מאגד המטרולוגיה הישראלי MDM השיג פריצות דרך עולמיות

בתמונה למעלה: ד"ר דורון משולח מאפלייד מטיריאלס, יו"ר מאגד Multi-Dimentional Metrology 

בכנס הסיכום של המאגד הישראלי לפיתוח טכנולוגיות תשתיתיות בתחום המטרולוגיה (MDM – Multi-Dimensional Metrology) של ייצור שבבים שהתקיים לפני כשבועיים, התברר ששיתופי הפעולה בין החברות הישראליות והאקדמיה הולידו פיתוחים חדשניים ברמה עולמית, באחד מתחומי הטכנולוגיה הקשים והמאתגרים בתעשיית ייצור שבבים.

יו"ר המאגד, ד"ר דורון משולח, מנהל טכנולוגיות ושיתופי פעולה אסטרטגיים בחברת אפלייד מטיריאלס ישראל, חשף נתונים על תעשיית המטרולוגיה הישראלית. ההשקעות במערכות המטרולוגיה המשמשות בקווי הייצור של השבבים הינן בהיקף של כ-12%-10% מההשקעות בציוד הייצור. מדובר בשוק גדול, הצפוי לגדול בשנים הקרובות, עקב הגידול הצפוי בהשקעות בתשתיות ייצור שבבים. להערכת חברת גרטנר, בשנת 2020 יגיע היקף השוק העולמי קרוב ל-5.6 מיליארד דולר, ויצמח להיקף של כ-7 מיליארד דולר בשנת 2024. לדברי דר משולח, כיום פועלות בישראל חברות מטרולוגיה בעלות משקל משמעותי בתחום, וביחד ישראל אחראית לכשליש מהשוק בעולם.

התעשייה דורשת פתרונות מטרולוגיה חדשים

חברות המטרולוגיה הגדולות בישראל לתעשיית השבבים הן אפלייד מטיריאלס ישראל, נובה, KLA, ברוקר וקמטק. ההערכה היא כי ביחד הן מעסיקות באופן ישיר כ-3,300 עובדים ובסך הכל מספקות למשק כ-10,000 משרות. חברות מטרולוגיה ישראליות רוכשות מספקים מקומיים מוצרים ושירותים בהיקף שנתי של כ-350 מיליון דולר. כמו-כן, מקיימות החברות שיתופי פעולה עם האקדמיה, התורמים לשיתוף והעברת ידע בין האקדמיה לתעשייה.

תעשיית ייצור השבבים מתקדמת בקצב גבוה: כדי לעמוד בצרכים הגוברים, נמשך המאמץ להקטין ולצופף את ההתקנים, לשפר את ביצועיהם ולהקטין את צריכת ההספק שלהם. כמו כן, משתמשים גם בחומרים חדשים ומפתחים מבנים תלת-ממדיים עם גיאומטריות מורכבות. למשל, הטרנזיסטורים המתקדמים המיוצרים כיום הם תלת-ממדיים ורכיבי זיכרון מתקדמים גם הם תלת-ממדיים ובנויים מעשרות שכבות. כל אלה מהווים אתגרים לביצוע מדידות ובדיקות בקרת איכות הייצור בקווי הייצור, אתגרים הדורשים מענה כדי שקווי הייצור יוכלו להמשיך לייצר ביעילות ובתפוקות גבוהות.

על הרקע הזה הוקם מאגד MDM בשנת 2017 במסגרת תכנית מגנ"ט ברשות החדשנות. במישור האסטרטגי, מטרת המאגד הייתה להבטיח שתעשיית המטרולוגיה הישראלית תשמור על מעמד מוביל בעולם, בפרט לדורות החדשים של שבבים. במישור הטכנולוגי, מטרתו הייתה לבחון את ההיתכנות הטכנולוגית של מגוון רעיונות חדשים, ובכלל זה של טכנולוגיות המבוססות על היתוך מידע המגיע ממספר מקורות מידע.

