חברת אבנט רכיבים (Avnet) החלה את שנת הכספים 2025 עם ירידה במכירות. בסיום הרבעון הראשון של השנה (שהסתיים בספטמבר 2024) היא דיווחה על ירידה של 11.6% במכירות, להיקף של כ-5.6 מיליארד דולר (בהשוואה ל-6.33 מיליארד ברבעון המקביל אשתקד) ולצניחה של 44% ברווח התיפעולי, שהסתכם בכ-142 מיליון דולר בלבד. בעקבות זאת הצטמצמו שולי הרווח של החברה מ-4% אשתקד ל-2.5% בתחילת 2025. למעשה, התוצאות האלה טובות יותר מהתחזיות של האנליסטים, ובמסחר המקדים היום בבורסה עלתה מניית החברה בכמעט 6%, והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של קצת יותר מ-5 מיליארד דולר.
אבנט פועלת באמצעות שתי זרועות מרכזיות: הפצה ומכירת רכיבים אלקטרוניים (Electronic Components) בכמויות גדולות, והפצה ומכירה ללקוחות קטנים באמצעות החברה הבת Farnell. מכירות מגזר הרכיבים ירדו ב-11.1% בהשוואה שנתית והסתכמו בכ-5.26 מיליארד דולר. המכירות של פארנל ירדו ב-17.6% והסתכמו בכ-347 מיליון דולר. מבחינת החברה יש נחמה מסויימת בירידת המכירות של פארנל, מכיוון שהחברה הבת כמעט ולא מרוויחה: שולי הרווח שלה הסתכמו ברבעון בכ-0.5% בלבד, בהשוואה לשולי רווח של כ-3.8% בחטיבת הרכיבים הגדולה.
במקביל למשבר במכירות, הדו"ח של אבנט מגלה שינויים גדולים מאוד במגזרי הפעילות הגיאוגרפיים: היקף המכירות באסיה צמח ב-6.2% והסתכם בכ-2.45 מיליארד דולר, בשעה שהיקף המכירות בארה"ב ירד ב-15.5% (להיקף של כ-1.33 מיליארד דולר), והיקף המכירות באזור EMEA (אירופה, המזרח התיכון ואפריקה) ירד בכ-27.7%, והסתכם בכ-1.67 מיליארד דולר בלבד. מנכ"ל אבנט העולמית, פיל גלאגר, מסר בדו"ח של החברה שהנתונים האלה מבטאים תהליך של התאוששות באסיה. "אנחנו רואים צמיחה באסיה בהיקף המכירות למוצרים צרכניים, תקשורת, מחשבים, מרכזי נתונים ואפילו במגזרי התעופה. המגזר התעשייתי באסיה לא נמצא בשפל עמוק כמו באירופה ובאמריקה.
"אנחנו מכינים את החברה ליהנות מההזדמנויות שיבואו עם התאוששות שוק הרכיבים". לדבריו, החברה נמצאת כעת בתהליך שיפור הפעילות והמודל העסקי של חברת פארנל, במטרה להגדיל את הריווחיות שלה. בשיחת הוועידה הוא אמר שמכירת המתחרה Future Electronics לחברת WT Micro הטאיוואנית, שהושלמה באפריל 2024 (עסקת קנייה בהיקף של 3.8 מיליארד דולר), לא השפיעה מהותית על אבנט: "אנחנו ממשיכים להתחרות בהם כרגיל. לא הרגשנו שהיתה לעיסקה השפעה על פיוטצ'ר".
בתמונה למעלה: צוות אבנט ASIC ישראל. צילום: איל טואג
חברת אבנט אייסיק ישראל (Avnet ASIC Israel) מבני דרור שבשרון, השיקה שירותי תכנון רכיבים בהספק נמוך המיועדים לייצור בטכנולוגיות המתקדמות של חברת TSMC, ברוחב צומת של 4 ננומטר ופחות. חברת TSMC הטאיוואנית היא קבלנית ייצור השבבים הגדולה בעולם. אבנט אייסיק ישראל היא חטיבה של Avnet Silica, הנמצאת בבעלותה המלאה של Avnet העולמית.
ההכרזה החדשה מגיעה בעקבות מינוייה של אבנט אייסיק בפברואר 2024 למעמד של Value Chain Aggregator – VCA על-ידי TSMC והצטרפותה כחברה רשמית באקו-סיסטם של TSMC. המינוי הרחיב את קשת השירותים הקיימים לפיתוח רכיבי ASIC ומאפשר לחברה לפעול כערוץ גישה עבור לקוחות ה-ASIC של TSMC ולהציע שירותי Turn Key מלאים, החל מרעיונות תכנון, דרך תכנון לוגי ויישום על-גבי ועד לייצור המוני ב-TSMC.
"אחד מאתגרי התכנון המשמעותיים בתעשייה כיום היא ביצוע אופטימיזציית ביצועים ברמת הרכיב וברמת המערכת באמצעות בחירה בטכנולוגיה הנכונה שתעמוד בדרישות הלקוח", אמר מנהל הפעילות ההנדסית (Head of Engineering) והמנהל הכללי של אבנט אייסיק ישראל, פבל וילק. "תהליך הייצור של TSMC ב-4 ננומטר מאפשר לחסוך הספק ושטח בלי להתפשר על הביצועים. עם זאת, העבודה במתחים נמוכים מחייבת אופטימיזציה באמצעות פתרון הוליסטי של תכנון השבב".
מאבנט נמסר ששירותי התכנון החדשים מבוססים על גישה מערכתית שנועדה להתמודד עם הדרישות הסותרות של ביצועים גבוהים ועבודה במתח נמוך. בין השאר, החברה מאפיינת מחדש תאים סטנדרטיים כדי להתאימם לעבודה במתח נמוך יותר, מבצעת בדיקות RTL מוקדמות בכדי למטב את האיזון בין הספק, ביצועים ושטח (PPA), מממשת Clock Tree אופטימלי ועושה שימוש בסימולציות ברמת הטרנזיסטור בכדי למצות את האופטימיזציה של ההספק. התהליכים האלה נבדקו ואוששו בבדיקות מקיפות שבוצעו גם לאחר ייצור הסיליקון.
אבנט אייסיק היא מרכז תכנון וייצור רכיבי אייסיק ו-COT שמספק ללקוחות את כל הפתרונות הדרושים לפיתוח מערכת-על-שבב משלב הרעיון ועד שלבי ייצור הרכיב. לחברה נסיון של כ-35 שנה. עד היום היא ביצעה בהצלחה יותר מ-350 פרוייקטים.
בתמונה למעלה: הצוות המוביל באבנט אייסיק ישראל. קרדיט: אייל טואג
חברת Avnet ASIC Israel מבני דרור חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת TSMC הטאיוואנית, שבמסגרתו היא מונתה ל-Value Chain Aggregator – VCA של TSMC. אבנט אייסיק מספקת שירותי תכנון וייצור רכיבי ASIC (שבבים ייעודיים המתוכננים ומיוצרים ללקוח ספציפי וליישום ספציפי) עד לרמת המערכות על-גבי שבב. המינוי יאפשר לה לספק לחברות ישראליות, סטארט אפים וחברות מבוססות בארץ ובעולם, קשת רחבה של שירותים, החל ממפרט לתכנון שבבים (Spec), דרך תכנון לוגי ועד לייצור המוני בתהליכי הייצור המתקדמים ביותר של TSMC הטאיוואנית.
אבנט אייסיק תשלב יכולות תכנון בפלטפורמת החדשנות הפתוחה של TSMC (Open Innovation Platform – OIP) ותציע שירותים בכל שלב בשרשרת הערך של השבבים, כולל בשלבי פיתוח הקניין הרוחני (IP), התכנון, ייצור פרוסות הסיליקון, הרכבה ובדיקה. המנהלת העסקית של אבנט אייסיק ישראל (AAI), יוליה מילשטיין, אמרה שלחברה יש מורשת משותפת של 20 שנות שיתוף פעולה עם TSMC. "הרחבת השותפות לשירותי VCA מחזקת את מעמדנו בתעשייה ומאפשרת לנו לקצר את זמן ההגעה לשוק של לקוחותינו ולספק להם דרך בטוחה להגיע לייצור המוני".
