חיישנים

SCD מרחיבה את תשתיות הייצור ופיתוח IR בהשקעה של כ-115 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל SCD קובי זאושניצר לצד החדר הנקי של החברה

משרד הביטחון וחברת SCD חתמו על הסכם בהיקף של כ-380 מיליון שקל (כ-115 מיליון דולר), להרחבת תשתיות הייצור של חברת SCD לפיתוח וייצור חיישני אינפרא אדום מתקדמים, כולל אינפרא אדום באורך גל קצר (SWIR), באורך גל בינוני (MWIR) ובאורך גל ארוך (LWIR). המהלך מובל על-ידי יחידת המו"פ במפא״ת, ומיועד לאפשר ייצור מקומי של פתרונות IR ליישומים מתקדמים דוגמת אחיזת מרחב, יישומים אוויריים, מערכות חלל ופלטפורמות ביטחוניות בקנה מידה גדול.

ראש מפא”ת, תא״ל במיל׳ ד״ר דני גולד, אמר שהמהלך יספק "יכולות פורצות דרך בתחום האינפרא–אדום, שיניבו פרי לשנים רבות". ראש מו"פ במפא"ת, תא"ל יהודה אלמקייס, אמר שגלאי SCD מהווים רכיב קריטי במערכות אלקטרו–אופטיות רבות של צה"ל. "הפרויקט הנוכחי יאפשר את הרחבת ההצטיידות ואת פיתוח מערכות העתיד״. מנכ"ל חברת SCD, קובי זאושניצר, אמר שהיכולות המשופרות יתמכו בדרישות הביטחון העתידיות ויחזקו את העצמאות התעשייתית והטכנולוגית של ישראל בתחום קריטי זה. "חדשנות בתחום האינפרא אדום חשובה לא רק לביטחון הלאומי, אלא גם לשותפינו הגלובליים״.

חברת SCD (Semi Conductor Devices) פועלת מפארק התעשיות לשם שבגוש משגב בגליל. היא נמצאת בבעלות משותפת של אלביט ורפאל, ומעסיקה כיום כ-600 עובדים. החברה מפתחת חיישנים תרמיים הפועלים בטווחי ה-IR הקצרים, הבינוניים והארוכים. החיישנים שלה מתאפיינים ברזולוציה מאוד גבוהה בתחום התרמי, כאשר החיישן החד ביותר מייצר תמונה ברזולוציה של 5 מגה-פיקסל. החיישנים הללו משולבים במערכות הגנה והתקפה, ממערכות תצפית ארוכות-טווח ואחיזת-שטח, ראשי ביות לטילים, רק"מ ועוד.

חברת SCD היא ממוקדת פיתוח, וכ-40% מעובדיה הם עובדי מו"פ והנדסה. בחודש פברואר 2025 היא חנכה מרכז מו"פ חדש בפארק התעשיות בר-לב בצפון הארץ, שיעסיק כ-100 עובדים, מרביתם אנשי פיתוח והנדסה. לפני שבועיים היא דיווחה על קבלת הזמנות המשך מלקוחות בארה"ב לאספקת חיישני IR בהיקף של 50 מיליון דולר בשנתיים הבאות. החיישנים ישמשו במערכות תצפית צבאיות לטווח רחוק. לאחרונה היא חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת ASSEMBLIFY GmbH מנירנברג, גרמניה, למתן שירותי תחזוקה ותמיכה ללקוחותיה באירופה.

סוני ישראל הכריזה על שבב IoT אוניברסלי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סוני ישראל (Sony Semiconductor Israel) הכריזה על שבב תקשורת אוניברסלי ליישומי ואבזרי IoT, המאפשר לאבזרים להתחבר אל רוב הרשתות הנפוצות בעולם – החל מרשתות סלולריות מהדור החמישי ושימוש במודול iSIM, רשתות תקשורת לווייניות, רשתות ייעודיות כמו LoRa, Mesh וכל הפרוטוקולים העומדים בתקן IEEE 802.15.4. אומנם השבב החדש, ALT 1350, הוא שבב הדור השלישי של שבבי ה-IoT של החברה (פותח במקור באלטייר שנמכרה לסוני ב-2016), אולם לדברי סגן נשיא למוצר ולשיווק בחברת סוני ישראל, דימה פלדמן, זהו השבב המהפכני ביותר שלה, "אשר משנה את כללי המשחק בשוק אבזרי ה-IoT".

