טאואר-ג'אז וקיידנס מקימות מעבדת פיתוח אוניברסיטאית בקייב

קבלנית ייצור השבבים טאואר-ג'אז (TowerJazz) ממגדל העמד וקיידנס (Cadence) יקימו מעבדת פיתוח באוניברסיטה הטכנולוגית הלאומית Sikorsky Kyiv Polytechnic בקייב, אוקראינה. המעבדה,  שתיחנך במהלך השבוע הקרוב, תציע תוכניות הכשרה לסטודנטים לתואר ראשון ותואר שני ודוקטורט בפקולטה להנדסת אלקטרוניקה באוניברסיטה. טאואר-ג'אז הודיעה כי תממן פרויקטים נבחרים עד לשלב ייצור הסיליקון (post-silicon).

המעבדה תתמקד במעגלים משולבים אנלוגיים, תחום המומחיות העיקרי של טאואר-ג'אז, ותהיה מצוידת גם בכלי הפיתוח ואימות שבבים של קיידנס וגם בפלטפורמות ייצור של טאואר-ג'אז, וכך תאפשר לסטודנטים להתנסות בכל שלבי הפיתוח והייצור.

רקטור האוניברסיטה מיקיילו זוגורסקי אמר כי שיתוף הפעולה יאפשר לאוניברסיטה לשכלל את המומחיות בתחום המעגלים האנלוגיים. "אנחנו מאמינים כי הפעילות המשותפת הזו תטפח קהילת מפתחים שבבים באוקראינה. החומרה והתוכנה במעבדה תאפשר לסטודנטים שלנו לתארים גבוהים ולמורים לקבל הסמכה על כלי הפיתוח למעגלים אנלוגיים של קיידנס." אורי גלזור, סמנכ"ל חטיבת VLSI  בטאואר-ג'אז, הוסיף: "התוכנית תאפשר לנו להכשיר מעשית את הדור החדש של מפתחים אנלוגיים.
בוגרי התוכנת יוכלו להשתלב בצוות העולמי שלנו."

טאואר-ג'אז והטכניון פיתחו רכיב ממריסטור לייצור שבבי בינה מלאכותית

פרופ' שחר קוטינסקי מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון (בתמונה למעלה), ביחד עם הדוקטורנט לואי דאניאל ועם חברת טאואר-ג'אז (TowerJazz), הצליחו לייצר ממריסטור זול מאוד ובטכנולוגיה מוכחת, המאפשר לבנות רשתות נוירוניות גדולות מאוד המבצעות עיבוד (לימוד והסקה) אנלוגי של המידע. החוקרים ייצרו התקן בעל שני הדקים (Two-terminal Floating-gate Transistor) באמצעות שינוי קל בתהליך של טאואר-ג'אז לייצור זכרונות פלאש בטכנולוגיית CMOS בגיאומטריה של 180 ננומטר.

התוצאה היא ממריסטור הזוכר 65 ערכי התנגדות שונים, בהתאם למתח המוטען עליו בשלב הכתיבה בהדק העליון, ומפיק בהדק התחתון 65 ערכי זרם שונים בשלב הקריאה. רעיון הממריסטור הועלה לראשונה בתחילת שנות ה-70 על-ידי פרופ' לאון צ'ואה היפני. במאמר תיאורטי שפירסם הוא טען שהמערכות האלקטרוניות הקיימות מבוססות על השילוש נגד-קבל-סליל. הוא הציע רכיב נוסף – נגד המסוגל לזכור מצבים – שהוא העניק לו את השם ממריסטור (Memory Resistor). כלומר, נגד שיכול לשנות את ההתנגדות שלו ולכן גם לשמש כבסיס לייצור זכרונות התנגדותיים בלתי-נדיפים.

הפלאש הפך למתג אנלוגי

מאז נעשו מאמצים רבים לייצר ממריסטורים וזכרונות התנגדותיים, אולם ברוב המקרים מדובר ברכיבים מעבדתיים או יקרים ובעלי מגבלות גודל. פריצת הדרך החשובה בפרוייקט של טאואר-גאז והטכניון היא ביכולת לייצר ממריסטור לומד בטכנולוגיה קיימת וזולה מאוד. במחקר תיאורטי של קוטינסקי שנערך בשנה שעברה, הוא הוכיח שרשתות לימוד עומק (Deep Learning) הבנויות על-פי העיקרון הזה, יכולות להיות מהירות פי 1,000 בהשוואה ליישום דיגיטלי שלהן המבוסס על שימוש במעבדי GPU.

התוצאה היא מעין מתג אנלוגי המתפקד כמו סינפסה ברשת נוירונית מהירה, אשר פועל במתחים נמוכים (בסביבות 1V). תהליך הלימוד (כתיבה) נעשה באמצעות שינויים במתח (דלתא) המאפשרים תהליך למידה עם כל מחזור, באמצעות תיקון של המשקל הקיים בכל מתג (המשקל הוא שווה ערך להתנגדות המתוקנת). תהליך ההסקה (קריאה) נעשה באמצעות מדידת הזרם המשותף של כל המתגים המצויים בעמודה מוגדרת (שווה ערך לכל המשקלים בשכבת עיבוד ברשת נוירונית).

חישוב מהיר המפיק תשובה במחזור שעון יחיד

בראיון ל-Techtime הסביר קוטינסקי שתהליך הייצור הוא זול מאוד וקל מאוד, מכיוון שהוא מבוסס על טכנולוגיה קיימת שהשינוי שבוצע בה אפילו לא דורש שינוי במסיכות. כלומר, הוא נעשה ללא תוספת עלות. "לקחנו טכנולוגיה קיימת של טאואר-ג'אז, ובאמצעות שינוי קל בהתקן שלהם קיבלנו ממריסטור שהוא בעל ביצועים טובים יותר מאשר הממריסטורים המעבדתיים הטהורים. זוהי גרסה של מחשב אנלוגי מהיר מאוד, מכיוון שקריאת המידע מכל עמודה נעשית במחזור שעון אחד בלבד". לרשת החדשה יש את כל התכונות של זיכרון בלתי נדיף אמין: חברת טאואר-ג'אז מתחייבת שהוא שומר את המידע לפחות 10 שנים.

במחקר השתתפו גם פרופ' יעקב רויזין וד"ר יבגני פיחאי מחברת טאואר-ג'אז ופרופ'-משנה ראמז דניאל מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. לדברי רויזין, "הממריסטור יושב על הטרנזיסטורים הקיימים של טאואר-ג'אז, ומתממשק באופן מיידי עם כל ההתקנים שאיתם הם עובדים. הטכנולוגיה החדשה נבחנה בתנאי אמת והראתה כי אכן היא ניתנת להטמעה ברשתות עצביות בחומרה. בדומה למוח, המערכת המשופרת מצטיינת בשמירת מידע לטווח ארוך ובצריכת אנרגיה נמוכה מאוד".

