מנכ"ל Digi-Key: "אנחנו משקיעים באירופה ובישראל בגלל החדשנות שלהן"

המנכ"ל הנכנס של Digi-Key הסביר ל-Techtime מדוע מפיצת הרכיבים הגלובלית משקיעה בישראל ולא בסין, מה הן הבעיות הקשות במכירת רכיבים אלקטרוניים באינטרנט, וכיצד השפיעה סופת שלגים פתאומית על האסטרטגיה של החברה 

DGK-CEO

השבוע הגיע לישראל דייב דוהרטי, המנכ"ל החדש של מפיצת הרכיבים הגלובלית Digi-Key. זהו הביקור הראשון שלו בארץ, ומכאן הוא ממשיך ישירות לסניף של החברה בגרמניה. דוהרטי קיבל לידיו מפיצת רכיבים אלקטרוניים הפועלת בעיקר מהעיירה Thief River Falls במינסוטה, ארה"ב, אשר מעסיקה קרוב ל-3,500 עובדים, ומכירותיה בשנה האחרונה הסתכמו בכ-1.7 מיליארד דולר. בראיון ל-Techtime שנערך שעות ספורות לאחר שנחת בישראל, הוא גילה מה הם הנושאים החשובים ביותר המעסיקים אותו כקברניט החדש של מפיצת הרכיבים הוותיקה (בת יותר מ-40 שנה).

מה הם האתגרים הגדולים ביותר שלך כמנכ"ל החדש של דיג'י-קי?

דוהרטי: "לשמור על הלקוחות ולהשתפר מדי יום. בתקופה האחרונה למדנו שהרבה מאוד לקוחות ממש תלויים בנו, אבל הם שונים זה מזה ויש להם צרכים שונים. אני מדבר על היקפים גדולים. ביום ב' בכל שבוע, למשל, אנחנו מוציאים מהמחסן שלנו 17,000 משלוחים שונים. השאלה הגדולה היא כיצד מזהים מתוכם לקוחות הזקוקים לשירות מיוחד, או לסיוע של האנשים שלנו.

"יש לקוחות המעדיפים לפעול לבד ומבצעים בעצמם את כל הפעילות מול המלאי והמשלוחים שלנו. אחרים זקוקים לסיוע קרוב, ואנחנו רוצים לספק לכל אחד מהם את סוג השירות המתאים לו. כיום אנחנו מפעילים תוכנת אנליטיקס המסייעת לנו לאפיין את הלקוחות. אחד מהאתגרים הגדולים הוא שיפור יכולות האנליטיקס כדי להגיע לכל לקוח הזקוק לעזרה".

יש לך מודל ייחוס לסוג השירות המושלם?

"חברת דיג'י-קי היתה מהחברות הראשונות בעולם שהפעילה אתר של מסחר אלקטרוני. אבל כיום חוויית הקנייה בתעשיית האלקטרוניקה מפגרת אחרי חוויית הקנייה שהתפתחה בשוק הצרכני. זהו נושא שאנחנו לומדים אותו ומשקיעים בו. למשל, הלקוח באתרים צרכניים מצפה היום שהאתר יכיר אותו ושהוא יכיר את האתר וירגיש בו נוח. בעקבות אתרים צרכניים, אנחנו משפרים בהדרגה את אתר שלנו ומוסיפים יכולות כמו למשל חיפוש ויזואלי. הלקוחות רוצים הרבה מאוד מידע גרפי שיהיה זמין 24×7".

DGK-WORK

"כיום הלקוחות רוצים לבצע את כל הפעולות שלהם באתר אחד, ולכן אנחנו מספקים להם את כל האפשרויות. אנחנו כמו גוגל. עובדים בצורה שווה עם כל הלקוחות ועם כל הספקים, בלי קשר לגודל שלהם. המטרה היא לספק ללקוחות אפשרויות בחירה רחבות ככל האפשר. מהרעיון הזה גם נוצר שיתוף הפעולה שלנו עם מנטור גרפיקס, באספקת תוכנות EDA מקוונות. הלקוחות מבצעים תכנון ורוצים לקבל גישה ישירה לרכיבים מאותה נקודה. בסופו של דבר, המגמה בתעשייה היא של שילוב פלטפורמות ואנחנו צפויים לראות יותר ויותר כלי EDA בתוך פלטפורמות המסחר והרכש".

מה מיוחד בפעילות שלכם בישראל?

"אנחנו נלהבים מישראל כי זהו שוק המאופיין בחדשנות, אשר דורש איכות ולא רק כמות. חשוב לנו להיות מעין חברים של המהנדסים. יכול להיות שדיג'י-קי לא מתאימה לכל סוגי הלקוחות בתעשיית האלקטרוניקה- אבל לשוק הישראלי אנחנו מתאימים מאוד. לכן גם אנחנו משקיעים הרבה מאוד בישראל.

:גייסנו עובדים עבור מרכז התמיכה בראש העין, השקענו עבודה רבה בתרגום האתר שלנו לעברית וביצירת ממשק מקומי, כולל אפילו הצגת המחירים בשקלים. טכנולוגיה היא דרך מצויינת להגיע ללקוחות חדשים, אבל בשורה התחתונה צריך לקבל שירות מבני-אדם. דייויד (דוד מהל, מנהל המכירות של דיג'י-קי ישראל) עושה כאן עבודה מצויינת, ומטפח את האיכות של הפעילות שלנו בישראל".

איך זה שאתם משקיעים בישראל, ולא בסין?

"שוק רכיבי האלקטרוניקה בישראל, בארה"ב ובאירופה הוא מאוד סטטי, אולם היקף החדשנות בו הוא עצום. אם היינו חברה של 10 מיליארד דולר שרוצה לצמוח להיקף של 15 מיליארד דולר – היינו צריכים להגיע לסין. אבל אנחנו מתמקדים באירופה ובישראל מכיוון ששם אתה רואה שנוצרות חברות חדשות. אנחנו רוצים להגיע לחברות הקטנות לפני שהן הופכות ענקיות, מכיוון שמודל הפעילות שלנו מתאים במיוחד לתעשיות פיתוח".

מאבקי תרבות

DGK-WORK-Bמאחורי הביקור בישראל עומד נושא נוסף, מאבק על תרבותה הארגונית של דיג'י-קי. לדברי דוהרטי, "הביקור בישראל נועד להכיר את הצוות שלנו כאן מכיוון שאחד מהתפקידים שלי הוא לוודא שכל החברה פועלת כצוות אחד. אני מבקר הרבה במתקני החברה ונפגש עם העובדים. אני אוהב לפגוש עובדים ותיקים מאוד בחברה, ולשאול אותם מהי לדעתם התרבות הארגונית שאנחנו צריכים לשמר בדיג'י-קי.

"לא תמיד הדברים ברורים מאליהם. לפני כשנתיים פרצה סופת שלגים נוראה שעיכבה את כל המשלוחים שלנו. היינו צריכים לעבוד לאורך כל הסופשבוע כדי להדביק את הקצב, אבל לא רצינו להכריח אנשים לעשות את זה. הודענו שאנחנו מבקשים צריכים עזרה, ומיד הגיעו כמה מאות עובדים באמצע הלילה כדי לסייע לחברה. הזמנו להם פיצות וכיבוד כדי שירגישו שאנחנו כולנו נמצאים ביחד באותה סירה.

"הארוע הזה עזר לנו להבין שהתרבות הארגונית שהתפתחה בחברה היא של עזרה הדדית המבוססת על רצון לעזור, ולא על ציות להוראות. זהו למשל אחד מהמרכיבים שאנחנו רוצים לשמר בחברת דיג'י-קי גם כשהיא צומחת והופכת למפיץ רב-לאומי. בגלל זה אנחנו מביאים לאתר בסיף ריבר את האנשים שלנו מכל העולם, כדי שהם יספגו את התרבות הייחודית הזאת".

קיימת כוונה להנפיק את דיג'י-קי בבורסה?

"לשמחתי לא. כמו שאמרנו, שוק האלקטרוניקה העולמי אינו צומח במהירות, ולכן החברות הציבוריות מצמצמות בהוצאות כדי להציג ריווחיות בכל רבעון. אנחנו עושים בדיוק להיפך: משקיעים באנשים ובמוצרים חדשים כחלק מאסטרטגיה לטווח ארוך. המייסד של החברה הוא עדיין הבעלים שלה, והוא לא מאמין שאנחנו צריכים להיות המפיץ הגדול ביותר – אלא המפיץ הטוב ביותר".

מלאנוקס תסייע לקואלקום להתחרות בשרתים של אינטל

קואלקום חשפה שבב SoC הכולל 24 ליבות של מעבדי ARM, המיועד להכניס אותה לשוק מרכזי הנתונים הגדולים. מלאנוקס תספק את תשתית הקישוריות, ו-Xilinx תתמוך בהם באמצעות הסטת עומסים אל רכיב FPGA 

SERVER-ARM

חברת מלאנוקס (Mellanox) וחברת קואלקום (Qualcomm) הכריזו על שיתוף פעולה טכנולוגי רב-שלבי, המיועד לקרב את סביבת טכנולוגיית השרתים החדשה של קואלקום לקראת הפיכתה למוצר מסחרי. במסגרת שיתוף הפעולה שנחשף, יציעו שתי החברות חבילה משותפת הכוללת שרתים של קואלקום מבוססי ARM ביחד עם פתרונות הקישוריות של מלאנוקס בתחום ה-Ethernet וה-Infiniband.

נשיא ומנכ״ל מלאנוקס, איל וולדמן, אמר שהשילוב בין טכנולוגיית השרתים של קואלקום טכנולוגיות (חברה בת של קואלקום) לבין פתרונות הקישוריות של מלאנוקס, "יוצר פלטפורמה ברמה עולמית עבור מערכות שרתים ואחסון. שיתוף הפעולה הזה יאפשר למרכזי נתונים להתרחב באמצעות אבני בניין יעילות ואינטילגנטיות, על-מנת לספק את הצרכים של הארגונים ביישומי מחשוב ענן, Big Data, Web 2.0 ואחסון״. סמנכ״ל בכיר בקואלקום טכנולוגיות, אננד צ'נדרסקר, אמר ששילוב פתרונות הקישוריות עתירי הביצועים של מלאנוקס עם המעבדים של קואלקום, "מבטיח שנוכל לספק מענה לצרכיהם של מרכזי הנתונים התובעניים ביותר״.

מדובר באחד מהמהלכים האחרונים ביותר והנועזים ביותר של קואלקום. בתחילת השבוע היא חשפה לראשונה את פלטפורמת השרתים שהיא מפתחת המבוססת של רכיב SoC הכולל בשלב הזה 24 ליבות של מעבד ARMv8-A בעל 64 סיביות של חברת ARM הבריטית.

מדובר בפרוייקט פיתוח שנמשך שנתיים, אשר הגיע רק בחודשים האחרונים לשלב של מסירת דגימות למספר לקוחות מפתח גדולים. הפרוייקט נחשף בארוע שהשתתפו בו גם איל וולדמן ממלאנוקס, וגם משה גברילאב (הישראלי) המשמש כמנכ"ל חברת Xilinx.

קואלקום מתכננת להתחרות בחברת אינטל על שוק תשתיות האיחסון הגדולות ביותר, דוגמת אלה של פייסבוק, גוגל ואמזון, ולהציג ביצועים גבוהים וחסכון בהספק עדיפים על ארכיטקטורת x86 של אינטל. לצד שבב העיבוד של חברת קואלקום, השרתים החדשים יתבססו על כרטיסי הקישוריות של מלאנוקס ויכילו גם רכיבים מיתכנתים (FPGA) של חברת Xilinx, אשר יטפלו בחלק מפעילות העיבוד וישחררו את ה-CPU לביצוע הפעולות האופטימליות עבורו.

דל מתכננת לרכוש את EMC תמורת 53 מיליארד דולר

בימים הקרובים יפרסמו שתי החברות את עיקרי עיסקת המיזוג הגדולה ביותר בהייטק העולמי. ישראל מספקת ל-EMC את המוצר המצליח ביותר בתולדותיה

EMC-HQ

חברת דל (Dell) צפויה להודיע בימים הקרובים על עיסקה לרכישת חברת EMC האמריקאית תמורת סכום של כ-53.6 מיליארד דולר. מדובר ככל הנראה באחת מעסקאות ההייטק הגדולות ביותר בעולם, אשר שייכת לקטגוריה של עיסקאות ענק דוגמת העיסקה שבה אוואגו רוכשת את ברודקום תמורת 37 מיליארד דולר.

סוכנות רויטרס מסרה היום ממקורות המקורבים לחברת EMC, שהעיסקה תתבצע לפי מחיר מניה של 33 דולר, כאשר רוב הסכום (שווה ערך ל-25 דולר למניה) ישולם במזומן, והשאר יועבר במניות בהתאם לשווי השוק של חברת VMWare הנמצאת בבעלות EMC. בעקבות הפרסום, זינקה מניית EMC בבורסה של ניו-יורק ב-2.5% והעניקה לה את שווי השוק של העיסקה המוצעת.

העיסקה נועדה לסייע לחברת דל להרחיב את פעילותה בתחומים הצומחים של תשתיות לטכנולוגיות מידע ומרכזי נתונים וענן, ולצמצם את פעילותה בשוק המדשדש של מחשבים אישיים. חברת דל נמצאת כיום בבעלותו של המייסד מייקל דל, אשר גיבש קונסורציום אשר רכש אותה בשנת 2013 מהציבות תמורת 24.9 מיליארד דולר, והפך אותה לחברה פרטית שאינה נסחרת בבורסה.

זהו היבט מעניין נוסף של העיסקה: חברה בשווי של כ-25 מיליארד דולר משתלטת על חברת ענק המעסיקה 70,000 עובדים ובעלת שווי שוק כפול. בתוך כך מסרה רויטרס שבדיונים המתנהלים כיום בין שתי החברות, EMC דורשת שתינתן לה אפשרות לבקש הצעות רכישה נוספות, מגופים אחרים שיהיו מעוניינים להתחרות עליה.

רוכשים פוטנציאליים אחרים יכולים להיות גופים כמו יבמ, סיסקו, HP או אפילו וואווי הסינית (שתיתקל בהתנגדות עזה של הרגולטור האמריקאי). למרות זאת מעריכים בשוק שהמהלך של EMC לא נועד לבצע מעין מכרז, אלא לשכנע את בעלי המניות של EMC שזו העיסקה הטובה ביותר שההנהלה יכלה להשיג.

המוצר המצליח ביותר של EMC – הוא ישראלי

יחידת הבסיס במערך של ExtremIO
יחידת הבסיס במערך של ExtremIO

במידה והעיסקה תושלם, תהיה לה השפעה רבה על השוק הישראלי, שכן לחברת EMC יש פעילות רחבת-היקף בישראל, והיא מעסיקה יותר מ-1,000 עובדים במרכזי המו"פ והמכירות בהרצליה, פתח תקווה, גליל ים, באר שבע וחיפה. EMC הקימה את פעילותה בישראל בשנת 1996 ואת מרכז הפיתוח בשנת 2006.

EMC השקיעה עד היום מיליארדי דולרים בישראל, ברכישה של תשע חברות, בהשקעות בטכנולוגיות ישראליות, ובהקמת מרכזי מכירות ופיתוח בארץ. היא היתה החברה הבינלאומית הראשונה שהקימה במאי 2011 מרכז פיתוח בעיר באר-שבע, ושכרה שטח של כ-4,000 מ"ר בפארק ההייטק.

אחת מהתרומות הבולטות ביותר של ישראל ל-EMC, היא הטכנולוגיה של  XtremIO, שנירכשה על-ידי EMC בשנת 2012 תמורת כ-430 מיליון דולר. היא פיתחה טכנולוגיה לייעול הזיכרון המבוססת על מערך הבנוי מיחידת בסיס בשם X-Brick הכוללת מערך דיסקים מבוססי Flash. בחודש שעבר דיווחה EMC שחטיבת XtremIO שלה השיגה הזמנות בהיקף של כ-1 מיליארד דולר בתוך 18 חודשים, מאז יצא המוצר לשוק. בהודעה מיוחדת לעיתונות היא מסרה שזהו "המוצר בעל הצמיחה המהירה ביותר במכירות בהיסטוריה בת 36 השנה של EMC".

האם שערוריית פולקסווגן חיונית למהפיכה הטכנולוגית?

ההונאה של חברת פולקסווגן בארה"ב אינה רק תוצאה של שאפתנות-יתר וחוסר מעצורים. היא קשורה עמוקות להיצמדות של יצרנית הרכב הגרמנית לטכנולוגיות עבר שאינן מתאימות לדרישות הרגולטוריות החדשות

מאת: נוח כהן, כתב Techtime במינכן

VW

המשבר בחברת פולקסווגן בעקבות גילוי ההונאה בארצות הברית, היכה את השוק בהלם. אפילו המערכת הפוליטית בגרמניה נכנסה למצב של התגוננות, בגלל משקלה המכריע של תעשיית הרכב בכלכלה הגרמנית. כל הפוליטיקאים בורחים ממנו כמו מאש ואנגלה מרקל הסתפקה באמירה רפויה על "שקיפות" ו"שיתוף פעולה בתיקון הנזקים", מתוך תקווה להתרחק ככל האפשר מקשר אל הפרשה.

בטווח הרחוק, יכול להיות שהמשבר יסייע לתעשיית הרכב הגרמנית לבצע את קפיצת הדרך ההכרחית, ולאמץ טכנולוגיות חדשניות המתאימות למאה ה-21. שכן שורשי המשבר נעוצים בהיצמדות לטכנולוגיות ישנות, ולמודלים עסקיים שנלקחו מהמאה הקודמת.

קצת רקע: לפני ארבע שנים פתחה פולקסווגן מפעל חדש לייצור מכוניות בצ'טנוגה, טנסי, מתוך כוונה לספק לשוק האמריקאי מכוניות חסכוניות בדלק וידידותיות לסביבה הנהנות מהמוניטין של התכנון הגרמני הקפדני. קמפיין השיווק האגרסיבי התבסס על הלוגו Clean Diesel ובסרטוני הקידום הוצגה מטפחת צחורה של אשה השומר על לבנותה גם לאחר שהוחזקה אל מול האגזוז של המכונית.

הפעילות בארה"ב היתה מרכיב חשוב בפרוייקט של פולקסווגן ליהפך ליצרנית הרכב הגדולה בעולם. היא לא היתה רחוקה ממטרתה: בשנת 2014 היא מכרה 10.2 מיליון כלי-רכב, וכמעט הצליחה לעקוף את טויוטה, היצרנית הגדולה בעולם. מדובר בהצלחה כבירה, לאור העובדה שב-2007 הסתכמו המכירות ב-6.2 מיליון מכוניות. גם מספר העובדים כמעט והוכפל: מכ-329 אלף בשנת 2007 לכ-593 אלף עובדים כיום.

המנכ"ל הפורש, ווינטרקורן, מודיע שפולקסווגן תבצע חקירה "לגילוי האמת" בפרשת ההנואה
המנכ"ל הפורש, ווינטרקורן, מודיע שפולקסווגן תבצע חקירה מקיפה "לגילוי האמת"

אלא שבחודש שעבר התרסק החלום לרסיסים ומניית החברה בבורסה איבדה שליש מערכה, לאחר שהתברר שהיא ביצעה הונאה בחישוב פליטת הזיהומים ממנועיה. אפשר לומר שהפרשה התגלתה בגלל חוסר מזל: מכון המחקר העצמאי ICCT, שהוא גוף מחקרי קטן ועני העוסק בשמירת איכות הסביבה, רצה שהוכיח שתעשיית הרכב יכולה לייצר מנוע דיזל לא מזהם, והחליט לבצע סדרת בדיקות כביש.

המשבר מתגלגל ותופס תאוצה

הוא השיג בהשאלה שלוש מכוניות: פאסאט, ג'יטה ו-BMW X5, ובסיוע אוניברסיטת מורגנטאון ממדינת וירג'יניה, התקין בהן מערכות בדיקה בתא המטען ושלח אותן לנסיעות מבחן עירוניות ובין-עירוניות. BMW עברה את המבחן בהצלחה, אולם שתי המכוניות מתוצרת פולקסווגן נכשלו בענק: הן פלטו גזים מזיקים בכמות גדולה עד פי 35 מהמותר. החוקרים כתבו דו"ח על הבדיקה, ולפני יותר משנה הם שלחו אותו לרשות האמריקאית לאיכות הסביבה (EPA) בוושינגטון ולוועדת Air Rsource Board בקליפורניה (CARB). הפקידים האמריקאים שלחו להנהלת פולקסווגן "בקשה להבהרות".

הם קיבלו תשובה מעורפלת שהתגלתה תקלה טכנית, ופולקסווגן הבטיחה להחזיר חצי מיליון מכוניות "לתיקון". הרשויות בארה"ב ביקשו הסברים מהי התקלה, וקיבלו עוד הסברים מעורפלים. אולם רק לאחר שנישלח מכתב מאיים לחברה בגרמניה, שלפיו אם לא יתקבלו הסברים מפורטים, דגמי 2016 לא יקבלו רישיון שיווק בארה"ב, היצרנית הגרמנית הבינה שהיא עלתה על מסלול התנגשות עם הרגולטור האמריקאי.

בחודש שעבר נפגש הדירקטוריון לישיבת חירום ואילץ את מנכ"ל החברה להתפטר. השוק נותר המום. אף אחד לא מצליח להבין כיצד חברה מצליחה ובעלת מוניטין עולמי של איכות, מסכנת כל-כך הרבה ומסתבכת עם הרגולטור האמריקאי בגלל תעלול של זיוף נתונים. תשובה לשאלה היא ככל הנראה טכנולוגית, פסיכולוגית ופוליטית.

שמרנות טכנולוגית והונאת תוכנה

נתחיל בטכנולוגיה. חברת פולקסווגן החליטה להטמיע מנועי דיזל במכוניות רבות, לאחר שמהנדסיה המציאו טכנולוגיית דיזל בהזרקה ישירה (Turbo Diesel Injection) המקטינה בכ-30% את צריכת הדלק של המנוע. כך למשל, מנוע ה-TDI מדגם EA 189, הותקן בכ-11 מיליון מכוניות של פולקסווגן, אאודי, סיאט וסקודה. אלא שלמנועי דיזל יש בעיה ייחודית בכל הנוגע לפליטת גזי חממה וחומרים מסוכנים: ככל שהנצילות של המנוע משתפרת, קטן נפח גזי החממה (CO2) הנפלטים מהמנוע, אבל יש עלייה תלולה בפליטת תחמוצות חנקן למיניהן (NOx), המסוכנות לבריאות. כלומר, המנוע טוב יותר לכדור הארץ, אבל פחות בריא לבני-אדם.

