הוקמה החממה של מפא"ת ושל קהיליית המודיעין

בתמונה למעלה: ירון אשכנזי. "נתמוך בחברות קיימות – ונקים חברות חדשות לגמרי"

גופי הביטחון והמודיעין בישראל הקימו חממה טכנולוגית לטיפוח חברות המפתחות טכנולוגיות ביטחון פורצות דרך. קרן עוז (AWZ Ventures) שהנהלתה יושבת בקנדה, השלימה גיוס הון בהיקף של 75 מיליון דולר ומקימה את חממת Awz X-Seed בתל אביב, ביחד עם מפא"ת במשרד הביטחון ועם סוכנויות ביטחון ישראליות נוספות. בכוונת הקרן לגייס סכום דומה בכל 18 חודשים, כדי שתוכל להשקיע 3-5 מיליון דולר בכל חברה. החממה תסייע לחברות אשר ייבחרו במקבצים של עד 15 חברות בכל מחזור.

חממת Awz X-Seed תתמוך בחברות מתחילות המפתחות טכנולוגיות אבטחה וביטחון חדשניות שיש להן פוטנציאל גם בשוק המסחרי, ואשר נמצאות בשלבים הראשונים שלהן, עוד לפני שלב השקעת הסיד. הן יתקבלו לחממה לאחר שיעברו בדיקה והערכה של מנהלי הקרן ושל מפא"ת במשרד הביטחון. בחממה הן יקבלו שטח משרדים ללא תשלום, סיוע טכנולוגי ועסקי והדרכה צמודה מאנשי הצוות המקצועי של החממה.

החברות המבטיחות ביותר בכל מחזור, ייכנסו לתהליך בחינת השקעת צמיחה של הקרן וגיוס משקיעים נוספים. החממה הקימה ועדת יועצים כדי לסייע לחברות שיתקבלו, אשר מורכבת מבכירים בקהיליית המודיעין והביטחון הישראלית. בהם: לשעבר ראש תחום המודיעין במוסד חיים תומר, והמפקד לשעבר של יחידה 8200 תא"ל (במיל.) אהוד שניאורסון. הקרן דיווחה שעד היום היא זיהתה 10 חברות מבטיחות בתחומי אבטחת הענן, סייבר, רובוטיקה, תעופה, בינה מלאכותית, קוונטום וטכנולוגיות עומק מיוחדות.

אחד מהצוותים הבכירים ביותר של קהיליית המודיעין העולמית

קרן עוז הוקמה בקנדה בשנת 2016 על-ידי מנהלה ירון אשכנזי, לשעבר קצין בשב"כ, ועל-ידי אדוארד סונשיין, שהוא מייסד ויו"ר קרן השקעות הנדל"ן הגדולה ביותר בקנדה, RioCan REIT. הקרן הוקמה כדי לבצע השקעות בחברות סטארט-אפ ישראליות, ועד היום היא ביצעה השקעות בהיקף כולל של כ-250 מיליון דולר. אשכנזי גם ינהל את חממת X-Seed ביחד עם דניאל מרק הקנדי, מפכ"ל המשטרה וראש השב"כ לשעבר רוני אלשיך, והמנהל לשעבר של תחום חדשנות טכנולוגית במשרד ראש הממשלה שרון גל.

הקרן פועלת בשיתוף פעולה עם בכירים בקהיליית המודיעין בעולם, ובצוות שלה ניתן למצוא דמויות כמו מנהל ה-CIA לשעבר ג'יימס וולסי, מנהל בכיר לשעבר ב-FBI באק רוול והמנהלת לשעבר של ה-MI5 הבריטי, סטלה רימינגטון. לדברי ירון אשכנזי, "שיתוף הפעולה הייחודי בין קרן עוז לבין מפא"ת וסוכנויות ביטחון ישראליות נוספות, יאפשר לנו להגיע אל החברות הטובות ביותר אשר הטכנולוגיה שלהן צומחת מתוך צרכים אמיתיים. אנחנו נספק מענה לצרכים האלה גם באמצעות השקעה בחברות הקיימות – וגם באמצעות הקמה משותפת של חברות חדשות".

