השקעות הון

40% מהשקעות הסייבר הפרטיות בארה"ב – בחברות ישראליות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

למעלה: שיעור ההשקעות הפרטיות בסייבר (כחול) כאחוז מכלל ההשקעות בהייטק הישראלי. מקור: Startup Nation Central

היקף ההון הפרטי שהוזרם לחברות סייבר ישראליות בשנת 2024 כמעט והוכפל בהשוואה לשנת 2023. כך עולה מדו"ח סקטור הסייבר של ארגון Startup Nation Central. הדו"ח מבוסס על נתונים שנאספו באמצעות פלטפורמת המידע העסקי Finder. מהדו"ח עולה שכ-40% מכלל השקעות הסייבר הפרטיות בארה"ב, יועדו למימון חברות ישראליות. זאת בשעה שהיקף השקעות הסייבר באירופה ובאסיה דווקא התכווץ. הנתונים מצביעים על מעמד ישראל כמובילה עולמית בתחום אבטחת המידע.

הדו"ח מתייחס לכ-500 חברות פעילות בישראל בתחומי אבטחת מערכות AI, הגנת ענן, יישומים ארגוניים מאובטחים וניהול סיכוני מידע. חברות הסייבר מהוות רק כ-7% מכלל כ-7,000 חברות ההייטק הישראליות, אולם הן משכו 38% מכלל ההשקעות בהייטק בשנת 2024. מספר חברות הסייבר צמח בכ-86% בעשור האחרון: מ-272 חברות בשנת 2014 ל-505 בשנת 2024. כ-60% מהחברות בתחום נמצאות בשלבים מוקדמים. כ-16% מהחברות נמצאות בשלב הצמיחה.

מומחיות צבאית ואקוסיסטם חזק

זהו שיעור גבוה מאוד בהשוואה לשאר מגזרי ההייטק (7%). כ-20% מחברות הסייבר מעסיקות בין 51-200 עובדים (בהשוואה ל-12% בשאר ההייטק), כאשר עוד 11% מעסיקות מעל 200 עובדים (בהשוואה לכ-5% בהתאמה בשאר ענפי ההייטק. מיזוגים ורכישות הם אפיק האקזיט המרכזי בענף: 11% מחברות הסייבר נרכשות בשלבים מוקדמים ׁׁ(7% בשאר הענפים) – אולם 1% מהן מגיע להנפקה ציבורית בהשוואה לכ-4% בממוצע בענפי ההייטק האחרים.

סמנכ"ל מוצר ודאטה ב-Startup Nation Central, יריב לוטן: "2024 ותחילת 2025 היו שנים חזקות לסייבר הישראלי, עם כמעט הכפלה של המימון הפרטי. ישראל ממצבת את עצמה כמעצמה עולמית בתחום הסייבר, בזכות מומחיות צבאית עמוקה, אקוסיסטם חזק ואמון גבוה מצד משקיעים". מנכ"ל Startup Nation Central, אבי חסון: "הסייבר הוא חזית עולמית. ה-AI והענן מצמיחים איומים חדשים וביקוש עצום לפתרונות מתקדמים, וזוהי הזדמנות עצומה לסייבר הישראלי".

לקריאת הדו"ח המלא: Israel’s Cybersecurity Sector

התאוששות בגיוסי ההון בהייטק, תודות לסייבר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל SNC אבי חסון. צילום: מירי דווידוביץ'

דו"ח גיוסי ההון של ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל (SNC) מצביע על התאוששות משמעותית בפעילות גיוסי ההון בקרב חברות סטארט-אפ ישראליות בחודשים האחרונים, חרף המלחמה והסיכונים הגיאו-פוליטיים, אך גם חושף תלות גדולה של ההייטק הישראלי במגזר הסייבר, שהיה אחראי ליותר ממחצית מהיקף ההון שגויס.

לפי הדו"ח,במחצית הראשונה של 2024 גייסו החברות הישראליות כ-5.1 מיליארד דולר ב-322 סבבים – עלייה של 31% בהשוואה למחצית השנייה של 2023. ב-SNC אף מעריכים כי הסכום המלא גדול יותר, וייתכן כי מגיע לכדי 6.7 מיליארד דולר, וזאת אם מביאים בחשבון גיוסי הון שלא דווחו בפומבי. הזינוק בפעילות הורגש בעיקר ברבעון השני, שבו גוייס סכום כולל של 3.1 מיליארד דולר, בהשוואה ל-1.8 מיליארד דולר ברבעון הראשון. בהשוואה גלובלית, בארצות הברית נרשמה באותה תקופה עלייה של 28% בהיקף הגיוסים, בעוד שבאסיה ובאירופה נרשמו ירידות של 6% ו-18% בהתאמה. 