רכב של פולקסווגן נבדק במעבדות החברה בגרמניה. הפוליטיקאים מדברים על "שקיפות"
רכב של פולקסווגן נבדק במעבדות החברה בגרמניה. הפוליטיקאים מדברים על "שקיפות"

כדי למכור את מכוניותיה בארצות הברית, היא נדרשה להוכיח שגם פליטת תחמוצות החנקן המסוכנות לבריאות הן נמוכות מאוד. לצורך זה הותקנה מעין מעבדה כימית בתוך כלי הרכב הכוללת מיכל ובו נוזל בשם AdBlue, המנטרל את תחמוצות החנקן ופולט אותן בצורת מים. בתנאי פעולה מוגדרים במדוייק, המערכת נכנסת לפעולה ומבטיחה רכב נקי ובריא. זהו פתרון טכנולוגי מצויין, אלא שהפעלת המערכת גוזלת אנרגיה מהמנוע ומגדילה את צריכת הדלק, ודורשת טיפול תקופתי למילוי מחודש של הנוזל.

פולקסווגן עקפה את הבעיה באמצעות תוכנה של חברת Bosch, אשר מנטרלת את המערכת לניקוי גזים, ומפעילה אותה רק בתנאים מיוחדים מאוד: כאשר רק שניים מהגלגלים מסתובבים, וכאשר המכונית מתפקדת כאילו היא נוסעת כאשר ה-GPS וחיישני התאוצה מראים שהיא נשארת במקומה. בקיצור, כאשר היא נבדקת במעבדה.

הנזקים גדולים מהצפוי

חשיפת התעלול גורמת נזק עצום. אנליסטים מעריכים שתיקון כל המכוניות האלה יעלה לפחות 6.7 מיליארד אירו. אולם זו רק ההתחלה, הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה (EPA) הודיעה שהיא מתכננת לקנוס את פולקסווגן בסכום של 18 מיליארד דולר. לשם השוואה: טויוטה שילמה קנס של 1.2 מיליארד דולר בגלל רשלנות בתכנון מערכת הבלמים ו-GM שילמה 900 מיליון דולר בגלל תקלה בתכנון מפתח ההתנעה, הגורמת לו להינעל פתאומית במהלך הנסיעה.

המסר ברור: טעויות טכניות עולות הרבה פחות מאשר רמאות. במקביל, פולקווגן צפויה להתמודד מול גל של תביעות פרטיות מצד אנשים שידרשו החלפת המכונית או החזרת הכסף ששילמו. את השווי הכספי של הנזק התדמיתי קשה אפילו להעריך.

שקר בחסות החוק באיחוד האירופי

וכאן אנחנו מגיעים להיבט הפוליטי. בשנת 2007 שלחה בוש מכתב להנהלת פולקסווגן והזהירה שנעשה שימוש לא חוקי בתוכנה שלה. מדוע הנהלת החברה לא התערבה? התשובה לכך נעוצה באופן שבו האיחוד האירופי מגן על תעשיית הרכב שלו. או במלים אחרות, הרגולטור האירופי מעניק מטריית הגנה ליצרניות הרכב האירופיות.

לכן האיחוד האירופי מאוד מקפיד על רמות הפליטה של גזי חממה, אולם מעלים עין מפליטת גאזים מסוכנים לבריאות. הדבר מובן: החשיבות העצמומה של תעשיית הרכב לכלכלת אירופה מסייעת ליצרנים ללחוץ על הפקידים בבריסל להתאים את התקנות לנוחיותם ולמצוא הקלות שלא יפגעו בתעשייה.

כך למשל, דגמים חדשים של מכוניות נדרשים לעמוד בבדיקות רישוי הנעשות במעבדה ולא בכביש. הרגולטור האירפוי מאפשר ליצרנים לבצע כיוונונים מיוחדים (Fine Tuning) של המנועים כדי להצליח במבחנים. ההקלות מפתיעות: מותר להם להכניס שמנים מיוחדים במנוע ובתיבת ההילוכים המשמשים רק במהלך הבדיקות. מדובר בשמנים שפותחו ויוצרו רק לצורכי הבדיקות האלה.

מערכות הדינמו והקירור מופרדות מהמנוע כדי להקל על העומס (הסוללה מספיקה לצורך סדרת הבדיקות), והצמיגים מנופחים בלחץ המקסימלי והם חלקים לגמרי. קיים אפילו חומר מריחה מיוחד להפחתת הגרר של הצמיגים במהלך הבדיקה. כל אלה הם שקרים בחסות החוק. הטעות של פולקסווגן היתה בכך שהיא הלכה צעד אחד רחוק מדי – וביבשת אחרת. היא שכחה שהרגולטור האמריקאי לא חושב שתפקידו להגן על תעשיית הרכב האירופית.

טירוף ארגוני: אובססיית הצמיחה

וקיים גם ההיבט של התרבות הארגונית, אשר דחף את פולקסווגן לסוג של מאבק צמיחה חסר מעצורים. בשנים האחרונות היא נוהלה על-ידי שני מנכ"לים המוגדרים על-ידי רבים כדיקטטורים חסרי-פשרות (ושונאים זה את זה). הראשון היה פרדיננד פייך, נכדו של פרדיננד פורשה האגדי, והשני הוא ד"ר מרטין ווינטרקורן שפוטר לפני חודש. שניהם היו אחוזים באובססיית צמיחה ורצו להפוך את פולקסווגן לתאגיד הרכב הגדול והמתקדם בעולם.

במקביל למאבק מול טויוטה, שני המנכ"לים נאבקו אחד בשני ובחודש אפריל האחרון כל אחד מהם ניסה להרחיק את השני המחברה. הדירקטוריון תמך בווינטקורן ופיייך נאלץ לפרוש. המאבק זיעזע את בעלי המניות ומחיר המנייה של פולקסווגן בבורסה הגרמנית צנח בחדות, עוד לפני גילוי פרשת ההונאה האמריקאית.

במסגרת אובססיית הצמיחה, רכשה פולקסווגן חברות רבות. בהן את יצרניות המשאיות סקאניה השבדית ו-MAN הבווארית, את החברות אאודי, סקודה וסיאט, ואף מותגי יוקרה כמו בנטלי, בוגאטי ולמבורגיני. וצחוק הגורל – גם את פורשה. המנכ"ל הקודם של פורשה, וידקינג, הצליח להבריא את היצרנית היוקרתית והמקרטעת, ולהעלות את שווי השוק שלה מ-300 מיליון אירו לכ-25 מיליארד אירו. בשלב הזה הוא החליט להשתלט על פולקסווגן הענקית, אלא שהמהלך נכשל והוא השיג תוצאה הפוכה: בשנת 2012 השתלטה פולקסווגן על פורשה וזו איבדה את עצמאותה.

בשבוע שעבר מונה לפוקלסווגן מנכ"ל חדש, מתיאס מילר, אשר ניהל את חטיבת פורשה. מילר הכריז על מדיניות חיסכון (כלומר פיטורים) "ללא פגיעה בעתיד" (כלומר יותר תקציבי פיתוח). במקביל, החברה החלה במגעים עם משרד עורכי הדין שטיפל בתביעות הענק נגד BP לאחר שאסדת קינוח הנפט שלה התפוצצה במפרץ מקסיקו בשנת 2010.

האם הלקח יילמד?

VOLKSWAGEN

ההכרזות האלה אוששו במקצת את מניית פולקסווגן בבורסה, אולם לא סילקו את ענני הדאגה. שכן, יכול להיות שהטעות של פולקסווגן גדולה בהרבה: היא מנסה בכל מחיר להתאים את הטכנולוגיה המסורתית שלה לדרישות חדשות המתאימות לטכנולוגיות עתיד מסוג חדש לגמרי. הבעיה שלה שהיא מנסה לחסוך כמה מיקרו-גרמים של גז מסוג כזה או אחר – במקום להמציא את המכונית מחדש. ועל כך בכתבה הבאה.

סיוה פיתחה טכנולוגיית לימוד מכונה על-גבי שבב

המערכת של סיוה מאפשרת ללמד מערכת משובצת לזהות אובייקטים במהירות. מדובר בפריצת דרך טכנולוגית: כיום רוב הרשתות הנוירוניות בעולם זקוקות למחשבים חזקים ולבסיסי נתונים גדולים

CEVA

חברת סיוה (CEVA) מהרצליה חשפה מסגרת תוכנה חדשה המאפשרת לבצע פעולות לימוד מכונה מסוג למידה עמוקה (Deep Learning) על-גבי שבב ה-DSP שלה, CEVA-XM4. הרעיון של למידה עמוקה מתבסס על שימוש בטכניקות מתחום הרשתות הנוירוניות המאפשרות ללמד מכונה לזהות אובייקטים והקשרים שונים. מדובר בפיתוח ראשון מסוגו בעולם, שכן עד היום ממומשות מערכות לימוד מכונה מהסוג הזה באמצעות מחשבים חזקים, בסיסי נתונים גדולים, ולא באמצעות מערכות משובצות חסכוניות באנרגיה.

הרשתות הנוירוניות הוא אחד מהתחומים המרכזיים בתחום לימוד מכונה. בתחילה נעשה שימוש באלגוריתמים המחקים את המבנה של רשתות עצביות (Neural Network) כדי לאמן מחשב לזהות אובייקט או תופעה. בשנים האחרונות התפתח התחום ונעשה שימוש ברשתות עומק, הכוללות מספר רמות, או שכבות, שונות של רשתות עצביות.

הטכניקה הזו מאפשרת ללמד מחשבים להבחין בין אובייקטים שההבדלים ביניהם קטנים מאוד. בניסויים שבוצעו על-גבי מחשבים חזקים ובסיסי נתונים גדולים, המחשבים מצליחים להתחרות בבני אדם במטלות כמו זיהוי חפצים ואפילו זיהוי פנים. להערכת חברת CEVA, פלטפורמת CEVA Deep Neural Network מאפשרת למערכות משובצות לבצע פעולות לימוד עומק במהירות גדולה פי שלושה מאשר מערכות מבוססות מעבדי GPU, כשהן צורכות פי 30 פחות הספק ופי 15 פחות רוחב פס זיכרון . החברה מסרה שהרצת אלגוריתם לזיהוי הולכי רגל מתוך סרט וידאו במעבד ביוצר בטכנולוגיית 28 ננומטר, דרשה הספק של 30mW בלבד, לכל פריים מתוך סרטון וידאו שאותו המחשב למד.

כרטיס הפיתוח למעבד CEVA-XM4 DSP
כרטיס הפיתוח למעבד CEVA-XM4 DSP

מסגרת הפלטפורמה מבוססת על טכנולוגיית CEVA Network Generator, אשר מתרגמת את מבנה הרשת של הלקוח למודל רזה מאוד המיועד להרצה בזמן אמת. הדבר מאפשר להאיץ את הביצועים ולחסוך בהספק, תוך איבוד של 1% בלבד מהדיוק בהשוואה לרשתות המקוריות. לאחר שהמערכת מייצרת את המודל המפושט, הוא מורץ על-גבי מעבד ה-DSP של החברה, CEVA-XM4.

חברת Phi Algorithm Solutions מטורונטו, קנדה, השתמשה בפלטפורמת DDNN של סיוה כדי לבנות רכיב הבנוי מסביב ל-CEVA-XM4 DSP לצורך זיהוי אובייקטים, המבוסס על רשת נוירונית תאית (Cellular Neural Network). הרכיב מיועד לשימוש ביישומים דוגמת זיהוי הולכי רגל, זיהוי פנים, מערכות עזר בטיחותיות לנהג (ADAS) וכדומה. לדברי מייסד ונשיא החברה, סטיבן האנה, החברה הצליחה לאמן את הרשת שלה בתוך עמים ספורים בלבד.

מניית סיוה השבוע בנסד"ק
מניית סיוה השבוע בנסד"ק

הפיתוח החדש מופיע כהרחבה של ערכת הפיתוח הנוכחית של המעבד (Application Developer Kit), ומופיע ביחד עם מודלים מוכנים מראש של זיהוי וסיווג אובייקטים בזמן אמת. למדע נוסף: http://launch.ceva-dsp.com/cdnn.

סיוה מספקת קניין רוחני (IP) ליישומי תקשורת, מולטימדיה וקישוריות, המשולב בשבבים לשוקי הסלולר, האלקטרוניקה, הרכב וה-IoT. בתחילת השבוע היא הודיעה שהכנסותיה לרבעון השלישי של השנה צפויות לעקוף את תחזיותיה ולהגיע לשיא של 16.2 מיליון דולר. הרווח למניה צפוי גם הוא לעקוף את התחזיות, כתוצאה מההכנסות הגבוהות יותר וכן הודות להוצאות תפעול נמוכות מהצפוי. כתוצאה מההודעה הזו, זינק מחיר מניית החברה בנסד"ק מכ-18 דולרים לכ-22 דולר, וכיום היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-446 מיליון דולר. 

Imec וקיידנס ביצעו טייפאאוט של שבב 5 ננומטר

קיידנס ו-imec הגדירו מחדש חלק מכללי הבסיס לתכנון שבבים, וביצעו אופטימיזציה ייעודית של הספריות שבהן השתמשו ושל טכנולוגיית הקישוריות ותכנון הלייאאוט

SEMICONDUCTOR-IMEC

מרכז המחקר האירופי imec וחברת קיידנס (Cadence) הצליחו לייצר רכיב הדגמה המיוצר מטרנזיסטורים בעל רוחב שער של 5 ננומטר. כדי לייצר את רכיב המבחן, שתי החברות השתמשו במגוון טכנולוגיות ייצור. בהן: שימוש בליתוגרפיה משוקעת (immersion lithography), שבה האור פוגע במסיכות הייצור מייד לאחר שהוא עובר בתוך מים מזוקקים.

שיטה זו מאפשרת להגדיל את הרזולוציה של המסיכה. בנוסף, החברות השתמשו בקרינה אולטרא-סגולה באורכי-גל קצרים מאוד (extreme ultraviolet) של 193 ננומטר. טכניקה נוספת ששימשה לייצור שבב המבחן היא Self-Aligned Quadruple Patterning, המבוססת על תהליך ייחודי ליצירת מבנים מיקרו-אלקטרוניים, שהרוחב שלהם קטן מהרוחב של המבנים המוגדרים במסכה עצמה.

הדבר איפשר להקטין את המבנים המתכתיים בשבב מ-32 ננומטר ל-24 ננומטר. בנוסף, שתי החברות הגדירו מחדש חלק מכללי הבסיס לתכנון שבבים, וביצעו אופטימיזציה ייעודית של הספריות שבהן השתמשו ושל טכנולוגיית הקישוריות ותכנון הלייאאוט (place-and-route). התכנון בוצע באמצעות מערכת Innovus Implementation System של חברת קיידנס, המיועדת לבצע את תכנון היישום הפיסי של שבבים גדולים (SoC)  ולספק פתרון אופטימלי במשוואת הצרכים: הספק, ביצועים, שטח (PPA).

סגנית נשיא בכירה לתחום תהליכי הייצור ב-imec, ד"ר אן שטיגר, אמרה ששיתוף הפעולה עם חברת קיידנס היה בעל חשיבות רבה ביכולת של imec לפתח את תהליך הייצור של שבב המבחן. לדברי מנהל חטיבת ה- Digital and Signoff בקיידנס, ד"ר אנירו דאבגן, השילוב של Innovus עם הטכנולוגיות של imec, מייצג את תרשים זרימת העבודה עבור שבבי הדור הבא.

מארוול הציבה את ישראל בחזית המאבק נגד ה-SoC

מודל MoChi של מארוול, שהוא קיצור של Modular Chip, מנסה להחליף את תפישת ה-SoC בתפישה חדשה: פירוק השבב הענק למספר שבבי סיליקון פשוטים יותר. שני המוצרים הראשונים והמרכזיים ביותר בארכיטקטורה פותחו במארוול ישראל

נועם מזרחי עם ה-MoChi הישראלי הראשון
נועם מזרחי עם ה-MoChi הישראלי הראשון

חברת מארוול העולמית (Marvell) חשפה היום את השבבים הראשונים שלה המבוססים כל ארכיטקטורת MoChi המהפכנית (Modular Chip) וארכיטקטורת ניהול הזיכרון FLC – Final Level Cache שהוכרזו בחודש פברואר השנה: מעבד ה-SoC הווירטואלי AP806 והמעבד הרב-גווני ARMADA A3700.

שני השבבים, פותחו במרכז הפיתוח של מארוול בישראל והוצגו על-ידי נועם מזרחי, סגן נשיא מארוול העולמית במהלך סמינר מעבדים לעולם המוצרים המשובצים וה-IoT המתקיים בארה"ב על-ידי Linley Group. מדובר באחת מההכרזות האסטרטגיות החשובות ביותר של החברה, שכן הרכיבים החדשים מעמידים במבחן קונספט חדש שהיא גיבשה.

ארכיטקטורת MoChi הוצגה ב-Techtime (ראו: הפרוייקט האסטרטגי של מארוול) ונועדה לספק מענה לקושי הגובר של התעשייה לפתח שבבים גדולים ועתירי ביצועים במתכונת של מערכת על-גבי שבב (single-die SoC). עד לשנים האחרונות התעשייה הצליחה בזכות תפישת ה-SoC להשיג חסכון גדול בעלויות ובהספק הכולל, אולם כיום היא מגיעה לגבולות ההתייעלות בתחום: הצמיחה במורכבות ובעליות הפיתוח בלמה את השיפור ביחס עלות לעומת ביצועים לטרנזיסטור.  

מודל MoChi של מארוול, שהוא קיצור של Modular Chip, מנסה להחליף את תפישת ה-SoC בתפישה חדשה: פירוק השבב הענק למספר שבבי סיליקון פשוטים יותר, שכל אחד מהם ייוצר בתהליך הספציפי האופטימלי לפעילותו. התקשורת בין הרכיבים תנוהל באמצעות פרוטוקול תקשורת עצמי של החברה, בשם Mochi Interface, אשר יאפשר למתכננים לחבר רכיבים זה אל זה בצורה מודולרית כדי להבטיח פעולה חלקה ותיפקוד תקין.

MOCHI

הרכיב AP806 מתוכנן למעשה כמערכת וירטואלית על שבב (Marvell VSoC). הוא כולל את ארכיטקטורת ניהול הזיכרון FLC, המצמצמת את היקף השימוש בזיכרון DRAM ראשי ומחליפה אותו בזיכרון DRAM cache בכונן SSD לא יקר. השילוב בין השתיים מאפשר הרחבה של פתרונות SoC, הוזלת עלויות כוללת, צריכת זרם נמוכה יותר ותהליך פיתוח פשוט ומהיר יותר.

הוא מבוסס על מעבד 64 סיביות מסוג ARM Cortex-A72. באמצעות ארכיטקטורת MoChi, המפתחים יכולים להתאים אותו לצורכיהם המדוייקים. על-בסיס מודול זה פותח המעבד הראשון Quad ARM Cortex-A72. מספר לקוחות של מארוול בודקים בימים אלה את המודול החדש לצורך שימושים שונים כמו: אחסון עיבוד, רשתות, תשתיות ענן, IoT ועוד.

בנוסף, הציג נועם מזרחי את המעבד החדש RMADA A3700, המבוסס על Cortex-A53 בתצורה של ליבה אחת או של שתי ליבות. המודול מיועד לשימושים כמו: אחסון מבוזר בענן, ניהול רשתות, נתבים לבית ולמשרדים קטנים, פתרונות אחסון, מכשירי IoT מבוססי סוללה ועוד.

מנכ"ל מארוול ישראל, יוסי מיוחס, אמר שמרכז הפיתוח בישראל נוטל חלק מרכזי ומוביל בפיתוח הארכיטקטורות החדשות ובפיתוח שבבים חדשים על בסיסן. "אנו גאים ששני המוצרים הראשונים המבוססים על MoChi ו-FLC פותחו במארוול ישראל והוצגו לעיני העולם בכנס Linley. המרכז בישראל צפוי להוביל בשנים הקרובות פיתוח של מוצרים נוספים המבוססים על הטכנולוגיות הללו.

לדבריו, "עד עתה חתרה התעשייה לדחוס יותר מרכיבים בכל SoC אך מעבר ל-28 ננומטר, עלויות המו"פ והמסיכות מתחילות להשפיע על השורה התחתונה. המודולים הראשונים של MoChi הם צעד ראשון בתהליך שישנה את האופן שבו מתכננים שבבים. ה-SoC הווירטואלי הוא פשוט וגמיש יותר ולכן יוזיל את עלויות הפיתוח ויקצר את זמן ההגעה לשוק".

סגנית נשיא לתחום פתרונות ומוצרי רשת במארוול, מאיה סטרלאר מיגוטי, אמרה שהטכנולוגיות החדשות הללו מספקות פתרון ל'נקודות הכאב' שעמן מתמודדת התעשייה במעבר לטכנולוגיות ייצור חדשות ובצורך הקריטי לספק מערכות חסכוניות בהספק. "אנו בטוחים ששני המודולים הראשונים של MoChi יגדירו מחדש את האופן שבו נחולל חדשנות ונפתח מוצרים חדשים".

פייסבוק תספק שירותי אינטרנט באמצעות עמוס-6

פייסבוק תשלם לחברת חלל תקשורת 95 מיליון דולר כדי לספק שירותי אינטרנט באפריקה. הלוויין נמצא כעת בשלבי בנייה אחרונים במתקני התעשייה האווירית

הלוויין עמוס 6 מעל אפריקה. מתוך הבלוג האישי של מרק צוקרברג
הלוויין עמוס 6 מעל אפריקה. מתוך הבלוג האישי של מרק צוקרברג

ההחלטה של חברת חלל תקשורת (Spacecom) לנצל את הלוויין עמוס 6 (AMOS-6) כדי לפתח את השוק באפריקה, מסתברת כאסטרטגיה מוצלחת. בסוף השבוע דיווח מייסד ומנכ"ל פייסבוק, מרק צוקרברג, שפייסבוק תשתמש בשירותי הלוויין הישראלי המיוצר בתעשייה האווירית, כדי לספק שירותי אינטרנט באפריקה. בסוף השבוע הוא כתב בבלוג האישי שלו בעמוד החברה: "אני נרגש לדווח על הפרוייקט הראשון שלנו לאספקת אינטרנט מהחלל באמצעות מאמצי Internet.org שלנו לקשר את העולם.

