חלל תקשורת

הפיצוץ בלוויין אינטלסאט מסכן את עמוס 4

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: הדמיית הלוויין עמוס 4. מקור: התעשייה האווירית

הלוויין עמוס 4 המופעל על-ידי חברת חלל תקשורת (Spacecom) נמצא בסכנת התנגשות עם רסיסים שהתפזרו בחלל בעקבות הפיצוץ שאירע לפני כשבוע בלוויין התקשורת IS-33e של חברת אינטלסאט. חברת חלל דיווחה היום (ד') שהתעשייה האווירית, אשר ייצרה את הלוויין ומתפעלת אותו, מסרה לה שבעקבות הפיצוץ שהתרחש ביום 19 באוקטובר 2024 בלוויין 33e של "אינטלסאט", קיימים בחלל חלקיקים שחלק מהם נע במסלולו של הלוויין עמוס 4. "התעשייה האווירית פועלת לעדכן את תוכנית התמרונים של הלוויין בנקודה החלל, כדי למנוע פגיעה של חלקיקים אלו בלוויין. בנוסף, התעשיה האווירית מנטרת את תזוזת החלקיקים על-מנת לוודא שהסטת הלוויין היא אפקטיבית. בשלב זה אין השפעה על פעילות החברה בלוויין עמוס 4".

הלוויין עמוס 4 שוגר לחלל בחודש ספטמבר 2013 והוצב בנקודת השמיים 65 מעלות מזרח (הקרובה מאוד לנקודת השמיים של 33e). מטעד התקשורת שלו כולל 24 משיבים רחבי-סרט בעלי הספק גבוה בתדרי KA  ו-KU, ו-10 אנטנות מנוהגות אשר יכולות לספק שירות בעת ובעונה אחת ל-9 אזורים שונים באסיה, אפריקה, המזה"ת ואירופה.

הלוויין IS-33e יוצר על-ידי חברת בואניג ושוגר לחלל בחודש אוגוסט 2016. לפני כשבוע וחצי, ב-19 באוקטובר 2024, הודיעה אינטלסאט שהתגלתה "אנומליה" בתיפקוד הלוויין, אשר משפיעה על שירותי התקשורת שהוא מספק באירופה, אפריקה וחלק מדרום מזרח אסיה. רק כעבור יומיים החברה הודיעה שהלוויין יצא לגמרי מכלל פעילות (Total Loss), ושהיא מנהלת חקירה בשיתוף עם בואינג כדי לברר את סיבת התקלה. מדובר בתקלה נדירה ומפתיעה, שכן הלוויין נכנס לשירות בינואר 2017, כלומר הוא משרת 7 שנים בלבד, בעוד שלוויינים מסוגו מיועדים לתפקד 15-20 שנה.

500 חלקי-לוויין מסוכנים

החשדות שהתחולל פיצוץ בלוויין התעוררו בעקבות הדיווחים על חלקים שהתפזרו ממנו. חברת s2a Systems השווייצרית, המפתחת ציוד אופטי למעקב אחר תופעות בחלל, דיווחה ב-22 באוקטובר שהחיישן שלה זיהה 40 חלקים שונים שהתפזרו מהלוויין. חברת ExoAnalytic Solutions האמריקאית, העוסקת באיתור וניטור פסולת חלל, דיווחה אתמול (ב'), שהיא זיהתה 500 חלקים של הלוויין שהתפזרו בחלל, חלק מהם בגודל של כדורגל, וחלק בגודל של דלת מכונית.

התפוצצות הלוויין 33e היא ארוע ההתפוצצות השני של לווייני EpicNG (next-generation) של אינטלסאט. בשנת 2019 התפוצץ הלוויין Intelsat-29e, שגם הוא יוצר על-ידי בואינג (ומבוסס על פלטפורמה זהה), לאחר 3 שנות שירות בלבד. עד היום לא ברורה סיבת התקלה. האתר Space News מסר שעד היום לא נקבע האם הלוויין נפגע ממטאוריט, או שתקלת חיווט הובילה להיווצרות מטען חשמלי סטטי – שגרם לפיצוץ ולהרס הלוויין. מכל מקום, הארוע האחרון התחולל בנקודת חלל הנמצאת קרוב מאוד ללווייני תקשורת אחרים, חלקם אזרחיים וחלקם צבאיים, כך שייתכן וחברות נוספות נפגעו מהארוע, ולא רק חלל הישראלית.