מירב ההון שגויס באקוסיסטם הישראלי במחצית הראשונה של השנה התחלק על פני מספר מצומצם יחסית של גיוסי-ענק (מעל 100 מיליון דולר). במחצית הראשונה של 2024 היו 14 כאלה והם חתומים על כ-2.8 מיליארד דולר, כ-56%, מכלל ההון שגויס. על כן, לדברי SNC, הנתון הראשי החזק מסתיר את העובדה כי חברות במגזרים יותר חלשים, וחברות בגיוסי המשך, התקשו לגייס כספים. כאמור, וזהו מאפיין של ההייטק הישראלי לאורך השנים, גם הפעם מגזר ההייטק התבלט ביכולתו למשוך משקיעים והיה אחראי במחצית הראשונה של 2024 ל-52% מהיקף ההון שגויס, ובכלל זה הסבב שבו גייסה בחודש מאי כמיליארד דולר חברת Wiz, שבאחרונה דווח כי היא במגעים מתקדמים למכירתה לגוגל תמורת סכום עתק של 23 מיליארד דולר. 

חוסר-איזון מסוכן

המשקל העצום של מגזר הסייבר בגיוסי המחצית הראשונה הוא חריג אפילו ביחס להייטק הישראלי, כאשר בשנים ההאחרונות חברות הסייבר נוטלות נתח של כ-25% מכלל הגיוסים. לשם השוואה, בארצות הברית חברות הסייבר אחריות רק לכ-13% מהיקף הגיוסים. ב-2018 גם בישראל וגם בארצות הברית חברות הסייבר היו חתומות על כ-20% מכלל הגיוסים. ב-SMC מדגישים כי מצד אחד הדבר ממחיש את יתרונו הטכנולוגי של הסייבר הישראלי, אך גם מזהירים כי הסתמכות-יתר על מגזר ההייטק עלולה להביא לכך כי ישראל תישאר מאחור בעולמות טכנולוגיים אחרים.

מנכ"ל SNC, אבי חסון, התייחס לממצאי הדו"ח: "היה ניתן לשער כי המצב בישראל ישפיע בצורה ניכרת יותר על ההייטק הישראלי, אך הנתונים מלמדים אחרת, כאשר ישנם משקיעים שמגדילים את השקעתם בחברות הישראליות בזכות איכותן ובהערכות שווי אטרקטיביות. עם זאת, חברות בשלבים מוקדמים או בתחומים פחות טרנדיים מתקשות יותר לגייס כספים".

המוסדיים יוצאים מההייטק: ירידה של 70% בהשקעות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

לאחר שנתיים רצופות שבהן הגופים המוסדיים בישראל הגדילו את פעילות ההשקעות שלהם בחברות טכנולוגיה ישראליות, בשנת 2023 נרשמה ירידה חדה: הם הפחיתו את היקף ההשקעות שלהם בחברות הטכנולוגיה בכ-70%, וסך כל ההשקעות הסתכם בכ-143 מיליון דולר – בהשוואה להקעות בהיקף של כ-486 מיליון דולר בשנת 2022. כך עולה מדו"ח המשקיעים של IVC-GNY-KPMG ורשות החדשנות, שפורסם היום (ב').

בתקצי המנהלים של הדו"ח שנכתב על-ידי ראש תחום טכנולוגיה בחברת Gornitzky GNY שלמה לנדרס, ומנהלת תחום טכנולוגיה ב-KPMG Israel, דינה פסקה רז, הם מדווחים שתחומי הסייבר והפינטק שומרים על מעמדם החזק, אולם בכל שאר התחומים חלה ירידה גדולה בהשקעות. "רוב קרנות ההון סיכון הבינלאומיות הדריכו את המשרדים המקומיים שלהן להתמקד בעיקר בחברות פורטפוליו שבהן בוצעו השקעות בעבר, ולא לחפש השקעות חדשות".

הם מזהירים שבמהלך השנה גדל מאוד מספר המשקיעים הרושמים את החברות שלהם בדלאוור, ארה"ב, או מעבירים את החברות שלהם לשם. המגמה הזאת פוגעת במעמדה של ישראל כריכוז של חברות סטארט-אפ". הדו"ח מבוסס על נתוני 145 קרנות הון סיכון, 510 גיוסי הון וכ-1,540 השקעות שבוצעו במהלך 2023. הממצאים המרכזיים: בשנת 2023 חלה ירידה של 66% במספר גיוסי ההון של קרנות ההון סיכון, וירידה של 74% בהיקף ההון שהן גייסו. גם היקף הפעילות שלהן ירד: היקף ההשקעות של הקרנות הזרות ירד לרמה של שנת 2015, ואילו הפעילות של הקרנות הישראליות הופסקה כמעט לחלוטין.