השבב החדש פותח במשך ארבע שנים, ולמרות שהוא מספק יותר פונקציונליות, ההספק שלו קטן פי ארבעה בהשוואה לדור הקודם. פלדמן: "מדובר בשיפור דרמטי מכיוון שהוא מאפשר לספק מוצרי IoT שעד היום לא היו אפשריים. למשל, אם לקוח מסויים רוצה להתקין קולר העוקב אחר כלב, הוא יעשה זאת רק אם יצטרך להחליף סוללה פעם אחת בשנה ולא בכל מספר שבועות. ריבוי פרוקטוקולי התקשורת מאפשר לאבזרי IoT לדבר ישירות אחד עם השני, והופך את ALT 1350 לשבב אוניברסלי. זו, להערכתנו, תהיה המהפיכה הבאה של ה-IoT: שימוש ברכיבים שיודעים לטפל בהרבה מאוד סוגי תקשורת".

סוני ישראל שילבה ברכיב שני מעבדי-עזר נוספים: מיקרו-בקר המאפשר ללקוח לכתוב יישומים דלי-הספק משל עצמו ומעבד בינה מלאכותית, המאפשר ליישם פעולות AI מסויימות, דוגמת ניתוח נתונים לצורך תחזוקה מונעת. הרכיב נמצא בשלב מסירת דוגמאות ללקוחות במטרה להיכנס לייצור המוני במחצית השנייה של 2023. "מספר היישומים בעולמות ה-IoT הוא גדול מאוד. אחד התחומים שצפוי לצמוח בשנים הקרובות הוא מעקב אחר משלוחים, לצורך בקרת תנאי האחסון של מוצרים חקלאיים, תרופות ועוד. האבזר שלנו מאפשר לספק את השירות הזה בזמן אמת ובלא צורך ברכיבים נוספים. לכן למחיר הנמוך יש חשיבות גדולה מאוד".

אסטרטגיית בינה מלאכותית מהענן עד ה-Edge

במקביל, סוני ישראל מחזקת את מעמדה כספקית מודולי הבינה המלאכותית לחיישני התמונה של סוני העולמית. המהלך נחשף לראשונה ביוני 2020 כאשר סוני הכריזה על חיישני התמונה החכמים IMX500. הרכיבים בנויים משני שבבים המשובצים במארז אחד במתכונת של מודול מרובה שבבים בתצורת מגדל (Stack): חיישן תמונה של סוני העולמית, ומעבד DSP של סוני ישראל, אשר אחראי על פעולת ההסקות של רשת נוירונית.

שילוב בינה מלאכותית בחיישן מאפשר להפיק מתמונת הכלב (משמאל) רק את המידע הנחוץ ליישום (מימין)
שילוב בינה מלאכותית בחיישן מאפשר להפיק מתמונת הכלב (משמאל) רק את המידע הנחוץ ליישום (מימין)

כאשר הם מותקנים על-גבי מצלמת אבטחה, מצלמת רחוב או אבזר IoT אחר, המעגל הלוגי מעבד את התמונה למרכז הרשת רק את תוצרי פעולת ההסקה. בכך הוא חוסך במשאבי עיבוד ותקשורת ומאפשר לחיישן לתפקד בלא לפגוע בפרטיות האנשים המצולמים. מצלמה כזו יכולה למנות את מספר האנשים באתר בלא צורך לשלוח את תמונותיהם לענן. היא יכולה לפענח את מפת הצפיפות במתחמים, ואפילו לעקוב אחר התנהגות לקוחות בחנות – רק על סמך ניתוח תנועותיהם – בלא צורך לזהות את הלקוחות עצמם.

מדובר במהלך אסטרטגי של סוני העולמית: חיישני הבינה המלאכותית נתמכים על-ידי פלטפורמת הענן AITRIOS שהושקה בסוף 2021, אשר מספקת גם שירותי ענן וגם סביבת פיתוח עבור לקוחות סוני. הפלטפורמה מאפשרת לספק שירותי עיבוד בקצה (Edge) בעלי התאמה מירבית לחיישני של סוני. היא גם מחזקת את הקשר בין סוני לבין הלקוחות אשר רוכשים חיישנים עבור אבזרי IoT, ומכניסה אותה למוד עסקי חדש של ספקית שירותים ולא רק של ספרית חומרה. בשלב הראשון, סוני ישראל סיפקה את מעבד ה-AI עבור המעגל הלוגי של החיישנים. ל-Techtime נודע שסוני ישראל מעורבת כיום בפיתוח רכיבי AI נוספים.

