אבנט פיתחה מודולי UltraZed ליישומים משובצים

מאת: דניאל רוזווד, UltraZed Project Engineer, בחברת Avnet

הכתבה בחסות Avnet Silica Israel

התעשייה מתמודדת כיום עם הצורך בהגדלת צפיפות העיבוד, כלומר יותר ביצועי מעבד ללא הגדלת השטח ומעטפת ההספק. קיימים מספר פתרונות לבעיה הזאת, אולם לכל אחד מהם יש חסרונות משלו. ניתן לפתח רכיב ASIC ייעודי העומד בדרישות, אולם התהליך יקר מאוד וגוזל הרבה מאוד זמן. ניתן להיעזר במעבד מהיר או במעבדי DSP, אולם בשלב מסויים הם לא יעמדו בדרישות המשתנות לצפיפות העיבוד. למעשה, התעשייה זקוקה לפתרון אשר ניתן להרחיבו בהתאם לצרכים המשתנים של השוק.

פתרון אפשרי אחר לדילמה הוא לנצל את יכולות שינויי החומרה שמספקים רכיבים מיתכנתים (FPGA). כדי להתמודד עם הבעיה הזאת פיתחה חברת אבנט (Avnet) את פלטפורמת UltraZed, שהיא מערכת בכרטיס (System On Module – SOM) אשר בנויה מסביב לרכיבי עיבוד מסתגל ממשפחת Xilinx MPSoC. כרטיס הבסיס, UltraZed-EG מבוסס על Zynq ZU3EG UltraScale, והכרטיס העוצמתי יותר, UltraZed-EV, מבוסס על Zynq ZU7EV UltraScale.

מעגל לוגי מיתכנת מספק ביצועים משופרים בהשוואה לקוד תוכנה

שני הכרטיסים גם כוללים מעבד מרובע ליבות Arm-Cortex A53, מעבד כפול ליבות Arm Cortex R5, ממשקי תקשורת ומאיצי עיבוד דוגמת המאיץ הגרפי Mali GPU. התוצאה: חבילה של משאבי עיבוד המאפשרים לייצר מאיץ ספציפי הדרוש באמצעות עידכוני תוכנה של מרכיב ה-FPGA בכרטיס. כך למשל, כאשר רוצים לבצע הכפלה מהירה של מטריצת מספרים במעבד כללי, ניתן לכתוב קוד C המבצע את החישוב במתכונת של לולאה (Loop) בתוך לולאה. אולם דרך יעילה יותר היא לבצע עיבוד מקבילי של כל המכפלה באמצעות לוגיקה מיתכנתת (Programmable Logic – PL).

כלומר מימוש התהליך באמצעות חומרה המיושמת במרכיב ה-FPGA. בדרך הזאת החישוב מתבצע מיידית ומושלם בהדגמה של אבט בתוך שני מחזורי שעון בלבד – ולא מתבצע בתהליך ארוך הכולל הרבה מאוד מחזורי שעון שבכל אחד מהם נעשה חישוב רק על חלק קטן מהמידע המצוי במטריצה. לגישה הזאת יש יתרונות נוספים, כמו למשל היכולת לחזות במדוייק את זמני העיבוד של כל אחת מהמשימות, שזו יכולת חיונית ליישומי זמן אמת.

עוצמת עיבוד גדולה במערכות משובצות

מעבדים כלליים (General Purpose Processors), יכולים לעשות הרבה מאוד דברים, אולם הם לא מצטיינים באף תחום. מעבדי אותות (DSP) טובים בביצוע פעולות מתימטיות, אולם לעתים רבות נזקקים למאיצים ייעודיים והם לא גמישים כמו פתרונות PL, שניתן להתאימם לשינויים עתידיים בצורכי העיבוד (למשל AI/ML). כאן נכנסת לתמונה משפחת Xilinx MPSoC: היא כוללים תמהיל של מעבדי יישומים, מעבדי זמן אמת, מעגלים מיתכנתים ומאיצי חומרה מגוונים, אשר מספקים ביחד משאב עיבוד רב עוצמה.

