HPE רוכשת את ג'וניפר ב-14 מיליארד דולר

בתמונה למעלה: מנכ"ל HPE אנטוניו נרי (מימין) ומנכ"ל ג'וניפר רמי רחים

חברת Hewlett Packard Enterprise – HPE חתמה על הסכם מחייב לרכישת חברת Juniper Networks תמורת כ-14 מיליארד דולר, לפי מחיר מנייה של 40 דולר. בעקבות ההודעה על העיסקה בשבוע שעבר, זינקה מניית ג'וניפר בבורסה של ניו יורק מכ-30 דולר לכ-37.5 דולר, והחברה נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-12 מיליארד דולר. חברת HPE הופרדה לפני כ-10 שנים מחברת HP, ועוסקת כיום מתן שירותי ענן ברמת החומרה וברמת התוכנה. המנייה שלה הגיבה בדיוק הפוך: עם פרסום העיסקה היא נחתכה מכ-17.7 דולרים לכ-15.9 דולרים, וכעת החברה נסחרת בניו יורק לפי שווי שוק של כ-20.7 מיליארד דולר.

העיסקה תמומן באמצעות הלוואה בנקאית בהיקף של 14 מיליארד דולר, וצפויה להסתיים בסוף 2024 או בתחילת 2025, תלוי בקצב קבלת האישורים הרגולטוריים. חברת ג'וניפר תמוזג בתוך חטיבת הנטוורקינג הקיימת של HPE, ולמעשה תכפיל את היקפה. מנכ"ל ג'וניפר, רמי רחים, ינהל את החטיבה הממוזגת וידווח לנשיא ומנכ"ל HPE, אנטוניו נרי. העיסקה תכפיל את היקף העסקים של HPE בתחום הנטוורקינג ותביא לחיסכון של כ-450 מיליון דולר בתוך שלוש שנים.

חברת ג'וניפר מספקת מתגים ונתבים מהירים לתשתיות ענן, למרכזי נתונים ולחברות טלקום. היא הייתה מהחברות הראשונות בשוק אשר אימצו טכנולוגיות בינה מלאכותית לתחום התקשורת, מתוך כוונה לפתח פתרונות קישוריות אשר יודעים לנהל את עצמם באופן אוטונומי. כולל רשתות שיודעות לתקן בעצמן את התקלות. בעקבות זאת היא שינתה בשנת 2021 את הגדרת המשימה שלה, וכיום היא מגדירה את עצמה כספקית פתרונות רשת מוכווני בינה מלאכותית (AI-driven networks). החברה מעסיקה כ-11,000 עובדים. מכירותיה בשנת 2023 צפויות להסתכם בכ-5.6 מיליארד דולר.

חברת HPE מספקת מחשבי-על ושרתים חזקים, בין השאר על בסיס רכישת החברות קריי וסיליקון גרפיקס, וכן תשתיות ושירותי ענן מקומיים וגלובליים ופתרונות קישוריות למרכזי נתונים. החברה מעסיקה כ-62,000 עובדים, ומכירותיה בשנת הכספים 2023, שהסתיימה בחודש אוקטובר, הסתכמו בכ-29.1 מיליארד דולר. החברה מסרה שהמניע לעיסקה הוא החשיבות הגוברת של הקישוריות, מכיוון שהוא מאפשר לקשר את כל תשתיות המידע, מהענן עד אבזירי הקצה, אל מערכות הבינה המלאכותית.

קופת חולים לאומית בפרויקט שדרוג שרת נתונים עם ג'וניפר

[בתמונה: איציק מלכה, מנהל פעילות ג'וניפר בישראל]

חברת ג'וניפר נטוורקס (Juniper Networks) הכריזה היום (ג') על פרויקט משמעותי נוסף במגזר הבריאות הארגוני בישראל, עם קופת חולים לאומית שירותי בריאות. במסגרת פרויקט ה-IT החדש, עדכנה קופת החולים את מרכז הנתונים והטמיעה ברשת הארגונית את תוכנת Juniper Apstra, המבוססת על AI. לפני כחודשיים הכריזה ג'וניפר על פרויקט עם בית חולים "שערי צדק", שגם בו הוטמעה תוכנת ה-AI של ג'וניפר. 

