לזהות את היוניקורן כשהוא עדיין "גור" [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

 

האורח בתוכנית הוא ערן וגנר, מנהל שותף ואחד ממייסדי קרן ההון-סיכון i3 Ventures.

מאחורי כל טכנולוגיה עומדים לא רק יזמים, מנהלים ומפתחים, אלא גם משקיעים. תפקידה של קרן הון-סיכון הוא לנסות ולזהות מתוך שלל הרעיונות, היזמים והמצגות את חברת הסטארט-אפ המנצחת שתהפוך בעתיד לחברה מסחרית גדולה. קרן ההון-סיכון מספקת לחברת הסטארט-אפ לא רק כסף, אלא גם אמון, ובמקרים רבים קרן ההון-סיכון הופכת לשותף אסטרטגי, ומלוות את הסטארט-אפ בתהליך הגדילה.

קרן ההון סיכון i3 הוקמה על ידי ערן וגנר ונגה קאפ, והיא מתמקדת בנישה מאוד הרפתקנית בעולם הסטארט-אפים: חברות בשלבים מאוד מוקדמים, ultra early stage. עבור i3 הבחירה הזו היא גם תפיסת עולם וגם מודל עסקי.

בשיחה, מספר ערן איך עומדים על טיבה של חברה בשלב כה מוקדם, על פורטפוליו החברות שהקרן כבר השקיעה בהן, וגם על המהפכות הטכנולוגיות שמעניינות אותו במיוחד.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

קלאסיק התל אביבית גייסה 10.5 מיליון דולר

חברת קלאסיק (Classiq) מתל אביב השלימה גיוס הון בהיקף של 10.5 מיליון דולר בהובלת Team8, Wing Capital ובהשתתפות משקיעים מ-Entrée Capital, OurCrowd, ותאגיד Sumitomo. הגיוס האחרון מצטרף לגיוס סיד של החברה שהושלם במאי 2020 בהובלת Entrée Capital. בסך הכל, החברה גייסה כ-14.5 מיליון דולר ממשקיעים. חברת קלאסיק הוקמה במאי 2020 על-ידי המנכ"ל ניר מינרבי, סמנכ"ל המו"פ אמיר נווה והטכנולוג הראשי יהודה נווה. זמן קצר אח"כ הצטרפה לתוכנית הצמיחה אינטל איגנייט.

החברה מפתחת פתרונות שיאפשרו לכתוב יישומים עבור מחשבים קוונטיים, ויש לה כבר מספר לקוחות בתחומי הבנקאות, הנדסת חומרים ותרופות.בשנים האחרונות חלה פריצת דרך בתחום המחשוב הקוונטי, ורבות מענקיות הטכנולוגיה בונות מחשבים קוונטיים חזקים יותר ויותר שמסוגלים לבצע משימות משמעותיות. ואולם, כדי להוציא לפועל את המהפכה צריך כלי תוכנה שיאפשרו לכתוב יישומים למחשוב קוונטי, וזה מה שעושה קלאסיק.

בשיחה עם Techtime הסביר המנכ"ל ניר מינרבי שאף שעוצמת המחשבים הקוונטיים גדלה בהתמדה, מגוון היישומים שניתן להפעיל באמצעותם עדיין מוגבל. "המהפיכה הקוונטית מבוססת על שני מרכיבים: חומרה ותוכנה. כיום כמעט בלתי אפשרי לפתח יישומים למחשב קוונטי, מאחר שצריך לתכנת ברמת השערים הלוגיים. זה כמו לתכנן שבב ברמת הטרנזיסטורים.

השכבה הבאה ב-stack הקוונטי

"אנחנו בונים את הכלים שמאפשרים לפתח יישומים ברמת הפשטה גבוהה יותר – את השכבה הבאה ב-stack הקוונטי". שרית פירון, מנהלת שותפה בזרוע ההשקעות של Team8, אמרה שקלאסיק הצליחה לפתור חלק החסר בפאזל המחשוב הקוונטי, "אשר יאפשר מהפכה בתכנון אלגוריתמים קוונטיים". לדבריו, מחשוב קוונטי מתאים לסוג בעיות שמחשבים קלאסיים מתקשים להתמודד איתו.

