פוקסקון

מהלומה לחלום השבבים ההודי: פוקסקון פורשת משותפות Vedanta

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מפעל ייצור אלקטרוני של חברת פוקסקון בצ'כיה

חברת פוקסקון (Foxconn) ביטלה את השתתפותה בפרוייקט הקמת מפעל ייצור שבבים וצגים ביחד עם חברת Vedanta Limited ההודית. מדובר היה בפרוייקט דגל בהשקעה של כ-19.5 מיליארד דולר, שהיה אמור לקום במדינת גוג'אראט, ממנה הגיע ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי. חברת פוקסקון הינה קבלנית הייצור האלקטרוני הגדולה בעולם, וההסכם שנחתם בפברואר 2022 עם ודנטה היה מרכיב חשוב בהחלטתה להיכנס גם לתחום ייצור השבבים. ההחלטה הזו מהווה מהלומה לחלומה של הודו להקים תעשיית שבבים אשר תתחרה בסין ותגיע להיקף של כ-64 מיליארד דולר עד סוף העשור.

הפרוייקט יצא לדרך במסגרת תוכנית עידוד ייעודית לתעשיית השבבים, בהיקף כולל של כ-10 מיליארד דולר (השקעה ממשלתית). ראוי לציין שגם חברת טאואר הישראלית (Tower Semiconductor) הגישה הצעה לתוכנית הזאת, בתור השותף הטכנולוגי במסגרת קונסורציום ISMC שהיה אמור לבצע השקעה כוללת של כ-3 מיליארד דולר. אולם גם התוכנית הזאת נמצאת כעת בעצירה, לאור הצעת הרכש של חברת אינטל אשר תלויה ועומדת עד לקבלת אישור של הרגולטור הסיני, אם הוא בכלל יתקבל.

בתגובה, פירסמה חברת ונדטה הודעה שהיא מאמינה בעתיד תעשיית השבבים ההודית, ולכן חתמה על מזכר הבנות לרכישת יצרנית השבבים והצגים ההודית Twin Star Technologies בסכום שהיקפו לא נמסר. החברה נמצאת בבעלות Volcan Investments, שהיא גם בעלת השליטה בתאגיד ודנטה. מעבר לזה, היא התעלמה לחלוטין מההודעה של פוקסקון. סוכנות רויטרס מסרה שפוקסקון לא הסבירה מדוע החליטה לפרוש מהשותפות. היא גם דיווחה שהחברה החדשה היתה אמורה להתבסס על טכנולוגיות שיועברו אליה מחברת STMicroelectronics האירופית, אלא שגם בחזית הזאת הדיונים נקלעו למבוי סתום.

העיתון טיימס אוף אינדיה דיווח שככל הנראה פוקסקון פרשה מהפרוייקט לאחר שלא הושגו הבנות עם חברת ST על מתן החסות הטכנולוגית למפעל החדש. סוכנות הידיעות הטאיוואנית דיג'יטיימס דיווחה הבוקר שפוקסקון לא ויתרה על הרעיון להקים מפעל שבבים בהודו, ולמרות כשלון השותפות עם ודנטה, היא מחפשת כעת שותף אחר.

טאיוואן מנסה לבלום השקעה של פוקסקון בסין

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: חתימת הסכם שיתוף הפעולה בין פוקסקון לבין NXP

גורמים במערכת הביטחון של טאיוואן פנו לאחרונה לחברת פוקסקון ותבעו ממנה לסגת מתוכניתה לבצע השקעה של 798 מיליון דולר בתעשיית השבבים הסינית, שעליה היא הכריזה בחודש שעבר. כך דיווח אתמול העיתון פייננשל טיימס, אשר ציטט מקור המקורב לעיסקה. המקור העריך כי "מרגע שהנושא קיבל מעמד של סוגיה הקשורה לביטחון הלאומי, קטנים מאוד הסיכויים שההשקעה הזאת תתבצע". פוקסקון הטאיוואנית היא קבלנית הייצור האלקטרוני הגדולה בעולם, ומייצרת את רוב המוצרים של אפל. החברה מעסיקה קרוב למיליון עובדים בסין. בשבעת החודשים הראשונים של 2022 הסתכמו מכירותיה בכ-112 מיליארד דולר.

