תעשיית הסמיקונדקטור מאיצה את המעבר לייצור בפרוסות של 300 מילימטר

תעשיית הסמיקונדקטור מצויה בעשור האחרון בתהליך מעבר מייצור בפרוסות סיליקון (Wafer) של 200 מילימטר לפרוסות של 300 מילימטר, שמאפשרות לייצר יותר שבבים מכל פרוסה, ובעלות נמוכה יותר. בתחילת החודש דיווחה חברת המחקר IC Insights כי בעשור האחרון נסגרו או הוסבו ברחבי העולם כ-97 פאבים שייצרו פרוסות של 150 ו-200 מילימטר. כעת, דו"ח משלים של חברת המחקר מגלה כי בין 2008 ל-2018 גדל מספר הפאבים המייצרים ב-300 מילימטר גדל מ-66 ל-112.

תהליך זה צפוי להימשך במלוא הקצב גם בשנים הקרובות. להערכת IC Insights, השנה צפויים להיפתח עוד כ-9 פאבים של 300 מילימטר, המספר הגדול ביותר ממאז 2007. ב-2020 מתוכננים להיפתח עוד כ-6 פאבים של 300 מילימטר. ב-IC Insights מציינים כי הפאבים החדשים שייפתחו השנה וב-2020 מיועדים לייצור זיכרונות DRAM ופלאש. חמישה מתוכם בסין., ועד 2023 מספר הפאבים צפוי לגדול ל-138.

המשוכה הגבוהה של 450 מילימטר

בעשורים האחרונים השקיעו חברות השבבים משאבי עתק, שנאמדים במאות מיליארדי דולרים, בפיתוח טכנולוגיות שיאפשרו ייצור פרוסות סיליקון גדולות יותר. אם בתחילת שנות השמונים, גודל פרוסת הסיליקון הרווח בתעשייה היה 150 מילימטר, בשנות התשעים החלה התעשייה לעבור בהדרגה ל-200 מילימטר, ובתחילת שנות האלפיים ל-300 מילימטר. גודל פרוסות הסיליקון הוא למעשה הבסיס של כל תהליך ייצור השבבים: ככל שקוטר הפרוסה גדול יותר, כך ניתן לייצר יותר שבבים מפרוסה אחת והתפוקה הכללית של התעשייה גדלה. למעשה, אם היו ממשיכים להתבסס היום על פרוסות בגודל של 150-200 מילימטר, תעשיית השבבים לא היתה יכולה לעמוד בביקושים האדירים של שוק הסמרטפונים.

התעשייה כבר מסתכלת קדימה ומכוונת לעבר היעד הבא: פרוסות סיליקון בקוטר של 450 מילימטר. על-פי ההערכות, המעבר הצפוי יפחית את עלות הייצור של כל רכיב סיליקון בכ-25%-30% בהשוואה לייצור ב-300 מ"מ. עם זאת, הגדלת פרוסת הסיליקון אינה עניין מובן מאליו, אלא כרוכה באתגרים פיזיקאליים מורכבים, שכדי להתגבר עליהם יש צורך בפיתוח טכנולוגיות ייצור שיהיו מסוגלות לטפל ולשנע את הפרוסות וציוד בדיקה שיהיה מסוגל למדוד ולבדוק טרנזיסטורים קטנים יותר ומבנים תלת-מימדיים בקנה מידה זעיר יותר. לפי שעה, משוכת ה-450 מילימטר עדיין גבוהה מדי.

לפני מספר שנים העריכו כי ייצור ב-450 מילימטר יהיה זמין, לפחות לצרכי מחקר, לקראת סוף העשור ואף הוקם קונסורציום בשם G450C, שכלל את אינטל, סמסונג, TSMC, GF ו-IBM, שמטרתו היתה לקדם את המחקר והפיתוח של ייצור ב-450 מילימטר. ואולם, ב-2017 התפרק הקונסורציום ורבות מחברות השבבים זנחו, לפחות לעת עתה, את מאמצי הפיתוח בשל העלויות האדירות, ונכון להיום המעבר ל-450 מילימטר אינו נראה באופק.

הנסיגה בשוק הזיכרונות תקזז 20% מהכנסות השבבים של סמסונג

הצמיחה הנמשכת בשוק רכיבי הזיכרון היתה מנוע הצמיחה המרכזי של תעשיית הסמיקונדוקטור בשנים האחרונות, והיטיבה בעיקר עם יצרניות הזיכרונות וחברות שבבים המייצרות רכיבים וציוד לשוק הזיכרונות. בין השאר היא היתה אחראית לתפנית היסטורית, כאשר סמסונג עקפה את אינטל בדירוג יצרנית השבבים הגדולה בעולם. אולם כעת נראה ששוק רכיבי הזיכרון נחלש, והדבר ישפיע באופן משמעותי על החברות שצמחו על-גבי השוק הזה. התוצאה הבולטת ביותר: סמסונג, שבשנים 2017 ו-2018 הדיחה את אינטל ממעמד יצרנית השבבים הגדולה בעולם, שבו היא החזיקה 23 שנה, צפויה לפנות את המקום הראשון לטובתה של אינטל, כך עולה ממחקר שוק חדש של חברת המחקר IC Insights.

להערכת החברה, שוק הזיכרונות צפוי להתכווץ בשנת 2018 בשיעור מסחרר של 24% ולגרור את תעשיית הסמיקונדוקטור כולה לירידה של 7% במכירות. סמסונג, ש-83% ממכירות השבבים שלה ב-2018 היו בתחום הזיכרונות, צפויה להיפגע בצורה הקשה ביותר: להערכת IC Insghts, מכירות השבבים של סמסונג צפויות לרדת בכ-19.7% ולהסתכם ב-63.1 מיליארד דולר בלבד. אומנם אינטל עצמה צפויה לצמוח בשנה ב-1% בלבד, , אולם זה יספיק כדי להדיח את סמסונג מהמקום הראשון, ולחבוש את כתר מלכת השבבים עם מכירות שנתיות בהיקף של כ-70.6 מיליארד דולר.

בשורה רעה לנובה וקמטק

חברת סמסונג לא תהיה היחידה שתיפגע משינוי הכיוון של שוק הזיכרונות. על-פי הדו"ח, גם יצרניות הזיכרונות המובילות האחרות, ובהן SK Hynix, מיקרון וטושיבה, צפויות לרשום השנה ירידה בשיעור של כ-20%, מה שעשוי להוריד את היקף ההכנסות שלהן לרמה של 2017. מסקר DRAMeXchange, עולה שכבר ברבעון הראשון של השנה צנחו מחירי זיכרונות ה-DRAM וה-NAND בכ-30%. זוהי הירידה הרבעונית החדה ביותר בשוק מאז שנת 2011.

חברות אחרות אשר עשויות להיפגע הן ספקיות ציוד לקווי הייצור של יצרניות רכיבי הזיכרון. בהקשר הזה, שתי החברות הישראליות נובמה מכשירי מדידה וקמטק נמצאות המצב רגיש במיוחד: שתיהן דיווחו בשנה האחרונה על מכירות מוגברות עבור קווי ייצור שבבים, והאטה בשוק הזכרונות עשויה להשפיע על נתח מרכזי מהמכירות שלהן.

נקמה מתוקה: ברודקום עוקפת את קואלקום

אם הדו"ח של IC Insights התמקד ביצרניות השבבים, חברת המחקר TrendForce פרסמה דו"ח על המגזר המשמעותי האחר בתעשיית השבבים: חברות ה-Fabless. להערכת TrendForce, גם בקרב חברות הפאבלס נרשמו ב-2018 חילופי מקום בפסגת הדירוג, כאשר חברת ברודקום (Broadcom) העפילה למקום הראשון ועקפה את קואלקום, שניצבה בפסגה יותר מ-10 שנים. הכנסותיה של ברודקום צמחו ב-2018 ב-2.6% להיקף של כ-18.9 מיליארד דולר, הרבה מתחת לשיעור הצמיחה של שוק הסמיקונדוקטור כולו, שעמד ב-2018 ב-13.7%.

אולם הצמיחה המתונה הזו הספיקה לברודקום לעקוף את קואלקום, שסיימה שנה עגומה למדי עם ירידה של 3.9% בהכנסות ל-16.3 מיליארד דולר, על רקע ההיחלשות הכללית בשוק הסמארטפונים ואובדן הלקוחה הגדולה ביותר בשוק, אפל, שהפסיקה להשתמש במודמים של קואלקום בעקבות הסכסוך המשפטי בין שתי החברות. כזכור, ברודקום ניסתה לרכוש את קואלקום ב-2017 במהלך שנתפס כ"השתלטות עוינת". המהלך נגדע לאחר מספר חודשים בצו מיוחד של הנשיא טראמפ, אשר התנגד לעיסקה  משיקולי "ביטחון לאומי".

מבין עשר חברות הפאבלס המובילות, החברה היחידה הנוספת שסיימה את 2018 עם ירידה במכירות (0.7%) היא חברת MediaTek שכמו קואלקום מירב הכנסותיה מגיע משוק הסמארטפונים. מנגד, חברת אנבידיה (Nvidia) שגשגה עם צמיחה של 28.4% במכירות, שהביאה אותה לדירוג של יצרנית השבבים שלישית בגודלה בקבוצת חברות הפאבלס. אנבידיה קיבלה זריקת עידוד הודות לדרישה הגוברת לממערכות מחשוב גרפיות מבוססות GPU עבור יישמי בינה מלאכותית ולימוד עומק, וכדי להאיץ את הביצועים של תשתיות ענן ומרכזי הנתונים.

חברה אחרת שהחלה לדהור בשנת 2018 צריכה לעורר מחשבות בחברת אינטל: המתחרה היחידה שלה מתחום המעבדים בארכיטקטורת X86, חברת AMD, הציגה עלייה של 23.3% במכירות, בעיקר הודות לצמיחה של 38.6% במכירות של מוצרי המחשוב והמעבדים הגרפיים.

97 פאבים בלתי יעילים נסגרו בעשור האחרון

[בתמונה: מפעל 10 ננומטר של סמסונג בדרום קוריאה]

תהליכי הקונסולידציה בתעשיית הסמיקונדקטור, שהגיע לשיאה לפני שנתיים-שלוש בגל של מיזוגים ורכישות, והמעבר לטכנולוגיות ייצור יעילות יותר, הובילה בעשור האחרון לסגירה של כמעט 1007 מתקני ייצור (Fabs) ברחבי העולם – כך עולה מדו"ח של IC Insights. הדו"ח של מכון המחקר מלמד כי במטרה להגדיל את תפוקת הייצור ובשל המעבר לתהליכים של 20 ננומטר ומטה, יצרניות השבבים המרכזיות סגרו מפעלים פחות יעילים, ובעיקר כאלה המייצרים בפרוסות סיליקון של 200 מילימטר, והקימו במקומם מתקנים חדשניים יותר. בסך הכול, כך על פי הדו"ח בין השנים 2009-2018 כ-97 פאבים נסגרו או שעברו הסבה.