"כל מחשבי-העל בעולם, ביחד, לעולם לא יצליחו לסמלץ מולקולת כולסטרול. אולם מחשב קוונטי עם כמה מאות קיוביטים יצליח לעשות זאת, ויאפשר לבדוק כיצד מגיבות מולקולות שונות עם כולסטרול ולפתח תרופות. כיום, ניתן לעשות זאת רק בניסויים ולא באמצעות מודלים ממוחשבים. גם במשימות של אופטימיזציה, הצפנה, והאצת למידת-מכונה, מחשבים קוונטיים יוכלו לחולל מהפכה".

 

האזינו לשיחה עם ניר מינרבי, מתוך תוכנית הפודקאסט שלנו שעלתה בחודש אוגוסט 2020:

פגיעת הקורונה: הושעו 40% מגיוסי ההון של חברות הסטארט-אפ

בתמונה למעלה: מנכ"לית ונשיאת IATI, קרין מאיר רובינשטיין ומנכ"ל רשות החדשנות, אהרון אהרון

חברות הסטארט-אפ הטכנולוגיות נקלעו למצוקה פיננסית בעקבות משבר הקורונה. סקר שנערך במחצית מאי על-ידי רשות החדשנות ואיגוד IATI בקרב 414 חברות הייטק בישראל שרובן מעסיק עד 50 עובדים, מגלה שהן חוו פגיעה מהותית עקב משבר הקורונה. רוב החברות (91%) דיווחו על האטה בתהליכי גיוס הון. המשקיעים הודיעו לכ-40% מהחברות הנמצאות בתהליך גיוס הון, שהם עוצרים את תהליך גיוס הכספים. כ-51% מהחברות מסרו שתהליך הגיוס מתקדם באופן איטי, ורק 9% העידו כי שהגיוס מתקדם כמצופה.

חברות רבות (51%) פנו למשקיעים בבקשה לקבל עזרה כספית נוספת, אולם רק 19% מהפניות נענו בחיוב. 46% מהחברות דיווחו שהמשקיעים עדיין שוקלים את צעדיהם, ו-35% דיווחו כי המשקיעים הודיעו שלא יוכלו לתמוך בהן. בתוך כך, מחצית מהחברות שפנו לקבלת הלוואה מגורם פיננסי או מבנק נדחו – וחלק גדול (30%)  – טרם קיבל תשובה.

"העובדה כי 65% מחברות הזנק עם 1-10 עובדים דיווחו שלא יוכלו להמשיך להתקיים מעבר לחצי שנה, מדגישה את חשיבות התמיכה הממשלתית", אמר מנכ"ל רשות החדשנות, אהרון אהרון. מנכ"לית ונשיאת IATI, קרין מאיר רובינשטיין, הזהירה: "נתוני הסקר מראים כי חברות טכנולוגיה צעירות רבות עומדות בפני קריסה, וכי אין לתעשייה סיוע כלכלי מספק מצד ממשלת ישראל. הסיוע הנוסף שאושר לחברות ההיי-טק, בהיקף של  1.2 מיליארד שקל, אינו מספיק ואינו מובנה במענה רציני ושיטתי".

פיטורי עובדים, שכר וחל"ת

כרבע מהחברות דיווחו שהן פיטרו עובדים: כ-14% מהחברות פיטרו יותר מ-15% מהעובדים. התופעה זו ניכרת בעיקר בחברות בתחום התוכנה והתקשורת ( 19% מהחברות), ופחות בקרב חברות בתחומי הבריאות. אם המצב יימשך, 57% מהחברות צפויות לבצע פיטורים בהיקף נרחב בחצי השנה הקרובה. במקביל, 71% מהחברות הקפיאו את תהליכי הגיוס של עובדים חדשים. יותר משליש מהחברות בסקר הוציאו עובדים לחל"ת. שליש מהחברות ביצע הורדת שכר של יותר מ-15%. רוב החברות (60%) העידו שהן שוקלות לפנות לערוצי התמיכה של רשות החדשנות.

החברות שהשתתפו בסקר מייצגות את המגזרים המרכזיים בתעשיית ההייטק הישראלית: 41% מהחברות פועלות בתחום התוכנה, 41% בתחומי הבריאות ו-18% בתחומי החומרה והתקשורת. רובן חברות קונות: 65% מעסיקות 1-10 עובדים, 20% מעסיקות 11-30 עובדים, 6% מעסיקות 31-50 עובדים ו-9% מהחברות מעסיקות 50 עובדים ומעלה.