מודולי UltraZed מבוססים על רכיבי Xilinx MPSoC. בהדגמה של אבנט ביצע מודול UltraZed-EG פעולות עיבוד תמונה המיושמות בכלי-רכב: הוא זיהה את הרכב, אחר כך זיהה מתוך אותה תמונה את לוחית הרישוי שלו, ואז חילץ את המידע המופיע על לוחית הרישוי – בזמן אמת. באמצעות המודול UltraZed-EV הוכפל כושר העיבוד והמודול ביצע שתי פעולות עיבוד כאלה במקביל. אבנט ביצעה כמה תכנונים שבהם המודול עיבד ארבעה זרמי וידאו 1080P בן-זמנית. ראוי לזכור שהמודול הוא מוכוון מולטימדיה, ורכיב ה-ZU7EV העומד בבסיסו כולל גם Video Codec Unit. כלומר, מדובר במערכת משובצת אשר מסוגלת לבצע פעולת 4KUHD Encode/Decode מלאה על-גבי וידאו.

למידע נוסף אודות המודולים: Designed by Avnet SOMs

לפרטים נוספים:

איתמר קהלני, מנהל קו מוצרי Xilinx בחברת אבנט סיליקה, 054-5206287, [email protected]

 

בינה מלאכותית במערכות Pro AV מקצועיות

מאת: רוב גרין, מנהל בכיר תחום Pro AV, Broadcast ו-Consumer בחברת Xilinx

הכתבה בחסות Avnet Silica Israel

למרות שהאימוץ של בינה מלאכותית (machine learning) מצוי עדיין בתחילתו, ארגונים רבים כבר משתמשים בטכנולוגיה בזכות היתרונות הרבים שלה בשיפור היעילות, חיזוי התנהגות והפקת תובנות עסקיות ואחרות. חברת McKinsey מעריכה שעד היום אימצו 39% מהארגונים טכנולוגיות לימוד מכונה בדרך כזו או אחרת. גם בשוק שידורי הרדיו והטלוויזיה והאודיו-וידאו המקצועי (Pro AV) יש לטכנולוגיות האלה תפקיד חשוב ביצירת מודלים עסקיים ומקורות רווח חדשים. להלן ארבע דוגמאות:

קידוד האזור הרלוונטי (ROI – Region-of-Interest)

טכנולוגיית קידוד האזור הרלוונטי (ROI – Region-of-Interest) מאפשרת להפחית את העומס על הרשת בלא לפגוע ברזולוציה באמצעות טיפול באזורים החשובים, והתעלמות מאזורים לא חשובים. כך למשל, כאשר מצלמת מעקב עוקבת אחר אזור בזירה מסויימת, יש פרטים בתמונה שהם חשובים מאוד, ואחרים שהם חסרי חשיבות. כך למשל, אם מדובר במצלמת זיהוי פנים, יש צורך בכל המידע שהיא מספקת על הפנים, אולם ניתן להתעלם מהרקע שאינו תורם למשימת זיהוי הפנים.

מבחינת הצופה האנושי, ההבדל כמעט ואינו מורגש. המקודד יכול לצמצם את קצב העברת הנתונים של האזורים הלא-רלוונטיים בתמונה מ-5Mbps ל-1.5Mbps ועל-ידי כך להפחית בכ-70% את עלות הזרמת הווידאו, נתון שניתן לתרגם במקרים רבים לחסכון של כ-700 דולר לשעה על הזרמת וידאו לכ-10,000 צופים. הדבר נכון גם לגבי עלויות האיחסון: כיום עלות האיחסון קבצי וידאו בענן בנפח של 2,000GB מסתכמת בכ-1,000 דולר לחודש. צמצום הנפח הזה בכ-70% מאפשר להשתמש באמצעי אחסון קטנים וזולים בהרבה, או לחלופין לאחסן כמות גדולה יותר של מידע בכוננים הקיימים.