פול דה בוט, מנכ"ל TSMC באזור אירופה, המזרח התיכון ואפריקה, אמר: "אנחנו שמחים לקדם בברכה את אבנט אייסיק ישראל כשותפת VCA של TSMC. הרקורד יוצא הדופן של החברה בטכנולוגיות TSMC וההתמחות שלה בתכנון וייצור במגוון יישומים דוגמת Automotive ו-AI מאפשרים לנו לספק ערך יוצא דופן ללקוחותינו ולהרחיב את השוק שלנו". פאבל וילק, ,GM Head of Engineering באבנט אייסיק ישראל: "ביצענו פרויקטי תכנון שהצליחו כבר בפעם הראשונה בכל טכנולוגיות הייצור, עד לרמות של 4 ננומטר. המהלך מחזק את ההיצע שלנו בתחומים כמו AI, רכב, מחשוב עתיר ביצועים, דאטה סנטרים ועוד".
חברת אבנט אייסיק ישראל היא חטיבה של Avnet Silica הנמצאת בבעלות חברת Avnet, שהיא ספקית פתרונות טכנולוגיים עבור תכנון, ייצור ושרשרת אספקה, כולל הפצת רכיבים אלקטרוניים. ברבעון השני של שנת הכספים שהסתיים בדצמבר 2023, הסתכמו המכירות של אבנט העולמית בכ-6.2 מיליארד דולר. המגזר המרכזי בפעילותה הוא של הפצת הרכיבים, שהיה אחראי למכירות של כ-5.8 מיליארד דולר.
שני סגני נשיא בכירים מחברת הפצת הרכיבים אבנט (Avnet) העולמית, קפצו השבוע לביקור בזק בן יומיים בישראל, כדי להיפגש עם לקוחות ישראלים ועם צוות החברה בארץ, ולהביע תמיכה בישראל בזמן המלחמה. הבכירים הם מאריו אורלנדי, נשיא משותף Avnet EMEA וחבר הנהלה של אבנט העולמית וסלובודן פוליארוביץ' (פולי), גם הוא נשיא משותף Avnet EMEA וחבר הנהלה של אבנט העולמית. פולי סיפר בשיחה עם Techtime שזהו ביקור סולידריות. "אנחנו תומכים בלקוחות שלנו בישראל ומחזקים את התמיכה בתעשיות הביטחוניות בישראל, ומקווים שהמלחמה תסתיים מהר ונחזור כולנו לעבודה שגרתית".
מאריו אורלנדי סיפר שהם באו כדי להראות שהם תומכים בישראל ומאמינים בעתיד התעשייה הישראלית. "בימים הראשונים חששנו שהמלחמה תגרום להפרעה גדולה כמו שמלחמת אוקראינה גרמה להפסקת העסקים שלנו ברוסיה, אולם לאחר מספר שבועות של חוסר-ודאות העסקים בישראל החלו לחזור למתכונת הרגילה שלהם, וזה מבטא את החוסן של התעשייה והחברה בישראל ושל הצוות שלנו כאן". לדבריו, "אחד מהצוותים הטובים ביותר שלנו נמצא בישראל, ואנחנו רוצים לפגוש את אותם".
שינוי מהותי בשרשרת האספקה האלקטרונית בעולם
סלובודן סיפר שהשוק הביטחוני צומח בכל העולם ולא רק בישראל של ימי המלחמה. להערכתו החשיבות הגוברת של השוק הביטחוני בעולם תורגש לפחות עוד מספר שנים. הביקור הנוכחי התאפשר בזכות חידוש הטיסות לארץ, לאחר השיבושים שנגרמו על-ידי המלחמה ולפני כן על-ידי הקורונה, אשר הביאה לשינויי עומק באופי שרשרת האספקה של תעשיית האלקטרוניקה: בעבר, אבנט שמרה על קשר בעיקר עם הלקוחות הישירים ולא עם הלקוחות שלהם, אולם בעקבות השיבושים של תקופת הקורונה, גם הלקוחות הסופיים רוצים שליטה על שרשרת האספקה של הספקים שלהם.
מריו אורלנדי וסלובודן פוליארוביץ' ביחד עם צוות אבנט ישראל במשרדי החברה בבני דרור
אורלנדי: "יצרניות ה-OEM בתעשיית הרכב ובשוק התעשייתי, רוצות לוודא שהן לא ייתקעו בגלל מחסור ברכיבים ולכן הן פונות אלינו ישירות. כך למשל, ככל שיש יותר אלקטרוניקה ברכב, יצרניות המכוניות רוצות יותר שליטה על שרשרת האספקה של רכיבים אלקטרוניים. ההתפתחות הזאת מעניקה לנו הזדמנויות חדשות ומייצרת שיטות חדשות לעשיית עסקים. אנחנו קרובים יותר ללקוחות של הלקוחות שלנו. אם בעבר הלקוחות הישירים הסתפקו בהבטחת זמני אספקה של 2-3 חודשים, היום הלקוחות שלהם רוצים להבטיח אספקת רכיבים אלקטרוניים למספר שנים קדימה.
"במתכונת החדשה המתפתחת כיום, צריך לבצע תכנון ארוך טווח ולהיות ערוכים מראש להפרעות בלתי צפויות בשרשרת האספקה". להערכת פוליארוביץ', השוק מוצף במלאים בעקבות משבר שרשרת האספקה במגיפת הקורונה, ויעברו לפחות 2-3 רבעונים עד לגמר המלאי וחזרה לעבודה במתכונת שגרתית. "אנחנו צופים שהשוק יתאושש ברבעון האחרון של שנת 2024".
סדרת שני הוובינרים בנושא The Future is 5G של חברת Avnet Silica תתקיים ביום ג' 26 באפריל 2022, וביום ג' 3 במאי 2022. בשני המקרים הוובינר יתחיל בשעה 10:45 בבוקר לפי שעון ישראל ויימשך כשעתיים. סדרת הוובינרים מתקיימת בהשתתפות יצרניות השבבים AMD-Xilinx, Micron, Microchip, Renesas ו-Onsemi.
על-פי ההערכות בתעשייה, שוק ה-5G העולמי צפוי לצמוח מהיקף של 5.5 מיליארד דולר ב-2020 להיקף של כ-620 מיליארד דולר בשנת 2030. במסגרת הוובינר שתקיים חברת Avnet Silica ביחד עם יצרניות רכיבים מרכזיות יוצגו המגמות המרכזיות בשוק המתפתח, והאתגרים שהוא מייצר החל מרמת האנטנות הנדרשות עבורו, תשתיות 5G RAN, מערכות משובצות, סוגיות/חומרה ותוכנה ושרשרת אספקה שיאפיינו את השוק החדש.
החברות AMD-Xilinx, Micron, Microchip, Renesas ו-Onsemi יציגו טכנולוגיות חדשות וכלי פיתוח שנועדו להוזיל עלויות ולקצר את זמן היציאה לשוק. כל אחת מההרצאות תימשך 30 דקות ולאחריה יהיו עוד 15 דקות לשאלות ולתשובות המשתתפים בשידור חי. ההשתתפות בוובינר היא ללא תשלום, אולם כרוכה ברישום מראש.
העניין הגובר בטכנולוגיות בינה מלאכותית ביישומי חלל נובע מהאפשרות שהן משפרות את האמינות והשרידות של המערכות ומקטינות את העלויות. פיתוח וניהול לוויינים דורשים התמודדות עם כמויות מידע עצומות המגיע ממערכות הטלמטריה ומהמטעדים המצויים בלוויין. מכיוון שהלוויינים פועלים תחת אילוצי משקל, גודל, רוחב פס וצריכת הספק חמורים מאד, אחת ממטרות התכנון היא לצמצם את כמות המידע שהם צריכים לשלוח אל תחנת הבקרה.