פתרון הענן החדש של חברת סוני
פתרון הענן החדש של חברת סוני

יוניקורן תשקיע 5 מיליון שקל בשירהטק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

שותפות ההשקעות בחברות טכנולוגיה צעירות, יוניקורן טכנולוגיות, תשקיע 5 מיליון שקל בחברת שירהטק (Shiratech), לפי שווי של 58 מיליון שקל לפני הכסף, ותחזיק כ-8% ממניות החברה. שירהטק פועלת בתחום ה-Industrial IoT 4.0, עבורו היא פיתחה את פלטפורמת iCOMOX שהיא מערכת חיישנים המאפשרת יצירת מידע מנכסים ומכונות ישנות שאינן חכמות, כדי לשפר את היעילות של קווי הייצור. להערכת החברת המחקר Fortunebusinessinsights, שוק פתרונות industrial 4.0 צומח בקצב מהיר לצפוי להגיע להיקף של כ-260 מיליארד דולר בשנת 2026.

השוק המיידי של שירהטק הוא מפעלי מזון ומשקאות, מפעלי תעשיה כבדה ותשתיות, תחום שבו יש מאות מיליוני מכונות בעולם אשר ניתן להסב אותן ולחבר למערכות החברה. מנכ"ל שירהטק, דוד וקטור (בתמונה למעלה), אמר שההשקעה של יוניקורן תאפשר להתרחב ולהרחיב את שיתופי הפעולה עם לקוחות עולם. וקטור: "שוק פתרונות התחזוקה המונעת עבור תעשייה חכמה (Industrial 4.0), המתבססות על תובנות מבוססות נתונים – צומח בקצב מהיר מאוד".

התאמה לכל דרכי התקשורת במפעל

פלטפורמת iCOMOX כוללת חמישה סנסורים שונים ויכולת ביצוע אנליזות מורכבות מאוד. היא יכולה לשאוב מידע מחיישני iCOMOX, ישירות מהמכונה או מכל מקור מידע צד שלישי אחר דרך API. קופסאות הבקרה בפלטפורמת iCOMOX  מצויידות בשלוש דרכי התחברות אל הרשת: תקשורת איתרנט קווית על-גבי קווי אספקת החשמל במפעל (PoE), תקשורת המתבצעת באמצעות הרשת הסלולרית (NB-IoT) או תקשורת אלחוטית מקומית (SmartMesh IP).

באופן זה הן מותאמות לכל תרחיש המתקיים היום באתרי הייצור. ניתוח המידע מבוצע בשלוש שכבות AI מהקצה ועד הענן ומאפשר מתן תובנות בזמן אמת ובניית יכולות חיזוי לתקלות באמצעות Machine Learning. הפתרון אינו פולשני ואינו מצריך עצירה של קווי הייצור. לאחרונה חתמה שירהטק על הסכמים עם אינטגרטורים ב-5 יבשות מתחום התעשייה 4.0 ותקשורת סלולרית (T-System, A1 Entel). עיקר הלקוחות, מתרכזים באירופה, אסיה ודרום אמריקה וכן בארה"ב. בין מפיצי החברה גם חברת Arrow.

לשירהטק יש כ-45 חברות/לקוחות שרכשו את הפתרון לצורך Proof of Concept שלו. בהן: Honeywell וסימנס גרמניה, שבחרה ב-iCOMOX כפתרון מוביל עבור תעשייה 4.0. חברת שירהטק נמצאת בבעלות חברת א.י אלקטרוניקה, וכל המוצרים שלה מיוצרים בישראל באמצעות חברת א.י. אלקטרוניקה.

חישה אולטראסונית נכנסת ל"נקודה העיוורת" של חישה אופטית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: הדגמה של Texas Instruments למערכת למדידת זרימת מים בצנרת, המבוססת על שימוש בחיישן על-קולי

המאמר בחסות חברת Texas Instruments

שוק החיישניים העל-קוליים (Ultrasonic Sensors) נמצא בצמיחה מפתיעה להערכת חברת Mordor Intelligence יצמח השוק העולמי בשיעור של כ-11.3% בשנה, ויגיע להיקף של כ-6.9 מיליארד דולר בשנת 2025, בהשוואה להיקף של כ-3.6 מיליארד דולר בשנת 2019. למרות שמדובר בטכנולוגיה המוכרת שנים רבות, שוק החיישנים העל-קוליים מצוי עדיין בשלבי בנייה והפופולריות שלו גוברת בזכות היכולת להתגבר חולשות חיישנים אופטיים וחיישני אינפרא-אדום (IR), היכולת לבצע בדיקות לא הורסניות והמחיר הזול של הטכנולוגיה בהשוואה לטכנולוגיות חישה מתחרות.

מהסיבות האלה שוקי היעד המרכזיים של החיישנים האלה הם שוקי המזון, הבריאות, מוצרים תעשייתיים, רכב ובדיקות לא פולשניות בתעשיית האלקטרוניקה. באירופה, השוק הזה נדחף בעיקר על-ידי המעבר לתשתיות תעשייה חכמה (Industry 4.0) מכיוון שהחיישנים האלה מספקים יכולות בקרה זולות, יעילות ובטיחותיות לניהול ובקרת קווי ייצור אוטומטיים וקווי ייצור רובוטיים. כיצד עובדות מערכות חישה על-קוליות ומדוע הן פופולריות?

