TSMC ו-UMC סגרו מפעלים בעקבות רעידת האדמה

רעידת האדמה שזיעזעה אתמול את טאיוואן מרעידה גם את תעשיית השבבים הגדולה של המדינה. רעידת האדמה בעוצמה של 7.4 בסולם דרגות היכתה אתמול ב-08:00 בבוקר בחלקו המזרחי של האי, ונחשבת לרעש החזק ביותר במדינה ב-25 השנים האחרונות. עד היום דווח על 50 הרוגים, יותר מ-800 פצועים וכ-50 נעדרים. הפגיעה העיקרית היתה בעיר התיירות Hualien השוכנת בחוף המזרחי של האי, ונמצאת כ-120 ק"מ מדרום לבירה טאיפה.

קבלנית ייצור השבבים הטאיוואנית TSMC הודיעה לעיתון ניקיי שהיא סגרה חלק ממתקני הייצור שלה בטאיוואן במסגרת צעדי זהירות שהיא נוקטת בפני רעידות אדמה נוספות. "מספר מתקני ייצור פונו מעובדים, ובחלק מהם העובדים מתחילים לחזור בהדרגה". החברה כרגע מבצעת עבודות להערכת השפעת הארוע. בנוסף, TSMC הודיעה שהיא הפסיקה את עבודות הבנייה באתרי ייצור חדשים הנמצאים בהקמה, והעבודות יתחדשו לאחר השלמת בדיקות וביצוע הערכות.

גם חברת UMC דיווחה על פינוי קווי ייצור: "מספר מכונות ייצור שבבים הפסיקו לעבוד, וכעת הצוותים שלנו בודקים אותן במטרה להחזיר את הייצור למתכונת הרגילה במהירות האפשרית", מסר מנהל הכספים של החברה לניקיי היפני. מאוחר יותר פירסמה UMC דיווח מיוחד שבו היא מסרה שרעידת האדמה הפעילה מערכות אבטחה אוטומטיות במפעלי החברה בעיר Hsinchu ובמתקן הייצור Fab 12A בעיר Tainan. "מספר פרוסות סיליקון בקווי הייצור נפגעו, אולם כעת הפעילות חוזרת לשגרה הרגילה והארוע לא צפוי להשפיע עסקית או פיננסית על UMC".

הריכוז התעשייתי מעורר דאגה

חברת המחקר TrendForce פירסמה סקר מהיר של השפעת רעידת האדמה. מהבדיקה שלה עולה שהיא השפיעה גם על מפעל ייצור DRAM של Micron ומפעל ייצור DRAM של Nanya. "שניהם צפויים לחדש את הפעילות בתוך מספר ימים". מפעל Fab 12 של TSMC סבל מדליפות מים בשל נזקים לצנרת, אולם השפעתו על החברה תהיה קטנה מאוד מכיוון שהוא מייצר בטכנולוגיית 2 ננומטר שעדיין לא נכנסה לשלב הייצור ההמוני. "רעידת האדמה הורגשה גם במפעלים אחרים של TSMC המייצרים רכיבים בטכנולוגיות של 3, 4 ו-5 ננומטר, אולם הם לא פינו עובדים והצליחו לחזור לכ-90% מהפעילות בתוך 6-8 שעות מרעידת האדמה".

חברת TSMC לא דיווחה על מהות והיקף הנזק, אולם ראוי לציין שהיא מייצרת את השבבים המתקדמים ביותר בעולם בטכנולוגיות מתקדמות של פחות מ-7 ננומטר. הייצור שלהם דורש עבודה שוטפת בתנאי ואקום מבוקרים וללא הפסקה. קיים חשש שאם היו הפרעות, הן גרמו להרס אצוות ייצור שלמות. טאיוואן היא שחקנית מרכזית בתעשיית הסמיקונדקטור העולמית, והדבר העלה בעבר חששות רבים מתופעת הריכוז הזו, בעיקר לנוכח המתיחות מול סין והחשש ממלחמה בטאיוואן.

בעולם מוכרות בעיקר קבלניות הייצור הגדולות TSMC ו-UMC, אולם האקו-סיסטס של טאיוואן בתחום הוא רחב בהרבה: כיום פועלים במדינה 77 מפעלי ייצור שבבים (בהשוואה ל-76 מפעלים בארה"ב), ובמדינה פועלות יותר מ-1,000 יצרניות סמיקונדקטור בכל מגזרי התעשייה: מחברות ייצור, חברות פאבלס ועד חברות IP וספקיות שירותי תכנון. בתקשורת הכלכלית דווח שגם יצרניות הצגים AUO ו-Innolux סגרו את קווי הייצור.

