השבוע החם של אלביט: עסקאות ב-822 מיליון דולר

בתמונה למעלה: ערכת הנחיית הלייזר Lizard של חברת אלביט

חברת אלביט (Elbit) חשפה השבוע (ה') סדרת עסקאות ענק בהיקף של כ-822 מיליון דולר, אשר מבטאות את התסיסה הגוברת בשוק הביטחוני בעקבות המלחמה באוקראינה והמתיחות בים סין. אלביט קיבלה הזמנה בהיקף של 220 מיליון דולר לאספקת ערכת הנחיית לייזר ממשפחת Lizard עבור חיל אוויר של מדינה בדרום מזרח אסיה. הערכה מאפשרת להתקין מנגנון הנחייה של כל סוגי החימוש האווירי, מתוצרת מערבית ומתוצרת מזרחית, ולכוון אותה אל המטרה באמצעות מציין לייזר. מועד האספקה: עד 15 חודשים.

בתחילת השבוע חשפה אלביט דור חדש של ערכות הנחייה מדוייקות מסוג Range Extension & Smart Tail – REST. המערכת כוללת מודול זנב ומודול ניווט וכנפיים נפרשות. ניתן לחבר אותן אל פצצות אוויר-קרקע ועל-ידי כך להפוך אותן לחימוש אווירי משוטט חכם. המרכיב הקדומני כולל מחשב ניווט לווייני מבוסס INS/GPS, וזוג כנפיים נפרשות המעניקות לחימוש יכולת תעופה עצמונית עד למרחק של 120 ק"מ. הוא מיועד לשימוש במתכונת של "שגר ושכח" ומבצע צלילה אל המטרה בזווית חדה מאוד כדי להגביר את יכולת החדירה. ערכת REST מותאמת לשימוש במטוסים מתוצרת מערבית ובמטוסים מתוצרת מזרחית.

פרוייקט דיגיטליזציה של צבא אסיאתי שלם

במקביל, אלביט דיווחה על הזמנה בהיקף של כ-548 מיליון דולר לספק פתרון מלא לקישוריות דיגיטלית של צבא בדרום מזרח אסיה, על-מנת לספק לו יכולת לחימה מקושרת (Networked Warfare). מדובר למעשה בתוכנית מלאה לדיגיטליזיצה ושדרוג של כל זרועות הצבא, כדי לשפר את התיאום מבצעי בין כל הזרועות, לספק יכולת קבלת החלטות מהירה ולייעל את הפעלת פלטפורמות הלחימה השונות. במסגרת הפרוייקט, אלביט תספק מערכות רדיו מבוסס תוכנה (SDR) ממשפחת פתרונות E-LynX בכל התצורות: החל ממכשירים נישאים על-ידי החייל הבודד, וכלה בתשתיות תקשורת ממונעות, מוטסות וימיות.

חדר-פיקוד דיגיטלי מבוסס מערכת Torch-X של אלביט
חדר-פיקוד דיגיטלי מבוסס מערכת Torch-X של אלביט

ההזמנה כוללת גם התקנה של מערכות אינטראנט טקטיות ממשפחת Tiger-X ותשתיות פיקוד ובקרה מסוג Torch-X בכל זרועות הצבא. פלטפורמת Torch-X היא חבילה של יישומי תוכנה המאפשרים לנהל את פעילות זרועות הצבא מחדרי פיקוד קדמיים ואחוריים. היא כוללת פתרונות קישוריות המבטיחים העברה מהירה של נתונים בכל הפורמטים, מערכות ניתוח מידע ותצוגה, מערכות שילוב של כל החיישנים ומערכות שליטה ובקרה, כולל שליטה מרחוק בכלים שונים, ובכלל זה במערכים של כלים בלתי-מאויישים.

בתחילת השבוע, החברה זכתה בחוזה לאספקת מערכת לחימה אלקטרונית לצבא זר בהיקף של כ-70 מיליון דולר, אשר כוללת מערכת יירוט וניתוח שידורים אלקטרוניים (SIGINT), מערכות הגנה בפני שיבושים אלקטרוניים וחדרי פיקוד ובקרה, המיועדים לשרת את זרועות היבשה והאוויר של הלקוח.

ערכת REST של אלביט. הופכת פצצה פאסיבית לחימוש משוטט חכם
ערכת REST של אלביט. הופכת פצצה פאסיבית לחימוש משוטט חכם

עשות עוברת לידי קרן פימי

בישראל, הסתיימה עסקת המכירה של חברת עשות אשקלון לקבוצת פיבי תמורת 84 מיליון דולר. עשות הגיעה לידי אלביט בעקבות רכישת תעש מערכות (IMI Systems) בחודש נובמבר 2018, תמורת 495 מיליון דולר. התעשייה הצבאית החזיקה בכ-85% ממניות עשות. מדובר בחברת תעשייה כבדה מובהקת שאינה תואמת למיקוד המרכזי של אלביט, המבוסס על מערכות חכמות לתעשייה הביטחונית. לאחר העסקה מחזיקה פימי בכ-85% ממניות עשות, והשאר נמצאים בידי הציבור. החברה נסחרת בבורסה בתל אביב. בעקבות השלמת העיסקה עלתה מנייתה בבורסה בכ-7% והיא נסחרת לפי שווי חברה של כ-361 מיליון שקל. מניית אלביט בנסד"ק עלתה בכמעט 4% והיא נסחרת לפי שווי חברה של כ-9.68 מיליארד דולר.