הפרוייקט פורסם במאמר בכתב העת Natureelectronics. לקריאת המאמר הקליקו: כאן

טאואר קיבלה שותף חדש; פנאסוניק מכרה לנובוטון את חלקה ב-TPSCo

בתמונה למעלה: מפעל ייצור השבבים של TPSCo בעיר אוזו ביפן

חברת פנאסוניק היפנית (Panasonic) ממשיכה להתנתק מתעשיית השבבים, ומוכרת את כל פעילויות השבבים הלא-ריווחיות שלה לחברת Nuvoton הטאיוואנית, הנמצאת בבעלותה של Windbond Electronics. החברה העריכה שהיא תסתיים ב-1 ביוני 2020. אומנם היא לא מסרה מהו היקף העיסקה, אולם אנליסטית חברת Zacks SCR העוקבת אחר טאואר-ג'אז, דיווחה בסוף השבוע שמדובר בעיסקה בשווי של 250 מיליון דולר במזומן. מבחינת חברת טאואר-ג'אז (TowerJazz) הישראלית זהו מהלך בעל משמעות גדולה מאוד: במקום שותפות עם פנאסוניק בחברת TPSCo, היא תהיה שותפה של יצרנית השבבים הטאיוואנית, אשר תקבל 49% ממניות החברה המשותפת TPSCo.

תשתית יקרה במחיר מציאה

השותפות בין טאואר-ג'אז ופנאסוניק היא אחד מהמהלכים המוצלחים ביותר באסטרטגיה שטאואר-ג'אז גיבשה בהדרגה, המיועדת להעניק לה קיבולת ייצור איכותית במחירי מציאה. בשנת 2014 העבירה פנאסוניק לחברה המשותפת TPSCo שלושה מפעלי ייצור שלה ביפן בתוספת השקעה של 40 מיליון דולר והסכם רכישת שירותי ייצור לחמש שנים, והכל תמורת מניות טאואר-ג'אז בשווי של 8 מיליון דולר בלבד. המהלך נועד לסייע לה לצאת מתחום חיישני התמונה ולהתמקד בתעשיית הרכב.

טאואר-ג'אז, מצידה, קיבלה גישה אל השוק היפני והאסיאתי, קווי ייצור מוכנים המייצרים שבבים על-גבי פרוסות סיליקון של 8 אינטש ו-12 אינטש בתהליכים של 45/65 ננומטר, טכנולוגיות ייחודיות של חיישני תמונה ורכיבים בהספק גבוה, קיבולת ייצור המגבה את הפעילויות האחרות שלה, והזמנות מובטחות למספר שנים. העיסקה התבררה כמוצלחת מאוד, ושלושת המפעלים היפניים ממלאים תפקיד חשוב בפעילות הנוכחית של טאואר-ג'אז, ואחד מהמנועים שהביאו אותה למכירות של כמיליארד דולר בשנה.

כיום נראה שפנאסוניק מבצעת מהלך דומה, אבל היקף גדול בהרבה: היא מפצלת את פעילות השבבים שלה לשתי חטיבות נפרדות ומעבירה את כל פעילות השבבים המאוגדת תחת החברה הבת PSCS לידי חברת Nuvoton. החברה לא מסרה מה היקף הפעילות שתועבר, אולם מדובר במספר רב של חטיבות (ראו סכימה למטה), כולל המניות של פנאסוניק בחברה המשותפת עם טאואר-ג'אז.

סכימת המהלך המורכב שפנאסוניק תנסה להשלים עד יוני 2020
סכימת המהלך המורכב שפנאסוניק תנסה להשלים עד יוני 2020

 

פנאסוניק הסבירה את המהלך בתחרותיות הגוברת בשוק השבבים: "הסביבה העסקית נעשתה קיצונית ביותר בעקבות רכישות ומיזוגים אגרסיביים, והצורך לבצע השקעות עתק. החברה הגיעה למסקנה שהאופציה  הטובה ביותר היא העברת הפעילות לנובוטון, כדי להבטיח את המשך צמיחתם".

נובוטון מקבלת טכנולוגיות חדשות

נובוטון תקבל לידיה את החברה הבת Panasonic Semiconductor Solutions, המייצרת חיישני תמונה, מיקרו-בקרים, מעבדי DSP, רכיבים לניהול סוללות ורכיבי בקרת הספק בטכנולוגיות כמו MOSFET, RF-GaN  ודיודות לייזר. חברת נובוטון יצאה מתוך Winbond Electronics ביולי 2008 וכיום היא נסחרת בבורסה של טאיוואן לפי שווי שוק של כ-330 מיליון דולר. כיום היא מפעילה פאב לייצור שבבים בפרוסות סיליקון בקוטר של 6 אינטש ו-12 אינטש בשותפות עם Winbond, המחזיקה בכ-62% ממניותיה. מכירותיה בשנת 2018 הסתכמו בכ-1.68 מיליארד דולר.

המוצרים העיקריים שהיא מייצרת הם מיקרו-בקרים מבוססי ARM ו-8051, ורכיבי אותות מעורבים דוגמת ממירי ADC/DAC, מערכות עיבוד קול ומגברי הספק למערכות אודיו. העיסקה עם פנאסוניק מכניסה אותה לתחומים חדשים לגמרי בשוק הרכב, בשוק התעשייתי ובשוק חיישני התמונה. חברת Windbond Electronics מתמחה בעיקר בפיתוח וייצור רכיבי זיכרון. היא נסחרת בבורסה של טאיפה לפי שווי שוק של כ-3.3 מיליארד דולר. במחצית הראשונה של 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-750 מיליון דולר.

הצמיחה של טאואר-ג'אז צפויה להתחדש ב-2020

ברבעון השלישי של 2019 הסתכמו המכירות של חברת טאואר-ג'אז (TowerJazz) ממגדל העמק בכ-312 מיליון דולר, בהשוואה לכ-323 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. בעקבות הדו"ח המאכזב, ירדה מניית החברה בנסד"ק בכ-8%, ומייד לאחר מכן התאוששה וסיימה את יום המסחר בעלייה של כ-1.6%, המעניק לה שווי שוק של כ-2.43 מיליארד דולר. חברת טאואר-ג'אז מספקת שירותי ייצור שבבים ללקוחות, ובעלת התמחות מיוחדת בתחום הרכיבים האנלוגיים.

מנכ"ל החברה, ראסל אלוונגר, הסביר שהיא מצפה לחידוש תנופת הצמיחה בשנת 2020 בעקבות מספר התפתחויות: השלמת תוכנית הרחבת הייצור של מפעל החברה באוזו, יפן, העובר לייצור בפרוסות סיליקון בקוטר של 300 מ"מ, בניית כושר ייצור של  חיישני תמונה בטכנולוגיית  Back Side Illumination – BSI שתאפשר לה לייצר חיישנים מיוחדים דוגמת חיישנים הרגישים לספקטרום קרינה רחב וחיישנים למצלמות תלת-מימדיות בשיטת Time of Flight.

המרכיב האלחוטי של הדור החמישי

אלא שמעבר להשקעה המוגברת בקיבולת ייצור, שתסתכם בקצת יותר מרבע מיליארד דולר בשנת 2020, החברה מעריכה שהצמיחה צפויה להתחדש במחצית 2020 בזכות שינויים בשוק העולמי. במהלך שיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו"חות, הסביר אלוונגר שמאחורי התחזית עומדים שני גורמים מרכזיים: בניית תשתיות הדור החמישי (5G), והתאוששות בשוק מרכזי הנתונים.