אלביט ומפא"ת פיתחו פגז מרגמה מונחה GPS ולייזר

בתמונה למעלה: רגע לפני השיגור של פגז Iron Sting מנגמ"ש M113, במהלך הניסויים הסופיים שנערכו בדרום

לאחר עשר שנות פיתוח, חשפו חברת אלביט מערכות (Elbit) והמינהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת) במשרד הבטחון, פגז מרגמה מדוייק המונחה אל המטרה באמצעות GPS ומציין לייזר, בשם Iron Sting. מדובר בפגז עבור מרגמה מתנייעת בקוטר של 120 מ"מ אשר משיג דיוק פגיעה של פחות מ-1 מטר. לאחרונה הושלמו ניסויי השדה הסופיים והמערכת מוכנה לייצור המוני עבור שימוש בצה"ל.

הניסויים בוצעו על גבי שתי מערכות מרגמה מתנייעת מתוצרת אלביט: מרגמת "קרדום" המותקנת על-גבי נגמ"ש M113 ומרגמת "קרדום" המותקנת על-גבי האמר. המערכת פותחה במטרה לספק יכולת פגיעה מדוייקת ברמת הגדוד בלחימה בשטח פתוח ובשטח בנוי, כדי לצמצם את הסיכויים לפגיעה בגורמים שאינם מעורבים בלחימה.

ראש תחום מחקר ופיתוח במפא"ת, תת-אלוף יניב רותם, אמר שהמערכת הגיעה לדרגת בשלות מבצעית. "היא מספקת לכוחות הלוחמים יכולת פגיעה מדוייקת שמומשה עד היום רק בטילים ובחימוש אווירי". מפקד זרוע החימוש בכוחות היבשה, אלוף אריק אביבי, אמר שמערכת Iron Sting נמצאת כעת בתהליך שילוב בצה"ל. מנהל חטיבת היבשה בחברת אלביט, יהודה ורד, אמר שהמערכת משנה את מאפייני המרגמה – "ממערכת נשק בעלת דיוק סטטיסטי למערכת נשק מדוייקת ברמה הטקטית".

הניסוי בדרום: הפגז החכם משיג רמת דיוק של פחות ממטר
הניסוי בדרום: הפגז החכם משיג רמת דיוק של פחות ממטר

מערכת Iron Sting מיועדת לשימוש בטווחים של 1-12 ק"מ. הפגז כולל יכולת ניווט בשלוש תצורת שונות: שילוב של ניווט לווייני עם מדידות חיישן התאוצה המותקן בפגז (GPS+IMU), שילוב של מדידות תאוצה ואיתור נקודת ההארה של ציין הלייזר (SAL+IMU) וכן באמצעות שילוב כל החיישנים: לייזר, תאוצה וניווט לווייני (GPS+IMU+SAL). ראש החיפוש בציין הלייזר (Seeker) מותאם לעבודה הן במתכונת גל רציף (CW) והן במתכונת לייזר פולסים הנמצא בשימוש בצבאות ברית נאט"ו (STANAG 3733).

פגז המרמה החכם הוא תוצר של טכנולוגיות שפותחו באלביט לאספקת ראש ביות חכם לפגזי מרגמה סטנדרטיים, הדומה באופן הפעלתו לראשי הביות של פצצות חכמות מונחות לייזר ו-GPS, המוטלות מהאוויר. בין השאר, אלביט פיתחה ערכת לייזר/ניווט לווייני, שניתן להתקינה על פצצת מרגמה סטנדרטית ועל-ידי כך להפוך אותה לפצצה חכמה.

יצא לדרך המיזם הישראלי לבניית מחשב קוונטי

רשות החדשנות ומפא"ת, החלו לגייס את התעשייה המקומית למיזם הלאומי לבניית מחשב קוונטי ראשון בישראל. הרשות פרסמה לפני כחודש קול קורא להגשת הצעות ותוכניות (RFI), וצפויה לגבש בתקופה הקרובה קונסורציום של חברות וגופי מחקר וממשל אשר יוביל את הפרויקט. במיזם מגלות עניין חברות ביטחוניות מובילות, חברות סטארט-אפ ישראליות וגם תאגידים בינלאומיים.

המיזם הוא חלק מתוכנית הקוונטום הלאומית, שעליה הכריזה הממשלה לפני כשנתיים ותוקצבה ב-1.25 מיליארד שקל לחמש שנים. מתוך התקציב הכולל של התוכנית הוקצו כ-60 מיליון דולר לבניית תשתית החומרה והתוכנה של המעבד הקוונטי. יש לציין כי מדובר בתקציב צנוע למדי לפרויקט שאפתני מסוג זה, בהשוואה לתקציבי העתק שמשקיעות בו מדינות ארצות הברית, סין, גרמניה וצרפת, וגם חברות מסחריות כמו אינטל, גוגל ויבמ.

