[בתמונה: מנכ"ל קרן בירד ירון לוטן. צילום: ינאי יחיאל]

קרן בירד (BIRD Foundation), הקרן הדו-לאומית למחקר ולפיתוח תעשייתיים ישראל-ארה"ב, הכריזה על 10 פרויקטים חדשים, המשותפים לחברות ישראליות ואמריקאיות, שיזכו להשקעה כוללת בסך 9.6 מיליון דולר. בנוסף למענקים, הפרויקטים צפויים לקבל מימון מהמגזר הפרטי שיביאו את ההשקעה הכוללת  ל-24.5 מיליון דולר.

הפרויקטים המאושרים הם:

חברת Celleste Bio הישראלית וחברת Mondelez International האמריקאית ישתפו פעולה בפיתוח וייצור מוצקי קקאו ללא שומן באמצעות טכנולוגיה מבוססת תאים.

חברת CENS Materials הישראלית וחברת LiCAP Technologies האמריקאית ישתפו פעולה בפיתוח תהליכי ייצור  המבוססים על תהליך "אלקטרודה יבשה" עם טכנולוגיית פיזור צינוריות ננו פחמן על גבי סוללות ליתיום-יון, להעלאת הקיבולת האנרגטית של הסוללות והורדת עלויות ייצור.

חברת Diptera.ai הישראלית וחברתVectech האמריקאית יפתחו תהליך מבוסס בינה מלאכותית ומערכת לניטור ובקרה של יתושיAnopheles stephensi  המפיצים את מחלת המלריה.

חברת Greatnix (Opmed.AI) הישראלית ובית החולים Mayo Clinic בארה"ב ישתפו פעולה בהרחבת פיתוח מערכת ה-Smart Planner, תוכנת אופטימיזציה לחדרי ניתוח מבוססת בינה מלאכותית לייעול תהליכים וניצול מיטבי של משאבים.

חברת Hypervision הישראלית וחברת Light Polymers האמריקאית יפתחו טכנולוגיה לציפוי כימי מקוטב מבוסס גבישים נוזליים, כולל מערכת תומכת, לאופטיקה של מציאות מדומה VR/MR.

חברת Imagindairy הישראלית וחברת Ginkgo Bioworks האמריקאית ישתפו פעולה בפיתוח חלבוני חלב מרכזיים שמקורם אינו מן החי לייצור מוצרי חלב חדשניים במחירים תחרותיים.

חברת LahakX הישראלית וחברת Aero Systems West האמריקאית יפתחו נחיל רחפנים בעלי יכולת נשיאה גבוהה לריסוס חקלאי ולמניעת שריפות.

בית החולים שיבא תל השומר וחברת Serpin Pharma האמריקאית יבצעו ניסוי קליני שלב 2 לבדיקת יעילות הטיפול להשבת האיזון החיסוני לחולים הסובלים מאוטם שריר הלב.

התעשייה האוירית לישראל וחברת MELD Printworks האמריקאית יפתחו וייצרו רכיבי תעופה אזרחית תוך שימוש בטכנולוגית ייצור תוספתי.

חברת Tissue Dynamics הישראלית וחברת מאגר התאים הביולוגיים ATCC האמריקאית יפתחו מערכת לבדיקת השפעת ורעילות תרופות על פעילות הלב.

עשרת הפרויקטים שאושרו מצטרפים ליותר מ-1,000 פרויקטים שבהם השקיעה הקרן במהלך 46 שנות קיומה. עד כה, ההשקעה הכוללת של בירד בפרויקטים משותפים עומדת על כ- 400 מיליון דולר, והיא תרמה למכירות ישירות ועקיפות של יותר מ-10 מיליארד דולר.

קרן BIRD פועלת לעידוד שיתופי פעולה בין חברות ישראליות ואמריקאיות בתחומי הטכנולוגיה השונים לצורך פיתוח מוצר משותף. בנוסף על הענקת מענקים למימון הפרויקטים הנבחרים, הקרן מסייעת לחברות באיתור וחיבור לשותפים אסטרטגיים פוטנציאליים.

מועד הגשת תקצירי מנהלים לסבב האישורים הבא של קרן בירד הוא עד ה-7 במרץ 2024. אישור הפרויקטים יתבצע במהלך חודש יוני 2024.

[בתמונה: ירון לוטן, מנכ"ל קרן בירד]

תוכנית בירד אנרגיה (BIRD Energy) הודיעה היום (ב') כי על השקעה כוללת של כ-9.75 מיליון דולר בתשעה פרויקטים משותפים לחברות ישראליות ואמריקאיות. המימון להשקעה מגיע ממשרדי האנרגיה של ישראל וארצות הברית ורשות החדשנות של ישראל. לסכום זה יתווספו עוד כ-17.25 מיליון דולר מהמגזר הפרטי.

תשעת הפרויקטים שאושרו:

חברת ביראד, חברת היישום של אוניברסיטת בר אילן, וחברת Forge Nano האמריקאית ישתפו פעולה בפיתוח שכבת ציפוי גמישה בעזרת ריבוץ של שכבה מולקולרית לקבלת אנודות (אלקטרודות) משופרות בעלות קיבולת גבוהה.