אחת מהבעיות הקשות היא התמוטטות המודל העסקי, שהגיעה לשיאה במהלך חודש אפריל. כמחצית מחברות הסטארט-אפ לא הושפעו מכך, מכיוון שעדיין אין להן מכירות. אולם בקרב החברות הנמצאות בשלבי מכירות, דיווחו 83% מהן על ירידה במכירות במהלך חודש אפריל. מתוכן 28% סבלו מירידה של 76%-100% במכירות (ראו גרף למעלה).

אומנם אפריל נחשב לחודש הקשה ביותר עד כה בהתמודדות של מדינת ישראל עם משבר הקורונה, אולם הנתונים הקשים מהווים מדובר בנורית אזהרה מהבהבת, המלמדת על סכנה ממשית לעתודות הצמיחה של התעשייה הישראלית.

הקרן הישראלית של קואלקום תנהל את השקעות החברה באירופה

בתמונה למעלה: מנהלי קואלקום ונצ'רס ישראל בועז פאר ומרב וינרב. צילום: רמי זרנגר

זרוע ההשקעות של חברת קואלקום בישראל, נבחרה לנהל את כל ההשקעות באירופה של Qualcomm Ventures, היא קרן ההשקעות של קואלקום העולמית. השלוחה הישראלית מנוהלת על-ידי מרב וינרב ובועז פאר. היא החלה לפעול בשנת 2010, מתמקדת בהשקעות אסטרטגיות בחברות טכנולוגיה. מאז תחילת פעילותה בארץ היא ביצעה השקעות ב-29 חברות סטארט-אפ ישראליות, בהן בחברות Waze, Ravello ובחברת Wilocity שנירכשה על-ידי קואלקום בשנת 2014.

בחודש מרץ האחרון היא הובילה גיוס בהיקף של 18 מיליון דולר בחברת CyberX. חברות אחרות שבהן השקיעה הקרן הישראלית כוללות חברות כמו Magisto, Tabtale ,Prospera, Wiliot, Scylla DB, Weka.IO ,Mantis Vision  Excellero, Coretigo, CyberX, Tapingo ועוד. בועז פאר אמר שהשוק האירופאי מתאפיין בטכנולוגיות מרתקות המושפעות מאוד מגופי התעשיה המסורתית. "אנחנו מתרגשים מהבעת האמון בנו, ומצפים לזהות לא מעט חברות להשקעה, על-סמך האסטרטגיה הטכנולוגית של קואלקום". מרב וינרב אמרה שהשוק האירופאי "הוא בעל פוטנציאל אדיר עברנו כקרן השקעות, ועבור העולם כולו בתחומים כמו AI , IoT, Mobility, קישוריות ועוד".

הכפלה בגיוסי ההון של חברות בינה מלאכותית

הופעת טכנולוגיות הבינה המלאכותית החדשות וכניסתן אל קדמת הבימה הטכנולוגית, באה לידי ביטוי בפרופיל גיוסי ההון של התעשייה הישראלית. מדו"ח גיוסי ההון של חברת IVC בשיתוף עם ZAG, עולה שברבעון הראשון של 2019 הסתכמו גיוסי ההון בארץ בתחום הבינה המלאכותית בכ-599 מיליון דולר, בהשוואה לכ-369 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2018. מדובר בכמעט הכפלה של גיוסי ההון עבור המגזר הזה.

יחד עם זאת, ראוי לציין שקשה מאוד להגיע להערכה כוללת מכיוון שהבינה המלאכותית משולבת כיום בתחומים רבים, כמו למשל בתעשיית הרכב, ולכן גם גיוסי הון של חברות מתחום תעשיית הרכב, כמו למשל אינוויז שגייסה 132 מיליון דולר ברבעון, כוללים מרכיב משמעותי של בינה מלאכותית. כלומר, משקל הבינה המלאכותית גדול בהרבה מהרושם המתקבל מהנתונים היבשים.

בסך הכל, ברבעון הראשון של השנה ביצעו חברות ישראליות 128 עסקאות פיננסיות בהיקף כולל של כ-1.55 מיליארד דולר. גידול של 15% במספר העסקאות ושל 28% בהיקף ההון שגוייס בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. יחד עם זאת, הנתונים מלמדים על מצוקה ברמת החברות הקטנות והמתחילות: רוב הפעילות התבצעה במסגרת גיוסי הון גדולים מ-20 מיליון דולר לסבב גיוס, שהיקפם הכולל הסתכם בכ-990 מיליון דולר ברבעון.

