סוני ישראל הכריזה על שבב IoT אוניברסלי

חברת סוני ישראל (Sony Semiconductor Israel) הכריזה על שבב תקשורת אוניברסלי ליישומי ואבזרי IoT, המאפשר לאבזרים להתחבר אל רוב הרשתות הנפוצות בעולם – החל מרשתות סלולריות מהדור החמישי ושימוש במודול iSIM, רשתות תקשורת לווייניות, רשתות ייעודיות כמו LoRa, Mesh וכל הפרוטוקולים העומדים בתקן IEEE 802.15.4. אומנם השבב החדש, ALT 1350, הוא שבב הדור השלישי של שבבי ה-IoT של החברה (פותח במקור באלטייר שנמכרה לסוני ב-2016), אולם לדברי סגן נשיא למוצר ולשיווק בחברת סוני ישראל, דימה פלדמן, זהו השבב המהפכני ביותר שלה, "אשר משנה את כללי המשחק בשוק אבזרי ה-IoT".

השבב החדש פותח במשך ארבע שנים, ולמרות שהוא מספק יותר פונקציונליות, ההספק שלו קטן פי ארבעה בהשוואה לדור הקודם. פלדמן: "מדובר בשיפור דרמטי מכיוון שהוא מאפשר לספק מוצרי IoT שעד היום לא היו אפשריים. למשל, אם לקוח מסויים רוצה להתקין קולר העוקב אחר כלב, הוא יעשה זאת רק אם יצטרך להחליף סוללה פעם אחת בשנה ולא בכל מספר שבועות. ריבוי פרוקטוקולי התקשורת מאפשר לאבזרי IoT לדבר ישירות אחד עם השני, והופך את ALT 1350 לשבב אוניברסלי. זו, להערכתנו, תהיה המהפיכה הבאה של ה-IoT: שימוש ברכיבים שיודעים לטפל בהרבה מאוד סוגי תקשורת".

סוני ישראל שילבה ברכיב שני מעבדי-עזר נוספים: מיקרו-בקר המאפשר ללקוח לכתוב יישומים דלי-הספק משל עצמו ומעבד בינה מלאכותית, המאפשר ליישם פעולות AI מסויימות, דוגמת ניתוח נתונים לצורך תחזוקה מונעת. הרכיב נמצא בשלב מסירת דוגמאות ללקוחות במטרה להיכנס לייצור המוני במחצית השנייה של 2023. "מספר היישומים בעולמות ה-IoT הוא גדול מאוד. אחד התחומים שצפוי לצמוח בשנים הקרובות הוא מעקב אחר משלוחים, לצורך בקרת תנאי האחסון של מוצרים חקלאיים, תרופות ועוד. האבזר שלנו מאפשר לספק את השירות הזה בזמן אמת ובלא צורך ברכיבים נוספים. לכן למחיר הנמוך יש חשיבות גדולה מאוד".

אסטרטגיית בינה מלאכותית מהענן עד ה-Edge

במקביל, סוני ישראל מחזקת את מעמדה כספקית מודולי הבינה המלאכותית לחיישני התמונה של סוני העולמית. המהלך נחשף לראשונה ביוני 2020 כאשר סוני הכריזה על חיישני התמונה החכמים IMX500. הרכיבים בנויים משני שבבים המשובצים במארז אחד במתכונת של מודול מרובה שבבים בתצורת מגדל (Stack): חיישן תמונה של סוני העולמית, ומעבד DSP של סוני ישראל, אשר אחראי על פעולת ההסקות של רשת נוירונית.