לדברי ג'וניפר, הפתרון יהפוך את פעולות מרכז הנתונים הראשי לאוטומטיות, יבטיח רציפות תפעולית ויספק נראות מלאה של הרשת, מה שבסופו של דבר גם ייתרגם לשיפור בחוויית המטופלים..

לאומית מפעילה כ-350 מרפאות וכ-150 בתי מרקחת ברחבי הארץ, המספקים שירותים לכמיליון מטופלים. מערך השירות הזה מצריך רשתות מקומיות ומבוזרות התומכות בביצועים גבוהים. 

הפרויקט עם לאומית מיושם בכל 400 אתרי לאומית ברחבי הארץ, במסגרת מכרז בו זכתה פרטנר תקשורת, המשלב את כלל סל הפתרונות של ג'וניפר.

"התקשורת הארגונית הופכת מבעיה – ליתרון"

חברת ג'וניפר נטוורקס (Juniper Networks), המספקת פתרונות חומרה ותוכנה לרשתות תקשורת, סיימה את שנת 2022 עם הכנסות שיא של 5.3 מיליארד דולר, צמיחה של 12% בהשוואה ל-2021. ג'וניפר פעילה בשלושה שווקים עיקריים: ספקיות תקשורת ואינטרנט (ISPs), חוות שרתים והעולם הארגוני. ב-2022, לראשונה, המגזר הארגוני (enterprise) היווה את שוק היעד הגדול ביותר של החברה, עם הכנסות של 2 מיליארד דולר.

המגזר הארגוני הוא שוק היעד שצומח בקצב המהיר ביותר בתחום הטלקום, וזאת עם התרחבות המעבר לענן והשימוש בקרב חברות עסקיות וארגונים ברשתות תקשורת פנים-ארגוניות. היתרון התחרותי הבולט ביותר של ג'וניפר בשוק זה מתבסס על טכנולוגיית ה-AI שהיא מביאה ואשר מאפשרות לנהל את רשתות התקשורת הארגוניות באופן אוטומטי ויעיל יותר.

גם בישראל, ג'וניפר שואפת להרחיב את חדירתה לשוק הארגוני המקומי. בשבוע שעבר אף ערכה ג'וניפר ישראל כנס מקצועי בתל אביב שהתמקד בלקוחות מהמגזר הארגוני.

בשיחה עם Techtime, הסביר מנכ"ל ג'וניפר ישראל, איציק מלכה [בתמונה למעלה], על החשיבות של טיב התקשורת הארגונית לפעילות של החברה. "בחברות ממגזרי ההייטק, הבנקאות והקמעונאות, הקישוריות הפנים-ארגונית היא משאב קריטי, שמשליך על כל ההיבטים התפעוליים והעסקיים. הבעיה היא שאין מנגנונים אוטומטיים לזיהוי פרואקטיבי של מה שלא עובד טוב ברשת. המעמסה נופלת על אנשי ה-IT."

מיליון דולר לכל שעת השבתה

מחקר של Garthner העלה כי כל דקת השבתה של רשת התקשורת עולה לארגון כ-9,000  דולר בממוצע, ובחברות גדולות, כך לפי IDC, עלות שעת השבתה יכולה גם להגיע למיליון דולר. מוצר הדגל של החברה בתחום היא פלטפורמת Mist AI, המתבססת על הטכנולוגיה של חברת Mist שרכשה ג'וניפר לפני מספר שנים.

Mist AI היא פלטפורמת אבטחת שירות המנטרת את התעבורה ברשת התקשורת ואת חוויית כל המשתמשים ואביזרי-הקצה. באמצעות טכנולוגיות של בינה מלאכותית ולמידת-מכונה, הפלטפורמה מאבחנת את טיב החווייה של המשתמשים, מתריעה באופן יזום על בעיות ומבצעת תיקון אוטומטי של תקלות.

