Bird Aerosystems הישראלית מציגה מערכת הגנת כלי טיס מפני טילי-כתף

חברת BIRD Aerosystems מהרצליה, המספקת פתרונות לניהול משימות סיור ותצפית ולהגנה על כלי טיס מפני טילים, הכריזה על פיתרון ההגנה החדש Aeroshield, להגנה כל כלי-טיס אזרחיים מפני טילי כתף בעלי ראש ביות תרמי. החברה מסרה שהפוד החדש מותקן בגחון כלי הטיס ומספק הגנה גם באמצעות קרן לייזר (DIRCM) לסינוור ראש הביות של הטיל, וגם באמצעות נורים המטעים את מערכת ההנחייה.

הפוד כולל שתי מערכות הגנה עיקריות של BIRD: מערכת SPREOS DIRCM שפותחה בשיתוף חברה אירופית גדולה וכוללת חיישן מבוסס מכ"ם ולייזר אקטיבי (DIRCM). לאחר שמערכת המכ"ם מזהה איום, מערכת SPREOS מאמתת את האיום ועוקבת אחריו, ובזמן המתאים משגרת לעברו קרן לייזר בתדר אינפרא-אדום כדי לשבש את יכולת התבייתות הטיל ולגרום לו לסטות מהמטרה. מערכת ההגנה השנייה הינה מערכת  AMPS-MV. המערכת מזהה את מקור האיום באמצעות מספר חיישנים, ולאחר אימות האיום מתחילה בתוכנית התחמקות מהטיל על-ידי נורים. לדברי החברה המערכת מאופיינת באפס התראות שווא.

כיצד פועלת מערכת ההגנה המשולבת:

פוד ה-Aeroshield הינו קל להתקנה וכן להעברה בין כלי טיס שונים, ומספק מינימום הפרעה למבנה של כלי הטיס. הוא מיועד להגן על כלי טיס רחבי גוף דוגמת A320, B737, B777, A380 וכן למטוסי סילון המשמשים ראשי מדינות ואישים חשובים. להערכת חברת המחקר Markets&Markets, השוק העולמי של שוק מערכות מוטסות להגנה מפני טילים (AMPS) נאמד ב-2016 ב-8.79 מיליארד דולר. הוא צפוי לצמוח להיקף של כ-12.52 מיליארד דולר בשנת 2021.

המערכת, שהוצגה בחודש יוני האחרון בסלון האוויר בפאריז, תוצג לראשונה בישראל במסגרת הכנס SOLIDWORKS 2018 של חברת Systematics. חברת BIRD Aerosystems היא חברה ביטחונית פרטית מתמחה בשני קווי מוצרים עיקריים: מערכות מוטסות להגנה מפני טילים (AMPS) ומערכות ניהול משימה, איסוף מודיעין ותצפית למטוסים (ASIO). מערכות החברה מותקנות בכמה מאות כלי טיס.בין לקוחותיה: נאט"ו, האו"ם, וממשלת ארצות הברית. החברה הוקמה ב-2001 על ידי שלושה מייסדיי החברה: רונן פקטור, דיויד דרגוצקי וצחי בן ארי, טייסי קרב ואנשי לצ"ד לשעבר.

סוני משיקה חיישן תמונה לרכב שהותאם לשבבים של מובילאיי

Sony Image Sensor

גם סוני (Sony) נכנסת לתחום הרכב החכם, ומכוונת לפלח השוק של מובילאיי ואינטל. יצרנית האלקטרוניקה היפנית השיקה השבוע חיישן תמונה מבוסס CMOS למערכות עזר לנהג (ADAS), שעל פי החברה מציג את הביצועים הגבוהים ביותר בהשוואה לחיישנים המתחרים. סוני הודיעה כי החיישן מותאם לשבבי עיבוד התמונה EyeQ4 ו-EyeQ5 של מובילאיי וניתן יהיה לשילוב במערכות הרכב האוטונומי של מובילאיי ואינטל.

השבב IMX324 של סוני, המיועד למצלמות קדמיות במערכות ADAS, מציג רזולוציה של 7.42 מגה-פיקסל בפילטר צבעוני RCCC. על-פי מחקר שערכה סוני, החיישן שלה מציג רזולוציה אופקית גבוהה פי 3 בהשוואה לחיישנים המתחרים בשוק. סוני תחל להפיץ דוגמאות של השבב כבר בחודש הבא, במטרה לעורר את עניין התעשייה, ומתכננת לשווק אותו ולעבור לייצור המוני החודש יוני 2018. החיישן מאפשר זיהוי אובייקטים כגון תמרורי דרך עד מרחק של 160 מטר. כמו-כן, הוא מספק רגישות אור של 2666 מילי-וולט, המאפשרת זיהוי של הולכי רגל ומכשולים גם בתאורה נמוכה של 0.1lux, השקולה לתאורת ירח. הרגישות הגבוהה של השבב מתבססת על פעולת Binning, שלמעשה מאפשרת לעבד את הנתונים המתקבלים מ-4 פיקסלים שונים כאילו היו פיקסל אחד.

דוגמה לתמונה שנקלטה בחיישן בתנאי אור נמוכים

השבב מנסה להתגבר על הקושי לשלב בין תמונה נטולת רעשים באור יום חזק לבין תמונה ברזולוציה גבוהה בתנאי תאורה עמומים. לכן הוא כולל יישום ייחודי המאפשר לעבור אוטומטית בין מצב Pixel Binning (המתאים לתאורה נמוכה) לבין מצב Full Pixel (המתאים לתאורה בהירה), וכך מאפשר ללכוד מצד אזורים חשוכים תוך הפעלת רגישות אור גבוהה, שתסייע ללכוד תמונה ברורה, ובמקביל ללכוד אזורים בהירים תוך הפעלת רזולוציה גבוהה נקייה מרעשי רקע. שילוב זה מגביר את דיוק זיהוי האובייקטים על ידי החיישן.

בהודעה של סוני מצוין כי החיישן IMX324 שלה תואם במלואו למעבדי התמונה של מובילאיי, EyeQ4 ו-EyeQ5 ומותאם לעבוד מולם במערכות עזר לנהג (ADAS) ובכלי-רכב אוטונומיים. בכך, סוני מנסה לקנות דריסה בשוק הרכב, באמצעות נתח השוק הגדול של מובילאיי ואינטל. מדובר במוצר הייעודי הראשון שמפתחת סוני לתחום הרכב החכם.

מנכ"ל SMIC החדש הדליף בעבר סודות של TSMC לסמסונג

TSMC Fab

מינוי שנוי במחלוקת בתעשיית הסמיקונדוקטור העולמית: ליאנג מונג-סונג (Liang Mong-song), שעבד בעבר בחברת קבלנות הייצור הטאיוואנית TSMC והואשם בבית משפט בטאיוואן בהדלפת מידע טכנולוגי סודי למתחרה סמסונג (Samsung), מונה לתפקיד המנכ"ל של קבלנית הייצור הסינית SMIC, שהיא אחת מהמתחרות הגדולות של TSMC.

ליאנג סונג-מונג

מונג-סונג עמד בעשור האחרון במוקד התחרות העזה בקרב יצרניות השבבים לפיתוח תהליכי ייצור מתקדמים וממוזערים, המאפשרים לייצר טרנזיסטורים קטנים יותר. חברת TSMC הטאיוואנית הינה קבלנית ייצור השבבים הגדולה בעולם וחולשת על יותר ממחצית משוק ה-Foundry העולמי. במשך שנים TSMC היתה גם החברה המובילה ביותר מבחינה טכנולוגית והיתה הראשונה שהשיקה טכנולוגיות ייצור מתקדמות שהעניקו לה יתרון גדול בשוק.

בשנת 2012 ביצעה סמסונג הקוריאנית קפיצת מדרגה טכנולוגית משמעותית והשיקה טכנולוגיה לייצור שבבי FinFET בגודל של 14 ננומטר. הטכנולוגיה החדשה של סמסונג סייעה לה לחזק את מעמדה בשוק קבלנות הייצור ולזכות בחוזי ייצור יוקרתיים מחברות כמו אפל וקואלקום. חברת TSMC החלה לחשוד שמאחורי הזינוק הטכנולוגי הזה עומדים מעשים בלתי כשרים, והחשד העיקרי נפל על מונג-סונג, שעבד במשך 17 שנה ב-TSMC ושימש בתפקידו האחרון בחברה כמנהל חטיבת המחקר והפיתוח של מודולים מתקדמים, עד שהחליט לעזוב בשנת 2008 במה שהוגדר כ"סיבות אישיות".

בית המשפט מאשר את חשדותיה של TSMC

TSMC הגיעה למסקנה שמונג-סונג הפר את הסכם השמירה על סודיות שעליו חתם עם עזיבתו את TSMC, והדליף מידע טכנולוגי קנייני לסמסונג. חשדותיה התחזקו משהתברר שלאחר עזיבתו את TSMC החל מונג-סונג, בניגוד להסכם שעליו חתם, לשמש כמרצה באוניברסיטה הטכנולוגית של סמסונג בדרום קוריאה, ולאחר מכן גם מונה למנהל הטכנולוגי הראשי של חטיבת LSI – Large Scale Integration) בסמסונג. חברת TSMC החליטה לפנות לבית המשפט בטאיוואן. מאחר שהגשת תביעה כנגד סמסונג בגין גניבת פטנטים עשויה להוביל להליכים משפטיים ממושכים ויקרים, היא בחרה לתבוע ישירות את מונג-סונג.

לטענת TSMC, מונג-סונג העביר לסמסונג מידע שאיפשר ליצרנית הדרום קוריאנית לבצע במהירות קפיצה מטכנולוגיה של 20 ננומטר לטכנולוגיה של 14 ננומטר, ולמעשה לעקוף את TSMC, שהציעה באותה עת טכנולוגיה פחות מתקדמת של 16 ננומטר. לבית המשפט הוגשה גם חוות דעת של מומחה חיצוני אשר הישווה בין טכנולוגיות הייצור של TSMC ושל סמסונג, שבה הוא קבע שתהליכי הייצור החדשים של סמסונג לייצור שבבי 14/16 ננומטר, מאוד דומים במאפייניהם לטכנולוגיות הייצור המתקדמות של TSMC. באוגוסט 2015, לאחר שורה של ערעורים, הכריע בית המשפט העליון בטאיוואן לטובת TSMC וחייב את מונג-סונג מכל תפקידיו בסמסונג. TSMC הצהירה כי היא עשויה לנקוט בהליכים משפטיים נוספים, אך לא עשתה זאת עד כה.

כרטיס כניסה לעולם ה-FinFET

כעת, בצעד שנוי במחלוקת, החליטה קבלנית ייצור השבבים הגדולה בסין, SMIC, למנות את מונג-סונג לתפקיד המנכ"ל החברה, כדי לסגור את הפער הטכנולוגי שבינה לבין קבלניות הייצור המובילות, ובראשן כמובן החברות TSMC וסמסונג. מונג-סונג ישמש כמנכ"ל משותף ביחד עם ד"ר הייג'ון זאו (Haijun Zhao) שמונה לתפקיד בחודש יוני השנה. המשימה המרכזית שלו תהיה לקדם את SMIC לטכנולוגיות יציור המבוססות על טרנזיסטורי FinFET. בהודעת המינוי שפרסמה SMIC ב-16 באוקטובר, ציין יו"ר SMIC שלמונג סונג "יש ניסיון עשיר ומוצלח בפיתוח תהליכים מתקדמים לייצור מעגלים משולבים. מינויו יסייע ל-SMIC להאיץ את יכולת הפיתוח הטכנולוגי שלה ולצמצם את הפער הטכנולוגי בינה לבין מתחרותיה בעולם".

מעניין לציין שבהודעה לעיתונות שבה פורטו ניסיונו המקצועי וקורות חייו של מונג-סונג, לא הוזכרו התפקידים שהוא מילא בחברות TSMC וסמסונג. המינוי של מונג-סונג יכול להיחשב כמהלך ציני אך מבריק, אך הוא עלול להיתקל בקשיים משפטיים, שכן סמסונג וב-TSMC יכולות לנקוט בהליכים משפטיים כנגד SMIC ומונג-סונג. לפי שעה, שתי החברות לא מגיבות למינוי, ונראה שהן יעקבו מקרוב אחר ההתקדמות הטכנולוגית של SMIC. למרבה האירוניה, הנפגעת העיקרית הפעם צפויה להיות סמסונג, מאחר שלמונג-סונג יש ידע פנימי נרחב על טכנולוגיית ה-14 ננומטר שלה, שהוא היה שותף בפיתוחה.

ראוי גם לציין שבשנת 2003 תבעה TSMC את SMIC על גניבת סודות מסחריים. התביעה הסתיימה בהסכם פשרה שנחתם בשנת 2005, שבמסגרות שילמה SMIC פיצויים ל-TSMC בגובה של כ-175 מיליון דולר.

תעשיית השבבים הסינית על מסלול ההמראה

המהלך של SMIC מתרחש על רקע התרחבות תעשיית ייצור השבבים בסין. חברת המחקר IC Insigjts העריכה לאחרונה שתעשיית קבלנות הייצור בסין תצמח השנה בכ-16% ותגיע להיקף מכירות של כ-7 מיליארד דולר בשנת 2017. על-פי הדו"ח, קצב הגידול של תעשיית ה-Foundry בסין גבוה פי שניים בהשוואה לקצב הגידול של תעשיית ה-Foundry העולמית. עם זאת, קבלניות הייצור הסיניות עדיין מפגרות מאחור מבחינה טכנולוגית, ו-SMIC מעוניינת להדביק את הפער.

דו"ח אחר של IC Insights, שפורסם בתחילת השנה, העריך ש-SMIC היתה ב-2016 קבלנית הייצור הרביעית בגודלה בעולם והחזיקה בנתח של 6% מכלל המכירות בשוק ה-Foundry העולמי. זאת, לעומת נתח שוק של 59% שבו מחזיקה TSMC. אלא ש-SMIC היתה אחת מהחברות שהציגו ב-2016 את הצמיחה המהירה ביותר והכנסותיה צמחו ב-31% בהשוואה ל-2015, להיקף של כ-2.9 מיליארד דולר.

עם זאת, הפער הטכנולוגי בין SMIC ל-TSMC וסמסונג הוא עדיין רחב מאוד. בשעה ש-TSMC צפויה להתחיל בשנה הבאה בייצור המוני של שבבי 7 ננומטר, הטכנולוגיה המתקדמת ביותר שמציעה כיום SMIC היא של 28 ננומטר. היא זקוקה לקפיצה טכנולוגית, ובחרה באדם שכבר הוכיח שיש לו שיטות מאוד מיוחדות להשגת קפיצה טכנולוגית בזמן קצר.

חברת טליט מוכרת את חטיבת הרכב

חברת טליט (Telit), העוסקת בפיתוח מוצרי תקשורת מכונה-אל-מכונה (M2M) בתחום ה-IoT, מחפשת רוכש לחטיבת הרכב (Automotive) שלה, כך אישרה החברה בהודעה לבורסה המשנית של לונדון (AIM), שבה נסחרת החברה, וזאת בעקבות פרסום ב-Financial Times מוקדם יותר השבוע. בכך מוותרת החברה, שמנייתה צנחה בשנה האחרונה ביותר מ-50%, על אחד השווקים הצומחים ביותר בתעשיית האלקטרוניקה.

בתחילת השבוע דווח ב-Financial Times כי טליט החלה במגעים, בהובלת חברת הייעוץ רוטשילד (Rothschild), עם שורה של קרנות הון פרטיות למכירת חטיבת הרכב של החברה, וזאת כחלק מהמהלך של החברה להפחית עלויות ולמקד את קווי המוצרים של החברה. בהודעה שהעבירה החברה לבורסת ה-AIM בלונדון אישרה החברה את הדיווח וציינה כי "מועצת המנהלים בוחנן באופן אקטיבי מזה זמן מה את עתיד קווי המוצרים אשר אינם תואמים את האסטרטגיה ארוכת הטווח של החברה. אחד מקווי המוצרים שעומדים לבחינה היא חטיבת הרכב. תהליך זה, המובל על ידי חברת רוטשילד, נמצא בשלבים מוקדמים מאוד."

חברת טליט, אשר נוסדה בשנת 2000, עוסקת בתחום התקשורת של מכונה-אל-מכונה (M2M) וכן מספקת פתרונות קישוריות להתקני IoT (האינטרנט של הדברים) למגוון תחומים כגון ערים ובניינים חכמים, תחבורה, קמעונאות, תעשייה וחקלאות. בתחום הרכב מספקת הרכב מוצרי IoT לניהול ציי רכב, מעקב אחר רכבים וניטור נתונים לצורך הערכות ביטוח. אחד הלקוחות העיקריים של החברה בתחום הרכב היא יצרנית הרכבים החשמליים Tesla של אלון מאסק.

הצרות של טליט לא נגמרות

בששת החודשים האחרונים איבדה מנייתה של טליט כ-55% מערכה, וזאת על רקע דו"חות הרווח המאכזבים שפרסמה החברה לרבעון השני ועל רקע הפרשה המביכה שבה הודח המנכ"ל הקודם, עוזי כץ, בחודש אוגוסט לאחר שהתברר בעקבות תחקיר בתקשורת כי הסתיר מהחברה את זהותו האמיתית ואת העובדה כי הוגש נגדו ונגד אשתו כתב אישום בארצות הברית לפני כ-25 שנה בגין חשד להונאת נדל"ן.

נראה כי הדו"ח המאכזב לרבעון השני לא העיד על נסיגה חד-פעמית, אלא על מגמה מתמשכת של ירידה בביצועים העסקיים של החברה ב-2017. בסוף חודש ספטמבר פרסמה החברה אזהרת רווח שבה הורידה החברה את תחזית ההכנסות של החברה לשנת 2017 ב-30 מיליון דולר לטווח של 390-400 מיליון דולר. כמו כן, החברה הורידה את תחזית ה- EBITDA(הכנסות לפני מס והפחתות) לשנת 2017 לטווח של 44-48 מיליון דולר, המשקפת ירידה שנתית של כ-19% בהשוואה ל-54 מיליון דולר ב-2016.

יוסי פייט, שמונה לתפקיד המנכ"ל הזמני לאחר הדחתו של עוזי כץ, נימק את הורדת התחזית בעלויות הארגון מחדש שמבצעת החברה, וציין כי החברה "מתמקדים ביישום של מדיניות רעננה, ממושמעת זהירה ושקופה יותר". על רקע אזהרת הרווח והירידה התלולה בערך המנייה של החברה בחודשים האחרונים, עלו בשוק בשבועות האחרונים ספקולציות כי קרנות הון ינצלו את ירידת השווי של טליט וינסו להשתלט על החברה. החשודה הבולטת היא קרן ההון מהונג קונג Run Liang Tai Management, שהגדילה באחרונה את החזקותיה בחברה לכ-14% ממניות החברה והיא כעת בעלת המניות הגדולה ביותר בחברה.