חברת סולארפיינט הישראלית וחברת Lippert Components האמריקאית יפתחו סוכך גלילה סולארי ייחודי – פאנל סולארי גמיש ומתגלגל המתאים לקרוואנים, מרפסות במבני מגורים ועוד.

חברת Groundwork BioAg הישראלית וחברת Verdesian Life Sciences האמריקאית ישתפו פעולה בפיתוח פתרונות חדשניים לשיפור קיבוע פחמן בקרקע ומתן יתרונות חקלאיים על ידי שילוב מיני מיקוריזה, זנים וחיידקים מקבעי חנקן המיועדים לגידולי תירס וסויה.

חברתCarbonBlue הישראלית והמרכז לחקר האנרגיה והסביבה בצפון דקוטה EERC)) ישתפו פעולה בפיתוח ומיסחור טכנולוגיית סילוק פחמן דו-חמצני ממי ים עבור תעשיית התפלה.

חברת בוסון אנרג'י הישראלית ואוניברסיטת דרקסל, מכון פלזמה נייהיים בארצות הברית, ישתפו פעולה בפיתוח הדור הבא של מערכת פיצוח רכיבי הידרו-קרבונים עבור תהליכי גזיפיקציה להפקת אנרגיה (מימן, חשמל וכו׳) מפסולת.

חברת PowerPlug הישראלית וחברתCirrus Nexus  האמריקאית יפתחו פלטפורמת SaaS משולבת בינה מלאכותית לניטור, בקרה, וצמצום תביעת הרגל הפחמנית של כלל פעילות מחלקת המחשוב בארגונים הכוללת מכשירי קצה, חדרי שרתים ארגוניים ושירותי ענן.

חברת AIR EV הישראלית וחברת Nidec Motor Corporation האמריקאית יפתחו מנועים חשמליים ייחודיים למטוסי eVTOL בגודל בינוני.

חברת Trigo Solar הישראלית ואוניברסיטת Texas A&M  ישתפו פעולה בהדגמת מערכת אגרי-וולטאית המסוגלת לאסוף ולאגור מי גשמים ולהשקות גידולים מוזנים בגשם.

חברת Windstore הישראלית וחברת NPS Solutions האמריקאית יפתחו פתרון לאגירת אנרגיה באוויר דחוס בתרנים של טורבינות רוח.

תוכנית בירד אנרגיה החלה לפעול בשנת 2009 כחלק מחוק "עצמאות אנרגטית" שאושר על ידי הממשל האמריקאי בשנת 2007. כל פרויקט שזוכה במענק הוא פרויקט של חברה אמריקאית וישראלית, או חברה ואוניברסיטה, שמשתפות פעולה בפיתוח ומסחור של טכנולוגיות אנרגיה נקייה, משפרות את התחרותיות בשוק, מייצרות מקומות עבודה ותומכות בחדשנות טכנולוגית. לבירד אנרגיה הליך בדיקה קפדני שמטרתו לבחור בפרויקטים המתקדמים ביותר מבחינה טכנולוגית, לצד פרויקטים בעלי סבירות גבוהה למסחור והשפעה משמעותית. הפרויקטים הנבחרים מחויבים לשאת לפחות ב-50% מעלויות הפרויקט ומתחייבים להחזר באם הפרויקט יצליח מסחרית.

קרן "בירד אנרגיה" – אחת מקרנות המשנה של קרן בירד (Bird Foundation) – פרסמה "קול קורא" לקראת הסבב הבא של בחירת מיזמי הפיתוח שיזכו לתמיכה. הקרן תומכת בפרויקטים בעלי פוטנציאל מסחרי שהם שיתופי פעולה במחקר ופיתוח בין חברה אמריקאית לחברה ישראלית, או בין גוף מחקר לחברה מסחרית. הקרן תעניק מענקים בגובה של עד 1.5 מיליון דולר לכל פרויקט שייבחר.

התחומים המרכזיים בהם תומכת קרן בירד אנרגיה הינם אנרגיה סולארית, אנרגיית רוח, טכנולוגיות רכב מתקדמות, דלקים חלופיים, טכנולוגיות בתחום הגז הטבעי, רשת חשמל חכמה, אחסון אנרגיה, אנרגיה במשק המים, ייצור מתקדם, טכנולוגיות הקשורות לאנרגיה מתחדשת או להתייעלות אנרגטית וכן טכנולוגיות בינה מלאכותית בניהול אנרגיה. 

הדד ליין להגשת תקציר מנהלים הינו ה-29 ביוני, 2023, והצעות מלאות ניתן להגיש עד ה-10 בספטמבר, 2023. בחינת הפרויקטים נעשית על ידי משרד האנרגיה האמריקאי, משרד האנרגיה הישראלי ורשות החדשנות. ההחלטות על הפרויקטים הנבחרים יתקבלו בנובמבר 2023.

קרן בירד אנרגיה הוקמה ב-2009 כחלק מהסכם בין משרד האנרגיה האמריקאי למשרד האנרגיה הישראלי. עד היום תמכה קרן האנרגיה ב-49 פרויקטים עם השקעה ממשלתית כוללת של כ-38 מיליון דולר ב-11 מחזורים. על פי מחקר שנעשה על ידי חברת Meidata, 95 החברות הישראליות והאמריקאיות  שזכו במענקים של בירד אנרגיה גייסו בהמשך למעלה מ-927 מיליון דולר בסבבי מימון ומענקים (לא כולל הנפקות) לאחר קבלת המענק מבירד אנרגיה. 

