BeetleSat שיגרה לחלל אנטנה גמישה ומתקפלת

חברת ביטלסאט (BeetleSat) מאירפורט סיטי (לשעבר חברת NSLComm), דיווחה על הצלחת הפרישה של אנטנת חלל קלת-משקל אשר מבוססת על "חומר זוכר" ונפרשת בעצמה לאחר ייצוב הלוויין במסלול. מדובר באנטנה פרבולית בקוטר 60 ס"מ אשר התוקנה על ננו-לוויין של החברה מסוג CubeSat 6U כשהיא במצב מקופל. לאחר שלוויין NSLSat-2 של החברה נכנס למלול הקפה נמוך (LEO) בגובה של 550 ק"מ מעל האדמה, האנטנה נפרסת באופן עצמוני ומאפשרת לקיים ערוץ תקשורת רחבת פס בתדרי Ka-Band, המאפשרים לספק שירותי תקשורת למפעילי לוויינים מסחריים וממשלתיים, רשתות סלולריות וספקי אינטרנט.

הלוויין שוגר לחלל בתחילת ינואר 2023 על-גבי משגר Falcon 9 של חברת SpaceX. מדובר בננו-לוויין במשקל של 9 ק"ג בלבד, אשר כולל רדיו מוגדר תוכנה (SDR) המסוגל לשדר נתונים בקצב של עד 2Gbps. היעד המרכזי של החברה הוא להקים מערך של כ-250 ננו-לווייני תקשורת, אשר יספקו שירותי תקשורת זולים ומהירים למגוון צרכנים. חברת BeetleSat הוקמה בשנת 2015 לפני כארבע שנים על-ידי ד"ר רז יצחקי ודניאל רוקברגר. יצחקי הקים את תחום הננו-לוויינים בתעשייה האווירית והיה אחראי על 7 תוכניות פיתוח. רוקברגר שימש שנים רבות כמהנדס לוויינים בתעשייה האווירית. הוא תכנן חמישה ננו-לוויינים והיה סגן מנהל פרוייקט בתוכנית הלוויין הישראלי-צרפתי ונוס (Venus).

קונסטלציה של 240 לוויינים

בתחילה החברה הציבה לעצמה יעד צנוע: לייצר את האנטנה ולמכור אותה לחברות המייצרות לוויינים. במהלך 2019 החברה שינתה אסטרטגיה, לאחר שהתברר כי השינוי באנטנה דורש לבצע שינוי מהותי במבנה הלוויין עצמו, ומכאן גם במודל העסקי של החברה. , והדבר הביא לשינוי באסטרטגיה וההחלטה להקים תשתית לוויינים לצורך מכירת שירותי תקשורת. יצחקי הסביר ל-Techtime מדוע התקבלה ההחלטה: “רוב המבנה של הלוויין מיועד לתמוך באנטנה, ומתוך זה כ-90% ממנו נדרשים רק בזמן השיגור. כאשר אנחנו פורסים אנטנה מתקפלת בחלל, אנחנו יכולים להקטין בכ-90% את משקלו הכולל של הלוויין".

לוויין NSLSat-2 עם אנטנה פרושה לפני השיגור לחלל
לוויין NSLSat-2 עם אנטנה פרושה לפני השיגור לחלל

נשיא החברה, פטריסיו נורת'לנד, אמר שהלוויין ששוגר לחלל, "יספק שירותי תקשורת חשובים לאחד מלקוחותינו במגזר הציבורי. הוא מסמן צעד משמעותי בהפיכתנו למפעילת קונסטלציית LEO המספקת שירותי תקשורת מבוססי-לוויין איכותיים וחסכוניים". הלוויינים מפותחים ומיוצרים בשיתוף פעולה עם חברת ARQUIMEA הספרדית, אשר תהיה שותפה במערך הלוויינים שיוקם. על-פי התוכנית, החברות יתחילו לספק שירותי תקשורת החל משנת 2026.