ה"עיניים" של המכונית מאזינות לצלילים

חיישנים על-קוליים מבוססים על ניתוח גלי קול בתדר גבוה מ-20kHz כדי לבצע מדידות על-גבי אובייקטים סמוכים. בתעשיית הרכב הם משולבים במערכות ADAS, כאשר מערך של 4-16 חיישנים מאתר אובייקטים וסמוכים ויעיל מאוד במערכות חנייה אוטומטיות. ביישומים תעשייתיים הם מספקים חושי קירבה ומיקום. הם יכולים למדוד מרחקים ולאתר אובייקטים באמצעות שידור גלי קול ומדידת ההד החוזר, כאשר החיישן עצמו משמש הן כמקור הקרינה והן כמקלט (מקמ"ש) לקליטת ההד החוזר.

החיישן מבוסס על שימוש בחומר פיאזו-אלקטרי אשר מייצר תנודות מכניות המייצרות גלי קול בהתאם לאות החשמלי המוזן אליו. אחת מטכניקות המדידה הנפוצות ביותר היא מדידת זמן ההחזר של ההד (Time of Flight). מכיוון שמהירות הקול באוויר היא ידועה (343 מטר לשנייה באוויר יבש בטמפ' של 20°C – שווה ערך ל-1 קילומטר ב-2.9 שניות), קל מאוד למדוד את הפרש הזמנים בין שידור האות לבין קליטת ההד החוזר, ולחשב ממנו מרחק או תנועה.

דיאגרמת מלבנים גנרית של חיישן Time of Flight
דיאגרמת מלבנים גנרית של חיישן Time of Flight

החיישנים העל-קוליים מגוונים מאוד ומגיבים אל חומרים כמו עץ, מים, מתכת, זכוכית, שמן, אדמה, סלעים ועוד. למעשה, הם מגיבים אל כל חומר מוצק או נוזלי. זוהי תכונה מרכזית. חיישני Infrared למשל, מספקים מהירות ורזולוציה טובים יותר, אולם הם זקוקים למשטח מוכר כדי להיות יעילים. יעילותם תלויה ברמת ההחזר של המשטח, וחומרים רבים, כמו זכוכית או מים, בולעים את הקרינה או מעוותים אותה. חיישנים אופטיים מבוססים על דיודה פולטת אור ומדידת זמן ההחזר של הקרינה. אולם גם הם רגישים לסוג המשטח ולא יעילים בתנאי ראות קשים, כמו אבק וערפל.

אופי המדידה מגדיר את תדר השידור

אומנם חיישני מכ"ם ו-LiDAR יכולים להתגבר על הבעיות האלה, אולם הם יקרים בהרבה ומורכבים יותר ליישום. לרוב החיישנים האולטראסוניים משמשים במדידות מרחק כמו במערכות חנייה, מדידות קירבה (יישומים רובוטיים), מדידת נוכחות במערכות אבטחה, בקרת תנועת נוזלים וגאזים וכדומה. מכיוון שהשינויים במצב האובייקט הנמדד מתבטאים בשינויים באופי ההד החוזר, למרחק אין השפעה על דיוק המדידה. באמצעות מדידת עוצמת האות החוזר, ניתן לזהות חומרים שונים, כמו מתכת, ספוג וכדומה.

מערכת טיפוסית בנויה מארבעה בלוקים מרכזיים: מקמ"ש (חיישן), מעגל אנלוגי לדחיפת השידור ועיבוד האות החוזר, ממיר ADC ויכולת עיבוד אות. בדרך-כלל המקמ"ש מופיע בשתי תצורות מרכזיות: Monostatic ו-Bistatic. חיישן Monostatic משדר אות ואז מקשיב לו. הוא זול יותר אולם רמת הרגישות שלו פחותה מכיוון שיש צורך בזמן המתנה במעבר משידור להאזנה.

התצורה המדוייקת יותר היא של צמד משדר/מקלט (Bistatic) אולם חסרונו העיקרע בכך שהוא דורש כיון, מכיוון שבמדידות זמן ההחזר יש לקחת בחשבון את זוויות השידור והקליטה של שני מרכיבי החיישן.

בדרך-כלל החיישנים עובדים בטווח התדרים 30kHz -500kHz. יש לקחת בחשבון שככל שהתדר גבוה יותר, עולה גם רמת ההנחתה של האות העובר באוויר. לכן חיישני תדר נמוך (30kHz -80kHz) יעילים יותר למדידת מרחקים גדולים. במקרים מיוחדים, עדיך להשתמש בתדרים מיוחדים. כך למשל, במדידות גובה נוזל, התדר היעיל ביותר הוא של 1MHz.