פוקסקון (Foxconn) תכננה להשקיע את הכסף בקבוצת השבבים הסינית Tsinghua Unigroup, אשר הוקמה על-ידי אוניברסיטת סין באמצעות קרן Tsinghua הממשלתית. הקבוצה מחזיקה בחמש יצרניות שבבים בסין. בשנת 2020 היא נקלעה למשבר פיננסי, כמעט הכריזה על פשיטת רגל וביטלה בתחילת 2022 תוכנית להקמת שני מפעלי ייצור חדשים. לפני כשנה היא יצאה מהמשבר לאחר השקעה מאסיבית של שתי קרנות ההשקעה הסיניות, Wise Road Capital ו-Beijing Jianguang Asset Management. ייתכן שכיום הן הבעלים של קבוצת צינגואה.

במידה וההשקעה תתבצע, היא תעניק לפוקסקון 10% מהבעלות על הקבוצה. ההשקעה היא מרכיב באסטרטגיית התרחבות של החברה, שבה היא מקימה פעילויות ייצור של מערכות שלמות שעבורן שרשרת האספקה של שבבים היא קריטית. כך למשל, ביולי 2022 היא חתמה על הסכם הבנות עם NXP Semiconductors לפיתוח משותף של ערכת שבבים מלאה לפלטפורמת הרכב החשמלי שפוקסקון מפתחת. שתי החברות הגדירו בשלב הראשון 10 תת-מערכות נפרדות אשר יפותחו באמצעות שבבים של NXP: החל ממערכות תקשורת וניהול חוויית הנהיגה, וכלה במערכות ADAS ויישום חיישנים.

ההסכם מיועד לתמוך באסטרטגיית הכניסה של פוקסקון אל שוק הרכב החשמלי: אתמול (ג') היא הכריזה על הסכם לייצור טרקטורים חקלאיים חשמליים מתוצרת Monarch Tractor האמריקאית, במפעל הייצור החדש שהיא מקימה באוהיו, ארה"ב. המפעל יתבסס על קו הייצור של חברת Lordstown Motors האמריקאית שנמכר לפוקסקון בנובמבר 2021 תמורת כ-230 מיליון דולר. במקביל, שתי החברות יקימו חברה משותפת אשר תייצר את הטנדרים החשמליים שלורדסטאון פיתחה.

מעבר ללחצים הבלתי רשמיים, פוקסקון צריכה להתמודד עם סדרה של יוזמות חקיקה חדשות אשר נועדו להגן על תעשיית השבבים הטאיוואנית מפני ריגול טכנולוגי סיני. בפברואר 2022 החלו הדיונים בפרלמנט בחוק חדש האוסר העברת טכנולוגיות שבבים קריטיות לידיים סיניות. העברה לא מורישת של מידע עשויה לגרור עונש מאסר של עד 12 שנים. בין השאר, עובדים מחברות טכנולוגיה טאיוואניות המקבלות סיוע ממשלתי כלשהוא, ייאלצו לקבל אישור רשמי לפני כל נסיעה לסין. במידה ולא יקבלו אישור, הם צפויים לקבל קנסות גבוהים מאוד (עד כ-360 אלף דולר).

 

פוקסקון מקדמת מכונית חשמלית בקוד פתוח

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: דגם קונספט של ארגון MIH Alliance

בחודש פברואר 2020 דיווחה פוקסקון על הקמת חברה בת חדשה לייצור חלקי חילוף ומרכבים עבור כלי רכב חשמליים בהשקעה של כחצי מיליארד דולר בשיתוף פעולה עם קבוצת הרכב הטאיוואנית Yulon (51% בבעלות פוקסקון). החברה החדשה, Foxtron, נועדה להכניס את ענקית הייצור המעסיקה כ-1.3 מיליון עובדים בעולם, אל תעשיית הרכב החשמלי. אלא שלאחרונה מתברר שהמהלך הזה היה רק צעד ראשון ביצירת מהפיכה בתחום הייצור של מכוניות חשמליות.