אימאג'סאט בדרך להנפקה בתל אביב

בתמונה למעלה: לוויין EROS-C של חברת אימאג'סאט

חברת אימאג'סאט (ImageSat International – ISI) מיהוד המספקת שירותי מידע ממערך של לווייני צילום, פירסמה תשקיף להנפקת מניות בהיקף של עד 480 מיליון שקל (100-150 מיליון דולר), לפי שווי חברה של 300-400 מיליון דולר – בהתאם לתוצאות המכרז. שלבי התמחור והשיווק לגופים מוסדיים צפוי להסתיים ב-8 בפברואר, כאשר על-פי התוכנית החברה תתחיל להיסחר בבורסה בתל אביב החל מה-15 בפברואר 2022. ההון ישמש למימון פרוייקט בניית תשתית לוויינים חדשה שיתבצע בשנתיים הקרובות.

שני-שליש מהמניות שהחברה תנפיק בבורסה הן מניות חדשות המייצגות 25% משווי החברה לאחר הגיוס. שאר המניות, אשר מייצגות 12.5% ממניות החברה לאחר הגיוס, הן מניות הנמכרות לציבור על-ידי בעלי המניות הקיימים של החברה: קרן פימי, דיסקונט השקעות, המנכ"ל נעם סגל וסמנכ"ל הכספים כפיר אביב. במידה והגיוס יושלם בהצלחה, פימי תחזיק בכ-28% מהמניות של החברה, התעשייה האווירית תחזיק בכ-29% מהמניות ודיסקונט השקעות תחזיק בכ-11% מהמניות. המנכ"ל סגל יישאר עם כ-2.15% מהמניות וסמנכ"ל הכספים אביב יישאר עם 0.5%.

הלוויינים מיוצרים בתעשייה האווירית

החברה הוקמה בשנת 1997 על-ידי התעשייה האווירית ואלביט כדי לספק שירותי תצפית לווייניים באמצעות לווייני צילום שיוצרו על-ידי התעשייה האווירית. בשנים הראשונות היא התבססה על לווייני  EROS-A ו-EROS-B כדי לספק צילומי מודיעין לצבאות, ממשלות ולקוחות מסחריים. בשנת 2017 רכשה פימי את השליטה בחברה (53%) תמורת כ-75 מיליון דולר והזמינה מהתע"א את לוויין הצילום EROS-C. החברה פועלת גם בזירה הימית ומציעה שירותי ניטור רציפים של כלי שיט בלב ים, לרבות חיזוי תנועה ויכולות איכון מהירות. בין השאר היא פיתחה שירותים מיוחדים דוגמת מודיעין כלכלי (למשל ניטור יתרות נפט באתרי אחסון). החברה רשומה באנטילים ההולנדיים, כדי שתוכל לפעול גם מול לקוחות שאינם מעוניינים לקיים קשרים מסחריים גלויים עם ישראל.

לווייני הדור הבא של אימאג'סאט: Runner (מימין) ו-Knight
לווייני הדור הבא של אימאג'סאט: Runner (מימין) ו-Knight

כיום החברה מפעילה קונסטלציה של 6 לוויינים, כולל לוויין המכ"ם EROSAR, המספקים צילומים המוגדרים כבעלי רזולוציה גבוהה מאוד (VVHR), כלומר פחות מחצי מטר מרובע, ומערך גדל של שירותי ערך מוסף המבוססים על ניתוח הצילומים האלה. התשקיף אינו מספק מידע על מכירות החברה, אולם להערכתה משקל השירותים המיוחדים במכירותיה יצמח מכ-3% מסך ההכנסות ב-2021, לכשליש מהמכירות ב-2024. בחודש מאי 2021 היא זכתה במכרז של ממשלת צ'ילה בהיקף של כ-150 מיליון דולר ל-5 שנים לניהול ומתן שירותים באמצעות 10 לווייני צילום קטנים.

שוק צילומי הלוויין הצבאי מתאזרח בקצב מהיר

החברה מסרה שצבר ההזמנות שלה נמצא בצמיחה, ומסתכם כיום בכ-171 מיליון דולר, בהשוואה לצבר הזמנות של 39 מיליון דולר בסוף 2019. גם השוק העולמי בתחום צילומי הלוויין ברזולוציה גבוהה נמצא בתהליכי שינוי עמוקים. בשנת 2020 זה היה שוק בהיקף של כ-20 מיליארד דולר, שכמחציתו (9.4 מיליארד דולר) היה צבאי. להערכת החברה, בשנת 2025 הוא יצמח להיקף של יותר מ-26 מיליארד דולר, כאשר המגזר המרכזי יהיה אזרחי (15 מיליארד דולר). בשנת 2030 השוק יגיע להיקף של 76 מיליארד דולר – כאשר המרכיב הצבאי שלו יהיה 25 מיליארד דולר בלבד.

אחת ממטרות ההנפקה בבורסה היא להכין את החברה לקראת השוק החדש: בשנתיים הקרובות החברה מתכננת להשקיע 30 מיליון דולר בלוויין EROS-C3 חדש, 30 מיליון דולר בלוויין מדור חדש שככל הנראה ייקרא EROS-C4 ועוד 40 מיליון דולר בבניית קונסטלציה חדשה של לוויינים קטנים בשם Global Eye. היא תתבסס על משפחה חדשה של מיקרו-לווייני תצפית: Runner, Knight ו-Sprinter, אשר ינוהלו ממרכז בקרה חדש (ClearSky) ויפיקו מידע באמצעות תוכנת האנליטיקס GeoImpact.

