קרן בירד תכריז בינואר על ארבעה מאגדים ישראלים-אמריקאים בתחום האנרגיה

בתמונה למעלה: מנכ"ל קרן בירד, ד"ר איתן יודילביץ. צילום: סטודיו איריס תל אביב

קרן בירד (BIRD Foundation) הישראלית-אמריקאית צפויה להכריז בינואר 2020 על הקמתם של ארבעה מאגדים בתחום האנרגיה, בהשתתפות חברות, מוסדות מחקר אקדמיים ומעבדות לאומיות מישראל ומארצות הברית. לאחר שפרסמה בחודש אפריל "קול קורא", הקרן הצליחה לגייס מספיק חברות וגופים משתי המדינות כדי להרכיב ארבעה מאגדים בנושאים: אנרגיה מחצבית (בעיקר גז טבעי), הגנת סייבר על מתקני אנרגיה ומים, ממשקי מים ואנרגיה ואגירת אנרגיה.

ל-Techtime נודע כי המאגדים כבר הגדירו שורה של תחומי עניין שבהם יתמקדו, ובכלל זה טכנולוגיות לניצול מרבי של מאגרי גז, טכנולוגיות שמאריכות זמן אגירת אנרגיה, יישום טכנולוגיות סייבר מתקדמות לחיזוק תשתיות אנרגיה ומים, שיפורים אנרגטיים משמעותיים במערכות מים ושפכים ועוד.

האמריקאים גילו את מגזר האנרגיה הישראלי

אלה הם המאגדים הראשונים שקמים תחת התמיכה של קרן בירד, שממומנת שווה-בשווה על ידי ממשלות ישראל וארצות הברית ומעניקה מענקי מחקר ופיתוח עד מיליון דולר לתמיכה בתוכניות פיתוח משותפות של חברות אמריקאיות וישראליות בתחומים טכנולוגיים מגוונים, מבריאות דיגיטלית, מכשור רפואי, חיישנים חכמים, סייבר, אגרו-טק, ביטחון מולדת, טכנולוגיות מידע ועוד.

בשנת 2009 הקימה בירד תוכנית מענקים נוספת, שמתמקדת בתחום האנרגיה, אשר כבר חילקה עד היום מענקים בהיקף של כ-35 מיליון דולר לכ-40 פרויקטים. השנה, בעקבות העניין שמגלות שתי הממשלות בהידוק שיתופי הפעולה דווקא בתחום האנרגיה, החליטה הקרן ליזום לראשונה הקמה של מאגדים שיפעלו בתמיכתה ויסייעו לביסוס אקוסיסטם דו-לאומי בתחומי האנרגיה. הקרן תעניק לכל מאגד מענק של כ-10 מיליון דולר לחמש שנים, ואילו השותפות במאגד יוסיפו סכום דומה לתקציב המאגד. כל מאגד יכלול לפחות 4 שותפים, וינוהל במשותף על ידי חברה ישראלית וחברה אמריקאית.

"האמריקאים מזהים את הפוטנציאל של ההייטק הישראלי במגזר האנרגיה, וראוי לציין כי זה קרה עוד הרבה לפני גילוי מאגרי הגז," אמר מנכ"ל הקרן ד"ר איתן יודילביץ בשיחה עם Techtime. יודילביץ מנהל את בירד כבר 14 שנה, ולפני כן שימש כמנהל השיווק של חטיבת הטילים של רפאל. יו"ר הקרן הוא עמי אפלבאום, המדען הראשי של משרד הכלכלה.

מכירות של 10 מיליארד דולר

שיתופי הפעולה שנרקמו תחת הקרן הצמיחו לאורך השנים שורה ארוכה של הצלחות טכנולוגיות ומסחריות. כך למשל, הגלגל החכם של חברת סופטוויל לכסאות גלגלים, אשר בנוי מסיבי-פחמן וכולל בולם זעזועים מובנה ובכך הופך את הנסיעה לחלקה יותר גם בדרכים משובשות, פותח במסגרת תוכנית פיתוח משותפת, שנתמכה על ידי קרן בירד, עם חברת Crawford composite מדנבר, העוסקת בייצור סיבי פחמן וחלקים מרוכבים. גם המכשיר של אינסייטק לטיפול ברעד ראשוני באמצעות קרינת אולטרה-סאונד, ומערכת השלד החיצוני של ReWalk לסיוע בתהליכי שיקום של נפגעי עמוד שדרה, פותחה בשיתוף חברות אמריקאיות בתמיכת קרן בירד.

יודילביץ: "80% מהנתמכות הישראליות הן חברות סטארט-אפ, שעבורן להיכנס לארצות הרית זה הדבר הכי חשוב. מדובר לרוב בחברות שאינן בשלות עדיין לשיתופי פעולה מסחריים עם חברות אמריקאיות גדולות, והדרך הטובה היא ליזום שיתופי פעולה של מחקר ופיתוח. זה כרטיס כניסה לשוק האמריקאי, וכאן בירד באה לעזרה."

בירד אמנם אינה קרן הון-סיכון אלא יותר קרן עידוד, אך היא כן בוחרת את הפרויקטים שלה בקפידה ובהליך תחרותי על פי סטנדרטים טכנולוגיים ופוטנציאל מסחרי. גם לאחר הענקת המענק, בירד ממשיכה לעקוב אחר התקדמות הפרויקטים, וזאת מאחר שבמקרה שהפיתוח מבשיל למוצר מסחרי בירד זכאית לקבל תמלוגים מהמכירות עד גובה של 150% מסכום המענק.

