אחד מענפי ההיי-טק שמצויים בשנים האחרונות בצמיחה הגדולה ביותר הוא מגזר המכשור הרפואי. הדבר מתבטא במספר החברות שפועלות בתחום, בהיקף ההשקעות, ובמספר האקזיטים ושיתופי הפעולה עם שחקניות עולמיות מובילות.

דו"ח של ארגון ההייטק הישראלי IATI וחברת הייעוץ PWC, שפורסם בחודש מאי האחרון, מגלה מגזר פורח שנהנה בשנים האחרונות משגשוג מרשים. על פי הדו"ח, ב-2017 פעלו בישראל כ-1,450 בתחום מדעי החיים, וזאת בהשוואה ל-800-900 חברות שהיו רשומות בארץ לפני כ-5 שנים.

הצמיחה של התעשייה מתבטאת גם בגידול ניכר בהיקף ההשקעות: ב-2017 נרשם שיא של 1.2 מיליארד דולר שגויסו לתעשייה, גידול של 40% בהשוואה ל-2016 וגידול של 400% בהשוואה ל-2007. ההון ברובו מגויס מקרנות מקומיות, קרנות זרות, הנפקות (בעיקר בנסד"ק), השקעות של קרנות פרייבט אקוויטי, ותמיכה מצד הרשות לחדשנות. הנתונים הללו מלמדים כי התעשייה יוצאת סוף סוף מהשלב העוברי שבו היתה מצויה בעשורים האחרונים ותופסת מקום נכבד יותר בין ענפי ההיי-טק המובילים.

אחד מגופי ההשקעה החדשים שנכנסו לתחום בשנים האחרונות הוא חברת מרחביה מרמת גן. מרחביה החלה את דרכה כחברת נדל"ן. לפני שלוש וחצי שנים, על רקע חילופי אישים בהנהלת החברה, שינתה החברה את פניה והסבה את פעילותה לחברת השקעות בתחום מדעי החיים והקלינטק. החברה מימשה חלק מנכסי הנדל"ן שהיו ברשותה, כדי שיהיה לה הון עצמי, והחלה להשקיע בחברות סטארט-אפ. מרחביה נסחרת בבורסת תל אביב לפי שווי שוק של 32.5 מיליון שקל. בהיותה חברה ציבורית, היא למעשה מאפשרת למשקיעים פרטיים ומשקיעים מוסדיים להשקיע באופן ישיר בענף הצומח.

בשיחה עם TechTime מספרים רני לפשיץ, יו"ר מרחביה, ואלי ארד, מנכ"ל החברה, על המעבר לתחום ההשקעות במגזר הרפואי. רני: "חלק מהשיקולים מאחורי השינוי בפעילות של החברה היה ההבנה שתחום מדעי החיים הולך לשנות באופן דרמטי את העולם, ולגלגל בשנים הקרובות סכומי עתק."

אלי: "תחום המכשור הרפואי בישראל כבר הוכיח את עצמו כפורץ דרך. יש הרבה חדשנות, הרבה יזמים סדרתיים שמצליחים לייצר פרויקטים מאוד מעניינים שאנחנו עוקבים אחריהם. זהו תחום שישראל מובילה בו."

3 חברות עם טכנולוגיות מצילות חיים

כרגע משקיעה מרחביה בשלוש חברות מד-טק: קרדיאק-סנס (Cardiac Sense), שפיתחה צמיד לביש היודע לזהות סימנים מקדימים לשבץ מוחי [בתמונה למעלה], RMDY, חברה אמריקנית בניהול ישראלי שפיתחה פלטפורמה דיגיטלית לניהול חולים כרוניים, וקליבלנד דיאגנוסטיקס (CDx), שפיתחה בדיקת דם לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית. שלוש החברות הללו פועלות בשלושה תחומים מרכזיים ברפואת העתיד: אביזרים לבישים לניטור סימנים חיוניים, רפואה דיגיטלית ודיאגנוסטיקה מתקדמת.

