ASML מאיימת לעזוב את הולנד בשל מדיניות הימין נגד מהגרים

בתמונה למעלה: כיוונון מערכת ליתוגרפיה במפעל ההרכבות של ASML. צילום: ASML

חברת ASML ההולנדית שוקלת להוציא חלק מפעילותה מהולנד, וזאת על רקע יוזמות שמקדמת מפלגות הימין במדינה נגד מהגרים. לפי הדיווחים, בין היוזמות החקיקתיות שמטרידות ביותר את ASML הן ביטול הקלות מס למהגרים מיומנים והגבלת מספר הסטודנטים הזרים המורשים ללמוד במדינה. חוקים מעין אלה עשויים להקשות על ASML להרחיב את כוח העבודה שלה, מאחר שהיא נסמכת במידה רבה על הון אנושי זר.

ASML היא החברה הגדולה ביותר בהולנד. היא מייצרת מכונות ליתוגרפיה לייצור שבבים, ונחשבת לאחת מעמודי התווך של תעשיית השבבים העולמית. החברה מעסיקה כ-23 אלף עובדים בהולנד, מתוכם כ-40% הם מלאומים זרים. ASML מצויה בתנופה עסקית מואצת, וזאת על רקע הביקוש הגובר לשבבים מתקדמים לתחומי ה-AI, מחשוב ענן, מובייל ועוד. הלכה למעשה, ASML היא מונופול טכנולוגי בתחום מכונות הליתוגרפיה באור אולטרה-סגול קיצוני (EUV), שהן מרכיב הכרחי בייצור שבבים בגיאומטריות הזעירות. הכנסותיה ב-2023 הסתכמו ב-27.5 מיליארד אירו, לעומת 21.1 מיליארד אירו ב-2022. היא נסחרת בנסד"ק בשווי שוק של 377 מיליארד דולר, לאחר עלייה של 400% בערך המניה בחמש השנים האחרונות. 

בחודש נובמבר 2023 התקיימו בחירות בהולנד, כאשר הנושא הראשי על סדר היום היה המדיניות כלפי מהגרים. בבחירות זכתה "מפלגת החירות" (PVV) בראשות חרט וילדרס בניצחון סוחף, כאשר גרפה 23.3% מהקולות ו-37 מושבים בפרלמנט. המפלגה דוגלת בהקשחת המדיניות כלפי מהגרים ואף מובילה קו אנטי-מוסלמי. עם זאת, טרם הוקמה ממשלה חדשה בשל התנגדות מפלגות הימין-מרכז לשבת בממשלה תחת וילדרס. בעקבות כך, הודיע וילדרס בשבוע שעבר שהוא מוותר על תפקיד ראש הממשלה, על-מנת לאפשר הקמת קואליציית ימין שתקדם את האג'נדה כנגד הגירה.

בחודש ינואר 2024, בריאיון לרשת RTL המקומית, אמר מנכ"ל ASML פיטר ווניק: "בסופו של דבר, נוכל לצמוח רק אם נמצא מספיק עובדים מיומנים. אנחנו מעדיפים לעשות זאת כאן בהולנד, אך אם לא נצליח לגייס מספיק עובדים מיומנים, נעשה זאת במזרח אירופה, באסיה או בארצות הברית". בשיחת הוועידה עם משקיעים לאחר פרסום הדו"ח לרבעון הרביעי, התייחס ווניק ליוזמות המוצעות להגבלת הגירה ואמר: "היזהרו, כי תקבלו בדיוק את מה שרציתם. ההשלכות על הגבלת הגירה הן רחבות. אנחנו צריכים את האנשים האלה למען החדשנות. אם לא נשיג את האנשים האלה כאן, נלך למקום אחר שבו נוכל לצמוח".

חברת ASML בונה את המערכות המורכבות שלה בעיר וולדהובן (Veldhoven) שבדרום הולנד. לפי דיווחים בתקשורת המקומית, היא שוקלת להעביר את הפעילות הזו לצרפת. בממשל ההולנדי לא נותרים אדישים לאיומי ASML, והקימו כוח משימה בין-משרדי תחת שם הקוד "מבצע בטהובן", שנועד לגבש דרכים שימנעו מ-ASML להתרחב מחוץ להולנד. ראוי לציין שהחשש ממדיניות הגבלת ההגירה אינו נחלתה של ASML בלבד. בשבוע שעבר דיווחה סוכנות רויטרס שחברות נוספות שוקלות כעת את צעדיהן לאור אי-הוודאות באשר למדיניות הממשלתית בנוגע לחוקי ההגירה וגם להכבדת נטל המס על חברות. בשיחה עם סוכנות הידיעות אמר ג'ין שרויירס, מנהל הפעילות בהולנד של יצרנית השבבים ההולנדית NXP: "אם אנשים ירגישו לא רצויים, הולנד לא תהווה עבורם יעד. אנחנו צריכים להיזהר שלא להוריד לטימיון את כל מה שבנינו כאן לאורך השנים".