ירידה של 74% בהשקעות קרנות ההון-סיכון

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין

דו"ח המשקיעים של IVC, גורניצקי, KPMG ישראל ורשות החדשנות שפורסם היום (ד'), מספק המחשה למשבר שאליו נקלע ההייטק הישראלי בשנת 2023. הדו"ח בחן את פעילות המשקיעים בחברות הייטק ישראליות, ואיתר צניחה חדה בכל המדדים שנבדקו, מהיקף ההון שגייסו קרנות הון-סיכון ממשקיעים – ועד להיקף ההשקעות שאותן קרנות ביצעו בפועל בחברות הישראליות.

לפי הדו"ח, במהלך שנת 2023 הצליחו קרנות הון-סיכון ישראליות לגייס 1.52 מיליארד דולר, ירידה של 74% בהיקפי ההון בהשוואה ל-2022 – והסכום הנמוך ביותר מאז 2015. כמו-כן, את הסכום הכולל גייסו רק כ-21 קרנות הון-סיכון ישראליות, וזוהי ירידה של 66% בהשוואה ל-2022. כ-51% מההון ב-2023 גוייס על-ידי שלוש קרנות בלבד: Qumra Capital IV, TLV Partners V ו-Viola Growth IV. מבחינת זמינות ההון לחברות עצמן, בשנת 2023 היקצו קרנות הון סיכון ישראליות כ-1.14 מיליארד דולר להשקעות בחברות טכנולוגיה ישראליות. זהו הסכום הנמוך ביותר מאז שנת 2015.

הקורבנות המייידיים: חברות חדשות

מהדו"ח עולה כי לקרנות ההון-סיכון הישראליות נותרו כ-10.08 מיליארד דולר להשקעות בחברות טכנולוגיה מקומיות. כ-2.38 מיליארד דולר (24%) זמינים להשקעות בחברות חדשות, בעוד ש-7.7 מיליארד דולר (76%) מוקצים להשקעות המשך בחברות פורטפוליו. קרנות ההון סיכון הישראליות הפעילות ביותר בשנת 2023 היו המיקרו-קרן Fusion VC שביצעה 23 השקעות, פלטפורמת ההשקעות OurCrowd שביצעה 16 השקעות, והמיקרו-קרן Fresh Fund שביצעה כ-9 השקעות.

הבדיקה חשפה ירידה בולטת בנכונות הקרנות לבצע השקעות ראשונות בחברות חדשות, שטרם השקיעו בהן. אם בשנת 2022 היו ארבע קרנות זרות שביצעו כל אחת יותר מ-12 השקעות ראשונות בחברות, הרי שב-2023 רק סמסונג נקסט ביצעה כ-13 השקעות ראשונות. הבאות בתור היו Longevity Venture Partners שביצעה כ-7 השקעות ראשונות, ו-NFX שביצעה כ-6 השקעות ראשונות. גם פעילותן של קרנות הון-סיכון תאגידיות (CVC) בהייטק הישראלי צנחה ב-2023, כאשר Intel Capital ו-PayPal Ventures הובילו את רשימת ההשקעות הראשונות לשנת 2023 עם ארבע השקעות חדשות כל אחת בלבד.

מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, אמר שבתגובה למגמות השליליות ב-2023, רשות החדשנות השיקה יוזמות חדשות שנועדו להגדיל את ההון הזמין. "תוכנית המסלול המהיר הזרימה 400 מיליון שקל לחברות בעלות נכסים טכנולוגיים ועסקיים עם אופק שרידות קצר. בנוסף, השקנו לאחרונה את קרן ההזנק שתשקיע בקרוב 500 מיליון שקל ב-100 סבבי השקעה בחברות הנמצאות בשלבי גיוס מוקדמים (Pre-Seed, Seed, Round A). בעתיד הקרוב נשיק את קרן יוזמה 2.0, שתתמרץ משקיעים מוסדיים ישראלים להגדיל את השקעותיהם בקרנות הון סיכון ישראליות, עד להשקעה כוללת של כ-4 מיליארד שקל בשנים 2024-2025".

