מיקרוסופט, אפל וגוגל מתחייבות לאינטרנט נטול-סיסמאות

החברות אפל, גוגל ומיקרוסופט החליטו ןהרחיב את התמיכה שלהן בתקן החדש של כניסה לאתרים ושירותים מקוונים ללא ססמא, אשר הוגדר על-ידי ארגון FIDO Alliance ו-World Wide Web Consortium. התקן החדש מאפשר לאתרים ולמפעילי יישומים לאפשר גישה לתכנים ולשירותים בלא הקלדת ססמאות, הנחשבות לפתרון לא יעיל: הן לא בטוחות בפני פריצה ואנשים רבים מתקשים לנהל את כל הססמאות שלהם.

התקן החדש מבוסס על מתן היכולת להתחבר אל השירות באמצעים אחרים, דוגמת טביעת אצבעות, זיהוי פנים או קוד הזיהוי של האבזר (PIN) שבאמצעותו הם מתחברים. להערכת חברת אפל, הגישה הזאת בטוחה יותר, יעילה יותר ומונעת מתקפות פישינג בהשוואה לשיטות ההזדהות המקובלות, המבוססות על ססמאות קבועות וזזמאות זמניות הנשלחות במסרון SMS.

התקן החדש מבוסס על פרוטוקול המשלב בין זיהוי לבין הצפנה במתכונת מפתח פרטי ומפתח ציבורי. הזיהוי עצמו מתבצע במכשיר המקומי שבידי המשתמש באמצעות עמידה במטלות כמו למשל הקלקה על מספרים מסויימים, דיבור אל המיקרופון והכנסת מידע נוסף הנדרש לצורך ההזדהות. לאחר השלמת ההזדהות, אבזר הקצה שולח מסר מוצפן במפתח הפרטי המוודא את זיהוי המשמש, וערוץ התקשורת נפתח. בשלב הזה, מיוצר צמד חדש של מפתח ציבורי-מפתח פרטי, המאפשר להתחבר אל השירות. בששיטה הזאת, למשל, המידע הביומטרי המשמש לזיהוי – נשאר באבזר של המשתמש ולא זולג אל הרשת.

שלוש החברות הודיעו שהן מתכננות להטמיע את הפרוטוקול בכל הפלטפורמות שלהן כבר במהלך השנה הקרובה. מנהל מוצר בחברת גוגל, מרק רישר, אמר שהחברה היתה מעורבת בפיתוח התקן ב-10 השנים האחרונות” “במגרת המאמץ לייצר עתיד ללא ססמאות”. לדבריו, הפרוטוקול ישולב בדפדפן כרום, במערכות ההפעלה ChromeOS ואנדרואיד ובפלטפורמות אחרות של החברה. “המעבר לעולם נטול ססמאות יתחיל מהצרכנים ויעבור אל הסביבות הארגוניות”, העריך סגן נשיא מיקרוסופט לניהול זהויות, אלכס סימונס. “נספק תמיכה מובנית ב-FIDO בכל היישמים והשירותים של מיקרוסופט”.

אמזון חולשת על שליש משוק תשתיות הענן

מחקר חדש ממחיש עד כמה הואץ בתקופה האחרונה קצב האימוץ של שירותי ענן בקרב חברות וארגונים, בייחוד על רקע משבר הקורונה. לפי דו”ח עדכני של חברת המחקר Canalys, היקף ההוצאה בעולם על תשתיות של שירותי ענן זינק ברבעון השלישי של 2021 בשיעור שנתי של 35% ל-49.4 מיליארד דולר. ישנן בשוק שלוש ספקיות מרכזיות של תשתית ענן ציבורי: Amazon AWS, Microsoft Azure ו-Google Cloud. נתון מעניין נוסף שעולה מהדו”ח נוגע לחלוקת העוגה ביניהן. לפי המחקר, ברבעון השלישי של 2021 החזיקה Amazon AWS בנתח של 32% משוק תשתית הענן, ואילו Microsoft Azure החזיקה בנתח של 21%. במקום השלישי ניצבה Google Cloud, עם 8% בסך הכול.

