קמטק תשלם לרודולף 13 מיליון דולר פיצויים

פורסם בתאריך יולי 31, 2017יולי 31, 2017 ע"י Techtime

הסתיים המאבק המשפטי ארוך השנים בין חברת קמטק (Camtek) ממגדל העמק לבין חברת רודולף (Rudolph Technologies) מניו ג'רזי. היום הודיעה רודולף על חתימת הסכם פשרה בין שתי החברות, שלפיו קמטק תשלם לה 13 מיליון דולר במזומן, ובתמורה שתי החברות התחייבו לא לתבוע אחת את השנייה בנושאים נוספים שבהם יש עדיין חילוקי דעות בין שתיהן.

מדובר באחד ממשפטי הקניין הרוחני והפרת פטנט הממושכים ביותר בהיסטוריה של ההייטק הישראלי, אודות פטנט שהוגש לרישום בשנת 1998 על-ידי August Technology (שנימכרה מאוחר יותר לרודולף). הוא מתאר שיטה לביצוע בדיקה אופטית אוטומטית של פרוסות סיליקון (Wafer) בסוף תהליך הייצור, לאחר שנבנו כל המעגלים החשמליים ולפני בדיקות התיפקוד החשמלי.

משפט רווי תפניות

אוגוסט טענה שהיא הראשונה שהציעה תהליך אוטומטי ולא ידני, ובשנת 2005 היא תבעה את קמטק בטענה שמערכת Falcon של קמטק מפירה את הקניין הרוחני שלה. במרץ 2009 קבע בית המשפט המחוזי במינסוטה שקמטק צריכה לשלם פיצויים בהיקף של כ-8 מיליון דולר. קמטק עירערה ובאוגוסט 2011 קבע בית המשפט הפדרלי לעירעורים שבית המשפט במינסוטה טעה, וביטל את הקנס. רודולף (הבעלים החדש של אוגוסט) חזרה לבית המשפט במינסוטה, ובאפריל 2014 הוא קבע שדגמים מסויימים של מערכות פלקון מתוצרת קמטק "עשויים להפר שני פטנטים של רודולף בארצות הברית". קמטק עירערה לבית המשפט הפדרלי לעירעורים, והפעם הוא קבע שבית המשפט המחוזי צודק.

טכנולוגיה לא רלוונטית

מעניין לציין שכבר ב-2014 אמר יו"ר ומנכ"ל קמטק, רפי עמית, שמדובר במרכיב שכמעט ולא נמצא בשימוש. "קמטק הפסיקה לשווק את המערכות בארצות הברית בשנת 2009, ובשנת 2012 הסירה מהן לגמרי את התכונה הזו. פירוש הדבר שלפסיקה לא תהיה השפעה על המכירות בהווה ובעתיד". בחודש פברואר קבע סופית בית המשפט הפדרלי שקמטק צריכה לשלם 14.5 מיליון דולר לרודולף. אלא שלמרות הפסיקה נותרה עננה באוויר: בהודעה שלה על הניצחון, דיווחה רודולף שהיא מתכננת לתבוע את קמטק על כך שהיא משתמשת בקניין הרוחני שלה גם במערכות Condor, Gannet ו-Eagle. היא גם מסרה שבכוונתה לדרוש כספי ואיסור על מכירתן בארצות הברית".

קמטק הצטיידה במזומנים

כאן טמון ההישג של קמטק בהסכם שנחתם השבוע: היא הצליחה לחסוך מיליון וחצי דולר, ובעיקר את האפשרות שתיקלע למאבק ממושך נוסף על הקניין הרוחני שלה. תשלום הקנס לא אמור להעיק על קמטק: את הרבעון הראשון של 2017 היא סיימה עם מכירות שיא של 30.8 מיליון דולר ועם קופת מזומנים בהיקף של 24.3 מיליון דולר. בנוסף, לפני 10 ימים היא חתמה על הסכם למכירת חטיבת ה-PCB שלה לחברה סינית במחיר של 32 מיליון דולר במזומן, ועוד סכום של עד 3 מיליון דולר בהתאם לעמידה באבני דרך. להערכת החברה, העיסקה תושלם ברבעון השלישי של 2017. קמטק נסחרת בנסד"ק ובתל-אביב לפי שווי של כ-660 מיליון שקל.

פורסייט ומובילאיי התחרו במבחנים של JAC הסינית

פורסם בתאריך יולי 31, 2017אוגוסט 1, 2017 ע"י Techtime

חברת Foresight מנס ציונה המפתחת מערכות עזר מתקדמות לנהיגה (ADAS) חתמה עם יצרנית רכב על הסכם לביצוע פיילוט לבחינת מערכת On-Eyes שלה במכוניות של היצרן. החברה מסרה שמדובר באחד מיצרני הרכב הגדולים בסין, אשר מייצר יותר ממיליון מכוניות בשנה. על-פי ההסכם, החברה הסינית תממן את פרוייקט הפיילוט ותעמיד לרשות Foresight כלי-רכב שבו תותקן מערכת On-Eyes כדי להדגים את ביצועי מערכת במניעת תאונות דרכים, ולגבש הבנה מעמיקה של דרישות ממערכות הסיוע לנהג בסין, בהתחשב בתרבות הנהיגה, התשתיות ומזג האוויר המקומיים.

Foresight Eyes-On Vision System — החיישן של פורסייט בשלבי פיתוח

מערכת On-Eyes תיבחן הן בסביבה המבוקרת והן בסביבה הלא מבוקרת. לאחר ביצוע הפיילוט, במידה ויצליח , תיבחן האפשרות לחתימה על הסכם מסחרי בין שתי החברות.בתוך כך, פורסייט הודיעה שהיא ביצעה פיילוט דומה עם יצרן רכב סיני אחר שהסתיים בהצלחה, וכעת מתנהל משאר ומתן לשיתוף פעולה מסחרי.

בדו"ח אנליסטים על חברת פורסייט שפורסם בסוף השבוע על-ידי Edison, העריכה החברה שבעקבות כניסת פורסייט לנסד"ק בחודש יוני, התחזקותה בשוק והעובדה שיש בקופתה 17 מיליון דולר, היא מעלה את מחיר היעד של המנייה ב-4%. כיום החברה נסחרת בתל-אביב ובנסד"ק לפי שווי שוק של 547 מיליון שקל. בנוסף, היא העריכה שיש סיכוי גבוה שפורסייט תנצל את האופציה שיש לה לקנות מניות של חברת Rail Vision בהיקף של 11.3 מיליון דולר, שיגדילו את חלקה בחברה ל-45%.

אדיסון דיווחה שמעבר לשני ההסכמים עליהם פורסייט מסרה, היא הוזמנה להתחרות נגד מובילאיי הישראלית ובוש הגרמנית, במבחנים שביצעה חברת JAC – Anhui Jianghuai Auto Company, הנחשבת לאחת מ-10 יצרניות הרכב הגדולות בסין ומייצרת כ-1.2 מיליון מכוניות בשנה. "אנחנו מבינים שהניסוי היה מוצלח מאוד במונחי המהירות והדייקנות שבה המערכת זיהתה סכנות פוטנציאליות. הדבר הגדיל סיכויי המכירה שלהן. השלב הבא עשוי להיות שיתוף פעולה בין פורסייט לבין אחד מקבלני המשנה של JAC, בהבאת מערכת בטיחות למכוניות של JAC".

חברת פורסייט הוקמה ב-2015 באמצעות מיזוג בין השלד הבורסאי 4Eyes, לבין Magna BSP מפארק התעשיות רותם שליד באר-שבע, שפיתחה מכ"ם אלקטרו-אופטי לאבטחה היקפית עבור השוק הביטחוני בארץ ובעולם. בעקבות העיסקה, התאימה פורסייט את הטכנולוגיה שלה לשוק המערכות מתקדמות לסיוע והתראה לנהגים כדי למנוע תאונות דרכים. מערכת ה-ADAS התלת מימדית שלה מתבססת על החיישן הסטריאוסקופי וטכנולוגיית עיבוד התמונה של חברת מגנא הביטחונית.

Foresight Ultra-Eyes-On

מערכת האיתור החדשה של החברה, Ultra-Eyes-On מבוססת על מערך הכולל ארבע מצלמות: שתי מצלמות CCD באורך גל נראה ושתי מצלמות לאור אינפרא-אדום. התוכנה של החברה מבצעת היתוך של המידע מכל המצלמות כדי להפיק מידע דו-מימדי ומידע תלת-מימדי (בדומה לראייה התלת-מימדית האנושית המבוססת על שתי עיניים), ולנתח אותו כדי לאתר סיכונים בכביש.המערכת מספקת התראות בפני מכשולים בכביש, סכנת התנגשות, קירבה מסוכנת להולכי רגל ורוכבי אופניים וסטייה מנתיב הנסיעה. במצגת למשקיעים מתחילת החודש, החברה מסרה שכעת היא מפתחת יכולות נוספות: חיזוי סכנת התנגשות וזיהוי תמרורים ומצב הרמזורים בכביש.

כיום החברה מעסיקה 34 עובדים, שמהם 26 עובדים הם אנשי פיתוח. לחברה מספר משקיעים אסטרטגיים מתחום הרכב, בהם: פולקסווגן, אאודי ופיז'ו.

Temasek הסינגפורית הצטרפה לקרן i3 הישראלית

פורסם בתאריך יולי 31, 2017אוגוסט 1, 2017 ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מנהלי i3 נגה קפ וערן וגנר]

חברת ההשקעות הסינגפורית Temasek הצטרפה לקרן ההון סיכון הישראלית i3 Equity Partners, הממומנת על-ידי קונסורציום של שמונה חברות גלובליות. קרן i3 הוקמה בחודש נובמבר 2016 כדי להשקיע בחברות ישראליות מתחום ה-IoT הנמצאות בשלבים הראשונים (סיד). הקרן מתענינת בתחומים כמו רפואה דיגיטלית, בית חכם, ערים חכמות, צרכנות דיגיטלית, רכב ומוביליות, רובוטיקה, חקלאות מדייקת, אינטרנט תעשייתי, רחפנים, סייבר, לימוד מכונה ועוד.

הקרן מנוהלת על-ידי נגה קפ וערן וגנר ופועלת בשיתוף פעולה הדוק עם מיקרוסופט, ג'נרל אלקטריק וקואלקום, קבוצת Tata, HNA EcoTech, רמות, הזרוע העסקית של אוניברסיטת תל אביב וקרן ההון סיכון הישראלית Pitango Ventures. "קונסורציום השותפים שלנו הוא גם מה שמבדל אותנו מקרנות הון סיכון אחרות", אמר נגה קפ. "מלבד ההשקעה הכספית, אנחנו מעניקים לסטארט-אפים מטרייה רחבה של קשרים ושירותים, וגישה ישירה לשחקנים בינלאומיים מובילים". ערן וגנר אמר ש-Temasek תשב בדירקטוריון של i3.

חברת Temasek הוקמה בסינגפור בשנת 1974. היא מפעילה 10 משרדים ברחבי העולם ומנהלת תקציב של 200 מיליארד דולר. החברה משקיעה במגוון רחב של תעשיות: שירותים פיננסים, טלקום, מדיה וטכנולוגיה, תחבורה וייצור תעשייתי, צרכנות ונדל"ן, מדעי החיים וחקלאות עסקית, כמו גם, אנרגיה ותשתיות.

DSPG מחליפה את תמהיל המכירות: פחות DECT ויותר VoIP

פורסם בתאריך יולי 27, 2017יולי 27, 2017 ע"י Techtime

תוצאות הרבעון השני של חברת DSPG מהרצליה לא היו מעודדות: החברה דיווחה על ירידה של 13% במכירות בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, להיקף של 31.3 מיליון דולר. למרות זאת, ההודעה למשקיעים על התוצאות הרבעוניות נראתה כמו הודעה משמחת. הסיבה לנתק בין המספרים לרגשות נובעת מהעובדה שסוף סוף החברה מצליחה להתנתק מהשוק המסורתי הדועך של טלפוניה אלחוטית בתקן DECT, ונכנסת לשווקים חדשים וצומחים.

למעשה, 47% מכל המכירות ברבעון השני של 2017, בהיקף של 14.7 מיליון דולר, היו של מוצרים חדשים שאינם קשורים לליבת העסקים הישנה. מתוך זה, המכירות של שבבים לתחום ה-VoIP עלו ב-17% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-8.6 מיליון דולר. לצידם צמחו מספר תחומים חדשים נוספים, אם כי במספרים קטנים יותר: הרכיבים לנתבים ביתיים נמכרו ב-2.9 מיליון דולר, המכירות לתחום ה-IoT צמחו ב-90% להיקף של 2.3 מיליון דולר ורכיבי העיבוד הקולי ממשפחת HDClear השיגו מכירות של 0.9 מיליון דולר. לא הרבה, אבל ב-81% יותר מאשר אשתקד.

למרות שהחברה דיווחה על הפסד של 0.6 מיליון דולר בהשוואה לרווח של 1.4 מיליון דולר אשתקד, המשקיעים דווקא הגיבו בחיוב לתוצאות הרבעוניות, ועם פתיחת המסחר בנסד"ק המנייה עלתה ב-2.5%. כיום נסחרת DSPG לפי שווי שוק של כ-275 מיליון דולר.

האם DSPG התגברה על סמסונג?

למעשה, המאזן מספק סיפור הצלחה נוסף, שפרטיו המדוייקים לא פורסמו על-ידי החברה: הסיפור הוא כיצד הצליחה DSPG להתגבר על המשבר של סמסונג. החברה תלתה תקוות רבות בסמסונג, במיוחד לאחר שטכנולוגיית HDClear שלה, המאפשרת זיהוי קולי והפעלה קולית מדויקת של מכשירים שונים, נבחרה על-ידי סמסונג למספר מכשירים חדשים.

חברת DSPG מאמינה ש-HDClear יהיה מנוע צמיחה שיחליף את שוק ה-DECT המסורתי. התקוות היו עצומות לאחר שבסוף שנת 2015 סמסונג שילבה אותו בשעון החכם שלה Gear S2 smartwatch, ובחודש מרץ 2016 התברר שהוא מצוי במעגל המודפס של הסמארטפון Galaxy S7 ולאחר מכן במוצר הדגל Samsung Galaxy Note 7, שיצא באוגוסט 2016. אלא שסדרת התקלות בסוללת המכשיר הביאה להפסקת הייצור ולביטול הדגם. המהלך גרם לסמסונג הפסד מצטבר של כ-17 מיליארד דולר.