שילוב בינה מלאכותית בחיישן מאפשר להפיק מתמונת הכלב (משמאל) רק את המידע הנחוץ ליישום (מימין)
שילוב בינה מלאכותית בחיישן מאפשר להפיק מתמונת הכלב (משמאל) רק את המידע הנחוץ ליישום (מימין)

כאשר הם מותקנים על-גבי מצלמת אבטחה, מצלמת רחוב או אבזר IoT אחר, המעגל הלוגי מעבד את התמונה למרכז הרשת רק את תוצרי פעולת ההסקה. בכך הוא חוסך במשאבי עיבוד ותקשורת ומאפשר לחיישן לתפקד בלא לפגוע בפרטיות האנשים המצולמים. מצלמה כזו יכולה למנות את מספר האנשים באתר בלא צורך לשלוח את תמונותיהם לענן. היא יכולה לפענח את מפת הצפיפות במתחמים, ואפילו לעקוב אחר התנהגות לקוחות בחנות – רק על סמך ניתוח תנועותיהם – בלא צורך לזהות את הלקוחות עצמם.

מדובר במהלך אסטרטגי של סוני העולמית: חיישני הבינה המלאכותית נתמכים על-ידי פלטפורמת הענן AITRIOS שהושקה בסוף 2021, אשר מספקת גם שירותי ענן וגם סביבת פיתוח עבור לקוחות סוני. הפלטפורמה מאפשרת לספק שירותי עיבוד בקצה (Edge) בעלי התאמה מירבית לחיישני של סוני. היא גם מחזקת את הקשר בין סוני לבין הלקוחות אשר רוכשים חיישנים עבור אבזרי IoT, ומכניסה אותה למוד עסקי חדש של ספקית שירותים ולא רק של ספרית חומרה. בשלב הראשון, סוני ישראל סיפקה את מעבד ה-AI עבור המעגל הלוגי של החיישנים. ל-Techtime נודע שסוני ישראל מעורבת כיום בפיתוח רכיבי AI נוספים.

פתרון הענן החדש של חברת סוני
פתרון הענן החדש של חברת סוני

סוני מאמצת את טכנולוגיית התקשורת של ואלנס ליישומי רכב

חברת ואלנס (Valens) מהוד השרון, וחברת סוני סמיקונדקטור הכריזו על שיתוף פעולה, שבמסגרתו תסייע ואלנס לסוני להתאים את הדורות הבאים של חיישני הרכב שלה, לתקן A-PHY של ארגון התקינה הבינלאומי MIPI. מדובר בתקן חדש המסדיר את ממשק התקשורת שבין החיישנים והצגים ברכב לבין יחידות המחשוב. מדובר למעשה בהכרזה של סוני כי היא מאמצת את הטכנולוגיה של ואלנס, וזאת מאחר שתקן A-PHY מתבסס במלואו על שבבי התקשורת של ואלנס, המאפשרים להעביר נתונים בין מערכות הרכב במהירות של עד 16 ג'יגה-ביט לשנייה על-גבי כבל יחיד.

MIPI הוא ארגון התקינה המוביל בעולם המובייל והוא כולל את השמות הבולטים בתעשיית האלקטרוניקה והשבבים. לאור השימוש הגובר בממשקי תקשורת והעברת נתונים בין מערכות הרכב, פרסם הארגון לפני כשנה תקן ראשון עבור עולם הרכב, A-PHY, המיועד להבטיח את הביצועים של מערכות הבטיחות, המידע והבידור ברכב.

למעשה, ואלנס וסוני היו בין תריסר החברות שהיו שותפות לקבוצת העבודה המצומצמת שהיתה אחראית לגיבוש התקן, לצד אינטל, און-סמי, ST ועוד. המפרט מספק בסיס משותף לחברות שבבים, יצרניות מצלמות וחיישנים, חברות תוכנה ויצרניות רכב לפיתוח פתרונות משולבים בסטנדרט אחיד. וכאמור, הוא משקף במדויק את הטכנולוגיה שפיתחה ואלנס. שבבי התקשורת של החברה מאפשרים להעביר תכני וידאו ואודיו לא דחוסים, ונתונים בפורמטים ובפרוטוקולים שונים כמו USB ואיתרנט, במהירות אולטרה מהירה ועל-גבי צמד חוטי נחושת (UTP) פשוטים למרחק של עד 15 מטר.