בקול הקורא של רשות החדשנות מוגדר היעד כ"הגעה לסף מימוש עצמאי של יכולות מחשוב קוונטי" ו-"שמירה על פער סביר מה-state-of-the-art העולמי". ההערכה בתעשייה היא כי היעד הריאלי בתקציבים הללו וברמת הידע והמומחיות המקומית, הוא לבנות בשלב ראשון תוך מספר שנים מחשב קוונטי בקיבולת של כמה עשרות קיוביט. לשם השוואה, יבמ הציבה יעד לפיתוח מחשב קוונטי בקיבולת של יותר מאלף קיוביט עד 2023.

לבנות אקוסיסטם קוונטי כחול-לבן

למרות החדשנות המאפיינת את התעשייה הישראלית, בתחום המחשוב הקוונטי ניתן למנות את החברות הישראליות על-יד אחת. אחת מהן היא חברת הסטארט-אפ Classiq, אשר מפתחת תוכנה המותאמת לתשתית של מחשב קוונטי. מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה, ניר מינרבי, סבור שהפרויקט של רשות החדשנות יכול לתת זריקת מרץ משמעותית לתחום המחשוב הקוונטי בישראל. "הפרויקט הישראלי מעורר עניין רב בעולם. יש פה אקדמיה חזקה בתחום, וביחד עם החדשנות הישראלית וכוחות נוספים אני מאמין שאפשר לבנות משהו יפה".

קלאסיק השלימה לא מכבר גיוס הון בהיקף של 14.5 מיליון דולר. היא פתחת פתרונות שיאפשרו לכתוב יישומים עבור מחשבים קוונטיים, ויש לה כבר מספר לקוחות בתחומי הבנקאות, הנדסת חומרים ותרופות. ברשות מדגישים כי פיתוח המחשב הקוונטי הישראלי יכלול במקביל גם את פיתוח שכבת התוכנה. "שכבת התוכנה, לרבות הקומפילציה ותיקון השגיאות, היא חלק אינטגרלי מבניית החומרה. בסופו של דבר המטרה היא ליצור קהילה של משתמשים שיוכלו לרתום את המחשב לכל מיני יישומים, ואת זה אי אפשר לעשות בלי תוכנה מתאימה".

מאבק בין מעצמתי במרחב הקוונטי

בשנים האחרונות חלה פריצת דרך בתחום המחשוב הקוונטי, ורבות מענקיות הטכנולוגיה בונות מחשבים קוונטיים המסוגלים לבצע משימות משמעותיות. המירוץ לעליונות קוונטית עלה באחרונה מדרגה גם בזירה הבין-מעצמתית, בעקבות תוכניות חומש חדשות של סין וארצות הברית. במסגרת תוכנית החומש ה-14 במספר מאז כינון המשטר הקומוניסטי בסין, הגדיר הממשל 7 תחומים טכנולוגיים שבהם ירוכז מאמץ לאומי מיוחד: בינה מלאכותית, שבבים, חלל ומחשוב קוונטי.

במסגרת התוכנית, יגדיל הממשל את תקציב המו"פ בתחומים האלה ב-7% בכל שנה לפחות עד לשנת 2025. הבית הלבן, מנגד, אישר לאחרונה תקציב של כמיליארד דולר (שליש ממנו מהמגזר הפרטי) שיוזרם לכ-14 גופי מחקר ברחבי המדינה, וזאת במטרה להשיג יתרון בתחום הקוונטי "על פני היריבות". מינרבי: "מתפתח ממש 'מרוץ חימוש' בעולם, ואף מדינה לא רוצה להישאר מאחור. לישראל יש את היכולת להיות בחזית התחום הזה".

מפא"ת הכריזה על תחרות מכ"ם לסיווג בני-אדם ובעלי-חיים

בתמונה למעלה: קובץ I/Q signal matrix מהסוג שהמתחרים יקבלו כדי לנתח את האובייקטים שהוא מייצג

המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון (מפא"ת) הכריז על תחרות לפיתוח אלגוריתם המאפשר למערכות מכ"ם מסוג Pulse-Doppler Radar להבדיל בין בני-אדם לבין בעלי חיים. האתגר הוא לקבל את נתוני המכ"ם הקיימים ולפתח אלגוריתם אשר מזהה בני-אדם ובעלי חיים, מפריד אותם מהרקע ומצליח לסווג את האותות כדי לדעת האם הם מייצגים אדם או בעל חיים. הזוכה בתחרות יקבל פרס בשווי של 40 אלף דולר ואפשרות להשתלב בפרוייקט פיתוח של מפא"ת.