הדבר גם מתבטא במשקל החריג של גיוסים של חברות מבוססות (גיוס C), שהסתכמו בהיקף כולל של כ-476 מיליון דולר. לעומתם, חברות Seed גייסו רק 51 מיליון דולר ברבעון. בכך נמשכת מגמה רב-שנתית המתבטאת בכך שקרנות הון סיכון נרתעות מסיכון, וממעטות להשקיע בחברות מתחילות. הן משאירות את התחום הזה לאנג'לים ולמשקיעים פרטיים. התוצאה: ההיקף הכולל גיוסי הון בהיקף קטן מ-5 מיליון דולר הסתכם בכ-102 מיליון דולר בלבד. בשנים הקודמות נרשמו תוצאות דומות: 113 מיליון דולר ברבעון הראשון 2018, 103 דולר ב-2017 ו-98 מיליון דולר בלבד ברבעון הראשון של 2016.

IC Insights: השקעות ההון בתעשיית הסמיקונדוקטור יעקפו השנה את 100 מיליארד דולר

חברת המחקר IC Insights פרסמה דו"ח עדכני על היקף השקעות ההון (Capex) של 25 ספקיות הסמיקונדקטור בעולם. ככלל, בהשוואה לדו"ח האחרון שפרסמה IC Insights במרץ, ניכרת מגמה חיובית בהיקף השקעות ההון של ספקיות השבבים. בדו"ח לחודש מרץ, IC Insights צפתה גידול של 8% בהיקף השקעות ההון בתעשיית הסמיקונדוקטור ב-2018. עם זאת, בדו"ח הנוכחי חברת מהחקר מעלה את התחזית שלה ל-2018 בשיעור ניכר מ-8% ל-14%. אם תחזיתה של IC Insights תתממש, זו תהיה השנה הראשונה שבה היקף השקעות ההון של חברות השבבים עולה על 100 מיליארד דולר. מדובר בגידול של 53% בהשוואה לנתון של 2016.

למרות שסמסונג טרם הציגה את תחזיתה השנתית להיקף השקעות ההון של החברה לשנה זו, היא ציינה כי תשקיע "פחות" הון ב-2018 בהשוואה ל-2017, שבה היקף השקעות ההון של החברה עמד על 24.2 מיליארד דולר. עם זאת, נכון לרבעון הראשון של 2018, החברה לא האטה את קצב ההשקעות והקדישה כ-6.72 מיליארד דולר להשקעות הון בחטיבת הסמיקונדטור שלה, מעט יותר גבוה מהממוצע הרבעון בשלושת הרבעונים הראשונים של 2017. גם כאן, נתון זה גדול כמעט פי 4 מהסכום שהוציאה החברה לפני כשנתיים ברבעון הראשון של 2016. במהלך ארבעת הרבעונים האחרונים, סמסונג הוציאה סכום אדיר של לא פחות מ-26.6 מיליארד דולר בחטיבת הסמיקונדטור שלה.

בעקבות כך, IC Insights מעריכה כי היקף השקעות ההון של סמסונג בשנה הנוכחית יעמוד על 20 מיליארד דולר, 4.2 מיליארד דולר פחות מהשקעות ההון ב-2017. עם זאת, לאור קצב ההשקעה הגבוה בתחילת השנה, ישנה בהחלט סבירות כי הנתון בפועל יהיה גבוה יותר.

לאור המשך תנופת הצמיחה בשוק זיכרונות ה-DRAM וה-NAND, יצרנית הזיכרונות הדרום קוריאנית SK Hynix צפויה להעלות את היקף השקעות ההון השנה ל-11.5 מיליארד דולר, גידול של 42% בהשוואה ל-8.1 מיליארד דולר ב-2017. הגידול בהשקעות ההון מצד SK Hynix השנה יוקדש בעיקרו להכשרת שני פאבים גדולים לייצור זיכרונות: הפאב M15 לייצור זיכרונות פלאש תלת-ממדיים בעיר שיאונג'ו (Cheongju) בדרום קוריאה, והרחבת הפאב הענק של החברה לייצור זיכרונות NAND בעיר Wuxi בסין. הפאב M15 מיועד להתחיל לפעול עד סוף השנה. הפאב בסין גם כן אמור להיפתח עד סוף השנה, מספר חודשים לפני התוכנית המקורית.