ורילי של גוגל פתחה מרכז מו"פ בישראל

חברת מדעי החיים והמכשור הרפואי Verily, חברת-בת של גוגל בתחום הבריאות, הקימה מרכז מו"פ בישראל אשר יתמקד בשימוש בטכנולוגיות של בינה מלאכותית ככלי עזר לשיפור יישומים רפואיים כדוגמת הליכים כירורגיים זעיר-פולשניים, אנדוסקופיה ודימות. הצוות של ורילי יפעל ממרכזי הפיתוח של גוגל בחיפה ובתל אביב. את הפעילות של ורילי בישראל יוביל פרופ' למדעי המחשב אהוד ריבלין מהטכניון, שעבד בעבר מול Google Heatlhcare. המרכז מגייס בימים אלה מדענים, מהנדסים ומנהלי מוצר.

ורילי, שפעלה בעבר כחטיבה בתוך Google X, התפצלה ב-2015 לחברת-בת עצמאית של חברת האם של גוגל, אלפבית. בחודש דצמבר 2020 השלימה החברה גיוס של כ-700 מיליון דולר בהובלת אלפבית, Temasek ו-Silver Lake.

החברה מובילה מיזמי פיתוח מגוונים בתחומי המכשור הרפואי, בריאות דיגיטלית ודיאגנוסטיקה מבוססת בינה מלאכותית. לפני כשנה הקימה מיזם משותף עם Sanofi הצרפתית לפיתוח פלטפורמה לחולי סכרת המשלבת מכשור רפואי, תוכנה ותרופות. ורילי פיתחה גם כפית מיוחדת עבור אנשים הסובלים מרעד ראשוני ופרקינסון, אשר באמצעות חיישנים ואלגוריתמים מנטרת את רעד היעד ומאפשרת לכפית להישאר יציבה. ורילי גם משתפת פעולה עם חברות ביוטק נוספות כדוגמת לפיתוח אביזרים לבישים לאבחון מחלות, ניטור פרמטריים רפואיים וניהול מחלות כרוניות. אחד מתוכניות הדגל של ורילי, שהחל עוד ב-2014, הוא פרויקט שנועד להגדיר את "תו התקן" לחיים בריאים על סמך נתונים גנטיים, היסטוריות רפואיות ודאטה ממכשירים לבישים.

הפרויקט הראשון שתוביל ורילי בישראל יהיה לקדם את המחקר המשותף שעורכות Google Healthcare ובית החולים שערי צדק בירושלים בנושא שימוש בבינה מלאכותית לאיתור פוליפים טרום-סרטניים במעי הגס. המחקר בוחן את השימוש בבינה מלאכותית לניתוח צילומי קולונסקופיה, שהיא בדיקת הסקר המקובלת לאיתור פוליפים במעי הגס. עד כה המחקר עשה שימוש במערכת לניתוח של כ-1,400 שעות של צילומי קולונסקופיה, על מנת לבדוק האם השימוש בטכנולוגיה יכולה לשפר את יכולות איתור הפוליפים של הגסטרולוג.

בסרטון: חולה בפרקינסון משתמשת בכפית של ורילי

 

 

 

 

מרכז פיתוח חדש בישראל: גוגל חטפה מאינטל את אורי פרנק

חודש אחד בלבד לאחר שחברת אינטל הודיעה על מינויו של אורי פרנק הישראלי (בתמונה למעלה) לסגן נשיא עולמי ולמנהל קבוצת תכנון ופיתוח של שבבי העתיד של אינטל – דיווחה חברת גוגל (Google) שפרנק עבר אליה – וישמש בתפקיד סגן נשיא להנדסה בקבוצת תכנון מעבדי השרתים. מדובר ברכש של כוכב מהדרגה העליונה: אורי פרנק הצטרף לאינטל לפני 20 שנה, ומילא תפקידי ניהול בכירים בארץ ובחו"ל. בתפקידו האחרון באינטל שימש כמנהל משפחת מעבדי הדור הבא למחשבים אישיים ולבינה מלאכותית.

המשימה של אורי פרנק, היא להקים בישראל מרכז לפיתוח שבבים ומעבדים חדשים עבור מרכזי הנתונים של גוגל מהדור הבא. מבין השורות, אפשר להבין שגוגל מצפה מאורי פרנק להביא אל הקבוצה "מתכנני שבבים ברמה עולמית". פירוש הדבר שמתחיל כעת ציד אחר מפתחי סיליקון מצטיינים בכל התעשייה הישראלית, ובמיוחד בחברת אינטל ישראל, שהיא אחד ממרכזי המצויינות החשובים ביותר של אינטל העולמית בתכנון ופיתוח מעבדים חדשים.

"ה-SoC הוא לוח-האם החדש"

סגן נשיא גוגל לתשתיות מערכת, אמין ואדאט, פירסם השבוע פוסט בבלוג של החברה, ובו הסביר את המהלך: "תשתיות העיבוד בגוגל נמצאות על סף שינוי. עד היום התמקדנו באינטגרציה ברמת לוח-האם: שילבנו מעבדים, אמצעי תקשורת, איחסון, מאיצים, זכרונות ואלמנטים מהסוג הזה, מתוצרת יצרנים שונים. אולם הכיוון הזה כבר לא עונה לצרכים: כדי להגיע לביצועים גבוהים בהספק נמוך, יש צורך באינטגרציה ברמה עמוקה יותר. במקום לשלב רכיבים נפרדים בלוח-האם, אנחנו נפתח מערכות על-גבי שבב (SoC), שבהן מרוכזות פונקציות רבות על-גבי שבב אחד. במלים אחרות, ה-SoC הוא לוח-האם החדש".