כעת פוקסקון מנסה לייצר מתכונת תעשייתית חדשה אשר הועתקה מתחום השבבים: חברות רכב אשר יפעלו במתכונת של Fabless (חברות ללא מפעל ייצור). הן יפתחו את המכוניות ופוקסקון תייצר אותן. וכדי לזרז את המהלך היא מקדמת היום רעיון נועז יותר: שיתוף פעולה תעשייתי לפיתוח משותף של רכב חשמלי – אשר יהיה זמין ללקוחות במתכונת של קוד פתוח (Open Source). לצורך זה היא הקימה את ארגון MIH Open Platform Alliance, אשר יהיה אחראי על יצירת שיתוף פעולה תעשייתי רחב היקף אשר יגדיר תכנים, יספק כלי פיתוח ויפתח תכנונים של תת מערכות ופלטפורמות רכב שלמות – שהתכנונים שלהן יהיו זמינים עבור יצרניות רכב.

כמו REE – אבל בקנה מידה ענק

בתוך זמן קצר הצטרפו ל-MIH כ-400 חברות מכל תחומי התעשייה, בהן ענקיות כמו ARM, AWS, Green Hills, EATON, סמסונג, שרפ, Rohm Semicondutor ועוד. שלא במפתיע, ענקיות מותגי הרכב הגדולות ויצרניות המעבדים הגדולות, דוגמת אינטל, AMD ואנבידיה נשארו בינתיים מחוץ ליוזמה הזאת. לפני כחודש היא חתמה על הסכם הבנות עם חברת Nidec היפנית, המייצרת מנועים חשמליים לכלי רכב בהספק של 50kW-200kW. לפני סוף 2021 הן מתכננות לחשוף תכנון לפלטפורמת רכב משפחתי ורכב מסחרי.

המטרה של MIH היא לפתח ארכיטקטורה שלמה של פלטפורמה מודולרית המאפשרת ליצרנים להשתמש במרכיביה כדי לתכנן, למתג ולייצר מגוון גדול של כלי רכב. במובנים רבים הרעיון דומה מאוד לרעיון של חברת REE הישראלית, אולם בקנה מידה גדול יותר, מכיוון שהפלטפורמה של MIH לא תתמקד במרכב ובמערכות התמסורת והמנוע – אלא בכל מכלולי הרכב – עד לרמת מערכות המחשב, תשתיות המידע, הנהיגה האוטונומית ומערכות התקשורת והקישוריות של הרכב.

המחשת קונספט של פלטפורמת MIH Open Platform Alliance
המחשת קונספט של פלטפורמת MIH Open Platform Alliance

הארגון מובל על-ידי המנכ"ל ג'ק צ'נג, שהוא מייסד משותף של ענקית הרכב החשמלי הסינית NIO, ועד לאחרונה מנכ"ל Fiat China. הטכנולוג הראשי של הארגון הוא ויליאם וויי, המשמש כיום בתפקיד הטכנולוג הראשי של כל קבוצת פוקסקון. לפני-כן הוא היה חבר בצוות ההקמה של חברת המחשבים NeXT שהוקמה על-ידי סטיב ג'ובס, ולאחר מכן הצטרף לחברת אפל ומילא תפקידים בכירים בפיתוח מערכות ההפעלה iOS ו-Mac OS X של חברת אפל.