אימאג'סאט בדרך להנפקה בתל אביב

בתמונה למעלה: לוויין EROS-C של חברת אימאג'סאט

חברת אימאג'סאט (ImageSat International – ISI) מיהוד המספקת שירותי מידע ממערך של לווייני צילום, פירסמה תשקיף להנפקת מניות בהיקף של עד 480 מיליון שקל (100-150 מיליון דולר), לפי שווי חברה של 300-400 מיליון דולר – בהתאם לתוצאות המכרז. שלבי התמחור והשיווק לגופים מוסדיים צפוי להסתיים ב-8 בפברואר, כאשר על-פי התוכנית החברה תתחיל להיסחר בבורסה בתל אביב החל מה-15 בפברואר 2022. ההון ישמש למימון פרוייקט בניית תשתית לוויינים חדשה שיתבצע בשנתיים הקרובות.

שני-שליש מהמניות שהחברה תנפיק בבורסה הן מניות חדשות המייצגות 25% משווי החברה לאחר הגיוס. שאר המניות, אשר מייצגות 12.5% ממניות החברה לאחר הגיוס, הן מניות הנמכרות לציבור על-ידי בעלי המניות הקיימים של החברה: קרן פימי, דיסקונט השקעות, המנכ"ל נעם סגל וסמנכ"ל הכספים כפיר אביב. במידה והגיוס יושלם בהצלחה, פימי תחזיק בכ-28% מהמניות של החברה, התעשייה האווירית תחזיק בכ-29% מהמניות ודיסקונט השקעות תחזיק בכ-11% מהמניות. המנכ"ל סגל יישאר עם כ-2.15% מהמניות וסמנכ"ל הכספים אביב יישאר עם 0.5%.

הלוויינים מיוצרים בתעשייה האווירית

החברה הוקמה בשנת 1997 על-ידי התעשייה האווירית ואלביט כדי לספק שירותי תצפית לווייניים באמצעות לווייני צילום שיוצרו על-ידי התעשייה האווירית. בשנים הראשונות היא התבססה על לווייני  EROS-A ו-EROS-B כדי לספק צילומי מודיעין לצבאות, ממשלות ולקוחות מסחריים. בשנת 2017 רכשה פימי את השליטה בחברה (53%) תמורת כ-75 מיליון דולר והזמינה מהתע"א את לוויין הצילום EROS-C. החברה פועלת גם בזירה הימית ומציעה שירותי ניטור רציפים של כלי שיט בלב ים, לרבות חיזוי תנועה ויכולות איכון מהירות. בין השאר היא פיתחה שירותים מיוחדים דוגמת מודיעין כלכלי (למשל ניטור יתרות נפט באתרי אחסון). החברה רשומה באנטילים ההולנדיים, כדי שתוכל לפעול גם מול לקוחות שאינם מעוניינים לקיים קשרים מסחריים גלויים עם ישראל.

לווייני הדור הבא של אימאג'סאט: Runner (מימין) ו-Knight
לווייני הדור הבא של אימאג'סאט: Runner (מימין) ו-Knight

כיום החברה מפעילה קונסטלציה של 6 לוויינים, כולל לוויין המכ"ם EROSAR, המספקים צילומים המוגדרים כבעלי רזולוציה גבוהה מאוד (VVHR), כלומר פחות מחצי מטר מרובע, ומערך גדל של שירותי ערך מוסף המבוססים על ניתוח הצילומים האלה. התשקיף אינו מספק מידע על מכירות החברה, אולם להערכתה משקל השירותים המיוחדים במכירותיה יצמח מכ-3% מסך ההכנסות ב-2021, לכשליש מהמכירות ב-2024. בחודש מאי 2021 היא זכתה במכרז של ממשלת צ'ילה בהיקף של כ-150 מיליון דולר ל-5 שנים לניהול ומתן שירותים באמצעות 10 לווייני צילום קטנים.

שוק צילומי הלוויין הצבאי מתאזרח בקצב מהיר

החברה מסרה שצבר ההזמנות שלה נמצא בצמיחה, ומסתכם כיום בכ-171 מיליון דולר, בהשוואה לצבר הזמנות של 39 מיליון דולר בסוף 2019. גם השוק העולמי בתחום צילומי הלוויין ברזולוציה גבוהה נמצא בתהליכי שינוי עמוקים. בשנת 2020 זה היה שוק בהיקף של כ-20 מיליארד דולר, שכמחציתו (9.4 מיליארד דולר) היה צבאי. להערכת החברה, בשנת 2025 הוא יצמח להיקף של יותר מ-26 מיליארד דולר, כאשר המגזר המרכזי יהיה אזרחי (15 מיליארד דולר). בשנת 2030 השוק יגיע להיקף של 76 מיליארד דולר – כאשר המרכיב הצבאי שלו יהיה 25 מיליארד דולר בלבד.