מכאן שאחת מהחלטות התכנון הראשונות שצריך לקבל היא איזה מידע לנתח על-גבי הלוויין ואיזה מידע לשלוח לעיבוד בתחנת הקרקע. ההחלטה צריכה להתחשב בגורמים כמו זמינות רוחב הפס, האנרגיה הדרושה לשידור המידע, ופשרה בין תשתיות עיבוד חזקות בפלטפורמה לבין זמני ההשהייה (Latency) הסבירים. טכניקות כמו לימוד מכונה (ML) מסייעות להפחית את נפח המידע שהלוויין משדר ולהאיץ את תהליך פיענוח המידע.
עיבוד נתוני טלמטריה
נתוני הטלמטריה מתארים את מצב "בריאות" הלוויין ותת המערכות שלו, וכרוכים בדרך-כלל בשידור מידע המגיע מאלפי חיישנים המצויים בלוויין, המגיע בפורמטים שונים ובמספרים המתארים יחידות טכניות שונות. המורכבות של המידע הזה מקשה על בניית נוסחה פשוטה המתארת את מצב הלוויין. בעבר, אחת מהדרכים להתמודד עם הבעיה היתה באמצעות הגדרת נקודות גבול עליונות ותחתיות למידע המגיע מכל חיישן, ושידור התראה כאשר הנתונים חורגים מהמעטפת.
אולם בלוויינים המודרניים המורכבים, הגישה הזאת היא בלתי מעשית. הצעד הבא היה הגדרת מעטפת גמישה בסיוע אלגוריתם לומד אשר העריך את גבולות המעטפת הדרושות לכל חיישן. גישה שלישית התבססה על שימוש במודלים סטטיסטיים וטכניקות סיווג כדי לחזות את הטווח התקין של כל אחד ממהמשתנים. הגישה הזו נבדקה על-ידי סוכנות החלל היפנית (Japanese Aerospace Exploration Agency), אשר הראתה שהיא מאתרת בהצלחה רבה תקלות שונות המתגלות במאיצים הרקטיים (Thrusters) שלה.
מתי אפשר לוותר על חיישן מיותר
דרך אחרת להתמודד עם הבעיה היא באמצעות מערכות מומחה המשלבות חוקים וידע אנושי. לפתרון הזה יש הצלחה מסויימת, אולם נכשל בהתמודדות עם תופעות לא מוכרות. גישה אחרת מבוססת על תאום דיגיטלי: מייצרים מודל ממוחשב של הלוויין, ומשווים בין המידע המגיע מהלוויין האמיתי לבין המידע המיוצר בהדמייה של הלוויין. הקושי בגישה הזאת טמון ביכולת לבנות סימולציה מספיק מפורטת ומדוייקת של הלוויין.
נעשו ניסויים בתוכנות לימוד מכונה (ML) לצורך איתור תקלות וחיזוי נתוני טלמטריה על-סמך מצבו הכללי של הלוויין, אולם ההצלחה לא היתה חד-משמעית. נבדקו גם טכניקות לימוד עומק באמצעות רשתות נוירונים. הגישה כאן היתה שונה: לרשתות הוזן מידע רב והן התבקשו לזהות תבניות. החוקרים מקווים שהשימוש במערכות לימוד מכונה ובינה מלאכותית יפחית את מספר החיישנים המותקנים בלוויין – שכן אם המערכת יודעת לעבד נתונים ולחלץ מידע גם ללא החיישן – סימן שניתן לוותר עליו.
ניתוח מידע גיאוגרפי המגיע מהלוויין
לאחרונה נעשה שימוש גובר במערכות לימוד מכונה ובינה מלאכותית לניתוח המידע המגיע ממערכות הניטור של הלוויין, דוגמת מצלמות, מכ"ם, מערכות מדידת קרינה וכדומה. בשנת 2019 הופעל אלגוריתם לומד לאיתור שכונות עוני מתמונות ברזולוציה גבוהה שהופקו על-ידי לוויין QuickBird. לאחר מכן נעשה במערכת הזאת שימוש לניתוח תמונות ברזולוציה נמוכה שהופקו בלוויין Sentinel-2, והיא הצליחה לאתר ולמפות את שכונות העוני גם בתמונות באיכות הירודה. הדוגמה הזאת מראה שמערכות ML יכולות להפחית את עלויות הלוויין – על-ידי שימוש במידע המגיע מלוויין יקר לצורך אימון רשת נוירונית הנמצאת בלוויין זול.
בוצעו גם ניסויים בהיקף גדול יותר. בשנת 2020 פיתחה סוכנות החלל האירופית (ESA) מערכת מבוססת ML שנועדה לסייע בהבנת השפעות וירוס הקורונה. המערכת שילבה מידע המגיע מלווייני התצפית האירופיים Copernicus Sentinel, ביחד עם עוד 30 מקורות מידע נוספים כדי לעקוב אחר ההשפעות הסביבתיות של הקורונה, כמו איכות מים, פעילות כלכלית ואנושית, בנייה, ספנות, תפוקה חקלאית וכדומה. התמונות למטה מציגות את השפעת המגיפה על רמות החנקן הדו-חמצני (NO2) ביבשת אירופה בשנים 2019-2020. (נ.ב. חנקן דו-חמצני הוא גז רעיל הנפלט בעיקר ממנועי בעירה פנימית).
מה כדאי ללמוד מדבורים, חגבים ותרנגולים
בינה מלאכותית המבוססת על מודלים ביולוגיים והתנהגות בעלי-חיים מסייעת להפעיל מערכות חלל. המגזין IEEE Access פירסם לאחרונה סקירה של מספר אלגורתימים מהסוג הזה, ושל היישומים שלהם בחקר החלל. למשל, "מערכת חיסון מלאכותית" המחקה מערכות חיסון ביולוגיות יכולה לסייע בניתוח תקלות, סיווג תופעות וניהוג רובוטי. אלגוריתמים המבוססים על חקר התנהגות הדבורים, כמו למשל Genetic Bee Colony, נבדקים היום כפתרון להתמודדות עם בעיות אופטימיזציה מורכבות ומיטוב רשת התקשורת.
אלגוריתם Chicken Swarm Optimization מתאר את התנהגות נחיל התרנגולים וההיררכיה הפנימית בנחיל. מתברר שהוא מסביר כיצד קבוצה גדולה של תרנגולים משיגה יעילות גבוהה בגישה אל מקורות המזון. כיום הוא נבדק לצורך שיפור תהליך ההחזרה לכדור הארץ של רכב חללי. אלגוריתם Grasshopper Optimisation הוא מודל התנהגות של נחילי חגבים באופן המאפשר להם לשמור על מרחק יעיל בין הפרטים כדי להבטיח גישה למזון, אולם גם להתקרב אחד אל השני כדי לשמור על מבנה של נחיל.
כיום הוא נבדק ככלי לאופטימיזציה של מערכות חלל. לאלגוריתמים מהסוג הזה עשויה להיות חשיבות רבה בפיתוח מערכות רובוטיות אשר צריכות לבצע משימות מורכבות בתנאים קשים. צריך לספק לרובוטים האלה יכולת תנועה, ניווט וקבלת החלטות אוטונומית, ולהבטיח שהיכולות האלה אמינות ויציבות, ומאפשרות לרובוט להתמודד עם מצבים בלתי צפויים – כולל תקלות ברובוט עצמו.
סייר המאדים Perseverance. מקור: NASA
בחודש מרץ 2020 שיגרה נאס"א את סייר המאדים Perseverance ואת המסוק Ingenuity כדי ללמוד את פני השטח של הכוכב. במערכות הקודמות, הנחתת הגיע אל נקודת היעד באמצעות ניחוש מושכל אשר התבסס על נתונים שהגיעו ממערכת Deep Space Network. רמת הדיוק של המערכת הזאת היתה 2 ק"מ. במשימת Perseverance נבחר אתר הנחיתה בשיטה אחרת: מפה דיגיטלית של אזור הנחיתה הוזנה אל מחשב הנחתת. לאחר שנפתח מצנח הנחיתה, הרכב צילם את האזור אליו הגיע, הישווה את התמונות אל המפה הממוחשבת, והשתמש במידע כדי לבחור באתר הנחיתה הסופי המתאים, ברמת דיוק של 40 מטר.