"במסגרת הזאת אנחנו משתפים פעולה עם Eutelsat כדי לקשר מיליוני אנשים. חלק משיתוף הפעולה כולל שיגור של הלוויין AMOS-6, אשר יספק כיסוי אינטרנט באזור תת-הסהרה באפריקה. כרגע הלוויין נמצא בבנייה וישוגר לחלל בשנת 2016. איזורי הכיסוי שלו כוללים את מערב אפריקה, מזרח אפריקה ודרום אפריקה. אנחנו נעבוד עם שותפים מקומיים באזורים אלה כדי לסייע להם לקבל שירותי אינטרנט באמצעות הלוויין".

חברת חלל תקשורת סיפקה מידע נוסף על העיסקה, בהודעה לבורסה שיצאה בסוף השבוע: מההודעה עולה שפייסבוק תקים תחנת גישה ללוויין בישראל ותקבל מחלל תקשורת את קיבולת ה-KA של הלוויין, תמורת סכום מצטבר הנאמד בכ-95 מיליון דולר.

פייסבוק תקים תחנת קרקע בישראל

המחשת אמן של עמוס-6 בחלל
המחשת אמן של עמוס-6 בחלל

הלוויין צפוי להיות משוגר לחלל בין מחצית פברואר למחצית מרץ 2016, והשירות יינתן לאחר השלמת הבדיקות של הלוויין במסלול ההקפה שלו והשלמת כל הפעולות הכרוכות בהקמת תחנת הגישה בישראל. השירות לפייסבוק יינתן עד לחודש ספטמבר 2021, עם אפשרות להארכת החוזה בשנתיים נוספות.

הלוויין עמוס-6 נחשב לאחד מהלוויינים היקרים ביותר של חברת חלל, ועלות בנייתו נאמדת בכ-200 מיליון דולר. הוא גם אחד מהלוויינים הכבדים של ישראל, ומשקלו צפוי להיות כ-5.5 טון. התעשייה האווירית זכתה בפרוייקט לאחר תחרות עזה מול חברת ISS הרוסית, אשר ייצרה את הלויין עמוס-5 ונמצאת בבעלות ממשלת רוסיה. בשלב מסויים נכנסה לתמונה גם ממשלת ישראל שהבטיחה תמיכה בייצור מקומי של הלוויין חתמה על הסכם לקבלת שירותי תקשורת מהלוויין בהיקף של 20 מיליון דולר.

בניגוד ללווייני התקשורת הקודמים של התעשייה האווירית, אשר שוגרו לחלל באמצעות משגר רוסי מבסיס השיגור בייקונור שבקזחסטן, הלוויין עמוס-6 ישוגר לחלל מארצות הברית, על-ידי חברת SpaceX הפרטית.

מיזוג מלאנוקס ואיזיצ'יפ: "יש כאן סיכוי פנטסטי להיות מובילה עולמית גדולה ומצליחה"

רוב עובדי איזיצ'יפ ישולבו בתוך מלאנוקס. החל מ-2017/18 ייצאו לשוק מוצרים חדשים הכוללים IP של שתי החברות. אלי פרוכטר: "דיברנו מספר פעמים על מיזוג אפשרי, אבל אני הייתי בטוח שדווקא איזיצ'יפ היא זו שתרכוש את מלאנוקס" 

ענקית ישראלית חדשה. איל וולדמן (מימין) ואלי פרוכטר. צילום: עדי הוברמן
ענקית ישראלית חדשה. איל וולדמן (מימין) ואלי פרוכטר. צילום: עדי הוברמן

במפגש עים עיתונאים היום (ה') גילו מנכ"ל מלאנוקס (Mellanox) איל וולדמן ומנכ"ל איזיצ'יפ (EZchip) אלי פרוכטר, כיצד התבשלה העיסקה, ומה היו השיקולים האסטרטגיים שעמדו מאחוריה. מדובר באחת מעיסקות המיזוג הגדולות ביותר שנעשו בישראל: מלאנוקס רוכשת את איזיצ'יפ תמורת 811 מיליון דולר באמצעות הון המצוי בקופתה ובהלוואה בהיקף של 811 מיליון דולר. התוצאה תהיה ענקית קישוריות ישראלית המעסיקה כ-2,500 עובדים.

לדברי פרוכטר, "מארוול וברודקום יצאו משוק מעבדי התקשורת ואנחנו נשארנו החברה האחרונה בתחום. כיום רוב הלקוחות שלנו הם בתחום תשתיות הטלקום (Carriers), אולם הגידול העיקרי תפוי בתחום מרכזי הנתונים, ולכן החיבור עם מלאנוקס הוא טבעי.

"איל ואני נפגשנו פעמים רבות במסעדה ביקנעם ודיברנו על מיזוג. היה ברור שנתחבר, למרות שבעבר הייתי משוכנע שאיזיצ'יפ תהיה זו שתרכוש את מלאנוקס. יש כאן הזדמנות לבנות חברה ישראלית גדולה וחזקה. במהלך הדיו-דיליג'נס ראינו חברה עם אנשים מדהימים, הדומים מאוד לאנשים שלנו. לחברה המאוחדת יש סיכוי פנטסטי להיות מובילה עולמית גדולה ומצליחה.

הצינור של מלאנוקס והמוח של איזיצ'יפ

איל וולדמן: "דיברנו בינינו מספר פעמים על המיזוג של מלאנוקס ואיזיצ'יפ. יש לאיזיצ'יפ הרבה מאוד מרכיבים שחסרים לנו: השילוב בין הצינורות המהירים שלנו לבין האינטיליגנציה של מעבדי איזיצ'יפ יאפשר לבצע פעולות חכמות לא רק בעזרת המעבדים של אינטל, אלא גם באמצעות מעבדים פנימיים שלנו. הסיבה שאיזיצ'יפ כל-כך ריווחית היא שהמוצרים שלה כל-כך מיוחדים.

"אנחנו רוצים לקחת את המוצרים של איזיצ'יפ ולהביא אותם אל הלקוחות שלנו. התעשיייה היום מחפשת דרכים חדשות להאיץ את מהירות העיבוד. במקום שימוש ב-FPGA נוכל לשלב במוצרים שלנו אלמנטי עיבוד של איזיצ'יפ, ולשלב פתרונות שלנו במוצרים של איזיצ'יפ. אנחנו רוצים לראות את סיסקו וחברות כמו חוואווי ו-ZTE בתור לקוחות למוצרי המיתוג של מלאנוקס. המטרה היא לצאת בשנת 2017/18 עם מוצרים חדשים הכוללים שם את ה-IP של מלאנוקס וגם את ה-IP של איזיצ'יפ.

"בשלושת החודשים הקרובים נמשיך לעבוד כשתי חברות נפרדות, עד לקבלת אישור בעלי המניות והאישורים הרגולטוריים, ובתקופה הזו נתכנן את המיזוג. זו הרכישה השביעית של מלאנוקס, המעסיקה כיום כ-2,200 עובדים, ואנחנו יודעים כיצד לבצע מיזוגים. למזלנו גם מרכזי הפעילות של שתי החברות קרובים מאוד אחד לשני. החל מינואר 2016 נהפוך לחברה. כמעט כל 280 עובדי איזיצ'יפ יקבלו הצעות עבודה ממלאנוקס, במקביל, נביא אנשים נוספים לטיפול במוצרי איזיצ'יפ כדי להביא מוצרים חדשים לשוק.

מעבדי תקשורת נכנסים למרכזי הנתונים

בתגובה לשאלת Techtime על הצטמקות שוק מעבדי התקשורת בעולם, הודה פרוכטר שהשוק המסורתי שלהם אכן מצטמצם: "פלטפורמת NPS החדשה שלנו מאפשרת למתכנתים לעבוד בשפת C והמשמעות היא שניתן להשתמש במעבדים החדשים במוצרים שקודם לכן לא ניתן היה לעשות בהם שימוש. שוק מעבדי התקשורת בעולם הסתכם בכ-500 מיליון דולר בשנת 2015, אולם פלטפורמת NPS מכוונת לשוק גדול יותר בהיקף של כ-2 מיליארד דולר.

"חברת אינטל טוענת שניתן לבצע את כל פעולות העיבוד באמצעות ה-CPU שלה, אבל למרות זאת היא רכשה את חברת אלטרה כדי שתוכל להגיע לרמת הביצועים שהיא זקוקה להם. המעבדים שלנו מספקים ביצועים טובים יותר במספר סדרי גודל בהשוואה לביצועים שמקבלים מרכיבי FPGA". מגמה נוספת בשוק המשפיעה על המיזוג היא התפתחות תופעת ה-White Boxes. חברות התקשורת מתחילות לבנות בעצמן את הנתבים הדרושים להן. הן רוכשות את מעבד של איזיצ'יפ, ולוקחות יצרן המייצר את הקופסא הדרושה להן.

"במקום לרכוש ציוד יקר מחברות כמו סיסקו להמתין לעידכוני התוכנה של סיסקו, הן מקבלות נתב ייעודי המתאים לדרישה המוגדרת שלהן ובמחיר זול בהרבה. להערכתנו, המגמה הזו צפויה להתרחב בשנים הבאות. וולדמן: "העיסקה שבה איזיצ'יפ רכשה את חברת Tilera מביאה לנו את הטכנולוגיה של ARM ומאפשרת להטמיע מעבדי ARM בתוך המוצרים של מלאנוקס. הידע של איזיצ'יפ ו-Tilera, ביחד עם המשאבים של מלאנוקס, יכולםי למנף מאוד את החברה.

מלאנוקס רוכשת את איזיצ'יפ תמורת 811 מיליון דולר

מלאנוקס מתכננת לממן את העסקה באמצעות מזומנים זמינים ועוד הלוואה בהיקף של כ-300 מיליון דולרים. ביחד, שתי החברות מעסיקות כיום כ-2,400 עובדים, והכנסותיהן המשותפות בשנה שהסתיימה ביוני 2015 מסתכמות בכ-668 מיליון דולר

מנכ"ל מלאנוקס, איל וולדמן
מנכ"ל מלאנוקס, איל וולדמן

חברת מלאנוקס טכנולוגיות (Mellanox) חתמה על הסכם מיזוג עם חברת איזיצ’יפ (EZchip), שלפיו היא תרכוש את כל מניות איזיצ’יפ המונפקות במחיר מזומן של 25.5 דולר למנייה של איזיצ’יפ. העסקה הכוללת נאמדת בכ-811 מיליון דולר, שהם כ-620 מיליון בניכוי המזומנים הנמצאים בקופת איזי'צ'יפ. העיסקה אושרה על-ידי הדירקטוריונים של שתי החברות.

מלאנוקס מתכננת לממן את העסקה באמצעות מזומנים זמינים ועוד הלוואה בהיקף של כ-300 מיליון דולרים. העסקה צפויה להיסגר ברבעון הראשון של 2016, בכפוף להשלמת תנאי סגירה מסוימים. ביחד, שתי החברות מעסיקות כיום כ-2,400 עובדים, והכנסותיהן המשותפות בשנה שהסתיימה ביוני 2015 מסתכמות בכ-668 מיליון דולר.

מלאנוקס מסרה היום (ד') שהעיסקה היא מהלך באסטרטגיה שלה להיות הספק המוביל של פתרונות קישוריות חכמים עבור מרכזי נתונים מוגדרי תוכנה. המוצרים והמומחיות המתווספים של איזיצ’יפ בעיבודי אבטחה, בדיקה עמוקה של חבילות מידע, וידאו, ואחסון מחזקים את מעמדה של מלאנוקס, ואת יכולתה לספק פתרונות מלאים של קישוריות חכמה מקצה לקצה, בקצבים 10, 25, 40, 50, ו- 100 גיגהביט לשנייה, ופתרונות עיבוד למרכזי נתונים.

טכנולוגיות משלימות

"הסינרגיה בין איזיצ’יפ ומלאנוקס יוצרת הזדמנויות אטרקטיביות. אנו צופים כי הטכנולוגיות ופורטפוליו המוצרים המשולבים שלנו יספקו פתרונות מובילים של קישוריות ועיבוד חכמים עבור מרכזי נתונים ורשתות תקשורת מרחבית (WAN)", אמר איל וולדמן, נשיא ומנכ"ל מלאנוקס.

"הקישוריות של מלאנוקס מספקת את הפתרון המהיר והסקלאבילי ביותר להעברת נתונים בתוך מרכז הנתונים, ופתרונות העיבוד של איזיצ’יפ מאפשרים למשתמשים לעבד ולנתח נתונים במהירות הן בתוך והן מחוץ למרכז הנתונים. אנחנו צופים כי הרכישה של הטכנולוגיות והצוות של איזיצ’יפ תשפר את מעמדנו להציע יכולות נוספות עבור פתרונות קישוריות ועיבוד חכמים בקצב 100 גיגהביט לשנייה ומעבר.

"כרכישה המשמעותית השנייה שלנו בישראל (לאחר עיסקת וולטיר משנת 2010), אנו בטוחים ביכולת שלנו לשלב בפועל וביעילות את צוותי איזיצ’יפ ומלאנוקס, ומצפים לעבודתנו המשותפת על מנת לבנות חברה מצליחה". אלי פרוכטר, מנכ"ל איזיצ’יפ, הסביר ששתי החברות משלימות אחת את השנייה מכיוון שמלאנוקס מספקת פתרונות מובילים לשכבות הרשת 1-3, ואיזיצ'יפ מספקת פתרונות מובילים עבור השכבות 3-7. "ביחד, אנו מאפשרים מספר רב של פתרונות בשכבות 1 עד 7 עבור מרכזי הנתונים ורשתות טלקום.

מההודע המשותפת של שתי החברות עולה שלא צפויים פיטורים והעובדים משני הארגונים ישולבו לצוותים משותפים. מלאנוקס הודיעה מתכוונת לשמור על קווי המוצרים הקיימים בשתי החברות, ולהבטיח המשכיות עבור לקוחות ושותפים של שתי החברות.

Productronica 2015 תתמקד בנושא Industry 4.0

תערוכת הייצור האלקטרוני הדו-שנתית Productronica תתקיים השנה במתכונת חדשה, ותרחיב את הכיסוי של תחומים מתפתחים כמו קבלנות משנה בייצור אלקטרוני, ייצור בתעשיית השבבים, ועתיד המפעל הרובוטי לייצור אלקטרוני מבוסס מידע וסייבר

PRODUCTRONICA-GENERAL

תערוכת Procutronica משנה את פניה, והחל מהשנה היא תתקיים במתכונת חדשה המרחיבה את תחומי הכיסוי המסורתיים שלה. התערוכה הדו-שנתית תתקיים במינכן ב-10-13 בנובמבר 2015 ותאורגן השנה מסביב לארבעה מרכזי עניין (Clusters) מוגדרים: מעגלים מודפסים וקבלני ייצור, SMT, כבלים ומחברים ומרכז מיוחד לתחום תעשיית השבבים.

השינויים נועדו להתאים את מבנה התערוכה הוותיקה (המתקיימת מדי שנתיים במשך 40 שנה ברציפות) לשינויים המתחוללים בתעשיית האלקטרוניקה. כך למשל, מרכז העניין בתחום המעגלים המודפסים וקבלני הייצור מבטא את משקלם של הקבלנים שהפכו לחולייה מרכזית בשרשרת הייצור האלקטרוני בעולם.

מרכז ה-SMT הוא אחד מתחומי העניין המסורתיים של פרודוקטרוניקה, ובשנת 2013 הוא כלל 883 מציגים והביא כ-28,000 מבקרים. השנה יושם דגש מיוחד על ייצור רובוטי המאפשר להפעיל קווי ייצוג גמישים ובעלי יכולת כיוונון עצמית. הדגש על טכנולוגיות לייצור שבבים תואם ליוזמה של האיחוד האירופי לחזק את תעשיית הסמיקונדקטורס האירופית.

יוזמת ECSEL שהוכרזה ב-2014, מתוקצבת על-ידי האיחוד בסכום של 5 מיליארד אירו במטרה לגייס עוד 100 מיליארד אירו מהמגזר הפרטי ולייצר 250,000 מקומות עבודה חדשים עד לשנת 2020. היוזמה נועדה להתמודד עם היחלשות מעמדה של אירופה בתחום: בשנות ה-90 אירופה סיפקה 15% מתצרוכת השבבים בעולם, וכיום פחות מ-10% בלבד.

הדגמת ניהול ייצור ויטטואלי שתתקיים בפרודוקטרוניקה במינכן, בנובמבר הקרוב
הדגמת ניהול ייצור וירטואלי שתתקיים בפרודוקטרוניקה במינכן, בנובמבר הקרוב

תחום חדש שיקבל הדגשה מיוחדת במהלך Productronica 2015 יהיה הייצור המקושר, או כפי שהוא מוכר בתעשייה בכינוי Industry 4.0. רעיון Industry 4.0 החל כיוזמה של ממשלת גרמניה והאיגודים התעשייתיים במדינה במטרה לחזק את יתרונות התעשייה שלה מול התחרות של ייצור זול מהמזרח.

הוא מבוסס על בניית תשתיות ייצור מקושרות באופן מלא, באופן שבו קווי הייצור מתחברים לחלוטין אל רשתות המידע. הרעיון התקבל הבתלהבות בכל העולם, ויש המכנים אותו בשם "המהפיכה התעשייתית הרביעית".

המטרה היא להקים תשתיות ייצור מקושרות בכל הרבות, החל ממכונת הייצור הבודדת וכלה בשרשרת האספקה. המרכיב השני יהיה רובוטיקה והמרכיב השלישי יהיה ביג דטה, אשר יאפשר לבצע מעבר אל ייצור וירטואלי.

כמעט אין מבצע קשה יותר מאשר הקמת מפעל ייצור חדש, והפעלתו כרוכה בהפסדים עצומים כתוצאה מכל תקלה או השבתת יום עבודה. במציאות החדשה, קווי הייצור יתוכננו במלואם באמצעות הדמיות תלת-מימדיות, ומערכות הייצור המקושרות יאפשרו העברת הייצור במהירות בין מכונות ואתרים, בלא להפסיד ימי עבודה ולחסוך עלויות שינוע ותיפעול.

Banner_productronica15-300x300-HEB-stat (2)במהלך התערוכה תתקיים תצוגה מיוחדת וייערכו דיונים מפורטים באפשרויות ליישם את רעיון התעשייה המקושרת, החל משלב הסייבר וכלה בשלבי הרובוטיקה והייצור האלקטרוני.

להרחבה בנושא, ראו: למהפיכה התעשייתית הרביעית קוראים Industry 4.0

למידע נוסף: Productronica 2015

זיילינקס משיקה MPSoC המיתכנת הראשון בתעשייה

משפחת הרכיבים החדשה Zynq MPSoC, מתאימה לשימוש במערכות ראייה מוקשחות (embedded vision) כולל ADAS ומכוניות אוטונומיות, ה"אינטרנט התעשייתי של הדברים" (I-IoT) ומערכות סלולריות מהדור החמישי

Zynq UltraScale+ MPSoC Devices

חברת זיילינקס (Xilinx) השיקה את משפחת הרכיבים המיתכנתים MPSoC  Zynq UltraScale+, שאותם היא מגדירה כרכיבים מרובי-מעבדים (MPSoC) המיתכנתים הראשונים בתעשייה. רכיבי המשפחה מיוצרים מטרנזיסטורי FinFET בגיאומטריה של 16 ננומטר, בתהליך הייצור של חברת TSMC.

הם בנויים במתכונת של מערכת על-גבי שבב מרובת מעבדים הטרוגנית. רכיבי המשפחה כוללים 7 מעבדים הניתנים לתכנות על ידי המשתמש, בהם: מעבדי Cortex-A53 של ARM בעלי 64 סיביות וארבע ליבות, מעבד זמן אמת Cortex-R5 בעל 32 סיביות והמעבד הגרפי Mali-400 של חברת ARM. משפחת MPSoC Zynq UltraScale+ כוללת יחידות פריפריאליות משולבות (מוקשחות), יכולות אבטחה והגנה, ויכולת ניהול הספק מתקדמת. בשילוב סביבת הפיתוח SDSoCTM שהושקה לאחרונה, משפחת רכיבים חדשה זו מאפשרת מערכות שהן בו-זמנית גם מוגדרות תוכנה וגם מותאמות חומרה.

ה-MPSoC  Zynq UltraScale+ תוכננו לעמוד בצרכים של מערכות משובצות מחשוב לראייה, ראיית מכונה ביישומים תעשייתיים, פיקוח, השגחה ומעקב ומערכות סיוע לנהג מתקדמות (ADAS) אוטונומיות. עבור ADAS, ה-Zynq MPSoC חובר ביעילות עם חומרה מקבילה לעיבוד תמונה והאצה אנליטית עם תוכנה מבוססת אלגוריתם הניתנת לניהול והגדרה. בצירוף הזיכרון המורחב UltraRAM לאגירת וידאו, ניתן לקבל תעבורת נתונים מהירה וזמני השהייה מופחתים שהם קריטיים ביישומי ADAS. בנוסף, Zynq MPSoC תוכנן תוך התחשבות בדרישות תקן בטיחות בתחום הרכב ISO-26262.

עבור "האינטרנט התעשייתי של הדברים" משפחת ה Zynq UltraScale+מספקת פתרון לאגירת מידע, ניהול דיאגנוסטיקה בזמן אמת ואפשור קבלת החלטות מקומית למערכות ניהול חכמות. השילוב של תת-מערכת עיבוד MPSoC, לוגיקה מיתכנתת UltraScaleTM וטכנולוגיית הזיכרון החדשה UltraRAMTM, מספק פלטפורמה חזקה מאוד לעיבוד כמויות עצומות של מידע לניתוח וניהול תקשורת בין מכונות (M2M) בזמן אמת. יחידת עיבוד ייעודית ומנועי Cortex-R5 כפולי-ליבה יכולים לקבל תצורת lockstep, המאפשרת ל-Zynq MPSoC לתמוך בדרישות הבטיחות והאבטחה SIL3.

רכיבי Zynq UltraScale+ MPSoC תומכים בדרישות עיבוד אותות רדיו ותדרי בסיס הדרושים למערכות ה-G5, כולל תמיכה ב-MIMO מאסיבי וארכיטקטורות אדפטיביות ל-Beamforming, האצת השכבה הראשונה של CloudRAN baseband ויישומי Fronthaul קשורים, תוך תמיכה גמישה בתקנים ותדרים מרובים, וצריכת אנרגיה מופחתת. הם כוללים מערכת ניהול אנרגיה קפדנית על מנת להטמיע תכנוני חומרה-תוכנה אופטימליים בעלי דרישת אנרגיה נמוכה.