הטרמינלים של אורביט השיגו קצב נתונים מרשים על גבי הרשת של עמוס-17

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: המסוף הלווייני MPT-46 של חברת אורביט]

חברת אורביט (Orbit) וחברת חלל תקשורת (Spacecom) השלימו שורת מבדקים שבחנו את הביצועים של שניים מהטרמינלים (מערכות אנטנה) הלוויינים של אורביט על גבי רשת התקשורת המהירה של לוויין עמוס-17. לדברי שתי החברות, קצבי תעבורת הנתונים שהושגו במבדקים הינם חסרי תקדים ביחס לפתרונות מתחרים בשוק.

הטרמינל מדגם MPT30 השיג במבדקים קצב תעבורת נתונים של 140 מגה-ביט לשנייה בהעלאה ו-40 מגה-ביט לשנייה בהורדה, ואילו הטרמינל מדגם MPT46 השיג קצב הורדה גבוה אף יותר של 50 מגה-ביט לשנייה. עוד נמסר כי המסופים שמרו על תקשורת רציפה ללא הפרעות במשך כל מתארי הטיסה שנבדקו. מדובר בקצב תקשורת שמאפשר צפייה בסטרימינג ברזולוציה גבוהה. המסופים הללו מתממשקים גם עם הרשת הלווינית של המפעילה הבריטית אינמרסאט (Inmersat), אך הם מספקים ביצועים מעט נמוכים יותר על גבי רשת זו. כמו כן, לקוחות בטחוניים בישראל מעדיפים לעשות שימוש בערוץ של עמוס-17.

הטרמינלים הללו מיועדים הן לשוק האזרחי והן לשוק הצבאי. בשוק האזרחי, הם מותאמים לספק קישוריות במהלך הטיסה (IFC) למטוסי מנהלים ולמטוסים בינוניים לטיסות אזוריות. בשוק הצבאי, הם מיועדים לספק תקשורת לוויינית בתנועה למטוסי קרב, מטוסי משימה, מסוקים וכטב"מים, וכן לפלטפורמות ימיות וקרקעיות.

בשיחה עם Techtime, הסביר סמנכ"ל המוצר של אורביט, ליאור רודמינסקי,  "הצלחנו לפתח מערכות קטנות, קומפקטיות ואפקטיביות, שמנצלות באופן מיטבי את המשאב הלווייני ומספקות קצב נתונים מאוד גבוה ביחס למה שהשוק מכיר. במבדקים הללו המחשנו עבור לקוחותינו שאנחנו יכולים לענות על דרישותיהם – ואף הרבה מעבר לכך."

הייחוד של המערכות אנטנה של אורביט הוא המימדים הזעירים של האנטנה. מערכת האנטנה MPT-30 מתבסס על אנטנה בגודל של 30 ס”מ והוא שוקל כ-10 ק”ג בלבד, ואילו ה-MPT-46 כולל אנטנה בגודל של 46 ס”מ והוא שוקל כ-14 ק”ג. שני מערכות האנטנה פועלים בתדר Ka. את מערכות האנטנה ניתן להתקין גם בזנב המטוס, מה שמפחית את צריכת הדלק.

"זו הוכחת יכולת שגם טרמינלים קטנים – ללא צורך באנטנה כבדה ויקרה – יכולים להגיע לקצב נתונים כה גבוה. מה שמרשים הוא היחס בין גודל ומשקל האנטנה וההספק שהיא צורכת מהמטוס, לבין המהירות שהיא מספקת. העיצוב שלה הוא אופטימאלי – כל הרכיבים האלקטרוניים ממוקמים בצמידות לאלמנט הקורן, והדבר מבטיח מהירות מקסימלית ואובדן מינימלי. זה פותח פתח למגוון יישומים חדשים."

עמוס-17 הוא לוויין דיגיטלי מבוסס-תוכנה ומרובה-אלומות, שנבנה על-ידי חברת בואינג ושייך למשפחת לווייני 702MT החדשה של החברה. הוא שוגר לחלל באוגוסט 2019, והוא ניצב בנקודת החלל 17E שבאמצעותה הוא מעניק כיסוי תקשורתי לאפריקה, המזרח התיכון וחלק מיבשת אירופה.