המסע אל בינה מלאכותית בתעשיית החלל
תחומים רבים נוספים נעזרים כיום בבינה מלאכותית: אלגוריתמים של התנהגות נחילים נבדקים ככלי לניהול מערכי לוויינים, לייעול תהליך האיסוף של פסולת חלל, לפיתוח לוויינים, ונבדק השימוש בהם כדי להציע אופציות תכנון חדשות. צוות חוקרים מאוניברסיטת קורנל מפתח סייען תכנון בשם Daphne אשר אמור לעזור בתכנון הארכיטקטורה של לווייני תצפית.
למהנדסי אלקטרוניקה חשוב להבין שהשימוש בבינה מלאכותית עשוי לפתח טכניקות אופטימיזציה חדשות בתחומי מערכות המחשב, התקשורת, הספק וכדומה. אולי בעתיד יהיה צורך בסייען AI שיעזור למהנדסים לנווט בין הפתרונות החדשים האלה.
* כותב המאמר הוא Paul Leys, מנהל תחום תעופה וביטחון בחברת אבנט סיליקה
לפרטים נוספים:
איתמר קהלני, מנהל קו מוצרי Xilinx בחברת אבנט סיליקה, 054-5206287, [email protected]
ההפרעה בשרשרת האספקה של תעשיית האלקטרוניקה אשר החלה עם התפרצות מגיפת הקורונה, מקבלת צביון של משבר ארוך-טווח, אשר משנה את האופן שבו חברות מתמודדות עם פרוייקטי פיתוח ועם תהליכי הייצור. כך עולה מתוך סקר הלקוחות השנתי שביצעה חברת אבנט (Avnet) בחודשים נובמבר-דצמבר 2021. הסקר בוצע בקרב 530 מהנדסים בכירים בחברות גלובליות: 31% מארה"ב, 56% מאזור EMEA, כ-10% מאסיה ו-2% מיפן.
רוב המהנדסים בתעשייה מאמינים שהמשבר יימשך לפחות עוד שנה או שנה וחצי, וכבר עכשיו הוא משפיע על האופן שבו חברות מפתחות מוצרים חדשים. ההשפעה הגדולה ביותר היא המעבר מפיתוח מונחה-ביצועים לפיתוח מונחה-זמינות. כ-64% מהמשיבים סיפרו שהחברה שלהם עברה לשיטת פיתוח חדשה שלפיה המערכות מתוכננות בהתאם לרכיבים הזמינים בשוק בזמן הפיתוח.
מהסקר מתברר שהשפעת המחסור היא רחבת-היקף: 79% מהמהנדסים דיווחו שהם נתקלים בקשיים רבים בהשגת רכיבים. במגזר תעשיית התקשורת המצב קשה יותר, ו-83% דיווחו על קושי בהשגת רכיבים. מתוך המפתחים שהתקשו להשיג רכיבים, 93% דיווחו שהבעיה הגדולה ביותר היא זמני אספקה ארוכים. הבעיה השנייה בחומרתה (74%) היא עיכובים בייצור, למרות שברוב המקרים העיכוב בייצור נמשך פחות מ-6 חודשים. הבעיה השלישית בחומרתה (72%) היא עליית מחירי הרכיבים.
עלייה בסכנת הרכיבים המזוייפים
המהנדסים סבורים שהמשבר רחוק מפתרון: הרוב המכריע של משתתפי הסקר, 96%, סבור שזמני האספקה צפויים להתארך ומחיר הרכיבים ימשיך להאמיר לפחות בשנה או בשנה וחצי הקרובות. אחת מהשפעות הלוואי של המצב הזה היא חרדה מתגברת מהסתננות רכיבים מזוייפים אל 'קווי הייצור, מכיוון שהיצרנים פונים אל מקורות אספקה פחות בטוחים מבעבר: 76% מהמשתתפים העריכו שתהיה עלייה בהיקף הרכיבים המזוייפים, ו-83% סיפרו שהם עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם המפיצים כדי לצמצם את סכנת החשיפה אל רכיבים מזוייפים.
לתופעה הזאת יש גם השפעה על תהליכי ההעברה מפיתוח לייצור: 55% דיווחו שכאשר הם לא מוצאים רכיב מתאים, הם מבצעים תכנון מחדש של הכרטיס. כמחציתם דיווחו שהם מחפשים רכיב אלטרנטיבי אשר מתאים ברמת המגעים (pin-to-pin replacement) או שהוא תואם לחלוטים ואינו דורש שינויי תוכנה (drop-in replacement). בארה"ב יש העדפה לשימוש ברכיבים אלטרנטיביים תואמים. בסך בכל, 73% מהנשאלים סיפרו שהם כבר נאלצו לעשות אחת או יותר מהפעולות האלו.
אחת מהנפגעות של מיזוג הענקים (21 מיליארד דולר) בין חברת אנלוג דיווייסז (ADI – Analog Devices) לבין חברת מאקסים (Maxim) היא מפיצת הרכיבים הגלובלית אבנט (Avnet). בשבוע שעבר מסר בהודעה לבורסה סמנכ"ל הכספים של אבנט, תומאס ליגורי, שחברת מאקסים הודיעה לאבנט שבעקבות המיזוג היא מתכננת לסיים את הסכם הפצת הרכיבים שיש לה עם אבנט. בהודעה הוא גם מסר שמוצרי מאקסים היו אחרים לכ-3% ממכירות אבנט בשנת הכספים 2021.
"אבנט תמשיך לחפש הזדמנויות לתמוך בלקוחותיה ולהרחיב את השותפויות עם יצרני רכיבים". בשנת הכספים 2021 (שהסתיימה ביוני 2021) הסתכמו המכירות של אבנט בכ-19.5 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של 17.6 מיליארד דולר בשנת 2020. כלומר, מכירות המוצרים של מאקסים תרמו קצת יותר מ-580 מיליון דולר למכירות אבנט. הסכם ההפצה של מאקסים עם חברת ההפצה המקוונת Premier Farnell הנמצאת בבעלות אבנט, יישאר בתוקף. מכירות פארנל ב-2021 הסתכמו בכ-1.5 מיליארד דולר.
ההודעה האחרונה אינה מפתיעה מכיוון שהיא עולה בקנה אחד עם המדיניות של ADI בשנים האחרונות. בשנת 2017 היא החליטה לארגן מחדש את מערך ההפצה שלה ועברה בהדרגה למתכונת של מכירות באמצעות האתר העצמי שלה ובאמצעות חברת Arrow. במסגרת המהלך היא ביטלה את הסכם ההפצה שהיה לה עד אז עם חברת אבנט. באותה שנה היא השלימה את רכישת חברת Linear ובמאי 2017 הועברו גם כל המוצרים של לינאר להפצה באמצעות ADI ו-Arrow, תוך כדי הפסקת הסכם ההפצה עם אבנט.
התעשייה מתמודדת כיום עם הצורך בהגדלת צפיפות העיבוד, כלומר יותר ביצועי מעבד ללא הגדלת השטח ומעטפת ההספק. קיימים מספר פתרונות לבעיה הזאת, אולם לכל אחד מהם יש חסרונות משלו. ניתן לפתח רכיב ASIC ייעודי העומד בדרישות, אולם התהליך יקר מאוד וגוזל הרבה מאוד זמן. ניתן להיעזר במעבד מהיר או במעבדי DSP, אולם בשלב מסויים הם לא יעמדו בדרישות המשתנות לצפיפות העיבוד. למעשה, התעשייה זקוקה לפתרון אשר ניתן להרחיבו בהתאם לצרכים המשתנים של השוק.