לימור נקר-וינסנט [בתמונה], מנהלת קרן בירד אנרגיה: "זו עדות לכך שהתמיכה של הקרן מסייעת לחברות להאיץ את הפיתוח הטכנולוגי שלהם ולחדור לשוק. לכן, גם השנה חברות ומוסדות מחקר ישראלים  ואמריקאים מוזמנים ליצור עימנו קשר על מנת שנוכל לסייע במציאת שותפים ולתמוך בשיתופי הפעולה ובהגשות לתכנית".

בתמונה: מנכ”ל הקרן ד”ר איתן יודלביץ’

קרן בירד (BIRD Foundation) השיקה קרן תמיכה חדשה לעידוד שיתופי פעולה בין חברות ישראליות ואמריקאיות בתחום הסייבר. הקרן, הנקראת BIRD Cyber, נתמכת מהצד האמריקאי על ידי המשרד לביטחון המולדת (DHS), ומהצד הישראלי על ידי מערך הסייבר הלאומי. הקרן תעניק מימון של עד 1.5 מיליון דולר למיזמי פיתוח שבהם משתפות פעולה חברה ישראלית וחברה אמריקאית.

לפי הגדרת המשרדים משני הצדדים, הקרן תתמקד בפרויקטים לפיתוח פתרונות בתחומים כגון הגנת סייבר על מערכות תפעוליות במתקני תשתיות קריטיות, הגנה על שדות תעופה ונמלים קטנים ובינוניים, שיפור חוסן הסייבר של עסקים קטנים ובינוניים וכלים מבוססי בינה מלאכותית ולמידת-מכונה לניטור וזיהוי איומים.

הקרן, שתבחר פרויקטים למימון אחת לשנה, פרסמה באחרונה "קול קורא" ראשון, להגשת מועמדות לקבלת מימון עבור שנת 2023. המועד האחרון להגשת מועמדות הוא 15 בנובמבר. לצד קרן ראשית, התומכת בפרויקטים בתחומי חדשנות רחבים, בירד מפעילה עוד שתי קרנות ייעודיות, לתחום האנרגיה ולתחום ביטחון המולדת.

מכירות של 10 מיליארד דולר

קרן בירד פועלת לעידוד שיתופי פעולה בין חברות ישראליות ואמריקאיות מתחומי הטכנולוגיה השונים, ומסייעת ללא תמורה באיתור שותפים אסטרטגיים משתי המדינות, לצורך פיתוח של טכנולוגיה משותפת או מוצר משותף. הקרן תומכת בפרויקטים אשר אושרו על ידי מועצת המנהלים של הקרן באמצעות מתן מענקים מותנים של עד מיליון דולר לצורך מימוש הפרויקט.

מאז הקמתה ב-1978, תמכה בירד ביותר מ-1,000 פרויקטים בהשקעה כוללת של יותר מ-360 מיליון דולר, מתוכם כ-110 מיליון דולר הוחזרו לקרן כתמלוגים. להערכת הקרן, כלל הפרויקטים שהבשילו למוצר מסחרי הניבו עד כה מכירות ישירות ועקיפות של למעלה מ-10 מיליארד דולר.

שיתופי הפעולה שנרקמו תחת הקרן הצמיחו לאורך השנים שורה ארוכה של הצלחות טכנולוגיות ומסחריות. בירד אמנם אינה קרן הון-סיכון אלא יותר קרן עידוד, אך היא כן בוחרת את הפרויקטים שלה בקפידה ובהליך תחרותי על פי סטנדרטים טכנולוגיים ופוטנציאל מסחרי. גם לאחר הענקת המענק, בירד ממשיכה לעקוב אחר התקדמות הפרויקטים, וזאת מאחר שבמקרה שהפיתוח מבשיל למוצר מסחרי בירד זכאית לקבל תמלוגים מהמכירות עד גובה של 150% מסכום המענק.

האזינו לתוכנית מיוחדת מתוך הפודקאסט שלנו שהוקדשה לפועלה של קרן בירד [22/4/2020]:

קרן בירד (Bird Foundation), שהוקמה על ידי ממשלות ישראל וארצות הברית ותומכת בשיתופי פעולה בין חברות טכנולוגיה ישראליות ואמריקאיות, פועלת כבר יותר מ-40 שנה, במהלכן תמכה, במימון ובליווי, במאות פרויקטים, והפכה לגורם משמעותי בקידום חדשנות בישראל והידוק הקשרים המסחריים עם האקוסיסטם האמריקאי. לצד תוכנית התמיכה הראשית, הקרן מפעילה, כבר למעלה מעשור, עוד שתי קרנות תמיכה, שמתמקדות בתחומים מוגדרים: קרן בתחום ביטחון מולדת (HLS) וקרן בתחום האנרגיה.