זיילינקס מציעה מערכת כלי פיתוח כוללת עבור הפורטפוליו של UltraScale+, הכוללים סביבת פיתוח SDSoC על מנת לאפשר אלטרנטיבת פיתוח מושלמת למערכות מוגדרות תוכנה למהנדסי מערכת ותוכנה. השקת הגרסה האחרונה של סביבת הפיתוח והתכנון Vivado מאפשרת למתכנני חומרה לבנות במהירות פלטפורמות משופרות מבוססות Zynq MPSoC.

שיקולים בבחירת טכנולוגיית הלייזר המתאימה

הבנת היתרונות המיוחדים של כל טכנולוגיית לייזר, והמגבלות שלה, מאפשרת לבחור בטכנולוגיית הלייזר המתאימה ביותר לכל יישום ספציפי

מאת: צחי סבתי, מנכ"ל חברת איזק סיינטיפיק

[email protected]

 www.IzakScientific.com

בדיקה מעבדתית של מכשיר לייזר
בדיקה מעבדתית של מכשיר לייזר

מכשיר הלייזר נמצא בשימוש התעשייה כבר עשרות שנים, ומשמש ככלי חשוב במגוון עצום של יישומים בתחומי האופטיקה, האלקטרוניקה, התקשורת ועוד. כיום אנחנו מוצאים לייזרים אפילו במוצרים צרכניים כמו נגני DVD, ובמערכות תאורה, סימון, ברקוד בסופר ואפילו במספר גדול של פרוצדורות רפואיות כירורגיות.

צחי סבתי
צחי סבתי

תעשיות רבות כיום עושות שימוש נרחב בלייזר בזכות יכולתו לשפר יישומים טכנולוגיים רבים. עם זאת, לפני שמתחילים לפתח ציוד חדש הכולל מכשירי לייזר, כדאי להכיר את השיקולים המרכזיים בבחירת מערכת הלייזר המתאימה ביותר לכל יישום.

קיימות ארבע קטגוריות עיקריות המסכמות את סוגי הלייזרים. לייזרי סיב, לייזרי גז, דיודות לייזר ולייזרים מצב מוצק. באופן טבעי, לכל סוג של לייזר יש נסיבות ספציפיות בהן הוא מספק את המענה הטוב ביותר. מכיוון שלכל סוג של לייזר יש יתרונות וחסרונות ייחודיים, כל אחד מהסוגים מתאים למטרות שונות.

לייזר מצב מוצק

הדגמים המוקדמים ביותר של לייזרים היו בעיקר וריאציות שונות של לייזרי מצב מוצק. בדרך כלל, זה היה מורכב מלייזר אודם (Ruby), שהוא הסוג הראשון שפותח ומבוסס על תכן מייזר אודם (Ruby MASER), שהיא הגרסה שקדמה ללייזר. שם הלייזר בדרך נובע מהשראת החומר, מכיוון שלייזרים מבוססי מצב מוצק בנויים מגבישים המשמשים כמדיום המגביר.

יש מידה רבה של יציבות בלייזרים מבוססי מצב מוצק, מה שהופך אותם למקורות אנרגיה לחימום וריתוך בתעשיית החומרים, חימום רקמה ליישומים אסתטיים ורפואיים וכפקדים מצויינים במעבדה ובדיקות. באופן כללי, יעילות ההמרה (היחס בין האנרגיה האופטית הנפלטת לאנרגיה החשמלית המושקעת) של לייזרי מצב מוצק נמוכה ומסתכמת בדרך כלל כמה אחוזים, מה שמטיל מגבלות ליישומים אחרים.

אולם החיסרון הגדול ביותר שלהם הוא המגוון הקטן יחסית של אורכי גל ופוטנציאל כיוונון אורך גל צר למדי. אחד מהסוגים השימושיים יותר הוא לייזר מצב מוצק שאוב דיודה (Diode-Pumped Solid State or DPSS laser) שבו מקור השאיבה של הלייזר מצב מוצק הוא לייזר דיודה, במקום שאיבה סטנדרטית באמצעות מנורת פלאש קסנון.

לייזר סיב

בלייזרי סיב יש אלמנטים מגבירים בתוך הסיב המאפשרים פליטה מאולצת. שריג בראג בקצות הסיב מאפשר את ההחזר אשר מגביר את האור ויוצר לזירה במקום להשתמש במראות שיוצרות חלל (Cavity) בטכנולוגיות לייזר אחרות. לייזרי סיב הם הסוג שימושי ביותר למערכות סיבים אופטיים, שהופך אותם אידיאליים עבור יישומי תקשורת. מבין היישומים העיקריים של לייזר סיב ניתן למנות עיבוד חומרים (Material processing), ספקטרוסקופיה, מכשור רפואי, ונשק מבוסס לייזר (DEW). הסוג הנפוץ ביותר של אלמנטים מגבירים בסיב ביישומים התעשייתיים הוא ארביום (EDFA – erbium-doped fiber amplifier ).

לייזר גז

המדיום העיקרי של לייזר גז הוא גז המאפשר הגבר ללא מגברים. כמו כן, בלייזר גז יש תפוקת הספק מוצא גבוה באופן יחסי ומגוון קטן יותר של היסחפות אורך גל. עם זאת, יש חסרון הנובע מכך שהגז צריך להיות חתום בתא אטום.

ללא ספק הסוג הנפוץ ביותר של לייזר גז הוא לייזר CO2, המשמש בעיקר עבור פרוצדורות רפואיות כירורגיות ואחרות. לייזרי HeNe שימושיים גם בתחום הספקטרוסקופיה, אינטרפרומטריה וכסמנים ליישור כמעט של כל דבר, בכל תחום. יש אורכי גל רבים המרחיבים לספקטרום אולטרה סגול, אור נראה ואינפרא אדום. היעילות היא מתונה: מאחוזים בודדים ועד 20 אחוז, אבל היציבות והאמינות של לייזר גז היא גדולה.

דיודת לייזר

דיודת הלייזר היא קטגוריה נוספת ומעניינת הצוברת תאוצה בתעשייה. התקני מוליכים למחצה אלו מבוססים על דיודות עם צומת PN הפולט אור כאשר מזרימים דרכו זרם חשמלי. יש כמה תת-סוגים של דיודות לייזר, בהם משטח פולט אור כגון VCSEL (Vertical Cavity Surface Emitting Laser) ומגוון סוגי לייזר הפולטים מהצד. במקרים אחרים מאשר VCSEL צורת אלומת לייזר דיודה היא אליפטית, עקב מגבלת העקיפה הנובעת משכבה דקה בציר אחד הגורמת להתבדרות מהירה בציר המהיר והתבדרות קטנה יותר בציר האיטי.

בדרך כלל ניתן לתקן את צורת האלומה באמצעות עדשה גלילית (או מערכת עדשות גליליות) ו\או באמצעות עדשות דיפרקטיביות. לייזר VCSEL הוא סוג חדש יותר של לייזר דיודה, הפולט אלומה יחסית מקבילה וללא ציר איטי וציר מהיר. דיודות לייזר יכולות להיות מצומדות לסיב או לפלוט אור באופן ישיר לחלל הפתוח.

לדיודות לייזר יעילות המרה גבוהה יותר בין אנרגיה חשמלית לאנרגיה אופטית, היכולה להגיע עד ל-70%. בדרך כלל בדיודות לייזר היעילות עומדת על עשרות אחוזים. יעילות ההמרה תלויה במבנה התקן המוליך למחצה, סימום, מוצא אופטי, וכמו כן גם בזרם ההפעלה והטמפרטורה. כאשר פיזור חום הוא פקטור שחייב להיות מבוקר בקפידה במסגרת שיקולי ההספק.

יתרון נוסף של דיודות הלייזר הוא העלות הנמוכה. הספק האופטי תלוי באופן ישיר בזרם ההפעלה ("הנהג"). כמו לייזר גז, דיודות לייזר מגיעות באורכי גל שונים עם אפשרויות רבות (לרוב עד לתחום SWIR), אך שלא כמו בלייזר גז, שינויי הטמפרטורה יכולים לגרום לסחף משמעותי באורכי גל הפליטה. לרוב, הסחיפה בתחום 0.1-0.4nm/°C. כמו-כן, עם עליית הטמפרטורה גם ההספק קטן והרוחב הספקטרלי של האלומה מתרחב.

בשל גודלם הקטן של לייזרי דיודה, הם משתלבים בקלות בתוך מעגלים חשמליים. כמו כן, אין צורך בצמצמים חיצוניים או מאפננים אקוסטיים, כיוון שניתן לאפנן את הספק המוצא באמצעות ספק הזרם. ניתן להשתמש באופן הפוך בלייזר דיודה גם כגלאי אור.

שיקולים בבחירת הלייזר

הבחירה בלייזר המתאים ליישום צריכה לקחת בחשבון את ההיבטים הקריטיים ביותר של המערכת. הסחיפה של אורך גל היא חשובה, במיוחד כאשר האור הנפלט יכול להשתנות עקב חוסר יציבות קטנה. לדוגמה, ביישומי זיהוי תנועה או תאורה אין משמעות גדולה לסחף באורכי הגל, אך במקרים מסוימים הסחף יכול לשנות הרבה.

כך למשל, חשוב במיוחד השימוש באורכי גל ספציפיים במדידות אינטרפרומטריות – לאמוד מרקם פני השטח או סרטים או ציפויים דקים. במדידות כאלו שגיאה באורך גל יכולה להוביל לתוצאות מדידה שגויות. במקרים בהם הבטיחות היא בעלת חשיבות עליונה, נעשה שימוש בלייזר עם צפיפות ההספק הנמוכה ביותר האפשרית ביישום הספציפי.

מוצר יכול לעמוד (או ליפול) על בחירה נכונה של סוג הלייזר המתאים. כיום ישנן אפשרויות רבות הזמינות, ובחירת הלייזר המתאים כמעט תמיד אפשרית. נוכל לייעץ על הסוג הלייזר המתאים עבורך ולבצע בדיקות ומדידות יסודיות.

DARPA מתכננת מהפיכה במתודולוגיית תכנון ASIC

DARPA משיקה תוכנית חדשה שנועדה להוזיל משמעותית ולקצר לעשירית את זמני הפיתוח של רכיבים ייעודיים ליישומים צבאיים

ASIC

הזמן הרב הדרוש לתכנן שבב חדש, העלות הגבוהה ותהליכי האימות הממושכים, הפכו למטרד המציק לתעשיית השבבים בעולם כולו, ומתבטא בירידה מתמשכת בפיתוח שבבי ASIC חדשים. כעת מתברר שגם משרד הביטחון האמריקאי מוטרד מהמגמה המתמשכת הזו.

בשבוע שעבר פירסמה הסוכנות למחקרי ביטחון מתקדמים במשרד ההגנה האמריקאי (DARPA) בקשה לקבלת הצעות עבור תוכנית חדשה אשר תגדיר מחדש את כל תהליכי התיכנון והפיתוח של רכיבים ייעודיים למערכות ביטחוניות. מטרת התוכנית היא לשנות באופן דרמטי את אופן התכנון, זמני התכנון ועלויות התכנון של רכיבים חדשים, כדי לאפשר שימוש ברכיבים ייעודיים (ASIC) במערכות צבאיות מתקדמות.

התוכנית החדשה קיבלה את הכינוי CRAFT, שזה קיצור של Circuit Realization At Faster Timescales , ותקציב של 30 מיליון דולר לשלוש שנים. ההצעות יתקבלו עד ה-5 לאוקטובר, והתוכנית תתחיל לפעול בחודש אפריל 2016.

הפתרונות הגנריים לא מתאימים

בעמוד הבית של פרוייקט CRAFT, הסוכנות מסבירה שבפועל הצורך ברכיבים צבאיים ייעודיים נמצא בעלייה עקב העלייה בדרישות ממערכות האלקטרוניקה הצבאיות. מערכות המתאמות את הפעילות של כלים בלתי מאויישים, המרה בזמן אמת של אותות מכ"ם לתמונות תלת-מימדיות, או נגישות מיידית למידע ברזולוציה גבוהה המגיע מחיישנים בשדה הקרב, דורשים רכיבים יעילים וייעודיים בעלי ביצועים גבוהים מאוד.

DARPA-ASICאלא שבפועל, מתודולוגיות התכנון של רכיבים חדשים גורמות לכך שהמערכות הצבאיות נאלצות להתפשר על רכיבים בעלי צריכה אנרגיה גבוהה מאוד, שאינה מתאימה לדרישות האמיתיות.

"זה לא שהמהנדסים אינם מסוגלים לפתח את הרכיבים הדרושים, אלא שכיום הפיתוח של רכיב ייעודי נמשך לפחות שנתיים בהשקעה של עד 100 מיליון דולר לרכיב. התוצאה: התעשייה עושה שימוש ברכיבים גנריים מוכנים מהמדף אשר מתאימים לשימושים כלליים, וסומכת על התוכנה כדי שהרכיבים יבצעו את הפעולות הנדרשות מהם.

"הדבר מקצר מאוד את זמני הפיתוח והיישום, אולם כרוך באספקת מוצרים אלקטרוניים זוללי אנרגיה המריצים מעגלים מיותרים". מנהל תוכנית CRAFT במחלקת Microsystems שלDARPA , לינטון סלמון, הסביר שמטרת התוכנית היא לפתח מתודולוגיית תכנון שבבים מהירה, המאפשרת לייצר אותם במתקני ייצור שונים, באופן שניתן יהיה לבצע שימוש חוזר בפתרונות שהוכחו כמוצלחים.

המבחן של מכ"ם Gotcha

סלמון: "חיל האוויר מפתח כיום מכ"ם Gotcha שיאפשר לזהות כלי-טיס על רקע סביבה אורבנית ולהפיק תמונות תלת מימדיות ברזולוציה גבוהה של הסביבה האורבנית. כיום המכ"ם הזה זקוק למחשב-על קרקעי כדי לבצע את כל החישובים ולהמיר את האותות מהמכ"ם למידע טקטי יעיל. אלא שהתלות בקו תקשורת אל תחנת קרקע פוגע בביצועים המבצעיים של המערכת. התוכנית תסייע בהבאת עוצמת המיחשוב אל המל"ט או אל מטוס הקרב עצמו".

ספציפית, המטרה היא לאפשר שימוש בתהליכי ייצור מסחריים בגיאומטריות של 16 ננומטר ו-14 ננומטר המשמשות היום לייצור רכיבים סדרתיים. "רכיב המיועד לעבד תמונות ממכ"ם מוטס לא צריך להריץ גיליון אלקטרוני או מעבד תמלילים. מדוע להעלות לפלטפורמה הצבאית אולר שווייצרי שלם, כאשר אנחנו זקוקים למברג בלבד"?

מטרת התוכנית היא לקצר לעשירית את זמני התכנון של רכיבי ASIC חדשים, למספר חודשים במקום מספר שנים. פיתוח מסגרת המאפשרת להעביר את התכנון בקלות לתהליך ייצור חדש כאשר הוא יוצא לתעשייה, ולאפשר לשמר תיעוד וקניין רוחני באופן שניתן יהיה להשתמש בו בעתיד בדורות חדשים של המערכות הצבאיות.

200 מיליון טרנזיסטורים ב-30 שבועות

קונספט "נחיל המל"טים" של DARPA. דורש רכיבים ייעודיים סופר-יעילים
קונספט "נחיל המל"טים" של DARPA. דורש רכיבים ייעודיים סופר-יעילים

במסמכי התוכנית שנבדקו על-ידי Techtime, מובאת דוגמא מעשית למצב הנוכחי וליעדי התוכנית. סוכנות DARPA בדקה את המאפיינים הממוצעים של פיתוח רכיב ASIC צבאי המיוצר בגיאומטריה של 28 ננומטר. מהבדיקה עולה שתכנון הרכיב נעשה על-ידי צוות של 10 מהנדסים, הוא כולל 100 מיליון טרנזיסטורים וכל התהליך נמשך 130 שבועות. 

המטרה היא שצוות דומה ישלים את כל התהליך ב-30 שבועות ויתכנן רכיב הכולל 200 מיליון טרנזיסטורים. היעד יושג באמצעות סילוק צווארי בקבוק. כך למשל, כיום תהליך ההבאה לייצור תופס כ-40% מהזמן. DARPA רוצה לקצר את התהליך. השאר מוקדש לתכנון, אולם 60% מזמן התכנון מוקדש לאימות  התכנון – וגם זה שלב ש-DARPA רוצה לקצר דרמטית.

החברות שיגשו לתוכנית, ייאלצו לעמוד בתנאים מעשיים מוגדרים. כך למשל, אחד מהתנאים של חברות שישתתפו בתוכנית היא להגיע בסיום השלב הראשון (15 חודשים) למצב שבו הן מצליחות לקצר פי 10 את זמן התכנון של רכיב SoC לפי בחירתן, הכולל לפחות 200 אלף שערים לוגיים וכולל מספר בלוקים לאותות מעורבים, מספר בלוקים של זיכרון SRAM ושימוש ב-IP ממקור חיצוני.

אינטל נכנסת לשוק הרחפנים: משקיעה 60 מ' ד' ביוניק

מנכ"ל אינטל: "הגדרנו מפת דרכים אשר תשנה את כללי המשחק בתעשיית הרחפנים"

INTEL

אחרי גוגל, פייסבור ואמזון, גם חברת אינטל הגיעה למסקנה שהיא לא יכולה להתעלם מהצעצוע הכי חדש והכי מרתק בתעשייה: רחפנים. בסוף השבוע הודיע מנכ"ל חברת אינטל, בריאן קרזניץ', על ביצוע השקעה בהיקף של 60 מיליון דולר בחברת Yuneec Electric Avuation המתמחה בייצור של רחפנים מסחריים מרובי-רוטורים.

בנוסף להשקעה יוצאת הדופן, גם ההכרזה עליה היתה יוצאת דופן: שתי החברות העלו סרטון וידאו באתר הבית של Yuneec, שבו מציג מנכ" אינטל את ההשקעה ואת הסיבות לביצועה.

"אינטל מאמינה בעולם חכם ומקושר, ואחת מהדרכים הטובות ביותר להביא לעולם חוכמה וקישוריות היא באמצעות רחפנים. אנחנו מאמינים שההשקעה הזאת תשנה את כללי המשחק בשוק הרחפנים. הגדרנו מפת דרכים של רחפנים אשר ייצרו מהפיכה בתעשייה. טיאו יו, מנכ"ל ומייסד החברה, הסביר בסרטון שהרעיון הוא לספק רחפנים קלים מאוד לשימוש, הם מגיעים ללקוח מוכנים לטיסה באמצעות תכנות מוכן מראש".

חברת יוניק מפתחת רחפנים זעירים ומטוסים חשמליים. בין השאר, היא מייצרת שני דגמים של מטוסים חשמליים קלים, עבור אדם אחד ועבור שני אנשים, בעלי מנוע חשמלי בהספק של 48KW. במקביל, היא פיתחה קו של רחפנים חשמליים לפי הקונספט Ready to Fly, אשר פועלי באמצעות מערכת ההפעלה אנדרואיד, וכוללים משדרי שליטה ובקרה בתדר של 2.4GHz וקו תקשורת וידאו ברוחב פס של 5.8GHz.

להערכת החברה, כיום הדגמים שלה מיוצרים בהיקף של מיליון יחידות בשנה, באמצעות ייצור ישיר ובאמצעות שותפים עסקיים.

רחפנים מתוצרת יוניק
רחפנים מתוצרת יוניק

תביעה נגד ספקטרוניקס בעקבות זכייה במכרז ענק

ספקטרוניקס משדרות תספק מערכות כיבוי אש בהיקף של כ-70 מיליון דולר לפרוייקט JLTV של צבא ארה"ב. התובעים דורשים להגדיל את הדיבידנד לבעלי המניות, בעקבות מכירת החברה לאמרסון אלקטריק האמריקאית

פלטפורמת JLTV של אושקוש. צבא ארה"ב הזמין 17,000 כלי-רכב
פלטפורמת JLTV של אושקוש. צבא ארה"ב הזמין 17,000 כלי-רכב

ההצלחה האחרונה של חברת ספקטרוניקס יוצרת מצב בלתי צפוי אשר עשוי לעכב את עיסקת המכירה של החברה הישראלית מרחובות לחברת אמרסון האמריקאית. ההצלחה התחוללה בארצות הברית: יצרנית הרכב האמריקאית Oshkosh זכתה בהזמנה של הצבא האמריקאי לאספקת אלפי כלי-רכב אשר ייוצרו בשנים הקרובות. מדובר בפרוייקט Joint Light Tactical Vehicle – JLTV, עבור כלי-רכב ממוגנים לשימוש כללי, אשר יחליפו את ההאמרים הוותיקים של צבא ארצות הברית.

הקשר של ספקטרוניקס לפרויייקט נובע מכך שהיא מספקת את מערכת כיבוי האש האוטומטית בתוך ה-JLTV, אשר מסופקת לאושקוש באמצעות חברת Amerex האמריקאית, שהיא קבנית משנה מרכזית בפרוייקט. מדובר בפרוייקט גדול מאוד: הצבא האמריקאי ביצע השבוע הזמנה בהיקף של 6.7 מיליארד דולר לשמונה שנים, שבעקבותיה תתחיל אושקוש לייצר 17,000 כלי-רכב עבור הצבא האמריקאי.

בעקבות הזכייה, העריכה חברת ספקטרוניקס שהזכייה הזאת תתבטא מבחינתה בהכנסות בהיקף של כ-7 מיליון דולר לשנה למשל 10 שנים לפחות. כלומר, מינימום 70 מיליון דולר. ההודעה הזו הקפיצה כנראה כמה מבעלי המניות של החברה, אשר קיבלו אישור לתובענה ייצוגית נגד החברה, בדרישה לבטל את עסקת המיזוג המתוכננת עם אמרסון האמריקאית, או לפצות את בעלי המניות, מיידית, בסכום של 200 מיליון שקל.

ספקטרוניקס תספק את מערכות כיבוי האש לכל כלי הרכב שיימסרו לצבא האמריקאי
ספקטרוניקס תספק את מערכות כיבוי האש לכל כלי הרכב שיימסרו לצבא האמריקאי

כזכור, בחודש יוני השנה חתמה ספקטרוניקס על עיסקה למכירתה לחברת  Emerson Electric האמריקאית בעיסקת מזומנים בהיקף של 99 מיליון דולר. העיסקה תתבצע בשני מהלכים מרכזיים: רכישת כל מניות החברה במזומן ב-79 מיליון דולר, ובהמשך חלוקת דיבידנד לבעלי המניות בהיקף של כ-20 מיליון דולר. העיסקה תתבצע במתכונת של מיזוג משולש הופכי, אשר מטרתו להפוך את ספקטרוניקס לחברה פרטית שאינה נסחרת בבורסה.