מניית טאואר-ג'אז אתמול בנסד"ק
מניית טאואר-ג'אז אתמול בנסד"ק

לדבריו, החברה צופה עלייה בייצור רכיבים אלחוטיים (RF SOI) בזכות זכיות תכנון הקשורות לתחילת הפריסה של מכשירי הדור החמישי בשנת 2020. "שוק הרכיבים האלחוטיים לדור החמישי צפוי להיפתח בשנת 2020 ולהציג צמיחה לאורך מספר שנים ברציפות". הצמיחה הזאת קשורה לכך שמרכיב ה-RF במערכות הדור החמישי גדול יותר מאשר בדורות הקודמים, וכניסתו לשוק תבוא על חשבון מערכות הדור השני והדור השלישי, אשר נמצאות עדיין בשימוש.

"לכן אנחנו צופים שכבר ב-2020 נראה צמיחה דו-ספרתית בהזמנות של ייצור רכיבים בטכנולוגיית RF SOI". במקביל, החברה מפתחת טכנולוגיות חדשות עבור השוק הזה, דוגמת פיתוח טכנולוגיות RF MEMS בשיתוף פעולה עם Cavendish Kinetics (שנירכשה על-ידי Qorvo). תנופת הדור החמישי תתבטא גם בשידרוג התשתיות, שלהערכתו יגדיל את המכירות של טאואר-ג'אז בייצור שבבי תקשורת אופטית בטכנולוגיית SiGe.

חידת הרכב החשמלי והתאוששות שוק מרכזי הנתונים

החברה גם צופה שהחולשה בשוק מרכזי הנתונים תיפסק במהלך החודשים הקרובים. "אומנם ההזמנות שלנו בתחום מרכזי הנתונים אינן קרובות לאלה שהיו לנו בשנת 2018, אבל בשיחות ישירות עם לקוחות-קצה שלנו מתחום מרכזי הנתונים, הם הסבירו שהשפל הנוכחי הוא תוצאה של עודף מלאים, והעריכו שיידרשו רבעון או שניים כדי לחסל את העודפים האלה". להערכתו, ההזמנות יחודשו ברבעון הראשון של 2020, האספקה תתחיל כבר ברבעון השני, ולאחר מכן הייצור יגבר בהדרגה לאורך השנה כולה.

אחת מהשאלות המעניינות היא כיצד טאואר-ג'אז תדע לנצל את מגמת החישמול של תעשיית הרכב. לחברה יש מומחיות ויידע רב-שנים בייצור רכיבי הספק הפועלים במתח גבוה מאוד ובזרמים גבוהים מאוד. רכיבים אלה אידיאליים לשימוש בכלי רכב חשמליים. אומנם מדובר בשוק עתידי שעדיין אינו בעל היקף גדול, אולם המגמה בשוק היא ברורה: כל יצרניות הרכב הגדולות הכריזו על תוכניות מעבר משימוש במנועי שריפה פנימית לשימוש חלקי או מלא בהנעה חשמלית. זוהי הזדמנות מעניינת עבור טאואר-ג'אז, ובשנים הבאות נדע האם היא השכילה לנצל אותה.

טאואר-ג'אז פיתחה תהליך ייצור של חיישני תמונה תלת-מימדיים

חברת טאואר-ג'אז (TowerJazz) ממגדל העמק הצליחה לשפר את תהליך ייצור חיישני התמונה התמונה שלה (CMOS I mage Sensors – CIS) ולייצב תהליך מסוג backside illumination – BSI בחיישנים שהיא מייצרת בתהליך של 65 ננומטר בפרוסות סיליקון של 300 מ"מ במפעל הייצור שלה בעיר אוזו ביפן. מדובר בטכנולוגיה שפותחה במקור על-ידי סוני לפני כעשר שנים.

רוב חיישני התמונה כיום מבוססים על שני מודולים מרכזיים ושלוש שכבות פונקציונליות: שכבת עדשות, שכבת חיווט ומעגלים חשמליים המייצרים את המידע הנאסף בכל פיקסל, ושכבה הכוללת מערך של פוטו דיודות הקולטות את האור המגיע מהעדשות וממירות את הפוטונים לאלקטרונים.

אלא שעקב קשיי ייצור, שכבת החיווט והמעגלים החשמליים נמצאת בחלקה בין העדשה לבין הפוטו דיודה, ובחלקה לצד מערך החישה האופטי. התוצאה, רק חלק קטן ממספר הפוטונים מגיע אל הדיודה עצמה, וחלק גדול משטח החיישן משמש לאיחסון מהעגלים החשמליים. בטכנולוגיית BSI, האור מגיע ישירות מהעדשה את האלמנט הרגיש לאור, כאשר שכבת החיווט נמצאת בתחתית החיישן. הדבר נעשה עד היום בעיקר בחיישנים יקרים מאוד, מכיוון שתהליך הייצור של חיישני BSI נחשב לקשה במיוחד.

מגדל אלקטרו-אופטי דו-קומתי

בשנים האחרונות חל פיתוח נוסף בטכנולוגיה, עם הצגת שיטת הייצור התלת-מימדית Stacked Hybrid Bonding. בטכנולוגיה הזאת, המעגלים האנלוגיים ומעבד ה-DSP של החיישן לא מיוצרים על-גבי אותה פרוסת סיליקון שבה מיוצר מערך החישה, אלא בפרוסת סיליקון נפרדת, המחוברת אל מערך החישה בתחתיתו. התוצאה: חיישן תלת-מימדי בתצורת מגדל (Stack), שבו מערך החישה מצוי בחזית והמעגלים האלקטרוניים מצויים בעורף (בתחתית השבב).

הטכנולוגיה הזאת מגדילה את הנצילות האופטית של החיישן, שכן כ-90% משטח החיישן משמשים לקליטת פוטונים, בניגוד לטכנולוגיה הלא תלת-מימדית, שבה חלק גדול מהשטח מוקדש למעגלים החשמליים. חברת טאואר-ג'אז הודיעה שתהליך הייצור שלה, הכולל את שתי הטכנולוגיות, זמין כעת לייצור מסחרי ומאפשר לייצר חיישנים יעילים יותר, בעלי קצב העברת מידע גבוה וחסכוניים יותר באנרגיה.

בשיטת הייצור של טאואר-ג'אז, כל פוטו דיודה בפרוסת הסיליקון העליונה, מקושרת ישירות אל המעגל החשמלי המייצר את הפיקסל הרלוונטי בפרוסת הסיליקון התחתונה. בין השאר, הטכנולוגיה מאפשרת לטאואר-גאז לייצר חיישנים גדולים, חיישנים הרגישים לספקטרום קרינה רחב וחיישנים המאפשרים ליישם מוצרים המבוססים על מדידת מרחקים בשיטת Time of Flight.

הטכנולוגיה המפתיעה של טאואר-ג'אז ולומוטיב ל-LiDAR בלא חלקים נעים

חברת טאואר-ג'אז (TowerJazz) פיתחה מערכת LiDAR הכוללת שליטה על כיוון קרינת הלייזר באמצעות מוליכים למחצה וללא חלקים נעים, ביחד עם חברת Lumotive מוושינגטון, ארה"ב. המערכת מיועדת לשימוש בכלי רכב, ומתחרה ישירות בחיישן ה-LiDAR של חברת Innoviz הישראלית. היא מבצעת סריקה של סביבת הרכב בזווית של 120°.