הכול מתחיל בשידוך נכון

במהלך 42 שנות קיומה תמכה בירד בכ-991 פרויקטים בהשקעה כוללת של כ-354 מיליון דולר, מתוכם כ-110 מיליון דולר הוחזרו לקרן כתמלוגים. להערכת הקרן, כלל הפרויקטים שהבשילו למוצר מסחרי הניבו עד כה מכירות ישירות ועקיפות של למעלה מ-10 מיליארד דולר.

בירד אינה קרן פסיבית המסתפקת בהענקת המענקים, אלא היא פועלת באופן יזום ב"שידוך" (Match-Making) בין חברות ישראליות ואמריקאיות ובכלל בחיזוק הרישות הטכנולוגי בין שתי המדינות.

יודילביץ': "הצוות שלנו עסוק כל הזמן ביצירת חיבורים. אנחנו מבקרים בחברות אמריקאיות ובונים מעין 'רשימת מכולת' של טכנולוגיות שמעניינות אותן, ואז מחפשים את הפרטנר הנכון בישראל, ולהיפך. יש לנו רשת של גורמים שאיתם אנחנו עובדים כדי לייצר את השותפויות."

מהם המפתחות להצלחה של שיתוף פעולה בין שתי חברות?

"עשינו פעם מחקר לחקר הסיבות לכשלונן של הפרויקטים שלא צלחו. רק 17% מהכשלונות נבעו מסיבות טכנולוגיות. במחצית מהמקרים הסיבה לכישלון היתה נעוצה בניהול לא נכון של השותפות. המפתח הוא ששני הצדדים ירוויחו מהפרויקט ויראו תועלת הדדית לאורך כל הדרך. אני אומר, אל תנהלו את הטכנולוגיה, אלא את השותפות. יש בזה היבטים של יחסי אנוש, מעקב הדדי וטיפוח שוטף. חברות אמריקאיות מנהלות עסק, לא טכנולוגיה, ואם הם לא רואים את התועלת גם בטווח הקרוב השותפות תעמוד בסכנה."

רשות החדשנות מקימה מאגד רכב אוטונומי

ביום שני, ה-3 בספטמבר 2018 יתקיים מפגש ההתנעה של המאגד החדש "עיבוד מידע ברכב אוטונומי" אשר מוקם על-ידי רשות החדשנות. המפגש יתקיים במשרדי רשות החדשנות, ברחוב הירדן 4 בקריית שדה התעופה. מוזמנים אליו נציגי חברות תעשייתיות, מוסדות אקדמיים ומוסדות מחקר שיש להם עניין להצטרף למאגד. מטרת המאגד היא לפתח פלטפורמה גנרית חסכונית בהספק המורכבת מחומרה ומתוכנה המאפשרת להפעיל אלגוריתמים של היתוך מידע, למידה, ניתוח מודעות מצבית והתמצאות במרחב, על מנת לאפשר יכולת נהיגה אוטונומית בסביבה אורבנית.

כעת המאגד מובל על-ידי חברת סיווה מהרצליה ועל-ידי חברת אלביט מערכות. הפעילות המרכזית של המאגד מתוכננת להתמקד במספר תחומים: פיתוח פלטפורמת חומרה/תוכנה משובצת מחשב (Embedded) להאצת ביצועים של אלגוריתמים רלוונטיים (היתוך מידע, למידת מכונה, מודעות מצבית והתמצאות במרחב). פיתוח אלגוריתמים לפיענוח תמונה בזמן אמת באמצעות הנתונים המתקבלים מחיישני הרכב, הפקת תובנות ופיתוח שיטות אימון לאלגוריתמים של לימוד מכונה ומדידת ביצועים לאלגוריתמים.

מיצרני חיישנים ועד יצרני רכיבים

השותפים הפוטנציאליים למאגד הם גופים הפיעלים כיום כמעט בכל התחומים הקשורים לרכב אוטונומי: מפתחי חיישנים לתחום הרכב בעלי יכולת עיבוד המידע המתקבל מהסביבה, יצרני רכב או ספקי שבבים לתחום הרכב האוטונומי, מפתחי תוכנה למיפוי והבנת הסביבה (כמו למשל SLAM), חברות המפתחות מעבדים או מאיצים לתחום הרכב האוטונומי ויצרני חומרה ו/או שבבים ייעודיים לעיבוד נתונים ברשתות נוירוניות. המאגד יפעל במסגרת תוכנית מגנ"ט של רשות החדשנות במתכונת של שיתוף פעולה בין תאגידים תעשייתיים ומוסדות מחקר אקדמיים, לביצוע מו"פ של טכנולוגיות גנריות טרום תחרותיות.

במקביל לתוכנית הזאת, פועלת רשות החדשנות מול משרד התחבורה במטרה לייצר רגולציה שתאפשר לבצע ניסויים ברכב אוטונומי והטמעת טכנולוגיות חדשות. יו"ר רשות החדשנות, ד"ר עמי אפלבום, אמר שכדי לעלות רכב אוטונומי על הכביש צריך את אישור הרגולטור במשרד התחבורה. "ברגע שאנחנו מייצרים רגולציה יותר מתקדמת, שתדע לעבוד עם טכנולוגיות חדשות, אנו פותחים פתח לחברות הטכנולוגיה לבצע ניסויים שלא היו אפשריים בעבר".

למידע נוסף ורישום למפגש: מאגד "עיבוד מידע ברכב אוטונומי"