במאגד השתתפו החברות אפלייד מטיריאלס ישראל, אינטל, נובה, ברוקר, ננומושן, אל-מול וננוניקס. מהאקדמיה השתתפו קבוצות מחקר מאוניברסיטאות בר אילן, בן גוריון, תל אביב, ממכון וייצמן ומהטכניון. עדיין מוקדם להעריך את ההצלחה האסטרטגית של המאגד, מכיוון שזמן הפיתוח של טכנולוגיות חדשות בתעשיית המטרולוגיה הוא ארוך מאוד ודרושות כ-5-10 שנים לפיתוח והטמעת מוצר חדשני בשוק. זמן הפיתוח הארוך והאתגרים הטכנולוגיים הם חסרון אבל יש להם גם יתרון. דר משולח: "אמנם הקושי הטכנולוגי, הסיכון וזמן הפיתוח הארוך מעמידים רף כניסה גבוה מאוד המקשה על כניסת שחקנים חדשים, אך הרווח ממוצרים חדשניים הינו גבוה".

היתוך מידע המגיע מ-SEM, מ-OCD ומקרינת X-Ray

במישור הטכנולוגי הציג המאגד הצלחה יוצאת דופן: בשנה השלישית בוצעו 13 פרויקטים שהניבו 16 מאמרים אקדמיים ו-5 פטנטים הנמצאים בשלבים שונים של תהליכי רישום. ד”ר משולח: "פותח בין היתר גלאי השדה המגנטי הקטן והטוב ביותר מסוגו בעולם לשיפור ביצועי מיקרוסקופ אלקטרונים סורק, פותחה שיטה שהודגמה על מיקרוסקופ מסוג  Atomic Force Microscope – AFM המהיר מסוגו בעולם, פותחו אלגוריתמים מסוג חדש של לימוד מכונה וטכנולוגיות חדשניות נוספות. מספר פרויקטים ושיתופי פעולה ימשיכו גם לאחר סיום פעולת המאגד".

ד"ר שי וולפלינג, סמנכ"ל טכנולוגיות (CTO) של חברת נובה, הסביר כיצד לימוד מכונה פותח אפשרויות חדשות בעולם המטרולוגיה. נובה מייצרת מערכות מדידה אופטיות המודדות גדלים בקו הייצור ((In-line. מדובר במדידה עקיפה: מאירים על מבנים בפרוסה באור עם ספקטרום רחב של אורכי גל, וחיישנים אוספים את האור המוחזר מהפרוסה (ספקטרום) ומודדים בכל אורך גל את העוצמה. במקביל, המערכת בונה מודל גיאומטרי תלת-ממדי משוער של המבנה הנבדק, ובאמצעות פתרון של משוואות מקסוול המתארות את החזר האור מהמבנה מחשבים את הספקטרום המוחזר הצפוי. משווים בין הספקטרום המדוד למחושב, ומבצעים שינויים במודל הגיאומטרי עד לקבלת התאמה מספקת בין הספקטרום הנמדד לספקטרום המחושב.

ד"ר וולפלינג: "כיום אנחנו מתחילים להשתמש בטכנולוגיה של לימוד מכונה. אם יש לנו סיגנל (ספקטרום) ויש לנו מדידת ייחוס כלשהי – אז במקום לפתור את משוואת מקסוול, אנחנו יכולים לחבר בין הספקטרום לבין מדידות הייחוס. הקצב בו התעשייה מאמצת פתרונות מטרולוגיה אופטית מבוססי לימוד מכונה (ML) מכפיל את עצמו בכל שנה. היתרון בפיתוח ואימוץ טכנולוגיות אלה, הוא הגברת רגישות האות, וקבלת תפוקה טובה יותר מבלי לפגוע ברמת הדיוק המטרולוגית. בנוסף, כיוון שמחזורי הפיתוח אצל הלקוחות קצרים יותר, קצב הטמעת הפתרונות חייב להתקצר בהתאם, והטמעת פתרונות מבוססי לימוד מכונה היא מהירה יותר מאשר הטמעה של פתרונות מבוססי מודלים פיסיקלים.