התקפה חזיתית על חברות ה-Tier-1

פלטפורמת MIH תתבסס על ארבעה עקרונות: מודולריות מלאה הניתנת להתאמה לצרכים שונים, המרכב בנוי מיחידה אחת המבוססת על מתכות קלות, הארכיטקטורה החשמלית מותאמת לכל הצרכים של הדגמים השונים, הפלטפורמה תהיה מותאמת לרכב מקושר ולנהיגה אוטונומית. עדיין לא ברור כיצד יופץ תכנון המקור של המכוניות העתידיות, אולם מדובר רק באחד מהמהלכים שבאמצעותם נכנסת פוקסקון אל תעשיית הרכב החשמלי. במקביל ליוזמת הקוד הפתוח, היא מקימה תשתית ייצור מלאה, שנועדה להתחרות ביצרניות המותגים ובספקיות הדרג הראשון שלהן (Tier-1).

לפני כחודשיים היא חתמה על הסכם פיתוח וייצור עם חברת Fisker האמריקאית, אשר פיתחה את ה-SUV החשמלי Ocean, אשר צפוי לצאת לשוק ברבעון האחרון של 2022. שתי החברות יפתחו ביחד רכב חשמלי חדש בשם Project PEAR – Personal Electric Automotive Revolution, אשר ישווק בכל העולם, בעיקר בצפון אמריקה אירופה, הודו וסין. להערכת פוקסקון הייצור של המכונית יתחיל ברבעון האחרון של 2023, כאשר היא נערכת לייצור בקנה מידה של רבע מיליון מכוניות בשנה, בשלב הראשוני.

ננוקס השלימה גיוס של 110 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י yochais

בתמונה למעלה: מייסד ומנכ"ל ננוקס רן פוליאקין

חברת ננוקס (Nano-X) מנווה-אילן, המפתחת מכשירי CT דיגיטליים ושירותי אבחון בענן, הודיעה היום על השלמת סבב גיוס בסך של 110 מיליון דולר. סבב הגיוס החל עוד בדצמבר 2019, אך סגירתו התעכבה עקב משבר הקורונה. לדברי החברה, בחודש האחרון הצליחה לגייס כ-59 מיליון דולר, מתוכם 26 מיליון דולר מקרן יוזמה ו-33 מיליון דולר נוספים ממשקיעים פרטיים. בין המשקיעים הבולטים שהשתתפו בגיוס: פוקסקון, פוג'יפילם ו-SK Telecom. בסך הכול, גייסה החברה עד היום כ-137 מיליון דולר.

ננוקס פיתחה טכנולוגיית CT דיגיטלית המבוססת על ייצור קרני רנטגן באמצעות רכיב MEMS במקום באמצעות מנורת להט. להערכת החברה, הטכנולוגיה החדשה תאפשר לייצר מערכות CT במחיר של 10,000 דולר למערכת, במקום מחיר של כ-3 מיליון דולר, שזהו כיום מחירם הממוצע של סורקי CT. מכשירי CT – Computed Tomography, מבצעים צילומי רנטגן רבים מאוד מזוויות שונות. לאחר הצילום, המחשב מאחד את כל התמונות לקובץ תלת-מימדי המאפשר לחקור את הגוף ואת האיברים הפנימיים.

תשלום לכל סריקה

הפיתוח בוצע על-ידי צוות של מהנדסים ישראלים וצוות של מהנדסים יפנים, כאשר בראש החברה עומד כיום המייסד רן פוליאקין, לשעבר מייסד ומנכ"ל חברת הטעינה האלחוטית פאוארמט (Powermat). להערכת החברה, לטכנולוגיה הדיגיטלית יש יתרונות רבים בהשוואה לטכנולוגיה האנלוגית הנוכחית. מלבד המחיר והגודל הקטנים יותר של המערכות, יש להן יתרונות מובנים נוספים: קבלת תמונות באיכות גבוהה יותר, ופחות שגיאות הנובעות מתנועה יחסית בין הסורק לבין הניבדק.

המכשירים מאפשרים ביצוע הדמאה מולטי-ספקטרלית, וקישוריות בזמן אמת בין ההדמאה לבין מכשירים טיפוליים, המאפשרת לבצע טיפול תחת בדיקת CT. החברה כבר השלימה את פיתוח המערכת המסחרית, הכוללת מכשיר רנטגן דיגיטלי בשם Nanox.Arc ופלטפורמת ענן שמהווה את ממשק השירות עבור הרופא, ותכלול גם כלי עזר אבחוניים המבוססים על בינה מלאכותית.