מטבע הדברים, על רקע המאבק הגלובלי במשבר האקלים, הפרויקטים שבהם בוחרת קרן האנרגיה של בירד זוכים בשנים האחרונות ליותר ויותר תשומת לב ועניין. קרן האנרגיה הושקה ב-2009, והיא מתוקצבת על ידי משרדי האנרגיה של ישראל וארצות הברית וכן על ידי רשות החדשנות הישראלית. הקרן משקיעה בפרויקטים משותפים שעוסקים בתחומים כמו אנרגיות מתחדשות כדוגמת שמש ורוח, מערכות לניטור ושיפור איכות המים, פתרונות להתייעלות אנרגטית ועוד.  אחת לשנה מפרסמת קרן האנרגיה מספר פרויקטים משותפים שזוכים למימון. בשונה מקרנות הון-סיכון, קרן בירד אינה מקבלת הון מניות בתמורה להשקעותיה, אלא החזר כספי מתמלוגים במידה והפרויקט המשותף יניב בעתיד מכירות.

תמיכה ב-60 פרויקטים בתחום האנרגיה

בשיחה עם Techtime, מספרת לימור נקר-וינסנט (בתמונה למעלה), אשר מנהלת את קרן האנרגיה של בירד, כי בתחילת דרכה של קרן האנרגיה, לא היה זה מובן מאליו לבחור ולהשקיע בתחום הקלינטק הישראלי, שהיה עוד בחיתוליו. "קרן בירד היתה הראשונה במשק הישראלי שמשקיעה בפרויקטים של אנרגיה. בזמנו, היו מעט מאוד חברות ישראליות שפעלו בתחום. היום יש לישראל כבר מוניטין בינלאומי, הרבה מאוד יזמים מפתחים רעיונות חדשנים, חברות ישראליות פעילות בכל העולם, וגם קרנות הון-סיכון נכנסו לתחום. אבל זו התפתחות של השנים האחרונות. צריך לזכור שזהו תחום עם סיכון, שתלוי מאוד ברגולציה ובשיתוף פעולה עם גופים ממשלתיים. על כן תמיכה של הקרן יכולה מאוד לסייע".

מאז תחילת פעילותה ב-2009, תמכה קרן האנרגיה בכ-60 פרויקטים משותפים, שזכו למימון בהיקף כולל של כ-100 מיליון דולר מגופים ממשלתיים ומהמגזר הפרטי. חברות ישראליות רבות פיתחו את מוצר הדגל שלהן כחלק משיתוף פעולה שנתמך על-ידי הקרן. כך למשל, חברת נוסטרומו (Nostromo) הישראלית פיתחה את מערכת IceBrick במסגרת שיתוף פעולה עם החטיבה האמריקאית של ספקית האנרגיה הבריטית Centrica. המערכת אוגרת אנרגיה בגושי קרח במהלך השעות הלא-עמוסות של רשת החשמל, ומשתמשת בהם לקירור המבנה במהלך שעות העומס שבהן החשמל יקר. הפיתוח המשותף גם הוליד חוזה עם מלון הילטון בבוורלי-הילס לאספקת המערכת למשך 20 שנה.

רוח גבית מחוק האקלים

בשנה שעברה תמכה קרן האנרגיה ב-6 פרויקטים בהיקף כולל של 5.5 מיליון דולר. בין היתר, תומכת הקרן בשיתוף פעולה בין AGM ממצפה רמון ו-Element 16 מקליפורניה לפיתוח מערכת אגירת אנרגיה תרמית מבוססת גופרית, ובפרויקט של EVR Motors מפתח תקווה ל-Continuous Solutions לפיתוח מערכת הנעת כוח ממוזערת לרכב חשמלי. בנובמבר הקרוב היא תכריז על פרויקטים חדשים שיקבלו תמיכה. הקרן גם נוטלת חלק פעיל בתהליך גם לאחר הבחירה בחברות הזוכות. נקר-וינסנט: "אנחנו מאוד משקיעים בחיבור בין החברות, זה הערך המוסף שלנו. צברנו הרבה מאוד ניסיון בנטוורקינג, בשני הצדדים של שיתוף הפעולה, והרבה מהפרויקטים נולדו מתוך חיבורים שאנחנו יזמנו".

התפתחות נוספת שנותנת רוח גבית אדירה לתחום היא כמובן תוכנית האקלים, שאושרה בארצות הברית בשבועות האחרונים, ואשר צפויה להזרים בעשור הקרוב תקציבי עעתק למיזמים בתחום. "חוק האקלים מגדיל את היקף ההשקעות של הממשל האמריקאי באופן משמעותי בכל התחומים שקשורים לאנרגיה וסביבה. כשיש כסף ממשלתי, זה מושך כסף פרטי, והדבר יעודד חדשנות ויזמות. חברות ישראליות יכולות להינות מכך דרך שיתופי פעולה עם חברות אמריקאיות. זה קשה להגיע באופן עצמאי לשוק האמריקאי, בעיקר בתחומים שבהם יש מעורבות ממשלתית".