אופטימיות מאוד זהירה…

עו"ד שלמה לנדרס, שותף וראש תחום טכנולוגיה בגורניצקי, הביע אופטימיות: "יש ירידות בשווי חברות סטארט-אפ ישראליות ההופכות אותן אטרקטיביות למשקיעים. המגמה הזו, ופעילות קרן ההזנק של רשות החדשנות שתשקיע בחברות בשלב ה-Seed, מובילים לציפייה שחלק משמעותי מ-10.08 מיליארד דולר הזמינים להשקעה בקרנות ההון סיכון, יושקע בזמן הקרוב". לדבריו, "השיפור המסתמן במגזר הטכנולוגיה בארה"ב צפוי אף הוא להשפיע לטובה על היקף ההשקעות בחברות הטכנולוגיה בישראל".

ירידה של 60% בהשקעות: ההייטק על פרשת דרכים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

השילוב של מיתון עולמי, חוסר יציבות חברתית ופוליטית ומלחמה שפרצה באוקטובר, הביאו את ההייטק הישראלי למשבר שעדיין לא ברור כיצד יתמודד איתו. האם שנת 2024 תהיה שנת תפנית והתאוששות, או השנה שבה ההייטק יאבד את מעמדו כקטר הכלכלי של המשק? דו"ח ארגון Start-up Nation Policy Insisute, מסכם את המגמות המרכזיות שהתגלו ב-2023 ומגלה שהתעשייה בישראל הגיעה אל צומת המאופיינת בשפל של שנים בהשקעות, התרחקות קרנות זרות, ופער ניכר ביחס לארה"ב ואירופה. השנה ככל הנראה ייקבע גורלה: האם היא תמשיך לצמוח – או תתחיל לגווע.

המחקר התבצע על-ידי עינב ארליך, דני בירן ואסף פתיר. הוא מגלה שבתחום ההשקעות בתעשייה, חלה ירידה של כ-60% בהשוואה ל-2022, להיקף של כ-7.3 מיליארד דולר, כמו בשנת 2018. במקביל, מספר סבבי הגיוס הסתכם ב-624, ירידה של 40% ביחס לשנה הקודמת. ברבעון האחרון של 2023 בוצעו רק 78 סבבי גיוס, שהוא הנתון הרבעוני הנמוך ביותר מאז 2017. אומנם הירידה בהשקעות לא ייחודית לישראל – גם באירופה ובארה"ב נרשמה ירידה בהשקעות הון-סיכון שהחלה ב-2022 עם ההאטה הגלובלית בכלכלה ועליית האינפלציה. עם זאת, ההייטק הישראלי נפגע בצורה קשה יותר: השקעות ההון-סיכון בישראל עלו בתקופת השיא בשיעור גבוה יותר מאשר אירופה ומארה"ב, אבל גם הירידה הייתה חדה יותר.

עדיין לא ברור איזה חלק מהירידה נובע מאי-היציבות הפוליטית של השנה החולפת, איזה חלק למלחמת "חרבות ברזל", ואיזה חלק לתנודתיות הגלובלית. אולם במידה ששני הגורמים הראשונים פוגעים באמון המשקיעים בישראל, הדבר צפוי לגרור ירידה איטית ומתמשכת בכמות ההשקעות. נתון אחר של הדו"ח עשוי לרמז שהמשקיעים מתחילים להירתע מישראל: 42% מהקרנות ההון סיכון הזרות שביצעו השקעות בישראל ב-2022, לא חזרו אליה ב-2023. פי שניים וחצי מהממוצע הרב-שנתי של 2018-2022.

הקפיצה החריגה הזו מלמדת שחלק ניכר מהקרנות הזרות מתרחקות מישראל או שהן לא מוצאות סטארט-אפים אטרקטיביים להשקעה. כך למשל, בשנים האחרונות נרשמה ירידה משמעותית בכמות הסטארט-אפים החדשים ובמספר סבבי ההשקעה המוקדמים. בשנת 2023 ירדו מספר סבבי ההשקעה המוקדמים (Pre-Seed ו-Seed) ב-45% בהשוואה ל-2022. ראוי לציין שגם קרנות ההון-סיכון המקומיות מצמצמות את פעילותן: 32% מהקרנות שהשקיעו ב-2022 לא חזרו להשקיע ב-2023, בהשוואה לממוצע של 19% בשנים הקודמות. תופעה זו מלמדת על פחות הזדמנויות, ולא על בריחה מישראל.

שנת ההכרעה 2024

המשבר הנוכחי מגיע לאחר עשור (2011-2020) של פריחה שהתקיים בתקופת יציבות ביטחונית, כלכלית, וגל של חדשנות טכנולוגית. ההשקעות בהייטק הישראלי צמחו מכמיליארד דולר בשנה בתחילת העשור, לכ-10 מיליארד דולר בסופו, מספר מרכזי הפיתוח הזרים הוכפל לכ-400 מרכזים, וחברות הצמיחה הישראליות עברו מיעד עסקי של אקזיט מוקדם ליעדים שאפתניים יותר, של הנפקות בנסד"ק והובלה בתחומיהן. אולם כעת נראה שהתעשייה נכנסה לעידן חדש.