שלוש החברות הללו מציגות כבר טכנולוגיות בשלות ונמצאות בשלבי חדירה מתקדמים לשוק. קרדיאק-סנס מבצעת בימים אלה ניסויים קליניים אחרונים לקראת קבלת אישורים רגולטורים, קליבלנד דיאגנוסטיקס חתמה על הסכם מסחור עם חברת הגנום גנומיקס (Genomics), ול-RMDY יש שותפות אסטרטגית עם ענקית המכשו הרפואי מדטרוניק (Medronics), שבמסגרתו מספקת מדטרוניק לכל חולה סכרת שרוכש משאבת אינסולין מתוצרתה גם את הפלטפורמה של RMDY.

מלבד ההשקעה הכספית, מרחביה מעורבת בניהול השוטף של החברות הללו ומנהליה משמשים כדירקטורים במועצות המנהלים שלהן. כמו כן, במסגרת המעטפת התומכת שהיא מעניקה לחברות, מרחביה מביאה עימה שיתוף פעולה אסטרטגי עם קליבלנד קליניק (Cleveland Clinic), אחת מרשתות בתי החולים הגדולות בארצות הברית. קליבלנד קלינק תורמת בשני מישורים: עבור מנהליה של מרחביה, קליבלנד קליניק מספקת בדיקות נאותות יסודיות לחברות שמרחביה שוקלת להשקיע בהן וגם מפנה את מרחביה למיזמים שפועלים תחת מרכז החדשנות שלה, ואילו לחברות עצמן, קליבנד קליניק מסייעת בפיתוח ובבדיקת המוצר ובשלבים מתקדמים יותר מסייעת בניסויים הקליניים ובקבלת האישורים הרגולטוריים.

רני: "חשוב לנו לא להיות עוד גורם השקעה. יצרנו קשר עם קליבלנד קליניק. הצטיידנו בארגז כלים שמאפשר לנו להיות חברה מצליחה בתחום, חברת השקעות סחירה, שמטרתה להנגיש למשקיעים, קטנים כגדולים, אפשרות להשקיע בטכנולוגיות הרפואיות המובילות בעולם. אנחנו מאמינים במודל שלנו ומאמינים שככל שנביא קבלות שווי השוק שלנו יגדל."

אלי: "אנחנו מאוד מעורבים בחברות שאנחנו משקיעים בהן. אנחנו לא משקיעים פיננסיים טהורים."

מה אתם מחפשים בחברות?

אלי: "לצד פרמטרים של גודל שוק, יעילות הפיתרון, והפטנטביליות (כלומר, היכולת להגן על הפטנט מפני העתקה), הדבר הראשון שאנחנו מסתכלים עליו זה מי עומד בראשה של החברה. חשוב לנו לראות מי מוביל את הפרויקט ואם הוא מסוגל לקחת את זה קדימה, וההון האנושי של החברה."

רני: "זה פחות משנה כמה מהנדסים יש לך. זה עסק מורכב ותובעני, ובלי היכולת המנהיגותית והגמישות הניהולית והמחשבתית והיכולת להתמודד עם תקלות – ותמיד יש כאלה – אין מצב שזה יכול להצליח. כמו כן, ככלל, אנחנו לא משקיעים בשלב הסיד. מבחינת האופי של החברה אנחנו מחפשים חברות בשלב מתקדם יותר, שיש כבר הוכחת היתכנות ראשונית לכל הפחות."