מערכות LiDAR מבוססות על שיגור קרן לייזר לכיוון מסויים, ומדידת זמן ההחזרה שלה כדי לבצע הערכת מרחק. כאשר הקרן סורקת אזור מסויים, הגלאי מייצר סדרת נקדות מרחק, אשר בונות ביחד תמונה תלת-מימדית של האזור הניבדק. עד היום התעשייה התקשתה לייצר מערכות המתאימות לדרישות הגודל והמחיר של תעשיית הרכב מכיוון שהטיית קרן הלייזר נעשתה באמצעים מכניים, גדולים ויקרים. חברת אינוויז התגברה על הקושי באמצעות שימוש ברכיב MEMS אשר כולל מראה שיכולה לנוע בשני צירים, ועל-ידי כך מאפשרת סריקת לייזר ללא חלקים נעים.

מערכת הסריקה שפותחה על-ידי טאואר-ג'אז ולומוטיב, מבוססת על עקרון שונה: טכנולוגיה חדשה בשם Liquid Crystal Metasurface, שבה ניתן לשלוט באמצעים חשמליים על זווית ההחזרה של משטח מחזיר אור. הטכנולוגיה פותחה במקור במעבדה למטה-חומרים (Metamaterial and Integrated Plasmonics) של פרופ' דייויד סמית באוניברסיטת דיוק (Duke) שבקרוליינה הצפונית. חברת לומוטיב לא מסרה נתונים על הביצועים של המערכת, אולם טוענת שהיא מספקת ביצועים טובים יותר מסריקה מבוססת MEMS, ובכך היא כנראה מסמנת את אינוויז כמתחרה המרכזית.

התכונות המופלאות של Metamaterials

מטה-חומר הוא סוג של משטח בעל תכונות שבירה והחזרה לא טבעיות, אשר מושגות באמצעות מערך של מבנים זעירים שהם קטנים בצורה משמעותית מאורך הגל הפוגע בהם. התופעה הזאת מוכרת שנים רבות בתחום האופטיקה, ומשמשת לייצור מראות ומבנים בעלי תכונות אופטיות מיוחדות, באמצעות סריג ננומטרי המצוי על פני החומר. החידוש של פרופ' סמית שיושם בחיישן החדש, הוא ביכולת לשנות את התכונה הזאת.

בהרצאה שהוא נתן לפני כשנה בפני חוקרים באוניברסיטת דיוק, הסביר פרופ' סמית שהתיאור הפיסיקלי של התופעה ברמת הגלים האופטיים מבוסס על ההנחה שבמכניקת הקוונטים ניתן להתייחס אל האלקטרון כאל די-פול, כלומר יחידת מטען חשמלי או מגנטי בעלי גודל וכיוון מוגדרים. מכאן ששליטה במטענים המצויים באלמנטים של הסריג, משפיעים על האינטראקציה בין הדי-פול שבסריג לבין כל קרינה אלקטומגנטית אחרת, ועל-ידי כך משנה את תכונות ההחזרה של המישטח המלא.

הטכנולוגיה הזאת כבר מיושמת היום באנטנה כיוונית של חברת  Pivotal Commware האמריקאית, אשר פיתחה אנטנה כיוונית לקליטת והעברת שידורי 5G בתוך מבנים. היישום של לומוטיב שונה במקצת, ומבוסס על בניית אלמנטים קטנים באמצעות קריסטל נוזלי, שניתן לשלוט חשמלית בהחזר של כל אחד מהם בנפרד.

המערכת כוללת שני שבבים שונים של טאואר-ג'אז

חיישן ה-LiDAR של לומוטיב מבוסס על שתי טכנולוגיות שונות של חברת טאואר-ג'אז. היא פיתחה וייצרה עבורו את מישטח ההחזרה המבוסס על טכנולוגיית Cu back-end-of-Line בתהליך של 130 ננומטר, ועל חיישן ממותג לספירת פוטונים (Silicon Photomultiplier) שיוצר בטכנולוגיית Single Photon Avalanche Diode של טאואר-ג'אז.

להערכת חברת המחקר Yole, שוק חיישני ה-LiDAR למערכות עזר לנהג (ADAS) ולרכב אוטונומי יצמח בשנים הקרובות בקצב של כ-45% בשנה, ויגיע להיקף של 6.3 מיליארד דולר בשנת 2024, בהשוואה להיקף של כ-721 מיליון דולר בשנת 2018.

טאואר-ג'אז ו-Vishay ישתפו פעולה בתחום הרכב החשמלי

טאואר-ג'אז (TTowerJazz) ויצרנית הסמיקונדקטור האמריקאית וישיי (Vishay Siliconix) הודיעו היום על הרחבת שיתוף הפעולה ביניהן, שהחל ב-2012. במסגרת הרחבת ההסכם, טאואר-ג'אז תייצר עבור וישיי את הדור הבא של רכיבי הספק לרכב החשמלי שהיא מפתחת. הייצור יתבצע בשני מתקני הייצור של טאואר ביפן, העומדים בתקן האיכות העדכני ביותר של איגוד יצרניות הרכב העולמי (ATF16949).

שוק הרכב צפוי להוות בשנים הקרובות מנוע הצמיחה המשמעותי ביותר עבור תעשיית הסמיקונדקטור. על פי חברת המחקר IC Insights, שוק השבבים לרכב, שנאמד ב-32.5 מיליארד דולר, צפוי להמשיך ולגדול בקצב מהיר בשנים הקרובות ולהגיע ב-2021 להיקף של 43 מיליארד דולר. עיקר הצמיחה בשוק זה נובעת מההפתחות בתחום החיישנים, כגון מצלמות ו-LiDAR, למערכות ADAS ונהיגה אוטונומית, וכן רכיבי ניהול הספק לתעשיית הרכב החשמלי. טאואר, הנחשבת לקבלנית הייצור השישית בגודלה בעולם, פיתחה פלטפורמות ייצור ייעודיות לתחום הרכב, המתמקדות בעיקר בחיישני CMOS, רכיבי ניהול הספק ורכיבי RF.

חברת וישיי, אשר הוקמה ב-1962 על ידי ניצול השואה פליקס זנדמן, היא אחת מיצרניות הרכיבים הפסיביים ורכיבי סמיקודקטור דיסקרטיים המובילות בעולם. ב-2018 הסתכמו הכנסותיה ב-3 מיליארד דולר. גם עבור וישי שוק הרכב מהווה שוק יעד אסטרטגי והיא מרחיבה כעת את משפחת מוצרי ההספק שלה לשוק הרכב, המבוססים על טרנזיסטורים מסוג MOSFET.

וישי אינה חברת Fabless, אלא יש לה מפעלי ייצור ברחבי העולם, אחד מהם נמצא במגדל העמק בישראל. עם זאת, חלק מהייצור שלה מתבצע באמצעות קבלניות ייצור חיצוניות (Foundry), שטאואר-ג'אז היא העיקרית מביניהן. במסגרת הסכם הייצור החדש, וישי תעשה שימוש בפלטפורמות הייצור המתקדמות של טאואר במטרה לשפר את ביצועיהם של רכיבי ה-MOSFET שלה למערכות הספק לרכב חשמלי, ולאפשר הקטנה של מערכות הקצה.