טאיוואן מנסה לבלום השקעה של פוקסקון בסין

בתמונה למעלה: חתימת הסכם שיתוף הפעולה בין פוקסקון לבין NXP

גורמים במערכת הביטחון של טאיוואן פנו לאחרונה לחברת פוקסקון ותבעו ממנה לסגת מתוכניתה לבצע השקעה של 798 מיליון דולר בתעשיית השבבים הסינית, שעליה היא הכריזה בחודש שעבר. כך דיווח אתמול העיתון פייננשל טיימס, אשר ציטט מקור המקורב לעיסקה. המקור העריך כי "מרגע שהנושא קיבל מעמד של סוגיה הקשורה לביטחון הלאומי, קטנים מאוד הסיכויים שההשקעה הזאת תתבצע". פוקסקון הטאיוואנית היא קבלנית הייצור האלקטרוני הגדולה בעולם, ומייצרת את רוב המוצרים של אפל. החברה מעסיקה קרוב למיליון עובדים בסין. בשבעת החודשים הראשונים של 2022 הסתכמו מכירותיה בכ-112 מיליארד דולר.

פוקסקון (Foxconn) תכננה להשקיע את הכסף בקבוצת השבבים הסינית Tsinghua Unigroup, אשר הוקמה על-ידי אוניברסיטת סין באמצעות קרן Tsinghua הממשלתית. הקבוצה מחזיקה בחמש יצרניות שבבים בסין. בשנת 2020 היא נקלעה למשבר פיננסי, כמעט הכריזה על פשיטת רגל וביטלה בתחילת 2022 תוכנית להקמת שני מפעלי ייצור חדשים. לפני כשנה היא יצאה מהמשבר לאחר השקעה מאסיבית של שתי קרנות ההשקעה הסיניות, Wise Road Capital ו-Beijing Jianguang Asset Management. ייתכן שכיום הן הבעלים של קבוצת צינגואה.

במידה וההשקעה תתבצע, היא תעניק לפוקסקון 10% מהבעלות על הקבוצה. ההשקעה היא מרכיב באסטרטגיית התרחבות של החברה, שבה היא מקימה פעילויות ייצור של מערכות שלמות שעבורן שרשרת האספקה של שבבים היא קריטית. כך למשל, ביולי 2022 היא חתמה על הסכם הבנות עם NXP Semiconductors לפיתוח משותף של ערכת שבבים מלאה לפלטפורמת הרכב החשמלי שפוקסקון מפתחת. שתי החברות הגדירו בשלב הראשון 10 תת-מערכות נפרדות אשר יפותחו באמצעות שבבים של NXP: החל ממערכות תקשורת וניהול חוויית הנהיגה, וכלה במערכות ADAS ויישום חיישנים.

ההסכם מיועד לתמוך באסטרטגיית הכניסה של פוקסקון אל שוק הרכב החשמלי: אתמול (ג') היא הכריזה על הסכם לייצור טרקטורים חקלאיים חשמליים מתוצרת Monarch Tractor האמריקאית, במפעל הייצור החדש שהיא מקימה באוהיו, ארה"ב. המפעל יתבסס על קו הייצור של חברת Lordstown Motors האמריקאית שנמכר לפוקסקון בנובמבר 2021 תמורת כ-230 מיליון דולר. במקביל, שתי החברות יקימו חברה משותפת אשר תייצר את הטנדרים החשמליים שלורדסטאון פיתחה.

מעבר ללחצים הבלתי רשמיים, פוקסקון צריכה להתמודד עם סדרה של יוזמות חקיקה חדשות אשר נועדו להגן על תעשיית השבבים הטאיוואנית מפני ריגול טכנולוגי סיני. בפברואר 2022 החלו הדיונים בפרלמנט בחוק חדש האוסר העברת טכנולוגיות שבבים קריטיות לידיים סיניות. העברה לא מורישת של מידע עשויה לגרור עונש מאסר של עד 12 שנים. בין השאר, עובדים מחברות טכנולוגיה טאיוואניות המקבלות סיוע ממשלתי כלשהוא, ייאלצו לקבל אישור רשמי לפני כל נסיעה לסין. במידה ולא יקבלו אישור, הם צפויים לקבל קנסות גבוהים מאוד (עד כ-360 אלף דולר).