להערכת SNPI, יכולת ההייטק להמשיך ולהיות קטר הצמיחה של המשק, תלויה בארבע שאלות מרכזיות: עד כמה יפגע המצב הביטחוני והגיאו-פוליטי בהשקעות בהייטק, האם נמשיך להוביל טכנולוגית גם בעידן הבינה המלאכותית, האם ניתן עוד להגדיל את כמות ההון האנושי בתעשייה והאם מדיניות החדשנות של ישראל תדע להתמודד עם האתגרים. בכל אחת מהשאלות האלה יש לישראל יתרונות מובנים וחסרונות מובנים אשר יכולים להכריע את גורל התעשייה. אולם היכולת של התעשייה לנצל את היתרונות ולהתגבר על החסרונות, תלויה בשאלה עד כמה ישראל תוכל להפגין חוסן חברתי ושלטוני, כלפי פנים וכלפי חוץ.

♦ התמונה למעלה באדיבות דובר צה"ל

לזהות את היוניקורן כשהוא עדיין "גור" [פודקאסט]

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

 

האורח בתוכנית הוא ערן וגנר, מנהל שותף ואחד ממייסדי קרן ההון-סיכון i3 Ventures.

מאחורי כל טכנולוגיה עומדים לא רק יזמים, מנהלים ומפתחים, אלא גם משקיעים. תפקידה של קרן הון-סיכון הוא לנסות ולזהות מתוך שלל הרעיונות, היזמים והמצגות את חברת הסטארט-אפ המנצחת שתהפוך בעתיד לחברה מסחרית גדולה. קרן ההון-סיכון מספקת לחברת הסטארט-אפ לא רק כסף, אלא גם אמון, ובמקרים רבים קרן ההון-סיכון הופכת לשותף אסטרטגי, ומלוות את הסטארט-אפ בתהליך הגדילה.

קרן ההון סיכון i3 הוקמה על ידי ערן וגנר ונגה קאפ, והיא מתמקדת בנישה מאוד הרפתקנית בעולם הסטארט-אפים: חברות בשלבים מאוד מוקדמים, ultra early stage. עבור i3 הבחירה הזו היא גם תפיסת עולם וגם מודל עסקי.

בשיחה, מספר ערן איך עומדים על טיבה של חברה בשלב כה מוקדם, על פורטפוליו החברות שהקרן כבר השקיעה בהן, וגם על המהפכות הטכנולוגיות שמעניינות אותו במיוחד.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

קלאסיק התל אביבית גייסה 10.5 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת קלאסיק (Classiq) מתל אביב השלימה גיוס הון בהיקף של 10.5 מיליון דולר בהובלת Team8, Wing Capital ובהשתתפות משקיעים מ-Entrée Capital, OurCrowd, ותאגיד Sumitomo. הגיוס האחרון מצטרף לגיוס סיד של החברה שהושלם במאי 2020 בהובלת Entrée Capital. בסך הכל, החברה גייסה כ-14.5 מיליון דולר ממשקיעים. חברת קלאסיק הוקמה במאי 2020 על-ידי המנכ"ל ניר מינרבי, סמנכ"ל המו"פ אמיר נווה והטכנולוג הראשי יהודה נווה. זמן קצר אח"כ הצטרפה לתוכנית הצמיחה אינטל איגנייט.

החברה מפתחת פתרונות שיאפשרו לכתוב יישומים עבור מחשבים קוונטיים, ויש לה כבר מספר לקוחות בתחומי הבנקאות, הנדסת חומרים ותרופות.בשנים האחרונות חלה פריצת דרך בתחום המחשוב הקוונטי, ורבות מענקיות הטכנולוגיה בונות מחשבים קוונטיים חזקים יותר ויותר שמסוגלים לבצע משימות משמעותיות. ואולם, כדי להוציא לפועל את המהפכה צריך כלי תוכנה שיאפשרו לכתוב יישומים למחשוב קוונטי, וזה מה שעושה קלאסיק.

בשיחה עם Techtime הסביר המנכ"ל ניר מינרבי שאף שעוצמת המחשבים הקוונטיים גדלה בהתמדה, מגוון היישומים שניתן להפעיל באמצעותם עדיין מוגבל. "המהפיכה הקוונטית מבוססת על שני מרכיבים: חומרה ותוכנה. כיום כמעט בלתי אפשרי לפתח יישומים למחשב קוונטי, מאחר שצריך לתכנת ברמת השערים הלוגיים. זה כמו לתכנן שבב ברמת הטרנזיסטורים.