 

 

טאואר-ג'אז ופנסוניק האריכו את השותפות ביניהן ב-3 שנים נוספות

[בתמונה: מפעל ה-300 מילימטר בעיר אוזו ביפן]

קבלנית הייצור טאואר-ג'אז (TowerJazz) ממגדל העמק הודיעה היום כי חתמה עם חברת פנסוניק (Panasonic) היפנית על הארכת הסכם השותפות בין שתי החברות בשלוש שנים נוספות, עד 2022. ב-2013 הקימו שתי החברות חברה משותפת (TPSCo), בשליטת טאואר-ג'אז (51%), שהעבירה לידי טאואר-ג'אז את פעילות ייצור השבבים (Foundry) של פנסוניק. השותפות עם פנסוניק היתה אחת העסקאות האסטרטגיות בתולדות טאואר-ג'אז, שהגדילה באופן משמעותי את קיבולת ויכולות הייצור שלה והפכה אותה לאחת מקבלניות הייצור הגדולות בעולם. מניית החברה עולה בכ-4% במסחר בתל אביב בעקבות ההודעה.

במסגרת ההסכם שנחתם ב-2013, העבירה פנסוניק לידי השותפות את שלושת מפעלי ייצור שבבים שלה באזור הוקוריקו (Hokuriku) ביפן, שניים מהם המייצרים שבבים על גבי פרוסות סיליקון של 200 מילימטר ומפעל אחד ב-300 מילימיטר, בתהליכים של 45 ננומטר ו-65 ננומטר. קיבולת הייצור של המפעלים מסתכמת בכ-80,000 פרוסות סיליקון בשנה. בתמורה העניקה טאואר-ג'אז לפנסוניק מניות מיעוט שלה בשווי של 8 מיליון דולר. העסקה עם פנסוניק הוסיפה לטאואר-ג'אז מספר יכולות ייצור מתקדמות שהיו חסרות לה בזמנו, בעיקר בתחום חיישני ה-CMOS, רכיבי RF SOI ורכיבי ניהול הספק ביפולאריים (BCD).

בחמש שנות ההסכם עד כה, השותפות עם פנסוניק הניבה לטאואר-ג'אז הכנסות שנתיות של כ-400-420 מיליון דולר בממוצע, בדומה לצפי של החברה בעת חתימה ההסכם. חלק מההכנסות נבעו מההתחייבות של פנסוניק לבצע הזמנות ייצור מהשותפות. כעת, במסגרת הארכת החוזה, עודכן מבנה התמחור עם פנסוניק, שאמור להביא לירידה משמעותית של כ-80 מיליון דולר בשנה בשווי ההזמנות שלה מן השותפות. עם זאת, בטאואר-ג'אז מעריכים כי הירידה הזו תקוזז מצד אחד על ידי מהלכי התייעלויות וצמצום עלויות שבכוונתה לנקוט, ומצד שני צפי לעלייה בביקושים מצד לקוחות צד שלישי והגדלת קיבולת הייצור של מפעל ה-300 מילימטר בעיר אוזו, המייצר רכיבי RF, ניהול הספק וחיישני CMOS.

טאואר-ג'אז ואקסביו פיתחו חיישן ביולוגי לבדיקות דם במבחנה

טאואר-ג'אז (Tower-Jazz) הודיעה כי ייצרה בהצלחה שבב רפואי מתקדם עבור חברת הסטראט-אפ מעמק הסיליקון Axbio, המפתחת שבבים מתקדמים ופתרונות לשוק הרפואי. אקסביו פיתחה חיישן CMOS ביו-מולקולארי המשמש לביצוע בדיקות דם דם במבחנה. ייצור החיישן מתבסס על פלטפורמת הייצור RFCMOS ב-65 ננומטר של טאואר-ג'אז.

המכשור הייחודי של אקסביו, המתבסס על טכנולוגיה מיקרו-פלואידית (תחום המתמקד במבנים נוזליים ננומטריים) צפוי להיכנס לייצור סדרתי באמצע השנה בפאב ה-300 מילימטר של טאואר-ג'אז באוזו, יפן. בטאואר-ג'אז מסרו כי החיישן יכלול יישומים אוטומטיים מתקדמים והוא יאוחסן בתוך תרמילים חד-פעמית, כדי להכשירו לשימוש מיטבי בשוק הרפואי.

חיישן ביו-מולקולארי הוא חיישן המסוגל לזהות תגובות כימיות ולתרגם לאותות חשמליים. החיישן של אקסביו, שיותקן בתוך מבחנה, יוכל לבצע בדיקות דם במהירות בקליניקה עצמה, באמצעות דגימת דם מינימאלית, וזאת ללא צורך לשלוח את הדגימה לבדיקה במעבדה, ובכך יחסוך זמן וכסף ויאפשר ביצוע אבחונים מורכבים ומדויקים יותר. כמו כן, השבב גם יוכל לשמש לצורך גילוי תרופות, ביופסיה נוזלית, יישומים מיקרוביולוגיים בחקלאות ובמדעי הסביבה.

מנכ"ל אקסביו ד"ר הוי טיאן אמר כי חברתו בחרה בטאואר-ג'אז בשל היכולות לשלב את פלטפרומת הייצור RFCMOS עם הטכנולוגיה המיקרו-פלואידית של החברה. "מומחיות הייצור הגבוהה של טאואר-ג'אז אפשרה לנו לעמוד בצרכים של מספר מגזרי שוק ולהשיג את הביצועים הגבוהים הנדרשים מהדור הבא של מערכות האבחון במבחנה. טאואר-ג'אז מהווה שותפה למאמצי הפיתוח שלנו כבר מספר שנים, וביחד הצלנו להגיע לבשלות טכנולוגית שפותחת עבורנו הזדמנויות עסקיות חדשות."

שמעון גרינברג, סגן נשיא בטאואר-ג'אז ומהל חטיבת האותות המשולבים וניהול ההספק, הוסיף "ביחד עם אקסביו הצלחנו להרחיב את הנוכחות של פלטפורמת RFCMOS לתחום הצומח של מערכות אבחון במבחנה והשוק הרפואי בכלל."

 

 

טאואר-ג'אז ורניקס מדרום קוריאה פיתחו מקמ"ש RF לתחום הרכב

[בתמונה: שבב ייעודי של רניקס לתקשורת V2X]

קבלנית הייצור טאואר-ג'אז (Tower-Jazz) ממגדל העמק הודיעה הבוקר על שיתוף פעולה בתחום הרכב עם חברת הסמיקונדוקטור Ranix מדרום קוריאה, המייצרת מערכות-על-שבב (SoC) לתחום הרכב וה-IoT. במסגרת שיתוף הפעולה, שתי החברות פיתחו מקמ"ש גלי רדיו (RF) למודמים בפתרונות V2X (Vehicle-to-Everything) ולמערכות גבייה אלקטרוניות בכבישי אגרה (ETCS).

רניקס היא החברה היחידה המספקת מודמים לתקשורת V2X ו- ETCSבדרום קוריאה, שהוא שוק הרכב השישי בגודלו בעולם וביתן של יצרניות מובילות כמו יונדאיי וקיה. בתחום מערכות הגבייה האלקטרוניות לכלי רכב, רניס חולשת על כ-90% מהשוק בדרום קוריאה: מודם ה-RF שלה, הפועל בפרוטוקול DSRC (תקשורת קצרת-טווח ייעודית), מותקן במערכות הגבייה האלקטרוניות ברכבי יונדאי, קיה, ג'נרל מוטורס, BMW, אאודי ופולקסוואגן בדרום קוריאה, וכעת בכוונת החברה להתרחב לשוק הרכב הסיני עם הפיתרון המשולב שפותח ביחד עם טאואר-ג'אז ומותאם לסטנדרטים ולרגולציות בסין.