בג'וניפר ממשילים את הטכנולוגיה למהפכת הרכב אוטונומי. כפי שברכב אוטונומי השליטה עוברת מהנהג למחשב, כך הודות ל-AI ניהול הרשת הופך להיות אוטומטי. מלכה: "הבינה המלאכותית משנה את עולם הנטוורקינג. השימוש ב-AI מאפשר לעבור לגישה פרואקטיבית של אבחון חוויית המשתמש. כאשר אתה יודע לאבחן ברמת דיוק גבוהה את חוויית המשתמש, יש לך שקיפות טובה יותר של מצב הרשת ואתה יכול לאתר בעיות ולהתחקות אחר מקורן. ג'וניפר עברה, הודות לאימוץ טכנולוגיות ה-AI, מעולם הקישוריות הטהור לעולם של ערך לארגון, הורדת תקורה תפעולית והבנה של חוויית המשתמש."

לאוטומציה של ניהול הרשת יש תועלות משמעותיות על משאבי כוח האדם בארגון. "הפיתרון שלנו, בהיותו אוטומטי ופרואקטיבי, מוריד את נושא הנטווריקנג מסדר היום של מחלקת ה-IT. לקוחות שלנו מעידים שהפיתרון הכניס שקט לארגון בהיבט זה – התקשורת הפכה מבעיה לגורם שמאפשר, ליתרון. הם אומרים שזה חוסך המון זמן ומשאבים, כי כמות התקלות הארגוניות יורדת משמעותית. העולם הישן דיבר על מהירות וקישוריות, העולם החדש  – על חוויית המשתמש, המפעיל והאפליקציה. זה פיתרון ענני (SaaS) וזה מאפשר לנו להוסיף עוד ועוד נדבכים."

ג'וניפר: אלה שש המגמות שיעצבו את שוק הטלקום ב-2023

[בתמונה: רמי רחים, מנכ”ל ג’וניפר נטוורקס]

ג'וניפר נטוורקס (Juniper Networks), אחת מספקיות המובילות בעולם של פתרונות חומרה ותוכנה לרשתות תקשורת, מפרסמת את התחזית שלה לתחום ספקיות השירותים וה-TELCO (Service Providers) לשנת 2023. 

התחזית נוגעת בשישה נושאים, אותם רואה ג'וניפר כנקודות מפתח בהתפתחות שוק ה-Service Providers בשנים הקרובות.

רשתות המטרו יאיצו את תהליכי הטרנספורמציה

הרשת הופכת להיות מבוזרת יותר, ואם בעבר הן הרשתות נסמכו על מספר צמתים מרכזיים, הרי שהיום, מתוך הצורך לתמוך ביישומים קריטיים כדוגמת בטיחות בדרכים, כובד המשקל עובר לקצה, לרשתות המקומיות יותר, הנקראות “רשתות מטרו” (MAN – Metri Area Network). במבנה החדש של הרשת, רשתות המטרו בתצורתן החדשה כוללות רוחב-פס גבוה ויכולות עיבוד ואחסון גבוהות בקצה, והן פועלות בתלות נמוכה יותר בעננים מרוחקים.

בג'וניפר מסבירים כי בשל היכולת שלהן לתמוך ביישומים חדשניים, רשתות המטרו הן העתיד של השירותים הרווחיים עבור ספקיות התקשורת. לצורך כך, הן עוברות בימים אלה מהפך בתצורה שלהן. "רשתות המטרו המתחדשות – הנקראות "מטרו ענן" (Cloud Metros) – מורכבות מתכונות תפעול, מערכות וארכיטקטורה השונות באופן מהותי מהמטרו המסורתי. עם התפתחות רשתות ה-5G והעלייה בביקוש לשירותי קצה, הולך ועולה הצורך בארכיטקטורות המטרו המתחדשות."

להערכת ג'וניפר, קיימת כעת הזדמנות עבור ספקיות התקשורת להפוך לחלק אינטגרלי במהפך של רשתות המטרו, ומתוך כך להינות מצמיחה עסקית ומחיזוק מעמדן של ספקיות התקשורת כשחקני מפתח באקוסיסטם הדיגיטלי המתפתח.