מניית טליט בשנה האחרונה

ולחדשות הטובות

בתוך כך, טליט הודיעה השבוע קיבלה בארצות הברית אישור להפעלת מוצריה בתחום העברת קול על-גבי רשת (VoLTE) עבור רשת התקשורת של AT&T, מה שיאפשר לטליט לשלב מוצרי IoT הכוללים פתרונות VoLTE ברשת של AT&T. בדו"ח הרווח לרבעון השני ציינה החברה כי אחד הגורמים לירידה בהכנסות הינו עיכוב באישור לייצור שבבי LTE שהוזמנו על ידי ספק גדול לשוק האמריקני, וייתכן כי זהו האישור שצוין בדו"ח. "העברת קול על גבי רשת היא צורך חיוני עבור מוצרי IoT, בעיקר בשוק האמריקני, שבו המפעילות צריכות לבטל את טכנולוגיית הקול. הלקוחות הקיימים שלנו, שעושים שימוש במודולים שמתאימים לרשתות 2G, 3G ורשתות ללא VoLTE, יוכלו להשתמש במוצרים הכוללים טכנולוגיות קול בעלי תוחלת מוצר ארוכה מאוד," אמר המנכ"ל פייט בהודעה.

אורביט תספק מערכות ניטור קרקעיות לסטרט-אפ בולגרי המפתח לוויינים זעירים

חברת אורביט (Orbit) מנתניה, המפתחת ציוד לתקשורת לוויינית, קיבלה מחברת הסטארט-אפ הבולגרית EnduroSat, המפתחת לוויינים מיניאטוריים הקרויים CubeSat, הזמנה ראשונית למערכת Gaia 100 של אורביט, אשר תשמש כתשתית לתחנות הניטור הלווייני הקרקעיות של EnduroSat.

Gaia 100 של אורביט היא סדרה של מערכות קרקעיות מתקדמות וקטנות לניטור לוויינים במסלולים נמוכים ובינוניים, וכן איסוף נתונים בזמן אמת. המערכת, הכוללת אנטנה באורך 4.5 מטר, תוכננה כך שתהיה עמידה לתנאי סביבה קיצוניים. אספקת המערכת צפויה במחצית הראשונה של 2018.

אספקה של לווייני קובייה תוך פחות משבוע

CubeSat הינם לוויינים זעירים המשמשים לרוב למשימות מחקר ותצפיות על כדור הארץ. המבנה הבסיסי של הלוויינים הזעירים הינו קובייה בעלת צלע של 10 ס"מ ובעלת נפח של ליטר, ומכאן שמם "לוויני קוביה". יחידה אחת של לוויין קובייה כוללת כמעט את כל המרכיבים של מערכת לוויין גדולה, ובכלל זה מחשב משימה, מערכות תקשורת וחשמל ומעטפת הגנה תרמית. לווייני הקובייה משוגרים לחלל באמצעות משגרים של לוויינים גדולים, הכוללים תיבת אחסון המכילים את הלוויינים הזעירים. כאשר המשגר מגיע ליעדו, תיבת האחסון נפתחת והלוויינים נדחפים החוצה באמצעות קפיץ.

לוויין קובייה (מקור: Endurosat)

השימוש בלווייני קובייה מאפשרים להוזיל את העלויות של משימות חלל. טכנולוגיית הלוויינים הזעירים למעשה פתחה את תחום החלל גם לגופים אזרחיים כגון חברות מסחריות, חברות טכנולוגיה, אוניברסיטאות ומעבדות מחקר, שיכולות להשתמש בלוויינים הזעירים לצורך מחקר, פיתוח עסקי, תצפיות ותקשורת. שוק ה-CubeSat צומח במהירות וקמות חברות רבות בתחום. על פי חברת המחקר Spaceworks, בשנת 2017 צפוי לחול זינוק משמעותי של 80% במספר שיגורי לווייני הקובייה לחלל.

חברת EnduroSat מסופיה שבבולגריה, אשר נוסדה בשנת 2015, מתמחה בעיצוב ובנייה של לווייני קובייה למשימות חלל נמוכות מסלול (Low Earth Orbit) ומשימות מחקר בחלל העמוק. המטרה של EnduroSat היא לפשט עבור הלקוחות את השימוש בלווייני קובייה ולהנגיש את תחום החלל לגופים מסחריים ולחוקרים. הפלטפורמה שלה מאפשרת ללקוח לרכוש באופן מקוון לוויין קובייה המותאם לצרכיו תוך דקות ספורות ולקבל את המוצר תוך פחות משבוע ימים. על פי החברה, הלוויינים שלה מציעים קיבולת הגדולה ב-50% בהשוואה למתחרות. EnduroSat מפתחת ומייצרת את הלוויינים שלה באופן עצמאי (In-House), מה שלטענת החברה מאפשר לה לייעל את תהליך הייצור והאספקה.

מייסד ומנכ"ל EnduroSat, רייקו רייצ'ב, אמר, "מערכת Gaia 100 של אורביט לתחנות ניטור לווייני קרקעיות, תאפשר ל-EnduroSat יכולות חדשות ותיקח אותנו צעד אחד קדימה לעבר מימוש החזון שלנו."

"אנו נרגשים לעבוד עם חברה חדשנית ודינמית כמו EnduroSat", אמר איתן לבנה, מנכ"ל אורביט. "אנו מאמינים גדולים בלוויינים קטנים ומקווים להיות שותפים להצלחה שלהם במשך שנים רבות, הצלחה שאחראים לה בין היתר אנשי חזון כמו רייקו."

 

 

נחשפה פירצה חמורה בפרוטוקול האבטחה של Wi-Fi

Key Reinstallation Attack

חוקר אבטחה בלגי גילה פרצת אבטחה בפרוטוקול WPA2, שהוא פרוטוקול האבטחה הנפוץ ביותר לרשתות Wi-Fi. משמעות הדבר היא שכ-90% ממשתמשי ה-Wi-Fi בעולם חשופים למתקפות האקרים. הפירצה מאפשרת לתוקפים לפרוץ לרשתות Wi-Fi ולגנוב סיסמאות או מידע אחר של כל מי שמחובר לרשת האלחוטית המותקפת. הפרצה חושפת לא רק משתמשים אישיים, אלא גם ארגונים וחברות העושים שימוש ברשת ה-Wi-Fi וכן מכשירי IoT המקושרים לרשת באמצעות תקשורת אלחוטית מבוססת Wi-Fi.

הפירצה המפתיעה נחשפה על-ידי החוקר הבלגי מתי ואן-הוף (Mathy Vanhoef) מקבוצת המחקר imec-DistriNet ופורסמה באתר www.krackattacks.com. ואן-הוף מדווח שפרוטוקול WPA2 המאבטח את כל רשתות ה-Wi-Fi המודרניות, מכיל פירצה המאפשרת לכל האקר בקרבת מקום לפרוץ למכשיר המשתמש באמצעות שיטת הפריצה Key Reinstallation Attacks (או בקיצור KRACKs) שהוא פיתח. מלבד היכולת לגנוב את כל המידע המצוי במכשיר אשר מועבר לרשת במהלך ההתחברות, השיטה גם מאפשרת להשתיל תוכנות זדוניות במכשירים, דוגמת כופרה (ransomeware) ונוזקות אחרות.

לגרום למשתמש להתקין מחדש את מפתח ההצפנה

ואן-הוף מציג כיצד מתבצעת המתקפה. התקיפה הראשונית מתבצעת במהלך תהליך ההתחברות של המשתמש לרשת האלחוטית. על פי פרוטוקול WPA2, האימות ההדדי בין המשתמש והרשת מתבצע בתהליך הקרוי 4-Way-Handshake, שבו מחליפים הרשת והמשתמש את מפתח ההצפנה, הקרוי PMK (או PairWise Master Key), שבאמצעותו תוצפן כל תעבורת המידע ביניהם. באמצעות שיבוש של תהליך 4-Way-Handshake, ואן-הוף מדגים כיצד ניתן לחייב את המכשיר של המשתמש להתקין מחדש מספר פעמים את קוד ההצפנה ובכך לאפשר לתוקף לפענח את הקוד. לאחר שהקוד נחשף, כל תעבורת המידע בין המכשיר לבין הרשת תהיה חשופה בפני התוקף.

תיאור מתקפת Key Reinstallation:

החולשה של לינוקס ואנדרואיד

יתרה מכך, ואן-הוף מראה כיצד גם שכבת ההגנה HTTPS שבה עושים שימוש אתרי אינטרנט, ניתנת למעקף בצורה פשוטה ובכך גם המידע שמגיע מהאתר למכשיר הופך להיות גלוי לתוקף. הכשל האבטחתי שנחשף טמון בתקן WPA2 עצמו, ואינו תלוי בספק הרשת, בסוג המכשיר או המחשב או במערכת ההפעלה (אנדרואיד, חלונות, לינוקס או iOS). עם זאת, ואן-הוף מעריך שהפירצה חמורה במיוחד במכשירי אנדרואיד ובמערכת ההפעלה לינוקס, וזאת מאחר שניתן לגרום למערכות הללו להתקין מחדש קוד הצפנה הכולל אפסים בלבד, ובכך פעולתו של התוקף קלה יותר.

הפרצה שנתגלתה אינה תלויה במורכבות סיסמת החיבור לרשת ה-Wi-Fi, מאחר שהיא למעשה מכוונת כנגד קוד ההצפנה הפנימי שמחליפים ביניהם הרשת והמשתמש. פחרוש הדבר שמאות מיליוני נתבים המצויים בשימוש על-ידי אנשים פרטיים וארגונים, עשויים להיות חשופים למתקפות האקרים. למעשה, הדרך היחידה לסתום את פרצת האבטחה הזו היא למנוע מתקן WPA2 לבצע התקנה חוזרת של קוד ההצפנה. כעת, ייאלצו המשתמשים להמתין לעדכוני האבטחה שיחסמו את הפרצה הזו. עד אז, כל התחברות שלהם לרשת ה-Wi-Fi תהיה חשופה למתקפה החדשה.

לעדכן תוכנה, ובדחיפות

מנהל הטכנולוגיות של חברת האבטחה ESET בישראל, אמיר כרמי, הסביר כי "הבעייה בהתמודדות עם פירצה בפרוטוקול נפוץ כל-כך היא בעיקר העדכונים. "מדובר בפירצה שמהר מאוד תשולב בכלי פריצה נפוצים וזמינים לכול. מצד שני, מרבית המשתמשים לא טורחים לעדכן את הראוטרים שלהם ובמיוחד לא מכשירי IoT כמו טלוויזיות חכמות ומצלמות אינטרנט. המשמעות היא שבתוך זמן קצר נתחיל לראות התקפות על כל ראוטר, סמארטפון או כל מכשיר חכם אחר, כאשר המכשירים ברובם לא יהיו מעודכנים ומחוסנים".

אינטל מקימה בישראל מרכז מו"פ לתחום הבינה המלאכותית

אינטל (Intel) הודיעה היום על הקמת מרכז מחקר ופיתוח חדש בישראל בתחום הבינה המלאכותית (AI). המרכז,שיעסוק בפיתוח פתרונות סיליקון ליישומי בינה מלאכותית של אינטל, מעסיק כיום עשרות עובדים וצפוי לגייס בתקופה הקרובה עוד עשרות עובדים נוספים, בהם אנשי מחקר בתחום הלמידה העמוקה, אנשי תוכנה ומומחי ארכיטקטורת שבבים. המרכז יפעל בקמפוסים של אינטל בחיפה וברעננה וינוהל על ידי אורן גרשון, שכבר הוביל באינטל קבוצות פיתוח בתחומים של ראייה ממוחשבת ובינה מלאכותית.

המרכז החדש בישראל יהווה חלק מחטיבת הבינה המלאכותית הגלובלית החדשה שאינטל הקימה לפני מספר חודשים אשר מרכז את כל פעילויות הבינה המלאכותית של אינטל בעולם. החטיבה העולמית מנוהלת על ידי נאווין ראו, מייסד משותף ומנכ"ל חברת Nervana Systems מקליפורניה, שפיתחה חומרה ותוכנות לימוד מכונה המבוססות על רשתות נוירוניות ונרכשה על ידי אינטל באמצע שנת 2016 תמורת 400 מיליון דולר. המרכז הישראלי ידווח ישירות לראו.

אינטל סימנה את תחום הבינה המלאכותית כיעד אסטרטגי עבור החברה. לפני כחודש הכריזה החברה על השקעה של כמיליארד דולר בחברות סטרט-אפ שעוסקות בבינה מלאכותיות. כמו כן אינטל הציגה באחרונה מעבד ניסויי חדש בשם .Loihi השבב כולל מעגלים דיגיטליים שלמעשה מחקים את רשתות הנוירונים של המוח האנושי

"אינטל ישראל מעורבת בכל פעילות משמעותית לאינטל"

מנכ"ל אינטל ישראל, יניב גרטי, ציין כי אינטל ישראל מהווה כיום מרכז מוביל לפיתוחים של החברה העולמית, וכי אינטל ממקדת בישראל את פעילויות המחקר והפיתוח המרכזיות בתחומי הצמיחה. "בין אם מדובר ברכבים אוטונומיים, מעבדי העתיד, אינטרנט, מציאות וירטואלית, סייבר או רכבים אוטונומיים –  אינטל ישראל מעורבת בכל פעילות משמעותית לאינטל."

גרטי ציין עוד, שאינטל מאמינה שתחום הבינה המלאכותית יחולל מהפיכה בתחומים רבים. "בינה מלאכותית היא התחום החם ביותר בטכנולוגיה כיום. אם עד לפני זמן לא רב דיברו על IOT וביג-דאטה, היום ברור שלא מספיק שיהיו מכשירים מחוברים לרשת, ולא מספיק שיהיו מחשבים שמפיקים תובנות מנתונים – צריך מחשבים חכמים שידעו גם ללמד את עצמם איך לקבל החלטות נכונות ולהפיק תובנות ישימות."

"השימושים של בינה מלאכותית הם רבים ומגוונים: רכב אוטונומי לא יעלה על הכביש ללא הישענות משמעותית על בינה מלאכותית; רחפנים שמבצעים משימות פיקוח וניטור ורובוטים שעובדים בסביבה אנושית. בוטים במערכות שונות שמסתמכים על עיבוד שפה טבעית (NLP), ערים חכמות, מערכות רפואיות, ניהול תשתיות, ועוד. המחשוב של השנים הבאות מבוסס ברובו על מערכות שיש בהן מרכיבי בינה מלאכותית – והפיתוח מהותי למחשוב זה נעשה כעת גם בישראל", הוסיף גרטי.

אורן גרשון, שינהל את מרכז הפיתוח החדש, ניהל באינטל קבוצות פיתוח ותכנון אסטרטגי בתחומים של ראיה ממוחשבת ובינה מלאכותית. לפני כן שימש בתפקיד מנהל פיתוח עסקי ותכנון אסטרטגי בסמסונג ישראל.

 

קואלקום ממשיכה להסתבך עם הרגולטורים בגלל מדיניות הפטנטים שלה, הפעם בטאיוואן

Qualcomm HQ

קואלקום (Qualcomm) ממשיכה להסתבך עם הרגולטורים ברחבי העולם. השבוע הודיעה ועדת הסחר ההוגן של טאיוואן (TFTC) שהיא תטיל על קואלקום קנס בגובה של 774 מיליון דולרבגין פגיעה בתחרותיות בשוק שבבי התקשורת במדינה. הקנס הזה מצטרף לשורה של קנסות עתק שספגה החברה בשנים האחרונות, ולמאבקים משפטיים המתנהלים סביב עסקי רישוי הפטנטים של קואלקום בתחום שבבי התקשורת הסלולריים.

ASUS Tango-enabled smartphoneסוכנויות הידיעות רויטרס ובלומברג דיווחו שבאמצע השבוע פירסמה ועדת הסחר ההוגן של טייוואן הודעה שנכתבה בשפה הסינית, ובה נמסר שבבדיקה שהוועדה קיימה התברר כי המודל העסקי שמיישמת קואלקום פוגע בתחרותיות ומהווה הפרה של חוקי הסחר ההוגן במדינה. הוועדה גם טענה שקואלקום מנצלת לרעה את מעמדה הכמעט מונופוליסטי בשוק שבבי הקישוריות לטלפונים סלולריים ולא מאפשר לשחקנים בשוק להשתמש בטכנולוגיות שלה. הקנס שיוטל על קואלקום הוא הקנס הגבוה ביותר שהשיתה אי-פעם ועדת הסחר ההוגן בטאיוואן.

קואלקום מצדה, קבלה על ההחלטה והודיעה כי תגיש ערעור לבית המשפט לאחר האשרור הסופי של ההחלטה בשבועות הקרובים. "הקנס אינו מידתי ביחס להיקף ההכנסות והפעילות העסקית של קואלקום בטאיוואן. קואלקום מתכוונת לערער על גובה הקנס ועל שיטת חישובו", היא מסרה בתגובה רשמית.

מדיניות קניין רוחנית מעוררת מחלוקת

הקנס שספגה קואלקום בטאיוואן מצטרף לשורה של סנקציות וקנסות כבדים שהוטלו עליה בשנים האחרונות על-ידי גופי רגולציה בעולם. בפברואר 2015 היא שילמה קנס של 975 מיליון דולר במסגרת הסכם פשרה עם הרגולטור בסין בגין גביית תמלוגים מופרזים, שבמסגרתו גם נדרשה להפחית את גובה התמלוגים שהיא גובה בשוק הסיני. בדצמבר 2016 היא נקנסה ב-854 מיליון דולר על-ידי הרגולטור בדרום קוריאה בגין הפרה של חוקי התחרותיות. בינואר השנה תבעה אותה ועדת הסחר ההוגן בארצות הברית בגיו מדיניות מתן רשיונות השימוש הטכנולוגיים שלה.

חברת קואלקום נחשבת לאחת מיצרניות השבבים המובילות בתעשיית המובייל ומספקת שבבי תקשורת ומודמים כמעט לכל היצרנים, כולל לחברת אפל. במסגרת המודל העסקי שלה, קואלקום מוכרת גם שבבים וגם רישיונות שימוש בטכנולוגיות שלה, וגובה תמלוגים ממכירת כל מכשיר שבו מצוי שבב שלה. בכל ההסתבכויות שלה עם הרגולטורים חזרה הטענה שקואלקום מנצלת את מעמדה הכמעט מונופוליסטי בשוק כדי לגבות סכומים מופקעים על השימוש בפטנטים ודוחקת מתחרים מהשוק באמצעות תמריצים והסכמים כובלים עם הלקוחות.

המונופול מחייב: מהו Standard Essential Patent

כדי להבין את הטענות, יש להכיר המושג "פטנטים חיוניים": Standard Essential Patents – SEP בתחום התקשורת הסלולרית. מדובר בפטנטים המהווים סטנדרט טכנולוגי שספקיות הציוד חייבות להשתמש בהם כדי לייצר את מכשיריהן. על-פי ההסכמים הבינלאומיים (תקנות FRAND), חברה המחזיקה ב-SEP חייבת להתיר את השימוש בפטנטים הללו בתעריפים הוגנים, הגיוניים ובלתי מפלים. ועדת הסחר ההוגן של טאיוואן, למשל, האשימה את קואלקום שהיא מנצלת את הפטנטים החיוניים שברשותה גם כדי לגבות תעריפים מופרזים וגם כדי לחייב חברות המשתמשות בהם לרכוש גם פטנטים אחרים של קואלקום, שאינם נחשבים פטנטים חיוניים. כך למעשה, יצרניות ציוד ומכשירי סלולר נאלצות בעל כורחן לעשות שימוש בכל סל הפטנטים של קואלקום.