חברת Texas Instruments מספקת מגוון רחב של חיישנים על-קוליים ותכנוני ייחוס של מערכות מדידה.

למידע נוסף: Industrial Proximity Sensing With Ultrasonic

אוריקס ויז'ן נסגרה, ומחפשת קונה לקניין הרוחני

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת אוריקס ויז'ן (Oryx Vision) מקריית אונו, שפיתחה חיישן LiDAR משולב מכ"ם למערכות חישה לרכב אוטונומי, הודיעה על סגירתה, כך דווח היום בעיתונות הכלכלית. על פי הדיווחים, מנכ"ל החברה רני וולינגשטיין בישר על כך בשבוע שעבר ל-40 עובדיה וגם למשקיעים, שגיבו את ההחלטה. ל-Techtime נודע כי אוריקס מנהלת מגעים עם כמה חברות למכירת הקניין הרוחני שלה.

חברת אוריקס הוקמה בשנת 2009 על-ידי דוד בן בסט, אשר ייסד בעבר את RFWaves ומכר אותה לחברת Vishay. בשנותיה הראשונות פעלה מתחת לראדר. באוקטובר 2016 ביצעה את הגיוס המשמעותי הראשון שלה, בהיקף של 17 מיליון דולר, ובאוגוסט 2017 ביצעה סבב נוסף, וגדול יותר, בהיקף של 50 מיליון דולר. המשקיעים בחברה הם רובם ככולם מעולם ההון-סיכון, ובכלל זה קרנות בסמר, מניב, טראקס, Third Point ו-MRV. לפי הדיווחים, החברה הודיעה כי בכוונתה להחזיר למשקיעים כ-45 מיליון דולר, שנותרו בקופתה.

אוריקס ויז'ן פיתחה חיישן LiDAR המשולב עם מכ"ם אינפרא-אדום, שנועד להגדיל את הטווח של החיישן לכמה מאות מטרים ולמנוע סנוור בתנאי אור בוהק. לפי החברה, היא גם הצליחה לפתח שיטת ייצור שהוזילה את עלות החיישן באופן שמאפשר את ייצורו באופן המוני לשוק הרכב. עם זאת, בניגוד, למשל, לחברת אינוויז הישראלית, שחתמה על שיתוף פעולה מסחרי עם BMW, אוריקס ויז'ן לא דיווחה בשנים האחרונות על שיתופי פעולה משמעותיים בתעשיית הרכב וגם לא הצליחה להכניס בסבבי גיוס ההון משקיעות אסטרטגיות מהתחום.

דחיית המהפכה האוטונומית תקשה על חברות הסטארט-אפ

חיישן LiDAR הינו חיישן לייזר המאפשר למדוד את מרחקם של אובייקטים על ידי מדידת זמן חזרת אותות הלייזר מהאובייקט חזרה אל הגאי. שוק ה-LiDAR דווקא צובר תאוצה בשנים האחרונות. מכון המחקר והייעוץ הצרפתי Yole העריך באחרונה כי שוק חיישני ה-LiDAR יצמח בחמש השנים הקרובות כמעט פי חמישה ויגיע ב-2024 להיקף של 6.4 מיליארד דולר. לאור התחזיות האופטימיות הללו, מ-2016 הושקעו יותר ממיליארד דולר בחברות המפתחות טכנולוגיות LiDAR עבור כלי-רכב.

חיישני LiDAR משולבים היום גם בחלק ממערכות העזר לנהג (ADAS) של יצרניות רכב כמו אאודי, קרייזלר ו-BMW.עם זאת, המנוע העיקרי שאמור להביא לפריצה המסחרית המשמעותית של שוק ה-LiDAR הוא תחום הרכב האוטונומי. ואולם, לאור ההערכות כיום כי תחום הרכב האוטונומי יתעכב במספר שנים, ואולי אפילו בעשור, בשל קשיים טכנולוגיים ומחסומים רגולטוריים, חברות סטראט-אפ כמו אוריקס ויז'ן, שמתבססות על הון-סיכון, שמטיבו הינו יותר קצר-רוח, יתקשו לצלוח את השנים הקרובות.