מודול KRIA של Xilinx ליישום בינה מלאכותית בקצה הרשת (Edge)
מודול KRIA של Xilinx ליישום בינה מלאכותית בקצה הרשת (Edge)

ליכולת לבצע קידוד מסתגל במתכונת ROI יש השלכות נוספות. נניח שאנחנו מצויים בחדר בקרה וצריכים להקרין על מסך רחב קטעי וידאו שבהם יש צורך להבחין בפרטים חיוניים שונים. ניתן במקרה הזה לבצע קידוד מסתגל סטטי על פריטים הכוללים טקסטים (שעון למשל), וקידוד מסתגל דינמי מוכוון בינה מלאכותית (ML-based coordinates), כדי לקבל את כל המידע על פניהם של אנשים.

שילוט דיגיטלי חכם

פרסום ממוקד הוא "הגביע הקדוש" של אנשי השיווק. שימוש במודלים של בינה מלאכותית כדי לנתח את מאפייני האנשים הנחשפים בפני שלט דיגיטלי, מאפשר למקד את הפרסום בקהל יעד רלוונטי בהתאם למדדים כמו גיל או מין, ועל-ידי כך לגבות תשלום גבוה יותר מהמפרסמים. הדבר גם מייצר נתונים בעלי ערך למפרסמים, כמו למשל הבנת תחומי העניין של הצופים הספציפיים, והתאמת התוכן הפרסומי אל קהל היעד (personalised ads). הדבר נכון גם ביישומים אחרים: רבות דובר על רמת הסניטציה הירודה של צגי המגע בעמדות שירות דיגיטליות (כספומטים למשל). המרתם למכשירים המספקים שירות באמצעות פיקוד מבוסס מחוות – במקום פיקוד מבוסס מגע – מאפשרת לספק שירות נקי ובריא יותר.

מעקב אחר אובייקטים באמצעות "חלונות"

תתארו לכם אירוע צנוע: מתקיים דיון של פנל הכולל שלושה מומחים מבית הספר לאמנות, אשר בו מנתחים את עבודותיו של אמן מסויים. זהו פרוייקט בעל תקציב נמוך מאוד המיועד לקהל מצומצם. בדרך-כלל מציבים מצלמה יחידה מול פנל הדוברים, אשר מכסה את הארוע כולו. לחלופין, באמצעות מודל מבוסס בינה מלאכותית, אפשר להשתמש במצלמת 4K יחידה אשר מכסה את הארוע כולו, ובמקביל מייצרת "חלונות צפייה" ברזולוציה נמוכה יותר של כל אחד מהמשתתפים (Object Tracking & Windowing).

התוצאה היא ארבעה סוגים של מקורות וידאו שונים: צילום תקריב של כל אחד מהדוברים וצילום רחב של כל הפנל המלא. המפעיל פשוט בוחר את תמונה הרלוונטית בכל רגע, כאשר התוצאה שוות ערך לשימוש בארבע מצלמות שונות במקביל – אולם בעלות של מצלמה יחידה. ניתן להתאים את הגישה הזאת, באמצעות מודלים שונים של לימוד מכונה, לאירועים מסוגים שונים, כמו למשל אירועים ספורטיביים שבהם הצופה יכול לעקוב אחר כל משתתף או אובייקט המעניינים אותו.

זיהוי דיבור

היכולת לזהות דיבור (Speech Recognition) באמצעות עיבוד דיבור טבעי (Natural Language Processing – NLP) כבר נכנסה לבתים רבים בתוך מכשירים דוגמת Alexa של גוגל או סירי של אפל. הטכנולוגיה הזאת ישימה גם בציוד Pro AV מקצועי כדי לפשט ולזרז את תהליך התקנת הציוד בלא צורך בקישוריות לענן ובתמיכה מקוונת, ואפילו לבצע תמלול אוטומטי של דיונים מרובי משתתפים. התרגום מתבצע בזמן אמת ומייצר כתוביות בשפות שונות, כאשר בכל אזור שפה מופיעות כתוביות בשפה המקומית.