טכנולוגיית V2V צוברת תאוצה גדולה בשנים האחרונות והופכת להיות מרכיב מרכזי במערכות בטיחות לנהג ובמערכות נהיגה אוטונומית. טכנולוגיית V2X מאפשרת להעביר בתקשורת אלחוטית, תוך כדי הנסיעה, נתונים בטיחותיים כגון מהירות, כיוון נסיעה ומיקום בין מכונית ובין מכוניות לאופנועים, הולכי רגל ותשתיות, ולספק מבעוד מועד התראה מפני התנגשות. יתרונה המשמעותי של הטכנולוגיה הוא בכך שהיא מאפשרת לספק למערכות הבטיחות ברכב מידע על מכוניות ומכשולים אחרים שאינם נמצאים "בקו הראייה" של הנהג או מערכות החישה של המכונית, למשל מכונית הנוסעת במהירות גבוהה מעבר לעיקול הכביש.

הפיתוח המשותף עם טאואר-ג'אז בתחום ה-V2X הינו חלק מהאסטרטגיה של רניקס להתרחב עם פיתרון ה-V2X שלה לשווקים נוספים בעולם מחוץ לדרום קוריאה. מנכ"ל רניקס סונג-ווק צ'וי הסביר כי הדרישות בשוק הרכב לתקשורת RF הופכות להיות מורכבות יותר ויותר. "בחרנו בפלטפורמת ה-RF של טאואר-ג'אז, המותאמת לדרישות האיכות בשוק הרכב, מאחר שהיא משלבת בין ביצועים גבוהים לדיוק מעולה.  בשל הביצועים והדיוק הגבוהים שלה."

על רקע ההתפתחות של תחום מערכות עזר בטיחותיות לנהג (ADAS) והפיתוח הטכנולוגי המואץ של  טכנולוגיות חישה לנהיגה אוטונומית, טאואר-ג'אז סימנה בשנתיים האחרונות את תחום הרכב החכם כאחד משווקי היעד האסטרטגיים של החברה, ופיתחה פלטפורמות ייצור ייעודיות לחיישנים ורכיבי תקשורת המותאמים לסטנדרטים של שוק הרכב. החברה כבר הודיעה על שיתופי פעולה עם יצרנית המערכות לרכב היפנית DENSO, יצרנית ה-LiDAR הקנדית LeddarTech ועוד.

 

 

 

ישראל בצבת מלחמת הסחר: מי ירוויח ומי יפסיד?

מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין היא מציאות קיימת המשפיעה על האופן שבו חברות טכנולוגיה בכל העולם עושות כיום עסקים. מוסכם כמעט על כולם שהמלחמה הזו אינה טובה למגזר הטכנולוגי, ולתעשיית הסמיקונדוקטור בפרט. אולם יש גם חברות שעשויות גם למצוא במתיחות הגיאו-פוליטית הזאת זדמנויות חדשות. בשיחה מיוחדת עם TechTime, סיפר סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר ישראל, על הסיכונים, ההזדמנויות והדילמות של חברות הטכנולוגיה הישראליות במציאות החדשה והנפיצה הזו.

קלף מיקוח או תחילתה של מלחמה

המתיחות בין ארצות הברית לסין לא החלה עם ממשל טראמפ. כבר ממשל אובמה ניסה לטרוק את הדלת בפני ניסיונות סינים לרכוש חברות טכנולוגיה אמריקאיות. עם זאת, הנשיא טראמפ הסלים את באופן משמעותי את המצב עם הטלת מכסי מגן על ייבוא סחורות מסין בהיקף של מאות מיליארדי דולרים. כעת מנהלי הייטק בכל העולם שואלים את עצמם עד לאן עשוי טראמפ להרחיק לכת במדיניות הנוכחית. האם מדובר בקלף מיקוח שנועד לסייע לארצות הברית לצמצם את הגירעון המסחרי שלה מול סין, או שמא זוהי אסטרטגיה התקפית שנועדה למנוע מסין ליהפך למעצמת שבבים וטכנולוגיה שתסכן את ההגמוניה האמריקנית בתחום.

סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר ישראל
סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר ישראל

וסצ'ונוק סבור כי למרות ההצהרות האמריקאיות על סיכוני אבטחה הטמונים בשימוש בטכנולוגיות סיניות, החשש מריגול אינו הסוגיה המרכזית: ליבת העניין הוא רצון אמריקאי לחסום יכולות טכנולוגיות שיאפשרו לסין לבסס תעשיית שבבים עצמאית. "האמריקאים מנסים בכל דרך למנוע העברת טכנולוגיה מתקדמת לסין והם מטילים מגבלות נוקשות יותר ויותר על שיתוף פעולה בין חברות אמריקאיות וחברות סיניות. הם גם מקשים על חברות סיניות לפעול בארצות הברית. הסינים התקדמו מאוד בהרבה תחומים טכנולוגיים, אבל אחד התחומים שהם עדיין מפגרים ותלויים במערב זה תחום השבבים, ובעיקר השבבים החכמים, וכאן מלחמת הסחר עשויה לפגוע קשות בסין".

רכישה עתידית של מלאנוקס עשויה להיתקל בקשיים

בשבוע שעבר דיווחנו כי בשוק קיים חשש שהרגולטור הסיני יטרפד את עסקת המיזוג בין אורבוטק הישראלית לבין KLA-Tenchor, על רקע כיפופי הידיים בין הרגולטורים בארצות הברית ובסין. חברה ישראלית שעשויה למצוא את עצמה במצב דומה היא מלאנוקס, שבאחרונה הוזכרה כמועמדת לרכישה על-ידי זיילינקס (Xilinx) האמריקנית. ואולם, לאור הגידול בפעילותה של מלאנוקס בסין בשנים האחרונות ובשל הרגישות של הטכנולוגיה המתקדמת שלה, גם בסין וגם בארצות הברית עשויים להערים קשיים על מיזוג כזה.

וסצ'ונוק: "מלאנוקס היא יעד אטרקטיבי לרכישה. היא זולה וצומחת ויש לה טכנולוגיה מאוד חזקה. עם זאת, אחד הסיכונים למיזוג נעוץ בפעילות של מלאנוקס בסין. בשנת 2017 המכירות שלה בסין היו יותר מ-20% מכלל המכירות, וב-2018 השיעור הזה אף עלה, בעיקר בגלל הביקושים מצד תעשיית הבינה המלאכותית הצומחת בסין. כמו במקרה אורבוטק, אם חברה אמריקנית תבקש לרכוש אותה, הפעילות בסין תעלה על הכוונת של הרגולטורים. הרגולטור בארצות הברית עשוי להביע חשש מהעברת טכנולוגיה מתקדמת לידי הסינים, והרגולטור הסיני עשוי להביע חשש שמיזוג כזה יפגע בלקוחות הסיניים של מלאנוקס".