 

המתיחות בין סין וטאיוואן היא "מלחמת שבבים" בהתהוות

בתמונה למעלה: קבוצת קרב ימית של הצי האמריקאי בתרגיל המשותף עם הודו, יפן ואוסטרליה. צילום: US DOD

בתחילת חודש אוקטובר הפתיעה סין את העולם כאשר החליטה לציין את יום השנה הלאומי באמצעות מטס של 149 מטוסי תקיפה אשר חלפו במבנה קרבי לאורך גבול המים הטריטוריאליים של טאיוואן, ועוררו בהלה באי העצמאי. סין מעולם לא הכירה בטאיוואן, אשר הפכה ליישות עצמאית בשנת 1949 כאשר הצבא הסיני הלאומי נמלט מהיבשת לאחר הנצחון הקומוניסטי בראשות מאו דזה דונג. עמדתה הרשמית היא שיש לאחד את טאיוואן עם סין, בדרכי שלום או בכוח. אלא שהמטס האחרון הזכיר לעולם שבניגוד לשנים הקודמות, הפעם סין מתקרבת במהירות לשלב שבו יש בכוחה לבצע מהלך צבאי.

אם בשנת 2000 העריכו במשרד ההגנה האמריקאי שהצבא הסיני הוא מיושן ולא מצוייד היטב, כיום ההערכות הן שונות. סין מייצרת מטוסי קרב מתקדמים, מערכות מידע ותקשורת ואפילו בנתה נושאות מטוסים והקימה צי גדול יותר מהצי האמריקאי. בראיון לעיתון פייננשל טיימס לפני שבוע, אמר מנהל תחום התוכנה לשעבר בפנטגון, ניקולאס צ'יילן, שסין עקפה את ארה"ב בתחום הבינה המלאכותית והיא צועדת בדרך להיות המובילה העולמית בתחום. "הדבר מסכן את ארה"ב. אין לנו שום סיכוי מול סין". צ'יילן התראיין לאחר שהתפטר מתפקידו במחאה על הקצב האיטי שבו נעשה הריענון הטכנולוגי של צבא ארה"ב.

היערכות למלחמה בהיקף זירתי

בעקבות המטס בתחילת החודש, הזהיר ראש ממשלת טאיוואן, שסין נערכת לפלישה צבאית, ובתוך 3-5 שנים תהיה לה יכולת מלאה לבצע את המהלך. גם חברת TSMC, שהיא יצרנית השבבים הגדולה בעולם, נאלצה להתייחס אל החרדה הגוברת. ביולי 2021, במסגרת שיחת הוועידה על תוצאות החברה, אמר יו"ר TSMC שמלחמה בטאיוואן תשבש את שרשרת האספקה של תעשיית השבבים. "אף אחד אינו רוצה בזה – פלישה סינית לטאיוואן תפגע בתעשיית השבבים העולמית".

לפי כל הסימנים, מלחמה בטאיוואן תהיה מלחמה זירתית בכל המרחב האוקיינוס השקט. יפן מאויימת מכוונות סין להשתלט על ים סין, הודו נערכת להתמודדות מול סין ובחודש ספטמבר 2021 חתמו ארה"ב, בריטניה ואוסטרליה על הסכם הגנה המיועד לייצב ברית בינלאומית לבלימת סין. כדי להסיר ספק, ארה"ב, אוסטרליה, הודו ויפן החלו באוגוסט 2021 בסדרת תרגילים צבאיים משותפים במפרץ בנגל וליד הפיליפינים, הכוללים אימונים בלוחמה ימית, תקיפות אוויריות, הפעלת נושאות מטוסים, לוחמה נגד צוללות ועוד.

קו ייצור שבבים בחברת TSMC. האם השתלטות על הנכס מצדיקה יציאה למלחמה?
קו ייצור שבבים בחברת TSMC. האם השתלטות על הנכס מצדיקה יציאה למלחמה?