האזינו לשיחה עם מנכ"ל קרן בירד, ד"ר איתן יודילביץ', מתוך תוכנית מס' 13 בפודקאסט שלנו, שעלתה באפריל 2020:

[בתמונה: מנכ"ל הקרן ד"ר איתן יודלביץ']

קרן בירד (Bird Foundation), הקרן הדו-לאומית למחקר ולפיתוח תעשייתיים ישראל-ארה"ב, אישרה השקעות בסך של 8 מיליון דולר ב-10 פרויקטים חדשים משותפים לחברות ישראליות ואמריקאיות. בנוסף למענקים יזכו הפרויקטים למימון מהמגזר הפרטי כך שסך ההשקעה בפרויקטים יגיע ל-20 מיליון דולר.

חברתSenso Medical Labs הישראלית וחברת Haystack Diagnostics האמריקאית יפתחו מכשיר רפואי הכולל מחט מרובת אלקטרודות לצורך קידום פרוצדורות אלקטרו-דיאגנוסטיות. חברת AI הישראלית וחברת HealthTrio האמריקאית יפתחו פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית לשיפור קבלת החלטות בתהליכים רפואיים. חברת VayaVision הישראלית וחברת Trimble האמריקאית יפתחו מערכת נהיגה אוטונומית מבוססת ניתוח והבנה מרחבית עבור כלי רכב וכלי עבודה כבדים הנעים בשטחים חקלאיים, אתרי בניה ומכרות. חברת XRHealth הישראלית והמרכז הרפואי של Beth Israel Deaconess יפתחו פלטפורמת מציאות מדומה (VR) להסחת דעת מכאב במהלך טיפולים רפואיים.

האזינו לתוכנית מיוחדת מתוך הפודקאסט שלנו שהוקדשה לפועלה של קרן בירד [22/4/2020]:

מכירות של 10 מיליארד דולר

קרן בירד פועלת לעידוד שיתופי פעולה בין חברות ישראליות ואמריקאיות מתחומי הטכנולוגיה השונים, ומסייעת ללא תמורה באיתור שותפים אסטרטגיים משתי המדינות, לצורך פיתוח של טכנולוגיה משותפת או מוצר משותף. הקרן תומכת בפרויקטים אשר אושרו על ידי מועצת המנהלים של הקרן באמצעות מתן מענקים מותנים של עד מיליון דולר לצורך מימוש הפרויקט.

במהלך 42 שנות קיומה תמכה בירד בכ-1,000 פרויקטים בהשקעה כוללת של יותר מ-360 מיליון דולר, מתוכם כ-110 מיליון דולר הוחזרו לקרן כתמלוגים. להערכת הקרן, כלל הפרויקטים שהבשילו למוצר מסחרי הניבו עד כה מכירות ישירות ועקיפות של למעלה מ-10 מיליארד דולר.

שיתופי הפעולה שנרקמו תחת הקרן הצמיחו לאורך השנים שורה ארוכה של הצלחות טכנולוגיות ומסחריות. כך למשל, הגלגל החכם של חברת סופטוויל לכסאות גלגלים, אשר בנוי מסיבי-פחמן וכולל בולם זעזועים מובנה ובכך הופך את הנסיעה לחלקה יותר גם בדרכים משובשות, פותח במסגרת תוכנית פיתוח משותפת, שנתמכה על ידי קרן בירד, עם חברת Crawford composite מדנבר, העוסקת בייצור סיבי פחמן וחלקים מרוכבים. גם המכשיר של אינסייטק לטיפול ברעד ראשוני באמצעות קרינת אולטרה-סאונד, ומערכת השלד החיצוני של ReWalk לסיוע בתהליכי שיקום של נפגעי עמוד שדרה, פותחה בשיתוף חברות אמריקאיות בתמיכת קרן בירד.

בירד אמנם אינה קרן הון-סיכון אלא יותר קרן עידוד, אך היא כן בוחרת את הפרויקטים שלה בקפידה ובהליך תחרותי על פי סטנדרטים טכנולוגיים ופוטנציאל מסחרי. גם לאחר הענקת המענק, בירד ממשיכה לעקוב אחר התקדמות הפרויקטים, וזאת מאחר שבמקרה שהפיתוח מבשיל למוצר מסחרי בירד זכאית לקבל תמלוגים מהמכירות עד גובה של 150% מסכום המענק.

קרן בירד (Bird Foundation), הקרן הדו-לאומית למחקר ולפיתוח תעשייתיים ישראל-ארה"ב, אישרה השקעות בסך של 8 מיליון דולר ב-9 פרויקטים חדשים משותפים לחברות ישראליות ואמריקאיות. בנוסף למענקים יזכו הפרויקטים למימון מהמגזר הפרטי כך שסך ההשקעה בפרויקטים יגיע ל-18 מיליון דולר

הפרויקטים שאושרו הם Advanced MemTech הישראלית ו-Agar Corporation יפתחו טכנולוגיות אשר מבוססות על ממברנות להפרדה בין מים לנפט עבור תעשיות הנפט והגז. AgroScout הישראלית ו-Birdstop האמריקאית יפתחו מערכת אוטונומית "אגרונום דיגיטאלי" המבוססת על רחפנים ומערכת עגינה לאיסוף מידע ובינה מלאכותי לניתוח מידע אגרונומי. DosentRx הישראלית ו-Contents Trader יפתחו טכנולוגיה לניהול ומעקב של טיפול תרופתי ביתי והטמעה במערכת בתי המרקחת הייחודיים בארצות הברית.