DSPG-HDCLEAR — שבב העיבוד הקולי DBMD4D של DSPG

מיד לאחריו התברר שסמסונג החליטה ככל הנראה להפסיק את השימוש בטכנולוגיית HDClear, דבר שבא לידי ביטוי בדו"ח של הרבעון הראשון: המכירות של DSPG לסמסונג היו רק 1% מכל מכירותיה ברבעון, בהשוואה ל-14% ברבעון הראשון של 2016. בשיחת הוועידה לפני כשלושה חודשים העריך המנכ"ל עופר אליקים (בתמונה למעלה) שבעקבות החלטת סמסונג יירדו מכירות שבבי העיבוד הקולי לכ-200-500 אלף דולר ברבעון השני. בפועל, החברה הצליחה לפצות את עצמה ולהגיע למכירות של כ-900 אלף דולר.

האופציה הסינית

יכול להיות ש-DSPG גילתה שכיום סין לא פחות אטרקטיבית מקוריאה: לפני שבוע וחצי היא דיווחה שתוכנת עיבוד וזיהוי הקול של חברת iFLYTEK הסינית הוטמעה בהצלחה בשבבי העיבוד הקולי שלה מדגם DBMD4D. חברת iFLYTEK הוקמה בשנת 1999 ועוסקת במחקר ופיתוח טכנולוגיות קוליות, בינה מלאכותית ומוצרי חומרה. היא מספקת טכנולוגיות קוליות ליותר מ-2,000 חברות בסין, ומעריכה שהטכנולוגיות שלה תופסות כ-70% מהשוק הסיני. אחד מהפתרונות המעניינים שלה הוא פלטפורמת ענן (iFLYTEK voice cloud), המספק יכולות התקשרות קולית בין ספקי שירותים בתחום האינטרנט לבין משתמשים במכשירים ניידים. במובנים רבים, זהו תחליף לא רע לסמסונג.

ההזדמנות של מלאנוקס: מחשבי בינה מלאכותית

פורסם בתאריך יולי 27, 2017יולי 27, 2017 ע"י Techtime

במהלך הרבעון השני של 2017 הפכה חברת יבמ ללקוחה מרכזית של חברת מלאנוקס (Mellanox), והיתה אחראית ל-15% מהמכירות, בהיקף של כ-31.8 מיליון דולר. מאחורי השינוי עומד שיתוף פעולה ארוך טווח עם יבמ ועם חברת אנבידיה, אשר קשור לפרוייקט מחשב העל החדש של משרד האנרגיה האמריקאי. מדובר בפרוייקט CORAL שהחל בשנת 2014, כאשר משרד האנרגיה הזמין שני מחשבי-על בעוצמה של יותר מ-100TeraFLOPS עבור המעבדה הלאומית ליוורמור והמעבדה הלאומית אוק-רידג', בהיקף כולל של 425 מיליון דולר.

Mellanox Spectrum ההזמנה היתה למחשבים היברידייים המבוססים על אלפי מעבדי Power CPU של יבמ, הפועלים בשילוב עם אלפי מעבדים גרפיים (GPU) של Nvidia. הקבלנית הראשית יבמ בחרה במערך קישוריות פנימי מסוג EDR 100Gb/s של חברת מלאנוקס. השנה החלה יבמ באספקת והרכבת המחשבים, ובעקבות זאת גם הפכה ללקוחה מרכזית של מלאנוקס.

המגמה החדשה: מחשבי בינה מלאכותית

מעניין לציין שלצד יבמ, גם שתי מתחרות מרכזיות שלה הפכו ללקוחות גדולות של מלאנוקס: חברת Dell שהיתה אחראית ל-11% מהמכירות, וחברת HPE (היולט פקרד) שהיתה אחראית לכ-14% מהמכירות ברבעון השני. שיתוף הפעולה עם אנבידיה חשוב למלאנוקס, מכיוון שהיא משתמשת בכרטיסי התקשורת של מלאנוקס עבור תשתיות הבינה המלאכותית שהיא מפתחת.

בתחום זה יש משקל מיוחד למעבד DGX-1 החדש של אנבידיה, המשמש כאבן הבניין המרכזית במחשבים ייעודיים ליישומי בינה מלאכותית ולימוד מכונה. המעבד הזה מפעיל אבזרי בינה מלאכותית ייעודיים כמו Volta החדש, ומחשבים גדולים דוגמת מערכי ענן ייעודיים לתחום הבינה המלאכותית. גם שיתוף הפעולה האסטרטגי שנחתם השנה בין חברת מלאנוקס לבין חברת HPE, ממוקד בפיתוח מחשבי בינה מלאכותית, המבוססים על אלפי מעבדים ומערכי קישוריות פנימית מהירה מאוד.

212 מיליון דולר ברבעון השני

בסך הכל, ברבעון השני של 2017 הסתכמו המכירות של חברת מלאנוקס בכ-212 מיליון דולר, בהשוואה ל-214.8 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. החברה דיווחה על רווח נקי של 22.4 מיליון דולר, בהשוואה לרווח של 42.7 מיליון דולר אשתקד. בסוף הרבעון השני הסתכמה קופת המזומנים של החברה בכ-310 מיליון דולר, בהשוואה לכ-328 מיליון דולר בסוף 2016. ביחס לרבעון השלישי של השנה, מלאנוקס צופה שההכנסות יסתכמו ב-222-232 מיליון דולר.

במהלך הרבעון החברה גם הכריזה על מספר מוצרים חדשים, שלהערכת הנשיא והמנכ"ל, איל וולדמן, תהיה להם השפעה מהותית על עתיד החברה: השבב Spectrum-2 עבור מתגי איתרנט, פתרון קישוריות InfiniBand בקצב של עד 200Gbps, והשבב BlueField המספק פתרון שלם על-גבי שבב. וולדמן גילה בשיחת הוועידה לאחר פרסום התוצאות הרבעוניות, שהשבב BlueField ייצא לשוק במהלך שנת 2018, ומיועד בעיקר לשוקי האיחסון, הענן והשירותים הפיננסיים.

וולדמן צופה שכבר ב-2018 יהיו מכירות ראשונות המבוססות על מעבד ספקטרום-2, בין השאר בזכות העובדה שתהליך ההסמכה שלו יהיה קצר, מכיוון שהוא מריץ את התוכנות שנבנו עבור ספקטרום-1 שכבר עברו את תהליכי ההסמכה. לדבריו, כיום כ-30% מהלקוחות משתמשים במערכות הפעלה לרשתות, שאינן של מלאנוקס, עבור הפעלת השבב. "כיום יש בשוק שלוש-ארבע מערכות הפעלה שונות במרכזי הנתונים, אשר פועלות על-גבי ספקטרום".

תוצאות שיא לסיליקום: עלייה של 16% במכירות

פורסם בתאריך יולי 27, 2017יולי 27, 2017 ע"י Techtime

ברבעון השני של שנת 2017 הסתכמו המכירות של חברת סיליקום (Silicom) מכפר-סבא בכ-30.3 מיליון דולר. מדובר בעלייה של 16% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ועלייה של 19% בהשוואה לרבעון הראשון של השנה. למעשה, זהו הרבעון הטוב ביותר של החברה בכל תולדותיה. בנוסף, הרווח נטו עלה ב-19% והסתכם בכ-4.2 מיליון דולר.

בששת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו המכירות בכ-55.6 מיליון דולר – עלייה של 17% בהשוואה למחצית הראשונה של 2016. אחת מהסיבות להצלחה בשנת 2017, היתה ניצחון התכנון החשוב ביותר של החברה: ברבעון הראשון היא זכתה בפרוייקט של אחת מעשרת חברות הענן הגדולות בעולם, אשר הזמינה מסיליקום מתג מהיר לכרטיסי רשת, העובד במהירות של 100Gigabit לשנייה.

סיליקום קיבלה הזמנה ראשונית בהיקף של 17 מיליון דולר, המכסה את כל הוצאות הפיתוח של גרסת האלפא, את הביצוע תוכנית ביטא אינטנסיבית ואת הייצור וההפצה המסחרית הראשונית של המוצר. החברה העריכה לפני כשלושה חודשים שההזמנה הזו צפויה להביא לה מכירות בהיקף של יותר מ-30 מיליון דולר בשנה.

הציפייה הזו התבררה כמוצדקת: עם פרסום הדו"חות גילה המנכ"ל שייקה אורבך שהניצחון הזה הביא לחברה הזמנות בהיקף של יותר מ-10 מיליון דולר במחצית הראשונה של השנה. אורבך: "אנחנו ממשיכים לספק מוצרים והלקוח ממשיך להעביר לנו הזמנות חדשות. יש לנו ביטחון גובר בכך שבקרוב נגיע לתהליך פריסה יציב שיביא להזמנות בהיקף של כ-30 מיליון דולר בשנה. יחסי האמון שנרקמו בינינו ובין הלקוח המגה-גדול הזה, מאפשרים לנו לזהות אפשרויות התרחבות, גם בתחום הזכייה וגם בתחומים חדשים".

חברת סיליקום מספקת פתרונות קישוריות וכרטיסי תיאום לשרתים, מערכי מיחשוב מבוססי שרתים ולתשתיות טלקום. המוצרים שלה מאפשרים לספק קישוריות של 1/10/40/100Gigabit Ethernet במרכזי הנתונים ומבוססים על מעבדים בארכיטקטורה של אינטל (x86), רכיבי FPGA ועל טכנלוגיית SETAC העצמית, המאפשרת להתייחס אל שרת סטנדרטי כאל אבזר תקשורת ייעודי.

בנוסף, היא מחזיקה בבעלותה את חברת ADI Engineering האמריקאית, המשמשת כלשכת תכנון של אבזרי תקשורת העוסקת גם בייצור אבות הטיפוס של הכרטיסים שהיא מפתחת. חברת ADI היא שותפה אסטרטגית של חברת אינטל ומאז שנת 2000 היא משמשת כאחד מבתי התכנון המספק לאינטל תכנוני ייחוס בתחום אבזרי תקשורת, המבוססים על מעבדי אינטל.

החברה נהנית כיום מכך שתהליך המכירה בשוק שלה הוא איטי מאוד. כאשר החברה בקשיים הדבר מדרדר אותה במהירות, אולם כאשר היא בתנופה חיובית, הדבר מבטיח תוצאות טובות לאורך זמן. במצגת שלה למשקיעים, היא מסבירה שתהליך המכירה, הכולל תיאום טכני, נמשך בדרך-כלל 6-18 חודשים, ולאחריו מתקבלות הזמנות במשך 2-4 שנים. כיום כ-90% מהלקוחות של החברה הם לקוחות חוזרים, ופירוש הדבר שהיא מצליחה לייצר פרוייקטים חדשים עם לקוחות קיימים. ככל הנראה זה הבסיס לאופטימיות של אורבך ביחס לזכיית הענק של החברה.

בעקבות פירסום הדו"ח השנתי עלתה מניית סיליקום בנסד"ק מכ-51 דולר ליותר מ-56 דולר, וכעת היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-417 מיליון דולר.

Silicom Presentation Slide

מדיגוס מגלה שיש חיים גם בלי אמריקה

פורסם בתאריך יולי 26, 2017 ע"י Techtime

בצירוף מקרים יוצא דופן, חתמה חברת מדיגוס (Medigus) מעומר שליד באר-שבע, על שלושה הסכמים גדולים בחודש אחד. היום החברה הודיעה על חתימת הסכם הפצה בשווייץ ובליכטנשטיין עם חברת Admedics העוסקת בהפצת מיכשור רפואי זעיר פולשני. ההסכם הוא לתקופה של 5 שנים ובמסגרתו תרכוש אדמטיקס מערכות MUSE של מדיגוס בהיקף מינימלי של כ-1.8 מיליון אירו. האנס יאגי, נשיא Admedics, אמר שהמערכת פותרת צורך שאין לו מענה טיפולי, לחולים שלא יכולים לקבל טיפול תרופתי.

מערכת MUSE היא אנדוסקופ גמיש חד פעמי, המצויד במהדק רקמות, מערכת אולטרא-סאונד ומצלמה הקטנה מסוגה בעולם. המיכשור המיוחד הזה מאפשר למנתח יחיד לספק פתרון ארוך טווח וללא תפרים לטיפול בגורם האנטומי הגורם למחלת GERD, שהיא צרבת כרונית הנגרמת בדרך-כלל בשל החזר קיבתי- ושטי (Reflux) של חומצה מהקיבה לוושט. הטפיול הזה מיועד לחולים רבים אשר אינם יכולים לקבל את התרופות המשמשות לטיפול השגרתי במחלה.

בשבוע שעבר חתמה מדיגוס על הסכם הפצה לחמש שנים בהיקף של כ-1.4 מיליון אירו עם חברת Izasa Hospital הספרדית, המספקת מיכשור למערכת בתי החולים בספרד. אלפונסו גרסיה (Alfonso Garcia) מנכ"ל Izasa :"כ-26% מהאוכלוסייה באירופה סובלת מתופעת ה-Reflux על בסיס שבועי. ההסכם השלישי הוא גם הגדול מכולם: מדיגוס הרחיבה את הסכם ההפצה הבלעדי בסין שיש לה עם חברת Golden Grand-Medical Instruments משנגחאי. המפציה הסינית התחייבה לרכוש מערכות בשווי מינימלי של כ-27 מיליון דולר במשך חמש שנים.

Medigus in TASE — מניית מדיגוס בבורסה של תל-אביב

המעניין בשלושת ההסכמים האחרונים הוא שהם אינם קשורים לארה"ב. התוכנית המקורית של מדיגוס התבססה על השוק האמריקאי ונבנתה על בסיס ההנחה שזהו השוק הגדול ביותר והפתוח ביותר עבורה. כעת מתברר שאמריקה הכזיבה, אולם השוק העולמי שמצוי מחוץ לאמריקה – לא פחות מבטיח ולא פחות פתוח. יכול להיות שמדובר בנקודת תפנית בתולדות החברה, לאחר שהיא בהקטינה את קצב שריפת המזומנים שלה לפחות מחצי מיליון דולר בחודש, ומתמקדת כעת במכירות ולא בפיתוח טכנולוגי.