כיצד ההתפתחויות האלה קשורות לעתיד תעשיית השבבים? בהרבה דרכים. להערכת חברת המחקר IC Insights, המתיחות הגוברת בים טאיוואן היא תוצאה של העיצומים שהטיל הממשל האמריקאי על חברות טכנולוגיות סיניות דוגמת וואווי ואפילו SMIC. "מלחמת הסחר דחפה את סין לשאול את עצמה כיצד היא תוכל להתחרות בתחומי האלקטרוניקה והשבבים, והתמונה המתבהרת היא שהמענה של סין לדילמה הוא איחוד עם טאיוואן".

היהלום שבכתר תעשיית השבבים

זו תהיה רעידת אדמה: טאיוואן ודרום מזרח אסיה הם הצומת המרכזית החשובה ביותר של תעשיית השבבים העולמית, המקבלת במהירות מעמד דומה לזה שהיה לנפט במאה ה-20. בטאיוואן מתגוררים 24 מיליון תושבים בלבד, אולם חשיבותה לתעשייה היא יוצאת דופן. לפי נתוני 2020, טאיוואן היתה המדינה שייצרה הכי הרבה שבבים בעולם, כאשר המשקל המשותף של תעשיות השבבים בסין ובטאיוואן היה 37% מכל ייצור השבבים בעולם – פי שלושה מהמשקל של ארצות הברית.

בעיקר בזכות TSMC, טאיוואן היא המובילה העולמית בייצור רכיבי IC (שבבים שאינם מעבדי CPU) בטכנולוגיות מתקדמות, ואחראית ל-63% מהייצור של שבבים בעלי רוחב צומת קטן מ-10 ננומטר. שאר ה-37% מיוצרים בקוריאה על-ידי סמסונג. טאיוואן מחזיקה ב-22% מהייצור העולמי של רכיבי IC בפרוסות סיליקון של 300 מ"מ, ומדורגת רק אחרי קוריאה האחראית לכ-25% מהייצור העולמי שלהם. בצפון אמריקה, לשם המחשה, מיוצרים רק 11% מהשבבים האלה.

התעשייה הטאיוואנית היא מאוד פטריוטית: 90% ממפעלי ייצור השבבים נמצאים בבעלות חברות טאיוואניות. המפעלים בבעלות זרה הנמצאים בטאיוואן הם רק מפעל קטן של 150 מ"מ בבעלות חברת Diodes ושני מפעלי 300 מ"מ של Micron המייצרים זכרונות DRAM. אולם הנתונים האלה מגמדים את ההשפעה המרכזית של טאיוואן על התעשייה העולמית: כ-80% ממפעלי ייצור השבבים בטאיוואן נמצאים בידי חברות המספקות שירותי ייצור שבבים. להערכת IC Insights, קבלניות הייצור המקומיות, שהן חברות כמו TSMC, UMC, Powerchip, Vanguard ועוד, אחראיות ב-2021 לכ-80% מהייצור העולמי בקבלנות משנה (pure-play foundry).

סין תספוג נזקים לטווח קצר בלבד

הסיכום של IC Insights מבהיל: "בשורה התחתונה – אין כיום מקום שהוא יותר חשוב מטאיוואן בתחום ייצור רכיבי IC.  סין לא מצליחה לייצר שבבים מתקדמים עבור מערכות האלקטרוניקה שלה, והיא מאמינה שתוכל לפתור את הבעיה הזאת רק באמצעות איחוד עם טאיוואן – שייעשה בכל אמצעי שיידרש. בטווח הקרוב, השתלטות צבאית על טאיוואן תפגע בכלכלות של סין ושל טאיוואן. השאלה היא מה הנזק שסין מוכנה לספוג כדי להבטיח שליטה מוחלטת וארוכת שנים בתעשיית השבבים העולמית".

צריך לזכור שעדיין אין פעולות איבה בטאיוואן. למרות ש-IC Insights נחשבת לחברה אמינה מאוד בתחום נתוני השוק של תעשיית השבבים, היא לא נחשבת למומחית בגיאופוליטיקה. היא גם לא מספקת מידע על המקורות שהביאו אותה למסקנות הקודרות שפירסמה השבוע. יחד עם זאת, היא מבטאת חששות כבדים המקננים בקרב רבים. לא בטוח שתעשיית השבבים היא הגורם שיעמוד מאחורי מלחמה בטאיוואן – אבל אם תפרוץ מלחמה – היא תשנה מן היסוד את תעשיית השבבים העולמית.

