תעשיית ההייטק הישראלית ספגה מהלומה קשה ברבעון הראשון של שנת 2023. להערכת מכון המחקר של סטארט-אפ ניישן, "השילוב של השינויים החוקתיים והמיתון הגלובלי פגע קשות בהייטק הישראלי. היקף ההשקעות בחברות סטארט-אפ ברבעון הראשון של 2023 הסתכם בכ-1.7 מיליארד דולר – שהוא הנתון הנמוך ביותר מאז הרבעון השלישי 2018". כאשר מסתכלים על המספרים מקרוב, מתברר שהמצב קשה בהרבה: "כ-40% מההשקעות ברבעון הושקעו בשלוש חברות בלבד – 1 eToro, Wiz ו-Via – שגייסו ביחד כ-660 מיליון דולר". בנוסף, חברת Wiz הודיעה ש-300 מיליון הדולר שגייסה בחודש פברואר, לא ייכנסו לישראל.
"אם הקצב הזה יימשך עד סוף השנה, ההשקעות בסטארט-אפים ישראלים יסתכמו בכ-6.8 מיליארד דולר בשנת 2023: ירידה של כ-60% בהשוואה לשנת 2022 ,וירידה של כ-75% בהשוואה לשנת 2021". אינדיקציה נוספת לירידה בפעילות ההייטק מנתבטאת במספר הנמוך של סבבי השקעה: 112 בלבד ברבעון הראשון 2023, שהוא המספר הנמוך ביותר מאז שנת 2014, שבה החל למאגר Finder לבצע את הרישום. "מספר זה נמוך בכ-50% מהמספר הממוצע של סבבי ההשקעה בארבע השנים האחרונות. עם זאת, חשוב לזכור כי חלק מסבבי הגיוס – ובמיוחד הקטנים שבהם – מתגלים באיחור, ולכן המספרים הסופיים יהיו ידועים מאוחר יותר".
האם ישראל מוותרת על חלום הסטארט-אפ?
כותבי הדו"ח, שנערך על-ידי יוג'ין קנדל (לשעבר יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה) ניסו להפריד בין ההשפעה הגלובלית של המיתון העולמי לבין ההשפעה המקומית של הרפורמה המשפטית. "השווינו את ההשקעות באקוסיסטם המקומי לשני אקוסיסטמים מובילים, עמק הסיליקון ולונדון. מצאנו קורלציה גבוהה בין ההשקעות בשלושת האקוסיסטמים במהלך התקופה המוצגת. עם זאת, בעמק הסיליקון מגמת ההשקעות דווקא מתחזקת ברבעון החולף, בעוד שישראל ולונדון חוות ירידה יחסית מתואמת. הסבר אפשרי לכך הוא התופעה הידועה לפיה בתקופות של אי-וודאות גבוהה, קיימת נטייה להון לזרום משאר העולם לארה"ב. משיחות רבות שקיימנו עם משקיעים ויזמים עולה באופן ברור שניסיונות החקיקה של הרפורמה המשפטית תרמו לירידה בהשקעות, אך לאור הנתונים קשה לאמוד את חלקו של מהלך זה ביחס להשפעת המיתון העולמי".
להערכת המכון, חברות סטארט-אפ ותיקות יחסית שהצליחו לנצל את הגיאות של השנים 2019-2021, עשויות לצלוח את המשבר הנוכחי. הקושי העיקרי עומד בפיתחן של חברות צעירות יותר: "סטארט-אפים חדשים שהוקמו אחרי 2022 או אלה שגייסו סבבי Seed החל משנת 2022, יושפעו משמעותית מהירידה בהשקעות ברבעונים האחרונים. ככל שתימשכנה שתי המגמות שמעיבות על ההייטק הישראלי: מיתון גלובלי ואי-ודאות כתוצאה מהשינויים החוקתיים – הן יתקשו לגייס סבבי A, וחלק גדול מהן עלול להיסגר. התופעה עלולה להחריף את ההידרדרות המתמשכת ביזמות בהייטק הישראלי. המסקנה המצערת היא שאם שנת 2023 תמשיך במגמה זו – ישראל לא תוכל להיחשב עוד כאומת הסטארט-אפ".
קנדל מרים תמרור אזהרה
הדו"ח מתייחס בחומרה גדולה למשבר המשטרי: "אי-הוודאות לגבי המשטר והגנה על זכויות הפרט והקניין בישראל, עלול לזעזע באופן בלתי הפיך את יסודות ההייטק הישראלי. התופעה המטרידה ביותר בעינינו היא המגמה המסתמנת של עזיבה לחו"ל של חברות ועובדי הייטק. מדובר באובדן בלתי הפיך של כוח אדם איכותי המאופיין בפריון עבודה גבוה אשר מוביל את הכלכלה הישראלית ואחראי על יותר ממחצית מהייצואר ויורת מרבע מהכנסות המדינה ממסים. ישנה מגמה מתמשכת של רישום חברות הייטק בחו"ל בעת הקמתן ו'היפוך שרוול', שהוא שינוי מבנה האחזקות של חברות טכנולוגיה (רישום הסניף בחו"ל בתור מטה החברה). מטבע הדברים, הפיכת חברה ישראלית לחברה זרה מלווה פעמים רבות בהעברת ליבת הפעילות מחוץ לישראל.
"האפשרות הבעייתית יותר היא שעל רקע המצב, החברות והעובדים יבחרו לא רק להירשם בחו"ל – אלא לעזוב לחלוטין את ישראל. ישנן אינדיקציות ראשוניות למגמה זו, עם הפרסומים בשבועות האחרונים על משא ומתן שמתנהל בין קבוצת חברות ישראליות לבין ממשלות זרות בנושא מעבר החברות והעובדים בתמורה להטבות מיסוי מפליגות. לא ניתן לדעת האם הדבר יתממש בזמן הקרוב, אך ההזדמנות ליצור במדינות אלה "אומת סטארט-אפ מיידית" מאוד אטרקטיבית עבורן, ועצם העלאת הרעיון מסמן הגברת במאמצים למשוך אליהן את החברות על חשבון החדשנות והמשך התפתחות ההייטק בישראל.
"לדעתנו, עלייה באי-הוודאות הגבוהה ביחס לעתיד המשטרי בישראל ושחיקת הלכידות החברתית – מהווים סכנה משמעותית לתעשיית ההייטק. אתגרים אלו מועצמים בשל המיתון הגלובלי. אומנם ההחלטה להשהות את הרפורמה המשפטית נותנת סיכוי לירידת אי-הוודאות בעתיד, אך בינתיים אנו לא מזהים חזרת משקיעים, אשר עדיין ממתינים בשוליים או מזמינים את החברות לעבור מישראל. אנו קוראים לממשלה להכיר בנזק שכבר נגרם לתעשיית ההייטק מהאירועים בעולם ובישראל, ולנקוט בכל האמצעים הנדרשים להשבת היציבות למשק בכלל ולתעשייה מובילית זו במיוחד".