השילוב בין מודלים פיסיקליים מסורתיים עם יכולות לימוד מכונה, יחד עם קישוריות לביג דאטה, צפוי לשפר את היכולות המטרולוגיות בשנים הבאות. בתחום הזה הציגו צוותים מאפלייד מטריאלס ונובה הישג מרשים, כאשר הם קישרו בין מיקרוסקופ אלקטרונים סורק SEM של אפלייד מטיריאלס המשמש למדידת ייחוס, לבין מכונות המדידה האופטית מסוג OCD של נובה. הם הראו כיצד תוך שימוש באלגוריתם לימוד מכונה ניתן לשערך גדלים על-פני הפרוסה כולה בזמן קצר מאד, דבר שלא ניתן היה לעשות בכלים הקיימים כיום, גישה המאפשרת יישומים חדשים.

שיתוף פעולה דומה התקיים בין אפלייד מטיריאלס לבין חברת ברוקר שבמסגרתו שולבו מדידות ממכונות בדיקה מבוססות X-Ray של ברוקר עם מדידות ייחוס המגיעות ממיקרוסקופ אלקטרונים סורק SEM של אפלייד מטיריאלס. על-ידי כך הצליחו הצוותים מאפלייד מטריאלס וברוקר לשחזר באופן מדויק יותר את המבנה התלת-מימדי של דגמים גבוהים וצרים מאוד של זכרונות תלת-ממדיים ובהם חורים שעומקם גדול פי 50 מקוטרם.

חברת אל-מול פיתחה בשיתוף עם נובה ומכון וייצמן את גלאי היונים הטוב ביותר מסוגו בעולם, ובמכון וייצמן בשיתוף עם נובה פותחה שיטת מדידה אופטית המאפשרת זיהוי שכבות דקות שונות על פרוסה הנבדלות זו מזו בריכוזים קטנים מאד של הרכב חומרים.

מיקרוסקופ AFM המהיר בעולם והמגנטומטר הקטן והרגיש בעולם

שיתוף פעולה נוסף הביא לפיתוח שיטת בקרה למכשירAtomic Force Microscope – AFM בעל יכולות חסרות תקדים. מיקרוסקופ AFM נחשב למדויק מאוד לביצוע מדידות פני-שטח, אולם הוא איטי מאד. בשיתוף פעולה בין הטכניון, נאנומושן ואפלייד מטריאלס, פותחה והודגמה שיטת הנעה ובקרה מסוג חדש, המאפשרת מדידה ברזולוציה תת-ננומטרית במהירות סריקה גבוהה. מכלול ההנעה פותח על-ידי נאנומושן ואלגוריתם הבקרה שפותח בטכניון יושם בכרטיס FPGA מסחרי מהיר.

התוצאה: מיקרוסקופ AFM המאפשר מדידה של פני-שטח ברזולוציה גבוהה ובמהירות גבוהה, ומדידה תלת-ממדית של מבנים ברזולוציה נמוכה יותר אולם עדיין מהירה בקנה מידה תעשייתי. שיתוף פעולה נוסף בין נובה, נאנומושן ובר אילן  בנושא ראמן הוליד מכלול הגברה ייחודי של מיקרו-מהוד שפותח על-ידי חברת נאנומושן.

קבוצות אחרות מבר אילן ובן גוריון, ובשיתוף עם אפלייד מטריאלס פיתחו את גלאי השדה המגנטי הקטן והרגיש מסוגו בעולם. הוא נועד להתמודד עם בעיה מפתיעה: מערכות המטרולוגיה במפעלי הייצור נמצאות בסביבות עבודה בהן השדות המגנטיים נמוכים מאד, אולם לעיתים בסביבת העבודה נוצרות הפרעות מגנטיות בלתי צפויות. אלה עלולות לגרום להסטה בלתי רצויה של קרן האלקטרונים בתוך מיקרוסקופ אלקטרונים סורק SEM, כאשר גם שדות מגנטיים קטנים מאוד יכולים לגרום לעיוות התמונה ולפגוע במדידה.