הדגמת יישומי מודיעין במערכת האנליטיקס של אימאג'סאט
הדגמת יישומי מודיעין במערכת האנליטיקס של אימאג'סאט

 

פימי במו"מ למכירת חלקה ביוניטרוניקס

הבורסה לניירות ערך בתל אביב הפסיקה זמנית את המסחר במניות חברת יוניטרוניקס (Unitronics), כדי שתספק הבהרות בעקבות ידיעות על מו"מ המתנהל בין בעלת השליטה בחברה, קרן פימי, לבין חברה איטלקית, למכירת מניות פימי בחברה. לפי הידיעה שהתפרסמה בכלכליסט, קרן פימי המחזיקה בכ-50% ממניות יוניטרוניקס, מנהלת משא ומתן עם תאגיד התעשייה האיטלקי בונפיליולי רידוטורי (Bonfiglioli riduttori) למכירת חלקה ביוניטרוניקס לפי מחיר הגבוה ב-20%-30% ממחיר המנייה בשוק.

יוניטרוניקס פועלת מאירפורט סיטי שליד נתב"ג ומעסיקה כ-130 עובדים. ברבעון הראשון 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-34.2 מיליון שקל, והרווח הגולמי בכ-15.5 מיליון שקל (45%). המוצר המרכזי של החברה הוא בקרים משולבים הכוללים ביחידה אחת גם את החומרה והתוכנה שעליהם הבקר מבוסס וגם את ממשק המשתמש של הבקר. בחודש ינואר 2021 היא הרחיבה את המודל העסקי עם ההכרזה על פלטפורמת UniCloud לשירותי ענן המאפשרת ללקוחות לחבר את הבקרים שלהם אל יישומי ענן ולהפיק מהם מידע עסקי חיוני. המוצר מאפשר לחברה לספק שירות מתכונת SaaS שבו הלקוחות יחויבו בתשלום חודשי עבור השירות.

פימי הכפילה את שווי ההשקעה

החברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-302 מיליון שקל, מכאן שבמידה והעיסקה תתבצע, פימי עשויה לקבל כ-151 מיליון שקל. פימי רכשה את מניות יוניטרוניקס בשנת 2016 תמורת כ-110 מיליון שקל. אלא שהרווח של פימי גדול בהרבה, מכיוון שבחודש מרץ 2019 התפצלה יוניטרוניקס לשתי חברות ציבוריות נפרדות: יוניטרוניקס הממוקדת בפיתוח וייצור בקרים לוגיים מיתכנתים, וחברת יוטרון הפועלת בתחום הצומח של מחסנים אוטומטיים וחניונים אוטונומיים.

כיום מחזיקה פימי בכ-44% ממניות יוטרון, אשר נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של כ-190 מיליון שקל. פירוש הדבר ששווי אחזקותיה כיום ביוטרון וביוניטרוניקס מסתכם בכ-235 מיליון שקל – יותר מפי שניים מהיקף ההשקעה המקורי שלה. יוניטרוניקס לא הכחישה את הידיעה, אולם הבהירה שעדיין אין הסכם: "מעת לעת החברה מקבלת פניות מגופים שונים, ובוחנת ומקיימת שיחות בדבר אפשרות ביצועם של מהלכים אסטרטגיים, לרבות מיזוג או רכישה. יובהר כי לא גובשו כל הסכמות קונקרטיות בין החברה לצד כלשהו בדבר עסקה כלשהי. כמו-כן, כפי שנמסר לחברה מבעלת השליטה, גם מצדה לא גובשו כל הסכמות כאמור".

 

פימי לא הצליחה להגדיל את אחזקותיה במגל

נכשל הנסיון של קרן ההשקעות פימי (FIMI), בעלת השליטה בחברת מגל (Magal), לרכוש עוד כ-37.4% ממניות החברה. בעלי המניות לא נענו להצעת הרכש שלה. ב-20 במאי פירסמה פימי על הצעת רכש (tender offer) לבעלי המניות של מגל לקניית 8,669,029 ממניות החברה. תחילה במחיר של 2.95 דולר למניה, אך כעבור מספר ימים העלתה את הצעתה במעט ל-3.01 דולר.

קרן פימי מחזיקה ב-42.6% ממניות החברה. אם היתה מצליחה לרכוש את המניות שביקשה – אחזקותיה בחברה היו גדלות ל-80%. שתי הצעות המחיר לא העניקו פרמיה ממשית ביחס למחיר השוק, ולכן ההיענות החלשה מובנת: בחברת הנאמנות האמריקאית הופקדו רק  כ-1% בלבד מכלל המניות המונפקות של מגל.

פימי התנתה את מימוש הצעתה בהיענות של לפחות 5.2% מהמניות. מאחר שההיענות היתה נמוכה מהרף הזה, הצעת הרכש מבוטלת והמניות יוחזרו לבעליהן. המהלך של פימי גם לא עורר את המסחר במניה, שדשדשה לאורך החודש האחרון בתוך טווח המחירים שהציבה פימי בהצעותיה. פימי לא הסבירה מה היתה מטרת המהלך ומדוע רצתה להגדיל את משקלה בקרב בעלי המניות.