ספינת טילים אמריקאית מול חופי טאיוואן. אוגוסט 2021. מבחינת ארה"ב פלישה לטאיוואן היא אסון לאומי
ספינת טילים אמריקאית מול חופי טאיוואן. אוגוסט 2021. מבחינת ארה"ב פלישה לטאיוואן היא אסון לאומי

Migthynet הטאיוונית מחפשת שיתופי פעולה עם סטארט-אפים ישראליים

[בתמונה: מנכ"ל מייטינט ריי טאי]

יצרנית האלקטרוניקה הטאיוונית Mighty Net מזמינה חברות סטארט-אפ ישראליות להצטרף למסלול האצה ייעודי לחברות בשלבי פיתוח, שנועד להוות קרש קפיצה משלב הפיתוח לשלב הייצור והמסחור.  המסלול, שנקרא Mighty Net Hardware Accelerator, כולל את כל השלבים הנדרשים לכך, מאימות התכנון והעיצוב, ייעוץ טכנולוגי ועד ייצור אב-טיפוס ודוגמיות ראשונות, לצד סדנאות עבודה, ליווי של מנטורים, גיבוש אסטרטגיה עסקית וסיוע במציאת שותפים. מייטינט מחפשת להתמקד בעיקר בתחומים כמו חיישנים, אג-טק, מכשור רפואי, תעשייה חכמה, אוטומוטיב ועוד.

מייטינט, המשתייכת לקבוצת Might Electronic, הוקמה ב-1986, ויש לה מפעלי ייצור בטאיוון ובסין שבהם היא מעסיקה כ-900 עובדים. בין לקוחותיה נמנים חברות בינלאומיות כמו Ubiquiti, Sigfox, Mediatek, Acer, D-link ועוד. החברה מספקת פתרון מקצה לקצה, החל מפיתוח מוצרים, אימות עיצוב, ביצוע פיילוט, ייצור המוני ועד ניהול לוגיסטיקה גלובלית. כמו כן החברה מבצעת השקעות אסטרטגיות בחברות סטארט-אפ.

הפנייה לחברות סטארט-אפ ישראליות היא חלק מהאסטרטגיה העסקית של מייטינט, שמנסה להגדיל את דריסת הרגל שלה בשוק קבלנות הייצור האלקטרוני למול ענקיות כמו פוקסקון, ג'ייביל ופלקס. האקסלרטור, שהחל לפעול ב-2016, עשוי להיות הזדמנות ייחודית עבור חברות סטארט-אפ, וזאת מאחר שקבלניות ייצור גדולות פחות ששות לשתף פעולה עם חברות קטנות. לעומת זאת, במייטינט רואים בחברות סטארט-אפ השקעה לעתיד שעשויה להוביל לשיתוף פעולה מסחרי משמעותי במידה והסטארט-אפ יצליח לחדור לשוק, ועל כן היא מוכנה לספק להן גישה למשאביה ואמצעי הפיתוח והייצור שלה. 

בשיחה עם Techtime אמר מנכ"ל מייטינט, ריי טאי (Ray Tai), כי "המיקוד שלנו בחברות סטראט-אפ מהווה השקעה לטווח הארוך. אנחנו רוצים להצמיח אצלנו את היוניקורנים הבאים. ישראל ידועה בחדשנות ובחברות הסטארט-אפ ואנחנו מאוד מעוניינים בשיתופי פעולה."

הקשר של מייטינט עם ישראל החל עוד ב-2019, כאשר אנשי החברה הגיעו לביקור בארץ. מייטינט משתתפת גם בתוכנית החדשנות הטייוואנית IP² LaunchPad, המנוהלת בישראל על ידי רני שפרון ומעודדת שיתופי פעולה בין חברות סטארט-אפ ישראליות לבין האקוסיסטם הטייוואני. במסגרת זאת, אף נוצר שיתוף פעולה עסקי בין מייטינט לחברת Cybord הישראלית, שפיתחה טכנולוגיה לזיהוי רכיבי אלקטרוניקה מזוייפים באמצעות AI שמגינה על יצרנים מפני חדירה של רכיבים מזויפים בתהליך היצור.