המדיניות הזו של קואלקום הובילה להתנגשות עם חברת אפל. בתחילת השנה הגישה אפל תביעה בהיקף של מיליארד דולר בבית המשפט בקליפורניה כנגד קואלקום בטענה שקואלקום גובה תעריפים מופקעים וסחטניים בגין השימוש בפטנטים שלה. "קואלקום גובה תשלומים הגבוהים פי חמישה בהשוואה ליתר ספקיות הפטנטים לסלולאר שאנו עובדים איתן", נכתב בהודעה שפרסמה אז אפל. בתביעה של ועדת הסחר ההוגן של ארצות הברית מינואר השנה, האשימה הוועדה את קואלקום בכך שבין השנים 2011-2016, היא מנעה מחברת אפל להשתמש במעבדי תקשורת של חברות המתחרות בקואלקום.

האם קואלקום תלמד את הלקח?

ככל הנראה המוניטין הבעייתי של קואלקום בנוגע למדיניות הפטנטים שלה הוא זה שעומד מאחורי העיכוב באירופה לאישור עסקת המיזוג שלה עם NXP. ב-9 ביוני הודיעה הוועדה אחראית על שמירת התחרותיות ומניעת ריכוזיות באיחוד האירופי שהיא פותחת בבדיקה של עסקת המיזוג בין קואלקום ל-NXP, עקב החשש "שהמיזוג בין שתי חברות הענק עשוי להוביל להעלאת מחירים, לצימצום חופש הבחירה של הלקוחות ולפגוע בחדשנות בתעשיית הסמיקונדוקטור". אחד מהחששות המרכזיים שהעלתה הוועדה האירופית הוא שקואלקום תכליל את הקניין הרוחני של NXP, בעיקר בתחום שבבי התקשורת קצרת הטווח, בפורטפוליו הפטנטים שלה, ותתנה את השימוש בפטנטים של NXP בשימוש בפטנטים של קואלקום, מהלך שעשוי להוביל לעליית מחירים בתעשייה.

מדובר בסכומים גדולים מאוד. בשנת 2016 הסתכמו מכירות השבבים של קואלקום בכ-15.4 מיליארד דולר, וההכנסות ממכירת רשוינות שימוש בקניין רוחני הסתכמו בכ-7.7 מיליארד דולר. כלומר, פגיעה בעסקי הקניין הרוחני של החברה תשפיע משמעותית על התוצאות שלה. מלבד הנזק הכספי והתדמיתי המצטבר שנגרם לקואלקום בעקבות הסנקציות הללו, נראה כי מדיניות הפטנטים של החברה מתחילה לפגוע גם בפעילות העסקית שלה. ברבעון השלישי של 2017 היא דיווחה על ירידה שנתית של 12% בהכנסות, בין היתר בשל הסכסוך המשפטי עם אפל. מנייתה ירדה מתחילת 2017 בכ-20%. קואלקום חוזרת וטוענת בתוקף שאין כל פסול במדיניות הפטנטים שלה, אך נראה כי לאור הלחץ הגובר מצד הרגולטורים ומלחמות התמלוגים עם הלקוחות בתעשייה, היא תיאלץ לבחון מחדש את מדיניותה. ולו רק כדי להימנע מקנסות ולהבטיח את השלמתה של עיסקת NXP.

קואלקום מנסה לרכך את ההתנגדות האירופית לעסקת NXP

חברת קואלקום (Qualcomm) מנסה להתגבר על התנגדות אפשרית של האיחוד האירופי המעכבת את השלמת מיזוג הענקים עם NXP. סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה שקואלקום האמריקאית, שחתמה באוקטובר 2016 על עסקה לרכישת NXP תמורת 38 מיליארד דולר, הגישה בתחילת החודש לוועדת השמירה על תחרותיות במסגרת נציבות האיחוד האירופי (EC) מסמך ובו שורה של ויתורים הקשורים למבנה הצפוי של המיזוג, במטרה לקבל את האישור לעיסקה.

מנכ"ל NXP ריק קלמר: "המתחרים מנסים לפגוע בעיסקה"

הוועדה אחראית על שמירה על תחרותיות ומניעת ריכוזיות באיחוד האירופי. באתר שלה היא לא דיווחה על מהות הוויתורים שקואלקום הציעה. יחד עם זאת, ב-9 ביוני הודיעה הוועדה שהיא פותחת בבדיקה של עסקת המיזוג בין קואלקום ל-NXP, עקב החשש "שהמיזוג בין שתי חברות הענק עשוי להוביל להעלאת מחירים, לצימצום חופש הבחירה של הלקוחות ולפגוע בחדשנות בתעשיית הסמיקונדוקטור".

עיסקת שיא בגל המיזוגים

עיסקת המיזוג בין קואלקום ו-NXP היא אחת מעסקאות המיזוג הגדולות ביותר בתעשיית השבבים בשנים האחרונות, וסימנה את שיאו של גל המיזוגים שהתרחש בתעשייה בשנתיים האחרונות. המיזוג ייצר חברת ענק גלובלית שעשויה לחלוש באופן ריכוזי בתחוצים מרכזיים של קניין רוחני (IP) בתכנון מובייל, רכיבים ופתרונות בתחום האלקטרוניקה הממונעת וה-IoT. ההחלטה לפתוח בחקירה התקבלה לאחר בדיקה מקדמית שהעלתה חששות שהמיזוג יפגע בתחרות בשוק ה-NFC, וייצר מונופול אנטי-תחרותי בתחום המתפתח של המכונית המקושרת (V2X).

נראה שהעיסקה מתעכבת בעיקר בגלל האירופים. הוועדה האירופית כבר דחתה פעמיים את החלטתה באשר לאישור העסקה, בהמתנה למסמכים דרושים מקואלקום, וצפויה בקרוב להודיע על מועד חדש שבו היא תקבל החלטה. במסגרת תהליך הבדיקה היא תבקש תגובות והתייחסויות מלקוחות ומחברות המתחרות בקואלקום ו-NXP, כדי להבטיח שהעסקה לא תוביל למצב שבו החברה הממוזגת תנצל את כוחה כדי לדחוק מתחרות באמצעות הצעת תמריצים והתניות ללקוחות.

מי מפחד מהמיזוג

בריאיון שהעניק בחודש יוני ל-Techtime, אמר מנכ"ל NXP ריק קלמר כי מי שמנסות להכשיל את העסקה באירופה הן חברות מתחרות. "הם חוששים מהתמזגות שתי חברות שכל אחת מהן היא מובילה בתחום אחר. אבל אין לכך סיבה אמיתית מכיוון שאין חפיפה בין תחומי הפעילות של קואלקום ושל NXP, ולכן אין מניע ממשי למניעת המיזוג," אמר קלמר ל-Techtime. אחד מהחששות המרכזיים שהעלתה הוועדה האירופית הוא שקואלקום תכליל את הקניין הרוחני של NXP, בעיקר בתחום ה-NFC, בפורטפוליו הפטנטים שלה ותכפיף את עסקי מתן רישיונות השימוש בטכנולוגיות של NXP למדיניות מתן הרישיונות שלה. על-ידי כך היא עשויה להעלות את גובה התמלוגים בגין שימוש בטכנולוגיה של NXP, מהלך שעשוי להוביל לעליית מחיר בתעשייה הרכב. ייתכן כי ההתאמות שמציעה כעת קואלקום קשורות לסוגיה זו.

האם קואלקום תיאלץ לשלם יותר?

מניית NXP בנסד"ק בשנה האחרונה
מניית NXP בנסד"ק בשנה האחרונה

העיכוב בהשלמת העסקה מייצר בעיות חדשות עבור קואלקום, העשויות גם הן לסכן אותה. בשעה שהעסקה ממתינה לאישור הרגולטורי, גובר הלחץ מצד בעלי המניות של NXP לפתוח מחדש את העסקה בטענה שהצעת המחיר הראשונית של קואלקום כבר אינה משתלמת. יש להם נימוק מצויין: כשנחתמה העסקה בחודש אוקטובר 2016, הציעה קואלקום הציעה לרכוש (Tender Offer) את מניות NXP במחיר של 110 דולר למנייה, בסכום כולל של 38 מיליארד דולר. באותה עת, מחיר זה כלל פרמייה של 34% בהשוואה למחיר המנייה של NXP טרם ההודעה על העסקה. אלא שמאז טיפסה מניית NXP בבורסה וכיום היא נסחרת במחיר של 114.5 דולר למניה, כ-4.5 דולר מעל ההצעה של קואלקום. פירוש הדבר שבעלי המניות של NXP איבדו את הפרימיום.

כדי להשלים את העסקה, קואלקום תידרש לרכוש 70%-80% ממניות NXP, וייתכן שהיא תתקשה בכך במחיר ההצעה הראשוני. בחודשים האחרונים גובר הלחץ מצד בעלי המניות של NXP לפתוח מחדש את המשא ומתן על עסקת המיזוג. כך למשל הודיעה באוגוסט קרן הגידור Elliot Management, המחזיקה ב-6% ממניות NXP, שהמחיר שהציעה קואלקום הוא נמוך מדי וכי היא קוראת ל-NXP לפתוח מחדש את המשא ומתן או לחפש רוכש אחר.

בניגוד לנסיקה של NXP, המניה של קואלקום נתונה בחודשים האחרונים ללחץ שלילי. מאז תחילת 2017 ירדה מניית החברה בכמעט 20%, על רקע דו"חות רווח מאכזבים והסכסוך המשפטי עם אפל על גובה התמלוגים שהחברה גובה. חברת קואלקום היא אחת מיצרניות השבבים המובילות בעולם בתחום המובייל, מעוניינת באמצעות רכישת NXP לגוון את סל המוצרים שלה ולחדור לתחומים צומחים חדשים כגון תחום הרכב וה-IoT.

ננו-דיימנשן פותחת מתקן עצמאי לייצור ננו-דיו

PCB PRINTER מדפסת מעגלים מודפסים

חברת ננו דיימנשן (Nano-Dimension) מנס ציונה הודיעה על פתיחת מתקן עצמאי של החברה לייצור מסחרי של מוצרי הננו-דיו המשמשים להדפסת דיו מוליך ודיו מבודד של המעגלים מודפסים במדפסת התלת-מימד של החברה. המתקן, שמשתרע על שטח של כ-800 מ"ר, ממוקם בנס ציונה, באותו בניין שבו נמצאים המשרדים ומעבדות הפיתוח של החברה.

מדפסת התלת מימד של ננו-דיימנשן משמשת לייצור מיידי של מעגלים מודפסים רב-שכבתיים ואנטנות. הטכנולוגיה שלה מבוססת על מדפסת הזרקת דיו, על חומרים פולימריים המתקשים ומייצרים את שכבות המצע של המעגל המודפס, ועל דיו מוליך שהיא פיתחה, הכולל חלקיקים ננומטריים של כסף ונחושת.

בחודש שעבר השיקה החברה דגם חדש ומסחרי של מדפסת התלת-מימד שלה לייצור מעגלים מודפסים (PCB), בשם DragonFly 2020 Pro. דגם ה-DragonFly 2020 Pro, אשר מחליף את הדגם השולחני שנבחן במהלך תכנית הבטא של החברה, הינו גדול יותר ומציע רזולוציית הדפסה ודיוק משופרים. באמצעות מדפסת התלת מימד DragonFly 2020 Pro ומוצרי הדיו של ננו דיימנשן, ניתן להדפיס במהירות וביעילות מוליכים מתפקדים וכן מבנים מורכבים על גבי מצעים הרגישים יחסית לחום.

הקמת מתקן הייצור נועד לתמוך בתהליך המסחור של מדפסת התלת-מימד של ננו-דיימנשן ולעמוד בביקושי הלקוחות של מדפסת התלת מימד בשנים הבאות. מכירת הדיו הינו מרכיב משמעותי ומתמשך במודל העסקי של החברה, והקמת מתקן ייצור עצמאי עשויה לשפר את הרווחיות של מכירת המדפסות. בחברה מציינים כי מתקן הייצור כולל פתרונות טכנולוגיים מתקדמים ועומד בסטנדרטיים גבוהים של בקרת איכות וכן כולל תהליכי ייצור מסחריים ייחודיים.

מנכ"ל ננו-דיימנשן עמית דרור ציין כי במהלך החודשים האחרונים החברה התקדמה משמעותית בתכנון והנדסת תהליכי ייצור חדשניים מתמשכים שיאפשרו את הגדלת הייצור של הננו דיו מוליך ודיו מבודד. "במתקן ייצור הדיו שלנו נעשה שימוש בתהליך מורכב שיאפשר לנו לייצר ביעילות כמויות מסחריות תוך שמירה על היכולת שלנו לספק ללקוחות חומרים מתקדמים, המיוצרים במתקן ייצור יעיל ומתקדם מבחינה טכנולוגית, תוך שמירה על הסודות המסחריים של תהליכי הייצור הייחודיים

מוצרי הדיו של ננו דיימנשן, שפותחו במעבדות המחקר ופיתוח של החברה, הינם בעלי תכונות סנטור ואיחוי, וכן יציבות המאפשרת דיוק ושליטה בגודל החלקיקים. שילוב ייחודי זה של חומר מבודד לטובת חוזק מכני, עמידות בטמפרטורה גבוהה ובידוד חשמלי, וחומר מוליך בעל נקודת התכה נמוכה מאוד עבור מעגלים אלקטרוניים, עשוי לפתור את האתגרים העיקריים שמנעו עד היום שימוש נרחב בהדפסת תלת מימד של אלקטרוניקה.

כחלק מתהליך המסחור, ננו דיימנשן הודיעה באחרונה על חתימה של הסכמי הפצה עם מפיצות בשווקי מפתח כגון ארצות הברית, אוסטרליה, קנדה, ומדינות באירופה. כמו כן, החברה הודיעה על לקוח ראשון למדפסת המסחרית שלה, חברת Jabil, אחת מספקיות שירותי הייצור האלקטרוני הגדולות בעולם.

חיל האוויר יתקין את מערכת בקרת המסלול של XSight

xsight sensor israel air force

חיל האוויר הישראלי יתקין בבסיסיו מערכות אוטומטיות לבקרת מסלול מתוצרת חברת Xsight מראש העין. חברת XSight הודיעה כי מינהל הרכש והייצור במשרד הביטחון בחר במערכת RunWize שלה, אשר כוללת את מערכת FODetect לאיתור חפצים על-גבי מסלולי ההמראה והנחיתה. מערכת RunWize, המבוססת על מערך משולב של חיישנים אופטיים ומכ"ם הממוקמים בנקודות אסטרטגיות לאורך המסלול. היא מיועדת לשפר את הבטיחות של מסלולי ההמראה והנחיתה ולמנוע נזקים למטוסים כתוצאה מחפצים זרים וציפורים על-גבי המסלול. חיל האוויר הוא הגוף הצבאי הראשון שמצטייד במערכת מסוג כזה לאבטחת מסלולים.

מנכ"ל XSight אלון ניצן

היקף העסקה לא נמסר, אך ב-XSight ציינו כי מדובר ב"עסקת רכש משמעותית של חיל האוויר" וכי הבחירה במערכת של XSight התקבלה לאחר בחינה של מספר חלופות טכנולוגיות. המערכת צפויה להיות תפעולית בתוך מספר חודשים. עד היום הותקנה המערכת בשדות תעופה אזרחיים, בהם שדות התעופה הבינלאומיים של סיאטל, בוסטון והונג קונג, שדה התעופה שארל דה גול בפאריס ובשדה התעופה בן גוריון בישראל. העיסקה עם חיל האוויר מכניסה את החברה אל השוק הביטחוני.

איתור חפצים זרים בגודל של בורג

מערכת RunWize מספקת פיתרון מלא לניהול סיכונים באזור המסלולים באמצעות שילוב של מכ"ם גלים מילימטריים ועיבוד תמונות המגיעים מחיישנים אופטיים המוצבים סמוך לפנסי התאורה לאורך המסלולים. מערכת FODetect מספקת בקרה אוטומטית ורציפה של מצב המסלולים ומסוגלת לאתר חפצים בגודל של בורג בודד שעשויים לפגוע בבטיחות ההמראה או הנחיתה, וזאת באמצעות שילוב של מכ"ם עם מקור תאורה וחיישני אינפרא-אדום קרוב.

החברה פיתחה ראש חישה הכולל מכ"ם זעיר (Mini W-band Radar) הפועל בתדר של 76-7GHz, מקור תאורת אינפרא-אדום ומצלמת NIR העובדת ביום ובלילה וגם בתנאי מזג אוויר ירודים. ראשי החישה פרוסים לאורך המסלול ומספקים את המידע באמצעות תקשורת מקומית אל תוכנה תוכנה ייעודית המתיכה את המידע ומאתרת חפצים חשודים על המסלול.

Xsight Sensor

תוסף נוסף ל-FODetect, בשם BirdWize, מאפשר למדוד ולהרחיק ציפורים ממסלולי הנחיתה וההמראה. מכיוון שכל ראש חישה סורק גזרה מוגדת לאורך המסלול, מערכת עיבוד התמונה מסוגלת לזהות נוכחות של ציפורים, ולאחר שהיא מספקת התראה, כל ראש חישה יכול להפיק רעשים המרחיקים את הציפורים, בצורה אוטומטית או ידנית. מנכ"ל XSight אלון ניצן אמר שהחברה היא חלוצה בהחדרה של מערכות אוטומטיות לאיתור חפצים זרים (FOD) בשוק הביטחוני. "העיסקה היא ציון דרך משמעותי עבור החברה שלנו ופותחת הזדמנויות חדשות ושימושים למערכות חישת מסלול, שמטרתן להבטיח נכסים אסטרטגיים ויקרים כגון מטוסי F-15 ו-F-35 מנזקי חפצים זרים וציפורים".

קבוצת מר מינתה את מרסלו רובין לסמנכ"ל מכירות בינלאומי

קבוצת מר, המספקת פתרונות בתחומי הביטחון, המודיעין, הסייבר והתקשורת, ממשיכה בשורת המינויים שהיא מבצעת במערך המכירות הגלובלי שלה, והיום הודיעה החברה על מינויו של מרסלו רובין לסמנכ"ל מכירות בינלאומי.

במסגרת תפקידו, יהיה רובין אחראי על כלל מערך המכירות של מר מחוץ לישראל. ל-TechTime נודע כי למעשה מדובר בתפקיד חדש, שנוצר כחלק מהרחבת פעילות המכירות של החברה בשוק הגלובלי בכלל ובאמריקה הלטינית בפרט. בחודש יולי מינתה החברה שני מנהלי פעילות חדשים בצ'ילה ובפרו, אורי סקלדניק ופרננדו סניסה, ולפני כשנה מונה שגב חוסטיק למנכ"ל מר מקסיקו, כל זאת  על רקע  העמקת מאמצי השיווק והמכירות של החברה באמריקה הלטינית.