בתרשים 1 ניתן לראות כי מאז 2009 נסגרו כ-42 מפעלים של 150 מילימטר וכ-24 מפעלים של 200 מילימטר. רק כעשירית מהמפעלים שנסגרו בעשור האחרון היו פאבים של 300 מילימטר. ב-2018 נסגרו או הוסבו כשלושה מתקנים של 150 מילימטר, שניים מהם היו שייכים לחברת רנסאס (Rensas) היפנית בעיר קונאן (Konan), שייצר רכיבים לוגיים ואנלוגיים ועוד רכיבים מיושנים יותר. המפעל השני, בעיר אוטסו (Otsu), הוסב ומייצר כעת רק רכיבים אלקטרואופטיים. מפעל 150 מילימטר שלישי היה מפעל השייך לחברת Polar Semiconductor (שכעת נקראת Sanken) בעיר בלומינגטון, מינסוטה, והוא התמקד בייצור רכיבים אנלוגיים, דיסקטריים וגם סיפק שירותי קבלנות ייצור.

ב-IC Insights מעריכים כי לאור העלויות האדירות הכרוכות בהקמת מפעלים חדשים עם ציוד יקר, ולאור המעבר של לא מעט חברות שבבים למודל Fabless (ייצור באמצעות קבלן חיצוני) או ייצור חלקי (Fab-lite), אנו צפויים לראות בשנים הקרובות את המשך מגמת סגירת המפעלים היעילים פחות. כ-5 מפעלים קיימים כבר עומדים בפני סגירה או הסבה. מפעל ייצור הזיכרונות ב-300 מילימטר של סמסונג (קו 13) צפוי לעבור בהמשך השנה הסבה לייצור חיישני תמונה, ואילו מפעל GFAB של טקסס אינסטרומנטס (TI) בעיר גרינוק, סקוטלנד, צפוי להיסגר עד חודש יוני. רנסאס הצהירה כי בכוונתה לסגור שני מפעלי 150 מילימטר בערים אוטסו ואובה ביפן ב-2020 וב-2021, וחברת Analog Devices מתכננת לסגור את המפעל שלה במילפיטס, קליפורניה, בפברואר 2021.

המדינה שבה נסגרו המפעלים הרבים ביותר מאז 2009 היתה יפן, כ-36 במספר. מאידך, הוקמו בעשור האחרון ביפן מעפלים חדשים מועטים בלבד, ולאור זאת משקלה של יפן בתקופת ייצור הסמיקונדוקטור העולמי ירדה ל-5% בלבד. באותה תקופה, 31 מפעלים נסגרו בצפון אמריקה וכ-18 מפעלים נסגרו באירופה. באזור אסיה-פסיפיק נסגרו כ-12 פאבים.

 

.

מפת הדרכים של יצרניות השבבים הגדולות

ההתקדמות העקבית של תעשיית השבבים נשענת על היכולת של יצרניות השבבים להציע שיטות ייצור חדשות שיספקו ביצועים גבוהים יותר בעלויות נמוכות יותר. זוהי למעשה גם מהותו של חוק מור, המנבא את קצב ההתקדמות של תעשיית השבבים.  דו"ח חדש של חברת המחקר IC Insights  נותן תמונת מצב על אסטרטגיית הייצור של קבלניות ייצור השבבים הגדולים בעולם: TSMC, סמסונג, גלובל פאונדריז (GlobalFoundries) וגם אינטל, המייצרת בעצמה את שבביה. הדו"ח מגלה הבדלים בקצב ההתקדמות ובאסטרטגיה של כל אחת מיצרניות השבבים הגדולות.

TSMC מתקדמת ל-5 ננומטר

קבלנית הייצור הטייוואנית TSMC השיקה בסוף 2016 תהליך ייצור ב-10 ננומטר בטכנולוגיית FinFET, אך התקדמה במהרה לתהליך של 7 ננומטר, וזאת מתוך הערכה של החברה כי טכנולוגיית ייצור ב-7 ננומטר תהיה בעלת תוחלת חיים ארוכה כמו תהליכי 28 ננומטר ו-16 ננומטר.

במקביל, TSMC כבר נמצאת בתהליכי פיתוח של תהליך 5 ננומטר, וצפויה להתחיל ולהציע באופן מוגבל (Risk Production) את התהליך במחצית הראשונה של השנה, ולעבור לייצור המוני בתהליך במהלך 2020. התהליך החדשני יתבסס על ליטוגרפיית אולטרה-סגול קיצוני (EUV), טכנולוגיה אופטית מבוססת לייזר המשתמשת באורכי גל קצרים יותר ובכך מאפשרת לייצר טרנזיסטורים קטנים יותר. לא יהיה זה התהליך הראשון של TSMC שמתבסס על EUV. החברה תשתמש בטכנולוגיה הזו לצורך שדרוג הייצור ב-7 ננומטר (N7+). בגרסה המשודרגת של התהליך ב-7 ננומטר, שתושק במחצית השנייה של השנה, ייעשה שימוש בליטוגרפיית EUV רק לצורך בניית השכבות הקריטיות (4 שכבות) בשבב. בתהליך של 5 ננומטר ייעשה שימוש ב-EUV לצורך בנייה של 14 שכבות.

סמסונג מאמינה ב-10 ננומטר

בתחילת 2018 הוציאה לשוק סמסונג, שמספקת גם שירותי ייצור לחברות שבבים, את הדור השני של תהליך הייצור ב-10 ננומטר, שנקרא 10LPP (low power plus). בהמשך 2018 השיקה החברה כבר דור שלישי של התהליך, 10LPU (low power ultimate), שהציע ביצועים גבוהים יותר. בשונה מ-TSMC, בסמסונג מאמינים כי תהליכי 10 ננומטר (ובכלל זה הנגזרת של 8 ננומטר) יהיו בעלי מחזור חיים ארוך.

סמסונג החלה בהיצע מוגבל של טכנולוגיית 7 ננומטר באוקטובר 2018. בחברה החליטו לוותר על שימוש בליטוגרפיית immersion (שבה ממלאים את חלל האוויר שבין העדשות ובמשטח הפרוסה בתווך נוזלי בעל מקדם שבירה גדול מאחד) לצורך שדרוג התהליך, ולדלג ישר לתהליך 7 ננומטר המבוסס על EUV. ב-7 ננומטר תעשה סמסונג שימוש בליטוגרפיית EUV לצורך ייצור 8-10 שכבות.

גלובל-פאונדריז פרשה מהמירוץ ל-7 ננומטר

GF השיקה באמצע שנת 2018 את התהליך 22 ננומטר FD-SOI, המהווה עבורה תהליך משלים לטכנולוגיית 14 ננומטר FinFET. החברה טוענת כי התהליך הזה מספק ביצועים כמעט שקולים לטכנולוגיית FinFET אך בעלויות של טכנולוגיית 28 ננומטר.

באוגוסט 2018 ביצעה GF הערכה מחודשת לאסטרטגיה שלה והכריזה כי היא מספיקה את מאמצי הפיתוח של טכנולוגיית 7 ננומטר, וזאת בשל המשאבים הגדולים הכרוכים בפיתוח הטכנולוגיה ובשל הערכת החברה כי הביקוש לתהליך יהיה מצומצם למדי. בעקבות כך מיקדה החברה את מאמצי המחקר והפיתוח שלה לשדרוג פלטפורמות הייצור של 14 ננומטר ו-12 ננומטר בטכנולוגיית FinFET ואת טכנולוגיית ה- FD-SOIשלה.

אינטל עוברת מ-14 ננומטר ל-10 ננומטר

הדור התשיעי של מעבדי אינטל, שהושק בסוף 2018 תחת השם “Coffee Lake-S”. אינטל לא חשפה פרטים רבים על תהליכי הייצור של מעבדים אלה, להערכת IC Insights מדובר בגרסה משודרגת של הדור השני של תהליך ייצור ב-14 ננומטר, שבו ייצרו הדור השמיני של מעבדי החברה.

החברה תחל בייצור המוני בתהליך של 10 ננומטר במהלך השנה עם השקת משפחת המעבדים “Sunny Cove”, שהחברה כבר הציגה בדצמבר 2018. ב-2020 צפויה החברה להציג את הדור הבא של תהליך 10 ננומטר.

מפת הדרכים של יצרניות השבבים

בחמשת העשורים האחרונים נרשמה התקדמות אדירה בפרודוקטיביות ובביצועים של טכנולוגיית ייצור מעגלים משולבים. ב-IC Insights מסכמים את הדו"ח וטוענים כי למרות הצלחתה של התעשייה להתגבר על מכשולים רבים בדרך, המחסומים הפיזיקליים והטכניים נהיים מורכבים יותר ויותר. כדי להתגבר עליהם, בתעשייה מפתחים פיתרונות מהפכניים שמגדילים את הפונקציונאליות של השבבים.

 

למרות מלחמת הסחר, סין ממשיכה להגדיל את עצמאותה בתחום השבבים

מאמציה האדירים של סין לבסס תעשיית שבבים עצמאית מושכים תשומת לב עולמית רבה, בעיקר על רקע החשש של ארצות הברית מפני שחיקה בהגמוניה הטכנולוגית שלה בעולם. רבים אף סבורים כי מלחמת הסחר הנוכחית נובעת במידה רבה מהניסיון של ארצות הברית לבלום את התפתחות תעשיית השבבים הסינית.

מאז 2005 סין היא צרכנית השבבים (IC) הגדולה ביותר בעולם. ואולם, הרפובליקה העממית לא הצליחה עדיין לייצר בקצב דומה יכולות ייצור עצמאיות ועל כן היא עדיין תלויה מאוד בשווקים הגלובליים. אחת המטרות המרכזיות של תוכנית "Made in China" היא להפחית את התלות הטכנולוגית של המדינה בשוק העולמי, הן בתחום הקניין הרוחני והן בתחום יכולות הייצור. על פי דו"ח של חברת המחקר IC Insights, סין ממשיכה להגדיל בהתמדה את תפוקת ייצור השבבים העצמית שלה, וב-2018 כבר הצליחה לספק כ-15.3% מתצרוכת השבבים שלה, בהשוואה ל-12.6% ב-2017. מכון המחקר מעריך כי מגמה זו תימשך בשנים הקרובות וב-2023 הייצור העצמי של המדינה כבר יהווה כ-20.5% מצריכת השבבים שלה. מדובר בקצב גידול שנתי של כ-15%.

אמנם חלק נכבד מיכולות הייצור הללו עדיין מושתת על חברות זרות הפעילות במדינה, כמו SK Hynix, סמסונג, אינטל ו-TSMC, אך חברות השוק הסיני כבר מצמיח יותר ויותר חברות שבבים מקומיות, כמו קבלנית הייצור SMIC, יצרניות הזיכרונות YMTC ו- .CXMTעד 2023, על פי התחזית של IC Insights, החברות הסיניות יהיו כבר אחראיות על 50% מהתפוקה של התעשייה המקומית.