פתרון אפשרי אחר לדילמה הוא לנצל את יכולות שינויי החומרה שמספקים רכיבים מיתכנתים (FPGA). כדי להתמודד עם הבעיה הזאת פיתחה חברת אבנט (Avnet) את פלטפורמת UltraZed, שהיא מערכת בכרטיס (System On Module – SOM) אשר בנויה מסביב לרכיבי עיבוד מסתגל ממשפחת Xilinx MPSoC. כרטיס הבסיס, UltraZed-EG מבוסס על Zynq ZU3EG UltraScale, והכרטיס העוצמתי יותר, UltraZed-EV, מבוסס על Zynq ZU7EV UltraScale.
מעגל לוגי מיתכנת מספק ביצועים משופרים בהשוואה לקוד תוכנה
שני הכרטיסים גם כוללים מעבד מרובע ליבות Arm-Cortex A53, מעבד כפול ליבות Arm Cortex R5, ממשקי תקשורת ומאיצי עיבוד דוגמת המאיץ הגרפי Mali GPU. התוצאה: חבילה של משאבי עיבוד המאפשרים לייצר מאיץ ספציפי הדרוש באמצעות עידכוני תוכנה של מרכיב ה-FPGA בכרטיס. כך למשל, כאשר רוצים לבצע הכפלה מהירה של מטריצת מספרים במעבד כללי, ניתן לכתוב קוד C המבצע את החישוב במתכונת של לולאה (Loop) בתוך לולאה. אולם דרך יעילה יותר היא לבצע עיבוד מקבילי של כל המכפלה באמצעות לוגיקה מיתכנתת (Programmable Logic – PL).
כלומר מימוש התהליך באמצעות חומרה המיושמת במרכיב ה-FPGA. בדרך הזאת החישוב מתבצע מיידית ומושלם בהדגמה של אבט בתוך שני מחזורי שעון בלבד – ולא מתבצע בתהליך ארוך הכולל הרבה מאוד מחזורי שעון שבכל אחד מהם נעשה חישוב רק על חלק קטן מהמידע המצוי במטריצה. לגישה הזאת יש יתרונות נוספים, כמו למשל היכולת לחזות במדוייק את זמני העיבוד של כל אחת מהמשימות, שזו יכולת חיונית ליישומי זמן אמת.
עוצמת עיבוד גדולה במערכות משובצות
מעבדים כלליים (General Purpose Processors), יכולים לעשות הרבה מאוד דברים, אולם הם לא מצטיינים באף תחום. מעבדי אותות (DSP) טובים בביצוע פעולות מתימטיות, אולם לעתים רבות נזקקים למאיצים ייעודיים והם לא גמישים כמו פתרונות PL, שניתן להתאימם לשינויים עתידיים בצורכי העיבוד (למשל AI/ML). כאן נכנסת לתמונה משפחת Xilinx MPSoC: היא כוללים תמהיל של מעבדי יישומים, מעבדי זמן אמת, מעגלים מיתכנתים ומאיצי חומרה מגוונים, אשר מספקים ביחד משאב עיבוד רב עוצמה.
מודולי UltraZed מבוססים על רכיבי Xilinx MPSoC. בהדגמה של אבנט ביצע מודול UltraZed-EG פעולות עיבוד תמונה המיושמות בכלי-רכב: הוא זיהה את הרכב, אחר כך זיהה מתוך אותה תמונה את לוחית הרישוי שלו, ואז חילץ את המידע המופיע על לוחית הרישוי – בזמן אמת. באמצעות המודול UltraZed-EV הוכפל כושר העיבוד והמודול ביצע שתי פעולות עיבוד כאלה במקביל. אבנט ביצעה כמה תכנונים שבהם המודול עיבד ארבעה זרמי וידאו 1080P בן-זמנית. ראוי לזכור שהמודול הוא מוכוון מולטימדיה, ורכיב ה-ZU7EV העומד בבסיסו כולל גם Video Codec Unit. כלומר, מדובר במערכת משובצת אשר מסוגלת לבצע פעולת 4KUHD Encode/Decode מלאה על-גבי וידאו.
למרות שהאימוץ של בינה מלאכותית (machine learning) מצוי עדיין בתחילתו, ארגונים רבים כבר משתמשים בטכנולוגיה בזכות היתרונות הרבים שלה בשיפור היעילות, חיזוי התנהגות והפקת תובנות עסקיות ואחרות. חברת McKinsey מעריכה שעד היום אימצו 39% מהארגונים טכנולוגיות לימוד מכונה בדרך כזו או אחרת. גם בשוק שידורי הרדיו והטלוויזיה והאודיו-וידאו המקצועי (Pro AV) יש לטכנולוגיות האלה תפקיד חשוב ביצירת מודלים עסקיים ומקורות רווח חדשים. להלן ארבע דוגמאות:
קידוד האזור הרלוונטי (ROI – Region-of-Interest)
טכנולוגיית קידוד האזור הרלוונטי (ROI – Region-of-Interest) מאפשרת להפחית את העומס על הרשת בלא לפגוע ברזולוציה באמצעות טיפול באזורים החשובים, והתעלמות מאזורים לא חשובים. כך למשל, כאשר מצלמת מעקב עוקבת אחר אזור בזירה מסויימת, יש פרטים בתמונה שהם חשובים מאוד, ואחרים שהם חסרי חשיבות. כך למשל, אם מדובר במצלמת זיהוי פנים, יש צורך בכל המידע שהיא מספקת על הפנים, אולם ניתן להתעלם מהרקע שאינו תורם למשימת זיהוי הפנים.
מבחינת הצופה האנושי, ההבדל כמעט ואינו מורגש. המקודד יכול לצמצם את קצב העברת הנתונים של האזורים הלא-רלוונטיים בתמונה מ-5Mbps ל-1.5Mbps ועל-ידי כך להפחית בכ-70% את עלות הזרמת הווידאו, נתון שניתן לתרגם במקרים רבים לחסכון של כ-700 דולר לשעה על הזרמת וידאו לכ-10,000 צופים. הדבר נכון גם לגבי עלויות האיחסון: כיום עלות האיחסון קבצי וידאו בענן בנפח של 2,000GB מסתכמת בכ-1,000 דולר לחודש. צמצום הנפח הזה בכ-70% מאפשר להשתמש באמצעי אחסון קטנים וזולים בהרבה, או לחלופין לאחסן כמות גדולה יותר של מידע בכוננים הקיימים.
מודול KRIA של Xilinx ליישום בינה מלאכותית בקצה הרשת (Edge)
ליכולת לבצע קידוד מסתגל במתכונת ROI יש השלכות נוספות. נניח שאנחנו מצויים בחדר בקרה וצריכים להקרין על מסך רחב קטעי וידאו שבהם יש צורך להבחין בפרטים חיוניים שונים. ניתן במקרה הזה לבצע קידוד מסתגל סטטי על פריטים הכוללים טקסטים (שעון למשל), וקידוד מסתגל דינמי מוכוון בינה מלאכותית (ML-based coordinates), כדי לקבל את כל המידע על פניהם של אנשים.
שילוט דיגיטלי חכם
פרסום ממוקד הוא "הגביע הקדוש" של אנשי השיווק. שימוש במודלים של בינה מלאכותית כדי לנתח את מאפייני האנשים הנחשפים בפני שלט דיגיטלי, מאפשר למקד את הפרסום בקהל יעד רלוונטי בהתאם למדדים כמו גיל או מין, ועל-ידי כך לגבות תשלום גבוה יותר מהמפרסמים. הדבר גם מייצר נתונים בעלי ערך למפרסמים, כמו למשל הבנת תחומי העניין של הצופים הספציפיים, והתאמת התוכן הפרסומי אל קהל היעד (personalised ads). הדבר נכון גם ביישומים אחרים: רבות דובר על רמת הסניטציה הירודה של צגי המגע בעמדות שירות דיגיטליות (כספומטים למשל). המרתם למכשירים המספקים שירות באמצעות פיקוד מבוסס מחוות – במקום פיקוד מבוסס מגע – מאפשרת לספק שירות נקי ובריא יותר.