במסגרת הפרוייקט, פותח חיישן המבוסס על תופעת Planar Hall Effect. הוא בנוי מחומר פרו מגנטי אשר משנה את התנגדותו למעבר זרם כפונקציה של שינויים בשדה המגנטי. באמצעות תכנון מיוחד ושימוש ברכזי שטף מגנטי, בנו החוקרים מבר אילן ובן גוריון גלאי זעיר, בגודל של כ-15 על 15 על 3 מ"מ בעל רגישות של 5 פיקו טסלה לשורש הרץ – פי 10 מהחיישן מסוג זה הרגיש ביותר בעולם. חברת אפלייד מטיריאלס בוחנת את ביצועי הגלאי וכיצד ניתן לשלב אותו בתוך מערכות SEM של החברה, וזאת על-מנת למדוד את ההפרעות בשדה המגנטי ולבצע תיקונים של מיקום קרן האלקטרונים הסורקת.

הדוגמאות האלה הם רק חלק קטן מהישגי המאגד. המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה ויו"ר רשות החדשנות, ד"ר עמי אפלבאום, ברך את המשתתפים בכנס הנעילה של המאגד, ואמר שהוא הוכיח שחברות ישראליות מתחרות יכולות לשתף פעולה בפיתוח טכנולוגיות גנריות משותפות. "כשרואים את מה שהצלחתם לעשות, חייבים להודות שהדבר אפשרי", אמר.

רשות החדשנות מקימה שלושה מאגדי מו"פ ב-150 מיליון שקל

ועדת המחקר של חטיבת תשתית טכנולוגית ברשות החדשנות אישרה הגשת תכניות מפורטות לשלושה מאגדי אקדמיה-תעשיה חדשים בתחומי מערכות השליטה ובקרה (שו"ב) בכלי-רכב אוטונומיים במטרופולין (מאגד אנדרומדה), תקשורת קוונטית, ומאגד בתחום עיבוד חומרים בלייזר רב-עוצמה. שלושת המאגדים יזכו למימון בהיקף כולל של 150 מיליון שקל לתקופה של שלוש שנים.

מאגד אנדרומדה הוא מאגד משותף לרשות החדשנות ולמנהלת תחבורה חכמה במשרד רה"מ. המאגד יתמקד בפיתוח תשתית טכנולוגית גנרית שתאפשר לנהל ציי מכוניות אוטונומיות מגוונות מריבוי יצרנים, נותני שירותים ומפעילים בסביבה אורבנית ולא אורבנית. פיתוחי המאגד יאפשרו התערבות ושליטה מרחוק (באמצעות מערכות בינה מלאכותית ו/או מפעילים אנושיים) על כלי-רכב בציי הרכב אוטונומיים. המאגד יובל על-ידי החברות Liveu, BWE, mPrest, RGO Robotics, DriveU, Cognata, התעשייה אווירית, אלביט וקבוצות מחקר מהאקדמיה.

מאגד תקשורת קוונטית יתמקד במחקר ופיתוח טכנולוגיות תקשורת קוונטית בשלושה מתארים: מערכות תקשורת לחוות שרתים; מעבר של מידע מקישור תקשורת בודד לרשת; ומערכת תקשורת מאובטחת להעברת מפתחות הצפנה. המאגד ישולב במסגרת תכנית הקוונטים הלאומית בראשות ד"ר טל דוד, שאושרה השנה על-ידי פורום תל"ם. מימונו יהיה משותף לרשות החדשנות ולמפא"ת. במאגד התקשורת הקוונטית שותפות מלאנוקס, אלישרא,   OPSys וחברת Quantum LR ומפא"ת. מהאקדמיה ישתתפו בו קבוצות מחקר מהאוניברסיטה העברית ומהטכניון.