החברה רווחית וקופת המזומנים מלאה, אבל המניה בשפל

קרן פימי רכשה את השליטה במגל בשנת 2014 לפי מחיר של 3.5 דולר למניה, שהוא כ-15% מעל מחיר השוק כיום. מגל סיימה את 2019 במצב עסקי ופיננסי טוב: הכנסות של 86.8 מיליון דולר, עלייה של 61% בהכנסה התפעולית (6 מיליון דולר), רווח נקי של 2.3 מיליון דולר וקופת מזומנים הכוללת 51.6 מיליון דולר.

למרות התוצאות, מניית החברה נמצאת במגמת ירידה מתמדת כבר כשלוש שנים, מאז השיא של 7.5 דולר במרץ 2017. בחודשים האחרונים יזמה החברה בקמפיין שנועד לחזק את אמון המשקיעים בניסיון לתרגם את הצמיחה העסקית לעלייה במחיר המניה, ואף שכרה את שירותיה של חברת קשרי משקיעים מניו-יורק, אולם המניה לא התאוששה.

חברת מגל מעסיקה כ-600 עובדים ברחבי העולם, ומפעילה ארבעה מרכזי פיתוח, שניים בקנדה, אחד בישראל ואחד בארצות הברית. פעילות החברה מחולקת לשתי חטיבות עיקריות: מוצרים ופרויקטים. בתחום המוצרים, מגל מפתחת חיישנים אלקטרו אופטיים להתראה מפני חדירה, ותוכנות לניהול ואנליטיקה של מערכי וידאו ואבטחה במתחמים רגישים ומתקני תשתית קריטית.

חטיבת הפרויקטים משמשת כקבלנית לתכנון והקמת מערכי אבטחה באתרים רגישים במתכונת של Turn-Key, ומשתמשת גם בטכנולוגיות חיצוניות. בין השאר היא פרסה את אמצעי האבטחה האלקטרו-אופטיים לאורך גדר הגבול עם מצרים.

פימי מנסה להשתלט על 80% ממניות מגל

קרן פימי (FIMI), בעלת השליטה בחברת מגל (Magal Security Systems) מיהוד, פרסמה ביום שישי הצעת רכש (tender offer) לבעלי המניות של מגל לקניית 8,669,029 ממניות החברה במחיר של 2.95 דולר למניה, שהוא נמוך ב-5 סנט ממחיר הנעילה של המניה ביום חמישי (3.00 דולר), כלומר ללא פרמיה. ההצעה של פימי תקפה לחודש ימים, עד ה-22 ביוני, והיא תצא לפועל רק אם לפחות כ-5.2% מבעלי המניות יסכימו למכור את מניותיהם במחיר המוצע. ביום שישי ננעל המסחר במניה ב-2.96 דולר למניה.

קרן פימי מחזיקה כעת ב-42.6% ממניות החברה. אם בעלי המניות ייענו להצעה ופימי תצליח לרכוש את כמות המניות המבוקשת, היא תגדיל את אחזקותיה בחברה ל-80%. פימי לא הצהירה מה מטרת המהלך, אך ציינה כי הוא אינו מותנה באישור מועצת המנהלים. בחברות ציבוריות מסוימות, נדרש רוב מיוחס (לרוב בין 67%-90%) כדי לקבל החלטות מהותיות מסוימות לגבי החברה, דוגמת הוצאתה מהבורסה והפיכתה לחברה פרטית.

החברה רווחית וקופת המזומנים מלאה, אבל המניה בשפל

קרן פימי רכשה את השליטה במגל בשנת 2014 לפי מחיר של 3.5 דולר למניה, שהוא כ-15% מעל מחיר השוק כיום. מגל סיימה את 2019 במצב עסקי ופיננסי טוב: הכנסות של 86.8 מיליון דולר, עלייה של 61% בהכנסה התפעולית (6 מיליון דולר), רווח נקי של 2.3 מיליון דולר וקופת מזומנים הכוללת 51.6 מיליון דולר. אולם מניית החברה נמצאת במגמת ירידה מתמדת כבר כשלוש שנים, מאז שקבעה שיא של 7.5 דולר בחודש מרץ 2017..

מניית מגל בנסד"ק בששת החודשים האחרונים
מניית מגל בנסד"ק בששת החודשים האחרונים

בחודשים האחרונים החלה החברה בקמפיין שנועד לחזק את אמון המשקיעים בחברה, בניסיון לתרגם את הצמיחה העסקית לעלייה במחיר המניה, ואף שכרה את שירותיה של חברת קשרי משקיעים מניו-יורק, אולם המניה לא התאוששה.

מחיר המניה בולם עסקת רכישה

ברבעונים האחרונים הצהירה מגל כי היא מעוניינת לרכוש חברה נוספת בשוקי היעד האסטרטגיים שלה, ואף דיווחה כי היא מצויה במגעים מתקדמים עם מספר מועמדות פוטנציאליות. למרות יתרת המזומנים הגבוהה בקופת החברה, מחיר המניה הנמוך הוסיף קושי למהלך, מאחר שפעמים רבות בעסקאות רכישה חלק מהסכום משולם במניות. לא ברור כיצד ישפיע המהלך הנוכחי של פימי, שעשוי לקבע את מחיר המניה ברמת השפל הנוכחית, על מאמצי הרכישה.