החברה משווקת את המערכת באמצעות שיתופי פעולה עם ממשלות, בתי חולים ורשתות בריאות. החברה חתמה בשנה האחרונה על הסכמי הפצה ב-13 מדינות. בכוונתה להציע שימוש במערכות במתכונת של שירות שהתשלום עליו נקבע לפי מספר הסריקות (Pay-per-Scan), ולהקטין בכך את עלויות  ההצטיידות בסורקים.

פוקסקון מצטרפת להשקעה בננוקס

פורסם בתאריך ע"י yochais

פוקסקון (Foxcon), קבלנית הייצור האלקטרוני הגדולה בעולם, הובילה סבב גיוס של 26 מיליון דולר בחברת ננוקס (Nanox) מנווה-אילן, שפיתחה טכנולוגיית CT דיגיטלית המאפשרת להוזיל בעשרות מונים את עלותם של מכשירי CT וכך להנגישם גם לאוכלוסיות באזורים מתפתחים. פוקסקון מצטרפת ל-Fujifilm ו-SK Telecom שהשקיעו בחברה בסבב קודם. בסך הכול גייסה החברה עד כה 55 מיליון דולר.

ננוקס פיתחה טכנולוגיית CT דיגיטלית המבוססת על ייצור קרני רנטגן באמצעות רכיב MEMS במקום באמצעות מנורת להט. להערכת החברה, הטכנולוגיה החדשה תאפשר לייצר מערכות CT במחיר של 10,000 דולר למערכת, במקום מחיר של כ-3 מיליון דולר, שזהו כיום מחירם הממוצע של סורקי CT. מכשירי CT – Computed Tomography, הינם מכשירים המבצעים צילומי רנטגן רבים מאוד מזוויות שונות. לאחר הצילום, המחשב מאחד את כל התמונות לקובץ תלת-מימדי המאפשר לחקור את הגוף ואת האיברים הפנימיים.

קרינת הרנטגן (X-Ray) התגלתה על-ידי וילהלם רנטגן בשנת 1895. מאז ועד היום היא מיוצרת באמצעות שפופרת קתודה המבוססת על חימום אלמנט מתכתי לטמפרטורה של 2,000°C. החימום מייצר ענן אלקטרונים, אשר בתנועתו אל הקתודה מייצר את קרינת ה-X. הטכנולוגיה הבסיסית של החברה פותחה בחשאי במשך 15 השנים האחרונות. היא מבוססת על ייצור קר של קרינת רנטגן באמצעות "תותח אלקטרונים" (Electron Gun) המבוסס על שבב MEMS שבתוכו בנויים 100 מיליון קונוסים (בתמונה למעלה) עשויים מוליבדניום. הם מאפשרים לייצר מקור קרינת X יציבה הנמצאת תחת שליטה דיגיטלית במתח נמוך.

תשלום לכל סריקה

הפיתוח בוצע על-ידי צוות של מהנדסים ישראלים וצוות של מהנדסים יפנים, כאשר בראש החברה עומד כיום המייסד רן פוליאקין, לשעבר מייסד ומנכ"ל חברת הטעינה האלחוטית פאוארמט (Powermat). להערכת החברה, לטכנולוגיה הדיגיטלית יש מספר יתרונות מכריעים בהשוואה לטכנולוגיה האנלוגית הנוכחית. מלבד המחיר והגודל הקטנים יותר של מערכות ה-CT הדיגיטליות, יש להן יתרונות מובנים נוספים: קבלת תמונות באיכות גבוהה יותר, פחות שגיאות הנובעות מתנועה יחסית בין הסורק לבין האדם הניבדק, יכולות ייצור הדמאה מולטי-ספקטרלית, וכמובן, קישוריות בזמן אמת בין ההדמאה לבין מכשירים טיפוליים המאפשרת לבצע טיפול תחת בדיקת CT.