אחת ממטרות ההנפקה בבורסה היא להכין את החברה לקראת השוק החדש: בשנתיים הקרובות החברה מתכננת להשקיע 30 מיליון דולר בלוויין EROS-C3 חדש, 30 מיליון דולר בלוויין מדור חדש שככל הנראה ייקרא EROS-C4 ועוד 40 מיליון דולר בבניית קונסטלציה חדשה של לוויינים קטנים בשם Global Eye. היא תתבסס על משפחה חדשה של מיקרו-לווייני תצפית: Runner, Knight ו-Sprinter, אשר ינוהלו ממרכז בקרה חדש (ClearSky) ויפיקו מידע באמצעות תוכנת האנליטיקס GeoImpact.

הדגמת יישומי מודיעין במערכת האנליטיקס של אימאג'סאט
הדגמת יישומי מודיעין במערכת האנליטיקס של אימאג'סאט

 

בית המשפט בארה"ב דחה את הערעור של אקוסטאר נגד אלביט

בתמונה למעלה: לוויין התקשורת EchoStar XIX של חברת יוז

חברת אלביט מערכות (Elbit) ניצחה במאבק הקניין הרוחני שאותו היא ניהלה בשלוש השנים האחרונות כנגד חברת אקוסטאר (Echostar) האמריקאית הנחשבת לאחת ממפעילות לווייני התקשורת הגדולות בעולם. בית המשפט לערעורים בוושינגטון דחה את הערעור שהגישה אקוסטאר, והותיר על כנה את החלטת בית המשפט המחוזי בטקסס, שקיבל באוגוסט 2017 את תביעתה של אלביט על הפרת קניין רוחני.  

הסכסוך החל בינואר 2015 כאשר אלביט תבעה את חברת-הבת של אקוסטאר, Hughes Network Systems בטענה שהיא הפרה פטנטים של אלביט בתחום התקשורת הלוויינית במסגרת מערכת לאספקת תקשורת רחבת פס בין הלוויין לבין רשת התמסורת הסלולרית. בית המשפט בוושינגטון אף הגדיל את הפיצויים שנקבעו לטובת אלביט, מ-20.1 מיליון דולר ל-30.1 מיליון דולר, כדי לגלם את התמלוגים בגין הפרת זכויות שהתבצעה לאחר קבלת פסק הדין הראשוני.

כעת, אלביט תובעת החזר של 13.8 מיליון דולר נוספים על הוצאות המשפטיות, בטענה שהערעור הוגש שלא בתום לב, אך בית המשפט טרם פסק בעניין הזה. חברת אקוסטאר היא ענקית בתחום שירותי התקשורת מהחלל ומכירותיה בשנת 2018 הסתכמו בכ-2.1 מיליארד דולר. החברה הבת יוז, האחראית להפרת הקניין הרוחני של אלביט, היא אחת ממפעילות רשתות התקשורת הלווייניות רחבות הפס הגדולות באמריקה.

שיתוף פעולה עם גילת הישראלית

החברה מפעילה כ-20 לווייני תקשורת ורשת HughesNet שלה משרתת כ-1.3 מיליארד לקוחות באמריקה הצפונית ובאמריקה הלטינית. היא מכירה היטב את התעשייה הישראלית: בחודש מרץ 2017 היא דיווחה שלאחר שנתיים של עבודת פיתוח משותפת, היא וחברת גילת רשתות לוויינים (Gilat Satellite Networks) הצליחו לפתח אנטנת תקשורת לוויינית עבור מטוסים. במסגרת שיתוף הפעולה, יוז היתה אחראית על בניית המיפרטים, וגילת על הפיתוח והייצור של האנטנה ומכלולי ה-RF. 