הסכם חדש למכירת חלל תקשורת ל-4iG ההונגרית

AMOS 17 SATELLITE
פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: הלוויין עמוס 17 המופעל על-ידי חלל תקשורת

חברת התקשורת ההונגרית 4iG הודיעה היום (ה') שלאחר מגעים מחודשים מול חברת חברת חלל תקשורת (Spacecom) ומול משרד התקשורת הישראלי, נחתם הסכם חדש ומחייב לרכישת חלל תקשורת, אשר משגרת ומנהלת את לווייני התקשורת הישראלים ממשפחת עמוס (Amos). ההסכם הראשוני לביצוע העיסקה נחתם כבר בחודש אוקטובר 2021, ובמסגרתו התחייבה 4iG לרכוש את השליטה (51%) בחברת חלל תקשורת תמורת סכום של כ-221.2 מיליון שקל, אשר שיקף פרמיה של כ-50% על המחיר הממוצע של מניית חלל תקשורת (במשך 6 חודשים) בבורסה בתל אביב.

השתלטות הדרגתית

אלא שההסכם התקשה לעבור את אישור אסיפת בעלי המניות ואת אישור משרד התקשורת הישראלי. בחודש פברואר 2022 בוצעו בו שינויים נוספים, ובחודש אוגוסט 2022 נכנסו שתי החברות למשא ומתן מחודש לצורך ביצוע שינויים נוספים בהסכם. על-פי התנאים החדשים שסוכמו כעת, תהליך ההשתלטות ייעשה בהדרגה, במספר שלבים, ובמשך מספר שנים, כאשר כל שלב מותנה בקבלת אישור ממשרד התקשורת הישראלי. השלב הראשון יתחיל ברכישת 20% ממניות חלל תקשורת באמצעות רכישת מניות מהציבור ובאמצעות הנפקה פרטית של מניות החברה. בהמשך, תרכוש 4iG מניות נוספות מעת לעת, גם מהציבור וגם באמצעות הנפקות פרטיות, עד שתגיע לשיעור אחזקה של 51% – שלוש שנים מרגע השלמת העיסקה (היום).

בעקבות ההודעה עלתה מניית חלל תקשורת בבורסה בכ-5.5% והיא נסחרת לפי שווי שוק של כ-101 מיליון שקל. חברת חלל תקשורת מפעילה צי של ארבעה לוויינים פעילים. הבעיה העיקרית של החברה היא ש-47% ממניותיה נמצאות בבעלות יורוקום הנמצאת בידי כונס נכסים. לצידם, 49% מהמניות נמצאות בידי הציבור ונסחרות בבורסה. חברת 4iG נסחרת בבורסת בודפשט לפי שווי שוק של כ-470 מיליון דולר. כיום היא בונה עצמה מחדש במטרה להיות ספקית שירותי תקשורת גלובלית, כולל תקשורת לוויינית.

נקודת השמיים של חלל חוזרת לידי ממשלת הונגריה

בחודש אוגוסט 2022 חתמה 4iG על הסכם לרכישת Vodafone Hungary ביחד עם ממשלת הונגריה, תמורת סכום כולל של כ-1.7 מיליארד דולר. וודאפון הונגריה היא ספקית שירותי התקשורת הגדולה במדינה. לאחר העיסקה, תחזיק 4iG ב-51% ממניות החברה, וממשלת הונגריה תחזיק ב-49% מהמניות. רכישת חלל היא מרכיב באסטרטגיה של ממשלת הונגריה לשלוט בלוויין תקשורת לאומי ובאסטרטגיית ההתרחבות של 4iG – אשר זכתה במכרז לשיגור והפעלת הלוויין הלאומי.

מדובר גם בהזדמנות יוצאת דופן: כיום מקבלת הונגריה שירותי תקשורת לוויינית באמצעות הלוויין עמוס-3. אומנם הוא אחראי להכנסות בהיקף של 27 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2022 (מסכום כולל של כ-48 מיליון דולר), אלא שהוא צפוי לצאת משירות בשנת 2026. חשוב יותר: הוא ממוקם בנקודת השמיים W4, אשר שייכת לממשלת הונגריה לפי החלוקה של האו”ם. בשנת 2004 החכירה ממשלת הונגריה את השימוש בנקודה הזו לחלל תקשורת, שהציבה בו את עמוס-3 בשנת 2008. אלא שחוזה החכירה הזה מסתיים ב-2024, ולאחריה תחזור נקודת השמיים לבעלות ממשלת הונגריה.