קיידנס השיקה ארכיטקטורת DSP חדשה עבור יישומי מובייל ובידור ביתי

פורסם בתאריך יולי 26, 2017 ע"י Techtime

חברת קיידנס (Cadence) הכריזה על ליבת DSP החדשה Tensilica HiFi 3Z, המיועדת לשימוש במערכות על-גבי שבב (SoC) עבור יישומי מובייל ובידור ביתי כגון טלפונים חכמים, משקפי מציאות רבודה, מכשירי טלוויזיה דיגיטליים וממירים (STB). ארכיטקטורת HiFi 3z מספקת שיפור של יותר מפי 1.3 בביצועי עיבוד קול ואודיו בהשוואה לליבה הקודמת, HiFi 3 DSP. מעבד ה-HiFi 3z DSP מציע מספר חידושים ושיפורים בארכיטקטורה הכוללים:

 שתי קריאות/כתיבות מהזכרון במקביל

 שיפורים במבנה ובאפשרויות של ה-FLIX (גרסת ה-VLIW של ארכיטקטורת המעבדים של קיידנס)

 הכפלה לשמונה של מספר פעולות ההכפלה וחיבור ((MAC של 16X16

 שיפורים בביצוע פקודות המאיצות FFT, FIR ו-IIR

 תוספת של פקודות המרחיבות תמיכה בקודקים למובייל כדוגמת ה-EVS

 תמיכה בפקודות גישה וקטוריות לזכרון עבור 8 ביטים, לתחום זיהוי הקול ולרשתות נוירונים מצומצמות

לארי פרזיווארה, מנהל קבוצת השיווק של ה-IP עבור קול ושמע בקיידנס, מסר שליבת HiFi 3z DSP כבר נמצאת ברישוי אצל לקוח מוביל שנמצא בשלב הסופי של פיתוח מערכת על-גבי שבב (SoC) לאבזר מובייל שהייצור שלו מתוכנן לתחילת 2018. מעבדי Tensilica HiFi DSP תומכים ביותר ממאתיים חבילות תוכנה מוכחות ויותר מ-95 שותפות תוכנה בתוכנית השותפות Tensilica Xtensions. יותר מ-75 יצרניות מוליכים למחצה מובילות וחברות OEM מתחום המערכות בחרו ב-Tensilica HiFi DSPs עבור מוצרי השמע, האודיו והדיבור שלהן.

עלייה של 6% במכירות

ברבעון השני של שנת 2017 הסתכמו ההכנסות של קיידנס בכ- 479 מיליון דולר, עלייה של כ-6% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. החברה דיווחה על רווח נקי של 69 מיליון דולר. לרבעון השלישי של שנת 2017, מצפה קיידנס כי ההכנסות יסתכמו בכ-485 מיליון דולר. צפי ההכנסות של החברה שנת 2017 כולה מסתכם בכ-1.9 מיליארד דולר. ליפ בו טאן, נשיא ומנכ"ל קיידנס העולמית, אמר שהשיפור בתוצאות של החברה נובע מצמיחה משמעותית בתחומי התוכנה וה-IP.

ארה"ב תאסור ייצוא פסולת אלקטרונית, כדי למנוע זיופים

פורסם בתאריך יולי 26, 2017יולי 26, 2017 ע"י Techtime

הצעת חוק חדשה הנמצאת כיום בדיונים בקונגרס האמריקאי, עשויה לאסור הוצאה של כל פסולת אלקטרונית מחוץ לגבולות ארצות הברית, במטרה למנוע חזרה אל השוק של חלק מהרכיבים, והפעם כרכיבים מזוייפים. הצעת החוק בשם Secure E-Waste Export and Recycling Act, הוגשה לקונגרס בוושינגטון לפני שבועיים על-ידי ארבעה סנטורים, שניים מהמפלגה הרפובליקנית ושניים מהמפלגה הדמוקרטית. ההצעה הוגשה לאחר בקשות שהגיעו ממשרד ההגנה האמריקאי שדחף לייצר חקיקה שתסייע לבלום את ההסתננות של רכיבים אלקטרוניים מזוייפים אל מערכות צבאיות.

על-פי הצעת החוק, תיאסר הוצאת כל סוג של פסולת אלקטרונית מגבולות ארצות הברית. העובר על החוק ייענש לפי הדין הקיים היום על עבירות ייצוא של משרד המסחר האמריקאי. הצעת החוק משאירה פתח קטן ליוצאים מהכלל: ניתן יהיה להוציא מהמדינה מוצרים אלקטרוניים ישנים, אולם רק באישור מיוחד ורק על-ידי גורמים שעברו אישור מיוחד של משרד המסחר, ונמצאים ברשימה מיוחדת של מורשי ייצוא. מטרות החוק מוגדרות בצורה ברורה וחסרת פשרות: "לספק למדינה שליטה על הייצוא של פסולת אלקטרונית, כדי לוודא שהפסולת הזאת איננה הופכת מקור לאספקת רכיבים מזוייפים, אשר ייכנסו לשרשרת האספקה בארצות הברית של מוצרים אלקטרוניים אזרחיים וצבאיים".

פסולת אלקטרונית היא ענף כלכלי צומח

עדיין לא ברור מתי הצעת החוק תיהפך לחוק בפועל, אולם יש כאן מהלך רחב-היקף לנסות ולבלום את אחת מהבעיות המעיקות על תעשיית האלקטרוניקה בכלל, ותעשיית הביטחון האמריקאית בפרט. חברות רבות חוסכות כסף באמצעות מכירת הפסולת האלקטרונית שלהן במזרח אסיה או באפריקה, במקום לפרק ולמחזר אותה. זייפנים רבים מוציאים רכיבים מהמערכות הישנות, ומחזירים אותם לשוק כאשר הם מזייפים את המק"ט והנתונים שלהם, ומוכרים אותם כרכיבים חדשים ובעלי ביצועים טובים בהרבה. מדובר בבעיה עולמית הנמצאת בעלייה מכיוון שהגידול בתעשיית האלקטרוניקה העולמית, לצד אורך החיים המתקצר של המוצרים האלקטרוניים, יוצר כמויות פסולת גדולות מאוד. להערכת חברת המחקר Technavio, בשנת 2016 ייצרה ארצות הברית כשליש מהפסולת האלקטרונית בעולם, במשקל כולל של כ-12.5 מיליון טון.

מכיוון שרכיבים אלה מכילים הרבה חומרים רעילים, טיפול נכון בהם כולל פירוקם ומיצוי החומרים הרעילים. זוהי הוצאה כלכלית גדולה, אשר צפויה לצמוח בקצב של 4% בשנה בין השנים 2017-2021. מחקר עדכני שפורסם החודש ב-Market Research Future מספק הערכות גבוהות יותר: החוקרים מעריכים ששוק המיחזור האלקטרוני העולמי יצמח בקצב שנתי של 17% עד לשנת 2022, שבה הוא יגיע להיקף כולל של כ-26 מיליארד דולר. במהלך התקופה הזו, יעברו רוב חברות המיחזור מטיפול ידני שבו מוסרים הרכיבים השונים מהמכשירים האלקטרוניים ומטופלים בנפרד בהתאם לקבוצות מוצר שונות, לטיפול אוטומטי הכולל פירוק, הפרדה באמצעות מגנטים ואחר כך הפרדה באמצעות מים לחומרים שונים.

Nigeria ewaste — הוצאת רכיבים מתוך ציוד אלקטרוני ישן, לאגוס, ניגריה. מקור: Basel Action Network

מי שעוקב אחר פעילות המיחזור הבלתי מוסדרת בעולם הוא ארגון Basel Action Network, אשר הגיע להישגים לא מעטים. הארגון חשף חברות אמריקאיות שאספו פסולת אלקטרונית כדי למחזר אותה, אולם בפועל מכרו אותה לקבלני פירוק בסין. הארגון משתמש בשיטות שונות לחשפית העבריינים, כולל השתלת רכיבי GPS במכשירים ישנים המועברים למיחזור, כדי לעקוב אחריהם. בחודש ספטמבר 2016 הארגון חשף 75 חברות אמריקאיות שמכרו את הציוד האלקטרוני הישן לקבלנים ממדינות מתפתחות, במקום למחזר אותו. להערכת הארגון, כ-40% מהפסולת האלקטרונית בארה"ב מועברת למדינות מתפתחות – במקום לעבור תהליך מיחזור.

יכול להיות שהפתרון לבעיית הרכיבים המזוייפים טמון לא ביוזמות חקיקה – אלא דווקא בתהליכים התעשייתיים. תעשיית זיוף הרכיבים מבוססת על יכולת הסרה זהירה של רכיבים בעלי ביקוש בשוק, וזיוף ידני של נתוניהם. תהליכים אוטומטיים לא מאפשרים לבצע את זה, ואם האוטומטיזציה תשתלט על תהליך המיחזור – יהיה קשה ואולי אף לא כדאי – לזייף רכיבים בשיטות הישנות.

כתבות נוספות בנושא רכיבים מזוייפים:

האיחוד האירופי תפס מיליון שבבים מזוייפים שהגיעו מהמזרח

ה-FBI חשף רשת סינית שניסתה לגנוב רכיבים

DARPA יוצאת למאבק במכת הרכיבים המזוייפים

רכיבים מזוייפים השביתו מערכות קריטיות במסוקי קרב של ארה"ב

אורן גדאל: "התיישנות הרכיבים פוגעת בתעשייה"

פרוספרה: 15 מיליון דולר למהפיכה החקלאית

פורסם בתאריך יולי 25, 2017יולי 25, 2017 ע"י Techtime

Prospera CEO — מנכ"ל ומייסד משותף דניאל קופל

חברת פרוספרה (Prospera) מתל-אביב הכריזה היום על השלמת סבב שני של גיוס הון בהיקף של 15 מיליון דולר, בהובלת קואלקום ונצ׳רס, שהיא זרוע ההשקעות של חברת קואלקום. בגיוס השתתפו גם חברת סיסקו השקעות, ICV וקרן Bessemer Venture Partners שכבר השקיעה בחברה בסבב הקודם. בסך הכל החברה גייסה עד היום כ-22 מיליון דולר. הגיוס הנוכחי יאפשר ל-Prospera להאיץ את ההתרחבות בעולם ולהרחיב את שירותיה לגידולים שונים בגידולי שדה וחממות.

חברת פרוספרה מתמקדת בשיפור התפוקה החקלאית באמצעות דיגיטציה מקצה לקצה. החברה פיתחה מערכת בקרת גידול האוספת, מעבדת ומנתחת כמויות גדולות מאוד של נתונים רלוונטיים כדי לשפר את כל היבטי הייצור, החל בשיקולים אגרונומיים, וכלה בתיפעול. היא מאפשרת לעסקים חקלאיים להפוך את החוות שלהם למפעלים דיגיטליים לחלוטין. החברה הוקמה בשנת 2014 על-ידי מדעני מחשב שהבינו שניתן לספק פתרונות מעשיים וחדשניים לחקלאים באמצעות ניתוח נתונים מתקדם, ראייה ממוחשבת ובינה מלאכותית – ולא באמצעות הערכות כלליות – כפי שמקובל היום ברוב ענפי החקלאות. כיום החברה מעסיקה כ-30 עובדים.

החקלאים מתחילים לגלות את הדיגיטל

מנכ"ל ומייסד משותף ב-Prospera, דניאל קופל, אמר ששוק החקלאות עומד בפני מהפיכה דיגיטלית. "תעשיית החקלאות מתחילה לסגור את פער האימוץ של טכנולוגיות מידע עם כלי איסוף ואנליזה חדשניים. אנחנו מתרגשים להוביל את שינוי הפרדיגמה הגידולית ולסייע ללקוחות שלנו להפוך לעסקים עם יכולת להגיב לאירועים בזמן אמת, ועל בסיס נתונים". אדם פישר מ-Bessemer Ventures Partnters, אמר שהצורך להזין אוכלוסייה שגדלה במהירות והדרישה הגוברת לאיכות ואמינות, יהפכו את סוגיית הדיגיטציה של הייצור החקלאי לחלק הכרחי.

שוק המזון והחקלאות העולמי מסתכם ב כ-5 טריליון דולר בשנה. במהלך 50 השנים האחרונות נעשו אמנם שיפורים משמעותיים בתפוקה, אבל התעשייה עדיין אינה מצוידת כיום ביכולות שיאפשרו לה לעמוד בביקוש העתידי ליבול, שצפוי לגדול ב-100% עד לשנת 2050. קרן קואלקום ונצ׳רס מתמקדת בהשקעות אסטרטגיות בחברות טכנולוגיה בעלות פוטנציאל לחולל שינוי דרמטי בעולם. עד היום הקרן השקיעה בישראל ב-22 חברות, בהן: Waze, Wilocity, Siklu, Mantis Vision, Ravello, Stratoscale, Weka.I.O, Tabtale, Team8, i3 Equity Partners.

אינטל התקינה מעבד ורשת עצבית בתוך USB

פורסם בתאריך יולי 25, 2017יולי 25, 2017 ע"י Techtime

חברת אינטל (Intel) הכריזה על כונן USB המאפשר להפעיל יישומי בינה מלאכותית באמצעות רשת עצבית, ישירות מתוך הכונן הנתקע למחשב. המוצר בשם Movidius Neural Compute Stick, מיועד לאפשר למפתחים וחוקרים כניסה מהירה אל תחום הבינה המלאכותית. בניית יישום לימוד מכונה כוללת בדרך כלל שני שלבים מרכזייים: הגדרת רשת והרצת מספר גדול של דגימות כדי לאמן אותה, והרצת האלגורתימם על-גבי תשתית עיבוד. הכונן של אינטל מספק את שני השלבים: הוא מאפשר הגדרת רשת נוירונית מבוססת Caffe והרצת היישום מחוץ למחשב באמצעות מעבד המצוי בכונן ה-USB.

רמז לבאות: מעבדים ייעודיים

המעבד בתוך הכונן מבוסס על מעבד הראייה המלאכותית (Vision Processing Unit) שפיתחה חברת מובידיוס, שאותה רכשה אינטל בסוף 2016. מעבד הראייה Myriad 2 של מובידיוס, פותח מתוך תפישה של החברה שלפיה הסתיים עידן המעבדים הכלליים: דרישות ההספק והביצועים המחמירות, לצד בלימת חוק מור, מאלצים את החברות לפתח מעבדים ייעודיים לכל יישום.

המעבד הוא למעשה שבב במערכת (System-on-Chip) הכולל שתי ליבות בארכיטקטורת RISC ו-12 מעבדים וקטוריים בשם SHAVE שפותחו על-ידי מובידיוס. מדובר בארכיטקטורה חדשה המשלבת תכונות נבחרות לעיבוד תמונה שנילקחו ממעבדי DSP, מעבדי GPU ומעבדי RISC. הליבה הזו מאפשרת להריץ קבצים ופקודות באורכי מילה משתנים (8/16/32 ביט) ולבצע פעולת נקודה צפה באורך של 16/32 ביטים. המעבד עובד מול שני זכרונות מטמון מקומיים מסוג DDR בנפח של 1Gbit-4Gbit, הניתנים לתיכנות כדי לספק עומסי העברת מידע שונים.