הדבר פותר בעיות חומרה מרכזיות במכונית, כמו משקלה הרב של הכבילה ברכב וההפרעות האלקטרו-מגנטיות העשויות לפגוע באיכות האות. שיתוף הפעולה בין ואנלס לסוני הוא דיבידנד מסחרי ראשון להתבססות של תקן MIPI על הטכנולוגיה של ואלנס וממחיש את היתרון התחרותי שלה בשוק.

S-Class של דיימלר כוללים את השבב הקודם של ואלנס

חברת ואלנס הוקמה בשנת 2006 על-ידי קבוצה של יזמים יוצאי חברת מיסטיקום, ומעסיקה כ-350 עובדים, רובם בהוד השרון והשאר בארצות הברית, גרמניה ובמזרח אסיה. הטכנולוגיה פותחה במקור לשוק הביתי, אולם בינואר 2016 החברה ביצעה תפנית עסקית והחליטה להתאים את הטכנולוגיה שלה לצורכי התקשורת בתוך הרכב.

בסוף 2016 הכריזה ואלנס על שיתוף פעולה עם דיימלר, שבחרה בשבב הקודם שלה, VA6000, לאספקת תשתית התקשורת של מערכות הבידור והטלמטיקה במכוניות שלה. דגמי 2021 S-Class כבר כוללים את השבבים של ואלנס. בחודש שעבר הודיעה ואלנס על הסכם מיזוג עם חברת SPAC שיסלול את דרכה של החברה לבורסה של ניו יורק (NYSE) לפי שווי שוק ראשוני של כ-1.16 מיליארד דולר.

האזינו לשיחה עם סמנכ"לית השיווק של ואלנס, דנה זליצקי, מתוך תוכנית מס' 6 בפודקאסט שלנו:

סקיילו וסוני ישראל (אלטייר) פיתחו מסוף IoT לווייני

בתמונה למעלה: מסוף התקשורת Skylo Hub. המטרה: תקשורת לוויינית זולה וזמינה

חברת סקיילו (Skylo) האמריקאית וחברת סוני סמיקונדקטור ישראל (לשעבר אלטייר), פיתחו טכנולוגיה מסוג חדש המאפשרת להתחבר אל אבזרי IoT באתרים מרוחקים מאוד, באמצעות שילוב של טכנולוגיות סלולריות וטכנולוגיות לווייניות, ולממש את פרוטוקול התקשורת צרת הסרט של הדור החמישי (5G-ready NB-IoT). הפיתוח התנהל בשנתיים האחרונות במסגרת שיתוף פעולה בין סוני סמיקונדקטור ישראל לבין מרכז הפיתוח הישראלי של סקיילו.

סקיילו השיקה בתחילת השנה רשת תקשורת ייחודית המאפשרת לחבר אביזרי IoT לתקשורת לוויינית באמצעות מודמים סלולריים פשוטים ותוך שימוש בפרוטוקול NB-IoT. הקונספט הייחודי הזה נותן מענה לכמה בעיות הנוגעות לקישוריות של אבזרי IoT המצויים באתרים רחוקים וללא גישה אל רשת סלולרית, דוגמת חיישנים מקושרים המוטמנים באדמה ביישומי חקלאות, מערכות טלמטריה במשאיות הנוסעות באזורים ללא כיסוי סלולרי, שירותי הודעות מיידיות מספינות דיג בלב-ים ועוד.

סגן נשיא להנדסה ומנהל מרכז המו"פ שלה בישראל, משה נוח, הסביר ל-Techtime שהדרך היחידה להתקשר עם אבזרים אלה היא באמצעות תקשורת לוויינית, אולם היא מחייבת שימוש בחומרה יקרה ותשלום עלויות שימוש גבוהות. נוח: "תקשורת לוויינית היא מצרך אקסקלוסיבי ויקר. הפתרון שלנו מביא את התקשורת הלוויינית אל רמת הצרכן".