גוגל אינה שחקן חדש בתחום תכנון השבבים. היא כבר ביצעה בעבר מספר פרוייקטי תכנון, דוגמת מעבד ייעודי למימוש מטלות לימוד מכונה באמצעות רשת נוירונית (Tensor Processing Unit), מאיץ לעיבוד וידאו בענן (Video Coding Units), וחבילת OpenTitan לתכנון שבבים מאובטחים. אולם כל אלה היו פרוייקטים שנועדו להתמודד עם בעיות ספציפיות. הפרוייקט הישראלי שונה במהותו. לפי הפוסט של אמין ואדוט, הצוות הישראלי אמור לפתח מעבד ליבה גדול, אשר ישמש כאבן בניין מרכזית בתשתיות בענן של גוגל.

DSPG הצטרפה לפרוייקט CHIP המהפכני של גוגל, אפל ואמזון

בתמונה למעלה: אבזר השליטה הביתי HomePod של חברת אפל

חברת DSPG מהרצליה הצטרפה אל קבוצת העבודה Project Connected Home over IP – CHIP שהוקמה בדצמבר 2019 על-ידי החברות אפל, גוגל ואמזון. הקבוצה מפתחת תקן חדש לתקשורת קצרת טווח וחסכונית באנרגיה בין התקנים ביתיים. חברת DSPG תתרום לקבוצה את המומחיות שלה בתחום ה-ULE, שהיא טכנולוגיית תקשורת דו-כיוונית חסכונית מאוד באנרגיה.

סמנכ"לית השיווק בחברת DSPG, טלי חן, אמרה שזו תקופה מרגשת עבור IoT, בתים חכמים והפעלת קול כממשק משתמש. "אנחנו נרגשים ומצפים לעבוד עם חברי Zigbee Alliance ו-Project CHIP כדי להגדיר ממשק העונה על דרישות הברית החדשה". המהלך מאפשר ל-DSPG להצטרף אל מהפיכה שעשויה להתברר כעצומת מימדים, המובלת על-ידי שלוש החברות החשובות בעולם בתחום. חברת DSPG תביא אל הפרוייקט את הידע שלה משוק הטלפוניה האלחוטית הגווע (DT-ULE). טכנולוגיית ULE פועלת בטווח התדרים 1.7GHz-1.9GHz ומאופיינת בזרמי זליגה נמוכים מאוד של 2.5µA כאשר קו התקשורת מצוי במצב המתנה. הטכנולוגיה נמצאת בשוק בשימוש בחברות דוגמת דויטשה טלקום, אורנג', ADT ועוד.

פרוטוקול-על המאחד תקנים קיימים רבים

פרוייקט CHIP מתנהל במסגרת קבוצת Zigbee Alliance, אולם אין ביניהם כל קשר טכני: פרוטוקול CHIP אינו גרסה של פרוטוקול Zigbee, אלא תקן פתוח חדש של תקשורת מבוססת IP שיאפשר קישוריות חלקה של כל האבזרים הביתיים, מרמת המתג החשמלי ועד לרמת המכשירים הביתיים החכמים, דוגמת גוגל אקו, אלקסה של אמזון וסירי של אפל. פיתוח התקן ייעשה במתכונת של פרוייקט קוד פתוח על-גבי תשתיות GitHub, כאשר הטיוטה הראשונה אמורה להתפרסם לפני סוף 2020.

מטרת Project CHIP היא לפתח מעין תקן-על (בדומה לשפת תכנות עלית) המאפשר לשלב בתוכו תקנים קיימים כדי להבטיח תאימות מלאה והסמכה אחידה. הטיוטה הראשונה תכיל את האופן שבו פרוטוקול CHIP כולל בתוכו את תקני Wi-Fi, כולל Wi-Fi 6, תקן Thread ותקן Bluetooth Low Energy. בעתיד הפרוטוקול עשוי לשלב בתוכו גם איתרנט ותקנים סלולריים.

מעבר מהיר מטיוטות למוצרים

מדובר בפרוייקט שיכול להתברר כמהלך משנה שוק: זהו שיתוף פעולה יוצא דופן בין שלוש מהחברות הגדולות ביותר בעולם בתעשיית הטכנולוגיה. שלושתן החליטו לשנות את אסטרטגיית ה-IoT שלהן, ולוודא שהמוצרים שלהן יתחברו באופן חלק אל המוצרים והשירותים של החברות המתחרות. זו גם דרישת סף שצריכות לעמוד בה כל החברות החדשות המצטרפות אל הפרוייקט.

לצורך זה תרמו שלוש הענקיות את טכנולוגיות התקשורת הביתית שפיתחו: Alexa Smart Home, Apple HomeKit ו-Google Weave. הפרוייקט נהנה מיתרון מעניין נוסף: מכיוון שהוא מבוסס על תקנים קיימים וטכנולוגיות מוכחות הנמצאות בשוק, ועוסק למעשה רק באופן שבו הם מתממשקים אחד עם השני, ניתן לבדוק אותו ולהוציא אותו לשוק במהירות גדולה מאוד בהשוואה לתהליכי תקינה אחרים. מרגע שיש טיוטה, ניתן במהירות להוציא מוצרים חדשים ולבדוק אותם.