אלון פליס [בתמונה] הארכיטקט הראשי של חברת CodeValue, המתמחה בפתרונות ענן ודיגיטל, סיפר כי גם בישראל ניכרת תנופה במעבר של ארגונים וחברות לענן. “ספקיות הענן הגדולות מבצעות עלייה לישראל ומקימות אתרי ענן מקומיים. הדבר מאפשר לארגונים ישראליים, לרבות הממשלה והצבא, להגביר את קצב הטרנספורמציה הדיגיטלית ולקצר תהליכים בצורה משמעותית. עבור העולם העסקי מדובר בלהיות או לחדול. היום ענן זה לא סתם שרת מרוחק לאחסון מידע, או אתר. מדובר בפלטפורמה רבת עוצמה שניתן להפיק ממנה תועלות רבות לארגון. מערכת מחשוב מודרנית כוללת עשרות ומאות שירותים הפועלים במקביל תוך ניצול שירותי אחסון, שינוע וניתוח מידע, למידת מכונה ובינה מלאכותית. הענן מספק את התשתיות הנדרשות לפיתוח, תפעול וניטור מערכות מורכבות אלה.”

ענן לבתי חולים

כחלק מהתחרות ביניהן והניסיון להגדיל את חלקן בעוגה, שלוש ספקיות תשתית הענן מכריזות כל הזמן על חידושים ופתרונות ענן ייעודיים. כך למשל, אמזון השיקה לפני מספר חודשים פלטפורמת ענן ייעודית לעולם הרפואה, AWS for Health, אשר מיועדת לבתי חולים, קליניקות וגופי מחקר. הפלטפורמה מיועדת לייעל תהליכים ספציפיים בעולם הרפואי כמו ניהול רשומות רפואיות באופן אלקטרוני, ביצוע מחקרים גנומיים וגם דגש מיוחד על אבטחת מידע.

מיקרוסופט השיקה את Azure Purview, פתרון שמאפשר לארגון למפות, לארגן ולנהל את כל המידע שלו משרתיו המקומיים וממקורות ענן מרובים (Multi-Cloud). גוגל חשפה את Google Distributed Cloud, פלטפורמת ענן שנועדה לתמוך ביישומי-קצה המצריכים עיבוד מהיר ובשיהוי נמוך על-גבי שרתים הקרובים יותר ללקוח.

שי עטיה מחברת ה-IT מיטווך ובניו, המתמחה באינטגרציה של פתרונות חומרה ותוכנה בתחום הענן, הסביר: “אימוץ נכון של תשתית ענן מאיץ בארגון חדשנות, מאפשר לייעל תהליכים, לחסוך בעלויות וגם להגביר את אבטחת המידע. אם האימוץ הראשוני היה בקרב חברות ההיי טק וסטרטאפים,השלב הבא הינו בגופים פיננסיים, המגזר הציבורי בעידוד מכרז נימבוס, גופי הבריאות, חברות תעשייתיות, קמעונאות ועוד, ארגונים אלו פונים אל הענן כדי לשפר ולייעל  את הפעילות שלהן, אם במעבר מלא לענן ואם בשילוב פתרונות תשתית היברידית”.

ורילי של גוגל פתחה מרכז מו”פ בישראל

חברת מדעי החיים והמכשור הרפואי Verily, חברת-בת של גוגל בתחום הבריאות, הקימה מרכז מו”פ בישראל אשר יתמקד בשימוש בטכנולוגיות של בינה מלאכותית ככלי עזר לשיפור יישומים רפואיים כדוגמת הליכים כירורגיים זעיר-פולשניים, אנדוסקופיה ודימות. הצוות של ורילי יפעל ממרכזי הפיתוח של גוגל בחיפה ובתל אביב. את הפעילות של ורילי בישראל יוביל פרופ’ למדעי המחשב אהוד ריבלין מהטכניון, שעבד בעבר מול Google Heatlhcare. המרכז מגייס בימים אלה מדענים, מהנדסים ומנהלי מוצר.

ורילי, שפעלה בעבר כחטיבה בתוך Google X, התפצלה ב-2015 לחברת-בת עצמאית של חברת האם של גוגל, אלפבית. בחודש דצמבר 2020 השלימה החברה גיוס של כ-700 מיליון דולר בהובלת אלפבית, Temasek ו-Silver Lake.

החברה מובילה מיזמי פיתוח מגוונים בתחומי המכשור הרפואי, בריאות דיגיטלית ודיאגנוסטיקה מבוססת בינה מלאכותית. לפני כשנה הקימה מיזם משותף עם Sanofi הצרפתית לפיתוח פלטפורמה לחולי סכרת המשלבת מכשור רפואי, תוכנה ותרופות. ורילי פיתחה גם כפית מיוחדת עבור אנשים הסובלים מרעד ראשוני ופרקינסון, אשר באמצעות חיישנים ואלגוריתמים מנטרת את רעד היעד ומאפשרת לכפית להישאר יציבה. ורילי גם משתפת פעולה עם חברות ביוטק נוספות כדוגמת לפיתוח אביזרים לבישים לאבחון מחלות, ניטור פרמטריים רפואיים וניהול מחלות כרוניות. אחד מתוכניות הדגל של ורילי, שהחל עוד ב-2014, הוא פרויקט שנועד להגדיר את “תו התקן” לחיים בריאים על סמך נתונים גנטיים, היסטוריות רפואיות ודאטה ממכשירים לבישים.