מאגד עיבוד חומרים מתקדמים יעסוק בפיתוח כלים לתכנון תהליכי עיבוד חומרים בלייזר הספק גבוה בעזרת סימולציה מתקדמת להגדרות של מספר רב של משתני ייצור והרכבי הסגסוגות. אלו יאפשרו לחברות תעשייתיות עבודה מדויקת וגמישה יותר. משה אברהמי, מנהל סקטור תעשייה ותכנית המאגדים ברשות החדשנות, הסביר, שתוצרי המאגד יאפשרו לתכנן רובוטים הפועלים על סמך מידול משימות מדויק לביצוע פעילויות חיתוך וריתוך שלא היו יכולות להתבצע בישראל עד כה.

במאגד שותפות חברות התעשייה פלסן, סאסא, רפאל, תעשייה אווירית, מנועי בית שמש, מספנות ישראל ולורדן, לצד חברות המו"פ ריקור, סיוון טכנולוגיות ואופיר אופטרוניקה, שיספקו את המעטפת הטכנולוגית של הלייזר ואת מערכות האוטומציה. כמו כן, שותפות במאגד קבוצות אקדמיה מהטכניון ומאוניברסיטאות מובילות נוספות.

קרן בירד תכריז בינואר על ארבעה מאגדים ישראלים-אמריקאים בתחום האנרגיה

בתמונה למעלה: מנכ"ל קרן בירד, ד"ר איתן יודילביץ. צילום: סטודיו איריס תל אביב

קרן בירד (BIRD Foundation) הישראלית-אמריקאית צפויה להכריז בינואר 2020 על הקמתם של ארבעה מאגדים בתחום האנרגיה, בהשתתפות חברות, מוסדות מחקר אקדמיים ומעבדות לאומיות מישראל ומארצות הברית. לאחר שפרסמה בחודש אפריל "קול קורא", הקרן הצליחה לגייס מספיק חברות וגופים משתי המדינות כדי להרכיב ארבעה מאגדים בנושאים: אנרגיה מחצבית (בעיקר גז טבעי), הגנת סייבר על מתקני אנרגיה ומים, ממשקי מים ואנרגיה ואגירת אנרגיה.

ל-Techtime נודע כי המאגדים כבר הגדירו שורה של תחומי עניין שבהם יתמקדו, ובכלל זה טכנולוגיות לניצול מרבי של מאגרי גז, טכנולוגיות שמאריכות זמן אגירת אנרגיה, יישום טכנולוגיות סייבר מתקדמות לחיזוק תשתיות אנרגיה ומים, שיפורים אנרגטיים משמעותיים במערכות מים ושפכים ועוד.

האמריקאים גילו את מגזר האנרגיה הישראלי

אלה הם המאגדים הראשונים שקמים תחת התמיכה של קרן בירד, שממומנת שווה-בשווה על ידי ממשלות ישראל וארצות הברית ומעניקה מענקי מחקר ופיתוח עד מיליון דולר לתמיכה בתוכניות פיתוח משותפות של חברות אמריקאיות וישראליות בתחומים טכנולוגיים מגוונים, מבריאות דיגיטלית, מכשור רפואי, חיישנים חכמים, סייבר, אגרו-טק, ביטחון מולדת, טכנולוגיות מידע ועוד.

בשנת 2009 הקימה בירד תוכנית מענקים נוספת, שמתמקדת בתחום האנרגיה, אשר כבר חילקה עד היום מענקים בהיקף של כ-35 מיליון דולר לכ-40 פרויקטים. השנה, בעקבות העניין שמגלות שתי הממשלות בהידוק שיתופי הפעולה דווקא בתחום האנרגיה, החליטה הקרן ליזום לראשונה הקמה של מאגדים שיפעלו בתמיכתה ויסייעו לביסוס אקוסיסטם דו-לאומי בתחומי האנרגיה. הקרן תעניק לכל מאגד מענק של כ-10 מיליון דולר לחמש שנים, ואילו השותפות במאגד יוסיפו סכום דומה לתקציב המאגד. כל מאגד יכלול לפחות 4 שותפים, וינוהל במשותף על ידי חברה ישראלית וחברה אמריקאית.