בעשור האחרון שימש מרסלו רובין בתפקידי ניהול בכירים בתחומי השיווק והמכירות במספר חברות בקבוצת SK (נסקא תעשיות בע"מ) שבבעלות סמי קצב, כשהאחרון בהם הוא סמנכ"ל בכיר לשיווק ומכירות בחברת "מפעלי נשק ישראל" (IWI). קודם לכן הקים את נטפים-פרו, חברה בת של נטפים, בה שימש כמנכ"ל במשך ארבע שנים. בתקופת ניהולו זכתה וביצעה החברה פרויקטי turn-key מהגדולים בעולם בתחום החקלאי תוך עלייה חדה במחזורי המכירות.מרסלו רובין

ניר למפרט, מנכ"ל קבוצת מר: "למרסלו תפקיד חשוב ביותר בחיזוק הקשר ושיתוף הפעולה בין מערך המכירות של מר בעולם לבין היחידות העסקיות של הקבוצה. אני משוכנע שהניסיון שמרסלו מביא עימו יהיה אינסטרומנטלי בהמשך בניית וחיזוק מערך המכירות של הקבוצה ויתרום רבות לקידום סל הפתרונות שלנו ברמה הגלובלית."

התרחבות בפעילות העולמית

קבוצת מר מעסיקה כ-1,200 עובדים ועוסקת בתחומי תשתיות התקשורת, ביטחון מולדת, סייבר, מודיעין מבוסס ביג דאטה, ופתרונות תקשורת טקטית לכוחות החירום וצבא. היברה פעילה בעיקר באמריקה הלטינית, ארצות הברית, אפריקה וישראל. מר מנוהלת על-ידי ניר למפרט ונמצאת בשליטת חיים מר, קרן פימי ויצחק בן בסט ונסחרת בבורסת ת"א לפי שווי שוק של כ-264 מיליון שקל. לאחרונה זכתה החברה במספר פרויקטים גדולים שהרחיבו את דרישות הייצור שלה. לפני כחודש היא הודיעה על זכייה בשני פרויקטים במרכז אפריקה בנושאי אבטחת המולדת, מדיניות בטחון לאומי ואנרגיה, בהיקף של כ-30 מיליון שקל.

פעילות בטחון המולדת של קבוצת מר נמצאת בצמיחה. לאחרונה היא זכתה במכרז פריסת רשת תקשור לעיר חכמה באיים בקריביים המבוססת על סיבים אופטיים, בהיקף של כ-55 מיליון שקל. מר גם זכתה בפרוייקט לאספקת והתקנת מערכות תקשורת מתקדמות במתקנים ביטחוניים במדינה במרכז אמריקה בהיקף של כ-20 מיליון שקל, בהזמנות בהיקף כולל של 17 מיליון שקל לניטור גבולות במזרח אירופה ושל 30 מיליון שקל להקמת תשתית תקשורת חירום במתחם הסחר העולמי בניו יורק. בסך הכל, מדובר בהצבר פרוייקטים בתחום ה-HLS בהיקף כולל של כ-122 מיליון שקל.

 

 

נובה תספק פתרון XPS ליצרן השבבים המוביל בעולם

Nova HQ

חברת נובה (Nova) מרחובות, המספקת ציוד בדיקה לתעשיית השבבים, הודיעה היום כי פלטפורמת ה-XPS (בטכנולוגיית X-Ray) שלה נבחרה על-ידי יצרן השבבים המוביל בעולם, ותשולב בקווי ייצור השבבים בטכנולוגיה המתקדמת שלו. בנובה ציינו כי ההכנסות מהזמנה זו צפויות להיכלל בתוצאות הרבעון השלישי של 2017.

מערכת VeraFlex III XF של נובה
מערכת VeraFlex III XF של נובה

נובה לא ציינה את זהות היצרן, אך ל-Techtime נמסר כי מדובר ביצרן השבבים המוביל בעולם מבחינת היקף המכירות. על-פי דו"ח של חברת המחקר IC Insights, חברת השבבים המובילה בעולם מבחינת היקף ההכנסות ב-2016 היתה אינטל (Intel), עם הכנסות של 57 מיליארד דולר, ולאחריה סמסונג עם 44.3 מיליארד דולר.

אינטל למעשה מחזיקה במקום הראשון כבר 23 שנה ברצף. עם זאת, ברבעון השני של 2017 חל מהפך בפסגה, כאשר סמסונג הפכה להיות יצרנית השבבים עם ההכנסות הגבוהות ביותר: הכנסות שיא של 53 מיליארד דולר הודות לשגשוג האדיר בשוק הזיכרונות. אינטל הסתפקה באותה תקופה ב-14.8 מיליארד בלבד. לאור העובדה כי המערכת של נובה מותאמת לבדיקת שבבי זיכרון המתקדמים ביותר, שבהם מתמחה סמסונג, להערכת Techtime סבירות גבוהה כי הלקוח החדש של נובה הוא סמסונג.

סגן נשיא ומנכ"ל חטיבת החומרים של נובה, גלין דיוויס, אמר שפלטפורמת XPS מספקת בקרת תהליכים מתקדמת באתרי ייצור מתקדמים. "ההזמנה מוכיחה את מעמדנו כספק מוביל של פתרונות מדידה מבוססי X-Ray בתעשיית המוליכים למחצה. אנו שמחים על ההתקדמות שעשינו השנה, הן עם יצרני זיכרונות והן עם יצרני פאונדרי. התקדמות זו תומכת באסטרטגיה שלנו להעלאת השימוש במדידות XPS בתהליכי הייצור".

פיתרון היברידי לבדיקת שבבים

מערכת VeraFlex III XF של נובה מתבססת על טכנולוגיית X-Ray ומהווה את הדור השלישי בסדרת פתרונות VeraFlex XPS של החברה. היא בעלת רגישות גבוהה למדידת עובי שכבות מאוד דקות, ואפיון הרכב החומרים שבהם נעשה שימוש בשלבים הקריטיים בתהליך ייצור שבבים בטכנולוגיות של 7 ננומטר ו-5 ננומטר. נובה מסרה שפלטפורמת ה-VeraFlex III משולבת בתהליכי הייצור ביישומי מדידת שכבות דקות ומדידת הרכב חומרים.

מערכות Vera Flex מבוססות על הטכנולוגיה של חברת ReVera מקליפורניה, שאותה רכשה נובה ב-2016 תמורת 46.5 מיליון דולר. מוצרי ReVera מבוססים על טכנולוגיית X-ray Photoelectron Spectroscopy וממוקדים במדידת הרכב חומרים (composition) ושכבות דקות (film thickness). ההתמחות של ReVera בתחום ה-X-Ray משלימה את היצע הפתרונות של נובה בתחום המדידה האופטית. ואומנם, החל משנה שעברה החלה נובה להציע ללקוחות "פתרונות היברידיים", הכוללים גם אמצעי מדידה אופטיים וגם אמצעי מדידה מבוססי X-Ray, וזאת כדי לספק בקרה טובה יותר בתהליך הייצור.

חוזה ענק לאלביט: מערכות אלקטרוניקה ב-240 מיליון דולר למדינה באפריקה

עסקת ענק לאלביט מערכות (Elbit Systems) באפריקה. החברה הביטחונית הישראלית הודיעה היום כי זכתה בחוזה בהיקף של 240 מיליון דולר לאספקת מגוון רחב של מערכות אלקטרוניות ביטחוניות למדינה באפריקה.

החוזה, שיבוצע במהלך שנתיים, כולל אספקת DIRCM, מערכות מונחות אינפרה-אדום להגנה של מטוסים מפני טילי כתף מבוססים אינפרה-אדום. המערכת נרכשה על ידי ממשלת ישראל להגנה על המטוסים המסחריים שטסים בשטחה, וכן על ידי חילות האוויר של איטליה וברזיל. כמו כן, במסגרת החוזה תספק אלביט למדינה האפריקנית מערכות מבוססות אינפרה אדום להתראה מפני טילים (MWS), מערכות רדיו וקשר, מערכות יבשתיות, מערכות מיני-מל"ט והשבחת מסוקים.

בצלאל (בוצי) מכליס, נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות אמר: "אנו גאים בזכייה בחוזה זה, המאפשר לנו לספק ללקוח מגוון של מערכות ויכולות מתחומים שונים, מגמה מתחזקת שאנו עדים לה לאחרונה במדינות רבות. המבנה הייחודי שלנו מאפשר ללקוח ליהנות מהיתרון שבסינרגיה בין כל היכולות, ובו זמנית, להתמקד בדרישותיו שלו. סל המוצרים שלנו, המבוסס על טכנולוגיות חדשניות וידע מבצעי, מאפשר לנו להתאים את הפתרונות שלנו באופן ייעודי לצרכי הלקוח ואנו מקווים כי לקוחות אחרים ילכו בעקבות מגמה זו".

גידול בהוצאה על ביטחון ביבשת שסועה ורבת מתיחויות

היקף ההוצאות של כלל מדינות אפריקה על תחום הביטחון הסתכם ב-37.9 מיליארד דולר, ירידה של 1.3% בהשוואה ל-2015, שנבעה בעיקר מהירידה במחירי הנפט שפגעה בהכנסות של חלק מהמדינות, כך על פי דו"ח של מכון SIPRI. עם זאת, בעשור האחרון ההוצאה של מדינות אפריקה על ביטחון מצויה במגמת גידול מתמדת והנתונים של 2016, חרף הירידה, גבוהים בכמעט 50% בהשוואה ל-2006, וזאת על רקע החרפת המתיחות והאיומים הצבאיים באזור. המדינות האפריקניות שמקצות את התקציבים הגדולים ביותר לביטחון הינם אנגולה ואלג'ריה, אך בשנה האחרונה גם ניגריה, קניה ומאלי הגדילו את תקציבי הביטחון שלהם באופן ניכר.

זהו החוזה השני בגובהו שעליו דיווחה אלביט השנה, וזאת לאחר שלפני כמה חודשים הודיעה החברה על חוזה בהיקף של 390 מיליון דולר לאספקת מערך מודיעין אלקטרוני יבשתי למדינה באירופה.

הביקושים הגוברים בעולם למערכות נשק והגנה תומכים בהמשך ההתרחבות העסקית של אלביט, שברבעון השני של 2017 רשמה הכנסות של 818 מיליון דולר, וזאת בהשוואה ל-808 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. מניית החברה השלימה מאז תחילת השנה טיפוס של מעל 30% והיא נסחרת כיום במחיר שיא של 51.3 שקל לפי שווי שוק של 21.9 מיליארד שקל.

 

 

GlobalFoundries מאשימה את TSMC במסחר לא הוגן

קבלנית הייצור השבבים השנייה בגודלה בעולם, GlobalFoundries, מאשימה את חברת TSMC הטאיוואנית הנחשבת לקבלנית ייצור השבבים הגדולה בעולם, בשימוש בשיטות מסחר לא הוגנות המנצלות את גודלה המכריע בשוק. סוכנות רויטרס דיווחה שגלובלפאונדריז פנתה אל הוועדה האירופית לשמירה על כללי התחרות באיחוד האירופי (European Commision), הגוף העליון באיחוד האירופי האחראי בין היתר על אכיפת הרגולציות בתחומי הסחר ובודק הפרות אפשריות של תקנות הסחר ההוגן. היא ביקשה מהוועדה לחקור את TSMC בטענה שהחברה הטייוואנית מיישמת פרקטיקות לא הוגנות הפוגעות בתחרות בשוק הסמיקונדקטור.

המאבק מתנהל מאחורי הקלעים

גלובלפאונדריז התלוננה ש-TSMC מנצלת את כוחה הדומיננטי בשוק ומציעה ללקוחות הנחות על תמלוגים בגין שימוש במוצריה, וכן כובלת אותם בהסכמי בלעדיות ואף משיתה עליהם קנסות שנועדו למנוע מעבר של לקוחות לחברות מתחרות בשוק. לטענת גלובלפאונדריז, TSMC מיישמת את האסטרטגיה הזו כבר מספר שנים אך בתקופה האחרונה הגבירה את השימוש בה לאחר הצלחתה של גלובלפאונדריז לזכות בכמה לקוחות חדשים. חברת גלובלפאונדריז לא דיווחה על הפנייה באתר האינטרנט שלה. סוכנות רויטרס ציטטה "מקורות מהתעשייה" מבלי לזהות אותם.

תקנות האיחוד האירופי מאפשרות להטיל קנות גבוהים מאוד על חברות הפוגעות בכללי התחרות ההוגנת, לעתים עד לגובה של 10% מההכנסות הגלובליות השנתיות של החברה הנקנסת. כך למשל, בתחילת החודש השית האיחוד האירופי קנס חסר תקדים בגובה של 2.7 מיליארד דולר על חברת גוגל, לאחר שהוועדה הגיעה למסקנה שגוגל השתמשה באירופה בשיטות לא הוגנות כדי לדחוק מתחרים בשוק מנועי החיפוש.

פאב 8 אינטש בעבודה. מקור: TSMC

סוכנות רויטרס דיווחה שבפנייתה לאיחוד האירופי, גלובלפאונדריז טענה שהרשויות האירופיות להגנה על תחרותיות "צריכות להיות מודאגות מקיומן של מספר שחקניות דומיננטיות בשוק הסמיקונדוקטור. ל-TSMC יש שליטה מוחלטת על ההיצע בשוק. הרגולטור צריך לבחון בקפידה יתרה את ההתנהגות בשוק. גלובלפאונדריז תתמוך בכל בדיקה מעמיקה שיבצעו הגופים הרגולטורים בתעשייה החשובה הזו באירופה ובעולם". גם TSMC מנהלת את המאבק בחשאיות ולא דיווחה על התלונה. יחד עם זאת, בתשובה לשאלת רויטרס, הכחיש דובר TSMC את הטענות. "ללקוחות שלנו יש חופש בחירה ואנחנו מכבדים את החופש הזה. כל האשמה שלפיה TSMC מאיימת או פוגעת בלקוחותיה משוללת יסוד. אנחנו נגן בתוקף על האמון שנרכש בעמל רב ועל המוניטין הגבוה שלנו".

תחרות גועשת בשוק צומח

חברת TSMC היא קבלנית הייצור הגדולה והדומיננטית ביותר ולמעשה חולשת על שוק קבלנות ייצור השבבים העולמי. להערכת חברת המחקר IC Insights, בשנת 2016 החזיקה TSMC בנתח של כ-59% מכל השוק העולמי של שירותי ייצור שבבים, עם הכנסות שנתיות בהיקף של 29.4 מיליארד דולר. החברה מייצרת שבבים עבור חברות שבבים הפועלות ללא מתקני ייצור (Fabless). בין הלקוחות הגדולות של TSMC ניתן למנות חברות כמו אפל, קואלקום, מארוול, אנבידיה, ברודקום, מדיה-טק ועוד.

חברת גלובלפאונדריז היא קבלנית הייצור השנייה בגודלה בעולם ונחשבת למתחרה העיקרית של TSMC. הפער ביניהן עצום: גלובלפאונדריז מחזיקה בכ-11% משוק העולמי של שירותי ייצור שבבים, והכנסותיה בשנת 2016 הסתכמו בכ-5.5 מיליארד דולר. בין לקוחותיה העיקריים: AMD, קואלקום, ברודקום ו-STM. שוק קבלנות הייצור (Foundry) מצוי בשנים האחרונות בצמיחה מהירה וצפוי להמשיך במגמה זו בשנים הקרובות. להערכת האנליסטים, שוק ה-Foundry צפוי לצמוח בשנים הקרובות בשיעור שנתי של 7.6% ולהגיע להיקף של כ-72.1 מיליארד דולר בשנת 2021. הצמיחה הזו מונעת במידה רבה מהתנופה הנוכחית בשוק הסמיקונדוקטור העולמי, שצפוי לרשום ב-2017 גידול דו-ספרתי ולשבור את מחסום ה-400 מיליארד דולר.

HPE בחרה במתגי האית'רנט  Spectrum של מלאנוקס

ענקית ה-IT העולמית HPE בחרה במתג ה-Spectrum לרשתות אית'רנט של מלאנוקס (Mellanox) כדי להאיץ את מערכות מתגי ה-StoreFabric M-series של HPE לרשתות אחסון. על פי החברות, הפתרון המשולב מספק את רשת האחסון המהירה והיעילה ביותר בעולם עבור מרכזי נתונים ומחשוב, ומערכות הענן.

מתגי ה-StoreFabric M-series של חברת HPE מותאמים במיוחד לרשתות אחסון, וזאת תוך הצגת השהייה נמוכה וללא אובדן חבילות (zero packet loss). שילוב מתגי האית'רנט של מלאנוקס מאפשר הקמת רשתות אית'רנט המותאמות לכל סוגי ושכבות האחסון של מרכזי נתונים ומחשוב

מארטי לאנס, מנהל בכיר ומנהל כללי של מערכות אחסון, קישוריות ואינטראופרביליות גלובלית ב- HPE אמר, "מתגי ה-M-series StoreFabric מנצלים את טכנולוגיית המתגים של מלאנוקס על מנת לספק את הביצועים הטובים ביותר של אחסון רשת אית'רנט עם פתרונות  HPEלאחסון ו-Big Data. בנוסף, הם משפרים את הביצועים ואת יכולת הניהול של פתרונות אחסון בלוקים, קבצים ואובייקטים – בנוסף לתשתיות hyperconverged – המוצעים על ידי HPE ושותפיה".

מתג ה-Spectrum הוא חלק מפתרון מארג אחסון האית'רנט (ESF) של מלאנוקס, המשלב תמיכה בקונטיינרים של תוכנה מוּדעת-אחסון עם חומרה המעניקה זמן השהייה נמוך ללא איבוד חבילות, ובכך מסייעת ליצור פלטפורמת אחסון איכותית. על פי מלאנוקס, ESF מהווה את רשת האחסון המהירה והיעילה ביותר בפרוטוקול האית'רנט, והיא כוללת מתגי Spectrum ומתאמים ממשפחת ה- ConnectX® של מלאנוקס. השילוב בין מערכות המתגים וכרטיסי מתאמי הרשת של מלאנוקס מאפשר בנייה אידיאלית של אשכולות אחסון, ומספק תמיכה בניטור, ניהול ואוטומציה לאחסון, באמצעות אינטגרציה עם מערכי אחסון, תוכנות ניהול אחסון, וכלים אחרים לניהול IT.

"צמיחתו של מארג אחסון האית'רנט (ESF) היא בלתי נמנעת, בשל הגידול העצום בנתונים והצורך לעבד אותם ביעילות ומהירות, בשל הגידול בעומסי עבודה מוּנעי-מידע חדשים, וגם משום שלא קיים Fibre Channel בענן", אמר קווין דירלינג, סמנכ"ל שיווק במלאנוקס טכנולוגיות. "מספר הפורטים של אית'רנט מהיר המסופקים ממשיך לצמוח בכמעט 20 אחוזים בשנה, בעוד מספר הפורטים והמכירות של Fibre Channel יורדים שנה אחר שנה. ארגונים וספקי אחסון כמו HPE מאמצים את האית'רנט המשולב  — converged ו- hyperconverged — כמהיר, גמיש וחסכוני יותר לאחסון ברשת. פתרון ה-ESF שלנו מותאם במיוחד לגישה יעילה לנתונים, מספק אחסון חכם שאין לו מתחרים, ומגדיל את הביצועים פי שלושה – כל זאת בשליש המחיר לעומת Fibre Channel".