עם זאת, למרות הגדלת יכולות הייצור, ב-IC Insights מעריכים כי סין לא תצליח לעמוד ביעדי תוכנית 'Made in China 2025", שהציבה יעדים שאפתניים של יכולת ייצור עצמי של 40% ב-2023 ו-70% ב-2025.

סין גם מגדילה את תפוקת ייצור פרוסות הסיליקון

גם בתחום ייצור פרוסות הסיליקון (Wafer) סין מגדילה את תפוקת הייצור שלה. על פי דו"ח נוסף של IC Insights, המפרט את חלוקת תפוקת ייצור הפרוסות העולמי לפי גיאוגרפיה, ב-2018 סין כבר היתה אחראית ל-12.5% מתפוקת ייצור פרוסות הסיליקון העולמי, וזאת בהשוואה ל-10.8% ב-2017. התפוקה של סין כבר כמעט שקולה לתפוקה של צפון אמריקה, שעמדה ב-2018 על 12.8%.

עוד עולה מהדו"ח כי טייוואן ממשיכה להיות המדינה עם תפוקת ייצור פרוסות הסיליקון הגבוהה בעולם, בעיקר בהיותה מקום מושבה של קבלנית ייצור השבבים הגדולה בעולם, TSMC. על פי הדו"ח, ב-2018 טייוואן ייצרה כ-21.8% מכלל פרוסות הסיליקון בעולם, עלייה קלה לעומת 21.3% ב-2017. TSMC היתה אחראית ל-67% מכלל תפוקת הייצור של טייוואן.

דרום קוריאה, שבה פועלות סמסונג ו- SK Hynixשמספקות גם שירותי ייצור לצד ייצור מוצריהן, ניצבת במקום השני עם נתח של 21.3%. שתי החברות הללו אחראיות ל-97% מכלל הייצור בדרום קוריאה. יפן נמצאת במקום השלישי, עם 16.8%. זירת הייצור ביפן השתנתה באופן משמעותי בשנים האחרונים, וזאת לאחר שמיקרון רכשה את יצרנית השבבים היפנית Elpida ב-2013 ב-2.5 מיליארד דולר, ולאחר שפנסוניק פיצלה חלק ממתקני הייצור (Fab) שלה לחברות נפרדות. כעת, שתי חברות השבבים עם תפוקת ייצור הפרוסות הגבוהה ביותר ביפן הן חטיבת הזיכרונות של טושיבה ורנסאס.

חלקן של יתר מדינות העולם (מופיע בתרשים תחת קטגוריית ROW). הכולל בין היתר את ישראל, רוסיה, אוסטרליה וסינגפור, ירד ב-2018 ב-0.4% ל-9.5%.

 

ירידה ראשונה בהכנסות טקסס אינסטרומנטס מזה כשנתיים וחצי

אחת הנפגעות העיקריות ממלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין היא תעשיית הסמיקונדוקטור העולמית. לאחר הצמיחה הגבוהה של השנתיים האחרונות, נראה כי מלחמת הסחר מתחילה לתת את אותותיה על הביצועים הכספיים של יצרניות השבבים הגדולות, וברבות מיחות הוועידה המתקיימות עם המשקיעים לאחר פרסום הדו"חות ניתן למצוא התייחסויות להשפעה השלילית של מדיניות המגן האמריקנית על רמת הביקושים.

השבוע קיבלנו עדות נוספת לכך לאחר שחברת טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments), מיצרניות השבבים הגדולות בעולם וספקית השבבים הגדולה ביותר בשוק הישראלי, דיווחה ברבעון הרביעי, לראשונה מזה כשנתיים וחצי, על ירידה רבעונית בהכנסות בהשוואה שנתית, ובחברה ייחסו זאת למחזוריות בשוק הסמיקונדוקטור ובהיחלשות הביקושים מסין, שהיא אחת ממנועי הצמיחה המרכזיים בשנים האחרונות.

החברה דיווחה על הכנסות של 3.7 מיליארד דולר ברבעון הרביעי, ירידה של 1% בהשוואה לרבעון הרביעי של 2017. עם זאת, הרווח הנקי של החברה זינק ב-260% ל-1.24 מיליארד דולר, בעיקר הודות לרפורמת המס של טראמפ.

שיחת הוועידה שערכה החברה לאחר פרסום הדו"ח שפכה אור על הסנטימנט בשוק בימים אלה. מנכ"ל החברה רפאל ליזרדי אמר כי "לאחר 10 רבעונים רצופים של צמיחה בהכנסות הרבעוניות, החולשה שאנו עדים לה נובעת בעיקר מהמחזוריות בשוק הסמיקונדקטור. בנוסף לכך, התנאים המקרו-כלכליים, ובכלל זה מתיחות הסחר, עשויים להשפיע על עומק ומשך הנסיגה."

סגן נשיא החברה ומנהל קשרי המשקיעים דייב פאל הוסיף ואמר כי החולשה בשוק הסיני היתה הגדולה ביותר בהשוואה ליתר האזורים. "על פי הסימנים שאנחנו מקבלים מהלקוחות שלנו בסין עולה כי החולשה נובעת בעיקר מזהירות על רקע מלחמת הסחר, ואנחנו מעריכים כי זה נובע הן מירידה בביקושים בשוק המקומי וירידה בייצוא."

זו הכלכלה, אדיוט

מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין הסלימה בצורה משמעותית בשנה האחרונה, וזאת לאחר שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הטיל מכסי מגן בהיקף של מאות מיליארדי דולרים על ייבוא מוצרים מסין, ובכלל זה שורה ארוכה של רכיבים, ציוד וחומרי גלם הקשורים לתעשיית השבבים. ואולם, נראה כי הפגיעה המהותית ביותר בחברות השבבים אינה נובעת באופן ישיר מהמכסים אלא מההשפעה השלילית שיש למלחמת הסחר על הכלכלה הסינית, שהיא הכלכלה השנייה בגודלה בעולם ואחת ממנועי הצמיחה המרכזיים בתעשיית הסמיקונדוקטור העולמית בשנים האחרונות.

מחקר שהתפרסם לא מכבר על ידי חברת המחקר IC Insights ממחיש את הסיכונים שעשויים להיות להיחלשות כלכלית של סין על שוק השבבים בכללו. על פי המחקר, הקורלציה בין קצב הצמיחה בתוצר המקומי הגולמי העולמי לבין קצב הצמיחה של תעשיית השבבים התהדק באופן משמעותי בעשור האחרון. אם בעשור האחרון של המאה העשרים עמדה הקורלציה בין הגידול בתמ"ג העולמי לקצב הצמיחה בשוק השבבים על 0.63 (1 מסמן קורלציה מוחלטת), הרי שבין 2010-2018 התחזקה הקורלציה לרמה של 0.86, וב-2019 היא אף צפויה להתהדק ביתר שאת ל-0.93, קורלציה כמעט מוחלטת.

על פי הניתוח של IC Insights, שני גורמים עיקריים תרמו להידוק הקורלציה. הגורם הראשון הוא מגמת הקונסולידציה בשוק בעשור האחרון בעקבות גל של מיזוגים ורכישות שביטא את התבגרותו של השוק. הגורם השני, ואולי המובהק יותר, הינו המעבר מתעשיית אלקטרוניקה המונעת על ידי יישומים למגזר העסקי לתעשיית אלקטרוניקה המונעת על ידי יישומים למגזר הצרכני. אם לפני כ-20% שנה, 60% מהמוצרים האלקטרוניים היו מיועדים למגזר העסקי ורק 40% למגזר הצרכני, הרי שהיום היחס הזה התהפך, וככל שהתעשייה מתבססת יותר על מגמות צרכניות כך היא חשופה יותר לווקטור המקרו-כלכלי.

על כן, אם אכן נראה את המשך ההיחלשות הכלכלית של סין, כפי שבא לידי ביטוי בנתונים הכלכליים של החודשים האחרונים, הדבר יכביד על קצב הצמיחה העולמי כולו, מאירופה ועד ארצות הברית, ובסופו של דבר יתבטא גם בירידה בביקושים בתעשיית האלקטרוניקה והשבבים.

 

 

 

 

נמשכת הירידה בהיקף המיזוגים בתעשיית הסמיקונדקטור העולמית

2015-2016 סימנו את שיאו של גל המיזוגים והרכישות בשוק הסמיקונדוקטור, עם מיזוגי ענק כמו הרכישה של EMC על ידי דל ב-66.6 מיליארד דולר והרכישה של ARM על ידי סופטבנק ב-31.4 מיליארד דולר. ואולם, מאז, בשל מיצוי המגמה, הקשיים הרגולטוריים ומדיניות הסיכול האמריקנית של כל ניסיון סיני לרכוש חברה עם פעילות בארצות הברית, גל המיזוגים שכך באופן דרמטי, וב-2018, על פי חברת המחקר IC Insights, הסתכמו היקף עסקאות הרכש בתעשיית השבבים ב-23.2 מיליארד דולר, וזאת בהשוואה ל-107.3 מיליארד דולר ב-2015, שהיתה שנת שיא של כל הזמנים.

לפני מבול המיזוגים והרכישות שסחף את השוק ב-2015-2016, הממוצע השנתי בין השנים 2010-2014 עמד על קצב מתון למדי של 12.6 מיליארד דולר. קדחת המיזוגים והרכישות של 2015-2016 נבעה ממספר גורמים, ובעיקר הירידה בקצב הצמיחה ובריווחיות של יצרניות שבבים וההתפתחות של תחומים חדשים כמו IoT, בינה מלאכותית ורכב, שהביאו את החברות הגדולות לנסות ולהרחיב את נתח השוק והפורטפוליו הטכנולוגי שלהן באמצעות מיזוגים ורכישות.

לאחר שב-2017 נקבע שיא של כל הזמנים עם היקף מיזוגים רכישות של 107.3 מיליארד דולר, ב-2016 הסכום הראשוני עמד בתחילה על 100.4 מיליארד דולר, אך בשל ביטול עסקת קואלקום-NXP, שנפלה בשל הקשיים שהערים הרגולטור הסיני, ירד הסכום בסוף ל-59.3 מיליארד דולר. יש לציין כי למרות הירידה הדרמטית בהיקף העסקאות בשנתיים האחרונות בהשוואה לשיאו של הגל, עדיין מדובר בנתונים הגבוהים פי שניים ומעלה בהשוואה לממוצע של המחצית הראשונה של העשור.

נראה כי מה שסימן את מיצוי גל המיזוגים היה ניסיונה של ברודקום בסוף 2017 לרכוש את קואלקום תמורת סכום אסטרונומי של כ-117 מיליארד דולר, וזאת במטרה ליצור ענקית חדשה בתחום שבבי התקשורת. ניסיון זה ביטא את שיאה של מגמת הקונסולידציה בשוק, שבה חברות ענק מתמזגות זו עם זו באופן שמאיים ליצור מונופולים שיפגעו בתחרות בשוק. גם עסקת קואלקום-NXP נתקלה בקשיים מצד הרגולטור האירופי, שהעלה חשש כי המיזוג יפגע בתחרות בשוק. עסקת ברודקום-קואלקום סוכלה בסופו של דבר לא מטעמי שמירה על התחרות, אלא מתוקף צו נשיאותי שהוציא נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שביטל את העסקה "מטעמי ביטחון".