רכב הניסוי של אינוויז עורר בהלה בכבישים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

התמונה שהופצה ברשתות החברתיות (משמאל), והרכב שצולם על-ידי Techtime במעבדות אינוויז. מספרי הרישוי זהים

ביומיים האחרונים רוחשת הרשת שמועות על ניידת מוסווית חדשה של המשטרה המצויידת במצלמות מתוחכמות אשר יכולות לעקוב בו-זמנית אחר מכוניות הנוסעות בשלושה מסלולים שונים, לתעד את התנהגותן ולזהות אותן ממרחק של 3 קילומטרים. השמועה הופצה במספר קבוצות ווטסאפ שבהן הוזהרו הנהגים מפני הרכב הסמוי החדש. "למשטרה הגיעו רכבים חדשים מהניילון, מצויידים במצלמה דיגיטלית ובגלאי מהירות משוכלל ביותר", הוסבר באחת מהקבוצות.

מבדיקה באתר Google Trends מתברר שהידיעה הזו הביאה לשטף של חיפושים באינטרנט תחת הנושא ניידות משטרה. בהמשך, השמועה יצאה מתחום הקבוצות, נכנסה לחלק מעמודי הפייסבוק ואתמול גם הפכה לידיעה באתר החדשות הערבי Al Hamra, אשר דיווח על חשיפת ניידות חדשות של המשטרה המצויידות בשלוש מצלמות נפרדות אשר יכולות לתעד הפרעות סדר ברחובות. "המכוניות האלה הושקו רשמית היום (יום א')".

אלא שהתמונה שהופצה ברשת לא קשורה למשטרה. זוהי מכונית ניסוי של חברת אינוויז (Innoviz) מפארק אפק שבראש העין, אשר מפתחת חיישן LiDAR עבור כלי-רכב חכמים ומכוניות אוטונומיות. טכנולוגיית LiDAR מבוססת על שימוש בלייזר כדי למדוד מרחקים. המערכת משדרת אותות לייזר קצרצרים לעבר אובייקט נבחר, וקובעת את מרחקו בהתאם לזמן הדרוש לאותות לחזור אל המכשיר.

ההוכחה של Techtime

אינוויז פיתחה מערכת המבוססת על שבב High Definition Solid State LiDAR המאפשר להוזיל את עלות החיישן מתחת ל-100 דולר כדי שיוכל להיות רכיב סטנדרטי בכל סוגי הרכב. הפתרון של החברה מבוסס על שימוש ברכיב MEMS הכולל תכנון מיוחד של מראה אשר יכולה לנוע בשני צירים, ועל-ידי כך מאפשרת סריקת לייזר ללא חלקים נעים.

כיום החברה נמצאת בשלבים מתקדמים של היערכות לייצור המוני עבור מכוניות של חברת ב.מ.וו אשר ייצאו לשוק בשנת 2020. השמועה שהופצה בימים האחרונים קשורה ככל הנראה לעובדה שרכב הניסוי של אינוויז הוא דגם KIA שבו גם המשטרה משתמשת.

ההוכחה פשוטה: הרכב שתמונתו הופצה ברשתות החברתיות נושא את מספר הזיהוי של הרכב שצולם על-ידי Techtime במהלך ביקור בחברת אינוויז בחודש דצמבר 2018. מכל מקום, כעבור יומיים החלו להגיע כנראה הבהרות לקבוצות הדיון, והתוצאה היתה עלייה דרמטית בהיקף חיפושי המידע על חברת אינווויז עצמה.

בשורה התחתונה: הטכנולוגיה באמת מדהימה – אבל אין לה שום קשר למשטרת ישראל.

בלעדי ל-Techtime: טאקטייל במו"מ עם שתי יצרניות רכב גרמניות

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת טאקטייל מוביליטי (Tactile Mobility) מחיפה קרובה לחתימה על הסכמים אסטרטגיים עם שתי יצרניות רכב גרמניות מובילות, המעוניינות להשתמש בטכנולוגיית חישת הדרך שלה. כך נודע ל-Tectime. ההסכמים צפויים להיחתם בשבועות הקרובים, ויאפשרו ליצרניות לשלב את את התוכנה של החברה במחשב המרכזי של מכוניותיהן. במקביל, טקטייל נערכת לסבב גיוס הון גדול במטרה להכניס משקיעים אסטרטגיים לחברה. לחברה כבר יש שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת פורד.

חברת טאקטייל פיתחה טכנולוגיה המאפשרת לרכב לקבל מידע "תחושתי" על מצב הדרך. לדברי המייסד והטכנולוג הראשי של החברה, בועז מזרחי, מערכות הנהיגה האוטונומיות הנמצאות כיום בפיתוח מתבססות אך ורק על חיישנים ויזואליים, כמו מצלמות, מכ"ם ו-LiDAR, אשר מספקים תמונת מצב חלקית שאינה מאפשרת נהיגה אוטונומית בטוחה ויעילה. "נסה לדמיין את עצמך נוהג במכונית מרחוק באמצעות מצלמות. לא משנה כמה התמונה הוויזואלית תהיה מדויקת, לא תוכל לשלוט במכונית כמו שצריך מבלי להרגיש את הכביש. גם מחשב לא יוכל לעשות זאת ללא מידע תחושתי משלים".