גילת הצליחה לקשר רשת 5G אל לוויין LEO

בתמונה למעלה: LEO Phase 1 של טלסאט 

חברת גילת רשתות לוויין (Gilat Satellite Networks) מפתח תקווה דיווחה שהמודם הלווייני שלה המיועד לשימוש בתחנות קליטה של לוויינים נמוכי מסלול (LEO) השתתף בניסוי מוצלח של העברת תקשורת מהדור החמישי (5G) באמצעות לוויין LEO. הניסוי בוצע במשותף על-ידי חברת וודאפון (Vodafone) ועל-ידי אוניברסיטת סוריי הבריטית, המשמשת כמרכז מחקר ופיתוח לאומי בתחום הלוויינים. התקשורת נעשתה עם לוויין LEO Phase 1 של של חברת Telesat, המחובר אל מרכז בדיקות ה-5G של אוניברסיטת סוריי.

ההדגמה כללה צ'אט בווידאו, גלישה באינטרנט, וצפייה ישירה בווידאו באיכות של עד 8K. בנוסף, צוות הפרויקט שידר וידאו 4K לקצה רשת ה-5G, יכולת שתהווה בעתיד תפקיד מרכזי ברשת 5G. בחינה בזמן אמת של צפייה בתכנים עשירים אלו הושגה באמצעות שימוש בטכנולוגיית סלולר 5G. מסקנות הבדיקה: ניתן לספק פתרון 5G באמצעות המודם הלווייני של גילת כשהו פועל מול לוויין Phase 1. ראש תחום לקוחות גלובליים בגילת, אמיר יפה, אמר שהניסוי מחזק את שיתוף הפעולה האסטרטגי בין גילת ו-Telesat בתחום המתפתח של לווייני LEO.

מערך לווייני ה-LEO המתוכנן של חברת טלסאט
מערך לווייני ה-LEO המתוכנן של חברת טלסאט

חברת טלסאט הקנדית מתכננת לבנות מערך הכולל כמה מאות לווייני LEO אשר יתחילו לספק שירותי תקשורת החל משנת 2022. מדובר בלוויינים שינועו במסלול נמוך של כ-1,000 ק"מ מעל פני האדמה ויספקו שירותי תקשורת בערץ Ka-band ברוחב פס של עד 4GHz, אשר יתחרו ברשתות סיבים קרקעיות. לוויינים כאלה מתאימים לשירותי 5G מכיוון שמרחקם מכדור הארץ הוא כעשירית מהמרחק של לווייני תקשורת מהדור הנוכחי, הנעים בגובה של 36,000 ק"מ מעל האדמה ונמצאים בנקודה קבועה בשמיים.

הקירבה הזאת מקצרת את זמני ההשהייה של התקשורת לכ-30-50msec. הלוויין הראשון (שמולו בוצע הניסוי של גילת) שוגר לחלל בינואר 2018 ומאז הוא נמצא בניסויים לבדיקת ועיצוב מאפייני הרשת העתידית. לאחרונה סיפר ל-Techtime רון לוין, סמנכ"ל לקוחות אסטרטגיים ותקשורת בתנועה של גילת, שהחברה מפתחת דור חדש של תחנות קליטה לווייניות עבור לווייני LEO. השינויים בתחנת הבסיס כוללים החלפת האנטנות, החלפת מערך המיחשוב בתוך התחנה ובניית תשתית ענן לניהול תחנות הקרקע הלווייניות.

כדי לשמור על תקשורת רציפה יש צורך במערכים הכוללים הרבה מאוד לוויינים ובתחנות קרקעיות המסוגלות לעקוב אחר הלווויין ולבצע מעבר חלק מלוויין ללוויין. הרשתות החדשו יחליפו את לווייני התקשורת הגדולים מהדור הנוכחי (GEO), הנמצאים בנקודה קבועה בשמיים מעל קו המשווה, במרחק של 36,000 ק"מ מכדור הארץ.  התחנות החדשות נועדו להכין את החברה אל השוק המתפתח של לווייני תקשורת מנמיכי טוס (LEO) אשר צפוי לצמוח ב-3-5 השנים הבאות.

למידע נוסף על האסטרטגיה של גילת: תחנות לווייניות מסוג חדש