הפרויקט הראשון שתוביל ורילי בישראל יהיה לקדם את המחקר המשותף שעורכות Google Healthcare ובית החולים שערי צדק בירושלים בנושא שימוש בבינה מלאכותית לאיתור פוליפים טרום-סרטניים במעי הגס. המחקר בוחן את השימוש בבינה מלאכותית לניתוח צילומי קולונסקופיה, שהיא בדיקת הסקר המקובלת לאיתור פוליפים במעי הגס. עד כה המחקר עשה שימוש במערכת לניתוח של כ-1,400 שעות של צילומי קולונסקופיה, על מנת לבדוק האם השימוש בטכנולוגיה יכולה לשפר את יכולות איתור הפוליפים של הגסטרולוג.

בסרטון: חולה בפרקינסון משתמשת בכפית של ורילי

 

 

 

 

מרכז פיתוח חדש בישראל: גוגל חטפה מאינטל את אורי פרנק

חודש אחד בלבד לאחר שחברת אינטל הודיעה על מינויו של אורי פרנק הישראלי (בתמונה למעלה) לסגן נשיא עולמי ולמנהל קבוצת תכנון ופיתוח של שבבי העתיד של אינטל – דיווחה חברת גוגל (Google) שפרנק עבר אליה – וישמש בתפקיד סגן נשיא להנדסה בקבוצת תכנון מעבדי השרתים. מדובר ברכש של כוכב מהדרגה העליונה: אורי פרנק הצטרף לאינטל לפני 20 שנה, ומילא תפקידי ניהול בכירים בארץ ובחו”ל. בתפקידו האחרון באינטל שימש כמנהל משפחת מעבדי הדור הבא למחשבים אישיים ולבינה מלאכותית.

המשימה של אורי פרנק, היא להקים בישראל מרכז לפיתוח שבבים ומעבדים חדשים עבור מרכזי הנתונים של גוגל מהדור הבא. מבין השורות, אפשר להבין שגוגל מצפה מאורי פרנק להביא אל הקבוצה “מתכנני שבבים ברמה עולמית”. פירוש הדבר שמתחיל כעת ציד אחר מפתחי סיליקון מצטיינים בכל התעשייה הישראלית, ובמיוחד בחברת אינטל ישראל, שהיא אחד ממרכזי המצויינות החשובים ביותר של אינטל העולמית בתכנון ופיתוח מעבדים חדשים.

“ה-SoC הוא לוח-האם החדש”

סגן נשיא גוגל לתשתיות מערכת, אמין ואדאט, פירסם השבוע פוסט בבלוג של החברה, ובו הסביר את המהלך: “תשתיות העיבוד בגוגל נמצאות על סף שינוי. עד היום התמקדנו באינטגרציה ברמת לוח-האם: שילבנו מעבדים, אמצעי תקשורת, איחסון, מאיצים, זכרונות ואלמנטים מהסוג הזה, מתוצרת יצרנים שונים. אולם הכיוון הזה כבר לא עונה לצרכים: כדי להגיע לביצועים גבוהים בהספק נמוך, יש צורך באינטגרציה ברמה עמוקה יותר. במקום לשלב רכיבים נפרדים בלוח-האם, אנחנו נפתח מערכות על-גבי שבב (SoC), שבהן מרוכזות פונקציות רבות על-גבי שבב אחד. במלים אחרות, ה-SoC הוא לוח-האם החדש”.

גוגל אינה שחקן חדש בתחום תכנון השבבים. היא כבר ביצעה בעבר מספר פרוייקטי תכנון, דוגמת מעבד ייעודי למימוש מטלות לימוד מכונה באמצעות רשת נוירונית (Tensor Processing Unit), מאיץ לעיבוד וידאו בענן (Video Coding Units), וחבילת OpenTitan לתכנון שבבים מאובטחים. אולם כל אלה היו פרוייקטים שנועדו להתמודד עם בעיות ספציפיות. הפרוייקט הישראלי שונה במהותו. לפי הפוסט של אמין ואדוט, הצוות הישראלי אמור לפתח מעבד ליבה גדול, אשר ישמש כאבן בניין מרכזית בתשתיות בענן של גוגל.