מעקב אחר אובייקטים באמצעות "חלונות"
תתארו לכם אירוע צנוע: מתקיים דיון של פנל הכולל שלושה מומחים מבית הספר לאמנות, אשר בו מנתחים את עבודותיו של אמן מסויים. זהו פרוייקט בעל תקציב נמוך מאוד המיועד לקהל מצומצם. בדרך-כלל מציבים מצלמה יחידה מול פנל הדוברים, אשר מכסה את הארוע כולו. לחלופין, באמצעות מודל מבוסס בינה מלאכותית, אפשר להשתמש במצלמת 4K יחידה אשר מכסה את הארוע כולו, ובמקביל מייצרת "חלונות צפייה" ברזולוציה נמוכה יותר של כל אחד מהמשתתפים (Object Tracking & Windowing).
התוצאה היא ארבעה סוגים של מקורות וידאו שונים: צילום תקריב של כל אחד מהדוברים וצילום רחב של כל הפנל המלא. המפעיל פשוט בוחר את תמונה הרלוונטית בכל רגע, כאשר התוצאה שוות ערך לשימוש בארבע מצלמות שונות במקביל – אולם בעלות של מצלמה יחידה. ניתן להתאים את הגישה הזאת, באמצעות מודלים שונים של לימוד מכונה, לאירועים מסוגים שונים, כמו למשל אירועים ספורטיביים שבהם הצופה יכול לעקוב אחר כל משתתף או אובייקט המעניינים אותו.
זיהוי דיבור
היכולת לזהות דיבור (Speech Recognition) באמצעות עיבוד דיבור טבעי (Natural Language Processing – NLP) כבר נכנסה לבתים רבים בתוך מכשירים דוגמת Alexa של גוגל או סירי של אפל. הטכנולוגיה הזאת ישימה גם בציוד Pro AV מקצועי כדי לפשט ולזרז את תהליך התקנת הציוד בלא צורך בקישוריות לענן ובתמיכה מקוונת, ואפילו לבצע תמלול אוטומטי של דיונים מרובי משתתפים. התרגום מתבצע בזמן אמת ומייצר כתוביות בשפות שונות, כאשר בכל אזור שפה מופיעות כתוביות בשפה המקומית.
לסיכום, ניתן ליישם את יכולות הבינה המלאכותית האלה בקצות הרשת באמצעות שימוש בפלטפורמת Zynq UltraScale+ MPSoC של חברת Xilinx. לעיבוד ישיר בקצה הרשת בלא צורך בקישוריות אל מעבדים בענן, יש יתרונות רבים בקבלת ביצועים גבוהים, זמני השהייה קצרים (low latency), שמירה על הפרטיות והגברת היעילות העסקית והפיננסית של הארגון.
לפרטים נוספים:
איתמר קהלני, מנהל קו מוצרי Xilinx בחברת אבנט סיליקה, 054-5206287, [email protected]
חברת אבנט ישראל (Avnet) הנמצאת בבעלות אבנט העולמית, פוצלה לשלוש חטיבות משלימות הפועלות כיחידות עסקיות עצמאיות, אולם כולן ממוקמות במבנה של חברת אבנט במושב בני דרור, שאליו היא נכנסה לפני כשנה וחצי. כך נודע ל-Techtime. בכך מתחיל שלב חדש בפעילות מפיצת הרכיבים הגדולה בישראל, והיא מתחילה לפעול במודל עסקי הדומה לזה של אבנט אירופה (Avnet EMEA) שקיבל את הכינוי Speed Boats – אולם בכמה שינויים קלים.
במתכונת החדשה תשמש חטיבת Avnet Abacus כזרוע ההפצה של רכיבים פאסיביים, אלקטרו-מכניקה ומחברים ותנוהל על-ידי יאיר סהר. חטיבת EBV תפיץ חלק מהרכיבים האקטיביים של אבנט ותנוהל על-ידי קארין בן דוד. חטיבת Avnet Silica מקבלת את ההפצה של יצרניות שבבים מתחרות ומשלימות ותנוהל על-ידי רועי צירקלביץ ולצידו מירי ויינר, שתנהל את פעילות השוק הצבאי.
יעל גרינפלד מונתה לתפקיד (Country Account Manager) CAM, שבמסגרתו היא תנהל במרוכז, עבור כל חטיבות אבנט בישראל, את הפעילות מול קבלני המשנה (EMS) שיש להם פעילות עסקית נרחבת מול החטיבות. מודל הפעילות של EBV ושל Silica בישראל הוא שונה ממודל הפעילות האירופי. בארץ הן פועלות כשתי חטיבות משלימות, שלכל אחת יש קו מוצרים נפרד בתחום השבבים. למעשה, הפורטפוליו של אבנט בתחום הרכיבים האקטיביים פוצל בין שתיהן. זאת בעוד שבאירופה הן מפיצות רכיבים דומים ומתחרות אחת בשנייה – למרות ששתיהן נמצאות בבעלות אבנט העולמית.
טל סגמן ינהל את סיליקה מזרח אירופה והמזרח התיכון
במסגרת הארגון מחדש בוצעו שינויים נוספים בחברה. נשיא אבנט ישראל, טל סגמן, קיבל קידום ועבר לחברת סיליקה האירופית בתפקיד Vice President ומונה לתפקיד מנהל הפעילות של סיליקה במזרח אירופה ובמזרח התיכון. גם חברת Avnet ASIC, המנוהלת על-ידי נדב בן-עזר, קיבלה הגדרת תפקיד חדשה. עד לשינוי הארגוני היא שימשה כזרוע פיתוח והביאה לייצור רכיבי ASIC עבור חברות ישראליות. במסגרת השינוי הוכפפה חברת Avnet ASIC לאחריותו של רון קרמר, ה-CFO של חטיבות אבנט בישראל ושולבה בתוך סיליקה אירופה. כעת, לצד התמיכה שהיא מספקת לשוק הישראלי, היא מתרחבת גם לשוק האירופי וגם לשוק האמריקאי, בסיוע הפריסה העולמית של אבנט בשווקים האלה.
חברת אבנט ישראל נחשבת למפיצת הרכיבים האלקטרוניים הגדולה בארץ. כשנכנסה למבנה החדש (2,500 מ"ר) בבני דרור בנובמבר 2018, היא דיווחה שמכירותיה השנתיות מסתכמות בכ-160 מיליון דולר ושהיא מעסיקה כ-130 עובדים. בסוף 2020 שלחה אבנט מכתב ללקוחות בישראל וסיפרה להם על השינוי הצפוי. היא הסבירה שכל ההסכמים הקיימים יכובדו, אולם הזמנות חדשות יש לבצע באמצעות הצוותים הייעודיים של כל חטיבה.
מה יהיה המהלך הבא של אינפיניאון?
בתוך כך, מתפתחים סימני שאלה מעניינים בקשר לנושא אחר: בסוף השבוע הודיעה אבנט העולמית שבעקבות המיזוג בין Infineon לבין Cypress, היא מקבלת לידיה את ההפצה בעולם של כל מוצרי Cypress. ראוי לציין שגם בתחום הזה ישראל יוצאת דופן, מכיוון שהמפיצה הרשמית של אינפיניאון בארץ היא חברת ניסקו, בעוד שהמפיצה שלה בעולם היא אבנט. כלומר בשלב הנוכחי סייפרס מופצת על-ידי אבנט, ואילו אינפיניאון מופצת על-ידי ניסקו. אלא שבחודשים הקרובים אמורה סייפרס להיטמע לגמרי בתוך אינפיניאון. ומה יקרה אז? האם ניסקו תאבד את אינפיניאון או שאבנט תאבד אותה?
כבר כעת עיקר הייצור האלקטרוני העולמי מתבצע בסין. להערכת statista,בשנת 2020 יסתכם היקף הייצור העולמי של מוצרי צריכה אלקטרוניים בכ-375 מיליארד דולר, כאשר מתוכו סין אחראית לייצור בהיקף של כ-151 מיליארד דולר. אלא שמהדו"חות האחרונים של שתי מפיצות הרכיבים הגדולות בעולם, אבנט (Avnet) וארו (Arrow Electronics), עולה שאסיה מחזקת עוד יותר את מעמדה. לאור משקלה המכריע של סין בהיקף הייצור באסיה, כל התייחסות אל אזור זה היא בראש ובראשונה התייחסות אל סין.