אוטומציה וה-AI מגיעים לניהול הרשת

המורכבות ההולכת וגדלה של רשתות התקשורת כיום הופכת את מלאכת התפעול השוטף שלהן למורכבת יותר. משום כך, עולה צורך בוער יותר לאוטומציה בכל הנוגע לניהול הרשת. גם המחסור בכוח אדם מיומן ומבנה העלויות של ספקיות התקשורת, מחדדים את הצורך במעבר לאוטומציה. לדברי ג'וניפר, האוטומציה הזו מושגת באמצעות שימוש בבינה מלאכותית, המאפשרת לעבד ולהבין באופן אוטומטי את המידע התפעולי שמייצרות הרשתות ואת איכות השירות למשתמשים.

לדברי ג'וניפר, "בשנה הקרובה יעלה הצורך להמציא מחדש, באופן יסודי, את אופן הפריסה והצריכה של אוטומציית הרשתות. צורך זה ילווה במעבר לאוטומציה של רשתות כמודל המסופק בענן ותומך בינה מלאכותית (AI). שינוי זה יגרום כך שיותר ויותר ספקי שירות יחלו לעשות שימוש באוטומציה בתהליכי השירות, על מנת להשיג תוצאות יעילות ומהירות יותר, ללא מורכבות תפעולית ובעלויות מופחתות."

אסטרטגיות O-RAN ימשיכו להתפתח

מגמה נוספת שצוברת תאוצה בשנים האחרונות היא מה שקרוי “פיצול והפרדה” של רשתות התקשורת (Decoupling and Disaggregation). מדובר בהפרדה גוברת בין מרכיבי החומרה ומרכיבי התוכנה בתשתיות התקשורת, החל מרמת הרשתות המקומיות והאזוריות, עבור לתקשורת בין שרתים במרכזי נתונים וכלה בתשתיות טלקום קוויות ואלחוטיות (סלולריות).

בתחום התקשורת הניידת המגמה הזו מתבטאת בעיקר בתחום רשתות הגישה הפתוחות (Open RAN). רשת הגישה (RAN) היא מערך השידור והקליטה של התאים הסלולריים, והיא המרכיב היקר ביותר ברשת. תקן הרשתות הפתוחות Open RAN מגדיר את פעולת ה-RAN באמצעות סדרה של ממשקים סטנדרטיים המאפשרים להפריד בין החומרה והתוכנה, ופותחים את הדלת בפני ספקים אשר מייצרים מרכיבים שונים עבור הרשת, ועל-ידי כך לבטל את התלות בספקים המרכזיים.

לדברי ג'וניפר, ספקיות התקשורת עוקבות בסקרנות אחרי התפתחותה של טכנולוגיית O-RAN, שתשפיע רבות על אסטרטגיית היציאה לשוק בשנת 2023. "השחקנים המרכזיים בשוק יאמצו גישה בררנית יותר, עם ה-RAN Intelligent Controller  כמרכיב עיקרי של טכנולוגיית O-RAN. כתוצאה מכך, נראה כמות עולה וגדלה של ספקים שמקבלים החלטות לשיתופי פעולה או להתחרות אלו באלו בפיתוח אסטרטגיית ה-RIC שלהם, כאשר לרוב המפעילים ברמה 1 תתפתח אסטרטגיית O-RAN ברורה יותר לאורך השנה הקרובה."

עוד מוסיפים בג'וניפר: "התעשייה תתחיל לחקור ולהכיר לעומק את השימוש בטכנולוגיית ORAN, החל מפעולות חיתוך ועד לניהול שירותים וביצועים. יתרה מכך, ייוולדו מודלים עסקיים חדשים המבוססים על שיטות עבודה שנמצאו מומלצות כאשר חברות השתמשו בטכנולוגיית O-RAN. מודלים אלו יאפשרו לספקים להתמקד יותר בפיתוח יישומים בעלי ערך גבוה – xApps ו-rApps – עבור ה-RIC (RAN Intelligent Controller)."