לסיכום, ניתן ליישם את יכולות הבינה המלאכותית האלה בקצות הרשת באמצעות שימוש בפלטפורמת Zynq UltraScale+ MPSoC של חברת Xilinx. לעיבוד ישיר בקצה הרשת בלא צורך בקישוריות אל מעבדים בענן, יש יתרונות רבים בקבלת ביצועים גבוהים, זמני השהייה קצרים (low latency), שמירה על הפרטיות והגברת היעילות העסקית והפיננסית של הארגון.

לפרטים נוספים:

איתמר קהלני, מנהל קו מוצרי Xilinx בחברת אבנט סיליקה, 054-5206287, [email protected]

אבנט ישראל התפצלה לשלוש חטיבות נפרדות

בתמונה למעלה: מחסן רכיבים של אבנט העולמית

חברת אבנט ישראל (Avnet) הנמצאת בבעלות אבנט העולמית, פוצלה לשלוש חטיבות משלימות הפועלות כיחידות עסקיות עצמאיות, אולם כולן ממוקמות במבנה של חברת אבנט במושב בני דרור, שאליו היא נכנסה לפני כשנה וחצי. כך נודע ל-Techtime. בכך מתחיל שלב חדש בפעילות מפיצת הרכיבים הגדולה בישראל, והיא מתחילה לפעול במודל עסקי הדומה לזה של אבנט אירופה (Avnet EMEA) שקיבל את הכינוי Speed Boats – אולם בכמה שינויים קלים.

במתכונת החדשה תשמש חטיבת Avnet Abacus כזרוע ההפצה של רכיבים פאסיביים, אלקטרו-מכניקה ומחברים ותנוהל על-ידי יאיר סהר. חטיבת EBV תפיץ חלק מהרכיבים האקטיביים של אבנט ותנוהל על-ידי קארין בן דוד. חטיבת Avnet Silica מקבלת את ההפצה של יצרניות שבבים מתחרות ומשלימות ותנוהל על-ידי רועי צירקלביץ ולצידו מירי ויינר, שתנהל את פעילות השוק הצבאי.

יעל גרינפלד מונתה לתפקיד (Country Account Manager) CAM, שבמסגרתו היא תנהל במרוכז, עבור כל חטיבות אבנט בישראל, את הפעילות מול קבלני המשנה (EMS) שיש להם פעילות עסקית נרחבת מול החטיבות. מודל הפעילות של EBV ושל Silica בישראל הוא שונה ממודל הפעילות האירופי. בארץ הן פועלות כשתי חטיבות משלימות, שלכל אחת יש קו מוצרים נפרד בתחום השבבים. למעשה, הפורטפוליו של אבנט בתחום הרכיבים האקטיביים פוצל בין שתיהן. זאת בעוד שבאירופה הן מפיצות רכיבים דומים ומתחרות אחת בשנייה – למרות ששתיהן נמצאות בבעלות אבנט העולמית.

טל סגמן ינהל את סיליקה מזרח אירופה והמזרח התיכון

במסגרת הארגון מחדש בוצעו שינויים נוספים בחברה. נשיא אבנט ישראל, טל סגמן, קיבל קידום ועבר לחברת סיליקה האירופית בתפקיד Vice President ומונה לתפקיד מנהל הפעילות של סיליקה במזרח אירופה ובמזרח התיכון. גם חברת Avnet ASIC, המנוהלת על-ידי נדב בן-עזר, קיבלה הגדרת תפקיד חדשה. עד לשינוי הארגוני היא שימשה כזרוע פיתוח והביאה לייצור רכיבי ASIC עבור חברות ישראליות. במסגרת השינוי הוכפפה חברת Avnet ASIC לאחריותו של רון קרמר, ה-CFO של חטיבות אבנט בישראל ושולבה בתוך סיליקה אירופה. כעת, לצד התמיכה שהיא מספקת לשוק הישראלי, היא מתרחבת גם לשוק האירופי וגם לשוק האמריקאי, בסיוע הפריסה העולמית של אבנט בשווקים האלה.