האתגר הוא באלגוריתם ולא בחומרת המכ"ם

השלב הראשון של התחרות יסתיים ב-8 באוקטובר 2020, והגמר יהיה ב-15 באוקטובר 2020. מערכות מכ"ם מודרניות המבוססות גם על פולסים וגם על אפקט דופלר מאפשרות לעקוב אחת אובייקטים שונים, ולשלב מידע על האובייקטים המגיע ממספר סנסורים כדי לייצר Tracks מאוחד של כל אובייקט. המערכות האלה מתמודדות היטב עם זיהוי וסיווג אובייקטים קשיחים, כמו כלי-רכב למשל, אולם כדי לסווג אובייקטים לא קשיחים כמו בני אדם ובעלי חיים, יש כיום צורך במעורבות של מפעיל אנושי, אשר נסמך על שילוב של אותות המכ"ם עם אותות אחרים המגיעים ממערכות צילום אופטיות.

האתגר של המתחרים הוא לזהות אובייקטים לא קשיחים ולבצע באופן אוטומטי סיווג בין בני אדם לבעלי חיים, ברמה גבוהה של ודאות. מפא"ת מספקת קבצים המכילים נתוני מכ"ם (I/Q signal matrix) אמיתיים שנאספו באתרים שונים, בזמנים שונים ועל-ידי סנסורים שונים. הם מאופיינים ברמות שונות של איכות, כאשר חלקם בעלי יחס אות לרעש (SNR) גבוה, ואחרים עם יחס אות לרעש נמוך מאוד. המתחרים צריכים לספק סיווג בינארי: אם האובייקט הוא אדם הוא יקבל את התג "1", בעל חיים יקבל את התג "0".

מבחינת המכ"ם, בני-אדם ובעלי חיים שייכים לאותה קטגוריה

הבעיה המרכזית נעוצה בכך שמבחינת שיטות הזיהוי והסיווג הקיימות במערכות מכ"ם דופלר, חתימת המכ"ם של בעלי חיים ושל בני אדם היא כמעט זהה. כך למשל, אפקט דופלר מאפשר לזהות מהירות של אובייקטים, מכיוון שתדר האות החוזר משתנה בהתאם למהירות האובייקט ולכיוונו (אורך הגל מתקצר כשהאובייקט מתקרב ומתארך כשהוא מתרחק). הדבר מאפשר לזהות בקלות כלי רכב המצויים בתנועה, אולם כאשר מעוניינים לסווג בני אדם ובעלי חיים נתקלים בקושי – ברוב המקרים הם נעים במהירות מאוד דומה.

גם עוצמת ההיענות של אובייקטים לקרינת מכ"ם (Radar Cross Section – RCS) היא פרמטר המאפשר זיהוי וזיווג בשיטות מסורתיות. עוצמת האות החוזר תלויה בגודל האובייקט הנמדד, בצורתו ובהרכב החומרים שלו, ומאפשרת כיום לסווג כלי רכב גדולים בהשוואה לכלי-רכב קטנים, טנקים בהשוואה לרכב לא משוריין וכדומה. אולם מסתבר שמדד ה-RCS של מרבית בעלי החיים דומה מאוד לזה של בני אדם, ולכן הפרמטר הזה לא יכול לסייע בסיווג.

מטרת התחרות היא לבדוק האם ניתן לבצע סיווג באמצעות טכניקות עיבוד חדשות, תוך הסתמכות על מקורות האות הקיימים ובלא צורך לבצע שינויים בחומרת המכ"ם עצמה. מפא"ת מחפשת גישות חדשות, דוגמת שימוש ברשתות נוירוניות לשיפור התוצרים של טכניקות לימוד מכונה ועיבוד אותות קלאסיות. במיוחד היא מתעניינת בטכניקות שהובאו מתחומים אחרים שאינם מזוהים עם תחום המכ"ם, דוגמת טכניקות עיבוד תמונה, ניתוח אודיו, גישות ניתוח סטטיסטיות ועוד.