שתי עסקאות גדולות בשנה האחרונה היו אחראיות ל-65% מהסכום הכולל: במרץ 2018 רכשה Microchip את Microsemi תמורת 8.3 מיליארד דולר, במטרה לחזק את מעמדה בשוק המחשוב והתקשורת האלחוטית, ובספטמבר 2018 רכשה רנסאס היפנית את Integrated Device (IDT) תמורת 6.7 מיליארד דולר, וזאת במטרה לחזק את מעמדה בתחום השבבים למערכות בטיחות לרכב.

מלבד שתי העסקאות הגדולות הללו, רק שתי עסקאות נוספות ב-2018 היו גבוהות ממיליארד דולר. באוקטובר מימשה יצרנית הזיכרונות מיקרון את האופציה שהיתה לה ורכשה מידי אינטל את מלוא הבעלות ב-IM Flash תמורת 1.5 מיליארד דולר, ובספטמבר רכשה קבלנית ייצור הסמרטפונים הסינית Wingtech Technology את חברת הסמיקונדוקטור ההולנדית Nexperia, שהתפצלה מקואלקום ב-2017, תמורת 3.8 מיליארד דולר.

 

השקעות השיא של סמסונג עשויות להפיל את שוק הזיכרונות  

על פי ההערכה הרווחת בשוק, סמסונג צפויה לחתום את 2018 כיצרנית השבבים הגדולה ביותר בעולם, מבחינת היקף מכירות, זו השנה השנייה ברציפות, וזאת לאחר שהדיחה מהמקום הראשון את אינטל ששלטה בכיפה יותר מ-20 שנה. מתברר שגם בצד ההשקעות, סמסונג מקדימה את כל יתר יצרניות השבבים, ובפער גדול.

על פי דו"ח של IC Insights, הסוקר את היקף השקעות ההון (Capex) של יצרניות השבבים המובילות, סמסונג היקף השקעות ההון שסמסונג הוציאה בשנתיים האחרונות על הרחבת קווי הייצור והגדלת הקיבולת צפוי להסתכם ב-46.8 מיליארד דולר, שקול כמעט לסכום שהוציאו אינטל ן-TSMC ביחד באותה תקופה – כ-48.4 מיליארד דולר. חשוב לציין כי לא מדובר בכלל ההוצאות של החברה, אלא רק בהשקעות של סמסונג בהגדלת התפוקה.

לאחר שהשקיעה כ-24.2 מיליארד דולר ב-2017, סמסונג, שלא רק מייצרת את מוצריה אלא גם מספקת שירותי ייצור (Foundry) לחברות שבבים אחרות, צפויה להערכת IC Insights להוציא השנה כ-22.6 מיליארד דולר. מדובר בירידה של 7% בהשוואה ל-2017, אך עדיין הרבה יותר מארבע יצרניות השבבים המובילות ובהן אינטל, SK Hynix, TSMC ומיקרון.

הזינוק המשמעותי בהיקף ההשקעה בתחום הסמיקונדוקטור חל בשנתיים האחרונות. בין 2010 ל-2016 השקיעה סמסונג בממוצע כ-12.0 מילארד דולר בשנה. ואולם, לאחר שב-2016 עמד הסכום על 11.6, ב-2017 הכפילה סמסונג את התקציב.

מירב המשאבים של סמסונג מתמקדים בהגדלת קיבולת הייצור בתחום זיכרונות ה-NAND וה-DRAM. סמסונג היא יצרנית הזיכרונות הגדולה בעולם. לאחר מספר שנים של השקעות חסר בתחום הזיכרונות מצד יצרניות השבבים, נוצר בשוק בשלוש השנים האחרונות מצב אקוטי של עודף ביקושים, שהוביל לזינוק במחירים. כעת מנסה סמסונג, ויתר יצרניות השבבים המובילות, לסגור את הפער.

אין ספק שההגדלה הניכרת בתקציב השקעות ההון בשנתיים האחרונות מסמנת אסטרטגיה אגרסיבית יותר מצדה של סמסונג, שמעוניינת לקלוט את הביקושים העודפים בשוק, אך גם מידה מסוימת של נטילת סיכון. ב-IC Insights סבורים כי ההשקעה המסיבית בשנתיים האחרונות עשויה להיות בעלת השלכות לשנים הקרובות. התוצאה הראשונה, שכבר ניכרת לטענת מכון המחקר, היא תפוקת-יתר בשוק רכיבי זיכרונות ה-3D NAND.

כאמור לא רק סמסונג הגדילה באופן ניכר את השקעותיה בתחום, אלא גם יתר יצרניות הזיכרונות המובילות כגון SK, מיקרון, טושיבה, אינטל ועוד. על פי התחזית של IC Insights, אינטל תגדיל השנה את השקעותיה ב-32%, SK ב-58% ומיקרון ב-54%. בסך הכול, היקף השקעות ההון בתעשיית הסמיקונדוקטור צפויה לטפס השנה כ-15% לכ-107.1 מיליארד דולר, שיא של כל הזמנים.

המחזוריות בשוק הזיכרונות מתהפכת

לפני חודשים פרסמה IC Insights אנליזה שממנה עלה כי היקף ההשקעות המתוכננות בפועל מצד יצרניות הזיכרונות הגדולות בהגדלת תפוקת הייצור בתחום ה-3D NAND גבוה מן העלייה הצפויה בביקושים ובכך עשוי להוביל לירידת מחירים בשוק הזיכרונות. הנתונים הנוכחיים מלמדים כי ההערכה של IC Insights היתה מוצדקת. על פי מכון DRAMeXchange, העוקב אחר המחירים בשוק הזיכרונות, מחירי ה-3D NAND ירדו בכ-50% ב-2018 וצפויים לרדת בשיעור נוסף של 25%-30% בשנת 2019, וזאת בעוד מחירי ה-DRAM נותרו יציבים יחסית.

לאור שינוי הכיוון הזה יצרניות הזיכרונות צפויות להקטין בשנה הבאה את היקף ההשקעות. ב-IC Insights מעריכים כי ב-2019 ישקיעו שלוש יצרניות הזיכרונות המובילות – סמסונג, SK ומיקרון – כ-37.5 מיליארד דולר, ירידה של 17% בהשוואה ל-2018.

 

 

סמסונג צפויה להיות יצרנית השבבים הגדולה בעולם גם ב-2018

סמסונג, שעקפה בשנה שעברה את אינטל לאחר 23 שנה והפכה ליצרנית השבבים הגדולה בעולם, צפויה לשמור על המקום הראשון גם ב-2018 ואף להרחיב את הפער מאינטל, כך על פי דו"ח של חברת המחקר IC Insights המפרט את תחזית המכירות ל-2018 של 15 יצרניות השבבים המובילות הגדולות בעולם מבחינת היקף מכירות.

על פי IC Insights, היקף מכירות השבבים של סמסונג ב-2018 צפוי לגדול ב-26% ולהסתכם ב-83.3 מיליארד דולר, כ-19% יותר מאשר אינטל, שצפויה לסיים את השנה עם היקף מכירות של 70.1 מיליארד דולר. ב-2017 עמד הפער בין סמסונג לאינטל על 7% בלבד.

סמסונג טיפסה בשנה שעברה לראש הדירוג בעיקר הודות לשגשוג האדיר בשוק הזיכרונות. גם השנה, הנתח המשמעותי של סמסונג בשוק הזיכרונות צפוי לדחוף את מכירותיה של החברה הדרום קוריאנית. על פי IC Insights, היקף מכירות שבבי הזיכרונות של סמסונג צפוי לצמוח השנה ב-31% ולהגיע להיקף של 70 מיליארד דולר. לעומת זאת, מכירות השבבים שאינן זיכרונות צפויות לגדול ב-6% בלבד ולהסתכם ב-13.3 מיליארד דולר. הנתונים הללו ממחישים את התלות המשמעותית של סמסונג בשוק הזיכרונות.

עוד עולה מהדו"ח כי היקף מכירות השבבים של כלל 15 היצרניות המובילות צפוי לצמוח ב-2018 בשיעור מרשים של 18%, כ-2% יותר משיעור הצמיחה הצפוי של שוק הסמיקונדוקטור ב-2018.

מבין 15 יצרניות השבבים המופיעות ברשימה של IC Insights, 9 צפויות לסיים את 2018 עם גידול בשיעור דו-ספרתי, ו-5 מתוכן אף יציגו צמיחה הגבוהה מ-20% – סמסונג, SK Hynix, מיקרון, אנבידיה ו-ווסטרן דיגיטל. קואלקום צפויה להיות יצרנית השבבים היחידה ברשימה שתציג ב-2018 גידול שלילי, בשיעור של 3%, במכירות.

מעיין לציין כי למרות סימני ההיחלשות הניכרים בחודשים האחרונים בשוק הזיכרונות, המתבטאים בירידת מחירים, שלוש יצרניות הזיכרונות המובילות, סמסונג, SK Hynix ומיקרון צפויות לסיים את 2018 עם צמיחה של יותר מ-25% במכירות בהשוואה ל-2017, שהיתה בפני עצמה שנה חזקה מאוד עבורן. SK הדרום קוריאנית תציג על פי תחזית מכון המחקר את הצמיחה הגבוהה ביותר השנה, כ-41%, להיקף של 37.7 מיליארד דולר.

 

 

 

הרכב ממשיך להיות מנוע הצמיחה העיקרי של תעשיית השבבים

תחום הרכב, שעד לפני שנים לא רבות לא היה בעל משקל רב במיוחד בעולם האלקטרוניקה, הפך בשנים האחרונות למנוע הצמיחה המהיר ביותר של תעשיית הסמיקונדוקטור, וזאת בעקבות הדרישה הגוברת לרכיבים אלקטרוניים למערכות מתקדמות בתחומי הרכב המקושר והרכב האוטונומי.

על פי דו"ח של IC Insights, ב-2018 היקף המכירות של מערכות אלקטרוניות לכלי רכב צפוי לגדול בשיעור של 7% וב-6.3% ב-2019, הצמיחה הגדולה ביותר הן ב-2018 והן ב-2019 מבין ששת שווקי הקצה המרכזיים של תעשיית המוליכים-למחצה. על פי הדו"ח, ב-2018 צפויות להסתכם המכירות של מערכות אלקטרונית לתחום הרכב ב-152 מיליארד דולר, וזאת בהשוואה ל-142 מיליארד דולר. ב-2019 כלל המכירות צפוי לגדול ל-162 מיליארד דולר.