חברת מגל מעסיקה כ-600 עובדים ברחבי העולם, ומפעילה ארבעה מרכזי פיתוח, שניים בקנדה, אחד בישראל ואחד בארצות הברית. פעילות החברה מחולקת לשתי חטיבות עיקריות: מוצרים ופרויקטים. בתחום המוצרים, מגל מפתחת חיישנים אלקטרו אופטיים להתראה מפני חדירה, ותוכנות לניהול ואנליטיקה של מערכי וידאו ואבטחה במתחמים רגישים ומתקני תשתית קריטית.

חטיבת הפרויקטים משמשת כקבלנית לתכנון והקמת מערכי אבטחה באתרים רגישים במתכונת של Turn-Key, ומשתמשת גם בטכנולוגיות חיצוניות. בין השאר היא פרסה את אמצעי האבטחה האלקטרו-אופטיים לאורך גדר הגבול עם מצרים.

מגל מחפשת מודל עסקי שיזניק את המניה

למרות שדיווחה אמש (ב') על ההכנסות הרבעוניות הגבוהות ביותר ב-2019, שיפור בשולי הרווח וגידול בקופת המזומנים, מנייתה של חברת מגל מערכות אבטחה (Magal Security) מיהוד ממשיכה לדשדש באזורי שפל של השנים האחרונות, סביב 4.1 דולר למניה. לפני קצת יותר מחמש שנים רכשה קרן פימי (FIMI) את השליטה בחברה במחיר של 3.5 דולר למניה.

בשיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו"ח, אמר סמנכ"ל הכספים קובי וינוקור בתשובה לשאלת אחד המשתתפים, שגם בחברה "מאוכזבים ומודאגים ממחיר המניה. בשנה שעברה שמנו דגש על שקיפות גדולה יותר בדו"חות ולספק למשקיעים יותר נתונים שיאפשרו להם להעריך את הביצועים שלנו, וגם השתדלנו להשתתף ביותר אירועים של משקיעים. ואולם, המשאבים שלנו בשיווק המניה הם בסופו של דבר מוגבלים".

מו"מ מתקדם לעיסקת רכישה

מגל תולה את יהבה בשינויים אסטרטגיים שנועדו לשפר את ההכנסות ואת הריווחיות כבר בשנה הבאה. ראשית, החברה מתכוונת לנצל חלק מהמזומנים בקופתה (54.6 מיליון דולר) כדי לבצע רכישות שירחיבו את הפורטפוליו הטכנולוגי והפעילות העסקית. מנכ"ל החברה, דרור שרון, גילה שהחברה מנהלת מגעים מתקדמים עם מספר מועמדות פוטנציאליות לרכישה, והוא מקווה כי הם יבשילו לכדי הסכם כבר במחצית הראשונה של 2020.

מבחינת השוק, מגל מכוונת לשלושה מנועי צמיחה חדשים: מגזרי הגז והנפט, הלוגיסטיקה והתובלה. המנכ"ל דיווח על קבלת הזמנה ראשונה בהיקף של כמה מיליוני דולרים לתכנון מערך האבטחה של מתקן להפצת נפט וגז במערב אסיה. "זו פריצת דרך עם לקוח אסטרטגי במגזר שעשוי להיות מנוע צמיחה משמעותי". בנוסף, החברה זכתה בפרויקט לאבטחת המרכזים הלוגיסטיים באירופה של חברת מסחר מקוון גלובלית, אשר עשוי להוביל גם לאבטחת מרכזים לוגיסטיים באזורים אחרים בעולם ושל מרכזי המידע של אתותו לקוח.

בסך הכול, דיווחה מגל על הכנסות של 22 מיליון דולר ברבעון השלישי, ירידה של 7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד אך עלייה של 13% בהשוואה לרבעון הקודם. ההכנסות ממכירת מוצרים הסתכמו ב-8.6 מיליון דולר, ואילו ההכנסות מפרויקטים עמדו על 13.6 מיליון דולר. שולי הרווח עלו מ-46.4% בשנה שעברה ל-47.5% ברבעון האחרון. הרווח התפעולי עלה מ-2.1 מיליון דולר ברבעון המקביל ל-2.5 מיליון דולר ברבעון האחרון.

חברת מגל מפתחת חיישנים אלקטרו-אופטיים להתראה מפני חדירה, ובכלל זה חיישני סיב אופטי המוטמנים באדמה ומספקים כיסוי לאורך גבולות ארוכים, חיישני מגע ורעש המותקנים בגדרות וחומות, וחיישני מיקרוגל המייצרים שדה אלקטרומגנטי בשטח מוגדר. קו המוצרים השני של החברה הוא תוכנות לניהול ואנליטיקה של מערכי וידאו ואבטחה במתחמים כמו שדות תעופה, בתי-כלא, חוות שרתים ומתקני תשתית רגישים.

לצד חטיבת המוצרים, מגל פועלת גם כקבלנית פרויקטים המתכננת ומטמיעה מערכי אבטחה Turn-Key באתרים רגישים. בתור אינטגרטור היא משתמשת גם בטכנולוגיות חיצוניות. אחד מהפרויקטים הגדולים ביותר שלה בשנים האחרונות היה פריסת אמצעי אבטחה אלקטרו-אופטיים לאורך גדר הגבול עם מצרים, שהביאה לעצירת כניסת המסתננים לישראל. החברה מעסיקה כ-600 עובדים ברחבי העולם, ומפעילה ארבעה מרכזי פיתוח, שניים בקנדה, אחד בישראל ואחד בארצות הברית.