לקראת סיום שנת הקורונה הראשונה, מתברר שתעשיית הייצור האלקטרוני בעולם מצליחה לשמור על היקף פעילות יציב מאוד, למרות סגירת מפעלים לתקופות קצובות ועבודה תחת תנאי ריחוק חברתי. כך עולה מדו"חות המכירות הרבעוניים של ארו ואבנט, אשר דיווחו על צמיחה של 2% במכירות במהלך הרבעון האחרון.
אצל אבנט, הרבעון הפיסקלי הראשון של שנת 2021 הסתיים באוקטובר 2020. מכירות החברה צמחו מ-4.6 מיליארד דולר אשתקד, לכ-4.7 מיליארד דולר השנה. מכירות מגזר הפצת הרכיבים צמחו ב-2.6%, והמכירות באמצעות ערוץ המכירות המקוון של Farnell צמחו ב-1.5% והסתכמו בכ-341 מיליון דולר ברבעון. המנכ"ל הזמני של אבנט, פיל גלאגר, הסביר שהעלייה נבעה בעיקרה מהתאוששות בשוק האסיאתי ובשוק הרכב העולמי. החלוקה הגיאוגרפית חשובה מכיוון שהיא מייצגת גם את מפת הקורונה וגם מגמות ארוכות טווח בתעשייה: המכירות באמריקה ירדו ב-0.8%, המכירות ב-EMEA עלו ב-0.7% והמכירות באסיה צמחו ב-4.8%.
הנמר האסיאתי מגרגר
המכירות של ארו ברבעון השלישי צמחו להיקף כ-7.2 מיליארד דולר (כאמור, צמיחה של 2% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד), אלא שהתמונה אינה מדוייקת לגמרי: מתוך הסכום הזה הסתכמו המכירות של חטיבת המחשוב הארגוני בכ-1.9 מיליארד דולר (ירידה של 5%), והמכירות של חטיבת הרכיבים, אשר מייצגות את הייצור האלקטרוני, צמחו ב-5% והסתכמו בכ-5.3 מיליארד דולר. גם כאן התמונה הגיאוגרפית ברורה: מכירות הרכיבים לשוק האמריקאי ירדו ב-13%, מכירות הרכיבים לאירופה ירדו ב-8%, ומכירות הרכיבים ללקוחות באסיה זינקו ב-29% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.
מצד היישומים, החברה מדווחת על עלייה ניכרת בתחום המיקרו-בקרים 32 סיביות ורכיבים אנלוגיים לתעשיית הרכב. מנכ"ל ארו, מייק לונג, אמר ש-50% ממכירות הרכיבים היו לאסיה. אומנם, הוא הסביר, זהו בדרך-כלל הרבעון החזק ביותר בשוק האסיאתי, אולם הוא לא צופה התאוששות באירופה ובאמריקה לפני 2021. "זוהי השאלה הגדולה: מתי תהיה ההתאוששות באירופה ובארה"ב".
בתמונה למעלה (מימין לשמאל): מנהל הפעילות היוצא גדעון קדם, מנכ"ל Xilinx ויקטור פנג, והמנהל הנכנס שמוליק פרייל
שמוליק פרייל מונה למנהל הפעילות של חברת זיילינקס (Xilinx) בישראל ומחליף בתפקיד את גדעון קדם, שניהל את הפעילות בארץ במשך 11 השנים האחרונות. בנוסף, החל מחודש אפריל 2020 הוא גם ינהל את הפעילות של זיילינקס במזרח אירופה, לא כולל רוסיה. קדם סיפר ל-Techtime שהוא יוצא למספר חודשי חופשה, שלהם הוא מצפה זמן רב.
פרייל הצטרף לזיילינקס ישראל לפני כ-9 שנים אחרי 11 שנה בחברת איסטרוניקס. בזיילינקס הוא ניהל את סגמנט תעופה וביטחון, ולאחר מכן מוצרים תעשייתייים ומכשור רפואי, ובהמשך את ההפצה המקומית, אשר מבוצעת כיום על-ידי חברת אבנט (Avnet). לדבריו, השווקים החמים בישראל הינם תעשיה בטחונית, לקוחות תקשורת בכלל ודור חמש בפרט והתחלות מעניינות של פעילות בתחום ה-Data Center. כמו כן, תחום הרכב (האוטומוטיב) הינו תחום חם ומתפתח.
פרייל: "בישראל יש הרבה מאוד לקוחות בתחומי לימוד המכונה (ML) ובינה מלאכותית (AI). הטכנולוגיות האלה מגיעות היום כמעט לכל מקום, החל מהשוק הביטחוני, שוק הרכב, ועד לתחומי מרכזי הנתונים ועוד. "אנחנו רואים השתלבות של הסייבר בתעשיית הרכב. בין השאר, אנחנו מקדמים את תוכנת VITIS החדשה שלנו, המאפשרת למהנדסי תוכנה להשתמש ברכיבים מיתכנתים. התוכנה הזאת פותחת בפנינו קהילה חדשה של מהנדסי אלגוריתמים המתחילים לעבוד עם הכלים שלנו".
מנכ"ל זיילינקס העולמית: "ישראל היא מרכז חדשנות"
בשבוע שעבר קיימה זיילינקס את כנס הלקוחות השנתי שלה בישראל, בשיתוף עם חברת אבנט (Avnet). לכנס הגיעו יותר מ-600 מהנדסים מהתעשייה. לכנס הגיע גם מנכ"ל זיילינקס העולמית, ויקטור פנג, אשר סיפר למשתתפים שישראל מהווה מרכז של חדשנות חשוב מאוד לחברת זיילינקס. לדברי פנג, המשקל של השוק הישראלי בא לידי ביטוי בכך שקרן ההשקעות של החברה, Xilinx Ventures, ביצעה בחמש השנים האחרונות השקעות רבות בישראל וממשיכה בחיפוש אחר השקעות חדשות בארץ.
יותר מ-600 מהנדסים השתתפו בכנס שאירגנו זיילינקס ואבנט ישראל
בין השאר, הוא גילה שחברת ECI מפתחת כיום את פלטפורמת ה-5G שלה על-גבי רכיבים מיתכנתים של החברה, ושחברת GuardKnox מלוד, אשר מפתחת מערכות הגנת סייבר עבור כלי-רכב, משתמשת בפלטפורמת העיבוד המיתכננת של זיילינקס. נודע שהחברה נמצאת בקשרים הדוקים עם 6 לקוחות טיר-1 בתחום תעשיית הרכב, בהן דיימלר, ב.מ.וו ואאודי, ושהיא מקווה להתחיל בייצור המוני כבר בסוף השנה.
לכנס הגיע גם סגן נשיא למכירות אזור EMEA של חברת אבנט, ז'יל בלטראן. לדבריו, השוק הישראלי מעניין מאוד את אבנט, מכיוון שהחברות בישראל מייצרות טכנולוגיות פורצות דרך. "הפיתוחים החדשים בישראל הם לעתים רבות אינדיקטור מוקדם למגמות שישלטו בשוק העולמי". בשיחה עם Techtime הוא העריך שתעשיית הרכב תמשיך להיות המגזר התעשייתי הגדול ביותר באירופה, ולאחריו תחום התעשייה החכמה המובל כיום על-ידי גרמניה.
ז'יל בלטראן, סגן נשיא למכירות אזור EMEA באבנט. "בישראל רואים מה יהיו המגמות בעולם"
בלטראן: "השפעת וירוס הקורונה על התעשייה ועל הייצור האלקטרוני עדיין לא ברורה. מצד אחד לסין יש משקל גדול מאוד בייצור העולמי, כך למשל כמעט 80% מהמעגלים המודפסים בעולם מיוצרים היום בסין, וזו רק דוגמא אחת. מנגד, קבלניות הייצור הגלובליות (EMS) יכולות לתמרן בין מתקני הייצור שלהן הפועלים בהרבה מדינות, והדבר יכול למתן את השפעות המשבר בסין".