 

4iG ההונגרית רכשה את השליטה בחלל-תקשורת

פורסם בתאריך ע"י yochais

לאחר שדיווחו בחודש יוני על מגעים בין שתי החברות, חברת חלל-תקשורת הודיעה היום (ג') כי חתמה על הסכם עם חברת התקשורת ההונגרית 4iG על הסכם לרכישת השליטה (51%) בחברת חלל-תקשורת,  תמורת סכום של כ-221.2 מיליון שקל, המשקף מחיר של 8.5 שקל למניה של חלל-תקשורת. מחיר זה משקף פרמיה של כ-50% על המחיר הממוצע של המניה בבורסת תל אביב בחצי השנה האחרונה.  מחלל-תקשורת נמסר כי העסקה צפויה לחזק ולהרחיב את פוטנציאל הפעילות של החברה במזרח ומרכז אירופה וליצור שיתוף פעולה וסינרגיה עם חברות כל קבוצת 4iG.

חברת 4iG, הנסחרת בבורסה של בודפשט לפי שווי שוק של כ-200 מיליון דולר, עוסקת בתחום טכנולוגיות מידע ותקשורת. רכישת חלל-תקשורת, שהיא הרכישה הזרה הראשונה שהיא מבצעת, הינה חלק מהאסטרטגיה של 4IG להפוך לספקית בינלאומית של שירותי תקשורת לוויינית. באחרונה זכתה 4IG במכרז של ממשלת הונגריה לשיגור והפעלה של לוויין לאומי. כיום מקבלת הונגריה שירותי תקשורת לוויינית מחלל-תקשורת, באמצעות הלוויין עמוס-3.

עמוס-3 ממוקם בנקודת השמיים W4. נקודה זו שייכת לפי החלוקה של האו"ם לממשלת הונגריה. ב-2004 החכירה ממשלת הונגריה את השימוש בנקודה לחלל-תקשורת, ששיגרה לשם את הלווין עמוס-3 ב-2008. חוזה החכירה מסתיים ב-2024 ונקודת השמיים תחזור לבעלות ממשלת הונגריה, שכאמור קיימה מכרז בקרב המגזר הפרטי בהונגריה להפעלה של לוויין לאומי. במכרז זכתה חברת CarpathiaSat Hungarian Space, שהיא מיזם משותף של 4IG ועוד שתי חברות הונגריות. לפי ההסכם המתגבש בין 4IG וחלל-תקשורת, הלוויין הלאומי החדש יאופיין ויתוכנן על ידי חלל-תקשורת

מנכ"ל חלל תקשורת, דן זיצ'ק (בתמונה למעלה), אמר כי מדובר במהלך חשוב ביישום התוכניות האסטרטגיות של חלל-תקשורת. "מדובר באירוע חשוב ובעל משמעות המעיד על הבעת אמון בחלל-תקשורת ופעילותה ובמימוש תוכניותיה האסטרטגיות, שעיקרן מעבר מאספקת קיבולת לוויינית לאספקת מגוון רחב של שירותי תקשורת על גבי לוויין, לרבות, שירות מנוהל מקצה לקצה ומתן פתרונות מתקדמים בשרשרת הערך כגון אפיון, תכנון, הקמה ותפעול רשתות התקשורת הלוויינית.
בנוסף, כניסתה של 4iG, באמצעות הזרמת הון לתוך החברה, תשפר בצורה משמעותית את חוסנה הפיננסי וצפויה להשיא ערך לבעלי מניות החברה".

לראיון מיוחד עם מנכ"ל חלל תקשורת: "עמוס 17 הוא מנוע הצמיחה שלנו"

חלל תקשורת רכשה 9.9% ממניות NuRAN

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: תחנת בסיס סלולרית 4G מתוצרת NuRAN המחברת את הרשת אל הלוויין

חברת חלל תקשורת (Spacecom) רכשה 9.9% ממניות חברת NuRAN Wireless הקנדית תמורת כ-3.2 מיליון דולר. חברת NuRAN מספקת פתרונות תקשורת סלולרית באמצעות לוויין, בעיקר באפריקה, ונסחרת בבורסה הקנדית לפי שווי שוק של כ-35 מיליון דולר. תמורת ההשקעה, חלל מקבלת גם הסכם אספקת בלעדי לאספקת קיבולת לוויינים ושירותים מנוהלים עבור מספר פרוייקטים שהחברה הקנדית מעורבת בהם, ועבור כל הפרוייקטים העתידיים שלה. להערכת חלל תקשורת, מדובר בהטחת הכנסות בהיקף של 2-3 מיליון דולר בשנה.