עיכובים במעבר של אורביט למבנה החדש

חברת אורביט טכנולוגיות (Orbit) האריכה בחמש שנים את חוזה השכירות שלה עבור המבנה הקיים לאור העיכובים בהכנת המבנה החדש. החברה תכננה לעבור בסוף 2019 למבנה חדש באזור התעשייה עמק חפר. כיום פועלת החברה מאזור התעשייה הדרומי בנתניה (בתמונה למעלה). אורביט חתמה על הסכם שכירות למשך 10 שנים של בניין חדש בן 4 קומות, שבנייתו היתה צפויה להסתיים בדצמבר 2019. המבנה מצוי באזור התעשייה של עמק חפר המצוי בתהליכי הרחבה, ואמור לרכז את כל פעילויות החברה, כולל ההנהלה ומפעל הייצור.

היום (א') החברה דיווחה שבשל אי-עמידה של היזם באבני הדרך שנקבעו איתו, היא חתמה על הסכם להארכת חוזה השכירות במבנה הנוכחי לחמש שנים נוספות, בסכום של כ-18.5 מיליון שקל. ההסכם החדש מאפשר לה להודיע בסוף 2020 על סיום מוקדם של תקופת השכירות, ולשלם במקרה הזה דמי יציאה בהיקף של מיליון שקל. יכול להיות שהנושא יגיע גם לבית המשפט, שכן החברה הודיעה שהיא "בוחנת את הסעדים העומדים לרשותה מול היזם, הן מכוח הדין והן מכוח ההסכם שבינה לבין היזם".

מניית אורביט בבורסה של תל אביב בששת החודשים האחרונים
מניית אורביט בבורסה של תל אביב בששת החודשים האחרונים

חברת אורביט, נמצאת בשליטת קרן פימי, מספקת מערכות תקשורת למשימות חיוניות  (Mission-Critical) ומסחריות עבור יישומים בים, ביבשה, באוויר ובחלל, ובכלל זה מערכות תקשורת לוויינית ניידות, פתרונות עקיבה וטלמטריה, מערכות לניהול תקשורת פנים במטוסים ומערכות לתצפיות מהחלל. במחצית הראשונה של 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-25.1 מיליון דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של 44.5 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

בתוך כך, קרן פימי מימשה את האופציה שקיבלה כאשר ביצעה השקעה ראשונית בחברה בנובמבר 2017, ורכשה השבוע 2.4 מיליון מניות של חברת אורביט אחוט מנתניה. בעקבות המהלך היא חיזקה את מעמדה כבעלת השליטה בחברה ומחזיקה כיום בכ-41.9% ממניות החברה, בהשוואה לכ-33.2% ערב העיסקה. לאור העובדה שכ-37% מהמניות מוחזקות על-ידי הציבור באמצעות המסחר בבורסה בתל-אביב, משקלה בניהול החברה הוא מכריע.

בן ויינברג פורש מניהול אורביט

פחות משנה לאחר כניסתו לתפקיד מנכ"ל חברת אורביט (Orbit) מנתניה, הודיע אתמול (ג') בן ויינברג (בתמונה למעלה) שהוא מתפטר מהתפקיד מסיבות אישיות. במקומו ימונה יו"ר החברה, יצחק גת (לשעבר יו"ר חברת רפאל), לתפקיד המנכ"ל הזמני עד לבחירתו של מנכ"ל חדש. ויינברג הגיע לחברת אורביט בחודש ספטמבר 2018, כמינוי של קרן פימי אשר רכשה את השליטה בחברה בנובמבר 2017. פימי הביאה אותו במקומו של המנכ"ל הקודם, איתן לבנה, במסגרת תהליך הבראה של החברה, והכנתה אל השוק החדש של New Space הנמצא כיום בשלבי היווצרותו הראשונים.

ויינברגר הוא מהנדס מערכות מידע, והגיע מחברת לומוס (Lumus) המפתחת מערכת אופטית לתצוגת מציאות רבודה (AR) בהתקנים לבישים. הוא ניהל את לומוס בשנים 2015-2017. לפני-כן שימש כמשנה למנכ"ל בחברת אסנס מהרצליה (essence), המפתחת מוצרי בית חכם, אבטחה ובריאות דיגיטלית. בשנים 1991-2010 הוא מילא תפקידי פיתוח וניהול בכירים בחברת אמדוקס.

חברת אורביט מספקת מערכות תקשורת למשימות חיוניות  (Mission-Critical) ומסחריות עבור יישומים בים, ביבשה, באוויר ובחלל. בכלל זה מערכות תקשורת לוויינית ניידות, פתרונות עקיבה וטלמטריה ומערכות לניהול תקשורת פנים במטוסים.

החברה מעסיקה כ-170 עובדים. ברבעון הראשון של 2019 הסתכמו מכירותיה ב-12 מיליון דולר, בהשוואה ל-10.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. בשנת 2018 כולה הסתכמו המכירות ב-44.5 מיליון דולר בהשוואה לכ-39 מיליון דולר בשנת 2018. הידיעה על השינויים בהנהלת החברה גרמה לירידה של יותר מ-3% במניית החברה בבורסה בתל-אביב.

עוד על החברה: אורביט

עובד שפירא מונה למנכ"ל פי.סי.בי טכנולוגיות

דירקטוריון חברת פי.סי.בי. טכנולוגיות, שבשליטת קרן פימי, אישר היום את מינויו של עובד שפירא למנכ"ל החברה. שפירא ייכנס לתפקידו בתחילת חודש באוקטובר, ויחליף את יותם שטרן, שהודיע על פרישתו מניהול החברה לפני כחודשיים ובתום כהונתו כמנכ"ל ימשיך למלא תפקיד של דירקטור בחברה.