ספקי ענן ציבורי (Hyperscalers) וספקי שירותי תקשורת (CSPs) מגדירים גבולות

להערכת ג'וניפר, שיתוף הפעולה בין ספקי ענן ציבורי (Hyperscalers) וספקי שירותי תקשורת (CSPs) יתרחב. למגפת הקורונה קיים אפטר אפקט שמשפיע על שרשראות האספקה עד היום, ולצד האינפלציה העולמית שנמצאת בשיאה ועלויות תשתית מוגברות, חלק מספקיות התקשורת חוו את ההשפעה העמוקה על שולי הרווח שלהן. "בכדי להימנע מכך ולמקסם רווחים, נראה את ספקיות התקשורת משקיעות בתחימה מוגדרת בין ספקי הענן הציבורי (Hyperscalers) לרשת שלהן, על-מנת לייצר רווח משירותי רשת מובחנים [למשל, חיתוך רשת, איכות השירות (QoS), חביון, קיבולת, אבטחת שירות וכן הלאה], ובכך להגדיל את הערך שהן נותנות לצרכנים ולמפתחי אפליקציות כאחד."

הדרישה לרשת 400G תרקיע שחקים, ותכין את השטח לרשת 800G

כדי לתמוך בגידול במספר המשתמשים והיישומים, את רשתות ה-100G מתחילות להחליף רשתות ה-400G, המציעות רוחב-פס מהיר פי ארבעה. לרשתות ה-400G יש גם יותר "מסלולים", מה שמגדיל את היקף תעבורת המידע בכל רגע נתון.

להערכת ג'וניפר, הדרישה בשוק לרשת מסוג 400G הולכת וגדלה ככל שהעולם שלנו הופך לדיגיטלי יותר. "ככל שרמות השימוש ימשיכו לגדול, יהיה ניתן לראות גם ספקי ענן וגם ספקי שירות מאיצים את הטמעת ה-400G בשירותם שהן מספקות, על-ידי חיפוש סיליקון ייחודי שייתן מענה לתפקודים ספציפיים ברשת."

"מעגלים משולבים תלויי יישום (ASICs) ופלטפורמות חדשות נוספות יציעו את הגמישות בהטמעתם בצורה אופטימלית, עבור הביקוש ההולך וגדל. במבט לעתיד, מפעילי רשתות יוכלו להתכונן לעלייה הגדולה הצפויה בביקוש, על-ידי בחירה בפלטפורמות התומכות במעבר חלק ל-800G בעת הצורך."

השימוש ברשתות 5G פרטיות יתפוס תאוצה

התחזית האחרונה של ג'וניפר נוגעת לתחום רשתות הדור-החמישי הפרטיות. שוק רשתות ה-5G הפרטיות עתיד, לפי הערכות, להפוך לתעשייה ששוויה 5.7 מיליארד דולר עד סוף שנת 2024. להערכת ג'וניפר, מרבית הרשתות הסלולריות יציעו רשת 5G פרטית כבר בשנה הקרובה. בנוסף לספקי השירותים, נראה יותר ספקי ענן שנכנסים לשוק ה-5G הפרטי, מצוידים באספקה מהירה ומתוקנת של רשתות פרטיות. 

"אבטחת הרשת, כמו גם בינה מלאכותית (AI) ו-Machine Learning (ML), עדיין יישארו בראש סדר היום של ארגונים שיתחילו לספק רשתות 5G פרטיות. יחד עם ההתמקדות באוטומציה ושירותי ענן, טכנולוגיות חדשות כמו ORAN יהיו גם הן חלק מהדיון על רשתות ה-5G בין מפעילים, ארגונים וספקים. אנו נראה ניסויים רבים יותר ברשת ה-5G הפרטית, כחלק מהגישה לכיסוי אלחוטי (wireless) בשטחים חיצוניים וכיסוי WIFI בשטחי פנים. ארגונים ישאפו לנהל את הרשת שלהם מקצה לקצה בעזרת לוח מחוונים אחד, ונראה מערכות אקולוגיות חדשות שיעבדו יחד להשגת המטרה."