חברת אבנט ישראל נחשבת למפיצת הרכיבים האלקטרוניים הגדולה בארץ. כשנכנסה למבנה החדש (2,500 מ"ר) בבני דרור בנובמבר 2018, היא דיווחה שמכירותיה השנתיות מסתכמות בכ-160 מיליון דולר ושהיא מעסיקה כ-130 עובדים. בסוף 2020 שלחה אבנט מכתב ללקוחות בישראל וסיפרה להם על השינוי הצפוי. היא הסבירה שכל ההסכמים הקיימים יכובדו, אולם הזמנות חדשות יש לבצע באמצעות הצוותים הייעודיים של כל חטיבה.

מה יהיה המהלך הבא של אינפיניאון?

בתוך כך, מתפתחים סימני שאלה מעניינים בקשר לנושא אחר: בסוף השבוע הודיעה אבנט העולמית שבעקבות המיזוג בין Infineon לבין Cypress, היא מקבלת לידיה את ההפצה בעולם של כל מוצרי Cypress. ראוי לציין שגם בתחום הזה ישראל יוצאת דופן, מכיוון שהמפיצה הרשמית של אינפיניאון בארץ היא חברת ניסקו, בעוד שהמפיצה שלה בעולם היא אבנט. כלומר בשלב הנוכחי סייפרס מופצת על-ידי אבנט, ואילו אינפיניאון מופצת על-ידי ניסקו. אלא שבחודשים הקרובים אמורה סייפרס להיטמע לגמרי בתוך אינפיניאון. ומה יקרה אז? האם ניסקו תאבד את אינפיניאון או שאבנט תאבד אותה?

הקורונה מחזקת את תעשיית הייצור האלקטרוני בסין

כבר כעת עיקר הייצור האלקטרוני העולמי מתבצע בסין. להערכת statista,בשנת 2020 יסתכם היקף הייצור העולמי של מוצרי צריכה אלקטרוניים בכ-375 מיליארד דולר, כאשר מתוכו סין אחראית לייצור בהיקף של כ-151 מיליארד דולר. אלא שמהדו"חות האחרונים של שתי מפיצות הרכיבים הגדולות בעולם, אבנט (Avnet) וארו (Arrow Electronics), עולה שאסיה מחזקת עוד יותר את מעמדה. לאור משקלה המכריע של סין בהיקף הייצור באסיה, כל התייחסות אל אזור זה היא בראש ובראשונה התייחסות אל סין.

לקראת סיום שנת הקורונה הראשונה, מתברר שתעשיית הייצור האלקטרוני בעולם מצליחה לשמור על היקף פעילות יציב מאוד, למרות סגירת מפעלים לתקופות קצובות ועבודה תחת תנאי ריחוק חברתי. כך עולה מדו"חות המכירות הרבעוניים של ארו ואבנט, אשר דיווחו על צמיחה של 2% במכירות במהלך הרבעון האחרון.

אצל אבנט, הרבעון הפיסקלי הראשון של שנת 2021 הסתיים באוקטובר 2020. מכירות החברה צמחו מ-4.6 מיליארד דולר אשתקד, לכ-4.7 מיליארד דולר השנה. מכירות מגזר הפצת הרכיבים צמחו ב-2.6%, והמכירות באמצעות ערוץ המכירות המקוון של Farnell צמחו ב-1.5% והסתכמו בכ-341 מיליון דולר ברבעון. המנכ"ל הזמני של אבנט, פיל  גלאגר, הסביר שהעלייה נבעה בעיקרה מהתאוששות בשוק האסיאתי ובשוק הרכב העולמי. החלוקה הגיאוגרפית חשובה מכיוון שהיא מייצגת גם את מפת הקורונה וגם מגמות ארוכות טווח בתעשייה: המכירות באמריקה ירדו ב-0.8%, המכירות ב-EMEA עלו ב-0.7% והמכירות באסיה צמחו ב-4.8%.