Movidius VPU — שבב הליבה המריץ את כונן הבינה המלאכותית

עוצמת העיבוד של השבב לפי הנתונים המופיעים בדף הביצועים, מגיעה לפי הערכת החברה לכמה TeraFLOPS (טריליון פעולות נקודה צפה) בשנייה בצריכת הספק של 1Wat (אינטל העריכה את העוצמה בכ-100GigaFLOPS). הוא מיוצר בתהליך של 28 ננומטר ומיועד ליישומים דוגמת הפעלת רשתות נוירוניות, ניווט, ביצוע חישובי עומק של מצלמות תלת-מימדיות, מעקב אחר מחוות ועוד. אינטל כבר הדגימה יישומי מציאות וירטואלית וניהוג רחפנים באמצעותו.

במקור, אינטל רכשה את הטכנולוגיה כדע לשלב אותה בקבוצת הפיתוח של טכנולוגיות תלת-מימדיות המבוססת על טכנולוגיית RealSense שפותחה בישראל. אולם היא משתלבת גם עם החזון של אינטל בתחום הנהיגה האוטונומית, ולא מן הנמע שהמעבד הזה ימצא את עצמו בתחרות מול המעבד של חברת מובילאיי, כאשר רכישתה תושלם על-ידי אינטל.

כונן Movidius Neural Compute Stick היימכר על-ידי מפםיצים של אינטל במחיר של 79 דולר ליחידה.

התקבל אישור בארה"ב למגדל שמירה אלקטרוני של אלביט

פורסם בתאריך יולי 24, 2017 ע"י Techtime

Elbit Douglas tower — מגדל השמירה באזור דגלאס

בתמונה למעלה: התקנת החיישנים במגדל של אלביט בארה"ב. מקור: ITI Team

חברת אלביט מערכות (Elbit) הודיעה היום שמערך מגדלי השמירה הנייחים שלה, Integrated Fixed Tower, קיבל את אישור רשויות המכס ומשמר הגבול של ארצות הברית במקטע של אזור דאגלס (Douglas), במדינת אריזונה. זהו המקטע השני שמוקם ועובר בהצלחה את המבדקים. המקטע הקודם שקיבל אישור היה באזור נוגלס (Nogales), גם הוא באריזונה. מדובר בפרוייקט בהיקף של 145 מיליון דולר שבו זכתה חברת אלביט בשנת 2014.

המגדלים מעניקים לסיורים של משמר הגבול האמריקאי יכולת תצפית ארוכת טווח ב-360 מעלות. הדרישות שאלביט היתה צריכה לעמוד בהן היו חמורות במיוחד: המערכת נדרשת לגלות בני-אדם ממרחק של 5-7.5 מייל ביום ובלילה בתוך 3 שניות – גם כשחלק מגופו לא גלוי. תמונת הווידאו שהמגדלים מייצרים צריכה להיות באיכות כזו שהמפעיל יידע לזהות שמדובר בבן אדם. לכל מגדל מוגדר מרחב מעקב שבו הוא נידרש לעקוב ולדווח אוטומטית, ללא בקשה מצד מפעיל אנושי, אחר מטוסים קלים הנעים בגובה נמוך מ-500 רגל ואחר בני-אדם ההולכים על רגליהם, רוכבים על בעל-חיים או נעים באמצעות כלי-רכב.

בואינג נכשלה, אלביט הצליחה

כל אחד מהמגדלים כולל מכ"ם, מצמלות יום ולילה ותוכנת בקרה ושליטה של המגדים המקושרת אל מרכז שליטה ובקרה של הרשויות. הם בנויים בפלטפורמה גמיה המאפשרת הוספת חיישנים עתידיים למגדלים. מטרת הפרוייקט היא לספק יכולת מעקב אחר התנועה בגבול ארצות הברית מקסיקו. אלביט נכנסה לתמונה בעקבות כשלון של חברת בואינג. בשנת 2006 היא זכתה בפרוייקט לאספקת מערכת אבטחה לגבול אריזונה וקסיקו, אלא שהמשרד להגנת המולדת לא היה מרוצה מהביצועים וביטל את הפרוייקט בשנת 2011. בעקבות הביטוף יצא מכרז חדש שבו החברות נדרשו להציג מערכת המבוססת על טכנולוגיות מוכחות שעמדו במבחן. במכרז השני אלביט זכתה.

Mavenir מקימה מרכז פיתוח במתחם קומברס

Former Comverse Offices in Raanan, Israel

פורסם בתאריך יולי 24, 2017יולי 25, 2017 ע"י Techtime

Mavenir Center of Excellence in Raanana המתקן שהיה בעבר מרכז הפיתוח של חברת קומברס שהעסיקה כ-700 עובדים, מקבל משימה חדשה. חברת Mavenir מטקסס, אשר רכשה את חברת Xura שקמה על חורבות קומברס, הודיעה על הקמת מרכז מחקר ופיתוח ברעננה, במתקן של קומברס לשעבר ברחוב השיזף, אשר יתמקד בפתרונות קישוריות עבור תשתיות הדור החמישי (5G).

סגנית נשיא לשיווק בחברת מאבניר, מריבון טאב, מסרה ל-Techtime שכיום המרכז מעסיק 250 עובדים, ומתכנן לצאת בחודשים הקרובים בקמפיין לגיוס עובדים נוספים. במקביל, החברה מראיינת כיום מספר אנשים לאיוש תפקיד מנהל המרכז בישראל. מרכז הפיתוח ברעננה יתמקד בפיתוח טכנולוגיות חדשניות עבור הדור החמישי ויעסוק גם במוצרי הליבה של החברה בתחומי וידאו ואודיו על-גבי הרשת, VoLTE, VoWi-Fi ,UCC, RCS HUB וכדומה.

בהודעה של Mavenir על הקמת המרכז, החברה הסבירה שהרשתות מהדור הבא יתבסס על תשתיות גמישות שיידרשו לספק חוויית שימוש הדוקה, יישומי מציאות מדומה, מעבר חלק לרשתות 5G ניידות ואמינות וקצבי העברה גבוהים הנדרשים עבור שווקים חדשים דוגמת רכב אוטונומי. להערכת מנכ"ל חברת מאבניר, פארדיפ קוהלי, לטכנולוגיות הדור החמישי יש פוטנציאל לשנות לחלוטין את שוק התקשורת העולמי. "ישראל ידועה כעמק הסיליקון השני והסיבה לכך מוצדקת. אנחנו מצפים להתחבר אל הכישרון הישראלי ולהקים מרכז פיתוח מהטובים בעולם שיפתח את הטכנולוגיות לרשתות התקשורת של הדור הבא".

סדרת העיסקאות של קרן סיריס

חברת מאבניר כמעט ולא מוכרת בשוק, והסיבה לכך היא שהיא הוקמה רק לאחרונה על בסיס של סדרה של עסקאות מסובכות. לאחר פרשת הבקדייטינג של מנכ"ל קומברס, קובי אלכסנדר, שינתה קומברס את שמה ל-Xura והפכה מחברה טכנולוגית המעסיקה כ-700 אנשי פיתוח, לחברת שיווק של מוצרים טכנולוגיים, שרוב אנשי הפיתוח שלה הועסקו עלידי חברת טק-מהינדרה ההודית.

בחודש מאי 2016 נמכרה Xura לקרן ההשקעות Siris Capital Group מניו-יורק תמורת 643 מיליון דולר. בחודש דצמבר 2016 רכשה Xura את חטיבת Mitel Mobility של Mitel Networks Corporation תמורת כ-400 מיליון דולר, ואת חברת Ranzure Networks כדי לבנות תשתית טכנולוגית לתמיכה של רשתות טלקום בשירותי 5G.

בחודש פברואר השנה הושלם תהליך בנייתה של החברה החדשה: החברה הבת הגרמנית, Xura Secure Communications, העוסקת בשירותי מסרים מיידיים ניידים, נמכרה לחברת CLX Communications השוודית, החברות Xura, Mitel Mobility ו-Ranzure אוחדו לחברה אחת בשם Mavenir Systems ומונה מנכ"ל לחברה המאוחדת: פארדיפ קוהלי, שייסד את Ranzure ושימש גם מנכ"ל חטיבת Mitel Mobility.

אלטק קיבלה הזמנה בהיקף של 3 מיליון דולר מגוף ממשלתי

פורסם בתאריך יולי 24, 2017יולי 24, 2017 ע"י Techtime

חברת אלטק (Eltek) מפתח-תקווה קיבלה מגוף ממשלתי ישראלי הזמנה בהיקף של כ-3 מיליון דולר לפרוייקט הכולל ייצור והזמנות. אלטק מתמחה בייצור מעגלים מודפסים מורכבים. החברה מסרה שנפרוייקט יימשך שנתיים, שבמהלכם החברה תידרך לעמוד באבני דרך. קיימת אופציה להארכת הפרוייקט בשנה נוספת.

הפרוייקט צפוי להניב לחברה הכנסה מצטברת בהיקף של כ-2.1 מיליון דולר, או 3 מיליון דולר אם הוא יוארך. כדי לבצע את הפרוייקט הלקוח ישאיל לחברה ציוד בשווי של כ-2 מיליון דולר. ההסכם מאפשר ללקוח להפסיק את הפרוייקט לאחר השנה הראשונה, אולם במקרה הזה הוא ייאלץ לפצות אותה על ההוצאות שהיו לה עבור הפרוייקט.

בעקבות קבלת ההזמנה, אישר דירקטוריון החברה לקיחת הלוואת גישור בנקאית בהיקף של עד 4.5 מיליון שקל, בערבות קבוצת ניסטק (Nistec) המחזיקה במניות השליטה בחברת אלטק. חברת אלטק נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-6.2 מיליון דולר. ברבעון הראשון של שנת 2017 הסתכמו מכירותיה בכ-8.5 מיליון דולר.

רשות החדשנות אישרה תוכנית להכשרת מתכנתים

פורסם בתאריך יולי 24, 2017ספטמבר 5, 2020 ע"י Techtime

מועצת רשות החדשנות אישרה תוכנית חדשה בהיקף של כ-10 מיליון שקל להכשרה מהירה של עובדים בתחום התיכנות, שקיבהל את הכינוי "סיירות תכנות". התוכנית מייצרת מסלול כניסה אלטרנטיבי להייטק שיתמקד מקצועות נדרשים שהוגדרו על-ידי הרשות. הקורסים יתנהלו במתכונת של הכשרה אינטנסיבית (Coding Bootcamps), כאשר היעד הוא לספק 250 עובדים חדשים כבר בתום השנה הראשונה, ולהגיע ל-450 עובדים חדשים בשנה השלישית. להערכת הרשות, הביקוש למפתחי תוכנה גבוה מפי 2.5 מההיצע הקיים (נכון לאפריל 2017) ובשוק קיימות 7,127 משרות פנויות, בעיקר של מהנדסים ומתכנתים.

לפי התוכנית, לפחות 50% מהלומדים צריכים להיות בעלי תואר אקדמי במדעים, ורק עד 25% מהם בוגרי מדעי המחשב או הנדסה. מסגרות ההכשרה הן שינהלו את תהליך הקבלה בפועל ויחליטו על תנאי הקבלה, אולם המודל הישראלי כולל גם מסלול תחרותי שיתגמל את גופי הכשרה לתכנות בגין בוגרים שלהם שהשתלבו בשכר גבוה בתפקידי פיתוח בהייטק. קורסים אינטנסיביים במתכונת של Coding Bootcamps נעשים פופולריים בעולם. בארה"ב השתלבו כ-70% מבוגרי התוכנית השתלבו בתעשיית הייטק בשנת 2016. מדובר בקורסים בחו"ל שעלותם נעה בין 15,000-30,000$. בסקר Indeed שנערך בקרב 1,000 מעסיקי הייטק בארה"ב בשנת 2017, ציינו 84% מהם שמבחינתם בוגרי הקורסים טובים באותה מידה או יותר מבוגרי מדעי המחשב באוניברסיטה.

נעמי קריגר כרמי, ראש הזירה החברתית-ציבורית ברשות החדשנות, אמרה שלחברות ההכשרה תהיה יד חופשית בקביעת המודל העסקי שלהן, אולם רשות החדשנות תספק פיקוח כדי להבטיח השמה איכותית של כוח אדם איכותי, בין השאר באמצעות מומחים מהתעשייה שישולבו כנציגי ציבור בוועדות המחקר. קריגר כרמי: "מסלול סיירות התכנות מעניק הזדמנות לבוגרי מדעים מדויקים לשדרג משמעותית את שכרם בפרק זמן קצר, בין אם מדובר באנשים שלא עבדו כלל בתחום ההייטק, או באנשים שעבדו במקצועות אחרים ולא מממשים את מלוא יכולת ההשתכרות שלהם. עבור התעשייה מדובר בבשורה של ממש: כוח אדם איכותי שיהיה זמין בעתיד הנראה לעין".

אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות, אמר שההייטק משווע לכוח אדם איכותי. "זה החסם המרכזי לתעשייה שהינה קטר צמיחה המשמעותי ביותר במשק. התוכנית היא אחד מהכלים שיתנו מענה בטווח הקצר לצורך הזה".

קול קורא ראשון לגופים מכשירים מיועד לצאת בסתיו 2017.

טרגדיה: היזם והמפקד הטכנולוגי, רמי פייג, טבע בחוף הבונים

פורסם בתאריך יולי 23, 2017ספטמבר 5, 2020 ע"י Techtime

השבת הקטלנית בחוף הים גבתה את חייו של היזם המוכשר והמפקד הטכנולוגי, (אלוף משנה במיל.) רמי פייג, שטבע למוות בחוף הבונים אתמול אחר-הצהריים. רמי היה בן 50 במותו. רמי מוכר בתעשייה כאיש מוכשר, טכנולוג, ואדם נעים הליכות. הוא שרת שנים רבות בצבא בתפקידים טכנולוגיים. כרמ"ח טכנולוגיות בחיל המודיעין הוא ניהל במשך כשלוש וחצי שנים את המחלקה הטכנולוגית של חיל המודיעין, גוף טכנולוגי המונה כאלף מהנדסים ומומחים טכנולוגים.

רמי הוא חתן פרס בטחון ישראל, הניתן עבור חדשנות טכנולוגית בעלת תרומה משמעותית לביטחון המדינה. לאחר שפרש מהצבא מילא תפקידים בכירים בקרן ההון סיכון JVP, ובשנת 2016 ייסד ביחד עם פרופ׳ דוד מנדלוביץ ועם ד"ר אריאל רז את חברת Unispectral שאותה הוא ניהל. החברה פיתחה מצלמה היפרספקטרלית זעירה ומהפכנית. בחודשים האחרונים עסק רמי פייג בפיתוח חברת סטארט-אפ חדשה הפועלת בינתיים בחשאי.