השכבה הבאה ב-stack הקוונטי

"אנחנו בונים את הכלים שמאפשרים לפתח יישומים ברמת הפשטה גבוהה יותר – את השכבה הבאה ב-stack הקוונטי". שרית פירון, מנהלת שותפה בזרוע ההשקעות של Team8, אמרה שקלאסיק הצליחה לפתור חלק החסר בפאזל המחשוב הקוונטי, "אשר יאפשר מהפכה בתכנון אלגוריתמים קוונטיים". לדבריו, מחשוב קוונטי מתאים לסוג בעיות שמחשבים קלאסיים מתקשים להתמודד איתו.

"כל מחשבי-העל בעולם, ביחד, לעולם לא יצליחו לסמלץ מולקולת כולסטרול. אולם מחשב קוונטי עם כמה מאות קיוביטים יצליח לעשות זאת, ויאפשר לבדוק כיצד מגיבות מולקולות שונות עם כולסטרול ולפתח תרופות. כיום, ניתן לעשות זאת רק בניסויים ולא באמצעות מודלים ממוחשבים. גם במשימות של אופטימיזציה, הצפנה, והאצת למידת-מכונה, מחשבים קוונטיים יוכלו לחולל מהפכה".

 

האזינו לשיחה עם ניר מינרבי, מתוך תוכנית הפודקאסט שלנו שעלתה בחודש אוגוסט 2020:

פגיעת הקורונה: הושעו 40% מגיוסי ההון של חברות הסטארט-אפ

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"לית ונשיאת IATI, קרין מאיר רובינשטיין ומנכ"ל רשות החדשנות, אהרון אהרון

חברות הסטארט-אפ הטכנולוגיות נקלעו למצוקה פיננסית בעקבות משבר הקורונה. סקר שנערך במחצית מאי על-ידי רשות החדשנות ואיגוד IATI בקרב 414 חברות הייטק בישראל שרובן מעסיק עד 50 עובדים, מגלה שהן חוו פגיעה מהותית עקב משבר הקורונה. רוב החברות (91%) דיווחו על האטה בתהליכי גיוס הון. המשקיעים הודיעו לכ-40% מהחברות הנמצאות בתהליך גיוס הון, שהם עוצרים את תהליך גיוס הכספים. כ-51% מהחברות מסרו שתהליך הגיוס מתקדם באופן איטי, ורק 9% העידו כי שהגיוס מתקדם כמצופה.

חברות רבות (51%) פנו למשקיעים בבקשה לקבל עזרה כספית נוספת, אולם רק 19% מהפניות נענו בחיוב. 46% מהחברות דיווחו שהמשקיעים עדיין שוקלים את צעדיהם, ו-35% דיווחו כי המשקיעים הודיעו שלא יוכלו לתמוך בהן. בתוך כך, מחצית מהחברות שפנו לקבלת הלוואה מגורם פיננסי או מבנק נדחו – וחלק גדול (30%)  – טרם קיבל תשובה.

"העובדה כי 65% מחברות הזנק עם 1-10 עובדים דיווחו שלא יוכלו להמשיך להתקיים מעבר לחצי שנה, מדגישה את חשיבות התמיכה הממשלתית", אמר מנכ"ל רשות החדשנות, אהרון אהרון. מנכ"לית ונשיאת IATI, קרין מאיר רובינשטיין, הזהירה: "נתוני הסקר מראים כי חברות טכנולוגיה צעירות רבות עומדות בפני קריסה, וכי אין לתעשייה סיוע כלכלי מספק מצד ממשלת ישראל. הסיוע הנוסף שאושר לחברות ההיי-טק, בהיקף של  1.2 מיליארד שקל, אינו מספיק ואינו מובנה במענה רציני ושיטתי".

פיטורי עובדים, שכר וחל"ת

כרבע מהחברות דיווחו שהן פיטרו עובדים: כ-14% מהחברות פיטרו יותר מ-15% מהעובדים. התופעה זו ניכרת בעיקר בחברות בתחום התוכנה והתקשורת ( 19% מהחברות), ופחות בקרב חברות בתחומי הבריאות. אם המצב יימשך, 57% מהחברות צפויות לבצע פיטורים בהיקף נרחב בחצי השנה הקרובה. במקביל, 71% מהחברות הקפיאו את תהליכי הגיוס של עובדים חדשים. יותר משליש מהחברות בסקר הוציאו עובדים לחל"ת. שליש מהחברות ביצע הורדת שכר של יותר מ-15%. רוב החברות (60%) העידו שהן שוקלות לפנות לערוצי התמיכה של רשות החדשנות.