אנו עושים שימוש בקבצי עוגיות לצרכים שיווקיים ושיפור חוויית השימוש באתר. איסוף המידע באתר נעשה באופן אנונימי, למעט בטפסי יצירת קשר והרשמה לניוזלטר בהם אתם מתבקשים למלא פרטים אישיים. אנו עושים שימוש במגוון תוכנות לאיסוף וניתוח אנליטי של הנתונים באופן אנונימי לרבות: גוגל אנליטיקס, פייסבוק פיקסל ועוד.
What personal data we collect and why we collect it
We collect anonymous data on visitors in this website for business purposes such as enhancing user experience, digital marketing and search engine optimization.
We collect personal data such as email address and names on various forms – all forms present in this website include consent checkboxes and clear reason for collecting the data: general inquiries on our products, newsletter subscription, professional inquiries job applications. All forms are designed in accordance with GDPR requirements.
Comments
When visitors leave comments on the site we collect the data shown in the comments form, and also the visitor’s IP address and browser user agent string to help spam detection.
An anonymized string created from your email address (also called a hash) may be provided to the Gravatar service to see if you are using it. The Gravatar service privacy policy is available here: https://automattic.com/privacy/. After approval of your comment, your profile picture is visible to the public in the context of your comment.
Media
If you upload images to the website, you should avoid uploading images with embedded location data (EXIF GPS) included. Visitors to the website can download and extract any location data from images on the website.
Contact forms and newsletter
We use Gravity Forms as our platform of choice for all forms present in this website. Forms present in this website have been modified to fit GDPR requirements.
Unless specifically specified and approved by visitor, we do not use the collected data for marketing purposes.
We use Mailchimp to collect email addresses and send periodical marketing materials to our customers.
Handling and management of all email addresses and mailing operations is conducted under GDPR terms and guidelines provided by Mailchimp.
All subscribers are able to change their subscriptions preferences or unsubscribe at any given time.
Techtime has accepted the Data Processing Addendum agreement provided by Mailchimp for all its Mailchimp accounts.
All our lead collection forms have been altered in accordance with GDPR requirements and now include unchecked checkboxes in order to accept the explicit consent of the user prior to form submission.
Cookies
If you leave a comment on our site you may opt-in to saving your name, email address and website in cookies. These are for your convenience so that you do not have to fill in your details again when you leave another comment. These cookies will last for one year.
If you have an account and you log in to this site, we will set a temporary cookie to determine if your browser accepts cookies. This cookie contains no personal data and is discarded when you close your browser.
When you log in, we will also set up several cookies to save your login information and your screen display choices. Login cookies last for two days, and screen options cookies last for a year. If you select “Remember Me”, your login will persist for two weeks. If you log out of your account, the login cookies will be removed.
If you edit or publish an article, an additional cookie will be saved in your browser. This cookie includes no personal data and simply indicates the post ID of the article you just edited. It expires after 1 day.
Embedded content from other websites
Articles on this site may include embedded content (e.g. videos, images, articles, etc.). Embedded content from other websites behaves in the exact same way as if the visitor has visited the other website.
These websites may collect data about you, use cookies, embed additional third-party tracking, and monitor your interaction with that embedded content, including tracing your interaction with the embedded content if you have an account and are logged in to that website.
Analytics
We use Google Analytics regularly for monitoring user behavior and traffic sources and utilize the gathered information for enhancing user experience and for business purposes.
The use of Google Analytics in done according to GDPR terms and guidelines provided by Google.
Legal Entity: Techtime.
Primary Contact (a.k.a. “Notification Email Address”): [email protected] – this email is designated for receiving notices under the Google Ads Data Processing Terms.
Who we share your data with
We use various cloud platforms and third party providers for the purpose of operating this website.
We do not share or sell your data for any commercial purpose other than specified above.
We use the following processors for the operating this website and executing related digital marketing campaigns:
WP Engine – Hosting Provider
Cloudflare – Cloud based security and web performance processor.
Google Cloud Platform – data centers provider for WP Engine
Sucuri – Website security provider
Mailchimp – Newsletter service provider
Google Analytics, Adwords, Webmasters
Facebook – We use Facebook for advertising and place tracking code on our website for enhancing digital marketing campaigns (i.e – Facebook Pixel).
Planwize Ltd – Digital Marketing Agency.
How long we retain your data
If you leave a comment, the comment and its metadata are retained indefinitely. This is so we can recognize and approve any follow-up comments automatically instead of holding them in a moderation queue.
For users that register on our website (if any), we also store the personal information they provide in their user profile. All users can see, edit, or delete their personal information at any time (except they cannot change their username). Website administrators can also see and edit that information.
What rights you have over your data
If you have an account on this site, or have left comments, you can request to receive an exported file of the personal data we hold about you, including any data you have provided to us. You can also request that we anonymize or erase any personal data we hold about you. This does not include any data we are obliged to keep for administrative, legal, or security purposes.
Request for Receiving Data Associated with One’s Email Address
Users may request to receive access to all related information submitted to this website for their review.
In accordance with GDPR compliance, user may further request the anonymization of such data.
In order to request access for all data associated with a given email address, users may submit the request here. Users then receive an email with a link to a page with all related information.
The link is valid for 24 hours. Users may submit additional request for the same email address once in every 24 hours.
A request for anonymization should be sent separately: User may select the data he or she wishes the site owner to anonymize so it cannot be linked to his or her email address any longer. An email confirmation will be sent once linked data has been successfully anonymized.
Where we send your data
Visitor comments may be checked through an automated spam detection service. All our processors and third party providers comply with GDPR requirements and apply privacy by design and necessary measure to ensure that personal data is being processed and handled in accordance with requirements. The list of our third party service providers and processors is listed above.
Contact information
For all privacy-specific concerns inquiries, you may contact us at [email protected]
How we protect your data
We use rigorous practices in order to protect our website and data collected, as well as world class cloud and hosting providers.
Communication between visitor and the server is encrypted using SSL.
The site is protected with web application firewall and is undergoing daily security scans, regular software updates by a dedicated team in order to minimize the risk of data breach.
What data breach procedures we have in place
Once a data breach is detected, our providers execute a dedicated standard operational procedure in order to assess the scope and potential damage, provide immediate remedy, patch any potential security holes and notify users who may be affected by the breach.
We may contact affected users with one or more form of communication within 72 hours and provide the needed information as to the scope of the data breach and actions taken.
What third parties we receive data from
We do not receive data from third parties for our marketing campaigns.
What automated decision making and/or profiling we do with user data
We may apply remarketing/retargeting methods while conducting online advertising using Google Facebook and the likes.
The above is conducted by applying various tracking codes into our website in order to track and retarget users based on
By visiting and using this website you are hereby provide your consent for the use of the above means and methods.
במסגרת הארגון מחדש בוצעו שינויים נוספים בחברה. נשיא אבנט ישראל, טל סגמן, קיבל קידום ועבר לחברת סיליקה האירופית בתפקיד Vice President ומונה לתפקיד מנהל הפעילות של סיליקה במזרח אירופה ובמזרח התיכון. גם חברת Avnet ASIC, המנוהלת על-ידי נדב בן-עזר, קיבלה הגדרת תפקיד חדשה. עד לשינוי הארגוני היא שימשה כזרוע פיתוח והביאה לייצור רכיבי ASIC עבור חברות ישראליות. במסגרת השינוי הוכפפה חברת Avnet ASIC לאחריותו של רון קרמר, ה-CFO של חטיבות אבנט בישראל ושולבה בתוך סיליקה אירופה. כעת, לצד התמיכה שהיא מספקת לשוק הישראלי, היא מתרחבת גם לשוק האירופי וגם לשוק האמריקאי, בסיוע הפריסה העולמית של אבנט בשווקים האלה.