העיסקה תואמת לאסטרטגיה של חלל תקשורת אשר רואה באפריקה שוק יעד אסטרטגי. במיוחד היא מיועדת להגדיל את המכירות עבור הקיבולת של הלוויין עמוס 17 באמצעות הבטחת פרויקטים קיימים ועתידיים, כמו למשל ההסכמים ל-10 שנים שנחתמו לאחרונה בין NuRAN לבין מפעילים סלולריים מקומיים מקבוצת אורנג' בקמרון ובקונגו. הלוויין עמוס 17 נחשב למנוע צמיחה עתידי של החברה: הוא נבנה על-ידי חברת בואינג ושייך למשפחת לווייני 702MT החדשה שלה. הלוויין שוגר לחלל באוגוסט 2019 על-גבי משגר Falcon של חברת SpaceX, ומתוכנן להיות בשימוש עד לשנת 2042.

לווייני 702MT הם לווייני תקשורת מוגדרי תוכנה ומרובי-אלומות. במקור הם פותחו עבור פרויקט O3b של תאגיד SES, במטרה לספק מרכיב משלים לרשתות האינטרנט והסלולר, כדי להרחיב את הנגישות באפריקה לשירותי תקשורת. למרות שהתרומה שלו להכנסות החברה עדיין קטנה יחסית – כ-3.3 מיליון דולר (14% ממכירות החברה) ברבעון הראשון 2021 – בחברה מאמינים שהטכנולוגיה הדיגיטלית שלו פותחת בפני החברה טריטוריות חדשות, שירותי תקשורת ומודלים עסקיים חדשים.

מנכ"ל חלל תקשורת, דן זיצ'ק
מנכ"ל חלל תקשורת, דן זיצ'ק

בראיון שהעניק לאחרונה ל-Techtime, אמר מנכ"ל החברה דן זיצ'ק שהלוויין צפוי להיות מנוע צמיחה מרכזי. זיצ'ק: "כרגע עמוס 17 מנצל רק 20% מהקיבולת שלו. המטרה שלנו היא להביא אותו בשנים הקרובות לתפוסה מלאה. הוא מאפשר לנו להתקדם בשרשרת הערך ולהתפתח מחברה שמוכרת תדרים וקיבולת, לחברה המוכרת שירותים מנוהלים. לכן בשנים הבאות צפוי עמוס 17 להיות מנוע הצמיחה העיקרי של החברה, כאשר אני מעריך שמירב הביקושים שלו יגיעו מאפריקה".

בחודש מרץ 2021 דיווחה חלל תקשורת על עם מפעיל תקשורת סלולרי באפריקה בהיקף של 6.2 מיליון דולר, שבמסגרתו היא תשדרג את ציוד התקשורת הלוויינית של הלקוח לטכנולוגיית 4G ,ותעביר את הרשת הלוויינית שלו ללוויין עמוס 17 לתקופה של 10 שנים. ראוי לציין שכיום מוחזקות כ-47% ממניות חלל תקשורת בידי כונס, מכיוון שהן היו בבעלות קבוצת יורוקום שפורקה. החברה נמצאת כיום במו"מ עם חברת התקשורת ההונגרית 4iG, אשר מציעה לרכוש כ-51% ממניותיה תמורת כ-215 מיליון שקל. השלמת העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים ואישור בעלי המניות.

העיסקה צפויה להיסגרת ברבעון הרביעי של 2021. חברת 4iG נסחרת בבורסה של בודפשט לפי שווי שוק של כ-200 מיליון דולר, ועוסקת בתחום טכנולוגיות מידע ותקשורת. רכישת חלל תקשורת היא מרכיב באסטרטגיה של 4IG להיות ספקית בינלאומית של שירותי תקשורת לוויינית. באחרונה זכתה 4IG במכרז של ממשלת הונגריה לשיגור והפעלה של לוויין לאומי. כיום מקבלת הונגריה שירותי תקשורת לוויינית מחלל תקשורת באמצעות הלוויין עמוס-3.

 

"עמוס 17 הוא מנוע הצמיחה של חלל תקשורת"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

למרות שמשקלו היחסי של הלוויין עמוס 17 במכירות חברת חלל תקשורת (Spacecom) הוא עדיין קטן, מנכ"ל החברה דן זיצ'ק (בתמונה למעלה), העריך בראיון ל-Techtime שהלוויין הוא מנוע צמיחה מרכזי. הלוויין שנבנה על-ידי חברת בואינג שייך למשפחת לווייני 702MT החדשה של החברה, ושוגר לחלל באוגוסט 2019 על-גבי משגר Falcon של חברת SpaceX. בשלב זה התרומה שלו להכנסות החברה עדיין קטנה יחסית: ברבעון הראשון הן הסתמכו המכירות ממנו ב-3.3 מיליון דולר, שהן כ-14% ממכירות החברה. אולם בחברה מאמינים שיכולותיו הדיגיטליות פותחו בפני החברה טריטוריות חדשות, ושירותי תקשורת ומודלים עסקיים חדשים.