שוק של 400 מיליארד דולר

ברמה הטכנולוגית, עולם המכשור הרפואי נמצא כיום ממש בקדמת החדשנות, עם מיזמים ופיתוחים המשלבים מדע, רובוטיקה, חיישנים מתקדמים, מזעור ואלגוריתמים של בינה מלאכותית ולמידה עמוקה. הצמיד הלביש של קרדיאק-סנס, כאמור אחת מחברות הפורטפוליו של מרחביה, כולל חיישן אופטי שמסוגל לנטר באופן חיצוני את פעילות הלב על ידי מדידה של שינויים בנפח כלי הדם בידו של הנבדק. הפלטפורמה של RMDY נעזרת בטכנולוגיות של למידת מכונה וניתוח ביג-דאטה כדי להתאים תוכנית מותאמת אישית לכל מטופל, וגם לאפשר לרופא לנהל ולעקוב ביעילות אחר מאות חולים במקביל. קליבלנד דיאגנוסטיקס פיתחה בדיקת דם שיודעת לא רק למדוד את כמות חלבון ה-PSA בדם, כמו בבדיקת הסקר הנהוגה כיום לאיתור סרטן הערמונית, אלא גם לאפיין את המבנה שלהם ואת המקור לעלייה ברמת החלבון, ובכך להבדיל בין עליית ברמת ה-PSA הנגרמת ממצבים רפואיים אחרים כמו דלקת או ערמונית מוגדלת, לבין עלייה ברמת החלבון הנובעת מתהליכים סרטניים מוקדמים.

היעד של מרחביה הוא בסופו של דבר לממש את ההשקעה שלהם בחברות, בין אם באמצעות אקזיט ובין אם באמצעות הנפקה. ואולם, דרכו של מוצר רפואי אל השוק עשויה לעיתים להיות ארוכה ומאתגרת יותר בהשוואה למיזמים בתחומים טכנולוגיים אחרים. מלבד הניסויים הקליניים וההליכים הרגולטוריים, שעשויים לעיתים להימשך שנים, שוק המכשור הרפואי מתאפיין בשמרנות. רופאים, בתי חולים, וחברות המכשור הרפואי הגדולות אינם ממהרים לאמץ טכנולוגיות חדשות, בוודאי אם מדובר בחברות קטנות יחסית. גם התיאבון של המשקיעים לקחת סיכונים הינו קטן יותר בתחום המד-טק בהשוואה למיזמי היי-טק אחרים. רני: "אם אתה משווה לתחומים כמו סייבר ואפליקציות, אין ספק שהעולם הרפואי הוא עולם מאוד שמרן, גם בהיבט הרגולטורי, אבל גם מבחינת החברות הגדולות שהם פוטנציאל לאקזיט. על כן התהליכים הם יותר ארוכים."

תחום המכשור הרפואי אולי חוסה לעיתים בצלם של ענפי ההייטק המובילים, ואולם עולם הרפואה מצוי, על פי כל ההערכות, על סיפה של מהפכה דרמטית, והשוק שאליו מכוונים המיזמים הללו צפוי לצמוח בשנים הקרובות להיקפים אדירים. על פי חברת המחקר Research&Markets, שוק המכשור הרפואי צפוי לגדול עד 2023 להיקף של 400 מיליארד דולר, כשהגורמים המניעים את התרחבות השוק הם הגידול בהוצאות הבריאות, ההבשלה של טכנולוגיות מתקדמות והעלייה בתוחלת החיים ובמספר החולים הכרוניים, המחייבת את מערכות הבריאות לאמץ טכנולוגיות ופלטפורמות חדשניות שיסייעו להן לנהל בצורה יעילה וחסכונית יותר את ציבור החולים.

תחושה של שליחות

מלבד הפוטנציאל הכלכלי הגדול הגלום במיזמים הללו, אי אפשר להתעלם מהעובדה שבסופו של דבר מדובר בטכנולוגיות המסייעות להציל חיים ולשפר את איכות חייהם של המטופלים. זיהוי מבעוד מועד של התהוות שבץ מוחי יכול להיות ההבדל בין חיים לבין מוות או נזק מוחי בלתי הפיך. השותפות של מדטרוניק עם RMDY כבר מוכיחה ששימוש בפלטפורמה של RMDY מסייעת להוריד באופן ניכר את ערכי הגלוקוז של חולים סכרתיים, שמאמצים הודות לפלטפורמה תזונה, אורח חיים ומשטר תרופתי נכונים יותר. בדיקת הדם המדויקת יותר של קליבלנד דיאגנוסטיקס לא זו בלבד שמסייעת לחסוך לנבדקים רבים בדיקות פולשניות ולא נעימות כמו ביופסיית ערמונית, אלא שגילוי מוקדם של סרטן משפר באופן מובהק ומשמעותי את סיכויי ההחלמה.