 

תאת טכנולוגיות זכתה בחוזה של 40 מיליון דולר

חברת תאת טכנולוגיות (TAT Technologies) מגדרה, המספקת שירותים ומוצרים בתחומי התעופה האזרחית, התעופה הביטחונית ותעשיות ההגנה הקרקעית, הודיעה היום על זכייה בחוזה הנאמד בהיקף של עד כ-40 מיליון דולר לשיפוץ ותחזוקת יחידות מנועי עזר (APU) עבור צי מטוסי בואינג ואיירבוס של חברת תעופה אמריקנית. בעקבות ההודעה טיפסה היום מנייתה של תאת, הנמצאת בשליטתה של קרן פימי, ב-6% לשווי שוק של 350 מיליון שקל.

עבודות התחזוקה של יחידות מנועי העזר יבוצעו במשך חמש שנים במתקן השירותים של חברת הבת של תאת בארצות הברית, פידמונט שירותי תעופה, הנמצא בגרינסבורו צפון קרוליינה. תאת כבר ביצעה עבור לקוח זה עבודות שיפוץ של חלק ממחליפי החום וכני הנסע של הצי, וכעת החברה מרחיבה את פעילות התחזוקה שלה ותהיה אחראים גם על תחזוקת יחידות מנועי העזר.

מנכ"ל תאת יגאל זמיר

נשיא ומנכ"ל קבוצת תאת יגאל זמיר אמר, "הסכם משמעותי זה הינו אישור נוסף ליכולות שירותי השיפוץ והתחזוקה (MRO) הניתנות על ידי קבוצת תאת, ומביא לידי ביטוי את הרמה המקצועית שמפגינה הקבוצה באספקת שירותים אלו לשוק התעופה האזרחית, תוך יישום הפרקטיקות המתקדמות בעולם לתמיכה בשרשרת האספקה של לקוחותיה, המאפשרות להם להתייעל ולהקטין עלויות התפעול באופן ניכר."

חברת תאת טכנולוגיות פעילה בתחומי התעופה והביטחון באמצעות החברה המרכזית, הפועלת מגדרה, ושלוש חברות בנות, שתיים מהן בארצות הברית ואחת בקריית גת. החברה מספקת מערכות בקרת טמפרטורה תעופתיות, מנועים חשמליים ושירותי תיקון ותחזוקה למערכות תעופתיות.

ברבעון השני של 2017 צמחו הכנסותיה של תאת ב-13.2% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו ב-26.6 מיליון דולר, וזאת הודות לגידול במכירות של מוצרים ופתרונות להחלפת ומעבר חום, והן במתן שירותים (הכוללים אספקת שירותי תחזוקה למחליפי חום, תיקון של רכיבי תעופה; ושיפוץ וציפוי להבי מנועי סילון. העלייה בהכנסות נרשמה על רקע מגמת הצמיחה בשוק התעופה העולמי, המתבטאת בגידול בציי המטוסים ובעלייה בכמות הנוסעים ובשעות הטיסה. מגמה זו נובעת בין היתר ממחירי הדלק הנמוכים.

קרן פימי רכשה את השליטה בתאת טכנולוגיות בשנת 2013 תמורת כ-125 מיליון שקל. לפני כשנה רכשה הקרן עוד כ-6% ממניות תאת והיא מחזיקה כרגע ב-59.5% ממניות החברה.

 

 

 

Canyon Bridge רוכשת את Imagination הבריטית תמורת כ-675 מיליון דולר

קרן ההשקעות הפרטית Canyon Bridge, שנתמכת מאחורי הקלעים על ידי ממשלת סין, רוכשת את יצרנית המעבדים הגרפיים הבריטית אימג'יניישן (Imagination Technologies) תמורת כ-675 מיליון דולר. רק בשבוע שעבר ביטל נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ סופית את הסכם הרכישה של קניון ברידג' את יצרנית השבבים האמריקנית Lattice, וזאת במטרה למנוע זליגה של טכנולוגיות אמריקניות לידיים סיניות.

עסקת הרכישה של אימג'יניישן תתבצע לפי מחיר של 1.82 ליש"ט למניה, פרמיה של יותר מ-40% בהשוואה למחיר הנעילה של מניית אימג'יניישן במסחר בלונדון ביום שישי. כדי להימנע מהאפשרות כי ארצות הברית שוב תנסה לסכל את העסקה של קניון ברידג', במסגרת ההסכם עם אימג'יניישן, חטיבת מעבדי ה-CPU של אימג'יניישן MIPS, שבסיסה בארצות הברית, תימכר לצד שלישי – קרן השקעות מקליפורניה בשם Tallwood Venture Capital – תמורת כ-65 מיליון דולר. מכירת MIPS לקניון ברידג' היתה מאפשרת לרגולטור בארצות הברית להטיל וטו על העסקה.

חברת אימג'יניישן, המתמחה בעיקר בפיתוח מעבדים גרפיים (GPU), הודיעה בחודש יוני כי היא מעמידה את החברה למכירה, וזאת לאחר שבחודש אפריל הודיעה אפל (apple), הלקוחה העיקרית של אימג'יניישן האחראית לכמחצית מהכנסותיה כי בכוונתה להפסיק ולהשתמש במעבדים הגרפיים של אימג'יניישן במכשיריה בתוך 15-24 חודשים. ההודעה של אפל הובילה להתמוטטות מנייתה של אימג'יניישן והעלתה סימני שאלה באשר ליכולתה של החברה להתאושש מהמכה, והחברה הודיעה תוך זמן קצר כי היא מחפשת קונה. מקניון ברידג' נמסר כי החברה משקיעה באימג'יניישן "במטרה להרחיב את פעילות החברה, בעיקר באסיה."

"חברת קש" סינית?

בנובמבר 2016 חתמה קניון ברידג' על עסקה לרכישת יצרנית השבבים האמריקנית Lattice תמורת 1.3 מיליארד דולר לקניון ברידג'. ואולם, מה שהסתמן בתחילה כעסקת מיזוג נוספת בתעשיית הסמיקונדטור, הלכה והסתבכה לאחר שהתברר שמאחורי חברת ההשקעות עומדים למעשה גורמים סיניים. קניון ברידג' מנהלת נכסים בהיקף של כ-1.5 מיליארד דולר. עם זאת, זמן קצר לאחר הסכם הרכישה עם Lattice התברר כי מרבית המימון של החברה מגיע מחברת השקעות שבסיסה בהונג קונג בשם Yitai Capital, שמקושרת לחברות ממשלתיות בסין, ובכלל זה תוכנית החלל הסינית, מה שהעלה את החשד כי קניון ברידג' היא למעשה סוג של "חברת קש" סינית שנועדה לרכוש חברות אמריקניות באופן שיעקוף את הרגולציה בארצות הברית.

לאור המידע, עברה העסקה לבחינת ה-CFIUS, גוף ממשלתי המורכב מנציגים של כמה רשויות פדרליות, שמטרתו לבחון את ההשלכות הביטחוניות של רכישות של נכסים אמריקניים על ידי גורמים זרים. הוועדה בחנה את העסקה במשך 9 חודשים ולבסוף המליצה לדחות את העסקה, ובשבוע שעבר חתם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על צו המבטל את העסקה. זו הפעם הרביעית בלבד בהיסטוריה שנשיא אמריקני מבטל עסקה של רכישת חברה אמריקנית על ידי גורם זר.

 

סוף הסאגה: חטיבת הזיכרונות של טושיבה תימכר לביין קפיטל

עכשיו זה סופי – חטיבת השבבים של טושיבה (Toshiba) תימכר לקבוצת הרכישה בהובלת קרן ההשקעות ביין קפיטל (Bain Capital), תמורת סכום של 18 מיליארד דולר, כך אישרה ביום רביעי מועצת המנהלים של תאגיד האלקטרוניקה היפני. טושיבה נאלצה למכור את אחד הנכסים היוקרתיים ביותר של החברה כדי להיחלץ מהמשבר הפיננסי שאליו נקלעה ואשר איים על המשך קיומה.

אישור העסקה מביא לסיומה סאגה ארוכה ורצופת תהפוכות שנמשכה כשמונה חודשים, שבמהלכם התחרו ביניהן על חטיבת זיכרונות הפלאש NAND של טושיבה שלוש קבוצות רכישה עיקריות, בהובלת ביין קפיטל, ווסטרן דיגיטל ופוקסקון הטייוונית. מכירת חטיבת הזיכרונות תזרים לטושיבה הון רב שיאפשר לה לכסות את הפסדי ההעתק בהיקף של 6.4 מיליארד דולר שנגרמו לחברה בעקבות פשיטת הרגל של חטיבת הכורים הגרעיניים של החברה בארצות הברית, Westinghouse.

בשבועות האחרונים ניהלה טושיבה מגעים קדחתניים עם שלוש קבוצות הרכישה, וזאת במטרה להשלים את העסקה בהקדם. טושיבה רשמה בתום השנה הפיסקאלית של 2017 הון עצמי שלילי בעקבות מחיקת הענק, ואם תציג הון עצמי שלילי גם בשנה הפיסקאלית של 2018, שמסתיימת בסוף חודש מרץ, החברה עלולה להיות מסולקת מהמשך המסחר בבורסה בטוקיו.

גם אפל בקבוצת הרכישה

קבוצת הרכישה של ביין קפיטל, שזכתה לבסוף בחטיבת השבבים, מורכבת מכמה מהחברות המובילות ביותר בתעשיית הטכנולוגיה והשבבים העולמית, ובהן חברת אפל (Apple), שאמורה על פי הדיווחים להיות אחת המשקיעות העיקריות בעסקה, וכן חברת השבבים הדרום קוריאנית SK Hynix, חברת Hoya היפנית, חברת Dell, יצרנית הזיכרונות Kingston וחברת אחסון המידע Seagate. ההירתמות הזו של תעשיית הטכנולוגיה להצלת טושיבה ממחישה את חשיבותה של פעילות הזיכרונות של טושיבה. טושיבה היא הספקית השנייה בגודלה בעולם של זיכרונות פלאש אחרי סמסונג, ומחזיקה בנתח של 18% משוק זיכרונות הפלאש העולמי, כך על פי חברת DRAMeXchange.

כדי לבצע את העסקה, ביין קפיטל, קרן השקעות פרטית מבוסטון, תקים חברת אחזקות בשם Pangea שתנהל את חטיבת השבבים. בעסקה יתמכו פיננסית גם שני גופים המגובים על ידי ממשלת יפן – קרן ההשקעות Innovation Network, ובנק הפיתוח של יפן. לכל אורך החודשים האחרונים, ממשלת יפן נטלה חלק פעיל במגעים שניהלה טושיבה עם קבוצות הרכישה, וזאת מתוך דאגה שחטיבת הזיכרונות של טושיבה, אחת החברות האיקוניות של יפן, תיפול לידיים זרות. ממשלת יפן אף סיכלה לאורך הדרך הצעות רכישה מברודקום ומפוקסקון.

גם טושיבה תשקיע בקבוצת האחזקות סכום של כ-3.1 מיליארד דולר, וזאת כדי להותיר בידי החברה היפנית נתח מסוים מהחברה החדשה. מהלך זה גם נועד למתן חלק מההתנגדות הפוליטית שעשויה להתעורר כנגד העסקה. בטושיבה ציינו גם כי כחלק מההסכמות עם ביין קפיטל הוכנסו להסכם "הגבלות הולמות" שנועדו להבטיח כי הטכנולוגיה של טושיבה "תישאר מוגנת."

ווסטרן דיגיטל לא אומרת את המילה האחרונה

המפסידה העיקרית מהעסקה היא יצרנית הזיכרונות ופתרונות האחסון האמריקנית Western Digital, שניהלה מגעים עם טושיבה עד הרגע האחרון. ווסטרן דיגיטל קיוותה להפוך לחברה המובילה בשוק הזיכרונות כתוצאה מרכישת חטיבת השבבים של טושיבה, וכעת נאלצת לראות את נתח השוק יקר הערך נופל לידי כמה ממתחרותיה העיקריות. ואולם, ווסטרן דיגיטל עדיין מוותרת ומנסה למנוע את העסקה באמצעים משפטיים.

ווסטרן דיגיטל, שחברת הבת שלה SanDisk מנהלת ביחד עם טושיבה מפעל לייצור זיכרונות ביפן, טוענת כי מכירת חטיבת הזיכרונות למתחרותיה מבלי הסכמתה מהווה הפרה של הסכם השותפות עם SankDIsk. ווסטרן דיגיטל כינתה ביום רביעי את ההחלטה של טושיבה לבחור בבין קפיטל "מאכזבת" והודיעה כי הגישה תביעה נוספת לבית הדין הבינלאומי לבוררות, המשמש ליישוב מחלוקות מסחריות בינלאומיות, כדי למנוע את מימוש העסקה.

טושיבה לאן

בהנחה שהחברה תצלח את המהמורות הרגולטוריות והמשפטיות בדרך להשלמת העסקה, מכירת חטיבת השבבים תאפשר לטושיבה לכסות את הפסדי העתק שנגרמו לה ומסירה מעליה לעת עתה את האיום בפשיטת רגל. עם זאת, נשאלת השאלה כיצד תמשיך לפעול החברה מבחינה עסקית ללא שתי החטיבות המרכזיות של החברה בעשור האחרון – חטיבת הזיכרונות וחטיבת הכורים הגרעיניים.

חטיבת הזכרונות, שברבעון הראשון של השנה הניבה לטושיבה הכנסות של כ-2 מיליארד דולר, מהווה אחד מתחומי ההכנסה הגדולים ביותר של טושיבה, בייחוד בשנה האחרונה, שבה חווה שוק הזיכרונות העולמי שגשוג גדול. טושיבה פועלת בשורה מגוונת של תחומים כגון מוצרי צריכה אלקטרוניים, תשתית וטכנולוגיות תקשורת ומידע. ועם זאת, בתחומים הללו השוק העיקרי של החברה הינו מקומי ולא בינלאומי. ייתכן שכדי להמשיך ולשמור על רווחיות טושיבה תיאלץ לבצע רה ארגון משמעותי ואולי אף לבצע קיזוזים בכוח האדם שהיא מעסיקה, המונה כ-150 אלף עובדים. נראה כי בשנה האחרונה טושיבה היתה עסוקה בעיקר בהצלת עצמה מהמשבר הפיננסי שאיים לגרום לקריסת החברה, אך כעת תיאלץ החברה להמציא את עצמה מחדש, ללא שניים מנכסיה העיקריים, כדי להישאר חברה רלוונטית בתעשיית האלקטרוניקה העולמית.

 

 

 

מעבדי אינטל ינהלו את המכוניות של Waymo

חברת וויימו (Waymo) של גוגל מאמצת את טכנולוגיית העיבוד של אינטל לרכב האוטונומי החדש שלה. בהודעה שפרסמה אמש (ב') אינטל נמסר כי שתי החברות "מעמיקות את שיתוף הפעולה ביניהן" וכי ברכב האוטונומי החדש של וויימו יותקנו מעבדים עוצמתיים במיוחד של אינטל, שייסייעו בעיבוד נתונים וכן רכיבי תקשורת מתקדמים.

על פי ההודעה, ברכב האוטונומי החדש של וויימו, מדגם מיני-ואן היברידי קרייזלר פסיפיקה, יותקנו מעבדי Xeon של אינטל למשימות מחשוב, שבבים מסוג Intel Arria FPGA לאנליטיקה של תמונות והתקניGigabit  אית'רנט ומודמים מדגם XMM לפתרונות קישוריות ותקשורת. הרכיבים של אינטל יקנו לרכב של וויימו את עוצמת העיבוד המתקדמת הנדרשת לנהיגה אוטונומית ברמה 4 ו-5.

זו הפעם הראשונה ששתי החברות חושפות את שיתוף הפעולה ביניהן, שמתברר כי מתקיים מתחת לפני השטח כבר תקופת מה. באינטל דיווחו כי המעבדים של החברה, שכבר מותקנים ברכבים האוטונומיים של וויימו המבצעים נסיעות מבחן, עיבדו נתונים של כ-4.8 מיליון קילומטרים של נהיגה בעולם האמיתי, יותר קילומטרים של נהיגה אוטונומית מאשר כל צי מכוניות אחר בארצות הברית. על-פי הנתונים הללו עולה כי שיתוף הפעולה בין שתי החברות מתקיים כבר תקופה ארוכה.

החלוצה בתחום המכוניות האוטונומית

גוגל החלה בפרויקט פיתוח מכונית אוטונומית עוד ב-2009, והיתה למעשה אחת החלוצות הראשונות בתחום. בסוף 2014 חשפה גוגל אב-טיפוס ראשון של רכב אוטונומי מלא, שמעוצב ללא הגה ודוושות גז ובלמים, וב-2015 החלה גוגל לבצע נסיעות מבחן במכוניותיה האוטונומיות שלה במדינת קליפורניה. נראה כי הרכבים האוטונומיים שלה הם בעלי הקילומטראז' הגדול ביותר מקרב המכוניות האוטונומיות שמפתחות יצרניות הרכב האחרות, כשעד כה דיווחה גוגל על מיליוני קילומטרים של נסיעות מבחן במדינות שונות. בשנה שעברה, פיצלה גוגל את פרויקט הרכב האוטונומי מחברת האם שלה אלפבית (Alpahbeit) והקימה חברה נפרדת בשם Waymo.

גוגל פיתחה בעצמה את מכ"ם ה-LiDAR, המותקן על גג הרכב ומספק תמונה היקפית תלת מימדית של הסביבה החיצונית, ואת פלטפורמת הבינה המלאכותית המאפשרת לרכב לקבל החלטות על סמך המידע החיצוני המתקבל. עד כה לא חשפה גוגל שום שיתוף פעולה טכנולוגי עם חברה חיצונית, אך כעת מתברר כי הרכב האוטונומי שלה אכן מסתמך על המעבדים של אינטל, ששתומכים במערכות המחשוב של הרכב ולמעשה מעניקים לרכב את היכולות לעבד את הכמויות האדירות של המידע המתקבלות מהחיישנים.

"בהיותם המתקדמים ביותר על הכביש כיום, הרכבים האוטונומיים שלנו דורשים יכולות מחשוב בעלי ביצועים גבוהים כדי לאפשר קבלת החלטות בזמן אמת", אמר מנכ"ל וויימו ג'ון קרפטיק בהצהרה שהופצה במייל. "הטכנולוגיה של אינטל תומכת בפעולות העיבוד בתוך הרכבים שלנו, והיא בעלת יכולות הייצור ההמוני העונות לצרכים של וויימו".