תקשורת סלולרית לא נועדה למכונות

סקיילו הוקמה ב-2017 על-ידי קבוצת חוקרים בראשות ד"ר אנדרו קלמן וגייסה עד היום כ-116 מיליון דולר בהובלת קרן ההשקעות Innovations Endeavors של אריק שמידט, ובהשתתפות סופטבנק היפנית ו-DCM ההודית. היא פיתחה מסופי תקשורת קומפקטיים בגודל של 20 ס"מ על 20 ס"מ, המשמשים כמעין נקודת גישה (hot spot) שדרכה מתחברים אביזרי IoT לרשת התקשורת הלוויינית של החברה. "באמצעות הרשת שלנו ניתן לחבר כל סנסור אל הלוויין, וממנו אל הענן".

ניטור משאית בלב מדבר. המחשה לצורך בפתרון התקשורת שפותח על-ידי סקיילו וסוני
ניטור משאית בלב מדבר. המחשה לצורך בפתרון התקשורת שפותח על-ידי סקיילו וסוני

קטגוריה חדשה בתחום ה-IoT

התקשורת מתבססת על פרוטוקול NB-IoT המגדיר לאבזרי IoT פרוטוקול של תקשורת צרת-פס (NB) וחסכונית מאוד באנרגיה. זהו בדיוק התחום שעבורו פיתחה אלטייר את משפחת שבבי Altair cellular IoT. באמצעות שיתוף הפעולה הזה הצליחו שתי החברות לייצר גשר בין תקשורת סלולרית לתקשורת לוויינית. לדברי סקיילו, הפתרון שלה מוזיל את עלויות הקישוריות הלווייניתב-95%: המחיר של מסוף התקשורת הלוויינית סקיילו, Skylo Hub, הוא 100 דולר בלבד, ודמי השימוש בו הינם 1 דולר לאבזר מקושר.

סגן נשיא סוני סמיקונדקטור ישראל, דימה פלדמן, אמר ששיתוף הפעולה בין שתי החברות הניב "קטגוריית IoT חדשה לגמרי בתחום הקישוריות בין מכונות". לדברי נוח, "טופולוגיית התקשורת הסלולרית נבנתה סביב אנשים, אבל היא לא מצליחה לספק תשתית תקשורת רציפה כשמדובר במכונות או בחיישנים המנטרים למשל צינורות גז או ספינות דיג. שברנו הרבה מוסכמות בתקשורת לוויינית. כל הרכיבים, הסיליקון, מגיעים מעולם המובייל, לא מעולם הלוויינות".

נוח גילה שסקיילו מחפשת כעת לייצר שיתופי פעולה עם חברות IoT ישראליות. "יש פה הרבה חברות המפתחות חיישנים חכמים אשר יכולים להיות חלק משרשרת האספקה שלנו. במקרים רבים, הם הטמיעו בפתרונות שלהם מודם סלולרי למרות שהאביזרים הללו מיועדים לפעול מחוץ לעיר ולכיסוי הסלולרי".

אלטייר נכנסת לתחום חדש: מנוע AI לחיישני תמונה

בתמונה למעלה: רכיב IMX501 (מימין) ורכיב IMX500. כוללים חיישן תמונה של סוני ומעבד DSP של אלטייר

חברת אלטייר (Altair Semiconductor) מהוד השרון (שנירכשה על-ידי סוני לפני ארבע שנים), הרחיבה בחשאי את פעילותה אל מעבר לתחום ה-IoT ונכנסה אל שוק שבבי הבינה המלאכותית (AI). הדבר נודע לאחר שחברת סוני הכריזה בחודש שעבר על חיישן תמונה חדש עבור מערכות בקרה חכמות. הרכיב בנוי משני שבבים המשובצים במארז אחד במתכונת של מודול מרובה שבבים בתצורת מגדל (Stack): חיישן תמונה של סוני, ומעבד DSP שפותח על-ידי חברת אלטייר ואחראי על פעולת ההסקות של רשת נוירונית. מדובר במשפחה חדשה של חיישני תמונה חכמים הכוללת בינתיים שני רכיבים: IMX500 ו-IMX501.