שפירא כיהן בתשע השנים האחרונות כמנכ"ל מפעל קוטלב בקיבוץ חניתה, המייצר ציפויים מתכתיים עמידים המשמשים להדפסה על תוויות ומונעים שריטות וזיופים. החברה פיתחה גם פילטרים אופטיים המשמשים להתייעלות של צריכת חשמל. בשנה שעברה נמכרה החברה לתאגיד האמריקני Avery Dennison תמורת 75 מיליון דולר. במהלך שנות כהונתו כמנכ"ל, הכפילה קוטלב חניתה את מחזור המכירות שלה. משנת 2002 עד 2009 שימש שפירא בתפקידי ניהול בכירים בחברת פרוטרום, המייצרת חומרי גלם לתעשיית הטעם והריח.

שינויים נרחבים בהנהלה

עובד שפירא. מקור: לינקדאין

חברת פי.סי.בי טכנולוגיות ממגדל העמק הינה קבלנית ייצור העוסקת בייצור מעגלים מודפסים מרובי שכבות, קשיחים, גמישים וגמישים-קשיחים, ובמתן שירותי הרכבה של כרטיסים אלקטרוניים ומכלולים של כרטיסים אלקטרוניים בסדרות קטנות ובינוניות. החברה מתמקדת בעיקר בשוקי האלקטרוניקה הצבאית והאזרחית והמיכשור הרפואי. רוב לקוחותיה הינן חברות ישראליות.

מינויו של שפירא מצטרף לשורה של שינויים שבוצעו באחרונה בפי.סי.סי מאז שהשלימה בחודש מרץ קרן ההשקעות פימי את רכישת מניות השליטה בחברה (51.1%) תמורת 124.2 מיליון שקל. בנוסף לפרישת המנכ"ל יותם שטרן, מונה אברהם ביגר, המנכ"ל לשעבר של מכתשים אגן, ליו"ר הדירקטוריון במקומו של רפי עמית. בדירקטוריון חלו שינויים נוספים: הדירקטורים העצמאיים מרק סבג ודנה גרשוביץ פרשו מהדירקטוריון, והצטרפו אליו ישי דוידי שהוא מנכ"ל ושותף בכיר בקרן פימי, עמי בם (שותף ומנהל בקרן פימי), אריה רייכרט ששימש כמנכ"ל חברת אלטק במשך 23 שנים, ושמואל וולק מנהל הכספים של קרנות פימי.

יו"ר פי.סי.בי טכנולוגיות, אברהם ביגר, אמר: "אנו שמחים על הצטרפותו של עובד כמנכ"ל החברה. עובד מביא עמו ניסיון ניהולי ותעשייתי רב בחברות גלובליות וזאת לצד מנהיגות מוכחת. אני משוכנע כי הוא יהווה מכפיל כוח לצוות הניהול המנוסה הקיים כיום בחברה".

מנכ"ל החברה הנכנס, עובד שפירא, אמר: "אני מודה לדירקטוריון פי.סי.בי על הבחירה והאמון שנתן בי. אני בטוח שיחד עם כל עובדי החברה ולקוחותיה נמשיך ונצעיד את החברה לצמיחה ויצירת ערך משמעותיים בשווקים בהם היא פועלת."

צמיחה במכירות ב-2018

ברבעון הראשון של 2018 חלה התאוששות במכירות של חברת פי.סי.בי. והן צמחו לכ-87 מיליון שקל בהשוואה לכ-75 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2017. במקביל, החברה הכפילה את הרווח הגולמי להיקף של כ-7.3 מיליון שקל.  בסך הכל, היא עברה מהפסד של כ-2.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד לרווח של כ-2.4 מיליון שקל. כיום היא מעסיקה כ-600 עובדים. כמחצית מההכנסות השנתיות מגיעות מתחום ייצור המעגלים המודפסים וכמחצית הן בתחום ההרכבות של כרטיסים ומכלולים אלקטרוניים. מפעל הייצור של החברה משתרע על פני שטח של כ-15,000 מ"ר. בתחילת 2017 היא דיווחה שכושר הייצור שלה מגיע לכ-300 לוחות PCB ביום ולכ-21 מיליון השמות של רכיבים בחודש.

קרן פימי (FIMI Opportunity Funds) נוסדה על-ידי ישי דוידי בשנת 1996 ומנהלת נכסים בהיקף של 3.5 מיליארד דולר. היא רוכשת שליטה בחברות ומבצעת בהן תהליכי השבחה ורה-ארגון. בדרך כלל היא מחפשת חברות ישראליות שמציעות טכנולוגיות איכותיות לשוק הבינלאומי, אך לא מצליחות להציג הכנסות גבוהות ומצויות בקשיים כלכליים, לרוב בשל בעיות בניהול או במבנה הארגוני. לאור האסטרטגיה של הקרן בחברות אחרות, יכול להיות שהיא מתכננת להביא את את פי.ס.בי אל השווקים הבינלאומיים.

קרן פימי רוכשת 50% בחברת BIRD Aerosystems

קרן פימי (FIMI) רוכשת 50% מחברת BIRD Aerosystems תמורת כ-40 מיליון דולר. בירד, שהוקמה ב-2001 על ידי שלושה יוצאי חיל האוויר רונן פקטור, דוד דרגוצקי וצחי בן ארי, מייצרת מערכות הגנה מפני טילים לכלי טיס ופתרונות לכוח משימה. עסקה זו מרחיבה את הפורטפוליו של פימי בתחום הביטחוני, הכולל השקעות בחברות כמו אורביט, ISI ו-Aitech.