בתחילת החודש אישרו בעלי המניות של החברה את העיסקה, ומיד למחרת (ב-5 באוגוסט) החליטה מועצת המנהלים של החברה לשלם את הדיבידנד עד סוף אוגוסט (כלומר שבוע הבא). וכאן יוצרת התביעה הייצוגית מציאות מעניינת: ספקטרוניקס/אמרסון יכולה להגיע להסדר פשרה שיעלה את הסכום שישולם כדיבידנד לבעלי המניו. במקביל, היא עשוייה לצאת למאבק משפטי, אשר עשוי לדחות את התשלום המתוכנן של 20 מיליון דולר לבעלי המניות.

יצרנית מערכות כיבוי תחת אש

חברת ספקטרוניקס פועלת משדרות ועוסקת בשני תחומים מרכזיים שבהם היא נחשבת לאחת מהחברות המובילות בעולם: פיתוח וייצור גלאים אופטיים ומערכות תעשייתיות לגילוי אש וגזים (כולל פיצוץ אדי דלק), ופיתוח וייצור מערכות לגילוי ושיכוך התפוצצויות בכלי-רכב צבאיים. מדובר בעיקר בכלי-רכב משוריינים, ספינות וכלי רכב טקטיים וקלים, דוגמת ה-JLTV. לתחום הזה היא נכנסה בשנת 1974 בעקבות הלקחים שהופקו אחרי מלחמת יום הכיפורים. מאז היא ספקית מרכזית של צה"ל בתחום הזה.

מפעל ספקטרוניקס בשדרות. המשיך לעבוד תחת מטר טילים
מפעל ספקטרוניקס בשדרות. המשיך לעבוד תחת מטר טילים

הגלאים האזרחיים של החברה מבוססים על שתי משפחות מרכזיות: גלאי אש אופטיים מסוג UV, IR, מצלמות CCTV ושילובים ביניהם, וכן גלאי גז אופטיים. המערכות האלה מותקנות במתקנים כימיים ופטרו-כימיים כמו בתי-זיקוק, מתקנים של חברות דלק, אתרי קידוח (ימיים ויבשתיים) וכדומה. כ-89% מהמכירות של החברה הן לייצוא.

בשנת 2014 הסתכמו מכירותיה בכ-40 מיליון דולר, בהשוואה לכ-34.8 מיליון דולר בשנת 2013. ראוי לציין שמדובר בשנה שבה התנהלה מלחמה (מבצע צוק איתן) שלכל אורכה פעלה החברה כשהיא נמצאת תחת הפגזה של רקטות מעזה. במחצית הראשונה של 2015 הסתכמו המכירות בכ-20 מיליון דולר, והחברה דיווחה על רווח נקי של כ-1.8 מיליון דולר.

חמישה מיתוסים לא מבוססים על ציוד מדידה מודולרי

מיתוסים שהתקבעו בתעשייה ביחס להבדלים בין מכשירי מדידה מודולריים ומכשירי קופסה, מקשים על בחירה בפתרון הבדיקה הנכון. להלן המיתוסים הגדולים, והטעיויות המרכזיות העומדות מאחוריהם

מאת תום לילינג, Keysight Technologies

מימין: נתח אותות של Keysight מדגם N9030A PXA X-Series במתכונת מכשיר קופסה. משמאל: נתח אותות מודולרי של החברה מדגם M9393A PXIe
מימין: נתח אותות של Keysight מדגם N9030A PXA X-Series במתכונת מכשיר קופסה. משמאל: נתח אותות מודולרי של החברה מדגם M9393A PXIe

ביחד עם העלייה בפופולריות של ציוד בדיקה מודולרי, נוצרו בתעשייה שפע של מיתוסים לא מבוססים הקשורים ליתרונות ולחסרונות של מכשירים מודולריים בהשוואה ל"קופסאות" המסורתיות.

מיתוסים נוצרים כדי להסביר דברים מורכבים בדרך פשוטה, תוך שימוש בשפה מוכרת ומושגים מובנים. גם בחירת הציוד המיטבי למדידת ובדיקת היישום שלכם הוא תהליך מורכב, ולכן לא מפתיע שגם כאן התפתחו מיתוסים שנועדו לפשט את תהליך הבחירה.

חברת Keysight מפתחת מכשירי קופסה יותר מ-75 שנה ומכשירים מודולריים יותר מ-30 שנה. מכיוון שלעתים הבחירה בין השניים היא קשה, חשוב לברור את העובדות ולהפריד בין האמת לבין המיתוס על-מנת לקבל את ההחלטה הטובה ביותר.

מיתוס 1: מכשירים מודולריים זולים יותר ממכשירי קופסה

המיתוס הזה נולד מכיוון שכאשר מביטים בקופסה, היא נראית יקרה: מכשיר שלם העומד בפני עצמו וכולל כפתורים למיניהם ותצוגת פנל קדמי מרשימה. אלמנטים חיוניים בכמה סביבות מחקר ופיתוח, אבל תקורה לא חיונית ברוב סביבות הבדיקה הממוכנות.

מה נראה יקר יותר: מכשיר הקופסה של Keysight (למעלה), או השלדה המודולרית של החברה?
מה נראה יקר יותר: מכשיר הקופסה של Keysight (למעלה), או השלדה המודולרית של החברה?

ראוי לזכור שבמכשירים מודולריים החלקים היקרים הם נסתרים מהעין, ולכן מתקבל הרושם שהם פחות יקרים. למשל, פאנל אחורי PXI מודרני תומך ב-4GB/s ל-18 חריצים (סלוטים), מגדיל את העלות מכיוון שיש צורך במחברים יקרים, מתגים וחומר ללוח האחורי.

שילדה עמוסה במכשירים הדורשים חיבורי פס רחב מגדילה את העלות הזאת, שהיא מהווה תקורה לא הכרחית ליישומים אחרים. כתוצאה מכך, מערכת PXI עם מכשיר אחד יכולה להיות יקרה ב-10% עד 40% מאותו המכשיר בקופסה.

היכן האמת במיתוס הזה?

מכשירי קופסה עשויים להיות זולים יותר כפריט בודד, לעומת זאת פתרונות מודולריים זולים יותר כאשר משלבים מכשירים מרובים בשלדה אחת. זאת משום שהתקורה מפוזרת לכמה מכשירים. לרוב, היתרון עובר לצד המודולרי כאשר משלבים 2-4 פריטים בשלדה אחת.

בנוסף, יש הבדל בין עלות הייצור של הפריט למחיר למשתמש. כמה ספקים נכנסים לשוק הבדיקות והמדידות בגישה המודולרית. כדי לצבור נתח שוק, הם מוכנים להוזיל את המחיר ולמבטל את מרווח הרווח שלהם. כמובן שזה לא בר-קיימא בטווח הרחוק. 

מיתוס 2: למכשירים מודולריים הספק גדול יותר

ייתכן שהמיתוס הזה נוצר משום שלהרבה מערכות מודולריות יש לוחות אחוריים מהירים. במציאות, בחירת הלוח האחורי בקופסה או בפיתרון מודולרי נובעת מהצורך לאזן בין העלות לבין היכולות הנדרשות. במילים אחרות, אין סיבה אמיתית לכך שלמכשיר מודולרי יהיה לוח אחורי מהיר יותר מאשר למכשיר בקופסה.

ההחלטה על כך תלויה במטרה ובצורך. לדוגמה, בקופסה קל יותר לחבר את רכיב הרכישה (קלט) של המכשיר לרכיב החישוב (עיבוד) באמצעות לוח אחורי עם פס רחב, משום שיש צורך רק בחיבור נקודה לנקודה. לעומת זאת, משטח החומרה של הגרסה המודולרית יצטרך לתמוך במספר עצום של צירופי חיבורים.

סכימת מכשיר קופסה (מימין) מול פתרון מודולרי. במונחי שדרוג, המערכת המודולרית תמיד תגיע לביצועים גבוהים יותר ממכשירי קופסה
מכשיר קופסה מול פתרון מודולרי. במונחי שדרוג, המערכת המודולרית תמיד תגיע לביצועים גבוהים יותר

רוב השלדות המודרניות מסוג PXI משתמשות ב-PCIe gen 2 כדי להגיע לקצבים גבוהים יותר. בעוד שגם כמה ממכשירי הקופסה משתמשים ב-PCIe gen 2 בלוח החומרה הפנימי, אפיקי הנתונים בקופסאות מתוכננים לתמוך בעיקר בדרישות של המכשיר הספציפי עצמו.

לדוגמה, שימוש בערוץ PCIe gen 2 עבור מחולל צורות גל שרירותי 30MHz ברזולוציה של 16 סיביות מספק ביצועי יתר בלתי נחוצים (Overkill), ולכן נהוג להשתמש באפיק נתונים זול יותר ובמהירות נמוכה יותר, כמו למשל USB. במקביל, עבור אוסילוסקופ 160Gsample/s, גם ערוץ PCIe gen 2 אינו מספיק, ולכן נעשה שימוש בערוץ ייעודי למכשיר ומהיר מאוד. 

היכן האמת במיתוס הזה?

יש אמת במיתוס הזה בשני היבטים: הראשון הוא שלוחות אחוריים מודולריים (Backplane) אכן מהירים מאוד לרוב, מכיוון שהם מתוכננים לתמוך במגוון יישומים וקצב נתונים. כדי שמכשירים רבים יוכלו לתקשר זה עם זה במהירות, כפי שנדרש לעתים רבות מפיתרונות מודולריים, יש צורך בלוח אחורי משותף/תקני.

בהינתן כי התשתית המודולרית צריכה לעמוד בדרישות של מגוון גדול של יישומים, נוהגים לבחור בלוח אחורי בעל פס רחב כדי לעמוד בדרישות של המקרה הקיצוני ביותר.

האמת מהיבט נוסף במיתוס הזה, קשורה לכך שקל בהרבה לשדרג את הרכיבים המודולריים. המשמעות היא שקל וזול יותר לשדרג את מרכיבי צוואר הבקבוק במערכת המודולרית, בהשוואה לקשיים הכרוכים בשדרוג רכיב בקופסה.

לדוגמה, אם יחידת העיבוד המרכזית (CPU) היא צוואר הבקבוק במערכת המודולרית, תוכלו לשדרג אותה בקלות באמצעות הכנסת יחידת עיבוד חדשה. אם הממיר האנלוגי-דיגיטאלי (ADC) מהווה את צוואר הבקבוק במערכת, בפתרון מודולרי ניתן לשדרג רק את ה-Digitizer. לכן, כאשר מכשיר מודולרי ומכשיר קופסה מתחילים מאותה יכולת מהירות, במהלך הזמן יהיה המכשיר המודולרי מהיר יותר בזכות קלות השדרוג.

מיתוס 3: הפתרון המודולרי מהיר יותר בזכות הממשק הבינארי, בהשוואה לממשק מבוסס טקסט בקופסה

אין סיבה עקרונית שבעטייה מערכת מודולרית תדרוש ממשק בינארי (IVI) ומכשיר בקופסה ידרוש ממשק מבוסס טקסט (SCPI). יש מכשירי קופסה התומכים גם ב-SCPI וגם ב-IVI, ויש מכשירים מודולריים התומכים גם ב-SCPI וגם ב-IVI. לכן, הבחירה נעשית בהתאם ליישום שבו ייעשה שימוש במכשיר.

ברוב היישומים הזמן הנדרש לקבלת פקודות מהכונן הוא חלק מזערי בהשוואה לזמן המדידה. דבר זה הופך לאמת נפוצה יותר ככל שספקי המכשירים משתדלים לפשט את המדידות למשתמש. למשל, יש ל-Keysight יישומי "בדיקה בלחיצת כפתור" (OBT) שמסוגלים לבדוק מתכונת תקשורת שלמה (GSM, LTE וכדומה) במספר פקודות בלבד.

היישומים הללו משתמשים ב-SCPI כדי לאפשר ללקוח להתחיל בבדיקה ולאחזר את התוצאות בסופה, אבל הם משתמשים גם בתקשורת בינארית מהירה מאוד בתוך המכשיר, כדי לשלוט בחומרה במהלך הבדיקה. במקרים האלה, ההבדל בהספק זניח בין אם הלקוח משתמש ב-SCPI או ב-IVI להתחלת הבדיקה.

היכן האמת במיתוס הזה?

נכון שפקודות הנשלחות בממשקים בינאריים, כמו IVI, מהירות מממשקי פקודות מפורשים, כמו SCPI. ביישומים הדורשים נפח גדול של תקשורת בין המחשב האישי למכשיר, סביר שממשק הכונן יהווה צוואר בקבוק. זה נכון בין אם המערכת מודולרית ובין אם לא.

מיתוס 4: איכות האות במכשירים מודולריים נחותה מזו של מכשירי קופסה

ברוב המקרים, התאמת מכשיר לתצורה מודולרית לא תפגום באיכות האות. למעשה, ביישומים רבים מפרטי מערך הבדיקה מוגבלים בגלל התלות ההדדית שבין מספר מכשירי מדידה הפועלים ביחד. במקרים כאלה, הפתרון המודולרי יכול לספק מיפרטים טובים יותר מפתרונות קופסה.

לדוגמא, ביישומים הדורשים רמת צימוד גבוהה מאוד, כמו בדידקות MIMO למשל, קל יותר להשיג את  הביצועים הנדרשים כאשר המכשירים השונים מחוברים אל לוח אחורי משותף (Backplane).

היכן האמת במיתוס הזה?

ביישומים רבים שבהם עדיף להשתמש בהם במכשירים מודולריים, קיימים גם אילוצי מקום. לדוגמה, התצורה המודולרית אהודה בקווי ייצור רבים שבהם העלות למ"ר היא גורם משמעותי בקבלת ההחלטות.

האמת במיתוס נמצאת בתהליך קבלת ההחלטות של יצרני ציוד הבדיקה. ביישומים מוגבלי גודל, ספקי המכשירים המודולריים בוחרםי לעתים להקריב חלק מהביצועים כדי להקטין את שטח המדף של הציוד. לדוגמה, הם עשויים להשתמש במתנדים קטנים יותר ובעלי ביצועים פחותים, או להקטין את המרווחים בין המוליכים ב-PCB, דבר הגורם להתפתחות הפרעות הדדיות. אולם חשוב לזכור שהדבר נובע מתכנון הרכיב המודולי הספציפי, ולא מחסרון עקרוני של התצורה המודולרית.

יש מכשירים מודולריים המופרדים בחציצה באופן שמאפשר לרכיבים שונים של המכשיר להיות משודרגים בקלות. כשיש מחיצות בממשק אנלוגי, ייתכן שיידרשו עוד כבלים, דבר שעלול להשפיע קלות על הביצועים. בנוסף, הכיול של המכשיר עלול להיות קשה יותר כאשר חלקים של המערכת ניתנים לשדרוג.

מיתוס 5: המושג "מכשירים מודולריים" מתייחס לחומרה ולא לתוכנה 

נתח וקטור אותות מדגם M9393A PXIe של Keysight מוצג כאן בשלדה כשהוא מריץ את תוכנת SystemVue של החברה
נתח וקטור אותות מדגם M9393A PXIe של Keysight מוצג כאן בשלדה כשהוא מריץ את תוכנת SystemVue של החברה

כאשר שוקלים שימוש במכשירים מודולריים, רוב המהנדסים חושבים על מערכות כמו PXI, AXI, VXI, או אחרות, הכוללת שילדה ומודולים נתקעים. שלדה בסיסית היא חלק חשוב מהמודולריות, אבל חומרה מודולרית אינה מספקת ערך רב ללא תוכנה מודולרית וכיול מודולרי. לדוגמה, נתחי האותות הווקטוריים PXIe של Keysight מהדגמים M9391A ו-M9393A בנויים מארבעה מודולי PXI: מוצא שעון, סינתיסייזר, ממיר DDC ו-Digitizer.

גודלה הקטן  של החומרה הוא חשוב, אבל הערך האמיתי נובע מכך שהחומרה, התוכנה והכיול הם מודולריים כולם. לדוגמה, הלקוח יכול לשדרג רק את השעון כדי לספק רעש פאזה טוב יותר, אבל בשביל זה תוכנת הכונן צריכה לאפשר רמת מודולריות כזו.

באופן דומה, במכשיר קופסה שגרתי, הכיול יתרחש בכל ארבעת הרכיבים ביחד כדי להשיג את הביצועים הטובים ביותר בקלות המירבית, אולם הגישה הזאת לא תאפשר ביצועים מובטחים לאחר שמודול השעון ישודרג. גישת כיול שונה, מודולרית, דרושה להבטחת יתרונות יכולת השדרוג, דבר שמסביר מדוע החומרה והתוכנה חשובות באותה מידה במכשירים מודולריים.

היכן האמת במיתוס הזה?

אכן, יש מוצרים מודולריים שהם לא יותר ממכשירי קופסה רגילים בלוח אחורי מודולרי. לדוגמה, כמה מכשירי PXI מסוג VSA לא מכילים את כל ארבעת המודולים, אלא מהווים מודול אחד גדול הצורך חריצים רבים על לוח אחורי מסוג PXI.

התוכנה והכיול של המוצרים הללו פותחו בגישה מסורתית ברמת המכשיר. המוצרים הללו מציעים יתרונות של חומרה מודולרית כמו מימדים קטנים, חיבור מהיר בין מכשיר למכשיר וכדומה, אבל הם לא מספקים את יכולת השדרוג של מוצרים בעלי חומרה מודולרית, תוכנה מודולרית וכיול מודולרי, כמו למשל ב-VSA מדגם M9393A PXIe.

ההבדל בין מכשירי קופסה ומכשירי בדיקה מודולריים הוא עדין, אך חשוב מאוד. באופן כללי, למודולריות יש יתרון כאשר מרכיבים מערכת מרובת מכשירים. מנגד, מכשירי קופסה שנבנות למטרה מסוימת הם מצויינים כאשר יש צורך לקבל את הביצועים הטובים ביותר ממכשיר אחד.

מובן שהעולם האמיתי אינו שחור ולבן. ברוב המערכות תקבלו את השילוב המיטבי של מחיר, ביצועים וגמישות כשתשלבו בין מכשירי קופסה למכשירים מודולריים. האמת היא שקופסה תהיה טובה יותר לשלב מסוים בפיתוח (למשל, בחינת אבטיפוס), וייתכן שמכשירים מודולריים יהיו טובים יותר לשלב אחר (למשל, אימות מערכת).

לפיכך, אם אתם בוחרים בגישה שמאפשרת לכם לעבור בקלות בין מכשירי קופסה למכשירים מודולריים, סביר שתחסכו זמן וכסף לאורך זמן.

Hexagon Metrology תספק את הפתרון האופטי לבקרת הייצור של המטוס החמקן F-35

הישראלית מרמת השרון פיתחה טכנולוגיית מדידה אופטית, המספקת מידע מיידי על חלקים מכניים תלת-מימדיים ברמת דיוק של עשרות מיקרונים. הטכנולוגיה תאפשר לבצע בדיקה מהירה של אלפי המסמרות בגוף המטוס

עיסקת ה-F-35 היא כרטיס כניסה לשוק התעופה
עיסקת ה-F-35 היא כרטיס כניסה לשוק התעופה

חברת Hexagon Metrology Israel מרמת השרון תספק לחברת לוקהיד מרטין (Lockheed Martin) את מערכות הבדיקה האופטיות אשר ישמשו לבדיקת איכות הייצור של גוף מטוס הקרב העתידי, F-35 Lightning II. חברת הקסאגון פיתחה טכנולוגייה ייחודית המאפשרת לבצע בדיקה של פרמטרים מדוייקים של חלקים מכניים ושל מבנים, להשוות אותם אל קבצי התכנון המקוריים (CAD) ולאתר במדוייק את רמת ואופי הסטייה מהתכנון.

סמנכ"ל שיווק ומכירות, אביאל פירסט
סמנכ"ל שיווק ומכירות, אביאל פירסט

השבוע נמסר שהחברה קיבלה מלוקהיד מרטין הזמנה בהיקף של 603 אלף דולר, עבור מערכת מדידה תלת מימדית אשר תבצע בדיקת איכות של המסמרות המרכיבות את גוף המטוס, על-מנת לוודא את תקינות הייצור. בין השאר, הבדיקה מיועדת להבטיח ציפוי הולם של החומר נגד קרינה אלקטרומגנטית, המשפר את תכונת החמקנות של המטוס.

הסטארט-אפ הראשון של אמנון שעשוע

חברת Hexagon Metrology Israel החלה את דרכה כחברת CogniTens אשר הוקמה בשנת 1995 ואחד ממייסידה היה פרופ' אמנון שעשוע, המייסד של חברת MobilEye.

החברה גייסה 7 מיליון דולר ממשקיעים ופיתחה טכנולוגיית צילום תלת-מימדית מיידית. בשנת 2007 היא נירכשה על-ידי תאגיד המדידות Hexagon Metrology, השולט בחברות מובילות דוגמת Leica Geosystems, Brown & Sharpe, Leitz ועוד. מאז העיסקה, היא פועלת כיחידת רווח עצמאית בתוך תאגיד Hexagon, ומנוהלת על-ידי ד"ר נתן פרסקי.

הראש האופטי הייחודי של הקסאגון מטרולוג'י
הראש האופטי הייחודי של הקסאגון מטרולוג'י

הטכנולוגיה של החברה נקראת 3D White Light, ומבוססת על שימוש בשלוש מצלמות אופטיות, מערך חומרה הכולל מתקנים רובוטיים, ותוכנה המריצה אלגוריתמים שהחברה פיתחה. שיטת הצילום התלת מימדית מבוססת על הקרנת אוסף של נקודות אקראיות באור כחול על פני המשטח הניבדק. שתי מצלמות אופקציות מצלמות את האור המוחזר מהנקודות, ובעזרת טריאנגולציה מחשבות את המיקום המדוייק של כל נקודה (כמו ששתי העיניים של האדם מייצרות מודל תלת מימדי של העולם).

המצלמה השלישית מצלמת את המשטח הנבדק ברזולוציה גבוהה ובגוון מונוכרומטי, על-מנת לקבל מידע נוסף על התכונות השונות של המשטח הניבדק. שני המקורות מנותחים וממוזגים לקבוץ אחד אשר מספק מידע מלא על האובייקט הנימדד. הקובץ הזה מושווה עם קובץ התכנון המקורי (CAD) ומספר ניתוח מלא של כל הסטיות מהתכנון המקורי.