כאשר הם מותקנים על-גבי מצלמת אבטחה, מצלמת רחוב או אבזר IoT אחר, המעגל הלוגי מבצע עיבוד ושולח למרכז הרשת רק את פעולת ההסקה. בכך הוא חוסך במשאבי עיבוד ותקשורת רבים ומאפשר לתפקד כחיישן חכם בלא לפגוע בפרטיות של האנשים המצולמים. מצלמה חכמה המצויידת בחיישן הוויזואלי-לוגי יכולה למנות את מספרם של אנשים בחנות ולשדר את המידע בלא צורך לשלוח לענן את תמונותיהם. היא יכולה לפענח את מפת הצפיפות במתחמים, ואפילו לעקוב אחר התנהגות לקוחות בחנות – רק על סמך ניתוח תנועותיהם – ובלא צורך לזהות את הלקוחות עצמם.

התמונות נשלחות לאחור במגוון תצורות (בתמונה למטה): מידע מפוענת שאין בו מרכיב ויזואלי, תמונה בפורמטים שונים או רק האזור הרלוונטי. מבחינת סוני, מדובר בכניסה אל שוק מרכזי ובעל צמיחה גדולה מאוד. מבחינת חברת אלטייר, מדובר בהתפתחות מפתיעה מאוד שכן עד היום החברה התמקדה בפתרונות תקשורת לאבזרי IoT ולא בפיתוח מעבדי DSP או מעבדי בינה מלאכותית.

פעילות הליבה של אלטייר ממוקדת בתחום שבבי הקישוריות לאבזרי IoT, כאשר מוצר הדגל שלה הוא השבב ALT1250, המספק מאפנן ומודם לשני תקני התקשורת הסלולריים התומכים ב-IoT: תקן Cat-M1 ותקן NB-IoT. הוא כולל מעגל RF front-end התומך בכל ערוצי ה-LTE הנמצאים בשימוש. מעגל RFIC, יחידת ניהול הספק (PMU), זיכרון, מעגלי הגברה, מסננים, מתגי אנטנה, מעגל קליטת אותות מיקום מבוסס לוויינים (GNSS), אבטחה מבוססת חומרה, מעגל eSIM המאפשרת ליישם את פונקציית ה-SIM בתוך השבב, ומיקרו-בקר פנימי (MCU) המאפשר ללקוחות לפתח יישומים ייחודיים.

אסטרטגיה חדשה גם לאלטייר וגם לסוני

ההכרזה של סוני מכניסה אותה לשוק ענק והופכת אותה לשחקנית IoT על-גבי חיישני התמונה. המהלך יכול להבטיח הזמנות לאלטייר בכמויות גדולות מאוד. אולם היא יכולה גם לרמז על אסטרטגיה חדשה של אלטייר שיש לה שני כיווני התפתחות מעניינים: הראשון הוא שילוב טכנולוגיות של ALT1250 בתוך חיישני התמונה העתידיים של סוני – לצד מעבד ה-AI שנחשף לאחרונה.

הכיוון השני הוא עצמאי: שילוב מעבד הבינה המלאכותית בתוך שבב קישוריות מהדור הבא – מעין ALT1250 מחוזק באמצעות בינה מלאכותית. לבינה מלאכותית בשבב קישוריות IoT יש יתרונות רבים – החל ממתן בינה מלאכותית למצלמות טיפשות – עבור יכולות ניהול תקשורת משופרות – וכלה בשיפור מערך האבטחה הפנימי של ALT1250 מהדור הנוכחי.