אלביט תספק להולנד מערכות הגנה מפני כטב"מים

חברת אלביט (Elbit) דיווחה הבוקר (ב') כי זכתה בחוזה לאספקת מערכות ReDrone, להגנה אווירית מפני כטב"מים, בהיקף כולל של 55 מיליון דולר. המערכות יסופקו על פני תקופה של כ-4 שנים. אלביט תספק את המערכת במספר תצורות, נייחות וניידות.

מערכת ReDrone פותחה על ידי חברת אלישרא, שבבעלות אלביט, והיא מיועדת לספק מעטפת הגנה אווירית מפני כטב"מים עוינים לשדות תעופה, נמלים, מתקנים רגישים, בתי סוהר, בסיסים צבאיים וכדומה. המערכת, שנחשפה ב-2016, מזהה, מסווגת, עוקבת ומיירטת באמצעות שיבוש (jamming) – כלומר, ניתוק התקשורת בין המפעיל לרחפן וחסימת מערכת ה-GPS – כל סוג של רחפן מסחרי שחודר למרחב האווירי המוגן, בכל תנאי מזג אוויר וגם אם מדובר במספר רחפנים במקביל.

מדובר במערכת קלה להתקנה ושימוש, גם על ידי גורמים שאינם צבאיים. יכולות הגילוי של המערכת מתבסות על המכ"ם DAIR ומערכת החישה האלקטרו-אופטית COAPS-L של אלביט.

ההצטיידות הנוכחית היא חלק מההכרה גוברת בעולם, ובאירופה בפרט, מפני איומי רחפנים וכטב"מים, במרחב הצבאי והאזרחי כאחד, וביתר שאת על רקע המלחמה באוקראינה, שהובילה לגידול בתקציבי הביטחון בקרב מדינות האיחוד האירופי. המכירות של אלביט ברבעון השני צמחו בכ-19% והסתכמו בכ-1.45 מיליארד דולר בהשוואה כ-1.30 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד.

חברת הסייבר התעשייתי ווטרפול פתחה משרדים בהולנד

[בתמונה: צוות החברה במשרדיה בישראל. מקור: עמוד הלינקדאין של החברה]

חברת הסייבר התעשייתי ווטרפול (Waterfall) חנכה משרד חדש בהולנד, שיהיה המשרד הראשון של החברה על אדמת אירופה. המשרדים יכללו גם מעבדה להדגמת הפתרון של החברה. לדברי החברה, לקוחותיה ביבשת אירופה מונים תחנות כוח, תקנים של גז טבעי נוזלי, מסילות רכבת, מפעלי ייצור, שדות תעופה ומתקני תשתית ותעשייה נוספים. לווטרפול יש כיום משרדים בישראל, וושינגטון, סינפור והאמירויות.

לדברי ווטרפול, התערערות היציבות הגיאו-פוליטית באזור, כמו גם רגולציות חדשות המחייבות הגנת סייבר על תשתיות קריטיות, הובילו ממשלות וגופים פרטיים לתת דגש מוגבר להגנה על מערכות תפעוליות קריטיות מפני מתקפות סייבר, והדבר הוביל לביקוש גובר לפתרונות ההגנה של החברה.

מחסום פיזיקאלי בפני הפורץ

ווטרפול הוקמה ב-2008. הפתרון של החברה, המשלב חומרה ותוכנה, מספק להערכת החברה לרשתות תעשייתיות הגנה הרמטית מפני ניסיונות תקיפה מרחוק. מרכיב החומרה, המותקן בממשק שבין הרשת התפעולית (OT) לבין הרשת החיצונית (IT), כולל שני מודולים: TX, הנמצא בצד הפנימי של הרשת התעשייתית וכולל לייזר, ו-TX, הנמצא בצד החיצוני וכולל תא פוטו-אלקטרי. בין שני המודולים מחבר סיב אופטי בודד. המערך הזה מהווה מעצור פיזיקלי חד-סטרי: הלייזר מאפשר יציאה של נתונים (פוטונים) החוצה דרך הסיב האופטי, אך התא הפוטו-אלקטרי, שאינו פולט פוטונים, מונע כניסה של ביטים פנימה אל הרשת התעשייתית.

כדי לאפשר בכל זאת את שיתוף המידע מהרשת התעשייתית החוצה, ולאפשר את השימוש במערכות אנליטיקה, מרכיב התוכנה של ווטרפול מבצע באופן רציף שכפול של המידע שמופק ברשת התעשייתית הפנימית לתוך ענן נפרד. כך, כאשר המשתמש מתשאל את מערכות האנליטיקה ומבצע פעולות, הוא עושה זאת בענן המשוכפל, שדרכו לא ניתן להיכנס פנימה.