"האמריקאים מזהים את הפוטנציאל של ההייטק הישראלי במגזר האנרגיה, וראוי לציין כי זה קרה עוד הרבה לפני גילוי מאגרי הגז," אמר מנכ"ל הקרן ד"ר איתן יודילביץ בשיחה עם Techtime. יודילביץ מנהל את בירד כבר 14 שנה, ולפני כן שימש כמנהל השיווק של חטיבת הטילים של רפאל. יו"ר הקרן הוא עמי אפלבאום, המדען הראשי של משרד הכלכלה.

מכירות של 10 מיליארד דולר

שיתופי הפעולה שנרקמו תחת הקרן הצמיחו לאורך השנים שורה ארוכה של הצלחות טכנולוגיות ומסחריות. כך למשל, הגלגל החכם של חברת סופטוויל לכסאות גלגלים, אשר בנוי מסיבי-פחמן וכולל בולם זעזועים מובנה ובכך הופך את הנסיעה לחלקה יותר גם בדרכים משובשות, פותח במסגרת תוכנית פיתוח משותפת, שנתמכה על ידי קרן בירד, עם חברת Crawford composite מדנבר, העוסקת בייצור סיבי פחמן וחלקים מרוכבים. גם המכשיר של אינסייטק לטיפול ברעד ראשוני באמצעות קרינת אולטרה-סאונד, ומערכת השלד החיצוני של ReWalk לסיוע בתהליכי שיקום של נפגעי עמוד שדרה, פותחה בשיתוף חברות אמריקאיות בתמיכת קרן בירד.

יודילביץ: "80% מהנתמכות הישראליות הן חברות סטארט-אפ, שעבורן להיכנס לארצות הרית זה הדבר הכי חשוב. מדובר לרוב בחברות שאינן בשלות עדיין לשיתופי פעולה מסחריים עם חברות אמריקאיות גדולות, והדרך הטובה היא ליזום שיתופי פעולה של מחקר ופיתוח. זה כרטיס כניסה לשוק האמריקאי, וכאן בירד באה לעזרה."

בירד אמנם אינה קרן הון-סיכון אלא יותר קרן עידוד, אך היא כן בוחרת את הפרויקטים שלה בקפידה ובהליך תחרותי על פי סטנדרטים טכנולוגיים ופוטנציאל מסחרי. גם לאחר הענקת המענק, בירד ממשיכה לעקוב אחר התקדמות הפרויקטים, וזאת מאחר שבמקרה שהפיתוח מבשיל למוצר מסחרי בירד זכאית לקבל תמלוגים מהמכירות עד גובה של 150% מסכום המענק.

הכול מתחיל בשידוך נכון

במהלך 42 שנות קיומה תמכה בירד בכ-991 פרויקטים בהשקעה כוללת של כ-354 מיליון דולר, מתוכם כ-110 מיליון דולר הוחזרו לקרן כתמלוגים. להערכת הקרן, כלל הפרויקטים שהבשילו למוצר מסחרי הניבו עד כה מכירות ישירות ועקיפות של למעלה מ-10 מיליארד דולר.

בירד אינה קרן פסיבית המסתפקת בהענקת המענקים, אלא היא פועלת באופן יזום ב"שידוך" (Match-Making) בין חברות ישראליות ואמריקאיות ובכלל בחיזוק הרישות הטכנולוגי בין שתי המדינות.

יודילביץ': "הצוות שלנו עסוק כל הזמן ביצירת חיבורים. אנחנו מבקרים בחברות אמריקאיות ובונים מעין 'רשימת מכולת' של טכנולוגיות שמעניינות אותן, ואז מחפשים את הפרטנר הנכון בישראל, ולהיפך. יש לנו רשת של גורמים שאיתם אנחנו עובדים כדי לייצר את השותפויות."

מהם המפתחות להצלחה של שיתוף פעולה בין שתי חברות?