החברות שהשתתפו בסקר מייצגות את המגזרים המרכזיים בתעשיית ההייטק הישראלית: 41% מהחברות פועלות בתחום התוכנה, 41% בתחומי הבריאות ו-18% בתחומי החומרה והתקשורת. רובן חברות קונות: 65% מעסיקות 1-10 עובדים, 20% מעסיקות 11-30 עובדים, 6% מעסיקות 31-50 עובדים ו-9% מהחברות מעסיקות 50 עובדים ומעלה.

אחת מהבעיות הקשות היא התמוטטות המודל העסקי, שהגיעה לשיאה במהלך חודש אפריל. כמחצית מחברות הסטארט-אפ לא הושפעו מכך, מכיוון שעדיין אין להן מכירות. אולם בקרב החברות הנמצאות בשלבי מכירות, דיווחו 83% מהן על ירידה במכירות במהלך חודש אפריל. מתוכן 28% סבלו מירידה של 76%-100% במכירות (ראו גרף למעלה).

אומנם אפריל נחשב לחודש הקשה ביותר עד כה בהתמודדות של מדינת ישראל עם משבר הקורונה, אולם הנתונים הקשים מהווים מדובר בנורית אזהרה מהבהבת, המלמדת על סכנה ממשית לעתודות הצמיחה של התעשייה הישראלית.

הקרן הישראלית של קואלקום תנהל את השקעות החברה באירופה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנהלי קואלקום ונצ'רס ישראל בועז פאר ומרב וינרב. צילום: רמי זרנגר

זרוע ההשקעות של חברת קואלקום בישראל, נבחרה לנהל את כל ההשקעות באירופה של Qualcomm Ventures, היא קרן ההשקעות של קואלקום העולמית. השלוחה הישראלית מנוהלת על-ידי מרב וינרב ובועז פאר. היא החלה לפעול בשנת 2010, מתמקדת בהשקעות אסטרטגיות בחברות טכנולוגיה. מאז תחילת פעילותה בארץ היא ביצעה השקעות ב-29 חברות סטארט-אפ ישראליות, בהן בחברות Waze, Ravello ובחברת Wilocity שנירכשה על-ידי קואלקום בשנת 2014.

בחודש מרץ האחרון היא הובילה גיוס בהיקף של 18 מיליון דולר בחברת CyberX. חברות אחרות שבהן השקיעה הקרן הישראלית כוללות חברות כמו Magisto, Tabtale ,Prospera, Wiliot, Scylla DB, Weka.IO ,Mantis Vision  Excellero, Coretigo, CyberX, Tapingo ועוד. בועז פאר אמר שהשוק האירופאי מתאפיין בטכנולוגיות מרתקות המושפעות מאוד מגופי התעשיה המסורתית. "אנחנו מתרגשים מהבעת האמון בנו, ומצפים לזהות לא מעט חברות להשקעה, על-סמך האסטרטגיה הטכנולוגית של קואלקום". מרב וינרב אמרה שהשוק האירופאי "הוא בעל פוטנציאל אדיר עברנו כקרן השקעות, ועבור העולם כולו בתחומים כמו AI , IoT, Mobility, קישוריות ועוד".

הכפלה בגיוסי ההון של חברות בינה מלאכותית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

הופעת טכנולוגיות הבינה המלאכותית החדשות וכניסתן אל קדמת הבימה הטכנולוגית, באה לידי ביטוי בפרופיל גיוסי ההון של התעשייה הישראלית. מדו"ח גיוסי ההון של חברת IVC בשיתוף עם ZAG, עולה שברבעון הראשון של 2019 הסתכמו גיוסי ההון בארץ בתחום הבינה המלאכותית בכ-599 מיליון דולר, בהשוואה לכ-369 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2018. מדובר בכמעט הכפלה של גיוסי ההון עבור המגזר הזה.

יחד עם זאת, ראוי לציין שקשה מאוד להגיע להערכה כוללת מכיוון שהבינה המלאכותית משולבת כיום בתחומים רבים, כמו למשל בתעשיית הרכב, ולכן גם גיוסי הון של חברות מתחום תעשיית הרכב, כמו למשל אינוויז שגייסה 132 מיליון דולר ברבעון, כוללים מרכיב משמעותי של בינה מלאכותית. כלומר, משקל הבינה המלאכותית גדול בהרבה מהרושם המתקבל מהנתונים היבשים.