Fluence הישראלית ו-Energy Systems Group האמריקאית יפתחו וידגימו במשותף תהליך חדשני ויעיל אנרגטית לסילוק חנקן במכוני טיהור שפכים. GaitBetter הישראלית ו- Spaulding Rehabilitation Network האמריקאית יפתחו מערכת לאימון יכולות מוטוריות-קוגניטיביות לשיקום הליכה לאחר אירוע מוחי באמצעות שילוב טכנולוגיית מציאות מדומה. MDI Health Technologies הישראלית ו-Thermo Fisher Scientific האמריקאית יפתחו מערכת למתן טיפולים תרופתיים מדויקים ומותאמים אישית. Nanolock Security הישראלית ו-Micron Technology האמריקאית יפתחו פתרון אבטחת סייבר למניעה וניטור של התקפות מתמשכות. ncoHost הישראלית ו-RayBiotech Life האמריקאית יפתחו מערכת לחיזוי תגובת חולי סרטן ריאה לטיפול באימונותרפיה. Raicol Crystals הישראלית ו-Qubitekk האמריקאית יפתחו מקור פוטוני שזור, ממוזער ויעיל למחשוב קוונטי.

ד"ר איתן יודילביץ, מנכ"ל קרן בירד (בתמונה למעלה): "בתום 2019, ציינה קרן בירד אבן דרך משמעותית באישור של 1000 פרויקטים בין חברות ישראליות ואמריקאיות, מאז הקמתה בשנת 1977. תשעת הפרויקטים שנבחרו במחזור זה משקפים את מגוון תחומי השותפות בהן תומכת הקרן. הענקת המענקים מהווה השתתפות בסיכון המצוי בפיתוח המשותף אשר יאפשר לחברות לגייס משאבים קריטיים במטרה לקצר את זמן ההגעה לשוק".

מכירות של 10 מיליארד דולר

קרן בירד פועלת לעידוד שיתופי פעולה בין חברות ישראליות ואמריקאיות מתחומי הטכנולוגיה השונים, ומסייעת ללא תמורה באיתור שותפים אסטרטגיים משתי המדינות, לצורך פיתוח של טכנולוגיה משותפת או מוצר משותף. הקרן תומכת בפרויקטים אשר אושרו על ידי מועצת המנהלים של הקרן באמצעות מתן מענקים מותנים של עד מיליון דולר לצורך מימוש הפרויקט.

במהלך 42 שנות קיומה תמכה בירד בכ-1,000 פרויקטים בהשקעה כוללת של יותר מ-360 מיליון דולר, מתוכם כ-110 מיליון דולר הוחזרו לקרן כתמלוגים. להערכת הקרן, כלל הפרויקטים שהבשילו למוצר מסחרי הניבו עד כה מכירות ישירות ועקיפות של למעלה מ-10 מיליארד דולר.

שיתופי הפעולה שנרקמו תחת הקרן הצמיחו לאורך השנים שורה ארוכה של הצלחות טכנולוגיות ומסחריות. כך למשל, הגלגל החכם של חברת סופטוויל לכסאות גלגלים, אשר בנוי מסיבי-פחמן וכולל בולם זעזועים מובנה ובכך הופך את הנסיעה לחלקה יותר גם בדרכים משובשות, פותח במסגרת תוכנית פיתוח משותפת, שנתמכה על ידי קרן בירד, עם חברת Crawford composite מדנבר, העוסקת בייצור סיבי פחמן וחלקים מרוכבים. גם המכשיר של אינסייטק לטיפול ברעד ראשוני באמצעות קרינת אולטרה-סאונד, ומערכת השלד החיצוני של ReWalk לסיוע בתהליכי שיקום של נפגעי עמוד שדרה, פותחה בשיתוף חברות אמריקאיות בתמיכת קרן בירד.

בירד אמנם אינה קרן הון-סיכון אלא יותר קרן עידוד, אך היא כן בוחרת את הפרויקטים שלה בקפידה ובהליך תחרותי על פי סטנדרטים טכנולוגיים ופוטנציאל מסחרי. גם לאחר הענקת המענק, בירד ממשיכה לעקוב אחר התקדמות הפרויקטים, וזאת מאחר שבמקרה שהפיתוח מבשיל למוצר מסחרי בירד זכאית לקבל תמלוגים מהמכירות עד גובה של 150% מסכום המענק.

[בתמונה למעלה: מנכ"ל קרן בירד, ד"ר איתן יודילביץ. צילום: סטודיו איריס תל אביב]

קרן בירד, הקרן הדו-לאומית למחקר ולפיתוח תעשייתיים ישראל-ארה"ב, אישרה השקעה ב-3 פרויקטיםמשותפים לחברות ישראליות ואמריקאיות בתחום ביטחון המולדת. הפרויקטים נבחרו על-ידי המשרד לביטחון פנים בישראל והמשרד האמריקאי לביטחון המולדת (DHS). ההשקעות בפרויקטים נועדו לפיתוח טכנולוגיות מתקדמות בנושאי ביטחון הפנים. בנוסף למענקים מקרן בירד יזכו הפרויקטים למימון מהמגזר הפרטי, כך שסך ההשקעה בפרויקטים תהיה 4.8 מיליון דולר.