החברה כבר השלימה את פיתוח המערכת המסחרית, הכוללת מכשיר רנטגן דיגיטלי בשם Nanox.Arc ופלטפורמת ענן שמהווה את ממשק השירות עבור הרופא, ותכלול גם כלי עזר אבחוניים המבוססים על בינה מלאכותית בננוקס ציינו כי לאחר אישור המערכת על ידי הרשויות הרגולטוריות השונות, החברה תחל בשיווק המסחרי של המערכת באמצעות שיתופי פעולה עם  ממשלות, בתי חולים ורשתות בריאות. בננוקס ציינו גם כי בכוונתם להציע את השימוש במערכת  במתכונת של שירות שהתשלום עליו נקבע על פי מספר הסריקות (Pay-per-Scan), מה שמקטין את עלויות  ההצטיידות בסורקים.

פוקסקון מתרחבת לתחום ייצור השבבים

פורסם בתאריך ע"י yochais

פוקסקון (Foxconn), קבלנית הייצור האלקטרוני הגדולה בעולם, מתרחבת לתחום הסמיקונדוקטור. על פי דיווח של העיתון היפני Nikkei, החברה הטייוונית, שמרכיבה בין היתר את מוצריה של אפל, הגיעה להסכמות עם הממשל במחוז ז'והאי (Zhuhai) שבדרום סין להקמת מפעל לייצור שבבים בפרוסות סיליקון בגודל של 12 אינץ' (300 מ"מ) בהשקעה של כ-9 מיליארד דולר.

מרבית המימון להקמת המפעל יגיע מהממשל המקומי באמצעות סובסידיות והטבות מס, ועבודות ההקמה צפויות להתחיל ב-2020. המפעל מיועד לייצר שבבים בעיקר עבור טלוויזיות UHD, חיישני תמונה וחיישנים עבור מכשור תעשייתי מקושר, ולאחר מכן להתקדם לייצור שבבים מורכבים יותר לתחום הרובוטיקה והרכב האוטונומי.

בדיווח בניקיי מצטטים מקור הטוען כי לצורך הפרויקט תקים פוקסקון מיזם משותף עם חברת האלקטרוניקה היפנית שארפ (Sharp), שנרכשה על ידי פוקסקון ב-2016, והממשל המקומי בז'והאי. על פי ההערכות, שארפ מצטרפת למשולש משום שהיא חברת-הבת היחידה של פוקסקון שהיא בעלת מומחיות בתחום ייצור שבבים. עם זאת, יש לציין כי החברה הפסיקה לפתח טכנולוגיות חדשות בתחום הסמיקונדוקטור מאז שנקלעה למשבר פיננסי בתחילת העשור, והתעשייה עשתה מאז כברת דרך משמעותית.

הכנסותיה של פוקסקון ב-2017 הסתכמו ב-158 מיליארד דולר. היא מייצרת בין היתר את מכשיריה של אפל, נוקיה ושיומי ואת מכשירי הנינטנדו וה-Xbox. פוקסקון כבר רמזה בעבר על רצונה להתרחב לתחום השבבים, ואף היתה אחת החברות שהתחרו על רכישת חטיבת הזיכרונות של טושיבה.

למרות גודלה של החברה, כניסה לתחום הסמיקונדוקטור הינו מהלך אסטרטגי בעל משמעות גדולה, וזאת מאחר שכדי לפתח יכולות ייצור מתקדמות ולהתחרות בחברות כמו TSMC וסמסונג תידרש החברה להשקיע משאבי עתק. ברמה הטכנולוגית, אין למעשה שום השקה בין עולם הייצור האלקטרוני לעולם ייצור השבבים והחברה למעשה תצטרך להתחיל מהתחלה ולסגור במהירות את הפער מול החברות המובילות.

הדיווח על תוכניתה המעשית מגיע על רקע המתיחות הגואה בין ארצות הברית לסין והרצון של ארצות הברית לבלום את מאמציה של סין להקים תעשיית שבבים עצמאית.