פאב 68 של אינטל בעיר Dalian בסין. בעיני ארה"ב, תעשיית השבבים הסינית היא איום אסטרטגי
פאב 68 של אינטל בעיר Dalian בסין. בעיני ארה"ב, תעשיית השבבים הסינית היא איום אסטרטגי

סולאר-אדג' וסרגון עשויות להרוויח מהצרות של וואווי

שתי חברות הטכנולוגיה הסיניות המרכזיות שמצאו את עצמן בקו האש הראשון הן יצרניות ציוד התקשורת וואווי ו-ZTE. חברת ZTE כמעט והגיעה לפשיטת רגל בעקבות האיסור שהטיל הממשל האמריקני באפריל על חברות אמריקניות למכור לה רכיבים, לאחר שנתגלה שהפרה את האמברגו על איראן וצפון קוריאה. כיום בעיקר וואווי נמצאת על המוקד, לאחר שמנהלת הכספים של החברה נעצרה בקנדה בחשד דומה שסייעה להפר את האמברגו על איראן.

הפרשה האחרונה סיבכה עוד יותר את המצב של וואווי בארצות הברית. כבר כעת היא מנועה מלמכור ציוד קריטי לחברות אמריקאיות על רקע החשש שהציוד שלה ישמש את הממשל הסיני לריגול. וסצ'ונוק מעריך כי בסופו של דבר ארצות הברית תאסור באופן מוחלט מכירה של מוצרי וואווי בארצות הברית, וכבר יש כמה חברות ישראליות שעשויות להיכנס לתוך החלל שייפתח.

אחת החברות האלה היא סולאר-אדג' (SolarEdge) הישראלית, המייצרת ממירי הספק לפאנלים סולאריים. וואווי נחשבת לאחת מהספקיות הגדולות בעולם של ממירים סולאריים, ובשנים האחרונות נכנסה גם לשוק האמריקני, שהוא שוק היעד המרכזי של סולאר-אדג'. "וואווי היא אחת המתחרות הגדולות ביותר של סולאר-אדג' בשנים האחרונות בארצות הברית. אם יוציאו את וואווי מארצות הברית, זה ייטיב עם סולאר-אדג' ויאפשר לה להגדיל את הנתח שלה בשוק האמריקאי".

גם סרגון (Ceragon) עשויה לזכות בהזדמנויות חדשות כתוצאה מדחיקת וואווי מהשוק. סרגון מוכרת פתרונות תמסורת אלחוטית המאפשרות להגדיל את קיבולת הרשת ללא תלות בתשתית סיבים אופטיים. באחרונה הודיעה ענקית הטלקום הבריטית BT שבכוונתה להסיר את הציוד של וואווי מתשתיות הסלולר שלה, ושהיא לא תשתף פעולה עם וואווי בהקמת תשתיות הדור החמישי. בשבוע שעבר דווח כי גם אורנג' הצרפתית ודויטשה טלקום אינן מתכוונות להשתמש בציוד של וואווי בדור החמישי.

דויטשה טלקום ככל הנראה החליטה על המהלך כדי לקדם את אישור הרגולטור האמריקני לעסקת הרכישה של Sprint על-ידי T-Mobile, הנשלטת על ידי דויטשה טלקום. "נראה שהחברות הבריטיות והאירופיות מתחילות ליישר קו עם האמריקאים ודוחקות את וואווי החוצה מהשוק. המגמה הזו תספק הזדמנות בתחום הדור החמישי לחברות אירופיות כמו נוקיה ואריקסון, וגם לחברות נישה כמו סרגון, המעוניינת להשיג דריסת רגל במהפיכת הדור החמישי".

הדילמה של טאואר-ג'אז, נובה וקמטק

יישור הקו של חברות מחוץ לארצות הברית עם המדיניות האמריקנית ממחיש את הדילמה של חברות ישראליות העושות עסקים עם סין. כיום תעשיית השבבים הסינית היא הצומחת ביותר בעולם ומציעה הזדמנויות חדשות לחברות המוכרות שבבים או ציוד לייצור שבבים. להערכת וסצ'ונוק, כמו טאואר-ג'אז, נובה וקמטק, שהגדירו את השוק הסיני כמנוע צמיחה מרכזי בשנים הקרובות, ייאלצו כעת לתמרן בין הרצון לחדור לשוק הסיני לבין הרצון שלא להרגיז את ארצות הברית.

מפעל טאואר-ג'אז במגדל העמק. הדילמה שלה רגישה במיוחד
מפעל טאואר-ג'אז במגדל העמק. הדילמה שלה רגישה במיוחד

טאואר-ג'אז נמצאת בסיטואציה רגישה במיוחד, מכיוון שהחברה הבת שלה בארה"ב היא ספקית מרכזית של טכנולוגיות חיישנים מיוחדות עבור כל זרועות הביטחון של ארצות הברית. "טאואר-ג'אז אינה חברה אמריקאית, ולכן יש לה גמישות יחסית בפעילותה בסין. מצד שני, מדובר בחברה המספקת פלטפורמות ייצור מתקדמות לתעשיית השבבים, ולאור החשש האמריקני מפני העברת טכנולוגיה רגישה לסין, הדבר יחייב אותה לנהוג במשנה זהירות.

"נובה נמצאת במצב דומה. המכירות שלה בסין מגיעות כמעט למחצית מכלל המכירות, מה שמשקף את ההתקדמות של חברות השבבים הסיניות. למעשה, הלקוחות הסינים החדשים הצליחו לפצות על הירידה במכירות ל-TSMC. גם נובה לא כפופה לרגולציה בארצות הברית, אך קשה לי להאמין שחברה ישראלית תפעל בניגוד גמור לאינטרסים של ארצות הברית".

החשיפה הישראלית לאירופה

ואולם, ייתכן כי ההשפעה הגדולה ביותר של מלחמת הסחר על ההייטק הישראלי תהיה דווקא עקיפה, וזאת מאחר שבזמן שארצות הברית וסין מתקוטטות ביניהן, מי שצפויה להיפגע במידה הגדולה מהגבלות הסחר על סין היא אירופה, שצמיחתה הכלכלית נשענת במידה רבה על ייצוא לסין. וסצ'ונוק סבור כי כאן טמון הסיכון הגדול ביותר לחברות הטכנולוגיה הישראליות.

"כמעט לכל חברה ישראלית יש דריסת רגל מסיבית באירופה, ועל כן מאוד חשוב לראות עד כמה מלחמות הסחר יפגעו באירופה. צ'ק-פוינט, למשל, מוכרת כ-40% לאירופה ומאוד חשופה למצב הכלכלי ביבשת. כבר עכשיו הצמיחה באירופה יורדת לרמה שלילית, וזה עשוי לשבור את הביטחון של העסקים. אם אירופה תיקלע למיתון בעקבות ירידה במכירות לסין, חברות ישראליות כמו צ'ק-פוינט, שמוכרות בעיקר למגזר הארגוני, עשויות להיפגע משמעותית".

לדרטק הקנדית תייצר חיישני LiDAR בפלטפורמה של טאואר-ג'אז

על רקע ההתפתחות של תחום מערכות עזר בטיחותיות לנהג (ADAS) והפיתוח הטכנולוגי המואץ של  טכנולוגיות חישה לנהיגה אוטונומית, טאואר-ג'אז (Tower-Jazz) הישראלית סימנה בשנתיים האחרונות את תחום הרכב החכם כאחד משווקי היעד האסטרטגיים של החברה. היום הודיעה החברה על שיתוף פעולה נוסף בתחום.