שפת תיאור חדשה להגדרת התחושה

כדי לספק לרכב את החוש הנוסף שישלים את המידע הוויזואלי, פיתחה טאקטייל מוביליטי פיתחה טכנולוגיה המבוססת על איסוף מידע בזמן אמת מהחיישנים הלא-ויזואליים הקיימים כבר ברכב, דוגמת יחידות הבקרה השולטות על המערכות השונות בשלדת הרכב (chassis) ובמערכת העברת הכוח (powertrain), כמו הבלמים, הצמיגים, דוושת הגז, המנוע, הדיפרנציאל ועוד. היא מעבדת את כל האותות במערכת מידול ייחודית שפיתחה, המפיקה תובנות על מצב הכביש ומצב הרכב.

מזרחי: "אנחנו משתמשים במידע המגיע מהחיישנים כדי לפרמל (מלשון To Formalize) את 'התחושה' הזו, ומאפשרים למחשב המרכזי של הרכב להבין טוב יותר את פני השטח, מצב הכביש ואת מצב אחיזת הכביש של הרכב. בתחום עיבוד התמונה משתמשים במונחים כמו פיקסלים ופריימים המאפשרים לתרגם מידע המגיע מהחיישנים הוויזאוליים. אנחנו נאלצנו לפתח שפה חדשה שתדע להתיך את כל המידע התחושתי לכדי חוש וירטואלי".

ה-DNA של הרכב והכביש

הפלטפורמה של החברה מורכבת משני מרכיבי תוכנה: מודול Surface DNA מנטר את מצב הכביש, ומודולVehicle DNA  מנטר את מצב הרכב. לדברי בועז, האינטגרציה בין שני המימדים האלו מספקת תמונה תחושתית מדויקת. "תחושת הרכב תלויה בגורמים רבים, כמו מספר הנוסעים, מצב הצמיגים, משקל המכונית, ובמצב הכביש (מהמורות, סדקים, שכבת מים לאחר גשם, קרח ועוד). רק שקלול של שתי הרמות ביחד מאפשר להגדיר את מקדם האחיזה ומקדם החיכוך של הרכב".

לדברי בועז, הטכנולוגיה הזו חשובה לא רק למען הבטיחות אלא גם לצורך ניהול נכון של הנהיגה בתנאי כביש שונים. "כשאתה נוהג בגשם, חשוב לדעת מה מצב המשטח, גובה שכבת המים, מצב הצמיגים ואחיזתם בכביש, כדי לקבוע את מהירות הנסיעה המיטבית. ללא המימד הזה, המחשב עשוי לנהוג לאט מדי ולפגוע בחוויית הנסיעה, או מהר מדי ולסכן את הנוסעים".

בועז מזרחי
בועז מזרחי

במקביל לעיבוד המתבצע ברכב עצמו, התובנות שמייצרת התוכנה מועברות לעיבוד נוסף בענן, כדי לתמוך ביישומי דרך ובטיחות נוספים שיכולים לשמש עיריות, חברות ביטוח וציי רכב. "המידע בענן מאפשר לנו לבנות מפה עדכנית של מצב הכבישים בכל מקום שבו נוסעים כלי-רכב המצוידים במערכת, או לפתח יישומים שיספקו תמונת מצב של תנאי הדרך בקילומטר הבא, מה שקרוי Horizon Prediction, וכך לתכנן את הנסיעה טוב יותר. הרכב מתקשר כל הזמן עם השרת ומקבל מידע מעודכן".

שיתוף פעולה עם פורד ועיריית חיפה

טאקטייל מוביליטי ממתמקדת בשלושה מגזרי שוק עיקריים: יצרניות רכב, עיריות וציי רכב. החברה משתפת פעולה מספר שנים עם חברת פורד, במטרה להטמיע את טאקטייל מוביליטי במחשבי הרכב של פורד. פורד מעוניינת להשתמש במידע החדש כדי לספק שירותים לעיריות בתחום תחזוקת כבישים. טאקטייל גם פועלת כיום מול גופים מוניציפאליים בערים גדולות, בהן גם חיפה. לדברי מזרחי, החברה משתפת פעולה עם אחת מחברות השכרת הרכב הגדולות בעולם, המשתמשת במערכת התחושתית שלה כדי לאמוד בצורה מדויקת את מצב הרכב לאחר חזרתו מהלקוח.