חברת Blue White Robotics הישראלית וחברת Easy Aerial האמריקאית יפתחו מרכז פיקוח ובקרה למשימות רחפנים, ללא תלות בסוג או במודל הרחפן. חברת H. Goren Management and Innovation הישראלית וחברת 3AM האמריקאית ישלימו את הפיתוח של מכשיר לביש המספק מידע על מיקום כוחות הצלה בתוך מבנים סגורים. חברתCawamo הישראלית וחברת LiveView Technologies האמריקאית יפתחו פתרון כולל לאבטחת מתקנים מרוחקים באמצעות וידאו מבוסס בינה מלאכותית.

המנהל הטכנולוגי (Science and Technology Directorate – S&T) במשרד לביטחון המולדת האמריקאי והמשרד לביטחון פנים הישראלי משתפים פעולה משנת 2016 במימון פרויקטים טכנולוגיים משותפים לחברות ישראליות ואמריקאיות. שיתוף הפעולה הורחב השנה לתחומים הכוללים: פשעי סייבר; אבטחת תשתיות ומבני ציבור; ערים בטוחות ומוגנות; הגנת גבולות; מערכות אוויריות בלתי-מאוישות; וטכנולוגיות לכוחות ההצלה (מגיבים ראשונים). הפרויקטים הנבחרים מספקים מענה לצרכי ביטחון המולדת של שתי הארצות ובעלי פוטנציאל מסחרי משמעותי.

ד"ר גד פרישמן המדען הראשי במשרד לביטחון פנים: "תוכנית בירד HLS מאפשרת לשותפות האמריקאיות והישראליות לפתח טכנולוגיות חדשניות בתחומי ביטחון המולדת ובכך תורמת להתמודדות עם האתגרים הנוכחיים של שתי המדינות, ושל המשרד לביטחון פנים והמשרד האמריקאי לביטחון המולדת בפרט. הפרויקטים שאושרו הנם תוצר עבודה של תהליך בחירה נרחב ויסודי בו נבחנה החדשנות, הצרכים המבצעיים והיכולת ליישם בזמן קצר את הרעיונות והפיתוחים".

ד"ר איתן יודילביץ, מנכ"ל קרן בירד, אמר, "הרחבת תחומי ההשקעה של הקרן לקידום טכנולוגיות ופיתוחים בתחומי ביטחון המולדת הינה תוספת ברוכה לפעילות הקרן. אנו שמחים להמשיך לעבוד יחד עם המשרד האמריקאי לביטחון המולדת (DHS) והמשרד לביטחון פנים ולעודד שותפויות נוספות לפיתוחים של טכנולוגיות חדשניות המניבות ערך לישראל וארצות הברית".

לראיון עם מנכ"ל קרן בירד הקליקו כאן

בתמונה למעלה: מנכ"ל קרן בירד, ד"ר איתן יודילביץ. צילום: סטודיו איריס תל אביב

קרן בירד (BIRD Foundation) הישראלית-אמריקאית צפויה להכריז בינואר 2020 על הקמתם של ארבעה מאגדים בתחום האנרגיה, בהשתתפות חברות, מוסדות מחקר אקדמיים ומעבדות לאומיות מישראל ומארצות הברית. לאחר שפרסמה בחודש אפריל "קול קורא", הקרן הצליחה לגייס מספיק חברות וגופים משתי המדינות כדי להרכיב ארבעה מאגדים בנושאים: אנרגיה מחצבית (בעיקר גז טבעי), הגנת סייבר על מתקני אנרגיה ומים, ממשקי מים ואנרגיה ואגירת אנרגיה.

ל-Techtime נודע כי המאגדים כבר הגדירו שורה של תחומי עניין שבהם יתמקדו, ובכלל זה טכנולוגיות לניצול מרבי של מאגרי גז, טכנולוגיות שמאריכות זמן אגירת אנרגיה, יישום טכנולוגיות סייבר מתקדמות לחיזוק תשתיות אנרגיה ומים, שיפורים אנרגטיים משמעותיים במערכות מים ושפכים ועוד.

האמריקאים גילו את מגזר האנרגיה הישראלי

אלה הם המאגדים הראשונים שקמים תחת התמיכה של קרן בירד, שממומנת שווה-בשווה על ידי ממשלות ישראל וארצות הברית ומעניקה מענקי מחקר ופיתוח עד מיליון דולר לתמיכה בתוכניות פיתוח משותפות של חברות אמריקאיות וישראליות בתחומים טכנולוגיים מגוונים, מבריאות דיגיטלית, מכשור רפואי, חיישנים חכמים, סייבר, אגרו-טק, ביטחון מולדת, טכנולוגיות מידע ועוד.

