיום מצויים כ-3,000 מטוסים בשירות פעיל ב-25 חילות אוויר בעולם. אורביט מסרה שההסכם עשוי להתרחב במידה וחיל האוויר ההודי יבחר להצטייד במטוס F-21, המתמודד על מכרז מטוס הקרב הרב-משימתי הבא של הודו. ה-F-21 הינו דגם משודרג של ה-F-16 ומתוכנן להיות מיוצר בהודו בשיתוף תאגיד TATA.

במידה והודו תבחר במטוס, אורביט מתכוונת לייצר את מערכות השמע בהודו, ולצורך כך תתקשר עם חברות ELCOM ו-CPC Radant אשר ישמשו כקבלניות המשנה בהודו. תוכנית ההצטיידות של חיל האוויר ההודי מתעכבת כבר מספר שנים בשל מחלוקות בין הממשלה לצבא באשר לזהות מטוס הקרב. לפי הערכות שונות, הודו צפויה לבחור ב-F-21 ולרכוש כ-120 מטוסים.

לשמוע מהיכן מתקרב הטיל

מערכת השמע התלת-מימדית Orion של אורביט מעניקה למשתמש יכולת האזנה תלת-מימדית. טייס המקשיב לאחד מאנשי הצוות, למשל, שומע את הקול כאילו הוא בא מהכיוון האמיתי שבו נמצא איש הצוות. יש לזה משמעות עצומה. לעתים רבות מגיע מידע ממספר דוברים בו-זמנית, ולכן קשה להבין את הנאמר. לאחרונה החברה הרחיבה את היכולות האלה, והתקשורת בין מטוס למטוס, בין מטוס למגדל פיקוח, ואפילו התראה קולית על נעילת מכ"ם או טיל מתקרב, נשמעות מהכיוון האמיתי של מקור הקול ביחס לטייס.

מטוס F-21 המתמודד במכרז של חיל האוויר ההודי
מטוס F-21 המתמודד במכרז של חיל האוויר ההודי

המערכת מבוססת על פרוטוקול איתרנט ובנויה בתצורת טבעת כפולה (Dual IP Ring) מוגנת בפטנט של אורביט, שבה כל יחידת משתמש כוללת את כל משאבי העיבוד הדרושים שלה ומשדרת את המידע בשני כיוונים בו-זמנית. כלומר אין יחידה מרכזית המנהלת את הרשת. התוצאה: אין נקודת כשל בודדת. ומנגד, הוספת משתמשים מגדילה את משאב העיבוד של המערכת.

בחודש מאי השנה נבחרה אורביט לספק את מערכות השמע שלה למטוסי האימון החדשים של צבא ארצות הברית מדגם T-7A Red Hawk. במסגרת זאת הן ישולבו בתוך מערכות תצוגת הקסדה של אלביט (Helmet Mounted Display – HMD). מדובר בפרוייקט ענק בהובלת חברת בואינג: בסוף 2018 היא זכתה במכרז של חיל האוויר האמריקאי לאספקת 351 מטוסי T-7A בהיקף של 9.8 מיליארד דולר לאספקה עד שנת 2023. עם קבלתם הם יחליפו את מטוסי T-38C המשמשים כיום להכשרת טייסי הקרב של ארה"ב.