DSPG הצטרפה לפרוייקט CHIP המהפכני של גוגל, אפל ואמזון

בתמונה למעלה: אבזר השליטה הביתי HomePod של חברת אפל

חברת DSPG מהרצליה הצטרפה אל קבוצת העבודה Project Connected Home over IP – CHIP שהוקמה בדצמבר 2019 על-ידי החברות אפל, גוגל ואמזון. הקבוצה מפתחת תקן חדש לתקשורת קצרת טווח וחסכונית באנרגיה בין התקנים ביתיים. חברת DSPG תתרום לקבוצה את המומחיות שלה בתחום ה-ULE, שהיא טכנולוגיית תקשורת דו-כיוונית חסכונית מאוד באנרגיה.

סמנכ”לית השיווק בחברת DSPG, טלי חן, אמרה שזו תקופה מרגשת עבור IoT, בתים חכמים והפעלת קול כממשק משתמש. “אנחנו נרגשים ומצפים לעבוד עם חברי Zigbee Alliance ו-Project CHIP כדי להגדיר ממשק העונה על דרישות הברית החדשה”. המהלך מאפשר ל-DSPG להצטרף אל מהפיכה שעשויה להתברר כעצומת מימדים, המובלת על-ידי שלוש החברות החשובות בעולם בתחום. חברת DSPG תביא אל הפרוייקט את הידע שלה משוק הטלפוניה האלחוטית הגווע (DT-ULE). טכנולוגיית ULE פועלת בטווח התדרים 1.7GHz-1.9GHz ומאופיינת בזרמי זליגה נמוכים מאוד של 2.5µA כאשר קו התקשורת מצוי במצב המתנה. הטכנולוגיה נמצאת בשוק בשימוש בחברות דוגמת דויטשה טלקום, אורנג’, ADT ועוד.

פרוטוקול-על המאחד תקנים קיימים רבים

פרוייקט CHIP מתנהל במסגרת קבוצת Zigbee Alliance, אולם אין ביניהם כל קשר טכני: פרוטוקול CHIP אינו גרסה של פרוטוקול Zigbee, אלא תקן פתוח חדש של תקשורת מבוססת IP שיאפשר קישוריות חלקה של כל האבזרים הביתיים, מרמת המתג החשמלי ועד לרמת המכשירים הביתיים החכמים, דוגמת גוגל אקו, אלקסה של אמזון וסירי של אפל. פיתוח התקן ייעשה במתכונת של פרוייקט קוד פתוח על-גבי תשתיות GitHub, כאשר הטיוטה הראשונה אמורה להתפרסם לפני סוף 2020.

מטרת Project CHIP היא לפתח מעין תקן-על (בדומה לשפת תכנות עלית) המאפשר לשלב בתוכו תקנים קיימים כדי להבטיח תאימות מלאה והסמכה אחידה. הטיוטה הראשונה תכיל את האופן שבו פרוטוקול CHIP כולל בתוכו את תקני Wi-Fi, כולל Wi-Fi 6, תקן Thread ותקן Bluetooth Low Energy. בעתיד הפרוטוקול עשוי לשלב בתוכו גם איתרנט ותקנים סלולריים.

מעבר מהיר מטיוטות למוצרים

מדובר בפרוייקט שיכול להתברר כמהלך משנה שוק: זהו שיתוף פעולה יוצא דופן בין שלוש מהחברות הגדולות ביותר בעולם בתעשיית הטכנולוגיה. שלושתן החליטו לשנות את אסטרטגיית ה-IoT שלהן, ולוודא שהמוצרים שלהן יתחברו באופן חלק אל המוצרים והשירותים של החברות המתחרות. זו גם דרישת סף שצריכות לעמוד בה כל החברות החדשות המצטרפות אל הפרוייקט.

לצורך זה תרמו שלוש הענקיות את טכנולוגיות התקשורת הביתית שפיתחו: Alexa Smart Home, Apple HomeKit ו-Google Weave. הפרוייקט נהנה מיתרון מעניין נוסף: מכיוון שהוא מבוסס על תקנים קיימים וטכנולוגיות מוכחות הנמצאות בשוק, ועוסק למעשה רק באופן שבו הם מתממשקים אחד עם השני, ניתן לבדוק אותו ולהוציא אותו לשוק במהירות גדולה מאוד בהשוואה לתהליכי תקינה אחרים. מרגע שיש טיוטה, ניתן במהירות להוציא מוצרים חדשים ולבדוק אותם.