הנמר האסיאתי מגרגר

המכירות של ארו ברבעון השלישי צמחו להיקף כ-7.2 מיליארד דולר (כאמור, צמיחה של 2% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד), אלא שהתמונה אינה מדוייקת לגמרי: מתוך הסכום הזה הסתכמו המכירות של חטיבת המחשוב הארגוני בכ-1.9 מיליארד דולר (ירידה של 5%), והמכירות של חטיבת הרכיבים, אשר מייצגות את הייצור האלקטרוני, צמחו ב-5% והסתכמו בכ-5.3 מיליארד דולר. גם כאן התמונה הגיאוגרפית ברורה:  מכירות הרכיבים לשוק האמריקאי ירדו ב-13%, מכירות הרכיבים לאירופה ירדו ב-8%, ומכירות הרכיבים ללקוחות באסיה זינקו ב-29% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

מצד היישומים, החברה מדווחת על עלייה ניכרת בתחום המיקרו-בקרים 32 סיביות ורכיבים אנלוגיים לתעשיית הרכב. מנכ"ל ארו, מייק לונג, אמר ש-50% ממכירות הרכיבים היו לאסיה. אומנם, הוא הסביר, זהו בדרך-כלל הרבעון החזק ביותר בשוק האסיאתי, אולם הוא לא צופה התאוששות באירופה ובאמריקה לפני 2021. "זוהי השאלה הגדולה: מתי תהיה ההתאוששות באירופה ובארה"ב".

שמוליק פרייל מונה למנהל הפעילות של Xilinx בישראל

בתמונה למעלה (מימין לשמאל): מנהל הפעילות היוצא גדעון קדם, מנכ"ל Xilinx ויקטור פנג, והמנהל הנכנס שמוליק פרייל

שמוליק פרייל מונה למנהל הפעילות של חברת זיילינקס (Xilinx) בישראל ומחליף בתפקיד את גדעון קדם, שניהל את הפעילות בארץ במשך 11 השנים האחרונות. בנוסף, החל מחודש אפריל 2020 הוא גם ינהל את הפעילות של זיילינקס במזרח אירופה, לא כולל רוסיה. קדם סיפר ל-Techtime שהוא יוצא למספר חודשי חופשה, שלהם הוא מצפה זמן רב.

פרייל הצטרף לזיילינקס ישראל לפני כ-9 שנים אחרי 11 שנה בחברת איסטרוניקס. בזיילינקס הוא ניהל את סגמנט תעופה וביטחון, ולאחר מכן מוצרים תעשייתייים ומכשור רפואי, ובהמשך את ההפצה המקומית, אשר מבוצעת כיום על-ידי חברת אבנט (Avnet). לדבריו, השווקים החמים בישראל הינם תעשיה בטחונית, לקוחות תקשורת בכלל ודור חמש בפרט והתחלות מעניינות של פעילות בתחום ה-Data Center. כמו כן, תחום הרכב (האוטומוטיב) הינו תחום חם ומתפתח.

פרייל: "בישראל יש הרבה מאוד לקוחות בתחומי לימוד המכונה (ML) ובינה מלאכותית (AI). הטכנולוגיות האלה מגיעות היום כמעט לכל מקום, החל מהשוק הביטחוני, שוק הרכב, ועד לתחומי מרכזי הנתונים ועוד. "אנחנו רואים השתלבות של הסייבר בתעשיית הרכב. בין השאר, אנחנו מקדמים את תוכנת VITIS החדשה שלנו, המאפשרת למהנדסי תוכנה להשתמש ברכיבים מיתכנתים. התוכנה הזאת פותחת בפנינו קהילה חדשה של מהנדסי אלגוריתמים המתחילים לעבוד עם הכלים שלנו".