התכת מידע בתנאי סביבה קשים

סמנכ"ל השיווק והמכירות של החברה, אביאל פירסט, סיפר ל-Techtime שהמערכת של החברה נמצאת כיום בשימוש אצל יצרניות רכב מרכזיות דוגמת GM, וולקסווגן, טויוטה, פורד, וולוו, הרלי דייווידסון ועוד, והספקים המרכזיים שלהן. "תעשיית הרכב דורשת רמת דיוק של 100 מיקרון, והמערכת שלנו מספקת רמת דיוק של 50 מיקרון, המתאימה גם לתעשיית התעופה". פירסט הוא מהנדס מכונות שהגיע לחברה ב-2006, לאחר שעבד בסימטרון וטקנומטיקס.

תהליך המדידה במערכת של הקסאגון
תהליך המדידה במערכת של הקסאגון

מה היתרונות של הטכנולוגיה שלכם על-פני טכנולוגיית Structured Light הנכנסת כיום לשוק הסמארטפונים והטאבלטים?

פירסט: "בטכנולוגיית Structured Light צריך לבצע מספר הקרנות על החלק, והמדידה נמשכת בממוצע 2 שניות. המדידה שלנו נעשית בתוך 20 מילי-שניות בלבד, ולכן היא מתאימה לשימוש בסביבת הייצור, שיש בה בעיה גדולה מאוד של רעידות. בזכות מהירות המדידה, אנחנו עמידים בפני רעידות, ובפני הברק הנוצר על-ידי חלקים מתכתיים היוצאים מעיבוד שבבי, אשר מסנוורים מערכות מדידה מדידה הדורשות זמן חשיפה ארוך. לוקהיד מרטין, למשל, ביצעה תחרות בין הטכנולוגיה שלנו לבין מערכת Structured Light, ובחרה בנו".

מה התפקיד שלכם בקו הייצור של ה-F-35?

"בכנף שלמה יש אלפי חיבורי מסמרות הדורשים בדיקה של כל אחת מהן. צריך לבדוק שהקדח של המסמרה נמצא במקום ובגודל הנכונים. לאחר מכן לבדוק שהמסמרה הוכנסה בצורה נכונה למבנה ושיש את הפרש הגובה המתוכנן בין גובה המסמרה למשטח הכנף, על-מנת להכיל את החומר המיוחד הדוחה קרינה אלקטרומגנטית. בעבר כל המגיגות האלו נעשו באופן ידני, כל מסמרה בנפרד. המערכת שלנו מכסה משטח בגודל של חצי מטר על חצי מטר, ותופסת בתמונה אחת הרבה מאוד חורים או מסמרות.

"היא מאפשרת לבצע את המדידות במהלך העבודה. כאשר הטכנאים הולכים על הכנף, היא רועדת ובטכנולוגיות אחרות לא נתין למדוד את הכנף. מכיוון שאנחנו חסינים לרעידות, הטכנאים יכולים להמשיך לעבוד על הכנף תוך כדי מדידה. בתעשיית הרכב למשל, אנחנו מבצעים מדידות הרכבה של חלקים כאשר מכונית ממש נמצאת על קו הייצור".

מדידת גוף גדול בקו ייצור מכוניות
מדידת גוף גדול בקו ייצור מכוניות

השלב הבא: בדיקת קווי ייצור אלקטרוניים

חברת הקסאגון ישראל מעסיקה כיום כ-60 עובדים ונחשבת לאחד מהגופים הצומחים של תאגיד הקסאגון: מכירותיה בארבע השנים האחרונות צמחו בקצב של 30% בשנה להיקף של כמה עשרות מיליוני דולרים בשנה. החברה אחרית על הפיתוח והיציור של המערכות, כולל ייצור רובוטים להפעלת הראש האופטי בהתאם לצורכי הלקוח. בימים אלה היא נמצאת בתהליכי כניסה לשווקים חדשים: "כיום אנחנו נמצאים בתהליך כניסה לשוק התעופה עם מוצר ייעודי שאנחנו מפתחים עבורה, ונמצאים במגעים עם בואינג ואיירבאס.

"שוקי יעד נוספים עבורנו הם שוק בקרת הייצור של שתלים בתעשייה הרפואית, ושוק הייצור האלקטרוני. המערכות האלקטרוניות כוללות הרבה חלקים מכניים, כולל מארזים עדינים הדורשים דיוק רב בייצור. אנחנו בודקים כיום את השוק הזה וביצענו לאחרונה ביקור בחברת פוקסקון במסגרת ההיערכות לפיתוח מוצר עבור תעשיית האלקטרוניקה".

שדולה בוושינגטון מנסה לכפות על סיסקו להעסיק מספר שווה של ישראלים ופלסטינים

הבועה הפוליטית שבתוכה פועלת תעשיית ההייטק הישראלית מתחילה להיסדק. ארגון אמריקאי מנסה להחתים את כל 545 החברות האמריקאיות הפועלות בישראל על אמנה למניעת אפלייה בין יהודים ופלסטינים. האמנה מבוססת על אמנת צפון אירלנד שהפכה לחוק של הקונגרס האמריקאי ב-1984

הכומר שון מק'מאנוס, מייסד שדולת HLP
הכומר שון מק'מאנוס, מייסד שדולת HLP

בשבועות האחרונים מתנהל בוושינגטון קמפיין ציבורי המאורגן על-ידי ארגון HLP, המיועד להביא את חברת סיסקו (Cisco) לחתימה על אמנה המורכבת משמונה נקודות, אשר תשמש כבסיס למדיניות הפעילות של החברה בישראל. האמנה כוללת מספר התחייבויות, בהן: התחייבות לשיוויון במדיניות הגיוס והתשלום ליהודים ופלסטינים, איתור מגזר שאינו מיוצג היטב בחברה, וייזום תוכניות מיוחדות לקידום המגזר הזה.

בנוסף, החברה מתחייבת לבניית תוכניות הכשרה מיוחדות לקידום אוכלוסיית מיעוטים, לדאוג שמדיניות הפיטורים אינה מפלה מגזר מסויים על בסיס אתני או דתי, לא לדרוש שירות צבאי כתנאי קבלה, מלבד עבור תפקידים מוגדרים הדורשים הכשרה צבאית, לסרב לקבל מהממשלה סובסידיות, תמריצי מס או יתרונות אחרים, הנותנים יתרון לקבוצה אחת על פני אחרות, על בסיס גזע, לאום או דת, ומינוי עובדים שתפקידם לבדוק ולדווח על מצב המיעוטים בארגון.

השלב הבא: חקיקה

בשלב הזה הקמפיין מתנהל באמצעות פנייה ישירה אל בעלי מניות בחברת סיסקו, במטרה לגרום להם ללחוץ על החברה לאמץ את מסמך 8 הנקודות, אשר קיבל את הכינוי Holy Land Principles. מבחינת הארגון מדובר בשלב ראשון בלבד. הוא מתמקד כעת בסיסקו מתוך מטרה לגרום לכך שכל 545 החברות האמריקאיות הפועלות בישראל (על-פי רשימה שהארגון הכין), יחתמו על האמנה הזו. הנסיון ההיסטורי שעומד מאחורי היוזמה, מרמז שהשלב הבא הוא שלב חקיקתי, מתוך כוונה שהקונגרס האמריקאי יחוקק חוק המחייב את כל החברות האמריקאיות הפועלות בישראל לחתום על אמנת Holy Land Principles.

מרכז פיתוח תוכנה ברמאללה הפועל בתמיכה של סיסקו ישראל
מרכז פיתוח תוכנה ברמאללה הפועל בתמיכה של סיסקו ישראל

ארגון HLP פועל כשדולה בוושינגטון, המופעלת על-ידי הכומר שון מק'מאנוס, אשר הקים בשנת 1974 את הוועידה הלאומית האירית ( Irish National Caucus), אשר ניסחה אמנה דומה עבור המחוייבות של חברות אמריקאיות הפועלות בצפון אירלנד. האמנה האירית נוסחה על-ידי שון מק'ברייד, ממייסדי אמנסטי אינטרנשיונל וחתן פרס נובל לשום (1974). הקמפיין ההוא זכה להצלחה עצומה, ובשנת 1984 החליט הקונגרס האמריקאי שכל חברה אמריקאית הפועלת בצפון אירלנד צריכה לחתום על האמנה.

מעניין לציין שהקמפיין מתחיל את פעילותו דווקא מול חברת סיסקו, אשר מקיימת פעילות עניפה מאוד לקידום מיעוטים בישראל, ואפילו מפעילה תוכנית מאוד אפקטיבית לקידום הייטק ברשות הפלשתינית. סיסקו מעסיקה בישראל כ-1,500 עובדים. בשנת 2008 נפגש נשיא סיסקו, ג'ון צ'יימברס עם יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן והבטיח לו שסיסקו תשקיע 10 מיליון דולר בפיתוח הייטק פלסטיני. המשימה הוטלה על סיסקו ישראל והוקם צוות בראשותו של גיא חצרוני, שהיה עד אז מנהל פיתוח בסיסקו, וכעת משמש כמנהל הפרויקטים ברשות.

הארגון גם הודיע שהחברה שהוקמה לצורך פעילותו, Holy Land Principles, Inc, מחזיקה במניות של חברת סיסקו, והגישה בקשה לקבלת החלטה במפגש של כל בעלי המניות של החברה, אשר צפוי להתקיים השנה במהלך חודשי הסתיו.

בועת ההייטק מתחילה להיסדק

הקמפיין מעלה מספר סימני שאלה מטרידים. הוא מתייחס ליהודים ופלסטינים, בלא להתמודד עם שאלות כגון מה הם ההבדלים בין ערבים אזרחי מדינת ישראל וערבים אזרחי הרשות הפלסטינית. ראוי לציין שבצפון אירלנד התנהל מאבק בין שתי קבוצות דתיות שונות, אולם בעלות מעמד לאומי/אזרחי זהה. בישראל המצב שונה: תושבי הרשות הפלסטינית אינם נחשבים לאזרחי ישראל ולכן לא ברור מה בעצם דורשים מחברי האמנה מהחברות האמריקאיות: האם לגייס עובדים פלסטינים מהרשות לפעילות שלהן בישראל, או להתחייב לפעול בתוך אזורי הרשות הפלסטינית.

בעיה אחרת עולה מעצם הצגת הסוגייה: מאמנת ארץ הקודש משתמעת הנחה שבישראל מתנהל משטר כלכלי המפלה לרעה בכוונה תחילה את האזרחים ממוצא פלסטיני. בלי להיכנס לבעיית הייצוג החסר של הערבים בתעשיית ההייטק, אשר משרד ראש הממשלה מקדיש תקציבים כדי להתמודד איתה, מבחינת ישראל זהו מסר רע מאוד לציבור האמריקאי.

בעיה נוספת הנובעת בעקיפין מהיוזמה קשורה לשיטת הפעולה שלו: פנייה ישירה לבעלי מניות כדי שהם ייאלצו את הארגונים לנקוט בעמדה פוליטית בנוגע לישראל. שיטה כזו יכולה להיות יעילה מאוד גם בידי גופים אנטי-ישראלים מובהקים, כמו למשל הגופים הפועלים להחרמת ישראל בעולם. בשורה התחתונה, היוזמה מלמדת שתעשיית ההייטק הישראלית לא תוכל להישאר זמן רב במעמד של בועה המנותקת מהתהליכים הפוליטיים המתחוללים באזור.

גוגל בחרה במצלמת RealSense עבור פרוייקט Tango

מאחורי הבחירה עומדת תחרות בין שתי טכנולוגיות ישראליות, שכן המצלמה התלת מימדית המקורית בפרוייקט טנגו פותחה על-ידי חברת Mantis vision, ואילו מצלמת RealSense של אינטל פותחה בחיפה על-בסיס טכנולוגיה של חברת עומק אינטראקטיב שנרכשה ב-2103

מנכ"ל אינטל, בריאן קרז'ניץ, מציג טלפון טנגו מבוסס אינטל
מנכ"ל אינטל, בריאן קרז'ניץ, מציג טלפון טנגו מבוסס אינטל

חברת גוגל (Google) בחרה להשתמש בטכנולוגיית RealSense החיפאית של חברת אינטל (Intel) עבור פרוייקט Tango החלוצי. למעשה, מאחורי הבחירה עומדת תחרות בין שתי טכנולוגיות ישראליות, שכן המצלמה המקורית בפרוייקט טנגו פותחה על-ידי חברת Mantis vision (המוכרת גם כ-MV4D).

היא מייצרת תמונות תלת-מימדיות בטכנולוגיית Structured Light Pattern, המבוססת על שימוש במקורות תאורה מגוונים, כולל אור אינפרא-אדום, ובאלגוריתם המנתח את התמונה המתקבלת ומייצר ממנה מידע תלת מימדי על האובייקט.

במקביל, מערכת RealSense של אינטל פותחה במעבדות הפיתוח של אינטל בחיפה, על בסיס הטכנולוגיה של חברת Omek Interactive שאינטל רכשה בשנת 2013. גם היא מבוססת על טכנולוגיה דומה, שאינטל מכנה בשם Coded Light. בשני המקרים מדובר בעקרון בסיסי המוכר המוכר שנים רבות בתעשייה: כאשר מקרינים פסי אור על משטח עקום כלשהוא, מתעקם פס האור בהתאם למאפייני המישטח המוקרן. צילום העקמומיות ומדידתה מאפשרים לשחזר את התכונות התלת-מימדיות של האובייקט המצולם.

פרוייקט טנגו הוא שם הקוד של גוגל לפיתוח טאבלט חדש בעל מסך של 7 אינטש המבוסס על מעבד של חברת Nvidia וכולל מערך שלם של פתרונות חישה תלת-מימדיים. הוא מבצע רבע מיליון מדידות תלת-מימדיות בשנייה, ומעדכן בכל רגע את מיקומו ואת כיוונו של הטאבלט, כדי למזג את המידע המגיע מהחיישנים ומהמצלמה התלת-מימדית ולייצר מודל תלת-מימדי של הסיבה בה המשתמש מצוי.

הדגמה של גוגל למשחק מחשב אינטראקטיבי מבוסס טנגו
הדגמה של גוגל למשחק מחשב אינטראקטיבי מבוסס טנגו

באינטל, לעומת זאת, פותחה טכנולוגיית RealSense במסגרת פעילות המיחשוב התפיסתי, שעיקרה הוא לפתח סוג חדש של ממשק בין האדם למחשב, כדי לייצר תקשורת אינטואיטיבת ונוחה על בסיס זיהוי מחוות ומידע תלת-מימדי נוסף.  רוב פעילות הפיתוח של של קבוצת המיחשוב התפיסתי של אינטל מבוצעת בחיפה ובירושלים.

חברת אינטל מסרה שההכרזה באה לאחר שהושלם הפיתוח של חבילת התמיכה בטנגו של RealSense Technology, שבוצע על-ידי צוות של שישה מהנדסים ישראלים המנוהל על-ידי אמיר בוסני. הערכה מיועדת להגיע למפתחי אנדרואיד לפני סוף 2015. סמארטפונים וטאבלטים שישתמשו בטכנולוגיית RealSense יספקו תמונת עומק ברזולוציית VGA של 60 פריים לשנייה (60FPS). בשילוב עם חיישני ג'ירוסקופ ומד תאוצה יוכלו מכישיר טנגו להציע אפליקציות וחוויות שימוש חדישות.

מימוש מחשוב תפיסתי באמצעות RealSense
מימוש מחשוב תפיסתי באמצעות RealSense

שתי פלטפורמות מתחרות

למעשה, בעקבות שיתוף הפעולה בין אינטל לבין גוגל בפרוייקט טנגו, יופיעו בשוק שתי גרסאות חומרה שונות של אבזרי טנגו. הגרסה הראשונית היא של טאבלט המבוסס על מעבד NVIDIA Tegra K1 והמצלמה התלת מימדית של חברת מאנטיס, וגרסת החומרה השנייה, המבוססת על מעבד Atom x5 Quad-Core Z8500 processor של אינטל ומצלמת RealSense, היא של סמארטפון בעל מסך של 6 אינטש (פאבלט), בעובי של 8.2 מ"מ ובמשקל של 164 גרם.

ראו גם: כיצד בנויה מצלמת RealSense

רובוטים עם RealSense

גילה קמחי (משמאל) ועמית מורן המובילים את פרויקט הרובוטים באינטל, עם רובוט מעבדה בחיפה
גילה קמחי (משמאל) ועמית מורן המובילים את פרויקט הרובוטים באינטל, עם רובוט מעבדה בחיפה

חשוב לזכור שטכנולוגיית RealSense נתפסת על-ידי אינטל כטכנולוגיית תשתית בסיסית ולא כעוד יכולת של המחשב או הסמארטפון. ולכן היא הוצגה בפורום המפתחים על-ידי מנכ"ל החברה, אשר אמר שמעבר להאתמתה למערכות ההפעלה חלונות ואנדרואיד, אינטל תפתח חבילות שיאפשרו להשתמש בה בכל הכלים הנפוצים, דוגמת Mac OS X, ROS, Linux, Scratch, Unity, XSplit, OBS, Structure SDK, OSVR ועוד.

בין השאר, צוות ישראלי בראשות גילה קמחי מקבוצת הפיתוח של המיחשוב התפיסתי באינטל חיפה, מוביל כיום פרוייקט להתאמת טכנולוגיית RealSense לשפת תוכנה להפעלת. אינטל הודיעה שהטכנולוגיה תתמוך ב-Robot Operating System, כדי לאפשר פיתוח רובוטים היודעים לנווט, לנוע אוטונומית, ולבצע פקודות שונות.

היכולות האלה הוצגו בפורום כאשר הצוות הישראלי הציג את הרובוט Savioke , שהוא רובוט עוזר אישי אוטונומי, כשהוא מגיש משקה למנכ"ל אינטל. טכנולוגיית RealSense נותנת לו יכולת הראייה והיכולת לנווט בהצלחה מבלי להיתקל במחסומים.

השמועות על כניסת אינטל ל-iPhone הריצו את CEVA

ההערכה היא שאפל תרכוש מאינטל את המודם לכ-50% ממכשירי ה-iPhone שהיא תייצר ב-2016, בהיקף של כמיליארד דולר. המודמים האלה מבוססים על מעבד של CEVA מהרצליה, אשר ממתינה במתח למועד יציאת המכשירים הראשונים לשוק

מודם XMM-7260 של אינטל, שנבחר על-ידי אפל
מודם XMM-7260 של אינטל, שנבחר על-ידי אפל

ההצלחה של חברות בתחום הקניין הרוחני בתעשיית השבבים (IP) תלויה בגורמים רבים מאוד, שלא תמיד נמצאים בשליטתן. במיוחד כשהדבר תלוי בתמלוגים. במקרה הזה, הלקוח משלם ליצרנית הקניין הרוחני כמה סנטים בודדים על כל רכיב שהוא מוכר בתוכו מוטמע הקניין הרוחני שלה. מכאן שהצלחתה תלויה במכירות של יצרן הרכיב שההצלחה שלו עצמו תלויה במכירות של המערכת שבה הותקן הרכיב.

בימים אלה ממש לומדת חברת CEVA את הלקח הזה, אבל דווקא מהצד החיובי שבו. בשבועיים האחרונים עלתה מניית החברה בנסד"ק מ-17 דולר ל-19.4 דולרים, והעניקה לחברה שווי שוק של כמעט 396 מיליון דולר. מאחורי העלייה עומדת הערכה בתעשייה שלפיה זכתה אינטל בחוזה לאספקת המודמים עבור חלק גדול ממכשירי האייפון של אפל, אשר צפויים לצאת לשוק בחודש ספטמבר הקרוב. מדובר במודם ה-LTE של אינטל מדגם XMM-7360, המאפשר להתחבר אל רשתות סלולריות מהדור הרביעי.

המודם של אינטל מבוסס על מעבד Baseband של חברת CEVA (ככל הנראה CEVA-XC323), המעניק למכשירים סלולריים יכולת להוריד מידע בקצב של עד 300Mbps. הוא מעניק למודם יכולת קישוריות אל שישה תקני תקשורת נפרדים, בהם: LTE-FDD, LTE-TDD, EDGE, HSPA+ ו-TD-SCDMA הסיני. לפני שבוע למשל, נבחר מודם מאותה משפחה, מדגם XMM-7260, עבור מחשבי Surfase החדשים של חברת מיקרוסופט.

APPLE-IPHONE
מכשיר האייפון 6 החדש של אפל (למטה)

הידיעות על ההצלחה של אינטל הן מקוטעות וחלקיות. לפני שבוע דיווח ה-Barron's על דו"ח של האנליסט גאס ריצ'רדס מחברת Northland Capital Markets, שבו נכתב לראשונה על ההצלחה של אינטל. להערכתו, אינטל תספק לאפל 50% מהמודמים במכשירי הטלפון החדשים, בסכום כולל של 750-1,250 מיליון דולר.

התעלומה תיפתר בחודש ספטמבר הקרוב

יכול להיות שההערכה מוגזמת מאוד. חברת אפל מוכרת כ-200 מיליון טלפונים בשנה. לפי המספרים של נורת'לנד קפיטל, אינטל תקבל מיליארד דולר תמורת 100 מיליון טלפונים. כלומר, 10 דולרים למכשיר, שזהו מחיר גבוה מאוד. התחזית הגבוהה הזו התפרשה גם כסוג של תחזית מכירות עבור חברת CEVA. ההערכה המקובלת היא שסיוה מקבלת 10 סנטים תמורת הקניין הרוחני שלה במכשירי הדור הרביעי (LTE) ומכאן שהיא צפויה להכנסות בהיקף של עד 10 מיליון דולר בעקבות הזכייה של אינטל. מדובר בתוספת עצומה עבור חברה שמכירותיה ב-2014 הסתכמו בכ-50.8 מיליון דולר.

ראוי לזכור שמדובר בידיעות שהתפרסמו בלא ייחוס ושהחברות המעורבות בהן לא הגיבו אליהן. יכול להיות שהתעלומה תיפתר בחודש הבא כאשר ייצאו המכשירים הראשונים, ואז גם ניתן יהיה ללמוד באיזה מהדגמים שובצו המודמים של אינטל: האם במכשירי הפרימיום היקרים, או בגרסאות הזולות לשווקים מתפתחים, שבהן אין סיכוי שמישהו ישלם 10 דולרים תמורת המודם. אלא שלשמועה הזו יש מרכיב נוסף: היא מלמדת על מאזן כוחות חדש בתעשיית השבבים למכשירי הדור הרביעי.