עבור אינטל, שהציבה את תחום הרכב אוטונומי כאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של החברה בשנים הקרובות, מדובר בשיתוף פעולה אסטרטגי שעשוי לבסס את מעמדה בתעשייה. אינטל, שרכשה השנה את מובילאיי הישראלית תמורת 15.3 מיליארד דולר ומשתפת פעולה עם דלפי ו-BMW בפיתוח טכנולוגיות לרכב אוטונומי, שואפת שהמעבדים העצמתיים שלה יתמכו בפלטפורמות הנהיגה האוטונומית של יצרניות הרכב השונות. על פי הערכתו של מנכ"ל אינטל בריאן קרזניץ', כל רכב אוטונומי ייצר כ-4 טרה-בייט של נתונים מדי יום. להערכת אינטל, שוק הנהיגה האוטונומית עשוי להגיע לשווי שוק של 70 מיליארד דולר עד 2030, אם מביאים בחשבון את מערכות כלי הרכב, הנתונים והשירותים הנלווים.

שיתוף הפעולה בין וויימו לאינטל מהווה מכה מסוימת למתחרה העיקרית של אינטל בתחום, חברת אנבידיה (Nvidia). אנבידיה, המפתחת מעבדים גרפיים (GPU) לרכבים אוטונומיים,  מספקת את פלטפורמת ה-Drive PX שלה לשורה של יצרניות רכב וספקיות ציוד, ובהן טויוטה, וולוו, מרצדס ובוש.

אוגמדיקס הישראלית גייסה 8.3 מיליון דולר למשקפי AR לניתוחי עמוד שדרה

חברת אוגמדיקס (Augmedics) מיקנעם, המפתחת מערכות המחשה כירורגיות המבוססות על מציאות רבודה (AR), גייסה 8.3 מיליון דולר בסבב מימון A בהובלת קרן ההשקעות AO Invest משוויץ, המתמחה בהשקעות בתחום המחכשור הרפואי. בסיבוב הגיוס השתתפו גם קרן טרה, שהשתתפה בסבב הסיד, רשות החדשנות בישראל ומשקיעים נוספים.

אוגמדיקס מפתחת את מערכת ה-ViZOR, שהיא מערכת המחשה כירורגית הפועלת בטכנולוגיית מציאות רבודה (AR) ונועדה לספק למנתחים "תמונת רנטגן" במהלך פרוצדורות מורכבות. בעזרת ה-ViZOR, המנתחים יכולים לראות דרך המבנה האנטומי של המנותח, לרבות דרך העור והרקמות, ובאופן זה לנתח ביתר קלות, מהירות ובטיחות.

במערכת ViZOR ניתן להשתמש בפרוצדורות רבות, אך היישום הראשון שלה הוא עבור ניתוחים זעיר פולשניים של עמוד השדרה. ה-ViZOR עושה שימוש במנגנון אופטי של מציאות רבודה "שקופה" המאפשר להקרין תמונה תלת-ממדית של עמוד השדרה של המטופל על רשתית העין של המנתח בזמן אמת וכל זאת בדיוק כירורגי והמחשת עומק – ומבלי שהמנתח יצטרך להסתכל תוך כדי הניתוח במסכים נפרדים. הטכנולוגיה נועדה לחסוך זמן במהלך הניתוח, לצמצם את החשיפה לקרינה של מכשירי ההדמאה להגביר את הדיוק של השתלת הברגים ולהפחית את מספר הניתוחים והאשפוזים החוזרים שלעיתים נדרשים במקרים של ניתוחי גב.

"מערכת ה-ViZOR מביאה את טכנולוגיית המציאות הרבודה פורצת הדרך לניתוחי עמוד שדרה ומאפשרת לשפר את הבטיחות והביצועים הכירורגיים," אמר ניסן אלימלך, מנכ"ל אוגמדיקס. "אוגמדיקס תכננה את ViZOR כך שלראשונה תעניק למנתחים הזדמנות להתבונן בתוככי האנטומיה של המטופל ולהפיק מידע רב ערך בזמן אמת ובאופן נוח ואינטואיטיבי."

הכסף שגויס ישמש את אוגמדיקס כדי להשלים את עבודת המחקר והפיתוח ולערוך ניסויים קדם-קליניים וקליניים במערכת ה- ViZOR פרי פיתוחה, להקמת שותפויות הפצה אסטרטגיות ולקבלת אישור 510(k) למערכת ViZOR ממנהל המזון והתרופות של ארה"ב (FDA). על-פי נתוני  Technavio,  השוק העולמי למערכות ניווט כירורגיות צפוי לגדול עד 2020 בקצב צמיחה שנתי מצטבר של שבעה אחוזים ול-900 מיליון דולר.

באוגמדיקס מציינים כי בעתיד תעשה מערכת ViZOR שימוש בחיישנים שונים לאיסוף נתונים כירורגיים כדי לעבד ולנתח את המידע באמצעות אלגוריתמים של למידה עמוקה. בסופו של דבר תהיה המערכת מסוגלת גם לספק המלצות, התרעות ולבצע פעולות אחרות המסייעות למנתח במהלך הפרוצדורה

חברת אוגמדיקס הוקמה ב-2014 על ידי ניסים אלימלך, מנהדס ביו-רפואי בהכשרתו שעבד בעבר בחברת המכשור הרפואי מדטרוניק, וד"ר רפאל לוטן, מנתח עמוד שדרה, אשר משמש בוועדה המייעצת של החברה. החברה קיבלה מימון סיד מ-Terralab Ventures מיקנעם, שהינה חממה בבעלות Terra Venture Partners. אוגמדיקס זכתה באותות ופרסים רבים, לרבות פרסBizTEC 2014  מהטכניון, MedTech Innovator 2016 ו-MEDinISRAEL 2017. החברה מעסיקה כ-14 עובדים.

 

 

 

 

 

שלומית וייס, לשעבר בכירה באינטל, מונתה לסמנכ"לית בכירה לפיתוח שבבים במלאנוקס

חיזוק משמעותי לחברת מלאנוקס (Mellanox): החברה מיקנעם הודיעה אתמול על מינויה של שלומי וייס, לשעבר בכירה באינטל, לתפקיד סמנכ"לית בכירה לפיתוח שבבים. וייס תחליף בתפקיד את אלון ובמן, אחד ממייסדי החברה, שימשיך לעבוד בחברה.

המעבד Sandy Bridge של אינטל

שלומית וייס הצטרפה לאינטל ב-1989 לאחר שסיימה בהצטיינות תואר שני בהנדסת חשמל בטכניון.. במהלך הקריירה הארוכה של באינטל מילאה וייס שורה של תפקידי מפתח, ובהם סמנכ"לית פיתוח שבבים. היא ניהלה פיתוח מערכות על שבב ללקוחות (client system-on-a-chip) ורכיבי שרתים שונים. בין היתר זכתה וייס בתואר היוקרתי ביותר שמעניקה אינטל, ה-Intel Achievement Award, וזאת על חלקה בפיתוח הארכיטקטורה של מעבד הליבה Sandy Bridg, שפותח בישראל ב-2006 והיה המעבד המהיר ביותר של אינטל באותה תקופה.

לאחר מכן, היתה וייס אחראית על צוות הפיתוח של הדור הבא של מעבדי אינטל, ה-Sky Lake עבור מחשבים אישיים, אשר יצא לשוק ב-2015. עיקר הפיתוח של מעבדי Sky Lake התבצע במרכז הפיתוח של אינטל בחיפה.

בתפקידה האחרון שימשה וייס כמנהלת תחום הנטוורקינג למרכזי מידע, וזהו למעשה התחום שבו עוסקת מלאנוקס. מלאנוקס מספקת פתרונות ושירותי קישוריות אינפיניבנד ואית'רנט שמאפשרים העברת נתונים מהירה בין שרתים ומערכות אחסון.

"אני שמח מאוד על הצטרפותה של שלומית לצוות ההנהלה של מלאנוקס. שלומית מביאה עמה ניסיון מוכח מגוון הישגים וידע רב אשר יתרום רבות לצוות ההנדסה של החברה", אמר מנכ"ל ומייסד מלאנוקס איל וולדמן. "אנו בטוחים שהצטרפותה של שלומית תהווה נדבך חשוב בהובלת מלאנוקס לעבר יעדי הצמיחה של מלאנוקס."

 

סמסונג מפתחת מערכת ADAS מתחרה למובילאיי

סמסונג (Samsung) מגבירה את מאמציה בתחום הרכב האוטונומי. ענקית האלקטרוניקה הדרום קוריאנית הודיעה על הקמת חטיבה אסטרטגית ייעודית לפיתוח טכנולוגיות לרכב אוטונומי, אשר תפעל תחת חברת Harman, המספקת טכנולוגיות קישוריות לרכב חכם, שאותה רכשה סמסונג בשנה שעברה בסכום של 8 מיליארד דולר. במקביל, סמסונג תקים קרן השקעות ייעודית בהיקף של 300 מיליון דולר, שתשקיע בסטארט-אפים בתחום הרכב החכם, כך הודיעה החברה ביום שישי בתערוכת הרכב בפרנקפורט.

החטיבה החדשה, בשם Autonomous/ADAS Strategic Business Unit, תפעל תחת חטיבת הרכב המקושר של הארמן ותעבוד בשיתוף צוות חטיבת המכונות החכמות במרכז האסטרטגיה והחדשנות של סמסונג (SSIC). את החטיבה החדשה ינהל ג'ון אבסמייר, סגן נשיא חטיבת המכונות החכמות ב-SSIC ומי שבעבר הוביל את פרויקט הרכב האוטונומי בחברת דלפי..

החטיבה תפתח טכנולוגיות מגוונות לרכב אוטונומי, כגון חיישנים, אלגוריתמים, בינה מלאכותית וכן פתרונות קישוריות ופתרונות מבוססי ענן לרכב חכם. עם זאת, המיקוד העיקרי של החטיבה החדשה יהיה פיתוח של מערכת מתקדמת לסיוע לנהג (ADAS) שתשמש פלטפורמה לנהיגה אוטונומית ברמות מתקדמות יותר. בסמסונג ציינו כי המטרה היא לפתח מערכת ADAS בקוד פתוח, שתאפשר למעשה לספקיות מערכות לכלי רכב (OEM) ויצרניות רכב להתאים את הפלטפורמה לצרכים שלהם. בכך מתכוונת סמסונג להשיג דריסת רגל בשוק ה-ADAS הצומח במהירות.

"היחידה העסקית האסטרטגית ממחישה את המחויבות של סמסונג והארמן לתת מענה לביקוש הגבוה לפתרונות ADAS – ואנחנו מעוניינים להיות השותף האולטימטיבי לטכנולוגיות המשולבות הללו," נכתב בהודעה.

סמסונג מציבה את מערכת ה-ADAS של מובילאיי כמודל וכמושא התחרות העיקרי. בריאיון לבלומברג, אמר מנכ"ל הארמן, דיניש פאליוואל, "כל התעשייה זועקת, 'אנחנו אוהבים את מובילאיי אבל אנחנו צריכים פלטפורמה בקוד פתוח. תעשייה הרכב רוצה שנעשה את זה ואני חושב שיש לנו את היכולת ואת המשאבים."

סמסונג הודיעה כי כבר קיבלה אישור לבצע נסיעות מבחן לצורך בדיקת טכנולוגיות לרכב אוטונומי בדרום קוריאה ובקליפורניה. בסמסונג בחרו להדגיש כי אין בכוונתם להתחרות ביצרניות הרכב ולפתח מכונית אוטונומית מתוצרתה אלא לשתף פעולה עם יצרניות רכב וחברות ה-OEM באמצעות פיתוח מערכות וטכנולוגיות שיוכלו להשתלב בכלי רכב של יצרניות רבות.

המיזוג שמתחרה באינטל ומובילאיי

חברת הרמן היא אחת מהחברות המובילות בעולם בתחום טכנולוגיות קישוריות לרכב. החברה מייצרת מערכות וידיאו ותצוגה לרכבים מקושרים, המותקנות בקרב יותר מ-30 מיליון כלי רכב ברחבי העולם, בין היתר ברכבים של פורד וג'נרלס מוטורס. בנובמבר 2016 רכשה סמסונג את הארמן תמורת 8 מיליארד דולר, בעסקה הבינלאומית הגדולה ביותר בתולדות סמסונג. המהלך נועד לאפשר לסמסונג לחדור לתחום הרכב החכם והרכב האוטונומי, שצפוי להיות אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים ביותר בשנים הקרובות בתעשיית האלקטרוניקה. כמו כן, בהיותה חברת מובייל מובילה, המיזוג יאפשר לסמסונג לפתח טכנולוגיות ופלטפורמות המצויות בממשק שבין תחום המובייל לתחום הרכב.

הקמת החטיבה הייעודית לפיתוח טכנולוגיות לרכב אוטונומי מסמנת את המהלך המשמעותי הראשון של סמסונג והארמן ומציבה את היעדים הטכנולוגיים והמסחריים של השותפות, שלמעשה מתחרה בשותפות בין אינטל ומובילאיי. "המהלך האסטרטגי משקף את העוצמה האדירה שסמסונג והארמן, ככוח משותף, יביאו ללקוחות OEM, וזאת מתוך השילוב של המשאבים והגודל של סמסונג והניסיון העשיר של הארמן בתחום הרכב," צוין בהודעה.

השקעות בחברות סטארט-אפ ישראליות

כאמור, סמסונג גם תקים קרן השקעות מיוחדת בהיקף של 300 מיליון דולר שתשקיע בסטארט-אפים שמפתחים טכנולוגיות בתחום החיישנים, ראיית מכונה, בינה מלאכותית, מחשוב עתיד ביצועים ופתרונות סייבר לאבטחת רכבים מקושרים. סמסונג הודיעה כי הקרן כבר ביצעה השקעה אסטרטגית ראשונה בהיקף של 83 מיליון דולר בחברה הגרמנית TTTech, המפתחת טכנולוגיות להגברת הבטיחות של מערכות בקרה ממוחשבות לכלי רכב כגון מערכות ADAS ומערכות נהיגה אוטונומית. TTTech כבר משתפת פעולה עם אאודי ופולקסוואגן בפיתוח מערכות הנהיגה האוטונומית שלהן.

סמסונג כבר ביצעה בשנה האחרונה שורה של השקעות בחברות סטארט-אפ בתחום הרכב החכם, ובין היתר השתתפה בגיוסי ההון של שתי חברות ישראליות באמצעות קרן Samsung Catalyst – ואלנס (Valens), המפתחת טכנולוגיית קישוריות לרכבים חכמים, ואוטוטוקס (AutoTalks), המפתחת מערכות לתקשורת אלחוטית בין כלי רכב (V2X).

 

טראמפ ביטל את עסקת Lattice-Canyon Bridge

President Trump Techtime

ארצות הברית ממשיכה לבלום ניסיונות של גורמים סיניים להשתלט על חברות סמיקונדוקטור אמריקניות. אמש (ד') חתם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על צו לביטול עסקת הרכישה של יצרנית השבבים המיתכנתים Lattice האמריקנית על ידי קרן ההשקעות Canyon Bridge. הצו של טראמפ מתבסס על המלצה של הוועדה להשקעות זרות של ארצות הברית (CFIUS), שהתנגדה לעסקה לאחר שהתברר כי קניון ברידג' מגובה מאחורי הקלעים על ידי ממשלת סין.

בנובמבר 2016 חתמה Lattice על מכירת החברה תמורת 1.3 מיליארד דולר לקניון ברידג'. ואולם, מה שהסתמן בתחילה כעסקת מיזוג נוספת בתעשיית הסמיקונדטור, הלכה והסתבכה לאחר שהתברר שמאחורי חברת ההשקעות עומדים למעשה גורמים סיניים.

מספר ימים לאחר הגשת ההצעה, גילתה סוכנות רויטרס שמרבית המימון של Canyon Bridge מגיע ישירות מהממשל הסיני ומתוכנית החלל הסינית. פיסת מידע המעלה שאלה חשובה: האם מדובר בקרן השקעות אמריקנית או בסוג של "חברת קש" מוסווית שנועדה לרכוש חברות אמריקניות באופן שיעקוף הרגולטור בארצות הברית. בעקבות הגילוי ברויטרס הגישו קבוצה של מחוקקים אמריקנים מכתב לשר האוצר דאז, ג'ק לו, והפצירו בו לדחות את העסקה.

לאור המידע, עברה העסקה לבחינת ה-CFIUS, גוף ממשלתי המורכב מנציגים של כמה רשויות פדרליות, שמטרתו לבחון את ההשלכות הביטחוניות של רכישות של נכסים אמריקניים על ידי גורמים זרים.  הוועדה בחנה את העסקה במשך 9 חודשים רבים ולבסוף המליצה לדחות את העסקה. מדובר באחד מהגופים הרגולטוריים החזקים ביותר בארצות הברית, שכבר בעבר בלם ניסיונות של גורמים סיניים לרכוש חברות שבבים אמריקניות מחשש שטכנולוגיות בטחוניות רגישות יגיעו לידיים סיניות. כך למשל, סיכלה ה-CFIU את הניסיון של קרן Tsinghua Unigroup הסינית לרכוש את חברת ווסטרן דיגיטל האמריקנית תמורת 3.78 מיליארד דולר.

ההחלטה של טראמפ היתה צפויה למדי, וזאת לאור המאמצים העיקשים של ממשלת ארצות הברית לבלום ניסיונות של גורמים סיניים לרכוש חברות טכנולוגיה אמריקניות. לקראת תום כהונתו בינואר, נשיא ארצות הברית לשעבר ברק אובמה פרסם דו"ח המתריע כי המאמצים האדירים שמשקיעה סין בהרחבת תעשיית השבבים שלה מהווים איום על ארצות הברית, ונראה כי טראמפ ממשיך קו זה.

ב-Lattice הודיעו כי בעקבות ההחלטה ביטלה החברה לאלתר את ההסכם עם קניון ברידג' כמתחייב מתוקף הצו של טראמפ. לא ברור כיצד תפעל כעת Lattice לאחר נפילת העסקה והאם תחפש רוכש חדש. מנכ"ל Lattice דרין בילרבק התייחס להחלטה וכינה אותה "מאכזבת". "אנחנו נמשיך להתמקד ביוזמות שיתרמו להצלחתה של לאטיס בטווח הארוך. אנחנו ממשיכים לפעול על פי מחויבותנו להשיג צמיחה ברווחיות על ידי הרחבת פתרונות הקישוריות והעיבוד שלנו מעבר לעסקי הליבה שלנו. העתיד של לאטיס עודנו ורוד," הוסיף מנכ"ל החברה.

חברת Lattice, שמושבה בפורטלנד בארצות הברית, מייצרת שבבים מיתכנתים (FPGA) עבור תחום הרכב המקושר ההולך וצומח, כמו גם עבור מחשבים, מכשירי מובייל ועוד. הטכנולוגיה הזו, שעשויה לשמש למגוון שימושים, מעוררת בקרב הרשויות האמריקניות חשש כי תשמש על ידי הסינים למגוון שימושים בעלי רגישות בטחונית.

 

ננו-דיימנשן משיקה את ה-DragonFly 2020 Pro

*[בתמונה: דגם ה-DragonFly2020 Pro]

חברת ננו-דיימנשן (Nano-Dimension) מנס ציונה השיקה השבוע דגם חדש ומסחרי של מדפסת התלת-מימד שלה לייצור מעגלים מודפסים (PCB). הדגם, בשם DragonFly 2020 Pro, הינו גדול יותר ומציע רזולוציית הדפסה ודיוק משופרים.