הלווייתו של רמי פייג התקיימה ביום ב', 24 יולי 2017, בשעה 18:00 בבית העלמין "מנוחה נכונה" שבכפר-סבא.

תנחומינו למשפחה האבלה

מנכ"ל NXP בראיון ל-Techtime: "הייתי קונה את מובילאיי, אבל לא במחיר של אינטל"

פורסם בתאריך יולי 20, 2017אוגוסט 17, 2017 ע"י Techtime

נשיא ומנכ"ל חברת NXP, ריק קלמר, נפגש עם Techtime במהלך ביקור בזק שהוא מקיים השבוע בישראל והסביר מדוע יש קשיים באירופה באישור מיזוג הענקים בהיקף של 39 מיליארד עם חברת קואלקום, כיצד תיראה החברה לאחר המיזוג, ומדוע יש לישראל משקל מעניין כאשר החברה בוחנת את עתידה בתחום הרכב. בראיון יוצא דופן, הוא משרטט את פניה של תעשיית השבבים העולמית בשנים הקרובות.

כיצד עלה נושא המיזוג עם קואלקום?

קלמר: "בתחום הרכב, חברת NXP גדולה בכ-50% מהמתחרה הקרובה ביותר אלינו. בקרוב לא יהיו יצרניות מכוניות אלא חברות תחבורה. יצרניות הרכב יתפתחו לכיוון הזה מכיוון שהמכונית של היום היא מוצר נחוץ, אבל מאוד לא יעיל, ופחות מעניין את הלקוחות. הבן שלי הוא כיום בן 19 והוא לא מתעניין במכוניות. כאשר אני הייתי בגילו הנושא הבוער ביותר בשבילי היה איזה מכונית לקנות.

"ב-NXP אנחנו כל הזמן בודקים כיצד להתקדם לפרק הבא, והגענו למסקנה שפתרונות הקישוריות שלנו מתאימים מאוד לתעשייה כיום, אבל בעוד חמש שנים תחום הקשוריות יוגדר בהתאם לדרישות של הדור החמישי (5G). התחלנו לדבר על כך עם שותפים עסקיים שונים, וכך גם החלו הדיונים עם קואלקום שהובילו בהמשך לחתימה על הסכם המיזוג. הם, מצידם, חיפשו תחומים נוספים ולקוחות חדשים מעבר לעולם המובייל שהוביל בשנים האחרונות את התעשייה".

Rick Clemmer in Israel — קלמר: "הייתי קונה את מובילאיי, אבל לא במחיר שאינטל שילמה"

האיחוד האירופי הודיע שהוא יחקור אם אין בעיה עם המיזוג

"קיבלנו אישורים למיזוג בהרבה מאוד מקומות בעולם ובארצות הברית. באירופה יש מתחרים המנסים לטעון שיש בעיה במיזוג. הם חוששים מהתמזגות שתי חברות שכל אחת מהן היא מובילה בתחום אחר. אבל אין לכך סיבה אמיתית מכיוון שאין חפיפה בין תחומי הפעילות של קואלקום ושל NXP ולכן אין מניע ממשי למניעת המיזוג. ההובלה של קואלקום בתחום ה-5G ביחד עם ההובלה שלנו בתחומי הקישוריות והקישוריות המאובטחת, יביאו אותנו למעמד של החברה המובילה בתחום האבזרים המקושרים".

קואלקום היא חברת פאבלס ואתם חברת שבבים עם מפעלי ייצור. כיצד החברה תיראה אחרי המיזוג?

"אסטרטגיית הייצור לא צפויה להשתנות. כבר היום כמחצית מהמכירות שלנו הן של רכיבים המיוצרים עבורנו על-ידי קבלניות ייצור שבבים (Foundries), ורק מחצית מהמכירות הן של שבבים שאנחנו מייצרים. רכיבים לשוק הרכב, למשל, דורשים תהליכי ייצור מיוחדים שיש לנו בבית, ואין לקבלני הייצור. מצד שני, הייצור בקבלנות מאוד יעיל ויש תחומים, כמו בייצור רכיבי CMOS, שבהם צריך הרבה מאוד משאבים כדי להקים קווי ייצור חדשים. אין הגיון בכך שחברה כמונו תבצע את ההשקעה הזאת".

אתם לא משקיעים בתהליכי ייצור מתקדמים?

"היסטורית, תעשיית השבבים התקדמה עם הדרישה למוצרים טובים יותר, מהירים יותר, וחסכוניים באנרגיה. אבל תמיד יהיו יישומים שלא זקוקים לתהליכים המתקדמים ביותר. צריך להתאים את תהליך הייצור הטוב ביותר לכל מוצר בנפרד. כיום, למשל, יש לנו מפעל המייצר רכיבים בגיאומטריה של 140 ננומטר, ויש לו הזמנות לחמש שנים קדימה".

כיצד תיראה החברה הממוזגת?

"קואלקום המאוחדת תשתנה מחברה הממוקדת בתחום התקשורת האלחוטית לחברה הפעילה בתחומים רבים. במקביל, אנחנו נמצאים בתהליך של מעבר מחברת שבבים לחברה המוכרת פתרונות מלאים, כולל תוכנה. כבר היום יותר ממחצית מאנשי הפיתוח ב-NXP הם אנשי תוכנה, והמשקל שלהם בחברה צומח במהירות. קואלקום מובילה את המהלך זה".

אפקט מובילאיי: NXP מחפשת טכנולוגיות ישראליות

מסתבר שלריק קלמר יש קשר ישראלי חזק, אשר הביא אותו השבוע לארץ לביקור פרטי קצר: "הבן שלי התקבל לקבוצה ישראלית בליגת הוקי הדשא חדשה לה קרוס, ואשתי החליטה לנצל את ההזדמנות כדי לבקר בקיבוץ שהיא התגוררה בו כשהיתה נערה לפני כ-35 שנים".

מדוע נסגר מרכז הפיתוח בישראל, שפעל בעבר במסגרת פריסקייל?

"הצוות בישראל היה שייך לקבוצת פיתוח מוצרים שיש לה מרכזי פיתוח בארצות הברית ובהודו ולא היתה הצדקה להמשיך ולהחזיק אותו. ההחלטה התקבלה למעשה על-ידי פריסקייל, עוד לפני המיזוג שלה עם NXP בסוף 2015. לאחר שרכשנו את פריסקייל חשבנו למקד את הקבוצה הישראלית בתחום הרכב. עיכבנו את סגירת מרכז הפיתוח בהרצליה כדי לבצע את הבדיקה הזאת, אבל הגענו למסקנה שאין להם את המומחיות הדרושה בתחום הרכב. כשהוחלט לסגור את המרכז, דיברנו עם חברות המפעילות מרכזי פיתוח בארץ כדי לוודא שהאנשים ימצאו עבודה".

אתם עדיין מעוניינים בטכנולוגיות רכב ישראליות?

"אנחנו כל הזמן בודקים את זה. דיברנו עם חברות ישראליות העוסקות בתחומי האבטחה לרכב. דיברתי גם עם מנהל תחום הרכב בחברת קואלקום על הנעשה בתחום הרכב בישראל. זו עדיפות עבורנו, אם כי עדיין אין משהו קונקרטי על הפרק. אני מכיר כמה מהטכנולוגיות המפותחות בישראל. אנחנו רואים פתרונות מתקדמים והצלחות כמו ווייז ומובילאיי. חשוב להיות בישראל".

Rick Clemmer with NXP Israel Executives — ריק קלמר במשרדי NXP בהרצליה ביחד עם ברי גליק (מימין) מנהל מכירות NXP ישראל, ועם יאן ואינטר (משמאל) מנהל פיתוח עסקי לתחום אוטומוטיב, NXP ישראל

אם היית יכול, היית קונה את מובילאיי?

"כן. אבל לא במחיר שאינטל שילמה. מובילאיי אינה חברת שבבים אלא חברת פתרונות. מובילאיי עושה עבודה טובה בתחום עיבוד הראייה, אולם צריך הרבה מאוד מרכיבים כדי לספק מענה לשוק. הפורטפוליו שלנו הוא רחב יותר ואנחנו עובדים עם הלקוחות כדי לספק להם את כל הטכנולוגיות הדרושות לרכב אוטונומי.

"הראייה היא מרכיב חשוב, אבל יש צורך בחיישנים נוספים כמו מכ"ם ולייזר, מערכות תקשורת מסוג V2V ו-V2X, עיבוד אותות בתוך הרכב, קישוריות בתוך הרכב ולבסוף גם שליטה במערכות הרכב באמצעות מיקרו-בקרים. יש לנו יכולת להוביל בכל התחומים האלה, ואנחנו מעריכים שההתפתחות הטבעית של המכונית המקושרת היא לכיוון של 5G".

יש לכם את כל הטכנולוגיות הדרושות?

"אנחנו מחפשים לרכוש חלק מהמרכיבים האלה. גם בישראל. אולם מהלך כזה, אם יהיה, לא יבוצע לפני השלמת המיזוג עם קואלקום. לאחר המיזוג הוא ככל הנראה יבוצע באמצעות מרכז הפיתוח הישראלי של קואלקום".

מגמת המיזוגים בתעשיית השבבים צפויה להימשך?

"למרות הצמיחה בשוק בשנת 2017, שיעורי הגידול הדו-ספרתיים של העשור הקודם לא יחזרו על עצמם. התעשייה תצמח בשיעורים מתונים, ולכן אנחנו צריכים להתמקד בתחומים צומחים. התהליך הזה מוביל את החברות לכיוון של פתרונות מלאים עם ערך מוסף ייחודי. לכן אני צופה שככל שהתעשייה תתבגר, יהיו פחות חברות. אנחנו מוצאים את הנטייה הזאת גם מהצד של הלקוחות. יצרניות הרכב, למשל, מעדיפות לעבוד עם פחות ספקים, ולקבל מהספקים הקיימים פתרונות יותר מלאים. לכן העתיד שייך לחברות שיוכלו לספק פתרונות מלאים ללקוחות".

אורי סקלדניק מונה למנהל הפעילות של מר בצ'ילה

פורסם בתאריך יולי 19, 2017ספטמבר 5, 2020 ע"י Techtime

קבוצת מר (Mer Group) העוסקת במתן פתרונות בתחומי הביטחון, המודיעין, הסייבר והתקשורת, מינתה מנהלי פעילות חדשים בשתי מדינות באיזור אמריקה הלטינית.אורי סקלדניק מונה למנהל הפעילות של הקבוצה בצ'ילה. לפני המינוי הוא שימש מנהל הפרי-סייל של איזור דרום אמריקה בקבוצת מר, ותרם לפיתוח העסקי של הקבוצה בתחומי הרדיו, ה-In-building והתקשורת. פרננדו סניסה, ששימש כמנהל אזור צ'ילה בארבע השנים האחרונות, עזב את התפקיד כדי לנהל את אזור פרו.

המינויים החדשים נעשים במסגרת המאמץ של קבוצת מר להגביר את מאמצי השיווק והמכירות של החברה באמריקה הלטינית. המהלך החל לפני כשנה עם מינויו של שגב חוסטיק למנהל קבוצת מר במקסיקו, לאחר ששימש כסמנכ"ל הכספים של הקבוצה במשך כשמונה שנים. ניר למפרט, מנכ"ל קבוצת מר, אמר שמיקוד המאמצים בדרום אמריקה בשנה וחצי האחרונות, כולל הרחבה של מערך השיווק בעשרות אחוזים, הביא לעלייה במספר הפרויקטים החדשים באיזור במחצית הראשונה של השנה.

"פרויקטים אלה כללו בין היתר הקמת תשתית אופטית לעיר חכמה, תשתיות תקשורת למתקנים בטחוניים ופרוייקטי סייבר. אורי סקלדניק ופרננדו סניסה תרמו רבות להרחבת עסקי קבוצת מר בתחומי התקשורת וכעת יוכלו לתעל את ניסיונם לפיתוח עסקי החברה בתחומי ה-HLS והסייבר בצ'ילה ובפרו, ולהמשך המומנטום החיובי במדינות אמריקה הלטינית".

קבוצת מר היא מעסיקה כ-1,200 עובדים ופועלת בחמישה תחומי ליבה: תשתיות תקשורת, הגנת המולדת וערים חכמות, מודיעין וסייבר, מערכות חקירה מבוססות ביג-דטה, ופתרונות תקשורת טקטית לכוחות חירום והצלה ולצבאות. היא פעילה בעיקר באמריקה הלטינית, בארה"ב באפריקה ובישראל. לאחרונה החברה זכתה בשלושה פרויקטי מודיעין ואבטחת סייבר באמריקה הלטינית בהיקף כולל של כ-5 מיליון שקל, ובפרויקט עיר חכמה בקריביים בהיקף של כ-70 מיליון שקל.

הצוות הישראלי השתתף בפיתוח מחשב z14 העוצמתי של יבמ

פורסם בתאריך יולי 18, 2017יולי 23, 2017 ע"י Techtime

חברת יבמ (IBM) חשפה השבוע את המחשב החדש IBM z14, הנחשב למערכת עיבוד הטרנזקציות החזקה בעולם. הוא מסוגל לבצע יותר מ-12 מיליארד טרנזקציות עסקיות מוצפנות מדי יום, ונשען על מנוע הצפנה חדשני המאפשר, לראשונה בעולם המחשוב, להצפין בכל זמן את כל הנתונים הקשורים לכל סוג של יישום, בכל שירות ענן או בכל בסיס נתונים.

החברה מסרה שמחשב z14 תוכנן על מנת להתמודד עם ריבוי פרצות האבטחה וזליגות הנתונים, המהווים בסיס לפשיעת סייבר. מחקר עדכני שהיא ביצעה מראה כי שימוש נרחב בהצפנה מהווה גורם מרכזי בצמצום העלויות של זליגת נתונים ופרצות אבטחה. יבמ מעריכה אותו בחיסכון של 16 דולר בעלות של כל רשומה גנובה. דו"ח של צוות מודיעין האבטחה X-Force (הפועל במסגרת יבמ) מגלה כי בשנת 2016 דלפו יותר מארבעה מיליארד רשומות –זינוק של 556% בהשוואה לשנת 2015.