בשנת 2009 הקימה בירד תוכנית מענקים נוספת, שמתמקדת בתחום האנרגיה, אשר כבר חילקה עד היום מענקים בהיקף של כ-35 מיליון דולר לכ-40 פרויקטים. השנה, בעקבות העניין שמגלות שתי הממשלות בהידוק שיתופי הפעולה דווקא בתחום האנרגיה, החליטה הקרן ליזום לראשונה הקמה של מאגדים שיפעלו בתמיכתה ויסייעו לביסוס אקוסיסטם דו-לאומי בתחומי האנרגיה. הקרן תעניק לכל מאגד מענק של כ-10 מיליון דולר לחמש שנים, ואילו השותפות במאגד יוסיפו סכום דומה לתקציב המאגד. כל מאגד יכלול לפחות 4 שותפים, וינוהל במשותף על ידי חברה ישראלית וחברה אמריקאית.

"האמריקאים מזהים את הפוטנציאל של ההייטק הישראלי במגזר האנרגיה, וראוי לציין כי זה קרה עוד הרבה לפני גילוי מאגרי הגז," אמר מנכ"ל הקרן ד"ר איתן יודילביץ בשיחה עם Techtime. יודילביץ מנהל את בירד כבר 14 שנה, ולפני כן שימש כמנהל השיווק של חטיבת הטילים של רפאל. יו"ר הקרן הוא עמי אפלבאום, המדען הראשי של משרד הכלכלה.

מכירות של 10 מיליארד דולר

שיתופי הפעולה שנרקמו תחת הקרן הצמיחו לאורך השנים שורה ארוכה של הצלחות טכנולוגיות ומסחריות. כך למשל, הגלגל החכם של חברת סופטוויל לכסאות גלגלים, אשר בנוי מסיבי-פחמן וכולל בולם זעזועים מובנה ובכך הופך את הנסיעה לחלקה יותר גם בדרכים משובשות, פותח במסגרת תוכנית פיתוח משותפת, שנתמכה על ידי קרן בירד, עם חברת Crawford composite מדנבר, העוסקת בייצור סיבי פחמן וחלקים מרוכבים. גם המכשיר של אינסייטק לטיפול ברעד ראשוני באמצעות קרינת אולטרה-סאונד, ומערכת השלד החיצוני של ReWalk לסיוע בתהליכי שיקום של נפגעי עמוד שדרה, פותחה בשיתוף חברות אמריקאיות בתמיכת קרן בירד.

יודילביץ: "80% מהנתמכות הישראליות הן חברות סטארט-אפ, שעבורן להיכנס לארצות הרית זה הדבר הכי חשוב. מדובר לרוב בחברות שאינן בשלות עדיין לשיתופי פעולה מסחריים עם חברות אמריקאיות גדולות, והדרך הטובה היא ליזום שיתופי פעולה של מחקר ופיתוח. זה כרטיס כניסה לשוק האמריקאי, וכאן בירד באה לעזרה."

בירד אמנם אינה קרן הון-סיכון אלא יותר קרן עידוד, אך היא כן בוחרת את הפרויקטים שלה בקפידה ובהליך תחרותי על פי סטנדרטים טכנולוגיים ופוטנציאל מסחרי. גם לאחר הענקת המענק, בירד ממשיכה לעקוב אחר התקדמות הפרויקטים, וזאת מאחר שבמקרה שהפיתוח מבשיל למוצר מסחרי בירד זכאית לקבל תמלוגים מהמכירות עד גובה של 150% מסכום המענק.

הכול מתחיל בשידוך נכון

במהלך 42 שנות קיומה תמכה בירד בכ-991 פרויקטים בהשקעה כוללת של כ-354 מיליון דולר, מתוכם כ-110 מיליון דולר הוחזרו לקרן כתמלוגים. להערכת הקרן, כלל הפרויקטים שהבשילו למוצר מסחרי הניבו עד כה מכירות ישירות ועקיפות של למעלה מ-10 מיליארד דולר.

בירד אינה קרן פסיבית המסתפקת בהענקת המענקים, אלא היא פועלת באופן יזום ב"שידוך" (Match-Making) בין חברות ישראליות ואמריקאיות ובכלל בחיזוק הרישות הטכנולוגי בין שתי המדינות.

יודילביץ': "הצוות שלנו עסוק כל הזמן ביצירת חיבורים. אנחנו מבקרים בחברות אמריקאיות ובונים מעין 'רשימת מכולת' של טכנולוגיות שמעניינות אותן, ואז מחפשים את הפרטנר הנכון בישראל, ולהיפך. יש לנו רשת של גורמים שאיתם אנחנו עובדים כדי לייצר את השותפויות."

מהם המפתחות להצלחה של שיתוף פעולה בין שתי חברות?

"עשינו פעם מחקר לחקר הסיבות לכשלונן של הפרויקטים שלא צלחו. רק 17% מהכשלונות נבעו מסיבות טכנולוגיות. במחצית מהמקרים הסיבה לכישלון היתה נעוצה בניהול לא נכון של השותפות. המפתח הוא ששני הצדדים ירוויחו מהפרויקט ויראו תועלת הדדית לאורך כל הדרך. אני אומר, אל תנהלו את הטכנולוגיה, אלא את השותפות. יש בזה היבטים של יחסי אנוש, מעקב הדדי וטיפוח שוטף. חברות אמריקאיות מנהלות עסק, לא טכנולוגיה, ואם הם לא רואים את התועלת גם בטווח הקרוב השותפות תעמוד בסכנה."