המאבק האמיתי: אינטל נגד קואלקום

שכן כאשר מדברים על שיתוף פעולה בין אינטל ואפל, האנליסטים מתייחסים במובלע לחברת קואלקום, אשר הייתה ספקית השבבים המרכזית של מכשירי האייפון מדור ארבע ומדור חמש. בשנה האחרונה ספגה קואלקום סדרת מהלומות קשות: היא נאלצה לבצע הפחתת מחירים דרסטית בשוק הסיני ולשלם קנס עצום (975 מיליון דולר) לממשלת סין, בעקבות קמפיין ממשלתי נגד שליטתה בשוק המקומי. חברת סמסונג החליטה להתבסס על השבב המרכזי הפנימי שלה, Xsynon Shannon למכשירי גלקסי S6 במקום על השבב של קואלקום, והחברות הסיניות Spreadtrum ו-Leadcore מגדילות את משקלן בשוק על חשבון קואלקום.

בנוסף לכל זה, קרן גידור אגרסיבית יצאה בקמפיין נגד הנהלת החברה ואילצה אותה להכריז לפני כחודש וחצי על תוכנית ארגון מחדש שנועדה להפחית את ההוצאות בכ-1.4 מיליארד דולר. כל אלה באו לידי ביטוי בירידה מתמשכת של מניית החברה, הנסחרת היום בכ-60 דולר – בהשוואה ליותר מ-78 דולרים לפני שנה.

מעניין לציין שמבחינת סיוה הישראלית, כל כישלון של קואלקום מגדיל את משקלה בשוק מכשירי הדור הרביעי, שכן רוב המתחרות של קואלקום מתבססות על מעבדי ה-Baseband או מעבדי DSP של סיוה. התוצאה היא שברבעון הראשון של 2014 נמכרו בעולם 11 מיליון מכשירי דור ארבע המבוססים על מעבדי סיוה – יותר מכל המכירות המצרפיות שלה ב-2014. התמלוגים שהיא מקבלת עבור מכשירי הדור הרביעי נאמדים בכ-10 סנט, בהשוואה ל-3-4 סנטים לכל מכשיר מהדור השלישי וכ-1-2 סנטים לכל מכשיר מהדור השני. לכן החברה גם דיווחה על עלייה של 45% במכירות ברבעון השני, לכ-13.4 מיליון דולר.

געש תאורה מפתחת פלטפורמת IoT לעמודי תאורה

פלטפורמת אפולו היא מרכיב באסטרטגיית המעבר מחשמל לאלקטרוניקה, ומיועדת לעידן העיר החכמה והבית החכם. עמוד ה-IoT החדש ייוצר בישראל וישווק בארץ ובעולם החל מהרבעון הראשון או השני של 2016

דגם של גוף תאורה חכם ממשפחת אפולו
דגם של גוף תאורה חכם ממשפחת אפולו

מפעל גופי התאורה געש תאורה שבבעלות קיבוץ געש, נמצא בימים אלה בתהליך של הגדרה מחדש של פעילות הליבה שלו, המבוססת על ההבנה שהמפעל צריך להעתיק את הפעילות שלו מחשמל לאלקטרוניקה. במסגרת זאת, המפעל נמצא כיום בשלבי פיתוח מתקדמים של מערכת תאורת רחוב בשם אפולו (Appolo), אשר מיועדת לשמש כפלטפורמת IoT אוניברסלית.

מנכ"ל המפעל, דותן בוכסוילר, גילה ל-Techtime, שמדובר בגוף תאורה מודולרי, אשר יודע להתאים את עצמו לכל סוגי הסביבה ומספק תשתית מוכנה מראש לשימוש מיידי בכל סוגי החיישנים ואמצעי ה-IoT. בוכסוילר: "עמודי התאורה נעשים כיום נכס נדל"ני חשוב בתפיסת העיר החכמה".

בכוונת החברה לייצר את עמודי התאורה החכמים בישראל, כולל את המערכות האלקטרוניות, ולהוציא אותם לשוק המקומי והעולמי ברבעון הראשון או השני של שנת 2016. פלטפורמת אפולו תספק חדשנות בשני תחומים מרכזיים: אופטיקה ואלקטרוניקה.

לכל עמוד יש כתובת

מבחינה אופטית, היא מבוססת על מקורות תאורת לד (LED), אשר ניתנות להתאמה מבחינת הגודל ועוצמת האור ומאפשרת להתאים דרישות שונות כמו בהירות ופיזור אור בהתאם לצורך. כך למשל, תאורת מדרכה, תאורת כביש או תאורת גינה, דורשים מאפייני תאורה שונים. פלטפורמת אפולו תוכל לענות לכל הצרכים המשתנים, בהתאם להזמנת הלקוח.

דותן בוכסוילר. געש עוברת מחשמל לאלקטרוניקה
דותן בוכסוילר. געש עוברת מחשמל לאלקטרוניקה

לכל עמוד יש כתובת

הבשורה המעניינת ביותר בפלטפורמה היא הכנה מראש להתקנת פונקציות מסוג חדש: לכל עמוד תאורה בעיר יש כתובת IP משלו, והוא כולל תשתית מוכנה מראש להתקנת חיישני תנועה, חיישני זיהום, יציאות לאנטנה סלולרית, מצלמות ועוד. בין השאר, בוכסוילר סיפר שבעמודים תותקן הסוללה הסולארית של חברת Sol-Chip הישראלית, אשר תספק אנרגיית גיבוי להפעלת אבזרי התקשורת והחיישנים, במידה ותהיה נפילה של רשת החשמל. מפעל געש תאורה יספק את הפתרון ביחד עם מערכת תקשורת וניהול, אשר תאפשר להתחבר אל עמוד התאורה וכל האבזרים שהותקנו בו באמצעות נתבי תקשורת המצויים באזור הכיסוי.

געש תאורה הוא אחד ממפעלי התעשייה הוותיקים בישראל והוקם בשנת 1964. כיום הוא מעסיק כ-160 עובדים בקיבוץ געש בשרון ובמפעל שבמעלות תרשיחא. היקף המכירות שלו הוא כ-80-100 מיליון שקל בשנה. המפעל מתמחה בגופי תאורה למשרדים, לרחובות ולצרכים מיוחדים דוגמת חניונים, מפעלי ייצור, מחסנים וכדומה. לאורך השנים הוא החזיק בכ-20% מהשוק המקומי, אולם לאחרונה הוא נאלץ לגבש אסטרטגיות חדשות כדי להתמודד עם התחרות, והכיוון שנבחר היה מעבר לתפישת הייטק במקום תפישת הלואו-טק הישנה.

בוכסוילר: "בשנים האחרונות גבר מאוד הייבוא של גופי תאורה, מכיוון שמכון התקנים ביטל חסמי כניסה, ובסין נוצר עודף של קיבולת ייצור. התוצאה היתה שאם בעבר התחרינו מול חצי תריסר יבואנים, כיום אנחנו מתחרים בישראל כנגד 60 אלף יצרנים של גופי תאורה. התגובה הראשונה לתחרות הייתה באמצעות התייעלות: הכנסנו ציוד ייצור רובוטי למפעל במעלות תרשיחא, למשל מערכת המבצעת חיווט אוטומטי של גופי התאורה. הקמנו מעבדת חום, אור ומים כדי לשפר את גופי התאורה, והגענו למצב שאנחנו מוציאים משפחת גופים חדשה בכל שבועיים, בהשוואה למשפחה בשנה, בעבר".

קו הרכבות של גופי תאורה לרחוב
קו הרכבות של גופי תאורה

אסטרטגיית הפתרון הכולל

בוכסוילר הגיע לגעש בשנת 2011, לאחר שמילא תפקידי ניהול בכירים בדפוס בארי והיה אחראי למעבר בית הדפוס הדרומי לעידן ההדפסה הדיגיטלית. לאחר מכן ניהל מספר שנים חברה באירופה שנתנה שירותי ייעוץ וביצעה פרוייקטי דיגיטליזציה של בתי דפוס בכל מערב ומרכז אירופה. מכאן מובן מדוע הפתרון שלו לשאלת התחרות קיבל לפני שנתיים כיוון חדש: מעבר למוצרים המבוססים על אלקטרוניקה הכוללים מערכות שליטה ובקרה ומאפשרים לגעש לספק פתרון שלם, ולא רק גופי תאורה.

למה אתה מתכוון כאשר אתה אומר 'פתרון כולל'?

"תיקח למשל פרוייקט נוסף שלנו במסגרת המעבר מחשמל לאלקטרוניקה: פתרון תאורה בשם Tunable White. הפתרון הזה מאפשר לשיטה לא רק על עוצמת האור, אלא גם על הגוון של הצבע. הדבר מאפשר לספק תאורה המותאמת לשעון הביולוגי שלנו ומשפרת את היעילות ותחושת הרווחה של האנשים. למשל אור בהיר בבוקר, או אור של אחר הצהריים, לפי שעות היממה. ניתן לשלוט בתאורה באופן ידני, באמצעות שעון אוטומטי, או באמצעות חיישנים שונים.

"לזה מתחבר כל הנושא של של שליטה ובקרה לצורכי חיסכון באנרגיה. למשל, חיבור גופי התאורה לחיישן נוכחות כדי שהם יופעלו רק בעת הצורך, שליטה באמצעות הטלפון או המחשב וייצרת תסריטי תאורה לבית החכם, למשרד החכם ואפילו לעיר החכמה בשלמותה. זוהי אסטרטגיה המעניקה למוצרים שלנו ערך מוסף ומאפשרת לנו להגדיל את מרכיב הייצוא".

המעבד המהפכני של איזיצ'יפ ייכנס החודש לטייפ-אאוט

ברבעון האחרון של 2015 יועברו ללקוחות הדוגמאות הראשונות של מעבד NPS-400 של EZchip. המנייה בנסד"ק זינקה ב-11.5% בעקבות הדו"ח הרבעוני המפתיע

הנהלת חברת EZchip ביקנעם
הנהלת חברת EZchip ביקנעם

חברת EZchip הציגה אתמול תוצאות מרהיבות לרבעון השני ולמחצית השנה הראשונה של 2015. החברה דיווחה על עלייה שנתית של 28% במכירות ברבעון השני, שהסתכמו ב-28.3 מיליון דולר. במחצית הרשונה של 2015 צמחו המכירות ב-30% והסתכמו ב-55.2 מיליון דולר. בעקבות הנתונים המפתיעים זינקה מניית החברה בנסד"ק ב-11.5% והעניקה לחברה שווי שוק של כ-518 מיליון דולר.

אלי פרוכטר
אלי פרוכטר

מנכ"ל EZchip, אלי פרוכטר, גילה אתמול שהפיתוח של מעבד NPS-400 נמשך בהתאם לתוכניות והחודש הוא יעבור את שלב הטייפ-אאוט (ייצור נסיוני לצורך בדיקות) ומתן דוגמאות ללקוחות כבר ברבעון האחרון של 2015.

פרוכטר: "בתעשייה יש עניין רב בפלטפורמת NPS. הצלחנו לחתום על חמישה נצחונות תכנון עם חברות מובילות (Tier-1) הפועלות בשוק הטלקום המסורתי שלנו (carrier router markets) ובשווקים החדשים שסימנו: מרכזי נתונים וספקי ציוד (White Boxes)".

הרעיון החדשני של NPS

פלטפורמת NPS היא אחד מהחידושים המעניינים של EZchip. ארכיטקטורת NPS מיועדת לספק מענה לדור חדש של רשתות תקשורת חכמות המבוססות על פרוטוקול Ethernet בתשתיות הטלקום ובמרכזי הנתונים הגדולים. היא מבוססת על שימוש ב-256 מעבדי משימה מיתכנתים (CTOP) ומספקת יכולת עיבוד חבילות בקצב של 400Gigabit בשנייה.

למעשה, היא מבטלת את ההפרדה המסורתית בין מעבדי תקשורת (NPU) לבין מעבדים כלליים (CPU). בגישה המקובלת, מעבדי תקשורת מבצעים עיבוד מהיר של השכבות 2-3 במודל התקשורת, הדורש תיכנות מורכב מאוד ברמת המיקרו-קוד. לעומתם, מעבדי CPU אחראים על הטיפול בשכבות גבוהות יותר (4-7), אולם בעלי ביצועים נמוכים בהרבה.

הארכיטקטורה מתבססת על שימוש במנועי עיבוד ייחודיים (C-programmable Task Optimized Processors) של החברה. כל אחד מהם מטפל ב-16 נימות (Threads). מכיוון שהארכיטקטורה מאפשרת לגבש מערך של 256 מנועי CTOP, המעבד מספק 4K נימות. במלים אחרות: 4,096 מעבדים וירטואליים בשבב יחיד.

עלליה של 30% במכירות הזניקה את המנייה בנסד"ק ב-11.5%
עלייה של 30% במכירות הזניקה את המנייה בנסד"ק ב-11.5%

מכיוון ש-NPS מבצעת עיבוד בכל הרמות (2-7), היא מותאמת למגמה הרווחת כיום בתעשייה, של הגברת את השימוש ברשתות מוגדרות תוכנה (SDN), וניהול וירטואלי של פונקציות רשת (NFV). תהליך אשר מאפשר ניהול של הרשת באמצעות תוכנה ושרתים סטנדרטיים, ולא באמצעות אבזרי תקשורת ייעודיים ויקרים.

לפני כחודשיים הודיעה חברת ZTE הסינית שהיא במעבד התקשורת NPS-400 של EZchip לשימוש בכרטיסי הניתוב לרשתות טלקום מהדור הבא שלה. מדובר באחת מהספקיות הגדולות בעולם של ציוד תקשורת ורשתות, וגםלקוחה ותיקה של EZchip: עד היום היא רכשה את מעבדי התקשורת מהדורות הקודמים, מהדגמים NP-3, NP-4 ו-NP-5.

מקורות הכנסה חדשים

פרוכטר הסביר שהצמיחה במכירות במחצית הראשונה של 2015 נדחפה בעיקר על-ידי המכירות של המעבדים NP-4 ו-NP-5 והמוצרים מרובי הליבות, שהחברה החלה לשווק בעקבות רכישת חברת Tilera בסוף 2014. פרוכטר: "למעשה, למעט המכירות לסיסקו ול-ZTE, המכירות לכל שאר הלקוחות כמעט והוכפלו בהשוואה לשנה שעברה. אנחנו מאמינים שהדבר מלמד על הרחבת בסיס הלקוחות וגיוון במקורות ההכנסה.

"אנחנו רואים שינויים באופי התחרות בשוק מעבדי התקשורת, אשר יכולים לחזק משמעותית את מעמדנו בשוק. ככל הידוע לנו, אין בשוק חברת סמיקונדקטורס אשר הציגה תוכנית התקדמות (Roadmap) של מעבדי תקשורת (NPU) לשנים הבאות. הדבר עשוי למקם את EZchip במעמד של יצרנית מעבדי תקשורת עתירי-ביצועים היחידה שתוכל לספק מענה לצרכים הגוברים של יצרניות ציוד התקשורת (Networking) ויצרני שרתים".

קבלנית הייצור Jabil רוכשת את קבוצת שמר מאזור התעשייה משגב

כחודשיים לאחר ביטול הסכם שיתוף הפעולה בין RH מנצרת לבין Jabil האמריקאית, רוכשת קבלנית הייצור הגלובלית מפלורידה את קבוצת שמר ממשגב, המעסיקה כ-350 עובדים בשני מפעלי ייצור

SHEMER

לאחר שניכשלה בניסיון להיכנס לשוק קבלנות הייצור בישראל באמצעות הסכם לשיתוף פעולה עם חברת RH מנצרת, הודיעה היום קבלנית הייצור הגלובלית, Jabil Circuits מפלורידה, ארה"ב, על רכישת קבוצת שמר הישראלית, כולל שני המפעלים שלה: מפעל מערכות ההינע הרובוטיות בפארק ההייטק ביקנעם ומפעל מתכת והרכבות באזור התעשייה בר לב במשגב. המפעלים משתרעים על שטח של 12 אלף מ"ר ומעסיקים כ-350 עובדים.

קבוצת שמר מספקת שירותי ייצור, תכנון ואינטגרציה של מערכות מורכבות הכוללות ציוד מערכות הינע רובוטיות, תתי הרכבות ושירותי ייצור קבלני לחברות אלקטרוניקה המתמחות בפיתוח ומכירה של מכונות מורכבות. בין לקוחותיה בארץ: תעשיות ביטחוניות, חברות מתחות המיכשור הרפואי דוגמת GE, Insightech ו-Initia, יצרניות ציוד לתעשיית השבבים דוגמת אפלייד מטיריאלס, KLA Tencor, נובה, קמטק וקרל צייס, יצרניות ציוד בדיקה אופטי כמו אורבוטק ויצרניות מדפסות דיגיטליות כמו HP ולנדא מרחובות.

המטרה אירופה

מנכ"ל קבוצת שמר, ירון איתי, אמר שההצטרפות לג'ייביל מספקת לקבוצה את התשתית והמשאבים לצמיחה בשוק המקומי והגלובלי. "נסייע ללקוחות לנצל את יתרון הפריסה הגלובלית של ג'ייביל ואת שרשרת האספקה ושירותי הייצור המשלימים שלה". סגן נשיא החטיבה העסקית הגלובלית של ג'ייביל, בוב הרמן, אמר שקבוצת שמר "תהיה תוספת רבת ערך לג'ייביל ולמערך הפעילות שלנו באירופה". ציפי לנדסמן, המנהלת את הפיתוח העיסקי של ג'ייביל בישראל מאז שהמשרד נפתח בשנת 2012, אמרה שהעיסקה תעמיק את נוכחות ג'ייביל בישראל ותספק ללקוחות בארץ ובעולם "פתרונות ושירותים מקיפים כשותף החומרה שלהם".

ירון איתי ימשיך להוביל את הפעילות והפיתוח העסקי של שמר בישראל. השלמת העסקה כפופה לתנאים מסוימים, הכוללים אישורים רגולטוריים והתאמה להסכמים מסוימים שבהם שמר מעורבת. קבוצת שמר הוקמה בגליל בשנת 1983 על-ידי שמואל כרמון, מיכאל רוטמן ורמי לבבי. החברה מתמחה ביצור מכלולים לזיווד אלקטרוני ,מארזים מורכבים, מערכות הינע ואינטגרציה ברמת מערכת מלאה. הנהלת קבוצת שמר נמצאת במפעל באזור התעשייה בר לב.

ענקית עולמית מגיעה לישראל

חברת Jabil מספקת שירותי תכנון, ייצור וניהול מוצר ונחשבת לקבלנית הייצור השלישית בגודלה בעולם. משרדיה הראשיים ממוקמים בסנט פטרסבורג, פלורידה. לחברה 90 מפעלים ב-24 מדינות והיא מעסיקה כ-180 אלף עובדים ברחבי העולם. החברה נסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 3.8 מיליארד דולר. בשנת 2014 הסתכמו מכירותיה בכ-15.8 מיליארד דולר. ברבעון השלישי של 2015 הסתכמו מכירותיה בכ-4.4 מיליארד דולר, מהם 2.8 מיליארד דולר עבור שירותי הרכבה אלקטרוניים וכ-1.8 מיליארד דולר עבור שירותי הרכבה של מערכות שלמות (Diversified Manufacturing Services).

זהו הניסיון השני של ג'ייביל להיכנס לשוק היציור האלקטרוני בישראל. בחודש מאי 2012 היא חתמה על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי לחמש שנים עם קבלנית היצור מנצרת RH. בעיקרון, ההסכם קבע שחברת RH תשמש כזרוע ייצור של Jabil בישראל, ובאתר הייצור שלה בנצרת יינתנו שירותי ייצור אלקטרוניים לשתי החברות. בפועל, ההסכם לא הצליח להיתרגם לעיסקאות משמעותיות ועורר תמיהות רבות בתעשייה. לפני כחודשיים שלחה RH מכתב לג'ייביל שבו היא הודיעה לה על ביטול ההסכם בין השתיים.

מה מסתתר מאחורי הצמיחה ש-DMASS מייחסת לשוק השבבים הישראלי?

ארגון DMASS האירופי מייחס לשוק השבבים הישראלי צמיחה של 18%, בהשוואה לירידה של כ-7% לשוק האירופי כולו. Techtime יצא לברר מדוע, וגילה היכן הטעות של אחד מהגופים האמינים ביותר בשוק נתוני השוק

DMASS
ההערכות בישראל כפולות מההערכות של DMASS

בימים האחרונים נדהמו מפיצי רכיבים בישראל כאשר הגיעו לידיהם הערכות השוק האחרונות של ארגון DMASS, המספר נתותנים רבעוניים על היקף שוק השבבים (סמיקונדקטורס) באירופה. מהנתונים האחרונים של הארגון, עולה ששוק הרכיבים האקטיביים באירופה ברבעון השני של 2015 הסתכם בכ-2.05 מיליארד דולר, לאחר ירידה של 7.2% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. מדובר בירידה רצופה, שכן גם ברבעון הראשון ירד השוק האירופי, הפעם ב-6% בהשוואה לרבעון הראשון של 2014.

ההפתעה של המפיצים הישראלים נובעת מכך שעל-פי נתוני האיגוד, השוק הישראלי הראה מגמה הפוכה: על-פי DMASS, ברבעון השני של 2015 הסתכם שוק הרכיבים האקטיביים הישראלי בכ-82.6 מיליון דולר, עלייה של 18.8% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, לאחר שברבעון הראשון הוא צמח ב-12% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2014.

בישראל לא ממהרים לחגוג

SEMI

האם שוק הרכיבים הישראלי צומח? שיחות בירור של Techtime עם מספר מפיצים בתחום הראו שהתחושה היא דווקא הפוכה. חלקם מדווח על קשיים גוברים במכירות, וחלק על קיפאון גמור. בדיקה לעומק מגלה שמספרים יכולים לשקר, אם לא קוראים אותם היטב, או לפחות לא מודעים לאופן שבו הם יוצרו.

ארגון DMASS נחשב לאחד מהגופים האמינים ביותר המספק מידע על השוק האירופי. הוא הוקם בשנת 1989 על-ידי 9 יצרניות שבבים, אשר יצרו מנגנון המאפשר להם להעביר מידע לגוף חיצוני, אשר מרכז אותו, מעבד אותו, ומפרסם אותו באופן הנותן תמונה על השוק מבלי לחשוף את הנתונים של כל יצרן בנפרד.

בשנת 1992 הרחיב DMASS את שורותיו, והכניס למערך הזנת הנתונים כם את חברות ההפצה הגדולות באירופה. כיום הארגון מעריך שהוא מקבל מידע המכסה 80%-85% מהמכירות באירופה. אלא שבישראל התמונה שונה: חלק מהמפיצים מדווחים ל-DMASS, בעיקר אם הם סניפים של חברות הפצה גלובליות כמו אבנט, פיוטצ'ר, ארו או יצרניות שבבים כמו טקסס אינסטרומנטס. מנגד, רוב המפיצים המקומיים לא חברים ב-DMASS ולא מספקים לו את נתוני המכירות שלהם.