מגמה זו צפויה להימשך גם בשנים הקרובות, כאשר להערכת האנליסטים של מכון המחקר קצב הגידול השנתי של תחום המערכות האלקטרוניות לרכב צפוי לעמוד על 6.4% בין 2017-2022, ובכך להוות מנוע הצמיחה הבולט ביותר של תעשיית הסמיקונדוקטור.

בסך הכול, תחום הרכב יהווה כ-9.4% מכלל המכירות העולמיות בשוק המערכות האלקטרוניות, שנאמד ב-1.62 טריליון דולר ב-2018, עלייה קלה לעומת 9.1% ב-2017. ב-2022 משקלו של תחום הרכב צפוי לטפס ל-9.9%.

תכולת הרכיבים האלקטרוניים במכונית גדל בשנים האחרונות באופן משמעותי, וזאת עם שילובן של מערכות סיוע לנהג (ADAS), מערכות תקשורת בין רכבים (V2V), ויישומי בטיחות, נוחות, בידור ותקשורת. שתי מגמות נוספות, שצוברות תאוצה, צפויות לתת דחיפה נוספת לשוק: פיתוח טכנולוגיות של נהיגה אוטונומית, המחייבות מערכות חישה מתקדמות ומחשוב עתיר ביצועים, והמעבר ממנועי בעירה פנימית המתבססים על בנזין ודיזל, למכונית חשמלית, שכוללת מטען גדול יותר של רכיבים חשמליים ואלקטרוניים, ובעיקר הסוללה הראשית.

גם Electronica 2018 עמדה בסימן מהפכת הרכב

על פי Lam Research, החלק היחסי של הרכיבים האלקטרוניים מהעלות הכוללת של מכונית עלה בעשור האחרון מ-18%-20% ל-40%-45%.  עבור תעשיית הסמיקונדוקטור הדבר מתבטא בדרישה גבוהה יותר מצד יצרניות הרכב וספקיות של מערכות לרכב לשבבים אנלוגים, מיקרו-בקרים, זיכרונות וחיישנים. ב-IC Insights  מציינים כי תחום השבבים הייעודיים (ASIC) הלוגים לכלי רכב צפוי לגדול השנה ב-29% ואילו שוק שבבי ה-ASIC האנלוגים צפוי לצמוח גם כן בשיעור גבוה של 14%.

מגמה זו באה לידי ביטוי בתערכות Electronica 2018, שהתקיימה בשבוע שעבר במינכן, כאשר יצרניות שבבים רבות כמו ,STMicroelectronics, On Semiconductor Infineon, רנסאס, בוש ועוד הציגו לראווה מגוון פתרונות עבור תעשיית הרכב, והדגישו שזהו שוק מרכזי עבורן בשנים הקרובות.

 

האטה בקצב הצמיחה בתעשיית השבבים העולמית

תעשיית השבבים העולמית מצויה מאז 2016 בצמיחה אדירה, וב-2017 כלל המכירות העולמית של חברות השבבים שבר לראשונה את מחסום ה-400 מיליארד דולר. המומנטום החיובי נמשך גם ב-2018, אך מבט על קצב הגידול של השוק בכל אחד מהרבעונים של 2018 מגלה כי חלה האטה עקבית בקצב הגידול.

על פי הדו"ח של IC Insights, ברבעוו הראשון וברבעון השני של 2018 עמד קצב הצמיחה על 23% ן-22% בהשוואה לרבעונים המקבילים אשתקד. עם זאת, ברבעון השלישי ירד משמעותית קצב הגידול ל-13% וברבעון הרביעי, על פי תחזית האנליסטים, הצמיחה צפויה להתמתן ביתר שאת ולעמוד על 6% בלבד.

גם בהשוואה בין הרבעונים ניתן לזהות את אותה מגמה. אם ב-2017 הגידול ברבעון השלישי ביחס לרבעון השני של השנה עמד על 11%, ב-2018 הגידול היחסי בין הרבעון השלישי לשני הסתכם ב-6% בלבד.

ב-IC Insights מייחסים את ההאטה לשוק הזיכרונות. בשנתיים האחרונות, הביקושים והמחירים הגבוהים בשוק זיכרונות ה-DRAM וה-NAND היוו מנוע הצמיחה העיקרי של תעשיית השבבים כולה. ואולם, ב-2018, בעקבות ההשקעות המסיביות של יצרניות הזיכרונות בהרחבת קווי הייצור והגדלת התפוקה, הפער בין הביקוש להיצע התאזן השנה והחלה ניכרת מגמה של ירידת מחירים. אם ב-2017, קצב הגידול בשוק הזיכרונות בין הרבעון השלישי לרבעון השני עמד על 18%, השנה הצטמצם הגידול באותה תקופה ביותר מחצי ועמד על 8%. בשל המשקל הגדול של שוק הזיכרונות בתעשיית השבבים כולה, הדבר מתבטא במגמת הצמיחה של תעשיית השבבים כולה.

 

 

מכירות הפאונדריז לתחום התקשורת גבוהות פי שלושה מתחום המחשוב

על רקע הצמיחה האדירה של שוק הסמרטפונים בעשור האחרון, נתח המכירות של קבלניות ייצור השבבים (Foundry) לשוק התקשורת גדל בשיעור חד. המגמה הזו באה לידי ביטוי בדו"ח חדש של IC Insights, שמצביע על כך שב-2018 היקף המכירות של קבלניות הייצור לשוק התקשורת צפוי להיות גבוה פי שלושה מהיקף המכירות לשוק המחשבים.

על פי המחקר, לפני כעשור תחום המחשבים ומערכות המחשוב היה שוק היעד הגדול ביותר עבור קבלניות הייצור. ואולם, הדשדוש שחל בשוק המחשבים האישיים והטאבלטים מאז 2011 הביא לירידה עקבית במשקל של שוק זה בתמהיל המכירות שלהן. על פי IC Insights, שוק זה סוף סוף זוכה לזריקת מרץ מחודשת עם עלייתם של יישומים חדשים בתחום המחשוב כמו חוות שרתים, בינה מלאכותית, IoT, מחשוב ענן וכריית מטבעות.

כך למשל, המכירות של TSMC הטייוונית, קבלנית הייצור הגדולה בעולם, צפויות לגדול בין 2017 ל-2022 בקצב שנתי משמעותי של 20%. כבר ב-2017 הכנסות החברה לתחום ה-IoT חצה את רף מיליארד דור.

על פי התחזית, ב-2018 מכירות קבלניות הייצור לתחום השבבים צפויות לנסוק השנה בשיעור של 41% – בעיקר הודות למכירותיה של TSMC לתחום כריית המטבעות – ולהתסכם ב-11.1 מיליארד דולר, כ-19% מכלל המכירות. ואולם, תחום התקשורת צפוי להמשיך להיות מנוע הצמיחה המרכזי של קבלניות הייצור, והשנה המכירות לשוק זה צפויות להסתכם ב-30.4 מיליארד דולר ולהוות כ-52% מכלל מכירותיהן. עם זאת, למרות גודלו, שוק התקשורת צפוי להציג השנה גידול שנתי של 2%, בעוד שוק קבלניות הייצור צפוי לצמוח בשיעור של 8%.

דו"ח זה מצטרף למחקר נוסף שפרסמה IC Insights על המגמות בשוק קבלנות הייצור ב-2018, אשר הצביע על כך שמבחינה גיאוגרפית תעשיית השבבים המתפתחת בסין הופכת להיות מנוע הצמיחה המשמעותי ביותר של קבלניות הייצור העולמיות. על פי הדו"ח, ב-2017 צמחו המכירות של קבלניות הייצור בסין ב-26% ל-7.5 מיליארד דולר, כמעט פי שלושה מהצמיחה של מכירותיהן ביתר השוק העולמי כולו ב-2017, שעמדה על 9%. ב-2018 הפער רק יגדל במידה נוספת. בעוד המכירות בשוק העולמי צפויות לצמוח ב-8%, המכירות בשוק הסיני יזנקו להערכת חברת המחקר בשיעור מדהים של 51% ל-11.2 מיליארד דולר.

 

 

 

כשגודל הטרנזיסטור קטן, ההכנסה מכל פרוסת סיליקון צומחת

מחקר חדש של חברת IC Insights ממחיש עד כמה התהליכים המתקדמים לייצור שבבים – הן מבחינת קוטר פרוסת הסיליקון והן מבחינת רמת מיזעור הצומת בטרנזיסטורים – מניבים לקבלניות הייצור (Foundry) המובילות הכנסות גבוהות יותר באופן משמעותי בהשוואה לתהליכי הייצור המיושנים יותר. על-פי ממצאי המחקר, ההכנסות מהייצור של שבבים בתהליך ייצור של 20 ננומטר ומטה בפרוסות סיליקון בקוטר של 300 מילימטר הסתכמו ברבעון השני של 2018 בכ-6,050 דולר, בהשוואה ל-370 דולר בלבד מייצור שבבים בתהליך ייצור של 0.5 מיקרון בפרוסות סיליקון בקוטר של 200 מילימטר. זהו יחס מפתיע של 1:16.

יש לכך שתי סיבות עיקריות. ראשית, ככל שפרוסת הסיליקון גדולה יותר (300 מילימטר לעומת 200 מילימטר) וככל שתהליך ייצור הטרנזיסטורים קטן יותר, כך ניתן להפיק יותר שבבים מכל פרוסת סיליקון. שנית, תהליכי הייצור המתקדמים יותר, בעיקר בגדלי צומת של מתחת ל-20 ננומטר, משמשים לייצור שבבים מתקדמים יותר ולמוצרים יקרים יותר בשווקים צומחים כמו סמארטפונים, רכב, מחשוב עתיר ביצועים, זיכרונות, אביזרים לבישים ועוד.

ההכנסה של TSMC לפרוסה גבוהה פי 36% משל גלובלפאונדריז

שוק הפאונדריז הוא שוק ריכוזי למדי, כאשר ארבע קבלניות הייצור המובילות – TSMC, GlobalFoundries, UMC ו-SMIC – חולשות על כ-85% מהשוק העולמי כולו. גם בין ארבע הקבלניות המובילות ישנם פערים גדולים, כאשר TSMC הטאיוואנית חולשת על כ-60% מהשוק העולמי. בשנים האחרונות השיגה TSMC פער טכנולוגי משמעותי בינה לבין שאר הקבלניות המובילות.

בעוד TSMC מציעה כבר שירותי ייצור ב-7 ננומטר וצפויה להתחיל כבר ב-2019 בייצור ראשוני בתהליך של 5 ננומטר, גלובלפאונדריז הודיעה לא מכבר כי היא זונחת את הפרויקט לפיתוח טכנולוגיית ייצור של 7 ננומטר, מאחר שהמשאבים הדרושים עבורו בכך גדולים מדי. הפער הטכנולוגי הזה מאפשר ל-TSMC להשיג דומיננטיות כמעט חסרת תחרות בשווקים הצומחים שבהם יש דרישה לייצור בתהליכים מתקדמים.