לפרטים נוספים על התוכנית>>>

טאיוואן מקווה למצוא בישראל את הפתרון למשבר הטכנולוגי שלה

טאיוואן, אשר בשנות ה-80 וה-90 הוגדרה כאחד מ"הנמרים האסיאתיים" שפרצו אל תעשיית הטכנולוגיה העולמית, נמצאת כיום במשבר המאיים לפגוע בתעשיית הטכנולוגיה הגדולה שהקימה. ההישג של טאיוואן הוא עצום: היא הקימה ענקיות גלובליות כמו פוקסקון, TSMC, UMC, ASUS, ACER, Advantech ועוד. אולם כניסתה הדרמטית של סין אל כלכלת העולם ואל תעשיית הטכנולוגיה העמידה אותה במצב קשה מאוד: בריחת מוחות, בריחת ייצור, ומחסור בהשקעות.

הטכנולוגיה הטאיוואנית נודדת לסין

דו"ח של צוות החשיבה במכון קרנגי, ארה"ב, מינואר 2020, משרטט את קווי המתאר של המשבר הטכנולוגי בטאיוואן: מאז שנת 2017 עברו 3,000 מהנדסי שבבים מטאיוואן לסין, שזה כמעט 10% מכוח האדם המקצועי שלה בתחום הסמיקונדקטור. משרד המסחר הטאיוואני מעריך שכ-80% ממוצרי הטכנולוגיה הטאיוואנים (ICT) מיוצרים כיום בסין ולא בטאיוואן. חברות הסטארט-אפ הטאיוואניות לא מצליחות לגייס הון בחו"ל, וכ-71% מההשקעות בהן מגיעות מהשוק המקומי בלבד – שהוא אינו גדול מאוד.

המדינה החלה לחפש דרכים חדשות לאושש את תעשיית ההייטק שלה. אחת מהן היא עידוד יזמות טכנולוגית, בין השאר באמצעות פנייה אל קהילת הסטארט-אפים הישראלית, שיש לה מוניטין כאחת מהקהילות הטכנולוגיות הדינמיות בעולם. השבוע נחנכה תוכנית IP² LaunchPad, שנועדה לעודד חברות סטארט-אפ לפעול בטאיוואן. בשלב הראשון התוכנית פועלת בישראל, ומאוחר יותר גם במקומות אחרים בעולם. הפרוייקט מבוצע על-ידי חברת ניהול החממות הטאיוואנית i2i – Innovation to Industry במימון משרד הכלכלה הטאיוואני ובהשתתפות חברות טכנולוגיות מקומיות כמו אייסר, אדוונטק, סיסקום, Be Capital, Might Electronics ועוד.

חבילת הטבות לחברות סטארט-אפ ישראליות

בישראל התוכנית מנוהלת על-ידי רני שפרון, מנכ"ל חברת Healthier Globe, המלווה חברות סטארט-אפ וארגונים בפיתוח שווקים גלובליים. שפרון סיפר ל-Techtime שהמטרה הראשונית היא לעודד חברות ישראליות להביא אל טאיוואן את מרכזי העסקים שלהן באסיה, ולבצע פרוייקטי ייצור בטאיוואן. "החברות הישראליות המשתתפות בתוכנית מקבלות חבילת הטבות מיוחדת, הכוללת משרדים, פטור ממסים, חשיפה אל שרשרת האספקה בטאיוואן, כולל בתחומי הייצור והשיווק, ותקציב של כ-200 אלף דולר לביצוע פרוייקטים ראשוניים בטאיוואן. בהמשך, ועדת הניהול של i2i תבחר חברות שבהן תתבצע השקעה בהיקף של עד 3 מיליון דולר".

הפרוייקט החל פעול באופן שקט בחודש מרץ 2020: צוות משותף של  i2i ו-Healthier Globe סרק עשרות חברות ישראליות מתוכן נבחרו חברות סטארט אפ-מתחומי הרפואה הדיגיטלית, סייבר סקיוריטי ו-IoT, הנמצאות בשלבי מכירות ראשונים או לקראת יציאה לשוק. רובן לאחר סבבי גיוס ראשוניים. עם השקת התכנית השבוע, נחתמו 8 הסכמים לביצוע פיילוטים ובדיקות היתכנות. בין החברות שחתמו על הסכם: CARDIO-CORES המאפשרת לבצע בדיקת א.ק.ג באמצעות אבזר לביש ועיבוד בענן, CYBORD המפתחת טכנולוגיה לזיהוי רכיבי אלקטרוניקה מזוייפים באמצעות AI, וחברת EZMEMS המפתחת סנסורים חכמים.