רני: "זה נותן תחושה אמיתית של שליחות. מדובר בפרויקטים שיש להם נגיעה להצלת חיים או שיפור איכות חיים. אנחנו אומרים את זה לא פעם ליזמים עצמם – אתם עושים מעשה קודש."

מרחביה מתכוונת להרחיב את הפורטפוליו שלה בעתיד הקרוב. אלי: "אנחנו עושים בדיקת נאותות לעוד פרויקטים במקביל, בארץ ובעולם, וצפויים להכריז בקרוב על השקעות נוספות."

 

קארדיאק-סנס (CardiacSense) מקיסריה, שפיתחה שעון לביש לזיהוי הפרעות בקצב הלב וניטור פרמטרים חיוניים נוספים, השלימה גיוס הון נוסף בהיקף של כחצי מיליון דולר, בהובלת חברת ההשקעות מרחביה, המחזיקה בכ-6.6% ממניות החברה. הגיוס הנוכחי מתבצע לפי שווי חברה של כ-20 מיליון דולר. יותר מפי שלוש משווי החברה שלפיו בוצע גיוס הון לפני כשנה. לדברי החברה, הגידול בשווי המוערך של החברה נובע מהרחבת הקניין הרוחני והבשלת הטכנולוגיה.

קרדיאק-סנס פיתחה טכנולוגיה יוצאת דופן המאפשרת לנטר הפרעות בקצב הלב באמצעות מכשיר לביש ונייד דמוי שעון, ולזהות מראש התפתחות תופעה של פרפור עליות. פרפור עליות היא הפרעת הלב הנפוצה ביותר ומביאה למותם של כ-130 אלף בני אדם בשנה בארצות הברית בלבד. פרפור עליות מתבטא בחריגות בקצב פעימות הלב אשר גורמות להיווצרותם של קרישי דם. כאשר קרישי הדם מגיעים למוח הם גורמים לשבץ מוחי קשה, אשר במרבית המקרים מוביל למוות או לנזק מוחי בלתי הפיך. עלות הטיפול בנפגעי שבץ מוחי מגיעה בארצות הברית לכדי 12 מיליארד דולר בשנה.

הבעיה היא שבמרבית המקרים האדם אינו חש בכל תסמין מוקדם אשר עשוי להעיד על פרפור העליות. השעון של קרדיאק-סנס הוא המכשור הרפואי הראשון בעולם שמציג יכולת לזהות התהוות של שבץ מוחי בעקבות פרפור עליות עוד לפני שהוא מתרחש. במקרה שבו המכשיר מאבחן פעילות בלתי סדירה הוא שולח התרעה מיידית לצוותי החירום, מה שמאפשר להחיש לנבדק טיפול מבעוד מועד ולהציל את חייו.

החברה פיתחה אלגוריתם מיוחד המאפשר לעקוב אחר פעילות הלב וכלי הדם באמצעות פרמטר הקרוי PPG, או בשמו המלא, Photo Plethysmo Gram. מדידת PPG עוקבת אחר שינויים בנפח כלי הדם באמצעות מדידה אופטית לא פולשנית. הניטור מתבצע באמצעות חיישן אופטי שפיתחה החברה המאפשר לבצע מדידות של פעילות הלב, כדי לספק התראות שעד היום התקבלו רק בבדיקת א.ק.ג (EKG) מסורבלת בבתי חולים ובמרפאות. השעון של קרדיאק-סנס מספק ניטור רציף של הנבדק, לכל אורך שעות היממה. השעון תוכנן ועוצב כך שיהיה קל ונוח לענידה על היד.

מדויק יותר מהשעון של אפל

החברה היחידה בעולם המתחרה בקרדיאק-סנס היא אפל, אשר הציבה לעצמה למטרה להפוך את האפל-ווטש (Apple-Watch) גם למכשיר לניטור רפואי רציף ומתמקדת כרגע, כמו קרדיאק-סנס, בפיתוח יכולת לזיהוי חריגות בפעילות הלב. עם זאת, לפי שעה הציגה אפל בניסויים קליניים יכולת זיהוי נמוכה של כ-67% בלבד, בעוד השעון של קרדיאק-סנס כבר מציג יכולת זיהוי של מעל 95%.