דגם ה-DragonFly 2020 Pro, אשר מחליף את הדגם השולחני שנבחן במהלך תכנית הבטא של החברה, כולל יכולות אופטימיזציה המאפשרות לקצר את זמן התכנון והבדיקה של מעגלים אלקטרוניים מודפסים מחודשים או שבועות לימים בודדים.

בננו-דיימנשן מציינים כי שינוי הגודל והשיפורים של הדגם החדש הינם תוצאה ישירה של המשוב שקיבלה החברה מהלקוחות שהתנסו במדפסת בשלב הבטא.

לקצר את זמן הפיתוח של PCB בתוך החברה

מדפסת התלת-מימד של ננו-דיימנשן משמשת לייצור מיידי של מעגלים מודפסים רב-שכבתיים ואנטנות. הטכנולוגיה שלה מבוססת על מדפסת הזרקת דיו, על חומרים פולימריים המתקשים ומייצרים את שכבות המצע של המעגל המודפס, ועל דיו מוליך שהיא פיתחה, הכולל חלקיקים ננומטריים של כסף ונחושת.

המדפסת מאפשרת למהנדסים המתכננים מערכות אלקטרוניות לייצר במהירות אבות-טיפוס – מהוכחה ראשונית, דרך עיצוב ובדיקות – בלא צורך לייצר את דגם האב-טיפוס במיקור חוץ על-ידי יצרן חיצוני, וכך לקצר את משך התהליך ולפתור את צווארי הבקבוק הנוצרים לעיתים בבניית אבות טיפוס, להפחית עלויות ולשמור על הקניין הרוחני (IP).

ה-DragonFly 2020 Pro מאפשרת הדפסה של קווים מוליכים ברזולוציה גבוהה ורווחים באמצעות דיוק המתאפשר על ידי מערכת הזרקת דיו. כמו כן, הדגם כולל מגוון רחב של תכונות של כרטיסים אלקטרוניים רב שכבתיים, לרבות חיבורים כגון buried vias ו-plated through holes.

מנכ"ל ננו-דיימנשן עמית דרור אמר ל-TechTime: "ההשקה המסחרית של דגם ה-Pro מגיעה לאחר שנה שבה לקוחות בטא השתמשו בדגם הדסקטופ והעלו בקשות לשיפורים. אל מול הפידבק פעלה ננו דיימנשן לשיפור והתאמת המדפסת בהיבטי רזולוציית ההדפסה, איכות, אמינות ונגישות לשירות. כמו כן, דגם ה-Pro מגיע במארז Full-size ובכך תומך בשדרוגים עתידיים גם בהיבטי חומרה.

ננו דיימנשן הודיעה באחרונה על חתימה של הסכמי הפצה עם מפיצות בשווקי מפתח כגון ארצות הברית, אוסטרליה, קנדה, ומדינות באירופה. כמו כן, החברה הודיעה על לקוח ראשון למדפסת המסחרית שלה, חברת Jabil, אחת מספקיות שירותי הייצור האלקטרוני הגדולות בעולם.

"ננו-דיימנשן נכנסה לשלב המכירות המסחריות ופועלת על מנת להרחיב המכירות ולהגדיל את הנגישות ללקוחות. בחודשים האחרונים הודיעה החברה על התקשרויות עם מפיצים בארצות הברית, קנדה, בריטניה, אוסרליה וצרפת. כחלק מאסטרטגיית המכירות והשירות שלנו אנו פועלים בשיתוף פעולה עם מפיצים בשווקים הרלוונטיים על מנת לבסס קשרים הדוקים עם הלקוחות ועל מנת לאפשר ללקוחות קבלת שירות מקומי מקצועי ואישי. יש לציין כי הפעילות של ננו-דיימנשן בצפון אמריקה מתבססת על משרדנו בעמק הסיליקון, שכבר מאויש בעובדים, שאליהם יצטרפו בקרוב עובדים נוספים. מצפה לננו-דיימנשן שנה מרתקת ומאתגרת," הוסיף דרור.

 

 

טושיבה חתמה על מזכר הבנות למכירת חטיבת הזיכרונות לביין קפיטל

הסאגה למכירת חטיבת הזיכרונות של טושיבה (Toshiba) נמשכת. היום הודיעה ענקית האלקטרוניקה היפנית כי דירקטוריון החברה אישר חתימת מזכר הבנות בלתי מחייב עם קבוצת הרכישה בהובלת קרן ביין קפיטל (Bain Capital), שבו מביעה טושיבה רצון להשלים את העסקה עד סוף החודש. באחרונה העלתה קבוצת הרכישה בהובלת ביין קפיטל את הצעתה מ-18 מיליארד דולר ל-22.3 מיליארד דולר, ובכך התעלתה מעל הצעת הרכישה המתחרה של הקבוצה בהובלת ווסטרן דיגיטל (Western Digital).

עם זאת, טושיבה ממשיכה "לרקוד בשתי החתונות" ובמזכר ההבנות עם ביין קפיטל מצוין כי אין מניעה מבחינתה של טושיבה להמשיך לנהל משא ומתן עם קבוצות אחרות, מה שמותיר את הפתח לשתי הקבוצות מתחרות – בהובלת ווסטרן דיגיטל ובהובלת פוקסקון – להציע הצעות נגדיות.

טושיבה העמידה למכירה את חטיבת זיכרונות הפלאש שלה כדי לכסות על הפסדי העתק שנגרמו לחברה בעקבות פשיטת הרגל של חטיבת הכורים הגרעיניים של החברה בארצות הברית. בעקבות כך, נאלצה טושיבה לרשום מחיקה של כ-6.3 מיליארד דולר ודיווחה על הפסד של 3.1 מיליארד דולר בשנה הפסיקאלית של 2016, ואף פרסמה אזהרת "עסק חי". טושיבה היא הספקית השנייה בגודלה בעולם של זיכרונות פלאש, ומחזיקה בנתח של 18% משוק זיכרונות הפלאש העולמי, כך על פי חברת DRAMeXchange.

פלונטר משפטי ורגולטורי

לאורך החודשים האחרונים ניהלה טושיבה מגעים עם שורה של קבוצות, שהיו מעוניינות בחטיבת הזיכרונות הרווחית, אך לא הצליחה להגיע להסכם מוגמר עם אף אחת מהקבוצות, בין אם בשל התנגדויות רגולטוריות ובין אם בשל בעיות משפטיות. כעת, הזמן דוחק וטושיבה מעוניינת לחתום על הסכם במהרה ולהשלים את עסקת המכירה עד סוף השנה הפיסקאלית, שמסתיימת במרץ 2018, וזאת כדי שהחברה תוכל לדווח על מאזן חיובי, מאחר שדיווח על הון עצמי שלילי במשך שנתיים רצופות עשוי להוביל לסילוק החברה מהבורסה בטוקיו.

טושיבה מיטלטלת בחודשים האחרונים בין ההצעות של ביין קפיטל, ווסטרן דיגיטל ופוקסקון. בחודש יוני כבר הודיעה טושיבה כי בכוונה למכור את החטיבה לקבוצת רכישה בהובלתה של קרן Bain Capital ויצרנית השבבים הדרום קוריאנית SK Hynix, ובגיבוי חברות של ממשלת יפן, תמורת כ-18 מיליארד דולר. ואולם, ווסטרן דיגיטל, שמנהלת במשותף עם טושיבה מפעל לייצור שבבי זיכרון פלאש, הגישה לבית הדין הבינלאומי לבוררות תביעה על מנת למנוע מטושיבה למכור את החטיבה לגורם אחר וזאת בטענה כי הדבר מפר את החוזה שבין טושיבה לווסטרן דיגיטל, ובעקבות כך העסקה נקלעה למבוי סתום ונפלה.

בעקבות כך, האיצה טושיבה מחדש את המגעים עם ווסטרן דיגיטל ובסוף חודש אוגוסט נראה היה כי שני הצדדים קרובים לחתימה, אך העניינים המשפטיים התלויים ועומדים בין שתי החברות מכשילות כרגע את השלמת העסקה.

הצעתה המחודשת של ביין קפיטל נהנית כרגע מעדיפות על פני שתי ההצעות האחרות, הן מבחינה גובה ההצעה והן מבחינת הסבירות שהעסקה תאושר על ידי הרשויות הרגולטוריות ביפן. מעניין לציין כי שמה של יצרנית השבבים הדרום קוריאנית SK Hynix נפקד מהודעתה היום של טושיבה היום על מזכר ההבנות. SK היתה כלולה בהצעה הראשונית של קבוצת ביין קפיטל ואף היתה אמורה במסגרת מתווה ההסכם לקבל חזקת מיעוט בטושיבה תמורת השקעתה. עם זאת, מעורבותן של חברות זרות היוותה בעבר מכשול להגעה להסכם, וזאת לאור התנגדותה של ממשלת יפן כי חטיבת הזכרונות תיפול לידיים זרות. כך למשל, פסלה ממשלת יפן את  ההצעה משותפת של ברודקום וקרן ההשקעות סילבר לייק וההצעה של פוקסקון הטייוונית.

בסוכנות הידיעות רויטרס מציינים כי SK עדיין מהווה חלק בקבוצת הרכישה, אך לא ברור אם השקעתה תקנה לה חזקה כלשהי בטושיבה. כמו כן, ברויטרס מציינים כי להצעה החדשה עשויים להצטרף תאגיד ההשקעות Innovation Network, הנתמך על ידי ממשלת יפן, את בנק הפיתוח של יפן. עם זאת, שני הגופים הללו כלולים כרגע בקבוצת הרכישה של ווסטרן דיגיטל, והצטרפותן לקבוצה החדשה תלויה בליבון העניינים המשפטיים בין טושיבה לווסטרן דיגיטל.

ווסטרן דיגיטל ופוקסקון לא אמרו את מילה האחרונה

בווסטרן דיגיטל הגיבו היום להודעתה של טושיבה: "אנחנו מאוכזבים מעצם האפשרות שטושיבה תנקוט במהלך כזה. המטרה שלנו היתה ונשארה להגיע לתוצאה ההדדית שתטיב בצורה הטובה ביותר עם הצרכים של טושיבה ובעלי מניותיה."

למרות ההודעה הדרמטית היום של טושיבה, עדיין לא ברור כיצד היא תצליח להיחלץ מתוך הפלונטר המשפטי והרגולטורי שנוצר בעקבות מלחמת הצעות המחיר. עדיין אין להוציא מכלל אפשרות כי פוקסקון תגיש הצעה נוספת שתתעלה מעל הצעתה החדשה של קבוצת ביין קפיטל. פוקסקון היא יצרנית השבבים הגדולה בעולם, והיא בעלת אמצעים להגיש הצעה גבוהה יותר. עם זאת, ממשלת יפן עשויה להתנגד לכל הצעה של פוקסקון, וזאת לאור העובדה כי לפוקסקון מפעלי ייצור רבים בסין.

 

מקסיקו הכניסה לפעילות מבצעית את מערכת המל"ט Aerostar של Aeronautics

אסף זנזורי, מנכ"ל בלם סקיוריטי

ממשלת מקסיקו מכניסה בימים אלה לפעילות מבצעית את מערכת המל"ט Aerostar של חברת אירונאוטיקס (Aeronautics) הישראלית. היקף העסקה, שנחתמה בתחילת 2016, לא נמסר לפרסום, אך על פי ההערכות, הוא מגיע לכ-15 מיליון דולר.

את ההתקשרות עם ממשלת מקסיקו ביצעה החברה המקסיקנית בלם סקיוריטי (Balam Security), המספקת ציוד צבאי ומערכות ביטחוניות בדרום אמריקה, שכבר תיווכה בעסקה קודמת של מכירת מל"ט של אירונאוטיקס לממשלת מקסיקו. במסגרת ההסכם תספק חברת בלם סקיוריטי, שמנוהלת על ידי הישראלי אסף זנזורי, תמיכה פעילה ומקיפה להטמעה בפועל של המל"טים ומבצעת את כל עבודות האינטגרציה הנדרשות.

עסקת ה-Aerostar עם מקסיקו מהווה את חוזה המל"טים השני של אירונאוטיקס עם ממשלת מקסיקו, שמתבצע באמצעות חברת בלם סקיוריטי. המערכות הקודמות של Aeronautics שסופקו למקסיקו בעזרת חברת בלם, מסוגXP  Dominator, בהסכם שנחתם בסוף 2015 בהיקף הנאמד ב-20-30 מיליון דולר, סיימו בשנה שעברה בהצלחה תהליך של הטמעה מבצעית מלאה.

מערכת ה-Aerostar של אירונאוטיקס כוללת מל"ט טקטי עם מגוון אמצעי איסוף מתקדמים, יכולות תקשורת דיגיטלית מתקדמת, תחנות שליטה קרקעיות ואפשרות להתממשקות למערך השליטה והבקרה של הלקוח. מערכת המל"טים הטקטית משרתת כ-15 מערכות ביטחון, צבאות וארגוני ביון בעולם. בשנים האחרונות שימש ה-Aerostar את בנות הברית במערכה באפגניסטן ובטריטוריות אחרות. בסך הכול ביצעו כלי טייס המשתמשים במערכת למעלה מ-120 אלף שעות טיסה מבצעיות.

מנכ"ל בלם סקיוריטי, אסף זנזורי, אמר שמל"ט ה-Aerostar יאפשר למקסיקנים לאסוף מודיעין בזמן אמת וליהנות מיכולת איתור מטרות ומעקב בזמן אמת, תוך השתלבות במערכות הקיימות של הלקוח. בלם סקיורטי מסרה עוד כי הפרויקט מתייחד גם בעובדה ששולבו בו מערכות סייבר מתקדמות לאיסוף מודיעין.

AdaSKY הישראלית מפתחת מצלמה תרמית לרכב אוטונומי

[בתמונה: אילוסטרציה של מצלמת ה-Viper]

בתחום ראיית המכונה עבור נהיגה אוטונומית מפותחים כיום מספר סוגים של חיישנים שאמורים לספק לרכב תמונה דינמית ומדויקת על הסביבה החיצונית: מערכות מכ"ם, חיישני LiDAR ומצלמות. ואולם, אף אחד מהחיישנים הללו עדיין אינו מסוגל לספק חישה היקפית מהימנה בכל תנאי תאורה ומזג אוויר, ועל כן הרכב האוטונומי העתידי אמור לכלול מספר רב של חיישנים מסוגים שונים. חברה ישראלית חדשה בשם AdaSKY מיקנעם מפתחת חיישן מסוג נוסף, שאמור לספק שכבה נוספת ליכולת החישה של הרכב האוטונומי – חיישן תרמי.

AdaSKY, שנוסדה בתחילת 2016 אך חושפת את הטכנולוגיה שלה רק כעת, פיתחה פיתרון משולב הקרוי Viper, המתבסס על מצלמה תרמית הקולטת קרינה בטווח האינפרא-אדום רחוק (בין 20 THz ל-300 GHz) ואלגוריתמים של ראיית מכונה המאפשרים לתרגם את הקרינה ולזהות את האובייקטים מחוץ לרכב.

חישה לרכב אוטונומי המתבססת על ספקטרום ה-FIR

בניגוד למערכות חישה אחרות, כדוגמת ה-LiDAR שמתבססת על שליחת קרני לייזר ומדידת מרחקם של האובייקטים בהתאם לזמן הדרוש לאותות לחזור אל המכשיר, ה-Viper של AdaSKY מנטר את הסביבה באופן פסיבי באמצעות קליטת האנרגיה התרמית והחום הנפלטים מהאובייקטים שסביב. האלגוריתמים של המערכת מנתחים את האותות ומספקים זיהוי אובייקטים מדויק וניתוח סביבתי. מאחר שהמצלמה התרמית מסוגלת לקלוט שינויים קלים בטמפרטורה (בשיעור של 50 מילי-קלווין), המערכת יודעת להבדיל בין יצורים חיים כגון בני אדם ובעלי חיים לבין מכוניות ואובייקטים מלאכותיים אחרים.

כמו כן, בניגוד ל-LiDAR, המצלמה התרמית אינה פולטת אור או קרינה ועל כן אינה מפריעה למערכות אלקטרומגנטיות אחרות הפועלות בסביבה. בנוסף, המערכת אינה מסתנוורת מאור השמש או אורות המכוניות שממול, ועל כן אינה חשופה ל"רעשי רקע", כמו חיישנים אחרים, שעשויים לפגום בתמונת המציאות שהיא מספקת. על פי החברה, המערכת מסוגלת לזהות הולכי רגל ואובייקטים אחרים ממרחק של מאות מטרים, מה שמספק לרכב האוטונומי זמן תגובה ממושך יותר.

עם זאת, בדומה לחיישני הרכב האחרים, ה-Viper אינו פתרון כוללני שאמור להחליף את מערכות החישה האחרות, אלא מיועד לספק שכבה נוספת של ראיית מכונה המתבססת על טווח אחר בספקטרום האלקטרומגנטי, אינפרא-אדום רחוק (FIR), ובכך עשוי לשפר באופן משמעותי את יכולת זיהוי האובייקטים של הרכב בכל תנאי ראות לטווח קרוב ולטווח רחוק.

במצלמות תרמיות נעשה כבר שימוש בעיקר ביישומים צבאיים ותעשייתיים, אך על פי החברה, מדובר בחיישן הראשון לרכב אוטונומי המתבססת על מצלמה תרמית. בחברה מדגישים מצלמת ה-Viper הינה קטנת מימדים, קלת משקל ובעלת הספק נמוך, וחשוב לא פחות, זולה – ועל כן מתאימה לייצור המוני. בחברה מציינים כי המוצר כבר מוכן לבדיקה על ידי ספקיות המערכות לתעשיית הרכב.

כאמור, החברה הוקמה כבר בינואר 2016 ופועלת מיקנעם. החברה מעסיקה כ-6 מנהלים ו-12 אנשי צוות. בחברה מציינים כי החברה מורכבת מאנשים "בעלי וותק בתעשיית הסמיקונדוקטור ושוק החיישנים הישראלי", ועיון בקורות החיים שלהם אכן מגלה כי לא מעט מאנשי החברה הם בעלי ניסיון בתעשיית הביטחונית בישראל.

מנכ"ל ומייסד החברה אבי כץ

מייסד ומנכ"ל החברה הוא אבי כץ, שעבד כ-20 שנה בחברה הביטחונית רפאל. אבי החל את דרכו בחברה כמהנדס אלגוריתמים ולאחר מכן ניהל צוות של כ-120 מדענים. סמנכ"ל המחקר והפיתוח של החברה הוא איל מדר, מומחה בראיית מכונה, שעבד בעברו בחברת Senso-Optics הישראלית, שמפתחת טכנולוגיות אלקטרו-אופטיות ליישומים בטחוניים וצבאיים. ב-Senso-Optics הוביל מדר את הפיתוח של מצלמה ביומטרית על שבב המתבססת על קרינת אינפרא-אדום. לאחר מכן, כיזם, פיתח את אפליקציית התמונות Picksu.