חברת BIRD Aerosystems מהרצליה היא חברה ביטחונית פרטית מתמחה בשני קווי מוצרים עיקריים. קו המוצרים הראשון מתמקד בפיתוח מערכות אוויריות להגנה מפני טילים (AMPS), המותקנות בעיקר במטוסים קטנים כגון מטוסי מנהלים פרטיים, מטוסים ומסוקים צבאיים. מערכות החברה מספקות התראות והתגוננות בפני איום של טילי כתף בצורה אוטומטית וללא התערבות הצוות. על פי החברה, מה שמבדיל את מערכותיה ממערכות אחרות הוא שהן מורידות את מספר התראות השווא לאפס ומבטיחות שרק איומים אמתיים יזכו למענה. מערכות החברה מותקנות בכמה מאות כלי טיס, ובין לקוחותיה נמנים נאט"ו, האו"ם, וממשלת ארצות הברית.

בנוסף, החברה מפתחת פתרונות מערכתיים לכוחות משימה המורכבים מכלים אוויריים, ספינות, כלים יבשתיים ועמדות בקרה קרקעיות. פתרונות אלה מיועדים לשוק הסמי-צבאי כגון גופי אכיפה למיניהם כגון משטרה, הגנת גבולות, משמר חופים וכדומה, לצורך הגנה על מתקנים רגישים ביבשה ובים. פעילות החברה בקו עסקים זה מתמקדת במדינות אפריקה, אסיה ודרום אמריקה. החברה מעסיקה כיום כ-150 עובדים, מתוכם 110 במשרדים הראשיים בהרצליה והשאר במשרדי החברה ברחבי העולם.

מייסדי חברת בירד

גילון בק, שותף בכיר בקרן פימי הסביר כי ההשקעה בבירד מהווה המשך לאסטרטגיה של פימי בזיהוי חברות בעלות פוטנציאל צמיחה משמעותי. בירד היא חברה בעלת ידע ייחודי בתחום הצומח משמעותית של מערכות הגנה אוויריות ופתרונות מערכתיים כוללים. בכוונת פימי למצות את פוטנציאל הצמיחה המשמעותי שעומד בפניה ולתרום מהידע והניסיון שלה בהשבחת חברות ובפריסה הגלובלית הרחבה של פימי."

רונן פקטור, מייסד ומנכ"ל משותף בבירד ציין כי "כניסת קרן פימי כשותף בחברה מהווה הבעת אמון משמעותית בפעילות החברה לאורך השנים, בקווי המוצרים שלנו, הטכנולוגיות הייחודיות המפותחות בחברה וכיווני הצמיחה המתוכננים לשנים הקרובות."

פימי, הקרן התעשייתית של ישראל

בשנים האחרונות הופכת קרן פימי לאחד מהגופים הפיננסיים החשובים ביותר בתחום הייצור האלקטרוני בישראל. הקרן מבצעת סדרה ארוכה של השקעות בתעשייה ונראית כגורם המימון המרכזי של התעשייה כיום. בחודש פברואר היא רכשה את חברת אייטק (Aitech Defense Systems) הישראלית אמריקאית המייצרת מערכות מוקשחות צבאיות ותעופתיות תמורת כ-30 מיליון דולר. החברה מפעילה מרכז ייצור בהרצליה ובכוונת הקרן לאחד את מטות החברה ולרכז את כל פעילותה בישראל.

באוגוסט 2017 חתמה פימי על עסקה לרכישת השליטה בחברת אורביט (Orbit) תמורת 36 מיליון שקל. אורביט מספקת מערכות תקשורת עתירות טכנולוגיה למשימות חיוניות  (Mission-Critical) ומסחריות עבור יישומים בים, ביבשה, באוויר ובחלל, ובכלל זה מערכות תקשורת לוויינית ניידות, פתרונות עקיבה וטלמטריה, מערכות לניהול תקשורת פנים במטוסים ומערכות לתצפיות מהחלל.

בדצמבר 2017 היא השתלטה על חברת אימאג'סאט שהיתה בבעלות התעשייה האווירית בעיסקה בהיקף של כ-75 מיליון דולר, ובאוגוסט 2017 היא חתמה על הסכם לרכישת שליש ממניות אורביט תמורת כ-36 מיליון שקל. בעקבות העיסקה, היא תהיה בעלת השליטה ביצרנית מערכות התקשורת הלווייניות הנתנייתית.

קרן פימי נוסדה בשנת 1996 ומנהלת נכסים בהיקף של 3.5 מיליארד דולר. היא רוכשת שליטה בחברות ומבצעת בהן תהליכי השבחה ורה-ארגון במטרה להגדיל את שוויין בטווח הארוך ולקצור תשואה. בדרך כלל היא מחפשת חברות ישראליות שמציעות טכנולוגיות איכותיות לשוק הבינלאומי, אך לא מצליחות להציג הכנסות גבוהות ומצויות בקשיים כלכליים, לרוב בשל בעיות בניהול או במבנה הארגוני. הפרופיל הזה, למשל, הוביל אותוה לרכישת השליטה בחברות יוניטקרוניקס ותאת טכנולוגיות בשנת 2016.