זיצ'ק: "כרגע עמוס 17 מנצל רק 20% מהקיבולת שלו. המטרה שלנו היא להביא אותו בשנים הקרובות לתפוסה מלאה. הוא מאפשר לנו להתקדם בשרשרת הערך ולהתפתח מחברה שמוכרת תדרים וקיבולת, לחברה המוכרת שירותים מנוהלים. לכן בשנים הבאות צפוי עמוס 17 להיות מנוע הצמיחה העיקרי של החברה, כאשר אני מעריך שמירב הביקושים שלו יגיעו מאפריקה". לווייני 702MT הם לווייני תקשורת מוגדרי תוכנה ומרובי-אלומות. במקור הם פותחו עבור פרויקט O3b של תאגיד SES, במטרה לספק מרכיב משלים לרשתות האינטרנט והסלולר, כדי להרחיב את הנגישות באפריקה לשירותי תקשורת.

אלומה פרטית לכל מדינה

הלוויין עמוס 17 מוצב בנקודת החלל 17E שבאמצעותה הוא מעניק כיסוי תקשורתי לאפריקה, המזרח התיכון ואירופה. לכיסוי הזה יש חשיבות אסטרטגית מכיוון שלאור המחסור בתשתית קרקעית של סיבים אופטיים ולאור המרחקים הגדולים, ליבשת אפריקה יש תלות חזקה מאוד בתקשורת לוויינית. לטכנולוגיה של לוויין דיגיטלי מוגדר תוכנה יש יתרונות מיוחדים, במיוחד בניתוב, פריסה וניהול יעיל וגמיש של אלומות התקשורת. "לכל אלומה יש רוחב פס של עד 500 מגה-הרץ, ומאחר שיש מרחק פיזי בין האלומות, לנצל את התדרים הקיימים באזורים שונים במקביל, ובכך לספק רוחב פס יעיל גדול מאוד ולהוזיל את העלות לכל מגה-ביט".

אתה יכול להדגים כיצד מנצלים את היכולת הזאת?

"ניתן למשל להקצות אלומה נפרדת לכל מדינה באפריקה. אנחנו קוראים לזה 'אלומה מדינתית' (NationSat), אשר חוסכת למדינה את הצורך לרכוש לוויין פרטי משל עצמה. המדינה וגופי המסחר שבה יכולים להשתמש באלומה הייעודית באותו אופן שבו היו משתמשים בלוויין פרטי, עבור שירותים כמו שידורי טלוויזיה, שירותי סלולר, בנקאות וכדומה". במרץ 2021 דיווחה חלל תקשורת על חוזה עם מפעיל סלולר באפריקה על בסיס מודל אלומה-למדינה. "שוק התקשורת באפריקה נמצא בצמיחה אדירה. הקורונה הדגישה את חשיבות התקשורת, וכעת מסתמנת התאוששות ממכת הקורונה".

לוויין תקשורת דיגיטלי ממשפחת לווייני 720X של בואינג, שאליה משתייך הלוויין עמוס 17
לוויין תקשורת דיגיטלי ממשפחת לווייני 720X של בואינג, שאליה משתייך הלוויין עמוס 17

שיתוף פעולה עם החברה הקודמת של המנכ"ל

דן זיצ'ק נכנס לתפקיד מנכ"ל "חלל תקשורת" בחודש מרץ 2020, לאחר שניהל במשך 8 שנים את חברת גילת-סאטקום, שגם היא מספקת שירותי תקשורת לוויינית ומתמקדת בעיקר באפריקה. מאז כניסתו לתפקיד, כבר נרקם שיתוף פעולה בין חלל תקשורת לגילת-סאטקום, בישראל ובאפריקה. לאחרונה הודיעו שתי החברות על השקת שירותי גיבוי בישראל המבוססים על אחת מהאלומות ה-Ka של עמוס 17 ועל שימוש בתחנת הממסר הקרקעית של גילת-סאטקום הנמצאת בישראל. המערך יאפשר לספק שירותי גיבוי של תקשורת אינטרנט וסלולר ועל-ידי כך להתגבר על תקלות או עומס-יתר בתשתיות הקרקעיות.