המחקר של IC Insights ממחיש כי העליונות הטכנולוגית של TSMC מאפשרת לה להפיק הכנסות גבוהות משמעותית לכל פרוסה בהשוואה למתחרותיה המרכזיות. בעוד TSMC צפויה להפיק ב-2018 כ-1,382 דולר מכל פרוסה שהיא מייצרת, גלובלפאונדריז (הנחשבת לקבלנית הייצור השנייה בגודלה), צפויה להפיק רק 1,014 דולר מכל פרוסה – פער ניכר של 36%. ההכנסה של UMC מכל פרוסה ב-2018 צפוי להיות 715 דולר בלבד, כמעט מחצית מההכנסה של TSMC.

עם זאת, יש לציין שהמחקר מתייחס רק להכנסה (Revenue) ולא לריווחיות של קווי הייצור. פיתוח הטכנולוגיות המתקדמות והקמת פאבים לייצור המוני כרוכים בהשקעות עתק של עשרות מיליארדי דולרים. הקבלניות הבינוניות והקטנות לא יכולות להרשות לעצמן השקעות בסדר גודל כזה, ועל כן מתמקדות בשווקים שבהם ייצור השבבים מתבצע בתהליכים מיושנים יותר. אולם עדיין לא ברור אם ההכנסות הגבוהות יותר של TSMC מכסות על ההוצאות שיש לה בפיתוח היכולת הטכנולוגית המתקדמת.

התחרות העיקרית היא בין TSMC לסמסונג

בחישוב משוקלל של כל ארבע קבלניות הייצור המובילות, ההכנסה הממוצעת לכל פרוסה לא צפויה לצמוח ב-2018 באופן משמעותי בהשוואה לשנת 2017. ב-2017 עמדה ההכנסה הממוצעת לפרוסה מעובדת על כ-1,136 דולר, וב-2018 היא צפויה לעלות בשיעור של 2 דולר בלבד, ל-1,138 דולר. ב-2014 הגיעה ההכנסה הממוצעת לכל רבעון לשיא של 1,149 דולר, ומאז ירדה בעקביות משנה לשנה לרמות הנוכחיות.

מאחר שנתח משמעותי מהכנסותיה של TSMC מגיע מקווי הייצור של 45 ננומטר ומטה, היא היחידה מקרב ארבע הגדולות שהצליחה להציג בין 2013 ל-2018 גידול עקבי בהכנסה הממוצעת לפרוסה בשיעור שנתי של 2%, בעוד שלוש הקבלניות האחרות הציגו באותה תקופה ירידה שנתית של 2% בהכנסה הממוצעת.

במבט קדימה, חברת IC Insights מעריכה כי בשנים הקרובות יהיו רק שלוש חברות שיהיו מסוגלות להציע את טכנולוגיות הייצור המתקדמות ביותר: חברת TSMC, חברת סמסונג המספקת גם שירותי ייצור וחשפה השנה יכולת ייצור של 7 ננומטר, וחברת אינטל המייצרת את שבביה בעצמה. בחברת המחקר סבורים שהתחרות ביניהן – ובעיקר בין TSMC לבין סמסונג – צפויה לגרום בחמש השנים לירידה במחירים. ראוי לציין שזו הערכה אופטימית מאוד.

האם תעשיית השבבים תיהפך לדואופול?

בשווקים רבים מוכרת תופעה הפוכה: כאשר יש שני מתחרים בלבד, השוק נוטה להתארגן סביב מערך של דואופול, הנוטה לשמור על מחירים גבוהים. במיוחד כאשר מדובר בשוק שרק חברות מעטות בו יכולות להתמודד עם הטכנולוגיות המתקדמות. זהו דווקא סממן של צמצום התחרותיות, שיכול רק להגביר את הריכוזיות הקיימת בשוק ממילא.

IC Insights: סין אחראית ל-90% מהגידול בשוק ה-Foundry העולמי

ההתעצמות האדירה של תעשיית השבבים הסינית בשנים האחרונות אמנם מעוררת לא מעט חששות בקרב מדינות המערב, ובעיקר בארצות הברית, החוששת מאובדן ההגמוניה והיתרון הטכנולוגי שלה מול המעצמה השנייה בגודלה. ואולם,  הגידול של תעשיית השבבים בסין מהווה למעשה אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של תעשיית השבבים העולמית כולה.

דו"ח עדכני של חברת המחקר IC Insights מגלה כי אחת הנהנות העיקריות מהתעוררות בפעילות בסין היא תעשיית שירותי הייצור (Foundry) העולמית. לפי החישוב של IC Insights, השוק הסיני היה אחראי לכ-90% מהגידול שנרשם בשוק קבלנות הייצור העולמי כולל, שהסתכם ב-2018 ב-4.2 מיליארד דולר. בסך הכול, השוק הסיני צפוי להיות אחראי ב-2018 לכ-19% מכלל המכירות של חברות הפאונדרי, בהשוואה ל-14% ב-2017.

בתעשיית השבבים, קבלניות ייצור (Foundry) הן חברות המספקות שירותי ייצור לחברות שבבים שאין להן יכולות ייצור עצמאות (מה שקרוי בתעשייה Fabless) ומייצרות את שבביהן במיקור חוץ. סין הציבה לעצמה כיעד לאומי לבסס תעשיית שבבים מקומית, וזאת כדי להפחית את התלות הטכנולוגית בחברות זרות. העלייה בביקוש לשירותי ייצור בסין מתרחשת במקביל לגידול במספר ובגודלן של חברות הפאבלס הסיניות, שלמעשה נזקקות לשירותי ייצור.

ואמנם, דו"ח שפרסמה IC Insights לפני כחצי שנה העלה כי תעשיית הפאבלס הסינית צמחה בקצב מהיר בעשור האחרון וב-2017 היא כבר היתה מדורגת במקום השלישי בגודלה בעולם, עם נתח של 10% מכלל המכירות העולמיות. בין חברות הפאבלס הסיניות המובילות ניתן למנות שמות כמו HiSilicon, Tsinghua, Omnivision, ZTE ועוד.

הנתונים בדו"ח של IC Insights מלמדים על הקצב המהיר שבו מתרחבת התעשייה המקומית בהשוואה לשאר העולם. ב-2017 צמח המכירות של חברות הפאונדרי בסין ב-26% ל-7.5 מיליארד דולר, כמעט פי שלושה מהצמיחה של מכירותיהן ביתר השוק העולמי כולו ב-2017, שעמדה על 9%. ב-2018 הפער רק יגדל במידה נוספת. בעוד המכירות בשוק העולמי צפויות לצמוח ב-8%, המכירות בשוק הסיני יזנקו להערכת חברת המחקר בשיעור מדהים של 51% ל-11.2 מיליארד דולר.

מובילה בתחום הציוד לכריית מטבעות

המגמה הזו הופכת כמובן את סין לשוק אסטרטגי עבור חברות הפאונדרי, ורבות מהן, ובכלל זה גם טאואר-ג'אז, הקימו בשנתיים האחרונות מתקני ייצור בסין, וזאת כדי להדק את הקשר עם התעשייה המקומית. ואמנם, כל קבלניות הייצור המרכזיות צפויות לרשום ב-2018 גידול דו-ספרתי במכירות בסין. עם זאת, מי שחולשת במידה הגדולה ביותר על השוק הסיני היא TSMC הטייוונית, הנחשבת לקבלנית הייצור הגדולה בעולם.

לאחר שב-2017 צמחו מכירותיה של TSMC בסין ב-44%, החברה צפויה לרשום השנה גידול חד אף יותר של 79% ל-6.7 מיליארד דולר. מעניין לציין שלמעשה כל הגידול שצפויה החברה הטייוונית לרשום ב-2018 מקורו בביקושים מסין, שיהוו השנה כ-19% מכלל מכירות החברה, בהשוואה ל-9% ב-2017. ב-IC Insights  מציינים כי הביקוש הגובר מהשוק הסיני לשירותיה של TSMC מגיע מתחום פיתוח מוצרים ייעודיים לכריית המטבעות, שבו החברות הסיניות מובילות כיום את השוק העולמי.

עם זאת, יש לציין שתחום המחשוב לכריית מטבעות הינו תנודתי מאוד ומושפע במידה רבה מהמגמות בשוק המטבעות הדיגיטליים. הירידה החדה בערכו של הביטקוין, ומטבעות אחרים, בחודשים האחרונים הופכת את כריית המטבעות לכדאית פחות, ואם מגמה זו תישך גם תחום המחשוב לכריית מטבעות צפוי להיחלש. על כן, TSMC הדגישה בעבר כי אינה מבססת את תחזיות הצמיחה או את תוכניות הייצור שלה על המגמות בתעשיית כריית המטבעות.

 

 

IC Insights: יצרניות השבבים ישקיעו השנה כ-102 מיליארד דולר בהגדלת תפוקת הייצור

תעשיית הסמיקונדוקטור מנסה לסגור את הפער בין הביקוש להיצע ולפתור את בעיית המחסור ברכיבים. לאור הזינוק בביקושים בתעשיית השבבים בשנתיים האחרונות, בעיקרב תחום הזיכרונות, יצרניות השבבים הגדילו באופן משמעותי את השקעותיהן בהרחבת קווי הייצור והגדלת הקיבולת, ועל פי חברת המחקר IC Insights ב-2018 סך השקעות ההון (Capex) יעמוד על 102 מיליארד דולר. מדובר בגידול של 9% לעומת 2017, והפעם הראשונה שהנתון חוצה את רף 100 מיליארד דולר.

שינוי המגמה בקרב היצרניות החל עוד ב-2017, שבה זינקו השקעות ההון ב-38% לעומת 2016 והסתכמו ב-93.3 מיליארד דולר. בתרשים של IC Insights ניתן לראות שהחלק הארי של השקעות ההון מוקדש לתחום הזיכרונות, שבו נרשמו בשנתיים האחרונות ביקושי שיא. יצרניות השבבים לא היו ערוכות לזינוק החד בביקושים וכתוצאה מכך נוצר בשנתיים האחרונות פער גדול בין הביקוש להיצע, מה שהוביל לעליית מחירים דו-ספרתית בתחום הזיכרונות. ב-2018 יותר ממחצית מכלל השקעות הוון, כ-53%, יתמקדו בהרחבת הקיבולת בייצור זיכרונות מסוג DRAM ופלאש, שני סוגי הזיכרונות המרכזיים בשוק השבבים. הדבר בא לידי ביטוי בהרחבת קווי ייצור במפעלים קיימים (פאבים) ובנייה של מתקני ייצור חדשים.

הגדלת התפוקה עשויה להוביל להצפה בהיצע וירידת מחירים

ההשקעות בתחום הזיכרונות מצויות בגידול משמעותי כבר שש שנים, במונחים מוחלטים ויחסיים כאחד. אם ב-2013 היקף ההשקעות בתחום הזיכרונות עמד 14.7 מיליארד דולר והיווה כ-27% מכלל ההשקעות בשוק, ב-2017 הסכום גדל פי שלושה ל-43.8 מיליארד דולר, כ-47% מכלל ההשקעות, וכאמור ב-2018 הסכום צפוי לגדול בשיעור נוסף. בסך הכול, בין 2013-2018 גדל היקף ההשקעות בתחום הזיכרונות בקצב גידול שנתי של 30%.