מדובר בבעייה שהשפעתה העתידית על הכלכלה העולמית נאמדת על-ידי יבמ בכ-8 טריליון דולר בשנת 2022. בסך הכל, יבמ מעריכה שמתוך 9 מיליארד הרשומות שאבדו או נגנבו מאז שנת 2013 – רק 4% היו מוצפנות. בישראל פועלת מזה עשור יחידה המתמחה בפיתוח מעבדים עבור הדורות הבאים של שרתי IBM Z. הצוות הישראלי תרם להרחבת זיכרונות המטמון (Cache), ולהורדת ההספק של המעבד, המהווים את המפתח להגדלת כוח העיבוד. לדברי ניב עמית, מנהל מחלקת פיתוח מעבדי z ביבמ ישראל, החברה מספקת קפיצת ערך משמעותית בין דור לדור כדי שהלקוח יראה ערך אמיתי בשדרוג המערכת. "לצד מאפיינים רבים שנוספו לשרת מהדור החדש, הצוות בארץ גאה במיוחד בתרומתו להגדלת יכולת חישוביות אנליטית, אשר מתבטאת ב-Machine Learning וב-Data Analytics".

במסגרת המהלך הנוכחי, מרחיבה IBM משמעותית את מטריית ההצפנה שלה המכסה נתונים, רשתות, מכשירי קצה חיצוניים ויישומים שלמים – דוגמת שירותי Cloud Blockchain שאותם היא מספקת. ברוב מרכזי עיבוד הנתונים ואף במרכזי ענן של חברות וארגונים בעולם, לא משתמשים בדרך כלל בכלי הצפנה בהיקף נרחב. זאת, משום שהפתרונות הקיימים להצפנת נתונים בסביבת x86 גורמים לירידה דרמטית בביצועי המערכות ובחוויית המשתמש. להערכת יבמ, מהירות ההצפנה של z14 גבוהה פי 18 בהשוואה למערכות x86 המתמקדות רק בפרוסות מוגבלות של המידע, ומסופקת בעלות של 5% בלבד מזו של מערכות x86 בעלות ביצועים מקבילים.

מטוס העתיד לא יהיה כלי-רכב, אלא שירות

Lockheed Martin concept civil supersonic transport

פורסם בתאריך יולי 18, 2017יולי 23, 2017 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: קונספט של לוקהיד מרטין למטוס נוסעים על-קולי שיוצר באמצעות 3DEXPERERIENCE

ההסכם שנחתם לאחרונה בין חברת דאסו סיסטמס (Dassault Systèmes) לבין חברת Airbus APWorks שלפיו שתי החברות יפתחו ביחד תהליך אימות וירטואלי וייצור חלקי מתכת תעופתיים בטכנולוגיות ייצור תוספי (3D Printing), מבטא תהליכי שינוי עמוקים בתעשיית התעופה העולמית. דאסו סיסטמס הצרפתית היא אחת מחברות התוכנה הגדולות בעולם, ומקדמת כיום את פלטפורמת 3DEXPERERIENCE שלה, כתשתית דיגיטלית, לפיתוח ותחזוקת תהליכים תעשייתיים – מקו הייצור ועד השרות העסקי. סגן נשיא תחום תעופה וחלל בחברת דאסו סיסטמס, מישל טלייר, הסביר איזה תהליכי עומק מעצבים כיום מחדש את תעשיית התעופה.

Michel Tellier_Dassault Systèmes — מישל טלייר

טלייר: "ב-20 השנים הבאות, הצמיחה בתעשייה תתבסס על אסיה ואפריקה. בעבר הביקוש למטוסים אופיין במחזוריות. כיום יש ליצרני המטוסים הגדולים יש צבר הזמנות של 10 עד 20 שנה. לכן הם חייבים לעבור לייצור רזה יותר, לבצע אופטימיזציה של שרשרת האספקה ולשלב אוטומציה בתהליכי הייצור. העלות של בניית ואספקת מטוס נחתכה ב-25% בשנים האחרונות, אני מעריך שתהיה הפחתה של 20%-25% בעשור הקרוב".

מה הם השינויים המרכזיים בתעשייה?

"חוויית הנוסע תהיה גורם מרכזי בתחרות. אנחנו רואים שבנושאים כמו אספקת חמצן, לחות ולחץ בתא הנוסעים, החוויה מתקרבת בהדרגה לתנאים שעל הקרקע. עכשיו הנוחות היא דרישה בולטת: במושבים, בבצורת תא הנוסעים ובמערכות הבידור האלקטרוניים. ליצרנים שייצרו חווית טיסה עדיפה, יהיה יתרון גדול בשוק. במקביל, אנחנו עוברים לתפיסה של המטוס כשירות, הממוקדת בזמן שלאחר המכירה. צצים מודלים עסקיים חדשים לחלוטין.

"כך למשל, יצרניות טורבינות, כמו ג'נרל אלקטריק, רולס רויס ופראט אנד וויטני למשל, הפסיקו למכור טורבינות כמוצר, והחלו למכור לחברות התעופה ביצועים של טורבינות. הן לוקחות אחריות מלאה על תחזוקה, חלקי חילוף ושירותי החלפה, ברגע שאלה נדרשים. זה יכול להישמע כמו עסקה לא הוגנת, אבל הדברים הם הפוכים. הן מקבלות כמות עצומה של נתונים לגבי ביצועים של הטורבינות והביצועים הכלליים של המטוס. זהו משוב חשוב שאין כמוהו שתורם ישירות לשיפור בטורבינות. המהלך מתרכז בשינוי תפיסתי: ממיקוד במוצר למיקוד בזמינות ובשירות שהמוצר מספק".

Dassault Aviation Diota augmented reality system — הרכבה מדוייקת של חלקי מטוס בעזרת מערכת מציאות רבודה של דאסו סיסטמס

תעשיית התעופה מושפעת מהשינויים בתחום הרכב?

"מנועים חשמליים, מטוסים אוטונומיים, טיסה כשירות – כל אלה הן מגמות המגיעות גם אל תעשיית התעופה. במבט של 20 שנה קדימה, התעשייה מתעניינת בעיקר במרחקים של 20-200 ק"מ. עד 2040 יכול להיות שוק של שירותי תעופה על-פי דרישה באמצעות מטוסים חשמליים. חברות סטארט-אפ בונות רחפנים אוטונומיים המסיעים בני-אדם ממקום למקום. מתחוללים שינויים גם בקטגוריית 200-1,000 ק"מ. חברות חדשות בארה"ב ובאירופה מפתחות דור חדש של מטוסים אזוריים, חשמליים והיברידיים. אלה כלים שקטים ופחות מזהמים מהמטוסים של היום וזקוקים לפחות מקום כדי להמריא ולנחות. המשמעות היא שהם יכולים לפעול קרוב יותר לאנשים שמשתמשים בהם".

איזה טכנולוגיות ישנו את המטוס המוכר לנו כיום?

"כיום מושקע הון רב בחומרים חדשים שיהיו קלים ועמידים שיאפשרו ייצור גמיש של חלקים מדוייקים באמצעות הדפסת תלת-מימד (3D Printing). יצירה של 'תאום דיגיטלי', שהוא ייצוג דיגיטלי של המטוס כולו, תשנה דברים רבים. יצרנים יהיו מסוגלים להשתמש בה לא רק במהלך הייצור, אלא גם כאשר המטוס נמצא בשירות. הדבר יאפשר להם לאסוף נתונים במהלך פעילות, לבדוק אותו ולבצע שינויים כדי לשפר את הביצועים. תחום מרכזי נוסף יהיה הפיתוח של סוללות חדשות עבור מטוסים חשמליים".

פיוטצ'ר ו-ST חגגו את שיתוף הפעולה בישראל

פורסם בתאריך יולי 17, 2017ספטמבר 5, 2020 ע"י Techtime

חברת פיוטצ'ר אלאקטרוניקס ישראל (Future Electronics) וחברת אס.טי מיקרואלקטרוניקס ישראל (STMicroelectronics) ערכו מסיבה משותפת כדי לציין את השותפות ביניהן בשוק ההייטק המקומי. לצד הצוותים המקומיים של פיוטצ'ר ו-ST, הגיעו לארוע גם מנכ"לים ,סמנכ"לים ובכירים מחברות מובילות בתעשיית ההייטק הישראלית. אליהם הצטרפו אנשי ST מאירופה, ובהם גם פול סיאק, מנהל הפעילות ומנהל השיווק והמכירות של STMicroelectronics באירופה, במזרח התיכון ובאפריקה.

לשתי החברות שיתוף פעולה רחב מאוד המתקיים לא רק בישראל אלא בכל השוק העולמי. בחודש מרץ השנה קיבלה פיוטצ'ר את פרס התמיכה הטכנית המצטיינת מחברת STMicroelectronics. סגנית נשיא פיוטצ'ר, אנה מריה פייטרומונקו, אמרה ששיתוף הפעולה בין שתי החברות הדוק מאוד בכל הדרגים. "לשתי החברות חזון משותף ומחוייבות להצלחה", אמרה.

אנבידיה מרחיבה את מרכז הפיתוח בישראל

פורסם בתאריך יולי 17, 2017יולי 23, 2017 ע"י Techtime

חברת אנבידיה (Nvidia), המתמחה בפיתוח וייצור מעבדים גרפיים חזקים, מרחיבה את מרכז הפיתוח שלה בישראל, וממקדת אותו בתחומי הבינה המלאכותית והלמידה העמוקה. מנהל הפעילות העסקית של Nvidia בישראל, נתי אמסטרדם, סיפר ל-Techtime שהחברה תצא בימים הקרובים בקמפיין גיוס עובדים במטרה להגדיל משמעותית את מרכז הפיתוח שהוקם בתל-אביב בסוף שנת 2016. "המטרה היא לגייס עובדים בתחומי הלמידה העמוקה והבינה המלאכותית.

"כבר היום יש פרוייקטים שעוברים מהקורפורייט העולמי לגוף הפיתוח בישראל. במקביל, אנחנו גם מהדקים את הקשרים שלנו עם האקדמיה במסגרת הקמת מרכז הפיתוח. הוא יאפשר ל-Nvidia ליהנות מההון האנושי הייחודי שקיים כאן, כדי להביא לעולם את הדור הבא של מוצרי החברה".

העניין של חברת אנבידיה בישראל בא לידי ביטוי גם בהחלטתה לקיים בישראל את כנס GTC – GPU Technology Conference השנתי העולמי, שיתקיים ב-17-18 באוקטובר 2017 בתל אביב. הכנס הזה נחשב לאחד מהארועים החשובים בעולם למפתחי GPU. הדובר המרכזי בכנס יהיה מנכ"ל Nvidia, ג'ן-סאן הואנג (בתמונה למעלה), הנחשב לאחד מהאנשים המשפיעים בשוק הטכנולוגיה. בינואר 2017 היה ג'ן-סאן הואנג הדובר המרכזי בכנס CES בלאס וגאס. מהחברה נמסר שהואנג יחשוף בכנס טכנולוגיות חדשות, וייפגש עם חברות ישראליות.

אנבידיה מתמקדת בבינה מלאכותית

האירוע בישראל, שתכניתו המלאה תפורסם בהמשך, יכלול סדנאות למידה עמוקה למפתחים, תחרות סטארט-אפים חדשניים בתחום הבינה המלאכותית, הצגה של טכנולוגיות חדשות, הרצאה מרכזית של מנכ"ל Nvidia שיתאר את עתיד תחום הבינה המלאכותית. בין הנושאים המרכזיים בכנס: רשתות עצביות, ביג דטה, רפואה דיגיטלית, מציאות רבודה, עיבוד נתונים, מכוניות אוטונומיות, הגנת סייבר, ערים חכמות ועוד.

חברת Nvidia האמריקאית נחשבת למובילה עולמית בתחום המעבדים הגרפיים. בשנת 2016 הסתכמו מכירותיה בכ-6.9 מיליארד דולר, עלייה של כ-38% בהשוואה לשנת 2015. לדברי אמסטרדם, החברה ממוקדת כיום בתחום הבינה המלאכותית ומכוונת אליו את רוב המשאבים. "הפעילות של Nvidia בארץ תסייע לחברות הישראליות לשמור על מקומן בחזית ההובלה העולמית", אמר.

לאתר כנס GTC ולהרשמה: www.nvidia.com/en-il/gtc

imec פיתחה טכנולוגיה לייצור טרנזיסטורים ברוחב של 5 ננומטר

פורסם בתאריך יולי 16, 2017יולי 24, 2017 ע"י Techtime

מכון המחקר האירופי שמרכזו בבלגיה, imec, חשף טכנולוגיה חדשה המאפשרת לייצר טרנזיסטורי FET בעלי תכונות משופרות, אשר ניתן ליצרם גם ברוחבי צומת של 5 ננומטר. הטכנולוגיה שפותחה במסגרת מחקר משותף עם אוניברסיטת פיזה באיטליה, נחשפה במאמר מדעי שהתפרסם באתר Scientific Reports של המגזין המדעי Nature.

Graphene Simulation — יריעת גרפן. מקור: ויקיפדיה

הגורם המרכזי שדחף את תהליך המיזעור של הטרנזיסטורים (חוק מור) היה תהליך ההקטנה בגודל הצומת הנמצא בליבו של כל טרנזיסטור. אלה שבגדלים הקטנים, החל מכמה עשרות ננומטרים, מתחילים להתמודד עם בעיות כמו זליגה המונעות את המשך תהליך המיזעור. כדי להתמודד עימן פותח המבנה האנכגי של טרנזיטורי FinFET, שמהם מיוצרים כיום השבבים המתקדמים ביותר.

המחקר שפורסם מציג דרך חדשה לפתח את הדור הבא של טרנזיסטורי FinFET בהתבסס על חומרים דו-מימדיים (2D materials). מדובר בחומרים המייצרים גבישים בעלי שכבה אחת בלבד של אטומים. מאז שנת 2004 שבה בוצע האיפיון והמיצוי של הגרפן (Graphene), שהוא גביש דו-מימדי של הפחמן, נעשו מחקרים רבים באיתור ומיצוי חומרים דו-מימדיים. הם מאופיינים בחוזק פיזי, בעלי תכונות חשמליות מיוחדות ונחשבים לחיוניים בפיתוח רכיבים עתידיים בתחומי השבבים, התאים הפוטו-וולטאיים, אלקטרודות לסוללות וייצור מסננים לטיהור מים. עד היום זוהו כ-700 חומרים דו-מימדיים חדשים.