גם באפריקה שתי החברות משתפות פעולה. "אנחנו פועלים ביחד בתחום השירותים המנוהלים, שזו ההתמחות של גילת-סאטקום. הקמנו באפריקה פלטפורמה של שידורי טלוויזיה במתכונת free-to-air (בדומה ל"עידן פלוס"). בתחום תקשורת הנתונים אנחנו עובדים ביחד במכירת מגה-ביטים במקום מגה-הרצים. בעקבות הנסיון בגילת-סאטקום אני מביא לחלל תקשורת את תפישת העולם של ספק שירותי תקשורת".

לקראת עידן ה-New Space

ארבעת הלוויינים של "חלל תקשורת" הם לוויינים גיאו-סטציונריים (GEO) החגים בגובה של 36,000 קילומטר ולכן שומרים על נקודה קבועה יחסית לפני כדור הארץ. אלא שבשנים האחרונות מתחוללת מהפיכה תפישתית בתחום לווייני התקשורת, וחברות רבות מקימות מערכים של לווייני תקשורת המקיפים את כדור הארץ במסלולים נמוכים מאוד (לווייני MEO ו-LEO), המאפשרים להן לספק שירותי תקשורת רחבי פס בזמני השהייה קצרים בהרבה.

המודל שלכם צפוי לצאת לגמלאות?

זיצ'ק: "גם בעידן החדש יהיה צורך בלווייני תקשורת מסורתיים. אומנם לווייני LEO ישנו את השוק, אך זה ייקח זמן, לפחות עשור. וגם אז יהיה צורך בלווייני GEO: חלק מהתקשורת תעלה ללוויינים הגבוהים וחלק תועבר ללוויינים הנמוכים. לווייני LEO לא יוכלו לספק לבדם את כל צורכי התקשורת של העולם. עם זאת, אנחנו בוחנים את האפשרות לעולם ה-New Space. אנחנו פועלים להיות גוף דומיננטי יותר בתעשיית הלוויינות בישראל. אנחנו מפעיל הלוויין היחיד בארץ, וצריכים להיות שחקן משמעותי בניו-ספייס, בין אם באמצעות השקעה בחברות סטארט-אפ או מתן אפשרויות להשתמש בלוויינים שלנו לצורך ניסויים".

חלל ונובלסאט הדגימו שיטה חדשה להפצת תכני וידאו מלוויין דיגיטלי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: הלוויין עמוס-17. מבוסס על משפחת לווייני 702 של חברת בואינג. צילום: בואינג

חברת חלל תקשורת (Spacecom) מרמת-גן וחברת NovelSat מרעננה ביצעו הדגמה של העברת וידאו מליבת רשת האינטרנט אל לקוחות קצה באמצעות הלוויין עמוס-17 ששוגר לחלל בדיוק לפני שנה. ההדגמה הוכיחה יכולת עבודה חלקה של תשתית הכנת והפצת שידורי וידאו מאתרי אינטרנט (Over-The-Top – OTT) שפותחה על-ידי נובלסאט ביחד עם לוויין התקשורת הדיגיטלי של חלל, ויכולת העברת מידע איכותי ללקוחות הקצה של רשתות סלולריות מקומיות, מבלי להעמיס על הרשתות ולפגוע בביצועיהן.

היכולת החדשה מיועדת בשלב הראשון לספק שירותים ללקוחות חלל תקשורת באפריקה, שהיא כיום שוק היעד המרכזי של החברה. רוב צריכת האינטרנט באפריקה נעשית היום באמצעות הרשתות הסלולריות, אולם הן מתקשות לעמוד בעומס הדורש מהן להתחבר אל ליבת הרשת העולמית כדי להגיע למקורות הווידאו. התוצאה: קשיים בקבלת קובץ הווידאו או קבלתו באיכות גבוהה.

הרעיון הישראלי מאפשר לעקוף ערוצי הגישה הקרקעיים המרכזיים אל התוכן, ולספק אותו באמצעות הלוויין. בשלב הבא, הטכנולוגיה תאפשר לספק שירותי וידאו למכשירי הדור החמישי גם בשווקים מפותחים יותר. מאחורי ההדגמה עומדים שני מהלכים מרכזיים: הכנת תשתית דיגיטלית בחלל על-ידי חלל תקשורת, ובניית פלטפורמת איסוף, עיבוד והפצת תכנים על-ידי נובלסאט.