מנכ"ל זיילינקס העולמית: "ישראל היא מרכז חדשנות"

בשבוע שעבר קיימה זיילינקס את כנס הלקוחות השנתי שלה בישראל, בשיתוף עם חברת אבנט (Avnet). לכנס הגיעו יותר מ-600 מהנדסים מהתעשייה. לכנס הגיע גם מנכ"ל זיילינקס העולמית, ויקטור פנג, אשר סיפר למשתתפים שישראל מהווה מרכז של חדשנות חשוב מאוד לחברת זיילינקס. לדברי פנג, המשקל של השוק הישראלי בא לידי ביטוי בכך שקרן ההשקעות של החברה, Xilinx Ventures, ביצעה בחמש השנים האחרונות השקעות רבות בישראל וממשיכה בחיפוש אחר השקעות חדשות בארץ.

יותר מ-600 מהנדסים השתתפו בכנס שאירגנו זיילינקס ואבנט ישראל
יותר מ-600 מהנדסים השתתפו בכנס שאירגנו זיילינקס ואבנט ישראל

בין השאר, הוא גילה שחברת ECI מפתחת כיום את פלטפורמת ה-5G שלה על-גבי רכיבים מיתכנתים של החברה, ושחברת GuardKnox מלוד, אשר מפתחת מערכות הגנת סייבר עבור כלי-רכב, משתמשת בפלטפורמת העיבוד המיתכננת של זיילינקס. נודע שהחברה נמצאת בקשרים הדוקים עם 6 לקוחות טיר-1 בתחום תעשיית הרכב, בהן דיימלר, ב.מ.וו ואאודי, ושהיא מקווה להתחיל בייצור המוני כבר בסוף השנה.

לכנס הגיע גם סגן נשיא למכירות אזור EMEA של חברת אבנט, ז'יל בלטראן. לדבריו, השוק הישראלי מעניין מאוד את אבנט, מכיוון שהחברות בישראל מייצרות טכנולוגיות פורצות דרך. "הפיתוחים החדשים בישראל הם לעתים רבות אינדיקטור מוקדם למגמות שישלטו בשוק העולמי". בשיחה עם Techtime הוא העריך שתעשיית הרכב תמשיך להיות המגזר התעשייתי הגדול ביותר באירופה, ולאחריו תחום התעשייה החכמה המובל כיום על-ידי גרמניה.

ז'יל בלטראן, סגן נשיא למכירות אזור EMEA באבנט. "בישראל רואים מה יהיו המגמות בעולם"
ז'יל בלטראן, סגן נשיא למכירות אזור EMEA באבנט. "בישראל רואים מה יהיו המגמות בעולם"

בלטראן: "השפעת וירוס הקורונה על התעשייה ועל הייצור האלקטרוני עדיין לא ברורה. מצד אחד לסין יש משקל גדול מאוד בייצור העולמי, כך למשל כמעט 80% מהמעגלים המודפסים בעולם מיוצרים היום בסין, וזו רק דוגמא אחת. מנגד, קבלניות הייצור הגלובליות (EMS) יכולות לתמרן בין מתקני הייצור שלהן הפועלים בהרבה מדינות, והדבר יכול למתן את השפעות המשבר בסין".

מימין לשמאל: גדעון קדם, טל סגמן מנכ"ל אבנט ישראל, ויקטור פנג, ז'יל בלטראן ושמוליק פרייל
מימין לשמאל: גדעון קדם, טל סגמן מנכ"ל אבנט ישראל, ויקטור פנג, ז'יל בלטראן ושמוליק פרייל