בועז מזרחי ייסד את טקטייל מוביליטי ב-2011. הוא בעל תואר שני בהנדסת חשמל ומדעי המחשב מהטכניון. בסוף שנות התשעים הוא הקים את חברת Charlotte Web Networks, שנרכשה ב-2002 על-ידי MRV Comunications בסכום הנאמד בכ-700 מיליון דולר. לאחר מכן עבד כ-7 שנים בצורן מיקרואלקטרוניקס, שם ניהל בין היתר את חטיבת המערכות.

סיוה רוכשת את Hillcrest האמריקאית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סיוה (CEVA) מהרצליה הודיעה על רכישת פעילות היתוך החיישנים של חברת הילקרסט לאבס (Hillcrest Labs), מידי חברת InterDigital האמריקאית. הילקרסט לאבס מספקת תוכנה ורכיבי עיבוד המשולבים בחיישנים. החברה פועלת מזה כ-15 שנה בתחום עיבוד החיישנים, ועד היום שולבו הטכנולוגיות שלה בכ-100 מיליון מכשירים. מנכ"ל סיוה, גדעון ורטהייזר, אמר שבעקבות הרכישה יצטרף הצוות של הילקרסט אל חברת סיוה. ורטהייזר: "העיסקה פותחת בפנינו הזדמנויות לצמיחה משמעותית בתמלוגים, כולל מיצרני מכשירים סופיים, וממצבת אותנו כחלוצים בתחומי המציאות הרבודה, המציאות המדומה והרובוטיקה".

החברה תמסור מידע פיננסי על העיסקה במהלך שיחת הוועידה שלאחר פרסום תוצאות הרבעון השני, ב-8 באוגוסט. אינטר-דיג'יטל רכשה את הילקרסט לאבס בינואר 2017. החברה הוקמה בשנת 2001 ופיתחה בשלב הראשון תוכנה לניהול שלט רחוק לטלוויזיה, המבוסס על ניתוח תנועות המשתמש. בהמשך היא הרחיבה את היכולות של תוכנת הליבה שלה, MotionEngine, וכיום היא מסוגלת לנתח ולספק מידע מדוייק על מצבם של חיישני תנועה ותאוצה.

מנוע תמלוגים חדש עבור סיוה

מאז הקמתה החברה קיבלה אישור לרישום של כ-235 פטנטים, והצליחה לשלב את התוכנה במערכות מציאות מדומה ורבודה, במכשירי טלוויזיה, במכשירי סמאטרטפון, ברובוטים ועוד. בין לקוחותיה: LG, לנובו, ZTE, סוני , Coolpad ו-LeEco. מדיווח של סיוה לבורסה, ניתן ללמוד שבעקבות העיסקה יצטרפו אליה 22 עובדי הילקרסט. ראוי לציין שהבעלות על הפטנטים של הילקרסט נשארת בידי אינטר-דיג'יטל.

סיוה מסרה שהתוכנה מתאימה לשימוש במגוון ארכיטקטורות, בהן: מעבדי Cortex של ARM, מעבדי RISC ובמעבדי ה-DSP שלה עצמה. כלומר היא יכולה למכור את התוכנה כמוצר נפרד, או כחלק מפתרונות העיבוד שלה. התוכנה של הילקרסט מרחיבה את פתרונות החישה של סיוה, הכוללים היום עיבוד קול ועיבוד תמונה. רכישת התוכנה תאפשר לה למכור רשיונות שימוש בתוכנה גם כמוצר נפרד וגם במסגרת פתרונות מלאים הכוללים את כל יכולות החישה בשבב יחיד המבוסס על ה-IP שלה. המטרה המרכזית שלה היא לגבות מהלקוחות תמלוגים על-בסיס המחיר של מכשירי הקצה, ולא על-בסיס מחיר השבבים.

חברת אינטר-דיג'יטל הוקמה בשנת 1971 ומתמקדת בתחום הפיתוח של טכנולוגיות סלולריות. החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-2 מיליארד דולר ומציגה מכירות של כ-70 מיליון דולר ברבעון. עיסקת המכירה של הילקסט קשורה ככל הנראה למיקוד מחדש של החברה בתחום ניהול תשתיות הדור החמישי וכניסתה אל תחום טכנולוגיות הווידאו.

בחודש שעבר היא רכשה את חטיבת הפיתוח הצרפתית של טכניקולור (Technicolor R&I), המתמחה בפיתוח פתרונות תוכנה לשוק הווידאו. בעקבות העיסקה הצטרפו אליה כל 340 עובדי חטיבת הפיתוח. ההודעה על העיסקה כמעט ולא השפיעה על המסחר היום במניית סיוה בנסד"ק, הנסחרת לפי שווי חברה של כ-558.4 מיליון דולר.