עמוס-17 הכניס את חלל תקשורת לעידן הדיגיטלי

בסגמנט החללי, הפתרון מבוסס על שימוש בלוויין תקשורת דיגיטלי. עד לפני מספר שנים רק מערכת הבטחון האמריקאית השתמשה בלווייני תקשורת דיגיטליים. אולם ארה"ב העניקה לאחרונה רשות שימוש גם לחברות מסחריות אמריקאיות. חלל תקשורת הזמינה לוויין תקשורת דיגיטלי מחברת בואינג, המבוסס על פלטפורמת 702 Satellite. הלוויין שוגר לחלל בחודש אוגוסט 2019, וכיום הוא לוויין התקשורת הדיגיטלי היחיד בעולם הנמצא בידי חברה שהיא לא אמריקאית.

מי שהיה אחראי על איפיון הלוויין הוא דירקטור ליזמות עסקית וטכנולוגיה בחברת חלל תקשורת, ערן שפירא. בשיחה עם Techtime הוא הסביר שבניגוד ללוויין אנלוגי, המשמש רק להגברה והחזרת האות המתקבל, לוויין דיגיטלי מבצע פעילות על-גבי האות. "הוא ממיר אותו מאות אנלוגי לאות דיגיטלי, מבצע פעולות עיבוד כמו למשל ניקוי האות מהפרעות ורעשים, מבצע פעולה של מתג המקשר בין מקורות ויעדים שונים, ממיר אותו בחזרה לאות אנלוגי בפורמט מיוחד – ואז משדר אותו לקרקע. הדבר מעניק אמינות, שרידות גבוהה וגמישות במתן שירותים: ניתן לבצע מיידית שינויים בפרופיל השירות".

ערן שפירא. "עקפנו את התשתית הקרקעית"
ערן שפירא. "עקפנו את התשתית הקרקעית"

הצד השני של הניסוי הוא מערכת ניהול שידורים מהלוויין אל מכשירי הקצה, שפותחה בחברת נובלסאט. המערכת מתבססת על איסוף מידע ממקורות שונים, כמו למשל אתרי יוטיוב, ערוצי כבלים ועוד, המרתו לפורמט דחיסת הווידאו HECV והמרת כל ערוץ לאות אנלוגי המאופנן בטכנולוגיית NOVELSAT NS4, המספקת יכולת שידור חסכונית של אותות ברוחב פס גדול מאוד. בתחנות הקרקע של הלקוחות (ספקי תקשורת סלולרית וספקיות שירותי אינטרנט) נמצא ציוד הקליטה והפיענוח של נובלסאט, אשר מקבל את האותות, מפענח אותם, פותח את הקבצים ומקצה את התכנים אל לקוחות הקצה של הספק (לרוב מדובר בטלפונים סלולריים).

קודם אפריקה, ואחר-כך 5G

לדברי שפירא, שתי החברות מביאות טכנולוגיית ליבה (בשרטוט למטה) המאפשרת לספק לאפריקה שירותי OTT ו-VoD ושירותים נוספים. "זהו שוק אסטרטגי עבור חלל תקשורת. ביחד אנחנו מספקים לו פתרון קל לשימוש, יעיל, וקל להפצה". לדברי סגן נשיא לשיווק ומוצרים בנובלסאט, אביב רונאי, מעבר לצרכים הנוכחיים של אפריקה, "ההדגמה מראה שהטכנולוגיה של נובלסאט והלוויין הדיגיטלי של חלל פותחים את הדרך בפני מתן שירותי וידאו עבור רשתות הדור החמישי ורשתות Wi-Fi".

בראיון ל-Techtime לפני מספר חודשים הוא העריך שבעידן הדור החמישי ישמש הסמארטפון מעין ממיר לטלוויזיה רב-ערוצית ניידת. "שירותי התוכן בדור החמישי עשויים ליצור עומס אדיר על הרשתות. ריבוי הערוצים ישתק את התמסורת הסלולארית. הפתרון שלנו מספק ערוץ לווייני ייעודי שיאפשר את העברת הווידאו ישירות מהלוויין לתחנות הבסיס הסלולריות ומשם למשתמשי הקצה, מבלי להעמיס את התשתיות הקרקעיות של סיבים אופטיים או ערוצי המיקרוגל".

מאגר סרטים סודי

מעניין לציין שלמערכת הזאת יש מרכיב נוסף: חלק גדול מההכנה נעשה באמצעות קידוד מראש של תכנים אשר נשמרים בענן ומשודרים לפי הצורך. ברמה הזאת, שתי החברות מפעילות אלגוריתם לבדיקת מגמות וחיזוי צריכה, אשר מאפשר, לצד השידורים בזמן אמת, לקודד מראש תכנים שונים ולשדר אותם מיידית ללוויין, כאשר מתעוררת דרישה.