המנכ"ל והמייסד אבי כץ אמר, "החיישנים והמצלמות הקיימים כיום אינם מסוגלים אינם נותנים מענה מלא. כדי להתמודד עם הבעיה הזו, התבססנו על אינפרא-אדום רחוק, טכנולוגיה שהוכיחה את עצמה ביישומים אחרים והיא טכנולוגיה בשלה מספיק. אנחנו התאמנו אותה לתעשיית הרכב והצלחנו ליצור פיתרון אשר מסוגל לספק ביצועים מעולים בתנאים שבהם החיישנים האחרים כושלים."

"הפידבק מהבדיקות שערכנו הראה שחישה תרמית, בשילוב עם חיישנים אחרים, יכול לשפר באופן משמעותי את זיהוי האובייקטים, הולכי הרגל ובעלי החיים. טכנולוגיית ה-FIR שלנו מאפשרים חישה גבוהה אף יותר מכפי שהעריכו בתחילה שאפשרית," הוסיף סמנכ"ל הפיתוח איל מדר.

 

 

עמי אפלבום נבחר לכהן כיו"ר רשות החדשנות

מ-KLA-Tencor לרשות החדשנות. שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן בחר מבין שלושת המועמדים האחרונים בעמי אפלבום לכהן כיו"ר הרשות לחדשנות והמדען הראשי, וזאת לאחר פרישתו של אבי חסון בחודש דצמבר. שני המועמדים הסופיים האחרים לתפקיד היו רן אחיטוב, שותף בקרן הון הסיכון מגמה ונצ'רס, ואהוד גלר, שותף בקרן הון הסיכון למדעי החיים מדיקה. בראשות ועדת האיתור עמד מנכ"ל משרד הכלכלה שי רינסקי. למכרז על התפקיד ניגשו 39 מועמדים.

הרשות לחדשנות מהווה את הגוף המרכזי לניהול התמיכה הממשלתית בחדשנות של התעשייה הישראלית. היא החלה לפעול רשמית ב-2016 ,ומקבלת תקציב שעומד על 1.6 מיליארד ש"ח במטרה להעניק סיוע ותשתית מקצועית לעידוד החדשנות. ייעודה המרכזי הוא להביא לשגשוג כלכלי באמצעות חדשנות טכנולוגית, פיתוח תעשייה ושירותים עתירי ידע בעלי תחרותיות בזירה הגלובלית ושיפור הפריון של המגזר הפרטי באמצעות חדשנות טכנולוגית, בפרט בתעשיות הייצור.

עמי אפלבום והשר אלי כהן

ד"ר אפלבום אשר נבחר על ידי שר הכלכלה, לכהן כיו"ר הרשות לחדשנות, מגיע עם ניסיון רב במשק הישראלי, כאשר בשש השנים האחרונות הוא משמש כנשיא חברת ההיי־טק KLA-Tencor בישראל, החברה הגדולה בעולם לייצור בתעשיית הסמיקונדקטורס (מוליכים למחצה), בעלת שווי שוק של 12 מיליארד דולר. לחברה מפעל במגדל העמק המעסיק למעלה מ-550 עובדים.

אפלבום הוא בעל תואר דוקטור ותואר מאסטר מהפקולטה להנדסת חומרים בטכניון בחיפה ובעל תואר ראשון מהפקולטה להנדסת חומרים באוניברסיטת בן גוריון. הוא בעל ניסיון של 35 שנה כמדען, כיזם, כמנהל עיסקי, תיפעולי וטכנולוגי בחברת מפא"ת, כמנהל פיתוח טכנולוגי והנדסה בחברת רוקוול איטרשוונל וכן כאמור בחברת KLA-Tencor בה מילא שורה של תפקידים ביניהם, מנכ"ל חטיבת האוטומציה והרובוטיקה של KLA-Tencor העולמית ומנכ"ל מערך התפעול של ארבע החטיבות המרכזיות של החברה במהלך 8 שנות שהותו בדרג המנהלי של החברה. אפלבום הוביל את גידול הפעילות של החברה בישראל מ-30 מיליון דולר ל- 500 מיליון דולר מכירות שנתיות כיום.

המינוי לתפקיד יו"ר הרשות לחדשנות צפוי לצאת אל הפועל בשבוע הקרוב. עם מינויו של אפלבום לתפקיד, תעמוד לרשות שר הכלכלה והתעשייה נבחרת מנצחת להוביל את מרכז החדשנות של משרד הכלכלה, כשבראשה יכהן אפלבום. אהרון אהרון, לשעבר מנכ"ל אפל ישראל, יכהן כמנכ"ל הרשות.

שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: "ד"ר אפלבום הוא אדם עתיר ניסיון ובעל יכולת לקחת את נושא החדשנות וקידום תעשיות ההייטק צעד אחד קדימה לעבר התבססותן של חברות מקומיות בשוק המקומי וכניסתן של חברות בינלאומיות לפעול בישראל בתחום המחקר והפיתוח והייצור. ניסיונו של אפלבום בחברה בינלאומית שפועלת בישראל, בנוסף לפיתוח גם בייצור וייצוא, חיוניים לקדם חברות נוספות למעבר ממחקר ופיתוח לייצור. ד"ר אפלבום ואהרון אהרון מגיעים מרקע שונה בתעשיית ההייטק ויכולים להשלים אחד את השני ואין לי ספק כי יפעלו יחד להעצמתה של מדינת ישראל כאומת ההייטק, תוך ביסוסה כנכס לאומי משמעותי בשגשוג הכלכלה הישראלית".

 

Tower-Jazz מכוונת לשוק הסנסורים בישראל

[בתמונה: ד"ר יצחק אדרעי, נשיא טאואר-ג'אז]

בשנים האחרונות מתקיימת פעילות פיתוח הולכת ונרחבת בהיי-טק הישראלי בתחום החיישנים המתקדמים. יותר ויותר חברות סטראט-אפ וחברות מבוססות מתמקדות בפיתוח חיישנים לתחומי הרכב האוטונומי, ה-IoT, המכשור הרפואי, המצלמות, הביטחון, התעשייה ועוד. מגמה זו בא לידי ביטוי לא רק בישראל אלא בעולם כולו, כאשר להערכת חברת המחקר Yole, שוק הסנסורים ורכיבי MEMS נמצא בצמיחה מואצת וצפוי להגיע בשנת 2021 להיקף של כ-17 מיליארד דולר בשנת 2021.

על רקע המגמות הללו, קיימה בשבוע שעבר (5 בספטמבר) קבלנית הייצור טאואר-ג'אז (TowerJazz) ממגדל העמק באוניברסיטת תל אביב כנס ראשון מסוגו שהתמקד בנושא חיישנים (TowerJazz Sensors), בהשתתפות מפתחים ונציגים של חברות ישראליות בתחום החיישנים. הכנס נועד לקדם שיתופי פעולה בין טאואר-ג'אז לבין חברות ישראליות שמפתחות חיישנים חדשניים ויכולות להסתייע בטכנולוגיות הייצור המתקדמות של טאואר-ג'אז בתחום.

חברת טאואר-ג'אז פיתחה פורטפוליו של טכנולוגיות בתחום ה-Image Sensor CMOS התואם לדרישות המתקדמות כיום בתחומים כמו תחבורה, מצלמות ADAS למכוניות אוטונומיות, ניטור סביבתי, הדמאה רפואית, חיישנים למצלמות תלת מימדיות, חיישנים לתחום המדע והתעופה, כמו גם חיישנים ליישומים צרכניים בתחום ה-IoT ומצלמות לסמרטפונים.

נפגשו במהלך הכנס לריאיון עם נשיא טאואר-ג'אז ד"ר יצחק אדרעי והוא סיפר ל-TechTime על מטרת הכנס ועל המפנה הגדול שביצעה טאואר-ג'אז בשנים האחרונות. "אנחנו בסופו של דבר חברה ישראלית ואנחנו שמחים לעבוד עם הקהילה בארץ. אם תעשה סקר על חברות הטכנולוגיה הפועלות כעת בישראל תגלה שיש המון חברות בתחום החיישנים עם המון רעיונות, ולנו יש את הטכנולוגיות. אנחנו מזהים את תחום הסנסורים כתחום שיצמח בקצב גדול בשנים הקרובות. יש לנו 2 פאבים בארץ, שמתמקדים בתחומים הללו, ואנחנו לא רוצים לפספס את ההזדמנות, ואני מקווה שהמהלך הזה, שאותו הכנס מסמן, יניב פירות."

קבלנית הייצור המובילה בתחום האנלוגי

הצמיחה של טאואר-ג'אז בשנים האחרונות היא לא פחות ממטאורית. החברה ממגדל העמק, שבתחילת שנות האלפיים עוד רשמה הפסדים שנתיים, צמחה בשלוש השנים האחרונות בשיעור שנתי ממוצע של כ-35%, וב-2016 חצתה את רף מיליארד הדולר עם הכנסות של 1.25 מיליארד דולר, והיא נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק נוכחי של 8.4 מיליארד דולר. ברבעונים האחרונים שוברת החברה כמעט מדי רבעון את שיאי המכירות של עצמה, וברבעון השני של 2017 דיווחה על שיא נוסף של 345 מיליון דולר. על פי חברת IC Insights, טאואר-ג'אז היא כיום קבלנית הייצור השישית בגודלה בעולם.

אמנם בהשוואה לענקיות הייצור הגדולות כדוגמת TSMC, GlobalFoundries ו-UMC, שחולשות על רובו המוחלט של השוק, טאואר-ג'אז היא חברה בסדר גודל בינוני, עם נתח של 2% בלבד מהשוק העולמי. ואולם, בנישה שלה, תחום הרכיבים האנלוגיים, טאואר-ג'אז נחשבת לקבלנית הייצור המובילה בעולם, עם טכנולוגיות ייחודיות לייצור מעגלים אנלוגיים, מעגלי RF, מעגלי הספק גבוה וחיישני Image CMOS. אלה הם תחומים שבהן הענקיות לא מתחרות מכיוון שהן מתמקדות ברכיבים לוגיים דיגיטליים. השוק האנלוגי מהווה בערך כשליש משוק קבלנות הייצור (Foundry) העולמי.

העלויות בשוק הייצור הדיגיטלי הן אדירות. העלות של הקמת מפעל ייצור עשויה להגיע לכעשרות מיליארד דולרים, וכן קצב ההתקדמות הטכנולוגית הינו מהיר מאוד ומחייב מהחברה להקדיש משאבים גדולים כדי לעמוד בקצב של התעשייה. בשוק האנלוגי, מנגד, עלויות הייצור הן קטנות הרבה יותר ומחזור החיים של כל טכנולוגיה הוא ארוך הרבה יותר, מה שמאפשר לחברה כמו טאואר-ג'אז לנצל את יתרונותיה הטכנולוגיים והעסקיים.

"השינוי האסטרטגי שביצענו בשנים האחרונות מתבסס על כמה מהלכים," אומר אדרעי ל-TechTime. "ראשית, עברנו מחברה שמתמקדת במו"פ לחברה עם מיקוד עסקי מובהק. השינוי האסטרטגי המרכזי שביצענו הוא כמובן ההחלטה להתמקד בתחום האנלוגי. כשהקמנו את טאואר פעלנו בתחום הדיגיטלי. אבל בתחום הדיגיטלי, אתה צריך כל שנה וחצי להתקדם דור, ועל כן, אתה יכול מהר מאוד לצבור פיגור מבחינת יכולת ההשקעה שלך אם אין לך את המשאבים הדרושים. זהו גם תחום יקר מאוד מבחינת עלויות הייצור.

"לעומת זאת, בתחום האנלוגי התחברנו ללקוחות Tier-1, וברגע שאתה מחובר ללקוחות כאלה בתחום האנלוגי, העתיד שלך פחות או יותר מובטח לטווח הארוך. במקביל, נקטנו מדיניות רכישות ומיזוגים שמורכבת משני היבטים – רכישות בתחומים טכנולוגיים, למשל הרכישה של חברת Jazz, שהוסיפה לנו את תחום ה-RF, ורכישות של מתקני ייצור שנועדו להגדיל את הקיבולת שלנו. בעקבות כך יצרנו מודל מאוד מוצלח המאזן בין שולי רווח גבוהים לתפוקת ייצור גבוהה וניצול קיבולת הייצור באופן כמעט מקסמיאלי."

מה בעצם הייחוד הטכנולוגי של טאואר-ג'אז?

"אנחנו מהמובילים בעולם בתחומי חיישני התמונה וה-RF. בתחום החיישנים אנחנו, לדעתי, המובילים בעולם. שתי הטכנולוגיות הללו, בגלל מורכבותן, מספקות שולי רווח גבוהים. כמו כן, פיתחנו מיומנויות מאוד גבוהות של העברה טכנולוגית – כלומר הטמעת הטכנולוגיה שפיתחנו אצל הלקוח עצמו – בזמן סביר ובאיכות גבוהה, וזה מאוד עוזר לנו אצל לקוחות. בנוסף, אנחנו שומרים על ה-IP של הלקוחות שלנו. זה חלק חשוב מהמנטליות שלנו. וכמובן, אי אפשר בלי להזכיר את כח האדם האיכותי והמסור של החברה. זה אינו טריוויאלי."

מהם מנועי הצמיחה הנוכחיים של החברה?

"אנחנו נמצאים במקומות שיש להם הרבה לאן לצמוח, כדוגמת שוק הסלולאר, שמתבסס על רכיבים אנלוגיים, ואני צופה שהשוק הזה ימשיך לצמוח. בנוסף, תחום ה-IoT, והסנסורים וה-MEMS. זהו מנוע הצמיחה הבא. ברכב האוטונומי העתידי צפויים להיות אינספור סנסורים של קליטת המציאות ועיבוד המידע. בתחום זה יש לנו כבר שיתופי פעולה, הן בתחום חיישני התמונה והן בתחום ה-RF."

תעשיית השבבים נסמכת יותר יותר על קבלניות ייצור

הצמיחה המרשימה של טאואר-ג'אז בשנים האחרונות מתרחשת על רקע הצמיחה המהירה של תעשיית שירותי ייצור השבבים העולמית כולה. להערכת האנליסטים, שוק ה-Foundry צפוי לצמוח בשנים הקרובות בשיעור שנתי של 7.6% ויגיע להיקף של 72.1 מיליארד דולר בשנת 2021. הצמיחה הזו מונעת במידה רבה מהתנופה הנוכחית בשוק הסמיקונדוקטור העולמי, שצפוי לרשום ב-2017 גידול דו-ספרתי ולשבו את מחסום 40 מיליארד דולר.

מפעל הייצור של טאואר-ג'אז בסן אנטוניו

עם זאת, יש לציין כי הגידול בשוק ה-Foundry אף גבוה יותר מהגידול הכללי בשוק הסמיקונדוקטור, ונובע ממגמה מתרחבת בתעשייה שבה חברות IDM (חברות שבבים המייצרות בעצמן את שבביהן. לדוגמה: אינטל) רבות מחליטות לנטוש את חלק מקווי הייצור שלהן ולפעול במודל ייצור רזה יותר הקרוי Fab-Lite, שבו הן מעבירות חלק מרכזי מתפוקת הייצור לקבלניות ייצור, מה שמגדיל את חלקן של קבלניות הייצור בפעילות ייצור השבבים העולמית. הדבר בולט בעיקר אצל חברות IDM בינונית, שמתקשות להחזיק בקווי הייצור שלהן, אך באחרונה גם בקרב חברות IDM גדולות כגון טושיבה, Infineon ו-On Semiconductors, שמעדיפות לייצר חלק מהרכיבים שלהן אצל קבלני ייצור כדי לצמצם את עלויות הייצור.

טאואר-ג'אז מנצלת את המגמה הזו גם כדי להרחיב את קיבולת הייצור שלה. בשנים האחרונות בנתה לעצמה טאואר-ג'אז קיבולת ייצור באמצעות הסכמים ארוכי טווח עם יצרניות השבבים פנאסוניק ומקסים, שהחליטו לצמצם את יכולת הייצור העצמית שלהן ומכרו לטאואר-ג'אז את חלק מהפאבים שלהן. הרווח של טאואר-ג'אז מההסכמים הללו היה כפול – גם קבלת פאבים מוכנים וגם מבטיחה לעצמה זרם הזמנות לפאבים הללו למשך שנים רבות קדימה מאותן חברות שבבים.

"כל העסקאות שעשינו משקפות את הכיוון הזה. כדוגמת העסקה שלנו עם מקסים, שמכרה את הפאב לטאואר-ג'אז בגלל שלא יכלה להחזיק. גם Infineon הכריזה שהיא מתכוונת להרחיב את השימוש ב-Foundries," מציין אדרעי.

כיום יש לטאואר-ג'אז 7 מפעלי ייצור ברחבי העולם, שניים בישראל במגדל העמק, שניים בארצות הברית ושלושה ביפן. פאב 2 במגדל העמק הוא מתקן הייצור הגדול ביותר של החברה ואחראי לכשליש מהתפוקה הכוללת של טאואר-ג'אז.

טאואר-ג'אז מתכוונת להמשיך באותה אסטרטגיה. "אנחנו תמיד בוחנים רכישות חדשות, בין אם משהו שיכול להרחיב את התחום האנלוגי שלנו מבחינה טכנולוגית, או מבחינת תפוקת הייצור. גם עכשיו אנחנו בוחנים כל מיני הזדמנויות שקיימות בשוק, במיוחד בנושאים שקשורים לתחומים החדשים," מוסיף אדרעי.

ההזדמנות של השוק הסיני

בחודש שעבר הודיעה טאואר-ג'אז כי חתמה על הסכם עם חברת ההשקעות הסינית Tacoma Technology Limited להקמתו של מפעל ייצור 8 אינץ' (200 מ"מ) חדש באזור התעשייה נאנג'ינג בסין. במסגרת ההסכם, טאואר-ג'אז תסייע בהקמת המפעל ברמת הטכנולוגית, מבלי לשאת בעלויות המימון, ובתמורה תהיה זכאית לעשות שימוש ב-50% מתפוקת הייצור במפעל.

מלבד הרחבת התפוקה, ההסכם עם Tacoma מסמן עבור טאואר-ג'אז שוק יעד אסטרטגי נוסף – סין. "בסין עוברים כיום כ-40 אחוז מכל הרכיבים בשוק השבבים העולמי, בין אם הם מורכבים שם ובין אם הם נצרכים. זהו שוק של 120 מיליארד דולר. עם זאת, אין לסין יכולת ייצור לתמוך בהיקפים הללו. יכולת הייצור בסין יכולה לתמוך בכ-10 אחוז. הממשל בסין מגדיל את התמריצים להקמת פאבים במדינה. ואני חושב שבעתיד בסין יגידו שאם אתה רוצה למכור בסין אתה צריך לייצר בסין, ואם לא תהיה נוכח בסין לא תהיה חלק מהשווקים הללו. זהו גם אזור עם עלויות ייצור נמוכות יותר, ועל כן זה כדאי. אנחנו מקדישים הרבה מאוד מאמצי מכירה בסין, והקמת המפעל הוא חלק מהאסטרטגיה הזו."