בריאיון ל-TechTime מסביר מייסד ומנכ"ל קרדיאק-סנס אלדד שמש: "ההבדל המהותי בין הטכנולוגיה של אפל לטכנולוגיה שלנו הוא החיישן הייעודי שפיתחנו, המתבסס על ניטור ה-PPG. לשעון של אפל אין את היכולת הזו, ועל כן הוא לא תמיד יודע להבחין אם החריגה שנמדדה היא תוצר של תזוזת האצבעות או תוצר של פעילות הלב. אפל מנסים לדייק את המדידות של המכשיר באמצעות למידה עמוקה, אבל עד עכשיו מתברר שזו קשה לביצוע."

עדיין לא ברור מתי אפל תוכל להשיק ברמה המסחרית את היישום. לעומתה, קרדיאק-סנק צפויה להשלים את פיתוח המוצר המסחרי – הכולל את השעון, תחנת עגינה ואפליקציה ייעודית – עד סוף 2018. במקביל, החברה עורכת כעת ניסויים אחרונים במטרה לקבל את אישורי ה-FDA בארצות הברית וה-CE באיחוד האירופי. "אנחנו מעריכים שעוד השנה נגיש בקשה לאישורים, ושנקבל את אישור ה-CE כבר השנה ואת אישור ה-FDA בתחילת השנה הבאה," אומר שמש. השוק אליו פונה החברה, שוק הניטור, נאמד בהיקף של 3 מיליארד דולר לשנה.

ניטור כל הפרמטרים החיוניים

בשלב ראשון בכוונת קרדיאק-סנס להשיק מוצר המתמקד בזיהוי פרפור עליות, אך בהמשך הדרך מתכוונת החברה לשלב בשעון יכולות לניטור כל חמשת הפרמטרים החיוניים – לחץ דם, טמפרטורת גוף, קצב נשימה, דופק ורמת חמצן בדם – מה שיקנה לו יכולות מקיפות יותר לספק התרעות על מצבים מסכני חיים המצריכים התערבות רפואית דחופה. "אנחנו רוצים להגיע למצב שבו כל הפרמטרים החיוניים ינוטרו על ידי השעון. היתרון הוא שכל יכולות הניטור הללו כבר קיימות בחיישן שלנו, ובעתיד לא נצטרך לבצע שינויי חומרה אלא תוספות תוכנה בלבד. כבר כעת אנחנו עובדים על ניטור לחץ הדם ומקיימים כבר כמה חודשים ניסויים קליניים עם תוצאות מצוינות. כך זה יהיה הפרמטר הבא שיתווסף לשעון."

קרדיאק-סנס, המעסיקה כ-17 עובדים, הוקמה על ידי המנכ"ל אלדד שמש, אשר שירת בחיל האוויר במשך 20 שנה ושימש בעבר בתפקידים בכירים במערך המכ"מים ובתוכנית הלוויינים של חיל האוויר. ב-2008 פרש מחייל האוויר והצטרף לחברת חלל תקשורת, בתפקיד סמנכ"ל הנדסה ופיתוח, שבמסגרתו היה אחראי ניהול הפיתוח של לוויייני עמוס 4, עמוס 5 ועמוס 6. "זה תענוג גדול להוביל חברת סטראט-אפ ולפתח משהו מאוד ייחודי, יכולת שלא קיימת בעולם."

קבוצת מרחביה, שנכנסה להשקעה בקרדיאק-סנס ב-2017, מתמחה בהשקעה בחברות צעירות הפועלות בתחומים מובילים במדעי החיים, וזאת בשילוב מוסדות רפואיים מובילים בעולם, "האנשים ממרחביה, היושבים במועצת המנהלים שלנו, מביאים עימם המון ידע בנושא הפיננסי ובנושא הרגולטורי," מוסיף שמש.