"עשינו פעם מחקר לחקר הסיבות לכשלונן של הפרויקטים שלא צלחו. רק 17% מהכשלונות נבעו מסיבות טכנולוגיות. במחצית מהמקרים הסיבה לכישלון היתה נעוצה בניהול לא נכון של השותפות. המפתח הוא ששני הצדדים ירוויחו מהפרויקט ויראו תועלת הדדית לאורך כל הדרך. אני אומר, אל תנהלו את הטכנולוגיה, אלא את השותפות. יש בזה היבטים של יחסי אנוש, מעקב הדדי וטיפוח שוטף. חברות אמריקאיות מנהלות עסק, לא טכנולוגיה, ואם הם לא רואים את התועלת גם בטווח הקרוב השותפות תעמוד בסכנה."

רשות החדשנות מקימה מאגד רכב אוטונומי

ביום שני, ה-3 בספטמבר 2018 יתקיים מפגש ההתנעה של המאגד החדש "עיבוד מידע ברכב אוטונומי" אשר מוקם על-ידי רשות החדשנות. המפגש יתקיים במשרדי רשות החדשנות, ברחוב הירדן 4 בקריית שדה התעופה. מוזמנים אליו נציגי חברות תעשייתיות, מוסדות אקדמיים ומוסדות מחקר שיש להם עניין להצטרף למאגד. מטרת המאגד היא לפתח פלטפורמה גנרית חסכונית בהספק המורכבת מחומרה ומתוכנה המאפשרת להפעיל אלגוריתמים של היתוך מידע, למידה, ניתוח מודעות מצבית והתמצאות במרחב, על מנת לאפשר יכולת נהיגה אוטונומית בסביבה אורבנית.

כעת המאגד מובל על-ידי חברת סיווה מהרצליה ועל-ידי חברת אלביט מערכות. הפעילות המרכזית של המאגד מתוכננת להתמקד במספר תחומים: פיתוח פלטפורמת חומרה/תוכנה משובצת מחשב (Embedded) להאצת ביצועים של אלגוריתמים רלוונטיים (היתוך מידע, למידת מכונה, מודעות מצבית והתמצאות במרחב). פיתוח אלגוריתמים לפיענוח תמונה בזמן אמת באמצעות הנתונים המתקבלים מחיישני הרכב, הפקת תובנות ופיתוח שיטות אימון לאלגוריתמים של לימוד מכונה ומדידת ביצועים לאלגוריתמים.

מיצרני חיישנים ועד יצרני רכיבים

השותפים הפוטנציאליים למאגד הם גופים הפיעלים כיום כמעט בכל התחומים הקשורים לרכב אוטונומי: מפתחי חיישנים לתחום הרכב בעלי יכולת עיבוד המידע המתקבל מהסביבה, יצרני רכב או ספקי שבבים לתחום הרכב האוטונומי, מפתחי תוכנה למיפוי והבנת הסביבה (כמו למשל SLAM), חברות המפתחות מעבדים או מאיצים לתחום הרכב האוטונומי ויצרני חומרה ו/או שבבים ייעודיים לעיבוד נתונים ברשתות נוירוניות. המאגד יפעל במסגרת תוכנית מגנ"ט של רשות החדשנות במתכונת של שיתוף פעולה בין תאגידים תעשייתיים ומוסדות מחקר אקדמיים, לביצוע מו"פ של טכנולוגיות גנריות טרום תחרותיות.

במקביל לתוכנית הזאת, פועלת רשות החדשנות מול משרד התחבורה במטרה לייצר רגולציה שתאפשר לבצע ניסויים ברכב אוטונומי והטמעת טכנולוגיות חדשות. יו"ר רשות החדשנות, ד"ר עמי אפלבום, אמר שכדי לעלות רכב אוטונומי על הכביש צריך את אישור הרגולטור במשרד התחבורה. "ברגע שאנחנו מייצרים רגולציה יותר מתקדמת, שתדע לעבוד עם טכנולוגיות חדשות, אנו פותחים פתח לחברות הטכנולוגיה לבצע ניסויים שלא היו אפשריים בעבר".

למידע נוסף ורישום למפגש: מאגד "עיבוד מידע ברכב אוטונומי"