בשוק הישראלי מעריכים שלפחות מחצית מהמפיצים, או כמחצית מהעיסקאות בארץ, לא מדווחות ל-DMASS. הדבר בא לידי ביטוי בהערכה הגלובלית של DMASS על שוק הרכיבים הישראלי. לפי נתוני DMASS, שוק השבבים הישראלי בארבעת הרבעונים האחרונים (כלומר בשנה האחרונה) הסתכם בכ-302 מיליון דולר. ההערכות של כל הגורמים המובילים בשוק, היא שהיקפו האמיתי הוא 750-800 מיליון דולר בשנה.

מבחן ה-FPGA

סמנכ"ל תפעול ומכירות בחברת אבנט ישראל, אלון עדה, היפנה את תשומת ליבנו לתופעה מעניינת: DMASS מעריך שחברת אבנט מחזיקה בכ-85% משוק רכיבי ה-FPGA בישראל. הערכה זו שגויה מאוד, והסיבה שגרמה לטעות הזו נעוצה בבעיית הדיווח החסר של השוק הישראלי.

במלים אחרות, חברת אבנט משווקת את הרכיבים של חברת Xilinx, אשר מחזיקה בקרוב למחצית מהשוק הישראלי של רכיבי FPGA. המתחרה העיקרית של Xilinx היא חברת Altera, אשר מחזיקה בנתח שוק דומה בארץ. אלא שחברת אלטרה מיוצגת ומופצת בארץ על-ידי חברת איסטרוניקס, שאינה חברה ב-DMASS ולא מדווחת לה על היקף המכירות.

אם כך, מדוע DMASS סבור שהשוק הישראלי צומח בשיעור מעורר השתאות ביחס לשוק האירופי המקרטע? ההסבר של גורמים בשוק הוא בכך שנעשו מספר עיסקאות של מכירת נציגויות מקומיות לחברות גדולות המדווחות ל-DMASS. פתאום נכנסו למאגר שלו נתוני מכירות שלפני העיסקאות האחרונות לא דווחו מעולם. מה שמוכיח שלא תמיד המספרים מגלים את כל האמת על השוק.

כיצד בנויה מצלמת RealSense שפותחה בישראל

פירוק לגורמים של מצלמת RealSense התלת-מימדית שפותחה במרכז הפיתוח של אינטל בחיפה, מגלה כיצד היא בנויה, וחושף שיתוף פעולה מעניין בין אינטל לבין STMicroelectronics

מבט כללי על כל המערך של RealSense
מבט כללי על כל המערך של RealSense

חברת Chipworks מאוטווה, קנדה, המספקת שירותי ייעוץ טכניים ועוסקת בהנדסה הפוכה (Reverse Engineering) פירסמה דו"ח על המצלמה התלת-מימדית RealSense שפותחה על-ידי מרכז הפיתוח של אינטל בחיפה. מדובר באחד מהמוצרים המעניינים והחשובים של אינטל, העומד במרכזה של אסטרטגיית המיחשוב התפיסתי של אינטל, שנועדה לשנות את הממשק בין האדם למחשב.

על-פי פרסומים קודמים של אינטל, מערכת RealSense כוללת מצלמת CMOS צבעונית סטנדרטית, מצלמת אינפרא-אדום (IR), מקרן אור אינפרא-אדום ומעבד לעיבוד תמונה. החברה בדקה את מודול RealSense שאותו היא פירקה מתוך המחשב הנייד ThinkPad Yoga 15 של חברת Lenovo.

היא הסיקה שמצלמת RealSense מבוססת על אותם עקרונות פעולה של מצלמת PrimeSense הישראלית, אשר הותקנה במערכת Kinect 1 של מיקרוסופט, ואשר נירכשה לאחרונה על-ידי חברת אפל. רואי לציין שגם חברת Mantis vision הישראלית (המוכרת גם כ-MV4D), מייצרת מצלמה תלת-מימדית על-בסיס טכנולוגייה דומה, אלא שהיא מתבססת על שימוש במקורות תאורה מגוונים, ולא רק אור אינפרא-אדום.

ליבת מקרן הלייזר במצלמת RealSense
ליבת מקרן הלייזר במצלמת RealSense
תבניות האור המוקרנות בקצב גבוה על-גבי האובייקט
תבניות האור המוקרנות בקצב גבוה על-גבי האובייקט

פיענוח תלת-מימדי לפי תבניות אור

מדובר בטכנולוגיה בשם structured light. מקרן האינפרא-אדום משדר תבניות אור מוגדרות, אשר מוחזרות מהאובייקט ונקלטות בחיישן האינפרא-אדום.

העיוותים בתבניות החוזרות תלויים במרחק ובמבנה השטח הפנים של האובייקט הניסקר על-פי עקרונות גיאומטריים פשוטים, המאפשרים לחשב את המבנה התלת מימדי שלו.

מקרן ה-IR מבוסס על דיודת לייזר בתדר IR, עדשת פס (Line Lense) ומערך מראות זעירות ברכיב MEMS המותקנים על-גבי פיסת אלומיניום יצוק. עדשת הפס "מותחת" את קרן הלייזר בעלת הפרופיל המעוגל ומייצר פס של אור לייזר. הפס מוקרן אל מערך המראות המתנודדות בהתאם למתח חשמלי המוזן אליהן, ומהן מוקרנת תבנית אור לייזר אל האובייקט הניבדק.

רכיב ה-MEMS עם המראה המתנודדת
רכיב ה-MEMS עם המראה המתנודדת

רכיב ה-MEMS מיוצר על-ידי חברת STMicroelectronics. בהודעה לעיתונות של החברה, נמסר ש"המראות מתנודדות בקצב כל כמה אלפי פעמים בשנייה, ועל-ידי כך 'מציירות' מערך של פסי אור בלתי נראים על-גבי האובייקט הניבדק, המשמשים ליישום מנגנון תלת-מימדי לזיהוי מחוות". מדובר בשיתוף פעולה מעניין בין שתי יצרניות שבבים גדולות, המתחרות אחת בשנייה בחלק מהתחומםי. מעניין אם הנסיון בתחום RealSense יביא להרחבת שיתופי הפעולה בין אינטל לבין STMicroelectronics.

ניסטק הצליחה בהרכבת הרכיב האקטיבי הקטן בעולם

ניסטק ייצרה מעגל עבור לקוח מתחום התקשורת, הכולל רכיב BGA בעל מרווחים של 0.35mm בלבד בין כל שתי נקודות הלחמה סמוכות

NISTEC

קבוצת ניסטק (Nistec) הודיעה כי ביצעה ניסוי מוצלח בהרכבת הרכיב אקטיבי הקטן ביותר בעולם בטכנולוגיית SMT. הרכיב בעל מארז BGA בגודל של 1.8 מ"מ על 2.1 מ"מ הינו בעל 30 נקודות הלחמה (Balls), כאשר המרחק בין כל שתי נקודות הלחמה סמוכות (Pitch) הוא 0.35mm בלבד (13.5mil). הרכיב הורכב במעגל שתוכנן בלשכת עריכת המעגלים של ניסטק, עבור לקוח מתחום התקשורת.

"ההרכבה הזו היא שיא ההישגים הטכנולוגיים שלנו עד כה", מסר מיכאל שניידר, טכנולוג ניסטק מרכז (בפתח-תקווה). "המעגל שיוצר היה מאתגר מאוד גם לאור העובדה שאינו הומוגני ומכיל גם רכיבים גדולים יותר שדורשים כמות בדיל משמעותית שונה מאשר הרכיב הקטן". לדבריו, "נאלצנו להתמודד עם השגת דיוק של 50 מיקרון במריחת משחת ההלחמה, הגדרת מסיכה (Stencil) מדורגת בעובי של 3 מיל וכן הגדרת מפתח במסכה (Aperture) כך שיהיה גדול משטח הפד ויאפשר הלחמה מיטבית".

הצלחת הניסוי תאפשר ללקוח להתבסס על הרכיב המיוחד במוצרים החדשים והזעירים של החברה אשר ישווקו בקרוב ברחבי העולם.

רייתאון בודקת ייצור טילים בהדפסה תלת-מימדית

החברה מקווה להגיע למצב שבו חיילים בשדה הקרב יוכלו להדפיס טילים לפי דרישה. עד היום היא הצליחה להדפיס 80% מהרכיבים המרכיבים טיל מונחה

חתך של טיל מתוצרת רייתאון המראה את החלקים שהודפסו
חתך של טיל מתוצרת רייתאון המראה את החלקים שהודפסו

חברת רייתאון (Raytheon) שהיא אחת מהחברות הביטחוניות החשובות בארה"ב, ובארץ מוכרת בזכות טילי הפטריוט שהיא מייצרת, החלה לבדוק אפשרות לייצר טילים באמצעות מדפסות תלת-מימדיות (3D Printing). "ניתן ממש לייצר אותם בשטח, ולא רק ברצפת בית החרושת", הסביר בפוסט אחד מהחוקרים בחברה, ג'רמי דנפורת'.

לאחרונה דיווחה החברה כי הצליחה לייצר כמעט את כל המרכיבים של כלי-נשק מונחה (הכוונה לכל סוגי הטילים וגם לפצצות חכמות, שאין להן מנוע אך יש להן מנגנון ניהוג) באמצעות טכנולוגיות ייצור בהוספה (additive manufacturing), כלומר מדפסות תלת-מימדיות. מדובר בחלקים דוגמת המנוע הרקטי, הסנפירים, חלקים ממערכת ההיגוי והבקרה ועוד.

הפרוייקט נחשב לאסטרטגי ונהנה מתמיכה של כל הרמות הארגוניות של רייתאון. המטרה היא להעביר את החברה לשימוש רחב היקף בטכנולוגיות הדפסה תלת-מימדיות, שבחלק מהמקרים גם יחליפו את טכנולוגיות הייצור התעשיות המסורתיות.

במסגרת הזאת החברה בודקת ייצור מעגלים אלקטרוניים בהדפסה תלת-מימדית, ייצור מארזים למשדרים המבוססים על טרנזיסטורי גאליום ניטריד (GaN) ועוד. רייתאון מאמינה שלטכנולוגיות הייצור החדשות יהיו מספר יתרונות בולטים, דוגמת הקלת תהליך השדרוג ויצירת דגמים חדשים, מכיוון שיהיה צורך רק לעדכן קבצי ייצור קיימים ולשלוח אותם להדפסה, ללא צורך בייצור מכונות חדשות אשר ייצרו את הרכיבים החדשים.

חוקרים במכון Lowell Research Institute, המסייע בפיתוח אלקטרוניקה מודפסת
חוקרים במכון Lowell Research Institute, המסייע בפיתוח אלקטרוניקה מודפסת

שיקולי שרשרת אספקה

"אחד מהיתרונות של ההדפסה התלת מימדית נעוץ בכך שניתן לייצר חלקים שעד היום לא יכולנו לייצר בטכניקות הייצור הרגילות", הסביר אחד מהחוקרים בפרוייקט, טראוויס מייברי. "אנחנו בודקים כיום תכנונים חדשים של מבנים המשפרים את התכונות התרמיות של הטיל, ושל מבנים בעלי משקל נמוך וחוזק גבוה. מדובר בתצורות שלא יכולנו לקבל באף שיטת ייצור אחרת מלבד בהדפסה תלת-מימדית".

מנהלת תחום הייצור בהוספה בחברת רייתאון, ליאה האל, אמרה שההדפסה התלת-מימדית יכולה להחליף בעתיד את תהליכי הייצור הקיימים. "כאשר אנחנו מדפיסים משהו, יש לנו פחות חלקי חילוף ועל-ידי כך אנחנו גם מפשטים את שרשרת האספקה".

אתגר האלקטרוניקה המודפסת

כרגע פועל באוניברסיטת מסצ'וסטס מרכז מחקר של רייתאון (Lowell Research Institute), אשר מתמקד בפיתוח טכנולוגיית הדפסה תלת-מימדית לייצור מעגלים אלקטרוניים מורכבים ורכיבי מיקרוגל, בהם חלק מרכיבי המכ"ם של הטיל פטריוט. המנהל מטעם רייתאון של מרכז המחקר, כריס מק'קרול, אמר שהמטרה היא להגיע למצב שבו ניתן יהיה להדפיס רכיבים אלקטרוניים ברזולוציה ובדיוק המתקרבים לאלה של מוליכים למחצה.

"כיום יש היררכיה בטכניקת הייצור שלנו. אנחנו מייצרים מבנים, חלקים וכרטיסים, ומשלבים אותם בתוך המערכת. מה שנראה בעתיד הקרוב הוא הדפסה של האלקטרוניקה והדפסה של המבנים, ואז שילוב שלהם במערכת. המטרה היא להדפיס את המערכת השלמה כולה".

לדבריו, כבר כיום יכולים החוקרים במכון להדפיס שכבות של מוליכים ושל חומרים דיאלקטריים שניתן לייצר מהם רכיבים חשמליים. כעת הם גם מבצעים ניסויים בננו צינוריות פחמן (carbon nanotubes) כדי לייצר בעתיד רכיבים מורכבים מאוד. מק'קול: "החיילים בעתיד יוכלו להדפיס ולהרכיב טילים בשטח ובהתאם לצורך, ממש כמו שצוותי ארטילריה מרכיבים את ראשי הקרב הנחצים להם ברגע מסויים.

"אולם לפני שלוחם בשטח יוכל להדפיס טיל, יש צורך בפיתוח תהליך איכותי ומבוקר המאפשר לייצר את המרכיבים האלה: הגוף המתכתי, מחברי הפלסטיק, המוליכים למחצה של מחשב הטיל ומערכות ההינע והאנרגיה (חומר נפץ). ולאחר מכן מגיע השלב הקשה ביותר – כיצד לשלב את כל הרכיבים מערכת שלמה. בעתיד נדפיס את כל המערכת תהליך אחד".

דנפורת' אמר שכבר יש פרוייקטים שבהם מיוצר ראש הקרב באמצעות הדפסה תלת-מימדית. "כרגע אנחנו מדפיסים דגמים של מרכיבים רבים במערכת איתור המטרות (Seeker) והצלחנו להדגים מנוע רקטי מודפס. עד היום ייצרנו בהדפסה כ-80% מכל מה שמרכיב טיל".

שוק חדש וצומח

בינואר השנה קיבל המכון 4 מיליון דולר מהממשל המרכזי של מסצ'וסטס, בנוסף ל-12 מיליון דולר שנאספו על-ידי קונסורציום Printed Electronics Research Collaborative של חברות אמריקאיות, ומימון בהיקף של 50 מיליון דולר שהגיע מהממשל הפדרלי. אחת מהמטרות של המכון היא לפתח טכנולוגיות להדפסת מעגלים אלקטרוניים שלמים. להערכת המכון, שוק האלקטרוניקה המודפסת הוא שוק חדש הנמצא בצמיחה, אשר עשוי להגיע להיקף של כ-76 מיליארד דולר בתוך כ-10 שנים.

National Instruments פיתחה מערכת צב"ד משולבת להוזלת העלות של בדיקות אלחוטיות

מערכת Wireless Test System החדשה מבוססת על מקמ"ש אותות וקטורי (VST) הכולל מחולל אותות וקטורי (VSG) ונתח אותות וקטורי (VSA) במודול יחיד

NATIONAL-INSTRUMENTS

מאת: דייויד הול, מנהל שיווק מוצר בכיר, National Instruments

הצרכנים רווים עונג כאשר יוצא לשוק מוצר אלחוטי חדשני ומעורר התלהות – כמו למשל בפעם הראשונה שבה אנחנו מנהלים את המזגנים בבית באמצעות הסמארטפון או כשאנחנו יכולים לקבל שיחת טלפון או מייל מהשעון. אולם אם נחליך לרגע את התפקידים, מהצרכן למהנדס הבדיקות או למנהל הייצור של המור החדש והמלהיב, העונג הזה מתחלף במהרה בחרדה.

השפעת הבדיקות

עד לפני עשור אחד בלבד, בדיקת הטלפון הנייד דרשה שימוש שמכשיר אשר מייצר תקשורת ממשית עם האבזר הנייד. הגישה הזו, שהיום מכנים אותה בשם בדיקת איתות (signaling test), דורשת לקיים שיחה פיסית עם המכשיר הנבדק לפני שמתחילות הבדיקות הממשיות.

לאחרונה החלה התעשייה להשתמש במתודולוגיית non-signaling test. בגישה הזאת, נישלחים אותות מהמחשב האישי אל האבזר הנבדק באמצעות ממשק דיגיטלי על-מנת להגיע למצב של בדיקה. כיום, גם יצרני המכשירים הניידים וגם יצרני רכיבי ה-Wi-Fi משתפים פעולה עם יצרני ציוד בדיקה כדי לפתח טכניקות בדיקה מהירות יותר של ציוד אלחוטי.

דיאגרמת מלבנים של מערכת WTS
דיאגרמת מלבנים של מערכת WTS

כך למשל, מפותחות כיום טכניקות מסוג fast sequencing modes, המאפשרות ליישם במהירות סדרות של בדיקות עבור תרחישי פעילות מגוונים, אשר מקבלות חיזוק גם באמצעות מיכשור בדיקה מהיר יותר.

גישה חדשנית לבדיקות אלחוטיות

כדי להתמודד עם האתגרים האלו, הציגה חברת National Instruments, את מערכת Wireless Test System-WTS אשר מאגדת את החידושים האחרונים בתחום מיכשור ה-PXI, ביחד עם מיתוג משולב ותוכנה גמישה. המערכת מיועדת לביצוע בדיקות בכמויות גדולות בקווי הייצור של מערכות אלחוטיות מסוגים שונים, החל מ-LTE Advanced, עבור ל-802.11ac וכלה ב-Bluetooth Low Energy.

מערכת WTS מבוססת על מקמ"ש אותות וקטורי (VST) של נשיונל אינסטרומנטס, הכולל מחולל אותות וקטורי (VSG) ונתח אותות וקטורי (VSA) במודול יחיד. בנוסף, מערכת WTS כוללת מערכת מיתוג מרובת-פורטים עבור יישומים הדורשים ביצוע של מספר בדיקות במקביל, או בדיקות של מספר פורטים במכשיר הניבדק.

מערך המיתוג המשולב מעניק למהנדסים אפשרויות כיוונון של המערכת (configurations), לביצוע בדיקות שונות: החל מביצוע 8 בדיקות שונות במקביל וכלה באפשרות לבדוק בו-זמנית שני מכשירים אלחוטיים מסוג 4×4 WLAN MIMO.

הנימוקים שהביאו לאישור עסקת נוקיה אלקטל-לוסנט

האיחוד האירופי אישר השבוע את עיסקת נוקיה אלקטל-לוסנט. אלא שהנימוקים שמאחורי האישור נשמעים מדאיגים למדי…

פוסטר של נוקיה על אחד ממוצרי ההייטק הראשונים שלה: נעלי גומי משנת 1905
פוסטר של נוקיה על אחד ממוצרי ההייטק הראשונים שלה: נעלי גומי משנת 1905

השבוע הודיע האיחוד האירופי שהוא סיים את הדיונים בבקשת המיזוג בין חברת נוקיה (Nokia) לבין אלקטל לוסנט (Alcatel-Lucent). מדובר באחת מעיסקאות המיזוג הגדולות ביותר בתעשיית האלקטרוניקה, אשר הנאמדת בהיקף של כ-15.6 מיליארד דולר. הדבר המעניין בהחלטת האיחוד האירופי, הוא הנימוקים לאישור המיזוג.

עקרונית, הנציבות האירופית קבעה כי למרות שמדובר בשתי חברות בעלות חשיבות גלובלית, המיזוג ביניהן לא ייצור מונופול המסכן את התחרות, שכן גם לאחריו המתחרים הגלובליים יהיו מתחרים קשים של החברה הממוזגת. אלא שקריאה קצת יותר מעמיקה של הנימוקים, מרמזת שבאיחוד האירופי קיימות הערכות שהסינים והקוריאנים עומדים להיות קשים מאוד של החברה ממוזגת. אולי אפילו יריבים קשים מדי.

בהודעה הרשמית על ההחלטה, כותבת נציבות האיחוד האירופי שהיא בדקה את השפעת המיזוג על התחרות בשוק הציוד לרשתות תקשורת ניידות, כולל רשתות תמסורת אלחוטיות ומערכות ליבת הרשת. "הנציבות הגיעה למסקנה כי למרות שהחברה הממוזגת תגיע לנתח שוק של 30% בסוגים מאוד ספציפיים של ציוד, החפיפה בין שתי החברות היא מוגבלת. כך למשל, לנוקיה יש נוכחות חזקה מאוד בשוק האירופי, ולאלקטל-לוסנט יש נוכחות חזקה מאוד בצפון אמריקה, שם הנוכחות של נוקיה חלשה מאוד".

מהו "כושר התחרות האמיתי" של סמסנג ו-ZTE?

"יותר מזה, בשוק יש כמה מתחרים חזקים מאוד, כמו וואווי ואריקסון, אשר ביחד עם נוקיה מחזיקים ברוב השוק האירופי, ולצידן פועלות מתחרות חזקות כמו ZTE הסינית וסמסונג הקוריאנית". למעשה, האיחוד רומז שייתכן שהחברה הממוזגת תתמודד מול תחרות קשה מדי עבורה: "למרות שנתח השוק של ZTE וסמסונג נחשב כיום לקטן, האיחוד לא סבור שהנתח הזה מייצג נאמנה את כושר התחרות האמיתי שלהן.

"סמסונג, במיוחד, צפויה למלא תפקיד משמעותי בעתיד הקרוב בדורות החדשים של תקשורת ניידת, במה שנקרא הדור הרביעי (הנמצא היום פריסה) ובדור החמישי (5G). בנוסף, הנציבות הגיעה למסקנה שהמיזוג לא יקשה על שחקנים חדשים או קטנים להיכנס אל השוק".

יכול להיות שמדובר בטקסט שנועד להצדיק את אישור המיזוג, שכן לאיחוד האירופי יש אינטרס לחזק את התעשייה הטכנולוגית האירופית. מנגד, אם הטקסט כנה לחלוטין, הוא מרמז על ספק בכושר התחרות של החברה הממוזגת מול המתחרות מסין ומקוריאה.

נוקיה הפינית היא ספקית גלובלית של ציוד לרשתות תקשורת ניידות. מירב הפעילות שלה ממוקדת באירופה ובאסיה. אלקטל לוסנט הצרפתית-אמריקאית מספקת ציוד לרשתות ניידות ונייחות ופועלת בעיקר בשוק האמריקאי.