בסך הכל, ברבעון הראשון של השנה ביצעו חברות ישראליות 128 עסקאות פיננסיות בהיקף כולל של כ-1.55 מיליארד דולר. גידול של 15% במספר העסקאות ושל 28% בהיקף ההון שגוייס בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. יחד עם זאת, הנתונים מלמדים על מצוקה ברמת החברות הקטנות והמתחילות: רוב הפעילות התבצעה במסגרת גיוסי הון גדולים מ-20 מיליון דולר לסבב גיוס, שהיקפם הכולל הסתכם בכ-990 מיליון דולר ברבעון.

הדבר גם מתבטא במשקל החריג של גיוסים של חברות מבוססות (גיוס C), שהסתכמו בהיקף כולל של כ-476 מיליון דולר. לעומתם, חברות Seed גייסו רק 51 מיליון דולר ברבעון. בכך נמשכת מגמה רב-שנתית המתבטאת בכך שקרנות הון סיכון נרתעות מסיכון, וממעטות להשקיע בחברות מתחילות. הן משאירות את התחום הזה לאנג'לים ולמשקיעים פרטיים. התוצאה: ההיקף הכולל גיוסי הון בהיקף קטן מ-5 מיליון דולר הסתכם בכ-102 מיליון דולר בלבד. בשנים הקודמות נרשמו תוצאות דומות: 113 מיליון דולר ברבעון הראשון 2018, 103 דולר ב-2017 ו-98 מיליון דולר בלבד ברבעון הראשון של 2016.

IC Insights: השקעות ההון בתעשיית הסמיקונדוקטור יעקפו השנה את 100 מיליארד דולר

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת המחקר IC Insights פרסמה דו"ח עדכני על היקף השקעות ההון (Capex) של 25 ספקיות הסמיקונדקטור בעולם. ככלל, בהשוואה לדו"ח האחרון שפרסמה IC Insights במרץ, ניכרת מגמה חיובית בהיקף השקעות ההון של ספקיות השבבים. בדו"ח לחודש מרץ, IC Insights צפתה גידול של 8% בהיקף השקעות ההון בתעשיית הסמיקונדוקטור ב-2018. עם זאת, בדו"ח הנוכחי חברת מהחקר מעלה את התחזית שלה ל-2018 בשיעור ניכר מ-8% ל-14%. אם תחזיתה של IC Insights תתממש, זו תהיה השנה הראשונה שבה היקף השקעות ההון של חברות השבבים עולה על 100 מיליארד דולר. מדובר בגידול של 53% בהשוואה לנתון של 2016.

למרות שסמסונג טרם הציגה את תחזיתה השנתית להיקף השקעות ההון של החברה לשנה זו, היא ציינה כי תשקיע "פחות" הון ב-2018 בהשוואה ל-2017, שבה היקף השקעות ההון של החברה עמד על 24.2 מיליארד דולר. עם זאת, נכון לרבעון הראשון של 2018, החברה לא האטה את קצב ההשקעות והקדישה כ-6.72 מיליארד דולר להשקעות הון בחטיבת הסמיקונדטור שלה, מעט יותר גבוה מהממוצע הרבעון בשלושת הרבעונים הראשונים של 2017. גם כאן, נתון זה גדול כמעט פי 4 מהסכום שהוציאה החברה לפני כשנתיים ברבעון הראשון של 2016. במהלך ארבעת הרבעונים האחרונים, סמסונג הוציאה סכום אדיר של לא פחות מ-26.6 מיליארד דולר בחטיבת הסמיקונדטור שלה.

בעקבות כך, IC Insights מעריכה כי היקף השקעות ההון של סמסונג בשנה הנוכחית יעמוד על 20 מיליארד דולר, 4.2 מיליארד דולר פחות מהשקעות ההון ב-2017. עם זאת, לאור קצב ההשקעה הגבוה בתחילת השנה, ישנה בהחלט סבירות כי הנתון בפועל יהיה גבוה יותר.

לאור המשך תנופת הצמיחה בשוק זיכרונות ה-DRAM וה-NAND, יצרנית הזיכרונות הדרום קוריאנית SK Hynix צפויה להעלות את היקף השקעות ההון השנה ל-11.5 מיליארד דולר, גידול של 42% בהשוואה ל-8.1 מיליארד דולר ב-2017. הגידול בהשקעות ההון מצד SK Hynix השנה יוקדש בעיקרו להכשרת שני פאבים גדולים לייצור זיכרונות: הפאב M15 לייצור זיכרונות פלאש תלת-ממדיים בעיר שיאונג'ו (Cheongju) בדרום קוריאה, והרחבת הפאב הענק של החברה לייצור זיכרונות NAND בעיר Wuxi בסין. הפאב M15 מיועד להתחיל לפעול עד סוף השנה. הפאב בסין גם כן אמור להיפתח עד סוף השנה, מספר חודשים לפני התוכנית המקורית.