בחלוקה לפי קטגוריות המוצרים, ההשקעות הגדולות ביותר מופנות ב-2018 לתחום מוצרי הפלאש, כ-31.1 מיליארד דולר. ואולם, על פי IC Insights, בתחום זיכרונות ה-DRAM צפוי להירשם השנה הגידול הגבוה ביותר, כ-41%, וזאת לאחר שכבר ב-2017 האמירו ההשקעות בתחום זה ב-82%, מה שמלמד על הציפייה של היצרניות לזינוק בסוג זה של זיכרונות.

לאור הגידול הניכר בהשקעות בשנתיים האחרונות עולה השאלה האם שינוי הכיוון הזה יוביל לתפוקת-יתר בשוק ובעקבות כך להורדת מחירים. אם לשפוט על פי מקרי העבר, השקעות יתר בתחום הזיכרונות מובילות בדרך כלל להצפה בהיצע ולצניחת מחירים. לאור התוכניות של חברות כמו אינטל, SK, ווסטרן דיגיטל ו-XMC להגדיל בשנתיים הקרובות את תפוקת הייצור של זיכרונות הפלאש מסוג 3D NAND, ב-IC Insights צופים כי ישנה סבירות גבוהה כי גם הפעם תיווצר הצפה בשוק וההיצע יהיה גבוה מהביקוש.

 

 

 

 

 

IC Insights: "לא יהיו מיזוגים גדולים מ-40 מיליארד דולר"

המגמה הבולטת שעיצבה את תעשיית הסמיקונדוקטור בשנים האחרונות היתה ללא ספק גל המיזוגים והרכישות שהפך את השוק לריכוזי יותר ופגע ביכולת התחרות של חברות קטנות ובינוניות. עם זאת, שנת 2018 מאופיינית בשני מיזוגי ענק שלא יצאו אל הפועל: עסקת המכירה של NXP לחברת קואלקום וניסיון ההשתלטות העוינת של ברודקום על קואלקום. האם הגענו לתקרת הזכוכית באסטרטגיית המיזוגים בתעשייה?

להערכת חברת המחקר IC Insights התשובה היא חיובית. דו"ח חדש של החברה מעריך כי שווי השוק הגבוה של החברות הגדולות, הבקרה המתהדקת של הרגולטורים, מדיניות המגן הגוברת ומלחמת הסחר בין המעצמות, מצמצמים את היכולת לבצע רכישות ענק טכנולוגיות. "בתנאים הנוכחיים של מתיחות גיאו-פוליטית והחרפת מלחמות הסחר, קטנה הסבירות שחברות סמיקונדוקטור יוכלו להוציא לפועל רכישות בהיקף העולה על 40 מיליארד דולר, וספק אם ינסו לעשות זאת", כותבים האנליסטים של IC Insights.

לאמיתו של דבר, גל המיזוגים והרכישות נבלם כבר ב-2017. אם ב-2015 עמד הסתכם היקף המיזוגים והרכישות בתעשייה בכ-107 מיליארד דולר וב-2016 בכ-99 מיליארד דולר, היקפן בשנת 2017 הצטמק לכ-27 מיליארד דולר בלבד. עם זאת, יש לזכור שההיקף הנמוך של 2017 קושר לעיכוב המתמשך בהשלמת עסקת קואלקום-NXP. בשנת 2018 המשיך היקף העסקאות להצטמצם ועד היום בוצעו מיזוגים ורכישות בהיקף של כ-9.6 מיליארד דולר בלבד.

הלהט להתמזג מתחיל להצטנן

קדחת המיזוגים והרכישות של השנים 2015-2016 היתה תוצאה של מספר תופעות שהתפתחו בו-זמנית: ירידה בקצב הצמיחה ובריווחיות של יצרניות שבבים שהביאה אותן לנסות ולהגדיל את נתח השוק באמצעות כלכלת גודל, כלומר רכישת מתחרים. בנוסף, התפתחות שווקים צומחים חדשים כמו האינטרנט של הדברים (IoT), אבזרים לבישים, סמארטפונים וטאבלטים חזקים, בינה מלאכותית, וכמובן שוק הרכב המחייב טכנולוגיות מתקדמות, דחפו חברות לרכוש חברות המחזיקות בטכנולוגיות החדשות.

מגמות אלה השתנו במידה רבה: רוב החברות הצטיידו בטכנולוגיות החדשות, וצמיחת שוק השבבים בשנתיים האחרונות, ביחד עם מחסור ברכיבים ועליית מחירים, מייתרים במקרים את הצורך ברכישת מתחרים. קונסולידציה היא במהותה תופעה מחזורית שמגיעה בשלב מסוים לפרקה. נראה כי לפי שעה רוב ההזדמנויות לרכישת חברות גדולות מוצו בשנים 2015-2016, וכיום החברות מתקשות למצוא מטרות גדולות וכדאיות.

דונלד טראמפ וסין שמו קץ לחגיגה

עם זאת, נראה שהסיבה העיקרית לכך שגל המיזוגים נבלם כעת בחריקת בלמים, היא פוליטית: בחודש מרץ השנה בלם דונאלד טראמפ את ניסיון ההשתלטות העוינת של ברודקום על קואלקום תמורת סכום חסר תקדים של 150 מיליארד דולר. הנשיא חתם על צו נשיאותי האוסר על מכירת קואלקום לברודקום, כשהוא נשען על סעיף ההגנה על ייצור בטחוני (Defense Production Act) בחוק האמריקאי. בדיוק אותו סעיף שבו השתמש כדי למנוע השתלטות סינית על חברת Lattice בספטמבר 2017.

כעבור שלושה חודשים הגיעה הנקמה הסינית: לאחר כמעט שנתיים שבה התמהמה הרגולטור בסין לאשר את עיסקת קואלקום-NXP בהיקף של 44 מיליארד דולר, הודיעה קואלקום בחודש שעבר (יולי) שהיא מבטלת את העיסקה "בשל עיכובים באישור המיזוג על-ידי הרגולטור בסין". העובדה ששתי העסקאות הללו נפלו בשל סיבות פוליטיות, משמשת תמרור אזהרה לחברות טכנולוגיה שירתיע אותן מעסקאות דומות בעתיד.

מכירות ה-DRAM ב-2018 יחצו את 100 מיליארד דולר

לאחר שב-2017 חצו לראשונה המכירות בשוק השבבים העולמי את רף 400 מיליארד הדולר, קצב המכירות במחצית הראשונה של 2018 מצביע כי גם 2018 תהיה שנה שוברת שיאים בתעשיית הסמיקונדוקטור העולמי. בדו"ח עדכני, מפרט מכון המחקר IC Insights את תחזיתו לגבי צפי המכירות ב-2018 בחמשת הקטגוריות המובילות בשוק השבבים.

שנת השיא שנרשמה ב-2017 בשוק השבבים עמדה בסימן השגשוג חסר התקדים בשוק הזיכרונות, שהתבטא בעלייה דו-ספרתית הן בביקושים והן במחירים. גם ב-2018 שוק הזיכרונות מסתמן כמנוע הצמיחה העיקרי בתעשייה העולמית, וזאת על רקע הביקושים הגוברים לזיכרונות בתחומי המובייל, הענן, מרכזי המידע, ביג-דאטה, הרכב החכם ועוד. על פי התחזית העדכנית של IC Insights, שתי הקטגוריות המובילות ב-2018 יהיו שוב זיכרונות ה-DRAM (זיכרון נדיף) וזיכרונות ה-NAND (זיכרון בלתי נדיף).

היקף המכירות בשוק זיכרונות ה-DRAM צפוי, להערכת IC Insights, לצמוח ב-2018 בשיעור חד של 39% ולחצות לראשונה את רף 100 מיליארד דולר. אם הצפי של IC Insights יתממש, תהיה זו הפעם הראשונה שבה קטגוריה אחת בשוק השבבים חוצה את רף 100 מיליארד דולר. שוק זיכרונות ה-NAND צפוי להיות השוק השני בגודלו בתעשיית הסמיקונדוקטור ולהציג ב-2018 צמיחה של 24% לסך מכירות של 62.6 מיליארד דולר. שתי הקטגוריות של שוק הזיכרונות צפויות להוות לא פחות מ-38% מכלל המכירות בשוק השבבים ב-2018, שצפויות להסתכם על סמך הדו"ח ב-428 מיליארד דולר.

הנתח הארי שתופס שוק הזיכרונות בתעשיית השבבים הינו מגמה חדשה של השנים האחרונות. לאורך השנים הקטגוריה המובילה בשוק השבבים היתה מחשבי PC/מיקרו מעבדים לשרתים, אך ב-2018 הקטגוריה הזו צפויה לצנוח למקום השלישי. IC Insights צופה כי היקף המכירות בקטגוריה זו יצמח ב-2018 בשיעור של 5% להיקף של 48.5 מיליארד דולר, כשהמנוע העיקרי לעלייה במכירות בשוק זה הינו הביקושים למיקרו-מעבדים בתחום מערכות מבוססות בינה מלאכותית, למידת מכונה במחשוב ענן, יישומי IoT, והעלייה בתעבורת המידע בתחום החיישני המקושרים כדוגמת רכב אוטונומי.

 

מדוע תעשיית השבבים עוקפת את תעשיית האלקטרוניקה

Sony Semiconductor

בין תעשיית האלקטרוניקה לתעשיית הסמיקונדקטור מתקיים מתאם ברור: ככל שרמת הביקושים בתעשיית האלקטרוניקה גבוהה יותר, כך גדל הצפי לצמיחה של חברות השבבים המספקות רכיבים למערכות אלקטרוניות. עם זאת, בשנים האחרונות תעשיית הסמיקונדקטור מצליחה להתעלות מעבר למגמה הכללית בשוק האלקטרוניקה ולהציג קצב צמיחה גבוה יותר. מחקר חדש של IC Insights שופך אור על הגורמים לפער הזה. על פי המחקר של IC Insights מתברר כי התוכן הסיליקוני הממוצע במערכות אלקטרוניות נמצא בעשורים האחרונים בגידול מתמיד, ובשנתיים האחרונות אף רשם זינוק משמעותי במיוחד. העלייה במספר הרכיבים הממוצע המצוי במערכות אלקטרוניות, ובמחירן, דוחפת את תעשיית המוליכים-למחצה לביצועים גבוהים יותר מאשר תעשיית האלקטרוניקה ורמת ביקושי הקצה.

ריבוי הרכיבים מוביל לצמיחה גבוהה יותר

על פי תחזית IC Insights, שוק המערכות האלקטרוניות העולמי צפוי לצמוח ב-2018 בשיעור מתון יחסית של 5% לכדי 1.62 טריליון דולר. במקביל, שוק הסמיקונדוקטור צפוי לצמוח השנה בשיעור גבוה יותר, של 14%, ולהגיע להיקף שיא של 509.1 מיליארד דולר, ובכך לחצות בפעם הראשון את רף 500 מיליארד דולר.