למידע נוסף: Mafat Challenge

ישראל פיתחה לייזר מהפכני ליירוט טילים ורקטות

מחקר טכנולוגי שבוצע בשנים האחרונות בשיתוף רפאל, אלביט וחוקרים מהאקדמיה בישראל, הביא לפריצת דרך טכנולוגית בתחום הלייזר רב-העוצמה. היום (ד') הודיע ראש מו"פ מפא"ת במשרד הביטחון, תא"ל יניב רותם, שבעקבות פיתוח הטכנולוגיה החדשה נכנסת ישראל לעידן של "לוחמת אנרגיה" באוויר, ביבשה ובים. "ההשקעות המו"פ שביצענו בשנים האחרונות מציבות את ישראל בין המדינות המובילות בתחום הלייזר רב-עוצמה. במהלך שנת 2020 נבצע הדגמת יכולות של הלייזר בשטח".

מפא"ת מסרה שלאורך השנים היא השקיעה מאמצים רבים בקידום הטכנולוגיה של לייזר רב-עוצמה. "פיתוחים רבים מהארץ ומחו"ל נבחנו והוכחו כלא יעילים. לאחרונה הושגו הישגים משמעותיים שהתאפשרו בעקבות פיתוח לייזר חשמלי, בניגוד ללייזר כימי שבו השתמשו עד כה". היתרון המרכזי של פריצת הדרך הטכנולוגית מבוססת הוא ביעילות ובדיוק של קרן הלייזר. "באמצעות הטכנולוגיה החדשה הצליחה מערכת הביטחון למקד ולייצב את האלומה על מטרה בטווחים ארוכים, כולל התגברות על הפרעות באטמוספירה.

באוויר, ביבשה ועל-גבי גלגלים

טכנולוגיה זו מאפשרת לפתח מערכות יירוט אפקטיביות שיעניקו שכבה נוספת במאמץ ההגנה על מדינת ישראל באוויר, ביבשה ובים". בעקבות פריצת הדרך, התניע מפא"ת שלוש תוכניות לפיתוח מדגימי לייזר רב-עוצמה, בשיתוף עם רפאל ואלביט מערכות: פיתוח מדגים למערכת לייזר קרקעית שתשלים את מערכת כיפת ברזל; פיתוח לייזר מתמרן שיותקן על כלי-רכב ויספק הגנה על הכוחות המתמרנים בשטח, ופיתוח מדגים לייזר המבצע יירוט מפלטפורמה אווירית, כדי להגן על מרחבים גדולים יותר.

הלייזר מספק יתרונות עצומים למערכת ההגנה: הפער בעלות של יירוט אנרגטי בהשוואה ליירוט קינטי (באמצעות רקטות) הוא גדול מאוד, ומבטל את היתרון של מתקפות רחבות היקף של רקטות שמערכות יירוט קינטיות לא מסוגלות להתמודד עימן, ולכן זקוקות למדיניות יירוט מאוד חסכונית כדי להימנע ממצב שבו אוזל מלאי המיירטים. זמן התגובה של מיירט לייזר הוא מהיר מאוד, ולכן מיירט יחיד יכול להתמודד עם הרבה מאוד מטרות כמעט בו-זמנית.

מבחינת ישראל מדובר במהפיכה אסטרטגית

הלייזר פועל באמצעות מיקוד קרן אנרגיה על הנשק התוקף, וחימומו לטפרטורות גבוהות הגורמות לו להתפוצץ או להתפרק באוויר. סרטון של משרד הביטחון הממחיש את פעילות המדגימים הטכנולוגיים (למטה) מבהיר עד כמה רחב טווח היישומים של נשק הלייזר החדש. הוא כולל התקנת קרונות נייחים המגינים על מרחב איזורי מפני תקיפת רקטות וטליים בעלי טווח בינוני, התקנת המערכת על-גבי כלי משוריינים באון שבו הם מגינים על הכוחות מפני רקטות, פצצות מרגמה, טילי נ"ט ורחפנים.

למערכת יש גם יכולות של יירוט טילים בליסטיים, דוגמת טילי סקאד או טילים ארוכי טווח המצויים בידי איראן. כאשר היא מותקנת במטוס או על-גבי החרטום של מל"ט, היא מסוגלת ליירט טיל בליסטי באוויר, או להשמיד אותו על הקרקע כאשר הוא נמצא בעמדת השיגור שלו. ההכרזה של מפא"ת היא ללא ספק הישג חסר תקדים ש תעשיית הביטחון הישראלית. ארצות הברית מנסה שנים רבות לפתח נשק לייזר, ואף שיתפה פעולה עם ישראל בפיתוח מערכת נאוטילוס, שנזנחה.