מעבר למחסום הסיליקון

במסגרת המאמר שפורסם, מתארים חוקרי imec, את האופן שבו יש לבצע את בחירת החומר הדו-מימדי הנכון לכל טרנזיסטור בהתאם למאפיינים שלו, באופן שיאפשר לייצר טרנזיסטורים בעלי רוחב צומת קטן מ-10 ננומטר. להערכתם החומרים האלה ישמשו בסיס לטרנזיסטורים שייוצרו בתהליך שהוא אפילו קטן מ-5 ננומטר. "יכולת מיזעור כזאת היא בלתי אפשרית כיום באמצעות שימוש בסיליקון". במסגרת המחקר, הוצג תכנון של טרנסיטור שבו נעשה שימוש בחומר מסוג monolayer black phosphorus, אשר עמד בדרישות של טרנזיסטור למעל עיבוד לוגי גם ברוחב צומת של 5 ננומטר.

המחקר בוצע במימון משותף של GlobalFoundries, Huawei, Intel, Micron, Qualcomm, Samsung, SK Hynix, Sony ,TSMC והאיחוד האירופי.

2D Materials-Based Field-Effect Transistors — מבנה של טרנזיסטור FET המיוצר באמצעות חומר דו-מימדי

Vayyar מביאה את חיישן ה-RF שלה אל שוק הרכב

פורסם בתאריך יולי 16, 2017יולי 24, 2017 ע"י Techtime

חברת וייאר (Vayyar Imaging) מיהוד החליטה להיכנס עם המכ"ם הזעיר שפיתחה אל שוק הרכב. להערכת החברה, טכנולוגיית הזיהוי התלת-מימדית (ראייה ב-360 מעלות ואיתור מיקום) שפיתחה מתאימה ליישומים רבים בתחום הרכב: החל מהענקת יכולת חישה על המתרחש בתוך הרכב, כדי לאתר מצבי הירדמות של הנהג, מניעת שיכחת ילדים ואפילו איתור מצב הנוסעים לאתר תאונת דרכים, וכלה ביישומי תשתית כמו חיישן לסביבת כלי הרכב לצורך שימוש בעמרכות עזר בטיחותיות לנהג (ADAS) ובכלי רכב אוטונומיים.

מייסד משותף מנכ"ל וייאר, רביב מלמד, אמר ששוק הרכב תמיד היה בחזית הטכנוולגית. "כעת כאשר מתבצע המעבר אל ניהוג אוטונומי, כלי-הרכב שלנו זקוקים למידע מסוג חדש ומדוייק מאוד, כדי לדעת על כל מה שמתרחש בתוך הרכב ובסביבתו הקרובה".

החברה פיתחה טכנולוגיית חיישנים המבוססים על קרינת RF בתדר גבוה, אשר מסוגלים לקלוט מידע המוסתר על-ידי אובייקטים, כמו למשל להבחין מחוץ לגוף בגידולים בתוך הגוף, לגלות מבנים המסתתרים מאחורי קירות ולעקוב אחר בני-אדם וסימנים חיוניים בהם כשהם נמצאים בתנועה בתוך מבנים.

חברת הוקמה בשנת 2011 על-ידי המנכ"ל רביב מלמד, מנהלת הפיתוח מירי רטנר והטכנולוג הראשי נפתלי חייאט. מלמד שימש בעבר כמנהל קבוצת התקשורת האלחוטית באינטל ישראל, ואילו רטנר וחייאט מילאו תפקידי פיתוח וניהול בכירים בחברת BreezeCOM ולאחר מכן בחברת אלווריון שצמחה ממנה.

החברה פיתחה שבב אשר מממש מכ"ם זעיר הפועל בתדרי 3GHz-10GHz, באמצעות מערך של עד 12 אנטנות שידור וקליטה (MIMO). השבב המרכזי מאפשר לייצר תרחישי שידור וקליטה שונים, למשל שידור בתדרים שונים מאחת מהאנטנות, וקליטת האותות החוזרים מכל שאר האנטנות. הטכנולוגיה של החברה מוגנת בפטנטים. החברה לא מוסרת פרטים על הטכנולוגיה, אולם ממסמכי רישום הפטנים ניתן להתרשם שאבני היסוד בטכנולוגיה כוללות שליטה מורכבת במערך האנטנות ויכולת קליטה ופיענוח של אותות חלשים מאוד בסביבה רועשת.

בחודש דצמבר 2015 החברה גייסה הון שני בהיקף של 22 מיליון דולר בהובלת קרן וולדן. בסך הכל, היא גייסה כ-34 מיליון דולר מקרן וולדן, ICV, בסמר, אמיתי ונצ'רס, יזראל קלינטק ונצ'רס ו-Battery Ventures. בעקבות הגיוס אמר מייסד וולדן אינטרנשיונל ויו"ר חברת קיידנס, ליפ בו טאן, שחיישנים תלת-מימדיים הם העתיד, "וחברת וייאר מובילה את התחום עם טכנולוגיה מהפכנית, וצומחת במהירות".

שוק חיישני ההתמצאות התלת-מימדיים בתעשיית הרכב הוא אחד מהתחומים בעלי הצמיחה המהירה ביותר בתעשיית האלקטרוניקה. להערכת חברת Accuray Research LLP, השוק הזה יצמח בקצב שנתי של 17.4% לאורך העשור הקרוב, ויגיע להיקף של כ-12 מיליארד דולר בשנת 2025.

אפלייד מטיריאלס ישראל מפתחת טכנולוגיית מדידה תת-ננומטרית

Yoram Uziel Applied Materials Israel PDC Division

פורסם בתאריך יולי 16, 2017יולי 16, 2017 ע"י Techtime

חברת אפלייד מטיריאלס ישראל (Applied Materials) נכנסת לפרוייקט פיתוח רב-מערכתי שנועד להביא ליצירת טכנולוגיות חדשות עבור מכונות הבדיקה בקווי הייצור של שבבים עתידיים, אשר ייוצרו בגיאומטריה קטנה מ-7 ננומטר. במסגרת הפרוייקט הזה, החברה נמצאת בתהליך של גיוס עובדים רחב היקף ושל בניית קבוצות מחקר בתחומים חדשים. דירקטור טכנולוגיות חדשות ב-PDC, יורם עוזיאל (בתמונה למעלה), סיפר ל-Techtime שהשינויים המתחוללים כיום בתחום ייצור המוליכים למחצה, דורשים שימוש בטכנולוגיות מדידה חדשות, החל מרמת החיישנים וכלה ברמת האלגוריתמים.

מה הן הפעילויות החדשות?

עוזיאל: "הקמנו מספר קבוצות פיתוח חדשות בתחומים של עיבוד תמונה המבוסס על למידת מכונה. נפתחו פרוייקטים חדשים בתחום מערכות השינוע של פרוסות סיליקון ברמת דיוק ננומטרית כדי לשפר את איכות המדידות והוקמו קבוצות לפיתוח פלטפורמות מיחשוב חדשות בתחומי האלגוריתמים, טיפול בכמויות מידע גדולות מאוד ופיתוח חומרה ברמת ביצועים של מחשבי-על".

מדוע יש צורך בחידוש כל-כך מקיף של טכנולוגיות המדידה בפאב?

"במימדי טרנזיסטור של פחות מ-7 ננומטר יש צורך ברמת דיוק של עשירית ננומטר לפחות. הדבר הזה מייצר דרישות מיוחדות ממערכות המדידה כולל התמודדות עם כמויות מידע גדולות מאוד. בנוסף, מתחוללים שינויים גם במבנה המוליכים למחצה ובתהליכי הייצור שלהם, הדורשים פיתוח טכנולוגיות חדשות לגמרי. כך למשל, התעשייה נמצאת בשלבי מעבר למבנים תלת-מימדיים. כיום כבר מדובר על מבנים בעלי מאות שכבות, שבהם יהיה צורך לבצע מדידות של שכבות סמויות בתוך מבנים עמוקים מאוד. המאמץ הזה יאפשר לנו להוציא דור חדש של מכונות שיבצעו הדמייה תת-שכבתית במבנים תלת ממדיים גבוהים ובעלי שכבות סמויות רבות".

חומרים חדשים מייצרים בעיות חדשות

Applied Materials UVision System — מערכת בדיקת פרוסות סיליקון UVision 7 שפותחה ומיוצרת בישראל

"כבר היום אנחנו מתחילים לראות סוגים חדשים של פגמים הקשורים למיזעור של הרכיבים. אחד מהם, למשל, הוא דיוק המיקום ההדדי של השכבות בשבב. בעבר הדיוק נקבע על-ידי תהליך הליתוגרפיה, אולם ברכיבים החדשים הוא מושפע גם מתהליכים כימיים, כמו איכול, המייצרים שגיאות מיקום. כדי לאתר את כל מגוון התקלות, אנחנו צריכים לפתח דרכים למדוד אותן בצורה מדוייקת ולקשור אותן אל מכונות הייצור, כדי שנוכל להמליץ על שינויים בתהליך כדי לתקן את התקלות".

"החומרים החדשים יוצרים בעיות חדשות. על-פי הערכות בתעשייה, רק בשנה האחרונה נוספות יותר מ-30 חומרים חדשים לתהליך ייצור השבבים, והתהליך הזה צפוי להימשך ביתר שאת בשנים הבאות. להערכת עוזיאל, יש צורך בשיטות חדשות כדי למדוד את תכונות המצב של החומרים החדשים, כמו למשל, מתח פנימי וחלקות המשטח, אשר משפיעים על היכולת לבנות עליהם שכבות נוספות. "אנחנו נדרשים לבצע איפיון ומדידה של מצב החומרים החדשים ולצורך זה יש צורך בפיתוח שיטות הדמייה חדשות שיידעו לנטר את התכונות הכימיות והפיסיקליות של השכבות הדקות האלה. במימדים של פחות מ-7 ננומטר יש שכבות שהגובה שלהן הוא של אטום יחיד. במקרים כאלה לטיב המשטח ולמתיחות שבו יש השפעה על טיב השבב, ואותם צריך למדוד".

מה אתם עושים בתחום המיחשוב?

"ככל שיורדים במידות הטרנזיסטור, כמות המידע גדלה בצורה מעריכית. הקמנו קבוצות תוכנה המפתחות פתרונות לטיפול בכמויות מידע גדולות מאוד וקבוצות לפיתוח אלגוריתמים לקבלת החלטות מדוייקות בזמן אמת. מכונות לבקרת תהליכים צריכות להיות אמינות, מהירות ומדוייקות. במקביל, אנחנו מפתחים ובונים מחשב ייעודי המבוסס על שימוש במספר ארכיטקטורות מחשוב שונות, ומעבדים מסוגים שונים, באותה מכונה. מדובר במחשב תפור לצורכי ההדמייה שבו החומרה מותאמת לאלגוריתם ולסנסורים של המכונה. אנחנו גם בונים את מערך הזיכרון של המחשב, כדי לאפשר גישה מהירה אל כמויות גדולות מאוד של מידע. למעשה, אנחנו בונים מחשב הדמייה שלם עבור מכונות בקרת התהליכים החדשות".

Veriest ו-CEVA פיתחו ליבת מעבד לרשתות עצביות

פורסם בתאריך יולי 13, 2017יולי 14, 2017 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: הדגמה של סיוה לזיהוי פנים באמצעות רשת עצבית ומעבד CEVA-XM6

חברת וריאסט (Veriest Solutions) מבני-ברק השלימה בהצלחה פרויקט מורכב לתכנון ליבת עיבוד עבור רשתות עצביות (Neural Networks) שבוצע ביחד עם חברת CEVA מהרצליה. ל-Techtime נודע שהפרוייקט בוצע עבור לקוח של סיוה, אשר מתכנן ליישם את הטכנולוגיה בציוד היקפי (Edge) ולא במערכות המשמשות בבסיסי נתונים. לאור זאת, השבב היה צריך לעמוד בדרישות מחמירות של תקשורת אמינה ומהירה ושל חסכון באנרגיה. הפרויקט דרש מהצוותים של וריאסט וסיוה לממש ארכיטקטורה בעלת קישוריות גבוהה, הפועלת בתדר גבוה וממומשת בטכנולוגיית מזעור שבבים מתקדמת. במסגרת הפרוייקט הפעילה וריאסט צוותים ממרכזי הפיתוח שלה בישראל ובסרביה, אשר השתמשו במתודולוגיות תכנון ואימות מתקדמות.

מנכ"ל וריאסט, משה זלצברג, אמר שווריאסט רואה את העבודה עם סיוה בפרויקט מאתגר כל-כך כאות כבוד. "אנחנו גאים בתוצאות המרשימות שהצוותים השיגו". חברת סיוה רמזה שהיא מתכוונת לבצע עם וריאסט פרוייקטים נוספים. סמנכ"ל מו"פ בסיוה, רן שניר: "הצוות של וריאסט הציג רמה מקצועית גבוהה בארכיטקטורת VLSI, בתכנון ובאימות. אנחנו מצפים להרחבת שיתוף הפעולה בינינו לפרויקטים עתידיים".

לימוד מכונה באבזרי קצה

חברת סיוה (CEVA) נכנסה לתחום הרשתות העצביות כאשר בסוף 2015 היא הכריזה על יכולת ביצוע פעולות לימוד מכונה מסוג למידה עמוקה (Deep Learning) על-גבי שבב ה-DSP שלה ממשפחת CEVA-XM4. כיום היא מספקת את כלי הבינה המלאכותית עבור שבב הדור החדש יותר, CEVA-XM6. חברת סיוה היא ספקית של קניין רוחני (IP) בתחום העיבוד והקישוריות, והיתה מהחברות הראשונות בעולם שהראו יכולת לממש למידה עמוקה בשבבים קטנים וחסכוניים בהספק, ולא רק באמצעות מחשבים חזקים הנשענים על בסיסי נתונים גדולים.

כיום חברות נוספות נכנסות לתחום הזה, בהן קואלקום וחברת קיידנס באמצעות מעבדי טנסיליקה, אולם זהו עדיין תחום חדש עם תחרות מעטה יחסית. הפלטפורמה של סיוה מייצרת אתגר נוסף: היא מראה שניתן לבצע את הפעולת האלה באמצעות מעבד DSP ולא באמצעות מעבדי GPU, כמו למשל המעבדים של אנבידיה.

המכונה מנצחת את האדם

טכניקת הרשתות הנוירוניות מאפשרת ללמד מכונה לזהות אובייקטים והקשרים שונים.בתחילה נעשה שימוש באלגוריתמים המחקים את המבנה של רשתות עצביות (Neural Network) כדי לאמן מחשב לזהות אובייקט או תופעה. בשנים האחרונות התפתח התחום ונעשה שימוש ברשתות עומק, הכוללות מספר רמות, או שכבות שונות, של רשתות עצביות. הביצועים של המערכות האלה מרשימים מאוד: בניסויים שבוצעו על-גבי מחשבים חזקים ובסיסי נתונים גדולים, המחשבים מצליחים לנצח בני-אדם במטלון "אנושיות" מובהקות כמו זיהוי פנים.