מהמחקר של IC Insights עולה כי ההבדל זה בין קצב צמיחת שוק הסמיקונדוקטור לבין קצב צמיחת שוק המערכות האלקטרוניות, נובע מכך שערכם הממוצע של רכיבי סמיקונדוקטור במערכות אלקטרונית הולך וגדל בהתמדה. על פי החישוב של IC Insights, ב-2018 ערכו הממוצע של התוכן הסיליקוני במערכות אלקטרונית יגיע ב-2018 לשיא כל הזמנים של 31.4%, בהשוואה ל-28.8% ב-2017.

כתוצאה מכך, למרות שהיקף היחידות הנמכרות בשוק הסמרטפונים ובשוק ה-PC – שני מגזרי מפתח בתעשיית האלקטרוניקה – צפוי לרשום ירידה קלה של 1%, ואילו בשוק הרכב צפויה להירשם צמיחה מתונה של 3% בלבד, תעשיית הסמיקונדקטור צפויה להתרחבבקצב דו-ספרתי.

בתרשים של IC Insights ניתן לראות כי מדובר במגמה היסטורית עקבית שמתפרשת כבר על פני 3 עשורים. אם בשנת 1997 עמד ערכו הממוצע של התוכן הסיליקוני במערכת אלקטרונית על 19.1%, הרי שב-2004 עלה הנתון ל-24% וב-2010 ל-25.9%. עלייה זו נובעת בעיקר משילובם של יותר ויותר רכיבים, כגון זיכרונות, חיישנים, מעבדים ושבבים במערכות אלקטרוניות, בין אם מדובר במכשירי מובייל, כלי רכב, רשתות תקשורת ו-IoT. ב-2017 וב-2018 חל זינוק גבוה יותר בערך התוכן הסיליקוני, וב-IC Insights מסבירים זאת במידה רבה בעליית מחירי המכירה הממוצע (ASP) של רכיבי זיכרונות ה-DRAM וה-NAND.

במבט קדימה, על פי התחזית של IC Insights מגמה זו צפויה להימשך בשנים הקרובות. אמנם ב-2020 הערך היחסי של המוליכים-למחצה במערכות אלקטרוניות צפוי לרדת ל-30.2%, ואולם ב-2022 שוב צפוי להיקבע שיא חדש של 31.5%. בסופו של דבר, הפרמטר הייחודי שאחריו עוקבת IC Insights מאפשר לאמוד את המתאם שבין צמיחת שוק השבבים לצמיחת שוק האלקטרוניקה. ככל שערך התוכן הסיליקוני במערכות אלקטרוניות יעלה, כך שוק הסמיקונדקטור צפוי להציג צמיחה גבוהה יותר. מנגד, ככל שנראה יציבות בערך התוכן הסיליקוני צמיחת שוק השבבים צפויה להתיישר עם שוק האלקטרוניקה ורמת הביקושים הרחבה.

.

 

השקעות-יתר בתשתיות ייצור עשויות להפיל את מחירי הזיכרונות

ב-2016 וב-2017 האמירו מחירי זיכרונות ה-DRAM וה-NAND בשוק העולמי בעשרות אחוזים. עליית המחירים החדה נבעה בעיקרה מהפער ההולך וגדל בין קצב עליית הביקושים לבין הגידול האיטי והמדוד בתפוקת הייצור של ספקיות הזיכרונות הגדולות בשוק. כעת, מחקר עדכני של חברת המחקר IC Insights מצביע על כך שהיקף השקעות ההון המתוכננות מצד יצרניות הזיכרונות לצורך הרחבת קווי הייצור והגדלת התפוקה הינו גדול מן הצפי לגידול בביקושים, מה שעשוי להוביל סוף סוף לצינון עליית המחירים בשוק הזיכרונות ואולי אף להוביל לירידה ממשית במחירים.

המחקר של IC Insights התמקד בשוק ה-NAND (זיכרון מסוג פלאש, והשווה בין היקף ההשקעה הדרוש כדי לתת מענה לעלייה שנתית צפויה של 40% בנפח יחידות הפלאש בשוק, לבין ההשקעה המתוכננות בפועל מצד יצרניות הזיכרונות הגדולות – וגילה כי היקף ההשקעות בפועל להגדלת התפוקה צפוי להיות גבוה מן העלייה הצפויה בביקושים ובכך אולי להוביל לירידת מחירים בשוק הזיכרונות הרותח.

המחקר של IC Insights הסתמך על אנליזה שפרסמה בחודש מאי חברת מיקרון, אחת מיצרניות הזיכרונות הגדולות בעולם, שלפיה יש צורך בהשקעות הון (Capex) בהיקף של 22 מיליארד דולר כדי לתת מענה לעלייה של 40% בביקוש לזיכרונות NAND. מנגד, על פי הערכת IC Insights, המסתמכת בין היתר על הצהרות יצרניות הזיכרונות לגבי היקף המשאבים שהן מתכננות להקצות לצורך הקמת מפעלים חדשים ושדרוג קווי ייצור קיימים, צפוי לעמוד השנה על 31 מיליארד דולר. פער של 40%.

מקור: IC Insights

המחירים כבר מתחילים לרדת

נתונים היסטוריים על שוק הזיכרונות מגלים כי השקעות גבוהות מדי מובילות בסופו של דבר לתפוקת יתר וכתוצאה מכך להיחלשות במחירים. לאור העובדה כי כל היצרניות המובילות, ובהן סמסונג, היינקס, מיקרון, אינטל, ינגצה ריוור, וכן השותפות של טושיבה, ווסטרן דיגיטל וסנדיסק – כולן צפויות להגדיל בשנים הקרובות באופן משמעותי את תפוקת הייצור של שבבי 3D NAND, וליצור מצב של תפוקת יתר. אל היצרניות המובילות אפשר לצרף גם את היצרניות הסיניות החדשות שנכנסות בשנים האחרונות לשוק וצפויות לתרום לרמת התפוקה.

המחקר של IC Insights מעלה כי כבר ב-2017 הכפילו יצרניות הזיכרונות את היקף השקעות ההון פי שניים ל-28 מיליארד דולר, בהשוואה ל-14 מיליארד דולר ב-2016. כמו כן, כבר ב-2017 היקף ההשקעה בפועל היה גבוה מן ההון הנדרש כדי לתמוך בעלייה של 40%, שהוערך ב-22 מיליארד דולר. ואמנם, ירידה בקצב עליית המחירים ניכרה כבר ברבעון האחרון של 2017, ובשני הרבעונים של 2018 המחיר הממוצע של יחידת פלאש כבר ירד, כך על פי DramExchange. אם זאת, יש לזכור כי בסופו של דבר מי ששולטות בברז התפוקה הן היצרניות, ובמידה ונהיה עדים לירידה חדה מדי במחירים, או לחילופין לירידה בביקושים עצמם, היצרניות עשויות לעכב או לדחות את תוכניות הפיתוח ובכך להוביל מחדש לעלייה במחירים.

שוק השבבים לרכב צפוי לצמוח ב-2018 ב-18.5%

בעקבות הביקוש בקרב הצרכנים, לצד העידוד הממשלתי, יותר ויותר מערכות אלקטרוניות שמשפרות את ביצועי הרכב, מגבירות את הנוחות או מספקות התראות בטיחות ונוקטות בצעדי מנע כדי להבטיח את בטיחותו וערנותו של הנהג, מתווספות כיום לכלי הרכב החדשים מדי שנה. הגידול במערכות הללו, לצד העלייה במחירים של רכיבי זיכרונות המוטמעים במערכות אלה, צפויים לדחוף את מכירות המעגלים המשולבים בתחום הרכב השנה לצמיחה חדה של 18.5% ולשיא חדש של 32.3 מיליארד דולר, מעל השיא שנקבע רק בשנה שעברה ועמד על 27.2 מיליארד דולר – כך עולה מדו"ח עדכני של חברת המחקר IC Insights. אם התחזית של מכון המחקר תתגשם, תהיה זו השנה השלישית ברציפות שבה שוק השבבים לתחום הרכב רושם צמיחה שנתית דו-ספרתית.

במהלך השנים האחרונות, שוק השבבים לתחום הרכב חווה תנודות קיצוניות בצמיחה. לאחר שצמח ב-11.5% ב-2014, ב-2015 היינו עדים לצמיחה שלילית של 2.5%, אולם ב-2016 שוב ראינו התאוששות מרשימה שהסתכמה בגידול נאה של 10.6%. ב-IC Insihgts מדגישים כי הנסיגה ב-2015 היתה בעיקר תולדה של ירידה במחיר המכירה הממוצע (ASP) בכל הקטגוריות של השבבים לרכב – החל ממיקרו-בקרים, מעגלים משולבים אנלוגיים, זיכרונות DRAM ו-NAND ומעגלים משולבים לוגיים. ירידת מחירים זו קיזזה את העלייה שנרשמה בהיקף היחידות שנמכרו.

על פי הדו"ח העדכני של IC Insights, שוק השבבים לרכב צפוי לצמוח בקצב שנתי של 12.5% להיקף של 43.6 מיליארד דולר עד שנת 2021. זהו קצב הצמיחה הגבוה ביותר מקרב ששת שווקי היעד המרכזיים. זוהי בשורה טובה לשוק האוטו-טק הישראלי, שנמצא בשנים האחרונות בתנופה אדירה וכולו חברות כמו מובילאיי, אינוויז, אוטוטוק ועוד, שמפתחות טכנולוגיות לרכב חכם ואוטונומי והצליחו לקבע את מעמדן כשחקניות מובילות בשוק העולמי.

שוק השבבים לרכב כולו צפוי להוות ב-2018 7.5% בלבד מכלל מכירות המעגלים המשולבים בתעשיית השבבים. עם זאת, חלקו של שוק הרכב צפוי לצמוח לכדי 9.3% מכלל תעשיית השבבים ב-2021. שוק המעגלים המשולבים האנלוגיים – הן שבבים אנלוגיים ליישומים כלליים והן שבבים אנלוגיים ליישומים ספציפיים בתחום הרכב – צפוי להוות כ-45% מכלל מכירות השבבים לרכב ב-2018, ואילו מכירות מיקרו-בקרים (MCU) צפוי להוות כ-23% מכלל המכירות השנה. ישנן ספקיות רבות של רכיבים אנלוגיים לרכב, ואולם גל הרכישות בתעשייה הזו בשנים האחרונות צמצמה את מספר החברות הגדולות בתחום. בין המיזוגים הגדולים שהשפיעו על מפת השוק ניתן למנות את הרכישה ב-2015 של Freescale על ידי NXP שבעצמה נמצאת בהליכי מיזוג סופיים עם קואלקום. עוד מיזוגים משמעותיים היו הרכישה של Linear Technology על ידי Analog Devices ב-2017, והרכישה של Intersil על ידי Renesas.