בארצות הברית מתקיימות כיום מספר תוכניות לפיתוח נשק לייזר (הנעזרות במערכות מכ"ם מתוצרת ישראל), אולם הן רחוקות מאוד מהשלב של מדגים טכנולוגי מבצעי. מפא"ת מתכננת כבר השנה (2020) לבצע הדגמות בשטח של הטכנולוגיה החדשה. להערכתה, "הטכנולוגיה החדשה תביא לשינוי אסטרטגי ביכולת ההגנה האווירית של מדינת ישראל".

סרטון ההדגמה של מיירט הלייזר הישראלי (מקור: משהב"ט):

משרד הביטחון משיק תוכנית לטיפוח חברות סטארט-אפ

מפא"ת והכלכלן הראשי במשרד הביטחון משיקים את INNOFENSE, תכנית חדשנות למיזמים טכנולוגיים במגזר האזרחי והביטחוני, שמטרתה קידום, פיתוח והטמעה של טכנולוגיות חדשניות בתחום הבטחון, באמצעות חיזוק הקשר בין השוק האזרחי והשוק הביטחוני. מרכז החדשנות החדש יאפשר למפא"ת וזרועות צה"ל לחבר טכנולוגיות מהעולם האזרחי לשימוש ביטחוני.

התכנית מופעלת על-ידי שתי חברות: חברת iHLS, שהיא מאיץ סטרטאפים בתחום הביטחון והגנת המולדת, וחברת SOSA, שהיא רשת חדשנות המפעילה מרכזים בארץ ובחו"ל, והפעילות בה תנוהל על-ידי SOSA HLSTechלצורך התוכנית, גיבש הכלכלן הראשי במשרד הביטחון מודל התקשרות חדש מול חברות הזנק, המאפשר ליזמים לפעול בגמישות ונגישות מירבית למשרד הביטחון וצה"ל.

בסבב הראשון של התוכנית יגויסו מספר מיזמים למשך שישה חודשים, וכל מיזם יזכה למענק של 200 אלף שקל ולליווי ותמיכה עסקית שיקבל מהחברות המפעילות את התוכנית (SOSA ו-iHLS). השירותים כוללים סיוע בשלב גיבוש הרעיון, הוכחת יכולת טכנולוגית, פיתוח עסקי, חדירה לשוק, ייעוץ משפטי וובניית קשרים עסקיים (נטוורקינג). בנוסף, החברות יקבלו חונכים ומלווים, בהם אנשי מו"פ ממפא"ת ונציגים מהזרוע הרלוונטית בצה"ל.

הממסד הביטחוני פותח את הדלת בפני רעיונות חדשים

התוכנית פונה למיזמים בעלי שימוש דואלי, אזרחי וביטחוני, במטרה לאפשר להם להתרחב בעתיד לשווקים נוספים. משרד הביטחון יוכל לעשות שימוש במידע לשם בדיקת הטכנולוגיה, אולם לא ייכנס כבעל מניות או בעל זכויות בקניין הרוחני של החברות. הפעילות מול משרד הביטחון לא תגביל את היזמים בפעילותם העסקית בארץ ובחו"ל.

ראש מפא"ת במשרד הביטחון, תא"ל במיל. ד"ר דני גולד, אמר שמרכז החדשנות החדש יהיה האכסניה המקצועית והטכנולוגית של כל רעיון או יוזמה דואלית בשוק האזרחי התחרותי. מנהל משותף ב-SOSA HLSTech, דודי רוקח, אמר שהטכנולוגיה האזרחית המפותחת מחייבת ארגונים ביטחוניים לנקוט במדיניות של חדשנות פתוחה כדי לא להישאר מאחור.

מיטל קרן בן-דב , מייסדת ושותפה ב-iHLS, אמר שחברת iHLS היא קבוצת מדיה מהמובילות בעולם בתחום ה-HLS ובעלת אתר אינטרנט בעל עשרות אלפי מנויים מהעולם. "אנחנו מקבלים פניות מכל העולם של גופים המביעים עניין בטכנולוגיה הישראלית. בשנים האחרונות מפעילה החברה אקסלרטור ייעודי בתחום טכנולוגיות HLS, אשר זוכה לביקוש רב".