קבלנית הייצור ממגדל העמק חתמה על שיתוף פעולה עם לדרטק (LeddarTech) הקנדית, המפתחת פתרונות LiDAR לשוק הרכב. לדרטק תשתמש בפלטפורמת הייצור של טאואר-ג'אז –  CMOS Image Sensor (CIS) SPAD (Single-Photon Avalanche Diode) – לצורך פיתוח וייצור הדור הבא של מוצריה בתחום חיישני ה-LiDAR לשוק הרכבים האוטונומיים הצומח במהירות.

הפלטפורמה של טאואר-ג'אז מאפשרת לשלב מספר רכיבים שונים על גבי שבב בודד. זהו יתרון מהותי, בענף הרכב,, הדורש חיסכון נרחב בשטח סיליקון וזאת כדי להוזיל את העלות בשלב הייצור ההמוני. לפי החברה, הפלטפורמה מאפשרת לייצר חיישנים מבוססי SPAD לענף הרכב תוך שמירה על יעילות המרת פוטונים גבוהה, רעש נמוך גם בטמפרטורות גבוהות –  גורם מהותי ביותר לענף הרכב – וערכי ריצוד נמוכים במיוחד.

לדרטק מפתחת ומייצרת פתרונות LiDAR, חיישני ראייה של קרינת לייזר (אור אינפרא-אדום קרוב), המשמשים לזיהוי עצמים ומרחק, המשולבים במערכות בטיחות ואתראה ברכבים וכן במערכות שונות ברכבים אוטונומיים. חברת IHS מעריכה ששוק זה יגיע לשווי של 1.8 מיליארד דולר עד שנת 2026 עם קצב גידול שנתי של 37%.

 

צוואר בקבוק: כושר הייצור של טאואר-ג'אז אינו עומד בעומס

מנייתה של טאואר-ג'אז (Tower-Jazz) צנחה היום בכ-7% במסחר בבורסת תל אביב לאחר הפרסום הבוקר של דו"חותיה לרבעון השני של 2018. קבלנית ייצור השבבים ממגדל העמק עמדה בתחזית ההכנסות שהציבה לעצמה, אך התחזית שפרסמה לרבעון הבא עוררה אכזבה בקרב המשקיעים והובילה לירידה חדה בערך המנייה, שנסחרת במקביל גם בנאסד"ק.

טאואר-ג'אז רשמה ברבעון השני עלייה של 7% במכירות להיקף של 335 מיליון דולר, בהתאם לצפי של החברה ושל האנליסטים. הדו"ח גם הצביע על עליות משמעותיות של 19%, 39% ו-45%, בהתאמה, ברווח הגולמי, התפעולי והנקי לעומת רבעון קודם.

עם זאת, שוק ההון בדרך כלל מגיב בעיקר לצפי ההכנסות העתידיות, וכאן הדו"ח של טאואר-ג'אז היה נמוך מהתחזיות. החברה צופה לרבעון השלישי הכנסות של 335 מיליון דולר, כלומר ללא שינוי בהשוואה לרבעון השני ונמוך משמעותית מציפיות האנליסטים להכנסות של 360 מיליון דולר. עם זאת, לגבי הרבעון הרביעי, החברה הציבה יעד שאפתני יותר להשגת הכנסות שיא לרבעון בטווח של בין 360-380 מיליון דולר.

צוואר בקבוק ודחיית משלוחים ללקוחות

בהתייחסו לתחזית ההכנסות הפושרת יחסית של החברה לרבעון הבא, הסביר מנכ"ל טאואר-ג'אז, ראסל אלוונגר, כי החברה מצויה כעת בתקופת מעבר, שבה היא משקיעה באופטימיזציה של קווי הייצור השונים של החברה כדי לתת מענה לצרכים המשתנים של חברות השבבים, בעיקר על רקע היערכות שוק התקשורת למהפכת הדור החמישי (5G). לאור זאת, החברה חווה כעת צוואר בקבוק שבו הביקושים עולים על כושר הייצור הנוכחי, ובעקבות כך היא אף נאלצת לדחות משלוחים לחלק מהלקוחות.

אלוונגר: "לגבי טכנולוגיית ה-SiGe עבור תשתיות תקשורת, הביקושים מצד לקוחות החברה הינם גבוהים מהציפיות שלנו ומכושר הייצור הנוכחי. בעקבות המספר הרב של תהליכי הייצור השונים אשר צריכים לעבור התאמה והכשרה, מועד ביצוע המשלוחים מכושר הייצור החדש שהוספנו נדחה מעט."

עם זאת, צוואר הבקבוק צפוי להיפתר בהמשך השנה ולהוביל לעלייה מחודשת בהכנסות. "תכננו את הרבעון השלישי כך שיכלול את תמהיל התחלות הייצור הנכון שיאפשר לנו להשיג את היעד שלנו – הגעה למכירות שיא ברבעון הרביעי של השנה, בטווח של 360 עד 360 מיליון דולר. אנו צופים שהמכירות ברבעון הרביעי ישקפו את מלוא מימוש יכולת הייצור המורחבת שלנו."

הביקושים לטווח הבינוני והארוך אף גבוהים מכושר הייצור המורחב

טאואר-ג'אז הפכה בשנים האחרונות לאחת מקבלניות ייצור השבבים הגדולות בעולם ואת 2017 סיימה עם הכנסות שיא של 1.39 מיליארד דולר. הצמיחה העקבית בהכנסות החברה בשנים האחרונות התאפשרה בעיקר הודות להגדלה המתמדת בכושר הייצור של החברה. לטאואר-ג'אז יש 7 מפעלי ייצור ברחבי העולם, שניים בישראל במגדל העמק, שניים בארצות הברית ושלושה ביפן.

כעת, לאור העלייה הצפויה בביקושים, טאואר-ג'אז תצטרך להמשיך את אסטרטגיית התרחבות הייצור וזאת כדי לתת מענה לעלייה בביקושים ולא לאבד לקוחות לחברות מתחרות.

"ביקושי הלקוחות שאנו רואים כעת לטווח הבינוני והארוך עבור מוצרי ה-SiGe, הינם אף מעבר ליכולת הייצור החדשה שתהיה לנו אחרי הרחבת כושר הייצור. לפיכך, אנו משקיעים בציוד נוסף עבור מפעל הייצור שלנו בניופורט ביץ’ (פאב 3), ציוד שצפוי להיכנס לקו הייצור ברבעון הראשון של 2019."

במהלך הרבעון האחרון הודיעה טאואר-ג'אז כי העבירה את מפעל הייצור שלה באוזו, יפן, לייצור המוני של רכיבי RF SOI. המתקן מיועד לבצע את הייצור בפרוסות סיליקון של 300 מ"מ ובגיאומטריה של 65 ננומטר. הרכיבים שייוצרו בו מיועדים לציוד תקשורת אלחוטית, נתבים, מרכזי מידע ותקשורת ועוד. כדי לספק כושר ייצור מובטח, חתמה טאואר-ג'אז על הסכם ארוך טווח עם חברת Soitec אשר תספק לה פרוסות לאורך מספר שנים במחיר קבוע.