כיום רוב מערכות לימוד המכונה באמצעות רשתות עצביות נעשה במרכזי נתונים ובאמצעות הענן, ומאפשר לספק שירותים מורכבים מאוד כמו זיהוי קולי, תרגומי טקסטים, עיבוד ביג דטה, איתור מידע ועוד. אולם העברת היכולת הזו אל רכיבים המצויים בקצה הרשת מאפשרת לספק יישומי לימוד מכונה במוצרים הדורשים תגובה מהירה בלא תלות בענן, כמו למשל חיישנים בכלי-רכב, קבלת החלטות על-ידי רחפן, מערכות רובוטיות ואפילו אבזרי IoT חכמים.

לשכת הפיתוח שבבעלות אמן

חברת Veriest מקבוצת אמן הוקמה ב-2007 על-ידי חגי ארבל והצטרפה לקבוצת אמן בשנת 2014. החברה מספקת שירותי תכנון מערכות אלקטרוניות ושבבים. החברה מעסיקה כ-100 עובדים במרכז פיתוח בישראל ובמרכז פיתוח בסרביה, אשר מתמחים בתכנון שבבי ASIC, אימות התכנון (וריפיקציה), תכנוני FPGA, וירטואליזציה, תוכנות משובצות ועוד. לפני כחצי שנה פרש ארבל מניהול החברה והעביר אותו לידי משה זלצברג. הוא הקים את חברת Vtool, אשר מפתחת כלי חדש לאימות פונקציונלי של ASIC ו-FPGA.

שוק השבבים העולמי שובר את מחסום ה-400 מיליארד דולר

פורסם בתאריך יולי 13, 2017יולי 13, 2017 ע"י Techtime

בלי כל קשר לשאלה האם חוק מור נבלם או לא, תעשיית השבבים העולמית נמצאת בתנופת צמיחה גדולה מאוד, וצפויה לעבור השנה, לראשונה בתולדותיה, את מחסום ה-400 מיליארד דולר. להערכת חברת המחקר גרטנר (Gartner), מכירות תעשיית השבבים בשנת 2017 יצמחו ב-16.8% בהשוואה לשנת 2016, ויסתכמו בכ-401.4 מיליארד דולר.

זוהי הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה עוקפת התעשייה את מחסום ה-400 מיליארד דולר. בשנת 2010 התעשייה חצתה את גבול ה-300 מיליארד דולר ובשנת 2000 היא חצתה את גבול ה-200 מיליארד דולר. בהיבטים אחרים היא מאוד יציבה: בשנת 1992 אינטל הדיחה את חברת NEC ממעמד יצרנית השבבים הגדולה בעולם ומאז היא שומרת על המעמד הזה. חברת סמסונג דורגה בשנת 2002 כיצרנית השבבים השנייה בגודלה בעולם, ומאז גם היא שומרת על מעמדה לאורך כל השנים.

בועת הזיכרון תתפוצץ בעוד שנתיים

להערכת סגן נשיא למחקר בגרטנר, אנדרו נורווד, חלק גדול מהעלייה במכירות השנה נובעת מההתפתחות של תופעת בועה בתחום רכיבי הזיכרון. "המחסור ברכיבי זיכרון מנפח את שוק השבבים כולו. יצרניות זיכרונות DRAM ו-NAND מעלות את המחירים ומגדילות את שולי הרווח שלהן". לדבריו, היקף המכירות של יצרניות רכיבי הזיכרון יצמחו ב-52% בשנת 2017, כאשר סמסונג תהיה הנהנית העיקרית מהמגמה הזו. "יכול להיות שבזכות בועת הזיכרון היא תעקוף השנה את אינטל כיצרנית השבבים הגדולה בעולם.

אלא שהוא גם מצרף אזהרה לתחזית: "מה שהזיכרון נותן – הזיכרון לוקח. בועת מחירי הזיכרונות צפויה להתפוצץ בשנת 2019, כאשר קווי הייצור החדשים הנמצאים כעת בהקמה יתחילו לספק רכיבים בכמויות גדולות. בשלב הזה סמסונג עשויה להפסיד את מה שהיא תרוויח השנה ובשנת 2018".

עלייה עקבית בשיעור התוכן הסיליקוני במערכות אלקטרוניות

ההערכות של חברת IC Insights דומות לאלה של גרטנר, אולם בניגוד אליה היא סבורה שהצמיחה תואץ ולא תואט, כמו שגרטנר מעריכה. אתמול פירסמה IC Insights הערכה שלפיה היקף שוק השבבים יצמח בשנת 2017 בכ-15% ויסתכם בכ-419.1 מיליארד דולר. החברה סבורה שהצמיחה תימשך ותביא את השוק להיקף של 500 מיליארד דולר כבר בשנת 2021. מדוע? בגלל הצמיחה במשקל הסיליקון בתוך המערכות אלקטרוניות.

IC Insights Forecast השנה יגיע משקל הסיליקון מתוך המחיר של מערכות אלקטרוניות לשיא של 28.1%. מדובר בקפיצה גדולה בהשוואה לשנת 2016, שבה הסתכם משקל הסיליקון ב-25.1% מהמחיר הכולל. החברה סבורה שצפויה ירידה מסויימת במדד הזה עם התייצבות מחירי הזיכרונות, אולם התעשייה תשמור על מגמה ממוצעת שלפיה משקל הסיליקון במחיר הסופי צומח בשיעור של כ-0.8% לשנה, וצפוי להגיע לשיעור של 28.9% בשנת 2021.

החברה מאמינה שזהו התהליך האמיתי העומד מאחורי הצמיחה הנוכחית בשוק השבבים העולמי: "קצב העלייה במכירות שבבים הוא גדול יותר מקצב העלייה במכירות של המערכות האלקטרוניות". השאלה המעניינת היא מהו השיעור המקסימלי התיאורטי של הסיליקון במערכות אלקטרוניות. קשה לדעת, אבל להערכת IC Insights הגבול הוא העליון הוא 30%. האם היא תתבדה? את זה נוכל לדעת רק בעשור הבא.

טרבור מץ מונה לנשיא ומנכ"ל BriefCam

פורסם בתאריך יולי 12, 2017יולי 12, 2017 ע"י Techtime

טרבור מץ מחליף את דרור אירני כנשיא ומנכ"ל חברת BriefCam ממודיעין, אשר פיתחה טכנולוגייה ייחודית לסריקה ואילור תופעות בסרטי וידאו. אירני הצטרף לחברה בשנת 2010 והוביל אותה משלבי הסטארט-אפ הטכנולוגי לחברה המספקת טכנולוגיות אבטחה לארגונים פרטיים וממשלתיים.

מץ הוא בעל ניסיון יזמי וניהולי. הוא הקים את חברת Aternity שנמכרה ל-Riverbed Technology בשנת 2016, ולפני כן מילא תפקידי ניהול בכירים בחברת התוכנה הארגונית InterSystems האמריקאית. לדבריו, חברת BriefCam נמצאת בשלב מעניין בתולדותיה, לאחר שהטכנולוגיה שלה הוכחה כטכנולוגיה מהפכנית וחסרת תחרות, "זה הזמן להפוך אותה לחברה גלובלית המשנה את כללי המשחק בתחומי האבטחה והניהול".

חברת BriefCam הוקמה בשנת 2007 בעקבות ביקור של משלחת ביטחונית אמריקאית במעבדתו של פרופ' שמואל פלג באוניברסיטה העברית, שבה הוא הציג את טכנולוגיית Video Synopsis שהוא פיתחה. הטכנולוגיה הרשומה כפטנט של החברה, מאפשרת לסרוק במהירות קבצי וידאו, לחקור אותם, לזהות בהם אירועים ולהפעיל צעדי תגובה בזמן-אמת, כמו למשל בעת התרחשות ארוע פלילי ולצורכי איסוף ראיות. הלקוחות המרכזיים של החברה כוללים גופי משטרה, צבא, ביקורת גבולות, ארגוני אבטחה, עסקים ועוד.

התוכנה של החברה אוספת קטעי וידאו שנקלטו במצלמות, מנתחת אותם ומציגה את כל המידע הרלוונטי במתכונת המאפשרת לצפות בו בדקות במקום בשעות. בשנת 2013 היא גייסה 6.5 מיליון דולר בהובלת מוטורולה סולושנס, המספקת תשתיות אבטחה ומידע לסוג הגופים המשתמשים בטכנולוגיות של BriefCam. בסוף 2016 השיקה החברה מוצר חדש בשם BriefCam Syndex המספק לטכנולוגיה ממשק משתמש מפתיע, המאפשר להגיע למידע הרלוונטי בתוך שניות, בלא קשר לאורך סרטון הווידאו שהטכנולוגיה יצרה תקציר שלו.

כך למשל, כאשר המשתמש צופה בסרט וידאו מקוצר הכולל את כל המכוניות שעברו בנקודה מסויימת מול המצלמה, הוא יכול לבקש שהסרטון יראה לו רק את המכוניות האדומות או רק את האופנועים הירוקים. בדומה, הוא יכול לסמן נתיב פנייה מסומן, ולקבל את הווידאו המקוצר של המכוניות שפנו בניתב הזה. הקלקה על הסרטון, מביא אותו אל הקובץ המקורי המלא בנקודה הרלוונטית. לאחרונה היא חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת Arecont Vision האמריקאית, שהיא אחת מהספקיות הגדולות בעולם של מצלמות אבטוחה מקצועיות.

סרטון וידאו המציג את אופן פעולת BriefCam Syndex:

סרגון קיבלה הזמנות של 13 מיליון דולר לפלטפורמת IP-20

פורסם בתאריך יולי 12, 2017יולי 24, 2017 ע"י Techtime

חברת סרגון נטוורקס (Ceragon) קיבלה הזמנות בהיקף של כ-9 מיליון דולר עבור פלטפורמת התמסורת האלחוטית IP-20 שלה ושירותים נלווים ממפעיל סלולרי Tier 1 בהודו. החברה מסרה שמדובר בלקוח ותיק שביצע הזמנות בהיקף כולל של כ-13 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2017, שנועדו לפרוייקט הגדלת קיבולת רשת ה-4G LTE שלו ושיפור חוויית המשתמש ברחבי המדינה.

המפעיל נדרש להאיץ את פריסת אתרי המאקרו במטרה לספק קיבולת גבוהה יותר, אולם בגלל הזמינות המוגבלת של סיבים אופטיים לאתרי המאקרו, המפעיל מאיץ את המעבר לתשתית אלחוטית – משימה מאתגרת בהודו שבה קיים גודש בשימוש בספקטרום – באמצעות פלטפורמת FibeAir IP-20 של סרגון. החברה מסרה שהפלטפורמה מאפשרת לו להקטין לרבע את ספקטרום התדרים הנדרש כדי לספק לאתרי 4G קצבי תמסורת של 1Gbps.

"הודו חווה גידול דרמטי בשימושי דטה על גבי תשתית אלחוטית ושיעור חדירה גבוה של האינטרנט לצד תחרות ניכרת בקרב מפעילי התקשורת על נתחי שוק", אמר נשיא ומנכ"ל סרגון, עירא פלטי. "אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם הלקוח הזה להרחיב במהירות את קיבולת הרשת ולשפר את הכיסוי, תוך הבטחת השימוש היעיל ביותר בספקטרום התדרים ושיפור היעילות התפעולית". סרגון מתמקדת באספקת מערכות תמסורת אלחוטית (Wireless Backhaul) למפעילי תקשורת ולספקי שירותי תקשורת נוספים. טכנולוגיית ריבוי הליבות שלה, המיושמת במערכות IP-20, מיועדת למספק שירותי תמסורת אלחוטית יעילים עבור רשתות הדור הרביעי.

המנייה מזנקת ב-10%

חברת סרגון פועלת מעתידים ומעסיקה כ-900 עובדים בארץ ובעולם. ברבעון הראשון של 2017 צמחו מכירותיה ב-27% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-76 מיליון דולר. כשליש מהמכירות (36%) היו בהודו. פלטי העריך שהמכירות בשנת 2017 יהיו גדולות מהמכירות ב-2017. זוהי בשורה טובה לחברה שספגה ירידה של 16% במכירות השנתיות של 2016, להיקף של כ-294 מיליון דולר. ערב פירסום ההודעה נסחרה החברה בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-194 מיליון דולר. עם פתיחת המסחר היום זינקה המנייה ביותר מ-10% והחברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-214 מיליון דולר.

אינטל תכננה מחדש את מעבדי Xeon

פורסם בתאריך יולי 12, 2017יולי 24, 2017 ע"י Techtime

חברת אינטל הכריזה על מעבדי Intel Xeon Scalable processors עבור תשתיות מחשוב ארגוני ומרכזי נתונים. מעבדי Xeon החדשים מספקים גידול כולל בביצועים של פי 1.65 לעומת הדור הקודם, וגידול של עד פי 5 בעומסי העבודה. המעבדים כוללים טכנולוגיות כמו Intel Advanced Vector Extensions 512 אשר מאיץ את הביצוע של מטלות עתירות חישובים, ארכיטקטורת Intel Mesh חדשה לקיצור זמני ההשהייה, טכנולוגיית QuickAssist להאצת החומרה בפעולות הצפנה ודחיסת נתונים וכן שימוש בארכיטקטורת Omni Path לפריסה חסכונית של אשכולות מחשוב על.

מעבדי Xeon החדשים מופיעים בתצורות הכוללות עד 28 ליבות עם זיכרון מערכת שנפח של עד 6TB. הם משתמשים בטכנולוגיית האיחסון הזמין Intel Optane SSD, המספקת קטגוריה חדשה הנמצאת בין זיכרון המטמון לבין הדיסק, אשר מפאשרת לקצר בעד 70% את זמני ההשייה של הגישה לשיכרון ושליפת המידע. במקביל, אינטל שיפרה את מערך הקלט/פלט, ומספקת למעבדים החדשים 48 אפיקי PCIe 3.0.

להערכת ליסה ספלמן, סגנית נשיא ומנהלת כללית של מוצרי Intel Xeon בקבוצת מרכזי הנתונים של אינטל, "מעבד Xeon החדש מייצג את ההתקדמות הגדולה ביותר בפלטפורמה שלנו מזה עשור. הם משפרים כל היבט בפלטפורמה, לרבות ליבה חדשה לגמרי, ארכיטקטורת Intel Mesh, היררכיית מטמון, on-die interconnects, בקר זיכרון ועוד. כל אלה הם אמצעים שנועדו לחזק את ההובלה של אינטל בתחום המעבדים".